721944
נזכרתי במאמר הזה 15 שנים אחרי, והוא כנראה יותר רלוונטי מתמיד. סחטיין עליך שכ"ג

"רוב סופרי המדע הבדיוני לא מציידים את הרובוטים האינטליגנטיים שלהם בתחושת כאב, אלא מטילים את הטיפול בטראומות על חלקים קוגניטיביים של המכונה, בנוסח החוק השלישי של אסימוב: "הרובוט חייב להגן על קיומו". לא ברור לי אם אי אפשר היה שהיצורים יפתחו מנגנון לא־חווייתי שישיג אותה תוצאה בפחות כאבים: מעין נורית אדומה שתידלק ותהבהב במקום הרגשת הכאב, נורית אדומה אחרת לרעב, נורית ירוקה במקום הרגשת ההנאה וכן הלאה. האורגניזם יכול היה לפעול לפי האיתותים הצבעוניים האלה באותה מידה של נחישות גם בלי האפקט החווייתי, לו המוח היה מחווט כראוי. כל תהליכי הלמידה שנלווים להרגשות הטובות והרעות שלנו יכלו להתבסס על אותן נוריות, בדיוק כמו אצל הרובוטים או אצל בעלי חיים ירודים ש(כנראה) באמת לא חווים כאב."

ספר מד"ב מומלץ שמתעסק בדיוק אבל בדיוק בסוגיה הזאת הוא blind sight של Peter Watts. והוא גם כתוב היטב אז מומלץ בחום.

הרצאה מומלצת ביוטיוב שבה הוא מדבר על הנושא ישירות:
721949
לצערי אני מרגיש חייב לתת המלצה נגדית - "ראייה עיוורת"‏1 הוא אחד מספרי המד"ב הגרועים שקראתי לאחרונה ובכלל. עמוס לעייפה במינוחים טכניים ארכניים וטרחניים, חלש בבניית העולם ההו-כה-מסובך של הספינה והאזור שבו מתרחשת רוב העלילה, חלש בבניית הדמויות ועוד יותר בבניית יחסים אמינים ביניהן, ובעיקר ממש שובר שיניים ומתיש לקריאה. וזה עוד בעברית (השובר שיניים).
המון רעיונות מבטיחים, פילוסופיה שיכלה להיות מעניינת‏2 ושאר המצאות שיכלו להיות מרתקות, אבל כתוב פשוט איום.

1 וההסתייגות כאן היא שקראתי אותו בעברית, אז אולי התרגום הרס אותו.
2 או שלא, אני לא בטוח.
721952
נו, עכשיו אני חייב לקרוא אותו (מחכה על המדף כבר זמן מה).
721959
ממתין בכליון עיניים לביקורת שלך לכשתסיים.
721961
כיליון עיניים זה בסדר, אבל על נשימה עצורה לא הייתי ממליץ.
721964
לא, זה לא זמן טוב לתסמינים נשימתיים.
באנגלית הוא מצויין 722594
אני דווקא ממש נהנתי ממנו. אפשר לקרוא אותו באופן חינמי באתר המחבר.
באנגלית הוא מצויין 722595
לעומת זאת את ה "ממשך" (= ספר המשך שמתאר מה קורה במקביל במקום אחר ( מתחדישי המחבר)) echopraxia, לא אהבתי כל כך. בעצם לא ממש הבנתי מה קרה שם.
721995
תודה.

נראה לי שהכחשת קיומו של רצון חופשי הפכה להיות הקונצנסוס של האתאיסטים-סקפטיים, לפחות אם לשפוט לפי הסרטונים שיוטיוב מציע לי.

אגב, אפשר היה לתמצת את כל החלק הראשון (בעקבות שופנהואר) למשהו כמו: We are free to choose what we do, but not free to choose what we choose.

חזרה לעמוד הראשי המאמר המלא

מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים