כלב נשך אדם 77036
למען האמת, מעניין אותי לדעת האם הייתה מהומה כל כך גדולה, לו התאומים לא היו שחורים, ולו האם לא הייתה לבנה.
כלב נשך אדם 77039
אני מניח שאם האם היתה שחורה והתאומים לבנים, היתה נוצרת מהומה דומה-עד-זהה. אם ההורים וגם התינוקות היו עם אותו צבע העור, סביר שהטעות פשוט לא היתה מתגלה לעולם. לו היתה מתגלה, המהומה היתה זהה, לדעתי. בקיצור - הצבעים השונים פשוט איפשרו את גילוי הטעות.

אתמול התראיין ברדיו מנהל מרכז פוריות זה-או-אחר בארץ, ונשאל לגבי הסיכויים למקרה דומה בארץ. כמו עמיתיו הבריטיים, הוא חזר על המנטרה של ''סיכוי של אחד למיליון'', אבל למען האמת, הטיעונים שלו היו כה קלושים, עד שממש ציפיתי לשמוע ממנו משפט בסגנון ''אצלנו זה לא היה קורה כי אצלנו אין שחורים''. ''לא היה קורה'' במובן של ''לא היה מתגלה'', כמובן. אלוהים יודע כמה הורים שעברו טיפולי פוריות מגדלים את ילדיהם של אחרים.
כלב נשך אדם 77053
אכן, המקרה הזה רק מעלה הרהורים באשר למספר הטעויות שלא אותרו.

באשר למדיניות של מרכזי הפוריות, אם היא דומה לזו של מנהלי בנק הזרע, היא לא מרשימה במיוחד. בקישור שלמטה אפשר לקרוא את דבריו של מנהל בנק הזרע באשר לשמירת האנונימיות של התורמים. עד כמה אפשר להיאחז בטענה "בעיר כמו תל אביב, הסיכוי שאח ישכב עם אחותו בלי שיידעו על קשר הדם ביניהם, קיים רק כאשר לתורם אחד יש 50 צאצאים ומעלה ... סיכוי כזה לא קיים סטטיסטית ואין מקום לפחד".
מוזר.

הסיכוי ההוא 82248
מה זה בכלל אומר, "הסיכוי שאח ישכב עם אחותו ... קיים רק כאשר לתורם אחד יש 50 צאצאים ומעלה"?
אם הסיכוי (ה"קיים") במקרה כזה הוא, נאמר, אחוז, אז הסיכוי כאשר לתורם יש צאצא אחד הוא 1/50 אחוז. מאיפה מגרילים את מספר הקסם ההוא שמתחתיו "אין סיכוי" ומעליו "הסיכוי קיים"?
הסיכוי ההוא 82292
אני מניח שהכוונה הייתה שלפני שלתורם יש 50 צאצאים הסיכוי זניח, אחר כך כבר לא זניח, אבל עדיין זעיר.
הסיכוי ההוא 82331
הניחוש שלי הוא שהסיכוי הוא 1/50 או פחות, והכתב/עורך של הידיעה המקורית פשוט לא הבין היטב את הרעיון של "סיכוי" ועיבד את הדברים בלי לשים לב לשינוי במשמעות.
הסיכוי ההוא 82375
אחד לחמישים זה לא כל כך מעט אם אתה שוכב עם נניח 100 נשים במהלך החיים (אצלי אין סכנה כזו אבל יש לי כמה חברים...).

(י. פופק מוריד 5 אדקס פורטה עם כוס וויסקי והולך למקלחת)
כלב נשך אדם 77277
אבל אם הטעות לא מתגלה, היכן הנזק?
ההורים במקרה כזה אינם "מגדלים את ילדיהם של אחרים". הילדים הם ילדיהם שלהם לכל דבר ועניין. לעובדה שהם נושאים גֶנים אחרים, אין, כמעט אף פעם, שום השפעה על חייהם של הילדים או של ההורים.

הנזק עשוי להגרם רק כשהטעות מתגלה, באופן זה או אחר. ולכן הסתברות שטעות תתגלה מעניינת יותר מההסתברות שהטעות תקרה.
כלב נשך אדם 77302
כמובן שהשפעת הגנים השונים של הילדים-בטעות על חיי ההורים היא זניחה (קיימת, אך זניחה). הנזק הוא לא בחיי המשפחה לעתיד, אלא בטיפולים הכואבים והיקרים שעברו בני-הזוג, במטרה האחת והיחידה - לגדל ילד המשתייך להם גנטית. הרי לו רצו לגדל ילדים של אחרים, יכלו לאמץ ילד בהרבה פחות כאב וסבל.
כלב נשך אדם 77446
עד כמה שידוע לי התור לאימוץ תינוק בריא הוא ארוך, והקריטריונים נוקשים. לא בטוח שכל זוג שעובר טיפולי הפריה עושה זאת רק בגלל ההתעקשות על הגנטיקה.

ואני שב ומוחה על הביטוי "ילדים של אחרים". אם זוג הורים מגדלים ילד מינקות ועד בגרות, ומתייחסים אליו כאל ילדם שלהם, אז הילד הוא *אכן הילד שלהם*, בלי שום קשר לשאלה אילו גנים הוא נושא.
אימוץ 77451
אפשר לאמץ תינוק מחו''ל בעשרים אלף דולר, כולל הכול.

חזרה לעמוד הראשי המאמר המלא

מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים