כמה הערות 87252
אני חושב שהבקיאות הברורה של מר בן-יעקב היא בעוכריו. ראשית, הקיבוץ של הוגים כמו הרמב"ם, הרמב"ן, הרמח"ל והרבי מלובביץ' זה לצד זה הוא, מה לעשות, שגוי.

הלובביצ'ר הוא מיסטיקן מוחלט, שכל תורתו מבוססת על הגאולה והאמונה שהיא תגיע בימינו, בעוד שהרמב"ם האמין בגאולה פרקטית, בה מנהיג חזק (המשיח) ייכפה את תורת ישראל השכלית על כלל העולם - אך יותר מכך, הרמב"ם התנגד למשיחיות בכל תוקף ובכל צורה (ראה איגרתו ליהודי תימן).

להציג את הרמב"ם כמי שחלק ניכר מתורתו היא אמונה בתחיית המתים ובגאולה גם היא, מה לעשות, הצגה שגויה. הרמב"ם הבדיל בין מצוות שמטרתן פיתוח השכל והתקרבות לאמת (שהוא ראה בהן את המצוות החשובות) לבין מצוות שמטרתן השארת ההמונים בתלם הדת והציות החברתי, לשם יצירת סביבה חברתית נוחה בה יוכלו הפילוסופים לפעול (מצוות אלו אינן אלוהיות בטבען). האמונה בתחיית המתים, בשכר ועונש, בגאולה - כל אלו שייכות, כמעט בלי ספק, לקבוצה השניה.

היהדות אינה דת שהגאולה עומדת במרכזה יותר מהנצרות. היהדות היא דת הלכתית, המווסתת את חיי היומיום החברתיים של מאמיניה. הנצרות היא דת תיאולוגית (כאשר היא לא כנסיה ארצית ופוליטית). לכן ביהדות הלא-מיסטית אין נסיון להתחבר עם האל - האל הוא מרוחק, וטוב שכך. החטא הקדמון, בניגוד למה שנאמר בפסקה המקדימה את המאמר, חשוב בהרבה בנ צרות מאשר ביהדות.

לקינוח, גם הקישור האוטומטי שמר בן-יעקב מבצע בין הנפילה והחטא הקדמון לבין הגאולה אינו ברור מאליו: הקישור מבוצע במשנתם של הוגים תיאולוגיים רבים, אבל לוגית אין שום קשר. בהחלט ניתן לצאת מנקודת הנחה שאלוהים ברא את העולם פגום (זוהי, למשל, הנחתו של ר' סעדיה גאון) על מנת שהאדם יזכה בתמורה בעולם הבא בדין, ולא בחסד. ניתן גם להניח שהעולם אינו פגום כלל, אלא רק האדם אינו מסוגל לראות אותו כיאות (הרמב"ם טוען כך). לחילופין, ניתן להניח שהעולם אינו פגום בגלל האדם, אלא בגלל בעיות באלוהות (ראה קבלת האר"י והשפעות גנוסטיות נוספות על היהדות). ושוב אדגיש - נושא הגאולה חשוב מאוד ביהדות, אבל נושא החטא הקדמון דווקא אינו מהותי כל-כך, בוודאי בהשוואה לנצרות.

מר בן-יעקב כתב מאמר מעניין, אבל מבולבל - למי שאינו בקיא בחומר (ואני בקיא, וגם זאת במידה מוגבלת, רק בחלקו) נראה שהוא מציג משנה יהודית סדורה וברורה, בעוד שבפועל הדעות בנושאים אלו שונות ומגוונות מאוד.
כמה הערות 87265
אני מסכים עם מה שכתבת, ורוצה להוסיף הערה לרב"י:

דת היא הרבה מעבר לרשימת הוגים, ואפילו יהיו סלבס ברמת על.
דת היא החוויה הדתית בפועל של המאמין. תחושותיו, הרגשותיו, הטקסטים בעל פה ובכתב אותם הוא צורך ביום יום וכו'. אם אתה רוצה לבחון דת עליך להשקיע בראש ובראשונה בקריאת הטקסטים השכיחים ביותר, בשמיעת הרצאות בבתי כנסת, בשיח הדתי היום-יומי, בחקירת נפש היהודי המאמין ועוד.
על פי הפרמטרים האלה, החטא הקדמון איננו חלק אינטגרלי מחווית המאמין היהודי-דתי. הגאולה, לעומת זאת, כן. אם כי לעיתים נראה שהטקסט בנושא הוא הצהרתי ולאו דווקא מעשי להיום, למחר. וכאמור, אין בהכרח קשר בין החטא הקדמון והגאולה.
כמה הערות 87292
קשה לי שלא להסכים עם שניכם. אבל מה שעניין אותי היה עצם העיסוק ברעיון של גן עדן שהוא באמת יחודי למסגרות דתיות. נכון שיש הבדלים רציניים בין כל מני הוגים דתיים ביהדות או בדתות אחרות אבל העובדה היא שבצורה כזאת או אחרת כולם איכשהו מתייחסים לעניין השאיפה לגן עדן.

לא כתבתי על דת אלא רק על הגאולה בגן עדן ואני מעוניין להקביל את זה (בחלק השני) להגות לא דתית (וד''ל). לכן, אם הליובאוויטשר והרמב''ם כותבים על הרעיון הזה, המכנה המשותף שלהם הוא שהם יוצאים מנקודת מבט אמונית דתית ובזה נוצר, בהכללה גסה, קורפוס דתי שמקיף מכל מני זויות הסתכלות את רעיון הגן עדן.
כמה הערות 87376
לי דווקא קשה לקבל את הטענה הזו - אם הרמב"ם והליובאוויטשר (האיות שלי ביידיש שואף לאפס) מקובצים אצלך באותו הסל רק כיוון ששניהם מאמינים באלוהות כלשהי, תוכל באותה המידה לקבץ את קאנט, אריסטו, שפינוזה וניטשה באותו הסל כיוון שכולם מאמינים במוסר כלשהו. תפיסות העולם של שני ההוגים הדתיים שלעיל שונות האחת מהשניה מן הקצה אל הקצה - קשה להכחיש, למשל, שהרמב"ם קרוב בהרבה לתומאס אקווינס מאשר לאר"י.

אגב, גם בנושא גן העדן אינני (אוף, מספיק, זה מעצבן אפילו אותי).. אני לא מסכים איתך: הרבה אנשים חילוניים לחלוטין מאמינים באוטופיה, דהינו בהתפתחות/הגעה של האנושות למצב של אושר מוחלט יום אחד, או לפחות בפוטנציאל כזה. במלים אחרות, גאולה איננה עניין ייחודי לתחום הדתי.

לסכם את טענותי בקליפת אגוז: המאמר מראה, כאמור, על בקיאות מצוינת (אם כי הייתי מעדיף טיפה יותר מראי מקום), ואין לי שום טענות בתחום הזה. רק ההחלטה שלך לנסות לטשטש את ההבדלים וליצור קורפוס מסודר ומקיף במקום שבו, מה לעשות, קורפוס כזה פשוט לא קיים, לא מובנת לי. למה לא לסקור פשוט כמה תפיסות שונות של רעיון גן העדן והגאולה? למה לקבץ?
כמה הערות 87386
כפי שכתבתי, קשה שלא להסכים איתך. אבל הבאתי דוגמאות של אנשי רוח דתיים שמכורח אמונתם הצטרכו להתייחס לרעיון גן עדן. אני לא כתבתי על גאולה (קטונתי) אלא רק על הרעיון עצמו של גן העדן, על מרכזיותו בשיח ובחיים הדתיים (תפילות, ברכות שגורות וכו', שגם חילחלו לדיבור החילוני אבל אני חושב שללא השיכבת הנסתרת/גלויה של אמונה שאולי יום אחד זה כן יקרה). סיקרן אותי לראות מה זה הגן עדן שהפרשנים היהודים מדברים עליו.

כמו שפעם כתבתי בדיון עם אדם חרדי - אחד ההבדלים העקריים בין אמונה דתית לחקירה "מדעית" או חילונית, היא שהמדע (מחוסר יכולת למצוא שם אחר) הוא עקשן ונודניק גדול ותמיד ישאל למה, איך מדוע. הדת תאמר נשמה, המדע ישאל מה זה נשמה. הדת תאמר אלוהים, אנחנו נשאל אם אפשר למקם אותו בטבלה המחזורית. הדת תאמר - בגן עדן האדם לא ידע אהבה או שנאה, אנחנו ננדנד מה זאת שנאה, איך יש שנאה באדם וכצד אני יכול להגיע למצב בו לא תהייה בי שנאה.

אשר לפנייה הרשמית - אם זאת בדיחה, פג תוקפה. אם זה נסיון למתן כבוד - אני לא ראוי לו. אם זה נסיון לשמור על ריחוק צונן - האלו, פה מדברים ישראלים, לא?

אם אתה מעדיף לפנות אלי בשמי, אודה לך אם תשתמש רק בשם הפרטי. מה עוד שרוב התגובות פה פונות ישר לעניין תוך דילוג על הפתיח השמי :-)
כמה הערות 87408
אני חושב שהתפיסה שאתה מציג כאן לגבי הדת היא סטריאוטיפית במקצת: הגמרא היא אוסף של נודניקים גדולים; הקבלה עשתה קריירה מלנסות ולתאר את העולם במונחים סבוכים בהרבה מאלו שרוב הפילוסופים הגיעו אליהם; רס"ג הוכיח את בריאת העולם בעזרת טיעונים לוגיים (וקרשקש הוכיח את ההפך, גם כן בטיעונים לוגיים); הרמב"ם מציע הסברים מבריקים למספר בעיות דתיות, כגון ההבדל בין טוב ורע ואמת ושקר, ובעיית הרוע בעולם.
נכון שבדת יש גם הרבה בערות וחושך ודוגמא (הנחה שאין להרהר אחריה) וציות עיוור, אבל להתעלם במחי מקלדת מכמה אלפי שנים בהם מרבית היצירה האינטלקטואלית האנושית הייתה קשורה, בצורה זו או אחרת, לדת, זאת בעיה.
ועוד בעניין הרמב''ם - 87457
לא היה זה הוא שכתב ש"אין בין העולם הזה לעולם הבא אלא שיעבוד מלכויות בלבד"? איפה נכנסת כאן שיבה לגן העדן האבוד?
ועוד בעניין הרמב''ם - 87651
יש לי תשובה מוחצת: אין לי מושג. עד כמה שידוע לי, העולם הבא מבחינתו של הרמב"ם הוא השארות המושכלות. דהינו, אחרי שאדם מת, מה שנשאר ממנו הוא האמת (להבדיל מהטוב) שהוא הספיק ללמוד בחייו. אין כאן ממש מקום לעולם הבא.
אגב, עוד נקודה שטוב שהארת - הנחת היסוד שהעולם הבא וגן העדן זהים זה לזה אינה מחויבת המציאות.
כמה הערות 87294
שמי רון, מר קליין.
כמה הערות 87296
שם משפחתו קלין, רון.
על קוצו של יוד :-) 87297
אכן. תודה וסליחה.
כמה הערות 87373
מר בן-יעקב, אם תעקוב אחר תגובותי באייל לאורך השנים, תראה שכמעט מעולם לא קראתי לכותבים בשמם הפרטי. ניתן לראות זאת כבדיחה - ואין ספק שפרטית, כיוון שאפילו אותי היא לא מצחיקה.
בכל מקרה, לא התכוונתי לפגוע בשום צורה, כך שאתה מוזמן לקבל את התנצלותי מראש ובדיעבד כאחד.
בניגוד לאי הבקיאות שאדם קליין מגלה 287090
הרבי מלובביץ' מבסס את (רוב) תורתו בנושאי משיח על 'הלכות מלך המשיח' ברמב''ם. (אם לא שמעת ע''כ אף פעם תפתח ברמב''ם הלכות מלכים פרק י''א).
אם תלמד את שיחותיו של הרבי תגלה שרוב הדברים אותם אומר מבוססים על מקורות קדמוניים (ובנושא משיח - הרמב''ם הוא הפוסק היחידי).
אגב, הרבי גם מכריח מהרמב''ם שבכל מצווה גם מצוות מסוג ה'משפטים' (-אלו שמובנות ע''פ השכל) קיים ציווי אלוקי נעלה, אשר הוא למעלה מאותו שכל של המצווה, ואנו צריכים לקיים את מצווה זו מצד הציווי שבה ולא מצד השכל שבה. (''ואלה המשפטים אשר תשים לפניהם'' - מה ראשונים מסיני אף אלו מסיני)

חזרה לעמוד הראשי המאמר המלא

מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים