קורס מזורז בשיטות מחקר 72088
אולי אני נטפל פה לקטנות, אבל יש לי קורס בשיטות מחקר על הראש שעוסק בדיוק בנושאים האלה.

מה שאתה מציע הוא ליצור "פאנל" של אנשים - קונגרס בני-אברהם - שיביעו את עמדתם על כל אחת מההצעות שתובא לפניהם, ואף ידונו בהצעות הללו במסגרת קבוצות מיקוד. אך אינך מסתפק בכך - כדי למנוע הפרעות מבחוץ, אתה מציע שהם יגורו ביחד במקום מיוחד שיוקדש לכל, במשך כמה שנים.
מחקרי פאנל הם מספיק בעייתיים גם כך. ידוע שאנשים שמשתתפים במחקרים כאלו מושפעים ע"י עצם השתתפותם במחקר - הם לא רוצים להציג את עצמם כבלתי-עקביים, ולכן עשויים להתקבע על עמדות מסוימות, ישנם אלמנטים חזקים מאוד של רצייה חברתית (כלומר, ניסיון להגיד מה שאתה חושב שהשואל רוצה לשמוע), וחשוב מכל - עצם העובדה שהם נשאלים שוב ושוב על אותו נושא גורמת להם לחשוב עליו הרבה יותר מאשר כל אדם רגיל.
מעבר לכל הבעיות הללו, אתה מנסה ליצור בעיות נוספות: ישראלים ופלסטינים יגורו יחדיו וינהלו דיונים חוזרים ונשנים ביניהם על הסוגיות שמועלות לפניהם. הסיכוי שהם יגיעו לעמק השווה ויכירו בעמדת הצד השני גדול פי כמה וכמה מאשר ישראלים ופלסטינים שאינם מדברים אלה עם אלה כלל. לכן, הטענה כי 75 אחוזים מהמדגם יתנו תחזית בסבירות גבוהה לתמיכה של 66 אחוזים מהאוכלוסיה היא בלתי מבוססת בעליל. ההשפעות על חברי המדגם תהיינה קשות מדי, ואחרי כמה חודשים - ואף שנים! - של שהות משותפת כזו, הם יהיו כל דבר מלבד מדגם מייצג, גם אם נניח שבתחילת הדרך הם היו מדגם מייצג טוב של שתי האוכלוסיות.

אפשר לעשות מה שמכונה "מערך חקר המגמה", כלומר, לקחת כל פעם מדגם חדש, אבל כך אינך יכול לבטל את הבעיות המהותיות שציינת לגבי איומים וחששות של אנשי המדגם.

לא שזו הבעייתיות היחידה ברעיון שהצגת, אבל זה מה שיש לי בראש כרגע...
תודה על הנקודות הטובות 72092
דובי תודה,

תהליך הקונגרס אכן יועד לאפשר התקרבות בין המדגמים, המבוססת על היכרות אישית וראיית האדם הקונקרטי במקום אידאות מופשטות.

הניתוק בין המדגם לבין העם עלול אכן לקרות אך המטרה היא שהעם "יעקוב" אחרי המדגם במספר דרכים:

1. התהליך יהיה שקוף ופומבי כדי שגם אלה שלא משתתפים בו פיזית יוכלו לקחת בו חלק (למשל לשלוח דואלים למשתתפים) וע"י כך לחשוב בעצמם וליטול חלק בתהליך ההתקרבות. סביר להניח שכל אחד יוכל למצוא כמה אנשי מדגם הקרובים אליו במיוחד במצבם הסוציודמוגרפי ובנושאים הספציפיים המטרידים אותם, שאיתם יוכל להזדהות ולעבור איתם את כברת הדרך המנטלית הדרושה.
2. מושבי הקונגרס יארכו חודש אחד כל שלושה חודשים כך שהבידוד שאתה מתייחס אליו לא יהיה כה קיצוני.
3. בכל מושב יתחלפו חלק מהנציגים (רבע) כדי לרענן את המדגם.

לסיכום, האפקטים המזיקים לנו בשיטות מחקר הם בדיוק אלו הדרושים לנו כאן. מטרתנו אינה לשקף מציאות קיימת אלא ליצור מציאות חדשה.

אפשר כמובן לשכלל את ההצעה יותר כדי לענות טוב יותר על הסתייגותך – למשל לבדוק תגובת מדגם "נקי" להצעות המתגבשות כדי לראות את גודל אפקט ה"ביחד".

עוד נקודה חשובה: כל עוד יש לנו "הנהגות" האחראיות לנושא השלום והיחסים הבינלאומיים, רובנו הגדול מקדישים לעניין פחות מחשבה מצטברת מאשר לקניית בגדים וודאי פחות מאשר לקניית דירה. התהליך המוצע "יחייב" אותנו לעשות את כברת הדרך המחשבתית הנדרשת כדי לגבש עמדה קונסיסטנטית המבטאת נכון את ערכינו – פעילות שרובנו הגדול לא ראה כל צורך לעשות עד עכשיו.
תודה על הנקודות הטובות 72096
אם הבידוד יהיה כל-כך חלקי, כיצד ניטרלנו את השפעת הקיצוניים? מה יעזור לי לדעת שבחודש הנוכחי אני ובני משפחתי מוגנים, אבל בחודש הבא כבר אעמוד בפני משפט שדה של חמאסניקים שלא אהבו את ההצבעה שלי בעד ויתור זה או אחר?
חמאסניקים וכו' 72113
כאן נכנסת החסות הבינלאומית והמעמד הדיפלומטי. מהרגע שתהיה נציג ועד לסיום התהליך תחול עליך חסינות דיפלומטית בינלאומית בכל הנוגע למילוי תפקידך במסגרת הקונגרס.

אם המדינות נותנות החסות יבהירו שמי שפוגע בך דינו כמי שפגע בנציגיהם הדיפלומטיים ויפעלו בהתאם, לרבות הפעלת שירותי המודיעין שלהם נגד הפוגעים, הוצאת ארגונים פוגעים מחוץ לחוק וכדומה, אתה תהיה יחסית מוגן.

המבנה המוצע הוא כזה שבו ברירת המחדל היא שאתה מסכים לטיוטה. אם זה לא כך, אתה צריך לנמק היטב מדוע לא ובנימוקים אישיים ולא לאומיים. במצב כזה, קשה יותר ''להאשים'' אותך על כך שלא העלית הסתייגות.

בנוסף, אתה לא מוותר בשם אף אחד. אפשר לראות ולהציג אותך כיועץ המקבל שכר כדי להביע את דעתו האישית בלבד, ממילא התוקף להסכם יינתן רק ע''י בני העמים.

כדאי לשים לב שגם כיום נשמעות לפעמים דעות מתונות בקרב הפלסטינים ומשמיעיהן לא נרצחים כל כך מהר.

למרות כל האמור לעיל, יהיה עדיין סיכון פגיעה מסויים. זו אחת הסיבות שהתהליך ילך בתחילה לאט ותזוזת הדעות תהיה הדרגתית.

חזרה לעמוד הראשי המאמר המלא

מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים