שתי נקודות: 98797
1. לב הסכסוך הישראלי-ערבי הוא לא עם מדינה ערבית זו או אחרת, אלא עם העם הפלסטיני. נסיון לפתרון ולשינוי המצב הקיים לא יכול להתעלם או להתחמק משאלת השטחים והעם אשר נתון לשליטתנו הישירה או העקיפה.

2. אם נרצה או לא, עצם קיומה של מדינת ישראל תלוי בארה"ב.
שום ממשלה, ימנית או שמאלנית, לא תבצע מדיניות אנטי-אמריקנית.
נקודה א'. 99031
יש בדעתך גם להציע לה ביסוס?
נקודה א'. 99032
הביסוס המובהק ביותר הוא המצב העכשוי. כל עוד לא ייפתר המצב הנוכחי נמשיך להיות במלחמת התשה מתמדת מול הפלסטינים, ולכל המאצ'ואיסטים, שימוש בכח בלבד לא יעזור כאן. הוא רק יחריף יותר את המצב.
נקודה א'. 99035
זה ביסוס קצת משונה לטענה (לא שיש לי בעיות עם הטענה, רק עם ה"ביסוס"). ראשית, הוא מתייחס למלחמת התשה עם הפלשתינאים כך שאינו מתייחס לטענתך על הסכסוך הישראלי-ערבי בכללו. שנית, לבסס טענה על-סמך מה שלדעתך יקרה אם וכאשר, תקף בדיוק כמו הטענה שלי שמחר בבוקר‏1 תיפסק ההתשה והפלשתינאים יהגרו מכאן מרצונם ואף ישלמו לנו פיצויים על שנות המלחמה.
_____
1- כמובן שמחר בבוקר אני אצטער על שנקבתי בתאריך מדויק ולא הסתפקתי באמירה כללית על העתיד (במהרה בימינו, למשל), אבל מי חושב על המחר?
נקודה א'. 99082
שאל פעם גדעון רייכר את אחד ממאזיניו שטילפן אליו כדי לדבר על ה"מצב" : האם אדוני במקרה מרצה לתורת הלוגיקה ?

ארז,דווקא המצב הנוכחי,(לפחות לטעמי וכנראה גם לדעת הרוב) מלמד אותנו שיש פרי בצורת הקלה משמעותית במצב הבטחוני ללחץ אשר הפעילה ישראל על ארגוני הטרור הפלסטיניים,על הרשות הפלסטינית אשר לא עצרה בעדם (אלא להפך,אף עודדה) ועל האוכלוסיה אשר תמכה בצורה נלהבת.
כיום,אף הגענו למצב,שהאוכלוסיה הפלסטינית,אשר נמצאת במצוקה אמיתית,מתחילה להראות סימנים של חשבון נפש בצורת "מה בדיוק השגנו אחרי שנתיים של המאבק האלים ?"

מדיניות רדיקלית של פייסנות קיצונית (קרי נסיגה מיידית וללא תנאי לקוי 67) הייתה מעודדת ומלבה את האלימות ומותירה את ישראל ללא קלפי מיקוח למשא ומתן העתידי.
נקודה א'. 99094
וביסוס לטענות שלך ("יש פרי ב..." ו"מדיניות רדיקלית של פייסנות קיצונית (קרי נסיגה מיידית וללא תנאי לקוי 67) הייתה מעודדת...") יש?
נקודה א'. 99103
בהסתיגות משמות התואר (רדיקלית, קיצונית), אני מסכימה עם הדעה שנסיגה חד צדדית מלאה ללא תנאים תעורר אצל הפלסטינים תיאבון לעוד "הצלחה" כפי שהם יראו את זה.

ביסוס: הנסיגה מלבנון, שעודדה את הפלסטינים לנסות להשיג תוצאה דומה. והדברים נשמעו אצלם בגלוי. פלוס הערכות, גם כן בגלוי, שהחברה הישראלית המערבית והמפונקת תקרוס די מהר מול אלימות וצרות כלכליות, לעומת הפלסטינים שעמידים יותר, ומסתפקים במועט.

התגובה הפלסטינית לנסיגה מלבנון מקלקלת את הצעד הזה, שהיה טוב ביסודו, וכולאת את ישראל בפינה, שבה, גם אם רוב הציבור ירצה לסגת, ההרגשה היא שאי אפשר, בגלל מה שפירטתי לעיל.
נקודה א'. 99108
ביקשתי ביסוס לשתי טענות, ולא בגלל שרציתי לשמוע שוב את הנאומים הרגילים, אלא בשביל להראות למרילין שהפוסל במומו פוסל, ומי שדורש מאחרים ביסוס לטענותיו, לא יכול להצהיר טענות נגדיות ללא ביסוס, ומי שמאשים את השני בחוסר לוגיקה, לא יכול לחזור על אותם הכשלים עליהם הוא מתלונן. מדובר על צביעות לשמה.

ועכשיו, לעניין, דשנו בזה מספיק, אפשר לפרש את התגובה לנסיגה מלבנון בכמה אופנים, אבל, אי אפשר לפרש את התגובה לאי הנסיגה מהשטחים בדרך של מרילין.
נקודה א'. 99114
"מדובר על צביעות לשמה" - קצת הגזמת,לא ?
(לפחות לטעמי).

לא פירשתי את "אי הנסיגה מהשטחים" בשום צורה,
את ההצלחה היחסית בדיכוי האלימות הפלסטינית ייחסתי למדיניות הלחץ שמפעילה ישראל.
נקודה א'. 99119
כשמה שאת (האמנם את? אם לא, סליחה) דורשת מאחרים (במקרה הזה, מארז לנדוור) את לא דורשת מעצמך, אין לזה הגדרה אחרת.

אי נסיגה מהשטחים = מדיניות הלחץ שמפעילה ישראל.

ויחסית למה את מגדירה את תוצאות המדינוית כהצלחה, יחסית לתקופה ה"נוראה" שקדמה למדיניות הנוכחית? אם זו הצלחה יחסית, תנו לי כישלון יחסי.
נקודה א'. 99121
ודאי שיש לזה הגדרה אחרת.
הצביעות אינה לשמה אלא אמצעי למטרה אחרת.
נקודה א'. 99122
אמנם את.
ניסיתי להראות לארז שההגיון והצדק אינם אבסולוטיים.
דומני,שאתה זה שדיברת על כדור בדולח ואני מסכימה כי ללא אחד כזה לא ניתן לקבוע בוודאות כלום,לכן השתמשתי באותו "עיוות" לוגי כדי להראות את ההיפך.

מדיניות הלחץ של ישראל אינה אי הנסיגה מהשטחים כמו שכבר הבהרתי אלא הלחץ הצבאי אשר מופעל על הארגונים הרשות והאוכלוסיה (הסגר למשל).

כן,השיפור הוא ביחס לתקופה הקודמת,
נטען כי לחץ צבאי יביא רק להסלמה ברמת האלימות והמציאות,בינתיים,הוכיחה כי ההפך הוא הנכון,רמת האלימות ירדה (אינני מתכוונת לפתרון כללי לבעיה,פתרון כזה לא נמצא גם באמתחתך).

ועכשיו לדבר האחרון - יש לי בקשה ממך,אנ יודעת כי לפי חוקי האייל אינך חייב להענות אך בכל זאת אבקש :
אל תענה לתגובותי,אין לי רצון להתדיין איתך על שום נושא.
כלומר,אודה לך אם תתעלם מתגובותי ותשמור את הערותיך לעצמך.
נקודה א'. 99128
בעקבות בקשתך, לא אתייחס לכל מה שכתבת (למרות שיש לי מה להגיד), מלבד הבקשה עצמה.

אני מוצא בבקשה שלך משהו לא הגון כלל, זאת אמרת את פוסלת אותי באופן אישי מלהגיב על כל תגובותייך, ללא נימוק או הסבר. העובדה שבקשה כזו באה בעקבות העובדה שהעברתי ביקורת (מנומקת) על תגובה בודדת שלך רומזת שאולי את חושבת שאסור לבקר אותך, בעקבות כך הרשי לי להציע לך הצעה חלופית, במקום לפסול את מבקרייך, נסי לא להגיב באייל, ולהגיב במקום חלופי, כזה שאינו נתון לביקורת קוראיו (ולא חסרים מקומות כאלה, החל מיומנך האישי, וכלה בארץ הצבי http://clik.to/faz/).
נקודה א'. 99133
תודה על עצתך,גם היא הייתה מיותרת,חבל שלא שמרת אותה לעצמך.
לא כתבתי בשום מקום שאיני רוצה להתדיין עם כותבים אחרים, אלא רק עם אחד ספציפי שכינויו סמילי (שוב ההפך הוא הנכון) וזאת משום שאיני מחבבת את הסגנון והגישה (האמת,עם התוכן אין לי בעיה אמיתית).
נקודה א'. 99137
נראה לי כי אם אינך מעוניינת להתדיין עם כותב מסוים באתר, נכון יותר מצידך, הן מהבחינה הפרקטית והן מבחינת הנימוס (1), במקום לבקש ממנו לא לענות לך, פשוט להתעלם מהודעותיו, ולא לענות להן.
למרות ערעוריו של האייל המתנדב בוועדת המעקב, ואפילו למרות הכרזתו של העורך הראשי, מדובר בסוג של דמוקרטיה: לכל אחד שמורה הזכות להגיב, אבל אף אחד לא חייב.

(1) אני יודע שנימוס זאת כנראה לא המילה המתאימה, אבל לא מצאתי מילה מתאימה יותר.
נקודה א'. 99139
ביקשתי ולא דרשתי ממנו
(דרישה היא בלתי אפשרית,כמובן),
במידה ולא היה נענה לבקשתי הייתי פשוט מתעלמת מהודעותיו,אך במידה ויענה - איני מוצאת בכך כל פגם.
מה? 99162
עכשיו זה כבר מגוחך.
"תודה על עצתך,גם היא הייתה מיותרת,חבל שלא שמרת אותה לעצמך.", עצם העובדה שלא הפנמת אותה מוכיחה מצד אחד כמה היא לא הייתה מיותרת, ומצד שני כמה זה חסר טעם לנסות ולהציע עצות לשכמותך.

"לא כתבתי בשום מקום שאיני רוצה להתדיין עם כותבים אחרים", ולא טענתי שכתבת כך.

"אלא רק עם אחד ספציפי שכינויו סמילי (שוב ההפך הוא הנכון)", ההפך ממה הוא הנכון? למה שוב? לא, על תעני לי, אני יודע, את לא חייבת לנמק, את לא חייבת להסביר, את יכולה לכתוב כל מה שאת רוצה, ולי אסור לשאול.

"וזאת משום שאיני מחבבת את הסגנון והגישה", אם את רוצה, את יכולה להעיר הערות ספציפיות, אם את רוצה את יכולה לדלג על תגובותי (אני יודע שאני הולך לנקוט בטקטיקה דומה כלפייך, לפחות כל זמן שאין לך יושר מינימלי להסתכל בראי ולהודות בטעותך, או לפחות לנסות ולהתמודד עם הביקות עליך באופן ישיר, אני לא מוצא טעם בלהתדיין עם כשכמותך), אבל באמת שאין לך זכות לבקש ממני לשמור את הערותי לעצמי.
מה? 99179
זכות לבקש יש לי,
תעשה עם זה אתה מה שאתה רוצה.
מבחינתי,דלג על תגובותי והיה בטוח שאני אדלג על תגובותיך.
מה? 99183
זה מין משחק קלאס וירטואלי?
שתוק כשאתה מדבר אלי 99185
מתפתח פה פתיל מעניין, בככובם של נורמה ג'יין והחייכן, בו כל אחד מהם אינו עונה למשנהו.
מעניין, לא מעניין, לא במאמרנו 99272
הייתי מעדיף לא לרפד את המאמר שלי בהתנצחות החד-צדדית הזו בין מרילין לסמיילי.
את מרלין אני לא מכיר ואת סמיילי אני מוקיר ומעריך רבות, אך אם קשה לכבודה לפנות לאדוני בדואל, תעבור נא לפינה אחרת באייל ‏1 ותתנצח עמו שם.

1 המאמר שמתחתיי, למשל (אני עדיין זועף מאז המתקפה הפסאודו-אלמונית עלי)
נקודה א'. 99144
ארץ הצבי נהנה מבקורת התבונה הטהורה של ההשגחה העליונה.
נקודה א'. 99180
גם היומן האישי שלי
נקודה א'. 99149
נער הייתי ועכשיו כבר לא.
אבל טרם נתקלתי בבקשת כותב/ת - פוגעת או לא - אל מישהו שלא להגיב על דבריו.
וכבר שאל שר המשפטים מעל במת הכנסת: "מה זה החרטא הזה ?".
מה החוכמה ? 99136
כמעט כל טענה אפשר לערער ב''חוסר לוגיקה''.
הסבר, נמק ופרט 99156
נקודה א'. 99112
אתה צודק,
אתה הרי כזה קפדן . . .
עלי להוסיף : ",לדעתי," או "יש להניח" או "עלולה להוות" ןכו' . . .
ואחרי הפתיל הזה 99235
ואחרי הפתיל הזה, בו הקצרים בתקשורת עפים לכל כיוון, מישהו עדיין חושב שיש סיכוי לשלום והדברות בין ישראל ל*עיראק*?!

בואו נתחיל בקטן: שלום עכשיו (בין סמילי למרילין)!

בייבי סטפס, אנשים. בייבי סטפס...
נקודה א'. 99319
למרות חשבון הנפש (שאותו יש לעשות גם בצד הישראלי), המוטיבציה לפיגועי טרור עדיין קיימת ולמרבה הצער עדיין מבוצעת. הענין הוא שבתקשורת ה"שמאלנית" מצניעים את ההצהרות על המשך ביצוע הפיגועים ומבליטים בכותרת את ההצהרות על כך שהטרור לא קידם את הפלסטינים.

לא טענתי בזכות נסיגה מידית לקוי 67 אלא לניסיון מדיני לחזרה לשולחן המו"מ, נסיון שטורפד שוב ושוב ע"י שרון וממשלתו (יוזמות מיטשל, טנט וכו') שהחמירה את המצב ע"י חיסולים, מוצדקים כשלעצמם אך לא חכמים, והרפתקנות צבאית מיותרת, כמו במעשה האיולת במוקטעה.
נקודה א'. 99338
אני מסכימה שזו תקופה "לא רעה" לנסות ולחזור אל המסלול המדיני,לשרון - לא הצבעתי,אך קשה לי לומר כי איני מרוצה מטיפולו בנושא הבטחוני/פלסטיני,אם כי אני תושבת שברגע ויהיה סיכוי להדברות הוא לא ימהר לקפוץ על העגלה.
בקשר לתפקיד שעושה התקשורת הישראלית-איני יודעת להגיד אם היא "מצניעה" או "מבליטה" יתר על המידה את ההתרחשות האחרונה בקרב הפלסטינים(קרי הצהרות על המשך הפיגועים או על הטרור שלא "הניב פרות"),לדעתי,יש לחכות ולראות אם אכן מדובר במגמה חדשה.
אני לא מבין את הרציונל שהצגת 99271
לשיטתך שלום עם עירק לא יעזור בגרוש לפתרון הסכסוך הישראלי-פלשתיני?
ושלום עם סעודיה כן?
ומה לגבי שלום עם עירק וסעודיה גם יחד?
ואירן עז?

אם הבנתי נכון את הרציונל בהודעותיך, מחובתנו לחתור תחילה לשלום עם הפלשתינים. אך מכיוון שהפלשתינים לא רוצים שלום, נגזר עלינו לחיות על החרב לעוד דור או שניים.

עד איפה אתה מסכים ומאיפה התחלתי לסלף?
אז אני אנסה להסביר 99342
האם השלום עם מצרים עזר במשהו לפתרון הסכסוך הישראלי-פלסטיני (למעט מסמך קמפ-דיוויד שעליו התבסס רבין)?

אם נחתום על הסכמי שלום אפילו עם כל מדינות ערב, לא נוכל להיפטר או לטאטא מתחת לשטיח את בעית השליטה על עם אחר.

אני לא מקבל את הטענה ש*כל* הפלשתינים לא מעונינים בשלום. מקובלת עלי גישתו של שלמה בן-עמי שעלינו לחפש בני שיח מקרב ההנהגה הפלשתינית כאשר עראפת נשאר בצד כדמות סמלית בלבד שאולי תחתום על ההסכם הסופי.
אז אני אנסה להסביר 136148
לידעת כולכם: כל הפלשתינים לא מעונינם בשלום!!!
ואם יש כאלו כדאי שתדעו באמת למה הם מתכונים -

פולסטינים שיודעים שאין אפשרות שנקראת - סיום הסכסוך, מבקשים היום "הודנה" = הפסקת אש עד שיבוא יום ויגיעו לפתרון.... לא במקרה כינה ערפאת את הסכם אוסלו "סולח אלחודאיבייה" = הסכם שחתם הנביא מוחמד עם שבט קורייש והבטיח שלא לתקוף את מכה, הוחלט בו על הודנה ואחר כך הוא נכנס למכה מנצח גדות.
אז אני אנסה להסביר 136213
לידיעת כולם: הימין הישראלי ואריק שרון בראשו, לא ממש מעונינים בשלום. מה שמענין אותם הוא המשך השליטה בשטחים הכבושים והשארת ההתנחלויות על כנן.
לאחר ההסתה שקדמה לרצח רבין, הם קוטלים לאט לאט יום יום את פועלו.

חזרה לעמוד הראשי המאמר המלא

מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים