מן הכלל אל הפרט 876
כתבה נאה, החושפת תופעה מעניינת של חוסר רציונליות בתקשרות.
אלא מה? כהרגלך, יוסי, אתה מקצין ומערבב מין בשאינו מינו. להגיד "החייל ניצל בנס" זה דבר אחד, ולהגיד "מחר תתחיל מלחמת גוג ומגוג כי איש אחד אומר" זה דבר אחר. אני מסכים לחלוטין שיש בעיה עם אמירת השני, אבל הראשון הוא רק דרך ביטוי - האם אדם שאומר ש"בשנייה האחרונה ניצלתי מתאונה" אכן ניצל בשניה האחרונה? יותר סביר להניח שהיו לו עוד כמה שניות אקסטרא - מדובר פה בהגזמה ספרותית, ותו לא. ניתן לדון בשימוש (המוגזם) שעושה בה העיתונות, אבל להעמיד הגזמה ספרותית לצורך הקישוט באותה הרמה כמו אמונה בידעונים? נו, באמת.

לגבי הידעונים, לעומת זאת, אתה צודק. התופעה מחלחלת לכל מקום. במהלך השבועיים האחרונים אמרו דמויות בפלורנטין שהן מאמינות אמונה שלמה בחייזרים - כמו ברפואה אלטרנטיבית, שהם חד ויחיד. זאת סדרה מחוברת מאוד למציאות הישראלית, וזה נראה לגמרי הגיוני שהן יגידו את זה. בכל תוכנית אירוח, עיתון, מגזין, ובכמה תכנית אקטואליה יש פינה לידעוני אחד או שניים, לקוראת בקפה או מפענח בגללי חמורים.

ברוכים הבאים לעידן המודרני, בו חזרנו מאות שנים לאחור. הרי זאת מהות אמונתנו - אין לנו שום אמונה אחת, וכל אחד רשאי לדבוק באלילים שלו, כל עוד הוא אינו דורך עלינו בדרך. Take it or leave it.
מן הכלל אל הפרט 877
אני מתנגד לשימוש במילה ''נס'', כי הוא מערבב את הטבעי בעל טבעי. רוב הכדורים אינם פוגעים באף מטרה, כמעט מכל תאונה יש ניצול - והשימוש בביטוי המציין על טבעי מעיד על חלחול לתוך השפה של אי רציונליות.
מן הכלל אל הפרט 879
מה אתה מופתע יוסי?
יש לנו עיתון שיש לו מדינה.
מונופול (עדיין לא מוגדר כך רשמית) תקשורת שמתפרס על 70% מהעיתונות על יותר מ- 40%
.מערוצי הכבלים ושותף בערוץ השני
בעליו מחוברים למפלגות השלטון ואף מחותנים בהם (לא אהיה מופתע אם הבכיר יליד ב"ש סייע לפתיחת חקירת ראש מפלגתו לשעבר) כמו כן מכים בהצלחה ביריבהם העסקיים שברובם אינם טובים מהם.
אי רציונליות?
ומה עם ההתעסקות המתמדת בטפל במקום העיקר?
נתינת במה לכל מטורף וקיצוני?
הסחת דעת מתמדת מכל ויכוח חשוב ורציני?
הצגת כללית של האינטליגנציה כאליטה/חנונים/מוזרים? (מחק את המיותר)
שאו ציונה נס 884
אנסה לחקור עוד קצת את השימוש במילה "נס" בהקשרים שתוארו. קרן ואדם אומרים שהמילה "נס" יכולה/צריכה להתפרש כקיצור ל"אירוע בהסתברות נמוכה". אלא שלא במקרה בוחרים אנשים במילה "נס", ויש לדבר קרקע פוריה: הטבע האנושי. זה, כך נראה לי, תמיד יגלה נטייה לראות דברים לא סבירים כמעידים על משהו "שמעבר" (יד אלוהים, הכוכבים, "הגורל"). החשיבה במונחים של הסתברות וסטטיסטיקה זרה לרוב האנשים, כאשר מדובר באירוע בעל משמעות רגשית עבורם. ולא נדבר כאן על תעתועי האינטואיציה האנושית, שנופלת למכשלות ידועות של לראות דברים כבלתי-סבירים-בעליל כשהם בעצם די סבירים (למשל, פרדוקס יום ההולדת, למי שמכיר). לכן, כנראה, טבעי מאוד לכתב או לעורך להתייחס ל"נסים", וזה בוודאי נופל על אזניים קשובות (ולדעתי כך היה גם לפני "העידן החדש", אלא שאז רציונליסטים גבוהי-מצח כמונו אולי לא הרגישו כל כך במגננה). צודק יוסי גורביץ', שתפקידה של עיתונות אחראית להלחם באמונות הבל ולנסות, במידת האפשר, לכפות רציונליות על הציבור הר כגיגית - אבל מדובר במלחמה נגד הטבע האנושי, וזו מלאכה סיזיפית.

חזרה לעמוד הראשי המאמר המלא

מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים