מחירם הכואב של מיתוסים. 79590
אין טעם ואין תוחלת להתייחס בתגובה למניעים, למטרות ואף לא לרקע או למוצא של כותב המאמר, שהינם די ברורים.
אבל חשוב ביותר להתיחס לנושא הקיבוץ כאידאל חברתי וכיחידה כלכלית. ולמשמעויותיהם.
ראשית: ברכתו וקיללתו של הקיבוץ הן הפיכתו למיתוס חברתי תרבותי והפיכת חבריו לאליטה חברתית בישראל הישנה.
הקיבוץ זוהה הסטורית ומזוהה גם כיום עם המהפכה הציונית, ועם כיבוש, עצמאות ובנין הארץ ומדינה ישראל.
על חשיבותו בהסטוריה החדשה שלנו אין עוררין. על היותו פתוח ישראלי מקורי ומרתק רק מעטים יחלוקו!
על היותו תשובה חילונית חברתית כלכלית מובהקת ראשונה, לקהילת השטטל החרדית "המנוהלת" מתוך עיוורון שמרני, ע"י רבנים וגבאים, כחברת עוני תלותית ומסתגרת, יסכימו רבים מבין החילונים.
הקיבוץ "כילוד" הוא עדין "עול ימים" שנהנה בשנותיה הראשונות של המדינה מהרבה מאד אהבה, תלו בו ובחבריו המון תקוות, חבריו מיסדיו, היו חלוצים ברוח ובמעש, שראו את הרעיון וטובת הכלל כמטרה, על פני צרכי וטובת הפרט.
על היותו היום במשבר עמוק, גם בגלל כזב האידאל, אין חולקים, ועם זאת, מוקדם מדי להספידו!
המשבר הכלכלי והחברתי שהוא עובר, נובע גם מההשתנות הדמוגרפית תרבותית של חב' המהגרים כאן,וההשתנות הפוליטית
שהתרחשה בשנות ה-‏70 בעקבות הארועים הבטחוניים המשמעותיים שעברנו.
בצד היותנו מדינה וחברה עם צרכים ובעיות כלכליות, אנו חברת מהגרים בהתגבשות. חברה כזאת יכולה להתפתח לעצמה ומעצמה, ללא כל הכוונה, וגם לאבד את זהותה! עם זאת על מייסדיה מוטלת החובה לנתבה על פי רוחם וחזונם. ולזה ישנו מחיר! לזה נדרשים בנוסף לדמוקרטיה גם מיתוסים וסמלים.
להיות בבת עינו של דור המייסדים במשבר,וליכולתה והצלחתה להחלץ ממנו, ישנה חשיבות עצומה בעיצובה של החברה הישראלית במדינתה.
אשר על כן בין כל "הטפילים" שאנו נאלצים לשאת על גבנו השכוח, העדיפות שלי היא כדלהלן:
הפוליטיקאים מנגנוני השלטון והמפלגות כשלטון"הרע במעוטו"
מערכת הבטחון וצה"ל כהכרח בל יגונה וכטריגר חברתי לאומי
ההתישבות העובדת, ובעיקר הקבוצים, כעלות אחזקתם של מתוסים חברתיים הכרחיים, כנתמכים זמניים, בעלי הסיכוי הטוב ביותר להתאושש, לחזור לעצמם,ולתרום לחברה ולכלכלה.
את כל מאות אלפי המובטלים, תוך פעולה נמרצת להחזרתם למעגל העבודה.
את שכבות המצוקה והעוני הנותרות,ובלבד שישתפו פעולה ויעשו כל מאמץ לעזור לעצמם.
ורק כאחרונים, אם ישאר משהו, לשקול לתמוך חלקית בחרדים,
שהינם טפילים מוצהרים, שתורתם אומנותם, ואין כל סיכוי להשתקמותם הכלכלית, ושכל תשלום נוסף להם רק מנציח את תלותם וטפילותם...
דברי בשם עצמך 79598
הגב שלך אולי שכוח, שלי מזכיר לי את עובדת קיומו מדי יום.
מדהים 79601
רציתי לכתוב משהו על "גב זכור", כלומר "זקור", והנה אני רואה ששני צמדי ההפכים האלה משנים משמעות בחילוף אות אחת. זה כמו שני אחים שנישאו לשני אחיות.

או במילים אחרות, הבאת לי את ההארה. ואם כך, ממש לא נורא שאתה כפוף. :-)
בסדר 79605
אני שמח שההערה הביאה הארה, ובלבד שתזכרי שגב כפיף אינו חפיף (בניגוד לשיער).
בסדר 79609
התחלתי בניסיון לשחק אותה אבשלום קור, ואתה מביא לי בהפוכה עם חנניה רייכמן!
מקבל 79614
בימים לוהטים אלה מוטב לשחק בקור ולא בחממיה.
בסדר 79631
ואני חשבתי ש''זכור'' ו''זקור'' קשורים בקשר בל יינתק.
דברי בשם עצמך 80008
שלי בעיקר מוגבל! אז אם אתה מעדיף שחוח? או שפוף? לך איתם...
חוצפה 80653
תגידו, אתם קולטים את הצביעות? אותה טענה, מגזרים שונים. שמישהו רק יעיז להגיד את האמת על הטפילים מהקיבוץ. נראה לו מה זה. חרדים? כן,הם טפילים באמת. מה הבעיה?
מי, בדיוק, שמך להחליט במי ראוי לתמוך קודם ובמי אחר כך? האם הגיוני יותר לתמוך במי שלא נתנו לו הזדמנות עד היום להשתלב במאגר העבודה, או לאלו שהייתה להם הזדמנות והם בחרו לגנוב את המדינה, לא פחות? מי שמך להחליט שמיתוס הקיבוץ שווה הנצחה יותר ממיתוס היהודי המעודד תורה בארצו? ומי בכלל קבע שאליטות צריך לשמר? אולי צריך להכיר, רטרואקטיבית, בכך שהקיבוצניקים אינם אליטות?
חוצפה מבורכת 80962
מי "ששם אותי להחליט" זה ודאי לא מי ששם אותך להשתלח!
ובזאת אני גאה!
שכן בחברה שאני שואפת אליה, הרשעות הנצלנית החרדית היא אם כל חטאת! ואם כל חורבן!
כל עוד תתקיים כאן הדמוקרטיה אנו נעמוד מול החמסנות החרדית המרושעת והמטומטמת! ברגע שהדמוקרטיה תחדל כאן! אות שגברה יד החרדים, והחורבן יצא לדרך!
שטויות 81025
"בחברה שאני שואף אליה, הרשעות הנצלנית הקיבוצניקית היא אם כל חטאת! ואם כל חורבן!
כל עוד תתקיים כאן הדמוקרטיה אנו נעמוד מול החמסנות של הקיבוצים המרושעת והמטומטמת! ברגע שהדמוקרטיה תחדל כאן (?!) אות שגברה יד הסוציאליסטים, והחורבן יצא לדרך! בההה!

את קולטת את עצמך?
שטויות 81759
לא נראה שהיא קולטת את עצמה.
מחירם הכואב של מיתוסים. 81973
לידיעתך, עם כל הכבוד למאמץ העל אנושי להתפלסף ולסנגר על חברי הקיבוצים (של היום!), נכון שהקיבוץ היווה "ניסיון" להחליף את השטעטאלע החרדי, אלא שהינך מודה בק"נ תירוצים כי הנסיון לא עלה יפה, תודה לפחות כי דווקא דרך החיים החרדי הצליח בנסיונו 3000 שנה וזאת על אף הבוז והשנאה שעברו עליהם כל שנותיהם אם מהיוונים או מהערבים או מהגרמנים ולהבדיל גם מבני עמנו כמוך וכאחרים, אין ברירה אלא להודות בעובדות
מחירם הכואב של מיתוסים. 81976
דרך החיים החרדית היא הרבה יותר צעירה (150-300 שנה בערך). אבל גם ככזו, היא אכן כנראה די מוצלחת, אלא אם כן רביבו צודק בתחזיותיו, שעל כן גם היא תצטרך להשתנות ולהיפתח מחדש לסביבתה:


חזרה לעמוד הראשי המאמר המלא

מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים