אחת השאלות החשובות ביותר שמטרידות אותנו היא מהו מקורו של המוסר והאם הוא יחודי לאדם. מצד אחד, מקובל לראות שחשיבה דתית קובעת את מקור המוסר באל כל יכול ויודע כל, שנותן או כופה את חוקיו על בני אנוש, ורק עליהם. דוגמא לכך אפשר לראות בדברי הרמב"ם: "כשיאמין שיש שם חכמה, והיא התורה מאת הבורא יתעלה שהודיעם בזה, המידות הטובות והמידות הרעות...וכשיעשה זה, ישלם בו ענין האנושי ויהיה נבדל מן הבהמה".
מצד שני אנחנו מוצאים את התשובות שמציע המדע בכלל, תוך נסיון למיקום המוסר במסגרת הביולוגיה והאבולוציה בפרט. צ'ארלס דארווין כתב:"כל חיה שהיא, שיש לה אינסטינקטים חברתיים ברורים, תרכוש באופן בלתי נמנע רגשות מוסריים, ברגע שכשריה האינטלקטואליים יגיעו לרמת התפתחות דומה או קרובה לזו של האדם". החקירה המדעית איננה מגבילה את מוסר רק לחיה מסוג האדם אלא מחפשת סימנים זהים בחיות אחרות, שיכולים להסביר מערכת מוסר של קבוצות ועדרי חיות כמו של חברות אנושיות.
פרופסור פראנס דה וואל מהמחלקה לפסיכולוגיה באוניברסיטת אמורי, הוא אתולוג (סוציולוג של חיות) וזואולוג, ממנהלי מרכז יירקס לחקר קופי־אדם. ג'סיקה פלאק היא אנתרופולוגית ופסיכוביולוגית מהמחלקה לפסיכולוגיה באוניברסיטת אמורי. בספר "מקורותיו האבולוציוניים של המוסר" מציעים שני החוקרים מודל שמציע הסבר לאספקטים מסוימים בהתפתחות המוסר. המודל מבוסס על פרשנות מרתקת להתנהגות חברתית של קופי־על (פרימטים), כשלצורך התאוריה השניים משתמשים בהגדרת רחבה למוסר שהוא, לדבריהם "תחושת צדק ועוול שנולדת מתוך מערכת של ניהול עימותים בקבוצה, ואשר מתבססת על ערכים משותפים".
במלים אחרות, בסיסו של המוסר היא הפעילות ההדדית (אינטראקציה) בין חברי קבוצה כשמתפתח עימות בין פרטים שונים, כשלקבוצה כולה יש אינטרס מובנה לשיכוך החיכוכים בין הפרטים. בחברות של קופים אפשר לראות שיטות לניהול, פתרון ומניעה של משברים שדומות מאד לשיטות אנושיות. למשל, כל חלוקת ושיתוף מזון בין קופים שונים היא פעילות מורכבת מאד שדורשת כיוונון עדין ביותר של התיחסויות בין־קופיות. שימפנזים זכרים במעמד נחות מטפלים ומנקים את הזכר הדומיננטי. בתמורה, הזכר הדומיננטי לא מפריע להזדווגויות שלהם בעונת היחום. ממחקר אחר עולה שקופי בונובו זכרים ובוגרים מחליפים מזון עם נקבות מתבגרות תמורת יחסי מין.
דה וואל ופלאק מתבססים על תאוריות האומרות שלמוסר יש שתי שכבות ברורות (1) רגשות ויחסים מוסריים (2) כושר לשיפוט מוסרי והסקת מסקנות. הם מתרכזים בשכבה הראשונה, שהיא לטענתם, השיכבה הבסיסית שעליה נבנית השיכבה השניה שדורשת יכולת מנטלית וחברתית גבוהה ומורכבת יותר. מחקרים כאלה מתבססים על השוואות בין אופני ההתנהגות של קופים תוך התרכזות בפאן־אדם (שימפנזה ובונובו), וגם על תאוריות לגבי צורת ההתנהגות של שבטים נוודים ומיושבים של אבות אבותינו ההומינידים "שדומים ביולוגית לאדם" - מהתקופות הפליאוליתיות או הניאנדרטליות (לפני כ 25,000 שנים או אפילו 100,000). השוואה כזו מעלה דפוסים של התנהגויות פרוטו־מוסריות שיכולות להעיד על האבולוציה של שיטת הניהול החברתית לה אנחנו קוראים - מוסר.
התנהגויות פרוטו־מוסריות הן אבני הבניין שעליהן נבנית מערכת המוסר האנושית על כל שיכלוליה ומורכבותה. אבני־בניין כאלו למשל הן "הדדיות" כמו בדוגמאות לעיל, "ניחום", "פיוס" או "שיתוף", כמו בדוגמא הבאה. דה וואל ופלאנק מצטטים את חוקרת השימפנזים המפורסמת ג'יין גודאל שכתבה על זכר אלפא שנאלץ להתחנן כפושט־יד כדי לקבל מזון מזכר במעמד נמוך. התנהגות כזו של "כיבוד רכושו של האחר" ניצפתה גם בפרימטים אחרים.
יכולת אמפתית
במסגרת הצרה הזו, ברצוני להתמקד באבן־בניין מוסרית אחת, שדרכה ניתן לבחון את ההתפתחות של מערכות חברתיות, ושבחינתה יכולה לתרום להבנת ההתפתחות של מערכות מוסריות, מה עוד שניתן לראות שלהתנהגות פרוטו־מוסרית כזו יש הקשר ביולוגי.
אמפתיה היא היכולת להזדהות רגשית עם הזולת, הכושר לראות מנקודת מבטו של האחר ולהרגיש כפי שהוא מרגיש. אפשר לאמר שזו היכולת להעביר חוויות תודעתיות ביני ובין הזולת. משמעות הדבר היא שאני (קוף־על, אדם או כל יצור אחר) יכול לחוות את הרגשות של זולתי כפי שהוא חווה אותן.
נכון שלדוגמאות שלעיל אפשר לתת הסברים חלופיים שאינם מובילים בהכרח למסקנות מתחום המוסר. למשל, שני קופים יכולים להשתתף במזון או לפלות כינים זה מגבו של זה, לא רק מתוך כוונה וחוש צדק אלטרואיסטי, אלא כהתקשרות (Bonding) שמתרחשת בין פרטים שחיים בקבוצה - בדומה לאם שמאכילה את התינוק כתגובה לצרחות שלו, במטרה להשקיט אותו, ותו לא. לעומתם, היכולת לחוש אמפתיה היא כושר מורכב הרבה יותר, המכיל כוונה, הבנה של הזולת, יכולת של סימולציה רגשית ועוד.
דה וואל ופלאק מביאים את הדוגמאות הבאות. שימפנזים מתבגרים מגבילים את עוצמת הכוח שהם מפעילים שעה שהם משחקים עם קופים צעירים מהם, או עם תינוקות. קופים וקופי־אדם משנים את צורת ההתנהגות שלהם בנוכחות קופים בעלי מגבלה פיזית. דה וואל ואחרים מספרים ששינוי התנהגות יכול להיות בכיוון של סובלנות גדולה יותר להתנהגות לא־נורמלית של נכים, או נסיון להתערב לטובת נכים שיכולים להמצא בסכנה. אמנם אפשר לאמר שזו פרשנות צרה להתנהגות נרכשת או נלמדת, אבל דה וואל ופלאק סבורים שאמפתיה יכולה להציע הסבר מדויק וברור יותר, אם כי הם מזהירים שלתאוריה דרושים מחקרים נוספים.
נשים לב לעובדה שאפילו פרשנות צרה המניחה שיחס לנכים היא התנהגות נלמדת, ללא צורך בכשרים מנטליים חריגים, מניחה במובלע שיש לקוף יכולת למידה וכושר ללמד. כושר כזה דורש יכולות קוגנטיביות ומודעות לא מבוטלת. למשל, כדי ללמוד כיצד להשתמש בענף כדי לשלות נמלים מגזע עץ, התלמיד צריך לדעת להבדיל בין סדרת פעילויות סתמיות לבין פעולות המהוות חלק מתהליך מונחה מטרה, יש צורך ביכולת לחזור על הפעולה - להתאמן, וכמובן שפעולת הלימוד דורשת שיתוף־קשב ואינטראקציה בין התודעות של המורה והתלמיד.
ממחקרים מודרניים עולה שיש קשר הדוק בין רגשות להתנהגות חברתית ומוסרית. פגיעה בחלקי מוח שמעורבים ושולטים על הפעילות הרגשית גורמת לפגיעה ביכולת האינטראקציה החברתית של החולה או ביכולת לקבל החלטות שמקובלות החברה כהחלטות נורמליות, אפילו כשהחולה לא סובל מפגיעה בכשרים מנטליים אחרים כמו זכרון, התבטאות, תיפקוד מקצועי ועוד.
מתצפיות בקופים עולה שהם מסוגלים להגיב בצורה רגשית (אמוציונליות) להתנהגות רגשית כלפיהם. קופים בגיל רך מגיבים למתח שנוצר בעקבות התנהגות אגרסיבית על ידי תנוחות בעילה (Mounting) אם בינם לבין עצמם או אפילו על אחד מהניצים. אין זה אומר שהם מביאים להורדת המתח אבל יתכן שכך הם מרגיעים את עצמם. הצורך של התינוקות להרגיע את עצמם, אפילו כשהם לא היו מעורבים בעימות, מראה אולי שהקוף הרך מסוגל לתפוס מצבי מצוקה וסבל אצל אחרים ובתגובה, הוא נכנס בעצמו למצב של מצוקה נפשית.
היכולת לזהות רגשות אצל האחר ולהגיב להן בצורה הדדית דורשת יכולת מודעות גבוהה ואולי אפילו כושר שקרוי "תאוריה של נפש" או "קריאת מחשבות". זאת היכולת שמוח יכול כנראה לפתח, ושבעזרתה ניתן לזהות יצורים בעלי כשרים דומים - בדומה לכושר שמתפתח אצל תינוקות כשבפעם הראשונה מבטם משתלב במבטו של ההורה המאושר שצווח "היא מזהה אותי". כושר שכזה ניצפה בקופים בשבי, אמנם בצורה מוגבלת.
שני קופי הבונובו "המתורבתים" קאנזי ופאנבנישה ניסו ללמד קופים שגדלו בטבע דברים שלימדו אותם המאמנים שלהם, בדרך כלל ללא הצלחה גדולה. הנסיון הפדגוגי הזה מראה שיש לקופי על יכולת מנטלית של "קריאת מחשבות", שבאה לידי ביטוי תחת הדרכה (בדומה להתפתחות של האדם), אם כי היכולת מוגבלת בגלל שמוחם איננו מפותח כשלנו. כושר פדגוגי מצביע על כושר לזהות כוונות בין המלמד ללומד, על קיומו של רגש אכפתיות - הרצון ללמד, כמו גם על יכולת אמפתית הדרושה לכיוונון והתאמת תהליך הלימוד.
תצפיות אחרות מראות התנהגות נוספת של קופים היכולה להצביע על רגשות אמפתיים. למשל כששני קופים רבים, קוף שלישי יכול לפעמים להתערב, לא לצד מסוים אלא במטרה להפסיק את המהומה. התנהגות כזו איננה נושאת שום תועלת מידית וישירה לקוף שהתערב, אלא שיתכן ויש מניע אמפתי להתנהגותו של המפריד־בין־הניצים. מטרתו להביא לירידה ברמת המתח הכללי של הקבוצה. כאן אנחנו רואים שאמפתיה כוללת בחובה גם יכולת לתפיסה חברתית מסוימת, אכפתיות חברתית לקבוצה לה הוא שייך, אך זה שייך להנהגויות מסוג של "פיוס" או "ניחום" החורגות מתחום המאמר הזה.
בתגובה לתאוריה דומה, כתב הפסיכולוג דניס קרבס "אני לא מוכן לוותר על הסברים ביולוגיים למוסר האנושי...אני מאמין שהם יכולים לקרב אותנו (להבנת התפתחותם של מערכות מוסר) אולם נטל ההסבר נופל עלי (להראות) התפתחות ביולוגית שמשמעה, לשיטתי, להראות כיצד נטיות כאלו יכולות להגדיל את כשירותם של אבותינו".
מגיל צעיר אנחנו מראים יכולת לחקות אחרים - תינוק מחייך אלינו כשאנו מחייכים אליו, מושיט לעברנו ידיים כשאנו מושיטים לו יד. התנהגות חקיינית מוכרת גם אצל קופים. "חיקוי מראה כיצד אנחנו משתמשים ביכולת להטיל את השימוש בגופנו לעבר האחר. אמפתיות היא הרחבה של הכושר הזה לממלכת התחושות והרגשות" כותבים הפילוסופים לאקוף וג'ונסון. לא רק שאנחנו יכולים לגרום לאחר, לתינוק או למבוגר, להניע את שריריו וגופו אלא שיש לנו את היכולת לגרום לו להרגיש את מה שאנחנו מרגישים.
"חקר הבסיס הביולוגי למוסר ומערכות מוסריות נמצא בפריחה" כותבים דה וואל ופלאק בתגובה להשגות על התיזה שלהם. אולם, למרות חילוקי הדעות בנוגע לשיטות המחקר ולפיתוחים תאורטיים, נראה להם שעדיף שחקר מקורן ודרך פעולתן של מערכות מוסר, יעשה מנקודת מבט אבולוציונית.
|
קישורים
"שיתוף מזון" - פרופ' דה וואל בווידאו
טובים מטבעם - מאת פראנס דה ואל - לרכישת הספר מ"טאואר רקורדס"
|
RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש והצהרת נגישות