718754
נועה מנהיים כותבת ב"הארץ" על המהומה סביב זה שארכיב האינטרנט מציע, כ"ספריית חירום לאומית" (הלאום האמריקאי), אלפי כותרים להורדה חופשית, בלי אישור זכויות היוצרים.

הייתי יכול להשוויץ שהמאמר למעלה הקדים את זמנו בעשרים שנה, אבל זה לא חוכמה; אם מישהו היה אומר לי אז "נה, לספרים זה ייקח עוד עשרים שנה לפחות" אז הייתי מנפנף אותו (אז), ומשבח אותו עכשיו על יכולת החיזוי. המו"לים יכולים לומר תודה לפחות על הארכה המפתיעה שקיבלו.
שאלת סקרנות - 718760
כצרכן, מה ההבדל בין היוזמה הזאת לספריה ציבורת?

רק להבהרה - בארה"ב המנוי לספריות הציבוריות לא כרוך בעלות כספית כלשהיא. עם המנוי הנ"ל אפשר להשאיל גם ספרים דיגיטלים וספרי שמע דרך אתר הספריה. זה מאוד ידידותי למשתמש.
שאלת סקרנות - 719030
ההבדל הכי בולט לעין הוא שספריות ציבוריות נותנות שירות לקהל מצומצם (מי שנמצא פיזית במרחק מסוים מהספרייה) והאתר המדובר גלובלי. מעבר לכך - ספרים דיגיטלים וספרי שמע אתה "שואל ומחזיר" בלי לשמור אצלך עותק (או לפחות, בלי לשמור עותק כברירת מחדל, בטח יש מי שיודעים לפצח את ההגנה) בעוד שבאתר הזה כולם פשוט יוצרים לעצמם עותק ועקרונית אין בעיה להוריד מסה של קבצים.‏1
חוץ מזה, ספריות זה כבר "נזק קיים" מבחינת המוציאים לאור. לריב עם מוסד קיים זה הרבה פחות אפקטיבי מנסיון לעצור פרויקט חדש.

1 תקנו אותי אם אני טועה - אני עדיין קוראת ספרים פיזית כך שמכירה את המנגנון באופן שטחי ביותר.
שאלת סקרנות - 719228
ההשאלה הדיגיטלית בספריה (או יותר נכון ברשת הספריות) לא דורש ממני ומארבע מאות מליון אמריקאים להיות במרחק פיזי כזה או אחר. הספר מושאל לתקופה המספיקה בהחלט לקראו ואין שום בעיה להשאיל אותו שוב. כצרכן, אני לא רואה הבדל מהותי בין הספריה לבין הארכיון הנדון. ניסיתי להבין על מה המהומה עליה דיבר ירדן.

__
גילוי נאות - לא קראתי את המאמר מסיבות אידיאולוגיות. אני לא מוכן לממן את העיתון המקושר.

חזרה לעמוד הראשי המאמר המלא

מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים