שקט! יורים 9754
בשם הפרה הקדושה הידועה בשמה "צרכי הבטחון" נדחקו לשוליים כל השקולים וכל הצרכים האחרים המאפינים חברה בריאה. רק בחברה המקדשת את מערכת הבטחון שלה יבואו "צרכי הבטחון" לפני כל שיקול אחר. הדוגמא של סלילת כבישים עוקפים או כבישי מערכת כתגובה מידית על החלטות מדיניות (נסיגה מלבנון, החזרת שטחים) היא רק קצה הקרחון.
האנטנות שליד צורן נועדו להפיץ את הפרופגנדה הציונית עד לאירן בשם הבטחון כמובן. סוללות החץ שיפרסו ליד ישובים, יער שקד (בילדותי הוא נקרא "יער אום ריחן", אבל במסגרת הסכמי הביניים הוא סופח לשפה העברית) שניצל בקושי רב מהפעימה השלישית, כולם עדות להתמקדות בצרכי הבטחון, אבל למה להסתפק באיכות הסביבה?
הסיוע הבטחוני מהדוד סם הוא הכרחי לבטחוננו, על כך אין מחלוקת. חבל רק שכתוצאה מכך, צה"ל קונה קופסאות שמורים, מדים וכיו"ב בארה"ב על חשבון מפעלים בארץ שנאלצים להסגר.
ההשכלה הגבוהה נפגעת קשות מצרכי הבטחון, אם בדחיית היציאה ללימודים בלפחות שלוש שנים ואם בחופשת אמצע סימסטר של שלושה שבועות שנכפית על הסטודנטים. מענין רק, שבשנים האחרונות זוכים הספורט והמוזיקה המקצוענים להקלות מצד הצבא. אולי זהו נצנוץ של אור בקצה המנהרה, אבל בינתיים מרוכז הדיון הצבורי במצב הבטחוני - מדיני ולמרות עליתו של הדיון החברתי - כלכלי למערכת הבחירות האחרונה, הרי שביום שלאחר הבחירות הוא נמוג ופינה את מקומו לתרועת החצוצרות המבשרות את שובו של המולך הבטחוני - מדיני.
חולות חלוצה, כמו גם המזגנים של כיתות הלימוד באופקים וכמו הזקנה במסדרון ביה"ח בנהריה יאלצו לחכות לשחיטתה של הפרה הקדושה הזקנה מכולם, ועד אז, שקט! יורים.
שקט! יורים 9806
פספסת את הנקודה.
דווקא המצב הנוכחי בו החולות הם בשטח אש עדיף מבחינה סביבתית טהורה על פני המצב הצפוי בו בשטח יוקמו ערים חדשות ומפעלי תעשייה.
גם במישור החוף עצמו, השטח הטבעי הגדול ביותר ששרד - חולות ניצנים - הוא מזה שנים שטח אש צבאי. בשיחה שלי לפני שנה עם מנהל אזור החוף ברשות שמירת הטבע והגנים, הבנתי שלא רק שלרשות אין התנגדות עקרונית לאימוני הצבא בשטח - אלא גם שהאימונים הללו מונעים אפשרות להפיכתו לרזרבה נדל''נית.
ועוד משהו קטן.
ככל הידוע לי, יש הבדל בין יער שקד ויער ריחן. האחרון הוא שמורה מוכרזת שלא היתה בסכנה. הראשון הוא גוש יער שמהווה את המשכו של יער ריחן מזרחה ואינו שמורה, ולכן הצבא התנכל לו להשמידו.
מכל מקום, בעיני הנושא של צבא וסביבה מקומו במאמר עתידי שכבר מזמן הייתי צריך לכתוב (ועוד יגיע(. מאמר זה יתייחס לנושא בהיקף נרחב יותר.

חזרה לעמוד הראשי המאמר המלא

מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים