היהודי החילוני ויום הכיפורים 96
כחברת מערכת "חופש" מציקים לי דברים רבים בהתנהגותם המוזרה, השפלה, המתגמדת והנכנעת של יהודים חילוניים רבים, ושל מנהיגינו בוודאי. רק דוגמה קטנה אחת: חברי החילוניים מכירים אותי בחילוניותי, ואף על פי כן כולם, באמת כולם, ברכו אותי אתמול: חתימה טובה, אמרו לי. המהדרין שבהם אמרו גמר חתימה טובה.
ואני הסתכלתי בהם בעיניים קרועות לרווחה, לא מאמינה למה שאוזני שומעות:
במה אתם מברכים אותי?
אתם? חברי החילוניים?
זה כל מה שיש לי לומר. שכן כל מילה נוספת ממש מיותרת.כל עוד אנחנו, היהודים החילוניים, משתמשים במושגים שלהם, של הדתיים ושל החרדיים, אנו משחקים לידיהם.
אנחנו אומרים "חילול של שבת" כאשר מצדנו השבת מיסודה לא קדושה, ואי אפשר לנו בכלל לחלל דבר שאינו קדוש.
אנחנו משתמשים במונח שלהם "תמונות תועבה
או "בגדים לא צנועים", כאשר מבחינתנו דבר כזה כלל איננו קיים! התועבה היא בעיניו של המסתכל הדתי, זוהי בעיה פרטית שלו, ואסור לנו להשתמש במונח כזה! והכיפה לראשו של יהודי חילוני ברגעי אבל, בבית קברות - מה כל זה אם לא כניעה מוחלטת לדתי ולחרדי!
אז מה אני מתפלאת, אם החברים הטובים שלי מברכים אותי בערב יום כיפור "חתימה טובה?
תהיו בריאים ושנה טובה
שירה
היהודי החילוני ויום הכיפורים 97
מוזר, בירכת אותנו בשנה טובה, ראש השנה שלך חל רק עוד יותר משלושה חודשים...
היהודי החילוני ויום הכיפורים 104
שנה טובה ומשובחת... הלוח העברי הוא של כולנו. לא של הדתיים. אין קשר בין הלוח העברי, שהוא למעשה המצאה די יפה (ולא כל כך מדעית) המסנכרנת בין שני מחזורי טבע - מחזור השמש ומחזור הירח - לבין הדת. אני נולדתי בכ''ט בטבת. אחיותי נולדו בשבט ובאדר, אבי בניסן ואמי בתמוז. רק כשהגעתי לתיכון נודע לי שיש לוח לועזי... ואני חילונית זה הדור השלישי. השפה שלי היא השפה העברית, והלוח שלי הוא הלוח העברי. בין זה לבין ''חתימה טובה'' (אגב, אני איחלתי לאמי ''חתימה טובה על צ'ק שמן...) אין ולא כלום.
הלוח העברי - גם דתי 124
זה לא מדויק לומר שללוח העברי אין קשר לדת. הלוח בבסיסו נועד לפתור בעיות דתיות - קידוש הלבנה וחגיגת החגים במועדם - ויש בו כמה סממנים דתיים. למשל, אם אני זוכר נכון, הלוח מתוכנן כך שי' בתשרי לעולם לא יפול על יום שישי (כך שלא יהיה מצב שאדם נפטר ביום כיפור ויקבר רק כעבור יומיים) - הרי לך סממן דתי מובהק.
היהודי החילוני ויום הכיפורים 99
השפה העברית, מה לעשות, משופעת במושגים מן הדת היהודית, שהיא מקור השפה. קשה לעבור יום של שיחה בעברית בלי להאזר במקורות מן התנ''ך, אלא אם ברצונך להשמע עילגת או דלת-שפה. אין כל רע בשימוש משועשע בביטויים דתיים (המילה ''תועבה'' משמשת אותי רבות בהקשר שכזה), ואין כל פסול בשימוש יום-יומי בציטוטים מן הדת. ביאליק, אפיקורס ידוע, כמו גם ברנר, לא חסכו בביטויים מן המורשת היהודית, שהיא בכל זאת המקור ההיסטורי ממנו אנו יונקים את הוויתנו.
האמריקאי החילוני יכול עדיין לזעוק ''פור קרייסט'ס סייק'', גם אם אינו מאמין במשיח שקם מן המתים, וכך גם היהודי החילוני יכול לומר בשקט ובשלווה, בלי לדאוג לפן התאולוגי של העניין, ''תודה לאל''.
תודה לאל, התגובה הזו הגיעה לסיומה.
היהודי החילוני ויום הכיפורים 100
הזדהות רבה חשתי עם תוויותיה של הגב' שירה ארצי, אם כי למברכי שלי בגמר חתימה טובה, הודתי על כוונתם הטובה ונימוסיהם החברתיים, אולם דאגתי לעורר אותם לחשוב מה מסתתר מאחרי צורת ברכה אוטומטית זו...
היהודי החילוני ויום הכיפורים 106
שירה - עם כל ההזדהות שלי עם רגשותייך הכנים בנושא הכפייה הדתית - רגשות שאני שותף להם באופן מלא - הרי שעלינו להזהר מגלישה לקיצוניות השניה. האתר בו את משתתפת קרוי "חופש" - האם מדובר בחופש מהכפייה הדתית או (כך אני מקווה) לחופש כולל - מצב בו יוכל כל איש לעשות כראות עיניו? הרי אין בכוונתך לאסור על הדתיים להתפלל, נכון? מדוע, אם כך, תאסרי על ידידיך ומכריך לברכך בגמר חתימה טובה? אין הם נכנעים לכפייה הדתית, וממילא זו אינה מתבטאת כלל בשפת הדיבור היום-יומית שלנו. בזעמך על ביטויים אלו ואחרים את מנהלת מלחמה מיותרת בחזית הלא נכונה. המלחמה האמיתית צריכה להתנהל בחזיתות החינוך, הגיוס לצה"ל, החלוקה השוויונית של תקציבי המדינה, מתן שרותים אלמנטריים בשבת וכו' - לא בתחום השפה המדוברת, שאינו נתן לאכיפה גם כך. אני, למשל, מחבב מאד את המילה "תועבה" ועושה בה שימוש נרחב - האם מוקצה אני בעינייך משום כך?
(עוד מילים משעשעות לשימוש יום יומי - "טומאה", "שיקוץ", "מוקצה מחמת מיאוס" ו- (במסגרת תכניתנו "שמות יפים לילדים יפים") - "תיגלת פילאסר")
היהודי החילוני ויום הכיפורים 109
אני יכול להבין מדוע תרצו להשתחרר מכל מערכת המצוות של היהדות ומכל הכפיה הפוליטית הנגרמת כתוצאה מכך. קשה לי להבין מה מפריע לך השימוש בביטויים ומטבעות לשון יהודיים. כמו שאת רואה בעברית את שפת העם שלך ולא מרגישה צורך להפנות אליה גב, כך אין כל סיבה נראית לעין להפנות גב לשאר המאפיינים של ההסטוריה והתרבות שלך. תני למילים משמעות שונה, אבל אל תתנתקי לגמרי - עם אינו יכול להתנק מהעבר שלו עד כדי כך.
לא כל ביטוי נימוסי הוא כפייה 123
לדעתי קצת הגזמת בתגובה שלך אל הביטויים. לחילוני הממוצע במדינה יש הרבה מאוד חברים דתיים או מסורתיים, שמקובל לברך אותם ב'גמר חתימה טובה'. השימוש בביטוי הזה לא מעיד על הסכמה עם הרעיון שמאחוריו, יותר מאשר ברכת "מרי כריסמס" לנוצרי מעידה על אמונה בישו. זהו בסך הכל ביטוי של נימוס והתחשבות באמונתו של האחר. מן הסתם מכריך שבירכו אותך ב'גמר חתימה טובה' בירכו הרבה מאוד אנשים באותה תקופה, עד שהברכה נהייתה שגורה בפיהם.

שאר הדוגמאות הן, לדעתי, די מגוחכות. שפה היא לא יצור פוליטי, והשימוש בביטוי של קבוצה אחרת לא מעיד כהוא-זה על הסכמה עם אותה קבוצה. ביטוי הוא ביטוי, והפרשנות מסורה בידי האומר והשומע. האם העובדה שאני מכנה את עצמי '(שמאלני) יפה-נפש' מעידה על הסכמה והזדהות עם הכוונות המעליבות של מי שטבע את הביטוי במקור? האם השימוש במונח כמו, למשל, 'גלגול נשמות' מעיד משהו על אמונתו של המשתמש בביטוי? ודאי שלא. מאחורי המונח 'גלגול נשמות' יש פילוסופיה שלמה, אבל הביטוי עצמו רק משמש כדי לסמן לפילוסופיה הזו, ולא מעיד על אמונה בה. כך, מאחורי המונח 'חילול שבת' אולי מסתררת אמונה ביכולת לחלל את השבת, אבל השימוש בביטוי בסך הכל נובע מהצורך שלנו להתייחס למושג המופשט הזה, ולא מעיד על אמונה בקדושת השבת.
כך, כמובן, גם 'בגדים לא צנועים'. ברור שאת רוב החילוניים לא מעניינים ערכי הצניעות החרדיים, אבל מאחר והערכים האלו קיימים ולפעמים צריך להתייחס אליהם, משתמשים בביטוי של החרדים. לא מתוך אמונה, ולא מתוך 'משחק לידיהם'.

שפה היא שפה, ביטויים דתיים הם בסך הכל עוד ביטויים שמושרשים בשפה ובלשון הדיבור, ולא צריך להתרגש מהם יותר מדי.
השפה איננה ''רק שפה''. 128
ביטויים מעידים על הפנמת מונחים. במלחמת התרבות המתחוללת כרגע, מנסה צד אחד לכפות על האחר את מערכת המונחים שלו. אין כל דמיון בין איחול "חג מולד שמח" לבין איחול "גמר חתימה טובה": הראשון מאחל לך חג שמח (ואיננו מתייחס למערכת הערכים של החג עצמו), בעוד השני מייחל לכך שאלוהים ישוב וימצא אותך זכאי השנה. כלומר, מובלעת כאן ההנחה שאלוהים אכן עורך משפט לכל בני האדם, הוא גוזר את דינם, ואתה מקווה שגזר דינו של בן שיחך יהיה טוב. מה זה אם לא ביטוי דתי?

אני, לכשעצמי, אינני משתש כלל בביטוי זה, או בביטוי "שנה טובה". השנה, מבחינתי, אכן מתחילה בראשון בינואר, יום בו היו הקונסולים הרומאיים נכנסים לתפקידם. עם זאת, אני מקפיד לאחל לאנשים צמים "צום קל", מפני שזו ברכה סרקסטית.
המחשבה היא האדם, 133
"העבד הינו קודם כל עבד בנפשו"
אכן צודק המגיב ע. רזון כי מרבית בני האנוש הבוגרים מסוגלים להפריד מי במאמץ יותר ומי במאמץ פחות בין מילים מהשפה ולחוץ הנאמרות מתוך סיגול דרכי התנהגות חברתית ולבין מילים שהדובר אכן מתכוון אליהם.
אולם טועה זה החושב כי השפעת המילים איננה מחלחלת לתודעה. גם פרסומת שהנחשף אליה מתנגד לה ולערכיה עם גבור החשיפה אליה מחלחלת ולו גם מעט לתודעת הנחשף.
סיגול דרכי דיבור בהם שזורים אידיאולוגיות חרדיות הינו בהחלט עניין לצאת כנגדו חוצץ או לפחות להאיר את הנושא ולהעלותו לפחות למודעות כפי שעשתה הגברת שירה ארצי.
שפה הינה בהחלט מכשיר פוליטי. חינוך אנשים מתחיל בשפה. עובר לתודעה. עובר להתנהגות.
מובן שלא אמירת "גמר חתימה טובה" תביא לידי קפיצה לזרועות החרדיות, אולם הפנמת מושגי שכר ועונש של דמות מואנשת הנקראת אלהים על ידי סרסורי הדת הינה הפנמה לה יש להיות בהחלט מודע.
המילים הם נשק. המשפט "תחי המלכה X" שלח הרבה אנשים לאובדנם נישאים על ידי מילים...
מודעות לסכנה שבמילים הינה צורך חיוני שטוב שהועלה על ידי הכותבת הנכבדה.
היהודי החילוני ויום הכיפורים 132
שירה יקרה
הברכה גמר חתימה טובה, אינה מעידה על צביעות וכו, אנו בכל זאת יהודים,זו הגדרתי לגבי עצמי לפחות, ויום כיפור הוא חלק מהדת ולכן גם למי שלא צם מברכים אותו בברכה זו.
לא חיבים לפסול כל דבר
ולחשוב עצמך כ"חילונית האמיתית". זו התנשאות
וצדק האלמוני בתהייתו "מדוע אם כן ברכת בשנה טובה"
לפי הגיונך האין זו צביעות?

חזרה לעמוד הראשי המאמר המלא

מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים