 |
|
 |
||
|
||||
 |
המצב בו אנו מצויים כיום נקרא "גלות" .עיקר תכלית הגלות אינו ענין של עונש, כי אם צירוף וזיכוך להיות ראויים לקבל את הגילויים של המשיח- "תכלית הירידה והגלות היא לצורך עליה גדולה, שיאיר אור השם בגילוי רב לימות המשיח" (תורה אור נא, ג). כמו כן מטרה מרכזית של הפיזור בין האומות היא בירור והעלאת ניצוצות הקדושה הנימצאים בעולם. כשם שהכוונה העיקרית של גלות מצריים היתה כדי לזכות לקבלת התורה, כמו שכתוב "בהוציאך את העם ממצרים תעבדון את האלוקים על ההר הזה" (שמות ג, יב), כך אריכות הגלות הזו היא כדי לזכות לגילוי פנימיות התורה לעתיד לבוא.וכמו שנאמר: "וימררו את חייהם בעבודה קשה.."פירשו רז"ל וימררו את חייהם - היינו התורה בעבודה קשה - זו קושיא בחומר - זה קל וחומר ובלבנים - זה ליבון הלכתא ובכל עבודה בשדה- זו ברייתא וכשם שעל ידי שעבוד מצרים בחומר ובלבנים זכו ישראל למתן תורה, כך ע"י יסורי גלות זו ישראל מתעלים לדרגה נעלית יותר. |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
קודם כל, הגלות הייתה תמיד המצב הפיזי של מציאות מחוץ לא''י, ולא מעבר לכך. כך היה בגלות מצרים, כך בגלות בבל (שבה, כמו בגלות הנוכחית, רק חלק מסויים מן האוכלוסיה הוגלה, ונחשב כנמצא בגלות), וכך בגלות שלאחר מכן, ה''גדולה יותר.'' אינני רואה גם מה הקינה הגדולה על עצם הגלות עצמה. כל התפתחות הדת היהודית נעשתה בגלות. דווקא בהיות היהודים בא''י, נעשו פחות דבקים באמונתם. במצרים הפך ישראל לעם, בסיני ניתנה התורה, בבבל נוסדה ההלכה כייצוג האמיתי לאמונה היהודית, בה האלוהים הוא אפיסטמולוגי ולא בעל תכונות אנוש כגון האלים באמונה האלילית, ובגלות שלאחר בית שני התפתחה הלכה זו לכדי דרך חיים. שם העם היהודי נשאר דבק בה מאות שנים, ולא ידע שינוי בדביקות זו עד תחילת תקופת ההשכלה. לא היה מצב של חוסר דביקות עמוק כל כך, כמו שקרה לאחר הקמת מדינת ישראל, בה ערכים לאומיים החליפו עבור חלק ניכר מן היהודים ה''דתיים'' את הערך היהודי האמוני כערכם העיקרי. (ואינני מבקר את היהודים החילוניים, שכן אינם טוענים לאמונה ביהדות, וממילא ערכים אחרים אצלם נמצאים בחזית.) בכל מקרה, כל דיון על נושא המשיח וגאולה כהתרחשות פיסית הוא אווילי ונובע מן הפולקלור היהודי, ולא מן ההלכה עצמה. אם אתה עובד את האלוהים כדי שמצבך יהיה טוב יותר באיזו גאולה עתידית כלשהי, הרי שאינך עובד אותו לשם עבודה, וממילא אינך יהודי מאמין. כל התושב''כ מלאה בדוגמאות של יהודים מאמינים שחייהם טובים, וכאלה שחייהם רעים, ורשעים שחייהם רעים, ורשעים שחייהם טובים, וכך גם המצב היום. שכר מצווה - מצווה, ושכר עבירה - עבירה, ומי שאומר לך אחרת מנסה למכור משהו. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הגלות נמשלה לעיבור,והגאולה ללידה,ככתוב "כי חלה גם ילדה ציון את בני"(ישעיה סו,ח). רז"ל מוסרים לנו שני דברים על מצבו של העובר במעי אימו(נידה ל,ב): א)"ראשו בין ברכיו",כלומר,הראש אינו עושה תפקידו-הוא מונח בין הברכיים,שאינו חושב ומהרהר ,וכן עיניים לו ולא יראה וכו. ב)"פיו סתום וטבורו פתוח".היינו שמאכלו של העובר (שאוכל מה שאימו אוכלת)עובר דרך הטבור לבני המעיים,להגדיל את הגוף,אך אינו עובר דרך הפה,לשלוח חיות ללב ולמוח. שני פרטים אלו קיימים בבני ישראל בזמן הגלות. א)הקב"ה סילק גילוי שכינתו מעולם הזה,וכתוצאה מכך אין בני ישראל רואים אור אלוקי. ב) השפעת המצוות ומעשים טובים,שהם "מזון" לנפש,אינה עוברת דרך הפה,לשלוח חיות ללב ולמוח,לדעת את ה' ולאהבה אותו,אלא העבודה היא בדרך "מצוות אנשים מלומדה"(ש"ב ג,יא),בקרירות. ****זהו עיקר הגלות ברוחניות****. ותכלית השלימות של ימות המשיח היא בחינת "לידה"-התגלות אור ה' בקרב איש ולב עמוק,ככתוב(ישעי' מ,ה)"ונגלה כבוד ה' וראו כל בשר",וכתיב(ישעי'נב,ח)"כי עין בעין יראו". (תורה אור וארא נה,א). לאור הדברים הנ"ל ניתן להבין שהגלות אינה רק ענין פיזי אלא מטאפיזי גם. לגבי קביעתך שכל ענין המשיח אין לו שחר הלכתי אלא הינו "פולקלור יהודי" אנא עיין שוב בהלכות מלכים להרמב"ם פרקים יא-יב ותגלה שזהו תורה למשה מסיני. האמונה בביאת המשיח ובגאולה העתידה היא מיסודות היהדות(רמב"ם,י"ג עיקרי אמונה,העיקר הי"ב). כל יהודי חייב להאמין שמשיח יעמוד ויחזיר את מלכות בית דוד ל"יושנה",ל"ממשלה הראשונה",יבנה את בית המקדש,יקבץ נדחי ישראל,ובימיו יחזרו כל דיני התורה כפי שהיו מקודם.(רמב"ם,הלכות מלכים פי"א ה"א). בנושא צדיק ורע לו ורשע וטוב לו,אוכל להרחיב אך כעת עיני עייפו לילה טוב ושנה טובה ומתוקה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הרמב''ם גם האמין שהמשיח לא ישנה את דרכי הטבע (דהינו, לא יחולל נסים), ייעץ ליהודים בזמנו שלא להאמין באדם שטען שהוא המשיח (כיוון שהוא התנגד נחרצות לכל תופעה משיחית), אמר שהמשיח אינו צריך להיות מנהיג הלכתי גדול אלא מנהיג מדיני גדול, התנגד לחישובי הקץ ועוד. נכון שהתפיסה המשיחית של הרמב''ם היא רסטורטיבית - דהינו, החזרת מלכות בית דוד, כולל בית-מקדש וקורבנות - אבל ההבדל העיקרי בין ימות המשיח לימינו אנו הוא א) האפשרות לעסוק בהשכלת האל בכל זמן וב) הפסקת שיעבוד ישראל למלכויות הזרות. וודאי שתפיסתו שונה מאוד מהתפיסיה האוטופית והמיסטית של הקבלה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בתחילת דברי ימי הציונות, הציבור הדתי התנגד לעליה בחומה ולא לקח חלק בבנית האומה העברית בארץ ישראל (כמובן שהיו בודדים או קבוצות כאלו או אחרות שכן השתתפו אך חלקן בטל בשישים). בהכללה גורפת, נראה לי שכיום, במיוחד לאחר מלחמת ששת הימים הנתפסת כ"נס" על ידי חוגים מסוימים ורבי השפעה, ישנה אולי נטיה לראות במדינת ישראל כלי שדרכו תתממש הגאולה הנכספת. נשאלת השאלה האם המדינה הזו מסוגלת למלא את התפקיד המשיחי הזה? התשובה היא, לדעתי, שלילית. כל עוד המדינה לא מקיימת את הזהות היהודית הקוסמית (מטאפיזית עפ"י ג. שלום) או ההלכתית, אין היא יכולה לשמש כלי להתחברות מחודשת עם השכינה. להיפך, חילוניותה מעכבת ומפריעה לגאולה. מכאן יכול כל אחד להסיק את מסקנותיו לגבי דרכו. אגב, לצמד המלים גלות וגאולה ישנה משמעות גם כן, גאולה כבאה מגלות וגלות המאפשרת גאולה, שלא לדבר על הדמיון בין המלים עצמן. אבל, עמנואל עדיין לא ענה על שהאלה החשובה שלי - מי יתקע לידיו שהסימנים שהוא מזהה הם מדויקים ולא שיקריים? "ערב בין השמשות" לא סיפק אותי בכלל, אבל אולי תשובה אחרת היא עניין 6000 השנה. על פי החישובים, הגאולה תבוא מקץ 6000 שנה, כך שנותרו עוד 237 שנים (אם לא טעיתי בחישוב). הזמן קצר והמלאכה מרובה, וזה אולי מתקשר לנקודה הראשונה, תפקיד מדינת ישראל בתוכנית הגאולה הגדולה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
1.למה צריכה לבוא תקופה כה קשה דווקא ערב הגאולה ? המהר"ל מפראג, אחד מגדולי המחשבה היהודית, מסביר, שכאשר צריכה להתחולל "הוויה חדשה", התהוות חדשה לגמרי, אין היא יכולה לצמוח מתוך המציאות הקודמת, אלא צריך להתקיים תהליך של "הפסד הוויה ראשונה" , כלומר, ביטול המצב הישן ויצירת חלל ריק, שלתוכו פורצת המציאות החדשה. כלומר, התקופה הנוכחית היא שלב מעבר בין העולם הישן לעולם החדש. העולם הישן צריך לקרוס ולהתמוטט קודם שיוכל להבנות העולם החדש. התמוטטות כל הערכים והתקוות הרציונליות, יוצרות בתוכנו את ההכנה הנפשית לעולם מושגים חדש לעליון - העולם של תקופת הגאולה. 2. חישובי הקץ חז"ל במסכת סנהדרין צז, ב, והרמב"ם שמסתמך על חז"ל, מזהירים שלא לעסוק בחישובי הקץ, שכן אכזבה עלולה להביא ליאוש - אנשים עלולים לומר "כיון שהגיע הקץ ולא בא , שוב אינו בא" אך, למרות זאת, גדולי הדורות הציעו "קיצין" שונים כגון רבי סעדיה גאון, רש"י, בעלי התוספות, רמב"ן אברבנל, האריז"ל, ועוד. הרמב"ם עצמו , שמביא את האזהרה האמורה מזכיר קץ שקיבל מאבותיו - אגרת תימן פ"ג. הרמב"ן מסביר שאזהרת הגמרא לא היתה אלא לתקופה מוגבלת בלבד, ואינה תקפה היום , בעקבתא דמשיחא(ספר הגאולה). יש המסבירים שכל ה"קיצין" הללו היו אמנם תחזיות אמת שהצביעו על זמנים ראויים ומוכשרים במיוחד. כל זה קשור לתקופה של "גבול זמן אפשרות בואו" כפי שציינתי באחת התגובות. כפי שציינת, קיים זמן המבוא בחז"ל וגלוי וידוע לכל, שהגאולה תבוא לפניו. חז"ל אמרו שששת אלפי שנים העולם יתקיים ובשבעית יחרב (בשלב הראשון לביאת משיח ישאר העולם במתכונתו הבסיסית אבל יתנהל כעולם נכון ומתוקן ואילו בשלב בשני יהיה שינוי מהותי של המציאות הטבעית ולמעשה זה יהיה עולם חדש לגמרי). אנחנו כרגע נושקים לשנת התשס"ג-סוף האלף השישי לבריאת העולם. . |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני יגלה לך את אחד מסודות הקיום בסוף כולנו נמות איך אני בתור נביא. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
נו טוב, עכשיו העניין פשוט וברור. כל הזמן אנשי המדע טוענים נגד אנשי הדת שהתאורית הדתית אין לה שום ערך ותקפות משום שלא ניתן להפריך אותה. על כל קושיה שישאלו את הדת תינתן תשובה מתרצת. אבל חז"ל העבירו את הדת מאמונה שניתנה על ידי הכל יכול לברואיו וכשכזו בלתי ניתנת לעירעור, למעמד של עוד תאוריה אנושית שעומדת בקריטריונים ברורים ומוגדרים מראש. כל הנבואות שעליהן אנחנו קוראים ושומעים, הן נבואות שבדיעבד. ז"א, קרה איזה מקרה מיוחד ואז אפשר למצוא את סימניו המדויקים, כולל תאריכים בכתובים. אבל עכשיו יש לדורנו הספקן תחזית מדויקת עם לוחות זמנים ברורים - ששת אלפי שנים. נותרו רק עוד כ270 שנה. אין קל מזה לאימות או הפרכה. תוצאה משנית היא, כמו שאמרתי, שהדת האלוהים מתגמדת לתוך מימד אנושי ומאבדת את המוטיב העל-זמני על-מקומי שהיא מנסה לשוות לעצמה. תאוריה העומדת כנגד תחזית אחרת. לא אתה ולא אני נהייה כאן כדי לבדוק אם התחזית התממשה, אבל האייל יהיה עדינו. אבל משום מה, יש לי הרגשה שצאצאנו יקבלו חידוש תרוצי מיוחד. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
"משום מה"? תמיד יש להם הסברים בדיעבד מדוע התחזיות לא התממשו. למען האמת, אני חושב שלפחות חלקם מציגים מראית עין של יותר אמונה בהתגשמות הנבואות ממה שיש להם בפועל. בזמנו חיפשתי בנרות מישהו מחב"ד שיסכים להתערב איתי על סכום גבוה שהר' מלובביץ' ילך בדרך כל בשר אבל לא הצלחתי. אבל הטענה שאמונה איננה ניתנת להפרכה גם היא לא לגמרי ברורה לי, אלא שאני לא יודע אם זה המקום לפתוח דיונצ'יק על פופר וענייני ההפרכה. אולי בא לך לפרסם מאמר שיוכל לפתוח דיון כזה? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מה אני נראה לך, תוכנית בכבקשתך? לעצם העניין, אני לא חושב שמאמר על פופר יעזור כאן משום שעד כמה שאני מבין אותו, פופר מעוניין יותר בתיחום וסימון הגבול בין "מדעי" ל"לא-מדעי". לכן, דת, אסטרולוגיה נופלים בצד של ה"לא-מדעי" משום שאין הם ברי-הפרכה - למשל, בגלל שהם תאוריות חובקות כל המוציאות תרוץ אד-הוק לכל סטיה מהתאוריה המקורית. למרות זאת, ההעובדה שאליבא דפופר הדת איננה ברת הפרכה לא הופך אותה לתאוריה שגויה, למשל בגלל שהיא לא "מסתכנת בתחזית מוגבלת" (ראיתי שני דגים עם קשקשים אז לכל הדגים יש קשקשים. אם תמצא דג אחד לא מקושקש, התאוריה נופלת). פה, אולי, הדת אולי תיפול לבור שפופר כרה. התחזית שהגאולה תבוא באלף השישי לספירתם היא בחזקת "התערבות נועזת" ולא נותר אלא להמתין 270 שנה. עדיין, אני לא חושב שזה יפריך את התאוריה הדתית אלא אולי רק את האספקט המסוים הזה שלה. כי כתאוריה, _המושכל הראשון_ של הדת זה לספק הסבר _לכל_ התופעות הטבעיות (והעל/לא טבעיות) החל בטיפול בריר הנוזל מהאף וכלה במוסר על. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא התכוונתי לפגוע בכבודך, פשוט חשבתי שאם יבוא לך לכתוב זה יהיה נחמד והעליתי את ההצעה לשיקולך. אתה יכול לקבל את זה כמחמאה. העניין עם ההפרכה כפרשת המים שמפרידה את האמונות מהמדע אינו ברור לי לגמרי. שים לב שאני אומר "אמונות" ולא "אמונה" - שכן אמונה כללית וגורפת שאומרת רק שיש איזשהו כוח עליון כל יכול אכן נראית לי חסינה מהפרכה, אבל לא כך באשר לאמונות שונות שנגזרות ממנה. למשל, שאותו כוח עליון נתן לנו את התורה, ושהיא תורת אמת. או, דוגמא שתרגיז פחות את ידידינו הדתיים, שישו הנוצרי היה בן האלוהים. הבה נניח שכוח עליון כזה אכן קיים, והוא יחליט, מסיבות ששמורות עימו, לעשות קאמבק למופע הר סיני ולהכריז בפני כל העולם כולו שישו לא היה הילד שלו, ושיש לו בדיקות ד.נ.א. שמוכיחות את זה. זה לא היה מפריך את האמונה של הנוצרים? תחילה היו ודאי טוענים שזה זיוף, שזאת מזימה של הכופרים, שזאת טעות, מה שלא יהיה, אבל הרי הבורא היה יכול לתת עוד ועוד הוכחות עד שאחרוני המאמינים היו נאלצים לזנוח את האמונה. לא שונה בהרבה מגורלה של תיאוריה מדעית מקובלת שמתגלית בה סתירה כלשהי. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
חשבתי שהשטיון לא פוגע בדרך כלל בחוש ההומור. לחדד את הנקודה - פופר לא תיחם בין מדע לאמונה אלא בין מדעי ללא-מדעי. הרי אם תחשוב על זה, אז ה-מדע (capital מ') כאוסף של _כל_ התאוריות, גם כן מנסה לתת הסבר כולל על "העולם". לשמחתנו, או לצערנו, התאוריה-הכללית-המאוחדת נתקלת בקשיים רבים ואולי היא בעצם בגדר משאלה שלא תוכל להתממש. (אני חושב שאולי בעצם המחקר הקוגנטיבי הוא המקום בו ניתן להתקרב אליה). אבל אם נבדוק תאוריה מדעית (אחת) לעומת אמונה דתית (לא סתם אמונה) אז האמונה הזו לא יכולה להיכלל בתחום התאוריות המדעיות, ולכן היא מחוץ לתחום הנפקות (אם אםשר להשתמש פה במושג הזה) המדעי. שוב, זה שתאוריה איננה מדעית לא אומר שהיא שגויה. פופר עצמו כתב שאפשר ללמוד מאסטרולוגיה דברים מענינים על פסיכולוגיה, ולעיתים [נדירות] יש לה הצלחה. השאלה היא האם זו הצלחה כמו של בומבה צור השוער(*) או שהיא נובעת מכושרה החיובי של התאוריה. (*) בסרט הישן בלומפילד, בומבה צור היה האחראי על המגבות של קבוצת כדורגל. יום אחד השוער לא יכול היה לשחק ובומבה הוצב בשער. כשבעטו לכיוונו כדור פגז הוא ברח ממנו ובמקרה הכדור פגע בו. בומבה הפך לגיבור היום. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
יכול להיות שזה נגמר? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
תגובה 89971 - מסתבר שגם אם אלוהים יופיע ויאמר שככה וככה, לא צריך להקשיב לו, כי "לא בשמיים היא". | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
חכמים *יהודים* לא צריכים להקשיב לו, אבל הגויים כן. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
על כל גויים יהוה (תהילים קי''ג) | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ההגדרה של אמונה היא שהיא לא ניתנת להוכחה או להפרכה, לכן אם יש לך משהו שניתן להפרכה, הרי שהוא לא אמונה. נסה, למשל, לחשוב על דרך להפריך את האמונה שיש (או, אם זה יותר קל לך, שאין) אלוהים. שים לב, שלא משנה מה יקרה, תמיד ימצא לך עמנואל שיסביר למה זה מה שהיה צפוי לקרות, ואיך הרבי שלו (או הרואה בכוכבים שלו) צפה את זה עוד לפני שהוא נולד... | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מה שתיארת יתרחש במקרה הטוב. במקרה אחר, קבוצת מאמינים תתגבש סביב מישהו משכמו ומעלה *מהם*, ותהיה בטוחה שהם הם הנבחרים המזהים ראשונים את המשיח המיועד. המתח ילך ויגבר לקראת הזמן המשוער להתגלותו.המיועד עצמו, שיהיה ממילא אדם כריזמטי ככל הנראה,ימצא עצמו ניזון מאנרגיות הערצה שיתעצמו לקראת שנת 6000. למרבה הצער, אני חושש שהגאולה לבסוף לא תגיע דרכו,העולם יוותר מיוסר לעוד כמה אלפי שנים,הגם שתיווצר תיאולוגיה מעניינת שתסביר מדוע העולם טרם נגאל למרות המיועד. למרבה השמחה מאידך, ניתן לקוות כבר עתה שתיווצר בעקבות כך אמונה מנחמת חדשה,המבטיחה את שובו של המיועד ביום מן הימים כדי לגאול את האנושות, והפעם באמת! מסבלה. (שנת 9000?). |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא תמיד ההתאוששות של דת ממשיחי שקר היא פשוטה כל-כך: בר-כוכבא לא רק הביא (בצורה עקיפה או ישירה) לריסוק האלמנטיים המדיניים שביהדות, אלא גם גרר שינויים תיאולוגיים גדולים ביהדות לפני ואחרי שהתברר כמשיח שקר; השבתאות הביאה לאכזבה עצומה מהמיסטיקה (לתקופת מה) ולמשבר חברתי עמוק ביהדות. נביאים הם בעלי כוח מהפכני עצום. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מסכים עמך לגמרי. אם חלילה האירוניה בדברי לא יצאה לאור, אנסה לשנות מינון בפעם הבאה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
תכלית הבריאה היא כאמור בשביל התיקון וזה מתאפשר מכח הבחירה ברגע שיהיה הוכחה ברורה ונראית לעין נשלל כח הבחירה נוח לך להית קוף סבבה | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
...למי? תגיד אתה! כמה פעמים צריך להסביר לך ולשכמותך שקוראי האיל אינם מטומטמים נבובים שאפשר לעבוד עליהם עם טריקים זולים של ציידים ציניים של נשמות מבולבלות. האדם לא מוצאו מהקוף. לך תקרא קצת משהו מועיל חוץ מהשטויות שדוחפים לך לראש ושאתה בא ומקיא את זה פה. אחרי שתקרא דברים אחרים ותשווה אותם למה שלמדת מהגמרא, אדרבא, תלמד אותנו דברים מענינים. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אפ כך למה בדורות הקודמים שללו מבני ישראל את "כח הבחירה", למשל במעמד הר סיני ובכל מיני אותות ומופתים אחרים? לא יפה. ועל עניין ה"נוח לך להיות קוף" לפני כמאה וחמישים שנה אמר תומס האקסלי בתשובה: If then, said I, the question is put to me would I rather have a miserable ape for a grandfather or a man highly endowed by nature and possessed of great means of influence & yet who employs these faculties & that influence for the mere purpose of introducing ridicule into a grave scientific discussion, I unhesitatingly affirm my preference for the ape. מדהים איך מאה וחמישים שנה הטיעונים הילדותיים האלה לא עברו שום אבולוציה למשהו מתוחכם יותר, וגם לא נכחדו. "מאובן חי" קוראים לזה בזואולוגיה.
|
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מה ששוטה הכפר הגלובלי אמר. מה זאת אומרת "נוח לך להיות קוף"? רגע? ואם אני (ואתה) באמת בסופו של דבר בעלי חיים כמו קופים, פילים או דגים, אבל עם מוח גדול שמאפשר לנו לחשוב ולהחזיק בכישורי שפה וכישורים אחרים, אז יש בזה משהו רע? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
המשיח - דמותו וסגולותיו: "ונחה עליו רוח השם, רוח חכמה ובינה, רוח עצה וגבורה, רוח דעת ויראת השם. והריחו ביראת השם, ולא למראה עיניו ישפוט ולא למשמע אזניו יוכיח. ושפט בצדק דלים והוכיח במישור לענוי ארץ: והכה ארץ בשבט פיו וברוח שפתיו ימית רשע. והיה צדק אזור מתניו, והאמונה אזור חלציו. (ישעיה יא, 2-5) *בעל חכמה יהיה יותר משלמה - הלכות תשובה פ"ט ה"ב. *הוא יהיה גדול ומכובד יותר מכל המלכים שקדמו לו -תנחומא *נביא גדול יהיה באשר תהינה לו כל הסגולות הרוחניות והשכליות הדרושות לשם השראת הנבואה(אגרת תימן פ"ד) *משיח יהגה בתורה ויעסוק במצוות. הוא לא יהיה רק מנהיג מדיני גדול , מר קליין, אלא ילמד את כל העם ויורה אותם דרך השם. הוא יכוף את כל ישראל ללכת בדרכי התורה וילחם מלחמות השם.(ראה רש"י ומפרשים אחרים לשיר השירים). בהלכות מלכים להרמב"ם פרק יא - "ואם יעמוד מלך מבית דוד הוגה בתורה ועוסק במצוות כדוד אביו, כפי תורה שבכתב ושבעל פה ויכוף את ישראל לילך בה ולחזק בדקה וילחם מלחמות השם - הרי זה בחזקת שהוא משיח.אם עשה והצליח (וניצח כל האומות שסביביו)ובנה מקדש במקומו וקיבץ נדחי ישראל - הרי זה משיח בודאי, ויתקן את העולם כולו לעבוד את השם ביחד, שנאמר:כי אז אהפוך אל עמים שפה ברורה לקרוא כולם בשם השם ולעבדו שכם אחד. המשיח אינו צריך לעשות אותות ומופתים כדי להוכיח את זהותו - הלכות מלכים להרמב"ם - אך מכל מקום , הוא יעשה כן - ראה מדרש פרקי משיח ועיין פירוש אור החיים לשמות כא. לפי הרמב"ם באמת לא ישתנה טבע העולם בימות המשיח אלא "עולם כמנהגו נוהג" אולם יחד עם זאת הוא עצמו מונה ארועים ומצבים, (כשהעיקרי שבהם הוא תחיית המתים) שברור שהם מעל הטבע לגמרי. בקשר ל"תופעה משיחית", שטענת כי הרמב"ם מתנגד לה - והרי הרמב"ם פוסק כי ההמתנה למשיח והצפיה לבואו אינן בבחינת מידה טובה בלבד אלא חיוב הלכתי יג עיקרי האמונה. הכוונה של הרמב"ם בדבריו "ולעולם לא יתעסק אדם בדברי ההגדות, ולא יאריך במדרשות האמורים בענינים אלו וכיוצא ולא ישימם עיקר" היא כי לקביעת פרטי הארועים שיתרחשו אז - או סדרם המדויק - אין השלכות מעשיות , לא לגבי האמונה עצמה ולא לגבי ההנהגה בפועל. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אז למה דוד (ב"ג) לא באמת מלך ישראל? הוא היה מנהיג מדיני גדול, הוא יצר את הסדר תורתו אומנותו שאיפשר, בבוא הימים, לכמות אדירה של אברכים "לעסוק בהשכלת האל בכל זמן" (למעשה, כל מי שחפץ בכך יכול לעשות זאת), ובזכותו הופסק שיעבוד ישראל למלכויות זרות. אז באו הדתיים והמציאו את התירוץ שישראל אינה מדינת הלכה, ושהשלטון החילוני הוא שלטון גויים, אבל לא ידוע לי שבאיזשהו מקום כתוב איזה חוק צריך להתקיים. מדובר על הפסקת שיעבוד למלכויות זרות. זה קרה. דוד מלך ישראל! |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
רבותינו זכרונם לברכה? זה מה שאצל חלק מאיתנו נקרא חז"ל? ואם כן, האם זאת אופנה חדשה או שראשי התבות האלה היו מקובלים מזמן, ורק אני, בבורותי, לא נתקלתי בהם? ואם זאת אופנה חדשה, האם מסתתר מאחריה איזה מסר סובטילי ש"חכם" בלבד אינו תואר מכובד מספיק, וכדי לרוממם יש להעניק להם תואר נעלה ממנו (כי ברור ש"רבותינו" כולל בתוכו גם את עובדת חוכמתם, אבל לא בהכרח ההיפך)? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אם לשפוט ע''פ התבטאויות עובדיה יוסף, המשפט האחרון שלך בסוגריים אינו נכון - לא ברור לי כלל ש''רב'' כולל גם עובדת ''חוכמה''. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כיוונתי לשיטתו של עמנואל. | |
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |