בואו ננסה 79118
הערת אגב לפני הכל: יש לי תחושה חזקה שחשיפת רשימת הספרים האחרונים שאדם קרא היא הרבה יותר משמעותית משמו, מינו, או העיר בה היא גר. האיילים הקנאים לאנונימיותם - היזהרו! (מישהו אחר חולק בתחושתי זו?)

הבעיה העיקרית שלי זה שאני לא זוכר בבירור מה היה ב- 2002 ומה קצת קודם, אבל בכל-זאת, הנה רשימה מ'הזמן האחרון':
'הדלתא של ונוס' - אנאיס נין. ארוטיקה מפתיעה בחדותה ומרתקת, גם אם תופסים את הפואנטה די מהר. כרגע יש לי גם על המדף עותק מיומניה של הגברת, באנגלית.
"סיפור העין" - זורז' בטאיי. אותה קטיגוריה או שמא לא? גם אירוטי, גם צרפתי, אבל גם סוריאליסטי, מוזר, דוחה ומושך באותו זמן. לא לכל בטן.
"אזור מלחמה" - אלכסנדר סטויארט. *לא* לשפוט את הספר לפי הסרט שבוסס עליו. בוצע כאן רצח רציני של הסיפור המ-צו-ין. לכו על זה.
"פרא" - גבי ניצן. לא מומלץ למי שניו-אייג' עושה לו רע, כי הספר עמוס בזה, אבל בסך-הכל הוא קולח, מעניין לעתים ומצחיק לעתים רבות. לחובבי 'באדולינה'.
ההמשכים של אנדר - את הספר המקורי קראתי עוד ב- 2000, אבל השנה גמעתי את שלושת ההמשכים בסדרה המקורית וגם את סדרת הצל. 'הצל של ההגמון' אכן חלש מהשאר.
"כרוניקה של מוות ידוע מראש" - ג. ג. מארקס. סוף סוף הגעתי לקלאסיקה הזאת, והיא שווה את זה.
"האדם המושמד" - אלפרד בסטר. מי שאוהב את בסטר לא צריך את ההמלצה שלי, ומי שלא אוהב - שייתבייש!
"חלל וכו' - מבחר מרחבים" - ז'ורז' פרק. תרגילים תיאורטיים באריטקטורה, כמה נחמדים, כמה פחות.
והספרים שאני נמצא במהלך קריאתם כרגע (יש שלושה כאלה):
"זיעה מתוקה" - ז'וסטין פרנק ורועי רוזן - אחלה אמירה פוסטמודרניסטית שבטח כבר דנו בה פה עד לזרא, אבל הספר עצמו כבד וקשה לקריאה, הנחתי אותו בצד עד שיהיה לי זמן.
"דג הפוט" - גינטר גראס. מעניין, משונה, מוזר, מעייף, ואני קורא אותו כבר שלושה חודשים וקורא כל מיני אחרים בהפסקות.
"פיקניק בשולי הדרך" - שני רוסים עם שם מסובך. להיט המד"ב החדש, צללתי לתוכו אתמול ואני עוד לא בטוח מה דעתי עליו (אבל הוא כרגע מס' 1 במצעד)

חזרה לעמוד הראשי המאמר המלא

מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים