דוד שלח אותי 104
על מתיישבי הגולן נפל רעיון הפינוי כרעם ביום בהיר, ולכן הם מבקשים את רחמי הציבור כדי לשמור על בתיהם. האמנם הכל קרה בהפתעה? קשה, קשה לרחם על מתיישבי הגולן.

כמה טוב שאינני פוליטיקאי. אלה, בעיקר התומכים בנסיגה מהגולן, חייבים בימים אלו להפגין אהדה למצוקת המתיישבים, לעטוף אותם ברחמים, פן יואשמו בחוסר רגישות, בפלגנות רחמנא ליצלן, ובשמירה על מורשת רבין.

נו, רחמים זה דבר טוב, ויפה שפוליטיקאים מגלים הבנה למצוקה של מישהו. אני, שמעל דפים וירטואליים אלה ריחמתי על עניים, ריחמתי על פלשתינאים, ואפילו על תרנגולות ריחמתי - רק בתושבי הרמה יהיה לבי גס? ובכן, אני רוצה לגלות סימפתיה כלפיהם, אבל יהיה לי קל יותר אם הם ייתנו תשובה כנה לשאלה: מה למען השם אתם עושים שם? מה לעזאזל חשבתם לעצמכם?

אפשר להפריד בין שני סוגים. ישנם אלו שידעו בדיוק מה הם עושים: הם באו לשם כדי לנסות למנוע את החזרת הגולן. אבל כדי שהנסיון יהיה אפקטיבי, הם חייבים לטעון שהם באו לשם מסיבות אחרות. אין שום סיבה לשתף פעולה עם משחק כזה, שאינו אלא נסיון לעשות מניפולציה לדמוקרטיה. אם אכן יהיה הסכם, ויתחייב פינוי, אני עלול אפילו להדרדר עד כדי שמחה לאידם.

אבל זה המקרה הקל, ונראה שממילא אין רבים כל כך מהם בגולן (להבדיל מיש"ע). רבים יותר הם אלו שהלכו לשם להגשים את עצמם, לחפש איכות חיים במובן הבאמת חיובי של המושג, תוך חלוציות מסויימת. אבל הם היו יכולים, וחייבים, להבין את המשמעות.

אני לא יכול שלא לקפוץ לאוויר בעווית כל פעם שאני שומע את הקלישאה "הממשלה שלחה אותנו לשם". מה אתם, ילדים של החיים? את עולי שנות החמישים הממשלה באמת שלחה לעיירות הפיתוח. לפחות כך זה מצטייר בדמיוני: באו אנשים, די מבולבלים, לא יודעים את זכויותיהם, ופקיד אומר להם, ישירות ובמפורש, "אתה, מר ביטון, הולך לגור בדימונה". האם משהו מסוג זה נעשה בגולן? שם מדובר באנשים, לרוב ילידי הארץ, אפילו מבני האליטה הפוליטית, שבבחירה מודעת וברצון חופשי ביקשו לגור שם.

ונניח שהיה פקיד שאישר, והיה פוליטיקאי שעודד, ואפילו ממשלה שלמה שאישרה תמיכה כלכלית. אז נכון שאותם פוליטיקאים שיחקו משחק פסול. אבל אתם שנהניתם מהמשחק - האם אתם פטורים מלחשוב על המניעים שלהם, על התוצאות האפשריות, על הסיכונים?

בכלל, ממתי מאמינים כאן לממשלות? הרושם שלי הוא שכמעט כל עם ישראל משקיע את מיטב משאביו האינטלקטואליים והנפשיים בנסיון מתמיד לא לצאת פראייר. לא, לא יכול להיות, אתם לא עד כדי כך טפשים - אני מתקשה להאמין שאתם האמנתם בעוורון להבטחות כאלו.

מה גם שאפילו אם ניתנו הבטחות, הן בוודאי לא היו בפה מלא. הרי הקו הרשמי של ממשלות ישראל מאז 67, לפחות מהשפה לחוץ, היה שאנו מקבלים את החלטה 242, ומוכנים לנסיגה, לפחות חלקית, תמורת שלום. למה לזה לא האמנתם?

לא נותר לי אלא לצטט את הטענה שאוהבים להשמיע אצלנו נגד הפלשתינאים: על טעויות משלמים. כאן דווקא שאר הציבור ישלם - כסף לאלו שטעו. זה כשלעצמו מוצדק, כנראה. אבל באשר למצפון - אם אכן יהיה הסכם, אם יהיה משאל ואם אצביע בעד נסיגה, המצפון שלי יהיה שקט.



ומילה קטנה על טרנספר: פתאום חשבתי שאולי כל העניין של רחבעם זאבי (לקרוא לו גנדי? סליחה? איך בדיוק הגיע לכאן המהאטמה!?) היה טריק, מין תרגיל עוקץ על דעת הקהל: להעלות את רעיון הטרנספר לדיון ציבורי, לגרום לכל הציבור הנאור לפתח אינסטינקט נגד עצם המושג, ואז להשתמש בו כבומרנג כאשר יעמוד על הפרק פינוי מתיישבים יהודיים.

אבל נעזוב את זאבי, ולעצם העניין - הנה תשובה אפשרית: מעבר לכל ההבדלים בין המתנחלים למיניהם לבין ערביי ארץ ישראל מבחינת הוותק והמניעים (ואלו אכן קריטיים), יש כאן עוד הבדל, חד משמעי ואובייקטיבי.

בטרנספר "קלאסי" מדינה עוקרת תושבים שלה, הנתונים למרותה, ומעבירה אותם למקום אחר, למדינה אחרת. כך טורקיה עם היוונים, צ'כיה עם הגרמנים הסודטים, וישראל עם הפלשתינאים בחזון זאבי.

אם ישראל תפנה מתיישבים, יהיה כאן אכן המרכיב הלוקטיבי של טרנספר, כלומר, כפיית שינוי מקום המגורים. אבל מבחינת המרכיב המדיני, זה יהיה בדיוק ההיפך מטרנספר. לא רק שלא נגרש אותם למדינה אחרת - הרי שנצא מגדרנו כדי להשאיר אותם במדינה שלהם־שלנו!

טרנספר במובן הזה דווקא כן יהיה (אם וכאשר) - של תושבי הגולן הדרוזים! אבל זה יהיה בעיקרו טרנספר מרצון...

ניתן להתווכח איזה מרכיב של הטרנספר מהותי יותר. אבל ברור שלא מדובר באותו טרנספר. כאשר זורקים את המילה לחלל האוויר הציבורי, כמשהו שאמור בעצם צלילו המאיים לסתום את הפה לכל השמאלנים - אז לא, לא כל כך מהר.

פרסום תגובה למאמר

פרסומים אחרונים במדור "פוליטיקה"


הצג את כל התגובות | הסתר את כל התגובות

  נחלת אבותנו • הצנחן • 15 תגובות בפתיל
  ללא כותרת • אלון לוי • 16 תגובות בפתיל
  מדוע הגולן כן ועכו לא ? • דב אנשלוביץ • 3 תגובות בפתיל
  מקץ (כמעט) עשרים שנה • יוסי • 2 תגובות בפתיל

חזרה לעמוד הראשי פרסום תגובה למאמר

מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים