דעה 7498
אני אישית חושב שבמידה והנשיאות הייתה מפריעה לפרס להמשיך בפעילותו של מרכז פרס לשלום אז עדיף לכולנו שאכן קצב נבחר , וזה העיקר לדעתי.

אגב דובי , תוך כדי קריאת המאמר הרגשתי שהוא מתנשא מאוד כלפי אנשי או נערי עיירות הפיתוח. אני לא חושב שאנשי עיירות הפיתוח לא מצליחים כיוון שהם אינם מוצאים מודל לחיקוי.

הצגת את קצב כמודל לחיקוי לנערי\ות עיירות הפיתוח - ומודל לחיקוי זה לכאורה יתן להם משהו לשאוף אליו. אני חושב שהעדר ההצלחה - נכנה זאת כך , של אנשי עיירות הפיתוח אינו נובע מכך שאין להם למה לשאוף ! זו דעה מתנשאת , שמרנית , וקפיטליסטית להחריד. אתה כאילו אומר, הם אינם מצליחים כי אינם רוצים לעבוד ועכשיו כשנראה להם שהם מסוגלים גם להיות כמו משה קצב תהיה להם מוטיבציה ללכת וללמוד באונברסיטת תל אביב.
ידידי , הבעיה אינה שם.

אשמח מאוד לתגובה
דעה 7501
דעותי אכן שמרניות וקפיטליסטיות להחריד. מתנשאות? נו, נגיד. אני מתבסס בדברי על הכרותי (בעיקר בצבא) עם צעירים מעיירות פיתוח (וספציפית מקריית מלאכי, שכן שרתתי לא רחוק משם), וכל נושא ההשכלה הגבוהה היה מהם והלאה. ההפרדה הייתה בפירוש גאוגרפית ולא עדתית - מזרחיים תושבי מטרופולין ת"א לא היו שונים מאשכנזים תושבי אותו אזור, וכנ"ל לגבי תושבי אזורי הספר.

כן, מה לעשות, סביר להניח שמדובר כאן בהכללה לא הוגנת, אבל בכל זאת ההתרשמות שלי היא ששאיפותיהם של רבים מאוד בעיירות הפיתוח מוגבלות מאוד. אדם שאין לו שאיפה להשכלה גבוהה (או אפילו לתעודת בגרות) הוא אדם שלעולם לא יצא ממעגל העוני. אני לא אומר שקצב הוא דווקא הדוגמא הטובה ביותר, אבל בנסיבות, מכיוון שקל לתושבי עיירות הפיתוח להזדהות איתו, למה לא לנצל זאת למטרה טובה?
דעה 7503
הרשה לי לחלוק על דעתך, הרבה פעמים בשנה אני נוסע לדימונה לבקר את משפחתי ואני מוכר מאוד עם תופעת חוסר ההשכלה מכיוון שדודתי ואמי היו למשך תקופה ארוכה מורות בדימונה, הבעיה האחרונה בדרגה של אנשי עירות הפיתוח היא חוסר מודל לחיקוי כי בעיותיהם קצת יותר מגוונות ממה שאתה חושב.
ישנה בעיית הציוד בבתי הספר, אין מספיק מורים מוכשרים שמוכנים ללמד שם, וכמובן חוסר מקומות עבודה בכלל וביחוד של היי טק באזור, מה שגורם למצבם הכלכלי הגרוע של התושבים ולהסתלקות כל הצעירים שכן לומדים כך שהבעייה האחרונה שנמצאת בראשם היא חוסר מודל לחיקוי.
דעה 7548
דודי שימש במשך שנה כמנהל בית הספר התיכון הדתי בקרית מלאכי. לאחר שנה הוא הרים ידיים ביאוש, בעיקר לנוכח חוסר היכולת להסביר אפילו להורים - שלא לדבר על התלמידים! - כמה חשוב שבניהם ילמדו. "אבל הילד רוצה לעבוד! רוצה מקצוע!" מסנגר האב על החלטת בנו לעזוב את בית הספר. "אז מה, עורך דין זה לא מקצוע? רואה חשבון זה לא מקצוע? קודם שילמד!" מנסה דודי לעזור לילד לקבל תעודת בגרות, לפחות.
ואין עם מי לדבר.
מעגל העוני 7714
הדימוי של עיירות פיתוח, מהיכן שלא נסתכל עליהן הוא נמוך, מה שמוביל אוטומטית את השוכנים בה לבעלי דימוי עצמי דומה.
מי שרגיל לחיות את חייו בעוני, כי הוא גר במקום "שנגזר" עליו להיות כזה, ישאר במעגל הזה כיוון שהוא רגיל לא להצליח - כמובן שזו הכללה גסה, עם זאת אם אדם מתחיל את חייו מנקודה בה הדימוי העצמי שלו נמוך, הדבר אינו מאפשר לו או מקשה עליו מאוד לצאת מהמעגל הזה, ללא שינוי תודעתי.

הקאפיטליזם שדובי כלכך מחבב, מעודד את המגעל הזה, והלכה למעשה נשען עליו. תאורתית אותם אנשים קטנים נבלעים בתוכו בתור כוח עבודה זול.
אחת הבעיות בארץ, היא ענפי ייצור דלים ביותר, מה שגורם להתמוססותו של החזון הקאפיטליסטי להשתמש באותו מעגל לצרכיו הנצלניים. מעמד הפועלים בארץ, הוא מעמד פועלים של צווארון לבן, מה שמשאיר את האוכלוסייה חסרת ההשכלה בעיקר מובטלת וכלואה בשולי הפריפריה.

זה לא כל כך פשוט להסביר לאדם למה הוא זקוק להשכלה ממקום מתנשא (הנה אני משכיל וטוב לי, בא הייה כמוני). הידעה שאנו זקוקים להשכלה, תלויה גם היא במצב תודעתי מסויים - הרצון להבין את מקומנו בעולם, ולפתח את הכלים לקידום עצמי.אף אדם, אבל אף אדם אינו *רוצה* להיות חסר שכלה. בתוך מעגל של דימוי עצמי נמוך, קשה לשכנע אדם שהוא יכול בדיוק כשם שהוא "צריך", ובעצם המהויות של שני אלו מתבלבלים מתוך הצורך להסתיר את תחושת הדימוי העצמי הנמוך. רבים יעדיפו מקצוע מאשר להתמודד עם מטען רב כל כך שעומד מאחורי רכישת ההשכלה - עוני ומחסור במימון, הסטוריה של הדבקות בסטיגמות נכשלות (חיים בעיירת פתוח), לחץ משפחתי לעזור בכלכלת המשפחה וכו'.

העניין הרבה יותר מורכב ממה שהוא נראה, ונורא פשוט להטיח לעבר אנשים שהם מעדיפים להתלות במיסים שאנו משלמי ובחסדי המדינה, ולהשאר "בורים". אני מכירה מעט מאוד אנשים ש*יעדיפו* לוותר באמת על העצמאות שלהם ולקבע נכשלות מתוך הבנה אמיתית של המצב ובניגוד ליכולתם ואמונתם בעצמם לקיים חיים אחרים.

חזרה לעמוד הראשי המאמר המלא

מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים