I will survive 707036
בעצם כולנו נמצאנו פעם בסכנת חיים רצינית, מעצם זה שנולדנו. החודש הראשון לחיים הוא החודש המסוכן ביותר, מבחינת הסיכוי למות, ובתוך החודש הראשון, היום הראשון הוא היום המסוכן ביותר. לפי מה שאני קורא כאן, נכון ל-‏2013, שיעור התמותה ביום הראשון בקרב ילודים חיים במדינות המתועשות נע בין 0.4 מקרי מוות ל-‏1000 לידות (לוקסמבורג) ל-‏2.6 (ארה"ב). ישראל עם שיעור של 1.0. אם הנתון הזה מדויק, ואילו היינו ממשיכים לחיות עם רמת הסיכון של היום הראשון למשך כל חיינו, אז תוחלת החיים בישראל היתה קצת פחות משנתיים ותשעה חודשים (!).
I will survive 707037
אם הנתון הזה כולל לידות בסיכון גבוה (למשל של יילודים במשקל של פחות מקילו, שיום יותר נפוצים מבעבר), אז זה משנה את התמונה. ואז יכול להיות שעבור לידה 'רגילה' שיעור התמותה הנ''ל נמוך בסדרי גודל.
I will survive 707054
ברור, אבל בינינו - כולל בינינו כאן באייל - מסתובבים כאלה שנולדו אחרי הריון בסיכון גבוה, כך שמן הראוי להכליל גם אותם, לא?

בכל אופן, מצאתי גם את המאמר הזה, עם נתונים מבריטניה מ-‏2014. לפי המאמר, בניכוי לידות של פגים ושל ילודים עם מומים מולדים (לידות שאחראיות ל-‏83% ממקרי המוות ביום הראשון לחיים), אבל בתוספת מקרי מוות במהלך הלידה עצמה, שיעור התמותה ביום הראשון לחיים הוא 0.43 מקרי מוות ל-‏1000 לידות. אילו הסיכון הזה היה נשמר כל החיים, תוחלת החיים היתה בערך 6 שנים ו-‏4 חודשים. אכן משמעותית טוב יותר מהשנתיים ותשעה חודשים שכתבתי קודם, אבל לא "בסדרי גודל".

המחברים מנסים להמחיש את גובה הסיכון הזה בדרך מעניינת:

The risk of dying on the day of birth (0.43 per 1000, or 430 micromorts) exceeds that of any other average day of life until the 92nd year. It is comparable with other apparently more dangerous activities, such as undergoing major surgery. For comparison, the average risk of non‐natural death per day and the increased risk from smoking one cigarette or travelling 200 miles by car are all about 1 micromort.

לא הכרתי את יחידת המידה המורבידית-אך-חביבה "מיקרומורט" (למרות שלימדתי באוניברסיטה כמה פעמים ניתוח שרידות - בושה!). זו גם המחשה יפה בעיניי, להדגים את השבריריות של ילודים ביום הראשון לחייהם עם זו של קשיש בן 92. אילו כן היו כוללים לידות פגים וכו', היינו מגיעים לשבריריות שקולה בגיל אפילו עוד יותר גבוה, מעניין איזה.
I will survive 707058
מסביב לחוקים שאוסרים הפלות באלבמה וג'ורגי'ה דיברו על זה שלידה מסוכנת פי 14 מהפלה. אני לא יודע לאיזה סוג סיכון הם מתכוונים.
I will survive 707061
אין שום הפתעה בכך שלידה היא תהליך מסוכן. גם ליולדת, אגב, הייתי מניח שיום הלידה מגביר עשרות מונים לא רק את הסיכוי למוות יחסית ליום אחר, אלא גם את הסיכוי לחבלות פיזיות לא טרמינליות.
I will survive 707074
אני יכול לדבר בשם עצמי: הופתעתי מעד כמה יום הלידה מסוכן. למשל - היום הבודד הזה יותר מסוכן, בסדר גודל, מלהיות תושב הצפון במהלך כל החודש פלוס של מלחמת לבנון השנייה (44 הרוגים אזרחים, מתוך אוכלוסייה של בערך שני מיליון).
I will survive 707078
טוב, לפי המספר שהבאת להיות המלחמה העלתה את הסיכוי למוות כמו תאונות דרכים (בפקטור נמוך, בערך 2 נאמר).
וברור לך שמתוך שני מיליון תושבי הצפון באותו חודש, מן הסתם אלפים מתו כתוצאה משבץ, דום לב ושאר רעות חולות. זה צריך להיות מדד הייחוס.
I will survive 707080
ניסוח לא מדויק שלי: כשכתבתי על הסיכוי של תושב הצפון למות במהלך מלחמת לבנון השנייה, התכוונתי כמובן למוות כתוצאה ישירה מהמלחמה. למה שיעור התמותה מסיבות אחרות צריך להיות מדד הייחוס? אפשר לנסות לאמוד את ההסתברות למות כתוצאה מהמלחמה ההיא, ואת ההסתברות למות ביום הלידה (מכל סיבה שהיא, או לחילופין, בגלל איזושהי תת-קבוצה של סיבות), ואז להשוות בין שני המספרים.

ולא הבנתי (אפילו ברמה התחבירית) את המשפט הראשון שלך :-(
I will survive 707082
ההסתברות למות במלחמת לבנון השנייה היתה מועטה מאד, רחוקה מלהיות גורם הסיכון למוות מספר אחד של תושבי הצפון באותה מלחמה.
כשאתה משווה את ההסתברות למות ביום הלידה לכל יום אחר‏1, מדד הייחוס אמור להיות הגורמים העיקריים שמעלים את סיכוי המוות, ואותה מלחמה היא לא אחד הגורמים ההם.

במשפט הראשון ניסיתי לומר שסיכון המוות כתוצאה מהמלחמה היה בסדר גודל של הסיכון למוות מתאונת דרכים.

1 וזו כמובן כתוצאה מבעייה שנגדיר אותה 'רפואית' בהעדר הגדרה טובה יותר, לא מכך שייפול טיל על בית החולים.
בשולי הדיון 707076
בציטוט שצירפתי מופיעה המילה travelling מאויתת עם שני l. בשיעורי האנגלית בבית הספר לימדו אותי שכשמילה מסתיימת בעיצור-תנועה-עיצור, צריך להכפיל את העיצור האחרון לפני הוספת ing (וסיומות אחרות). בהמשך שמתי לב שהכלל הזה לא תמיד תקף - אף אחד לא מאיית openning, למשל, ומשום מה חשבתי שהעניין קשור להטעמה, ולא צריך להכפיל כשהטעם לא נופל על ההברה האחרונה. עוד יותר בהמשך נתקלתי בשתי הצורות modeling / modelling, ולמדתי שמדובר בהבדלי איות בין אנגלית בריטית לאנגלית אמריקאית. עכשיו אני קורא שגם traveling / travelling זה הבדל גיאוגרפי. אבל עדיין, אף אחד כאמור לא מאיית openning (שלא במסגרת שגיאה), אז האם יש בסוגייה כלל גורף, עד כדי מיקום גיאוגרפי?
בשולי הדיון 707084
אאל"ט הכלל (הבריטי) הוא שאם ההברה האחרונה היא מוטעמת, והיא עיצור-תנועה-עיצור. במקרה של open ההברה האחרונה היא שני עיצורים-תנועה-עיצור, ולכן לא עונה לכלל.
בשולי הדיון 707090
ההברה האחרונה (pen) היא עיצור-תנועה-עיצור, לא? איפה אתה רואה שני עיצורים בהתחלה שלה?

בנוסף, ב-travel מוטעמת ההברה הראשונה, ולא האחרונה, אז אני לא רואה למה הכלל שציינת אמור לחול עליה ולהסביר את ההכפלה הבריטית. מה פספסתי?
בשולי הדיון 707093
אתה לא פספסת כלום - התנאי ב"אאל"ט" שבפתיחת דברי התגלה כלא-מתקיים. או במילים אחרות, אני כן טועה.

מקריאה זריזה מסתבר שמכפילים אם הדגש הוא על ההברה האחרונה (ולכן לא מכפילים ב-open), ובנוסף, באנגלית בריטית, המילים travel ו-cancel נחשבות יוצאות מן הכלל בהקשר זה.
בשולי הדיון 707098
תודה. לרשימת היוצאים מהכלל באיות הבריטי אפשר להוסיף את model שהוזכר כבר, וגם את signal, label, ו-quarrel. אני תוהה האם זה צירוף מקרים שכולן מסתיימות ב-L.
בשולי הדיון 707101
אני מניח שזה לא צירוף מקרים, אבל ה-L יודע...
בשולי הדיון 707479
לא רק מילים שמסתיימות ב-L: יש המאייתים focussing.
בשולי הדיון 707495
שיר של אוגדן נאש

The one-l lama,
He's a priest.
The two-l llama,
He's a beast.
And I will bet
A silk pajama
There isn't any
Three-l lllama.
בשולי הדיון 707498
לפי תפיסות מסוימות, דוקא כומר קתולי הוא תלת-אל למה.
בשולי הדיון 707534
ציטוט מהזכרון של המוטו של ספר הלימוד של שפת פרל של הוצאת אוריילי:

One L Randal wrote the book
Two L llama for the look
But the man to whom we owe it all -
Three L Larry Wall!

חזרה לעמוד הראשי המאמר המלא

מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים