 |
|
 |
||
|
||||
 |
מאד משמח אותי שהמאמר הזה זוכה לעדנה מחודשת, אז הנה תרומה נוספת. השבוע שמעתי את המונח ''דביבון'' בהקשר אחר. מישהי העידה על עצמה ש''אני דביבון''. כשניסיתי לברר מה זה אומר היא הסבירה לי ש''דביבון'' בשבילה זה ''דב קטן'' כלומר היא העלתה במשקל והתרחבה, אבל רק קצת. |  |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
מענין, גם במשפחתנו למילה משמעות דומה (נאמר בדרך כלל על ילדים שמנים) | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
"דב" נגזר משורש "דבב" (יעיד על כך חסרון הו"ו). כנראה שהקדמונים דימו שהדובים "מדברים". למישהו יש מילון אבן שושן המלא? אני בטוח שיוכל להחכים אותנו. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
"דימו" שדובים מדברים? כאילו, יש לך ספק? לא חשוב. אבל חבר'ה, למה "דביבון"? מה רע בסתם "דובון"? |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |