לבנון התחילה לשאוב את מי הוואזני 1189
לבנון החלה הבוקר (ד') לשאוב את מי נחל הוואזני, בטקס רב משתתפים.

בטקס המוני חנכה היום ממשלת לבנון את מתקן השאיבה שהקימה בנחל הוואזני. בטקס השתתפו נשיא לבנון אמיל לחוד, יו"ר הפרלמנט נביה ברי, מפקד החיזבאללה בדרום לבנון נביל קאוק ועשרות אלפי אזרחים לבנוניים. בטקס השתתפו גם נציגים של האיחוד האירופי ושל רוסיה.

בכוונת ממשלת לבנון לשאוב מים בכמות של כ- 10 מיליון מטרים מעוקבים בשנה, שיוזרמו ל- 25 כפרים בדרום לבנון. לטענת ממשלת לבנון, מדובר בכמות קטנה בהרבה מהכמות שמזכותה של לבנון לשאוב על פי החוק הבינלאומי.

ראש ממשלת לבנון רפיק אל־חרירי אמר כי קיבל הבטחות כי מדינת ישראל לא תתקוף את מתקן השאיבה. אמש הצהיר מזכ"ל החיזבאללה, חסן נסראללה כי החיזבאללה יגיב בתוך דקות ספורות על כל מהלך תוקפני של ישראל.

שר החוץ שמעון פרס התיחס היום במליאת הכנסת לשאיבה מנחל הווזאני ואמר כי ישראל לא תסכים לצעדים חד צדדיים בנושא המים. "שאיבת המים עשויה ליצור סכסוך אזורי בתחום המים נוסף על הסכסוך הטריטוריאלי. אנו מתכוונים להגן על המים שלנו, אך נמתין למיצוי המהלך הדיפלומטי עד תומו."
קישורים
Ynet
הארץ
מעריב
פרסום תגובה למאמר

פרסומים אחרונים במדור "חדשות"


הצג את כל התגובות | הסתר את כל התגובות

שוב ממדרים את פרס 99374
למה לא סיפרו לו על התוכנית לגנוב לנו את המים לפני הטקס שהתקיים היום, לו רק סיפרו לו, היה מצליח לשכנע את חברי האיחוד לא לתמוך בפרוייקט, ולא היינו צריכים לראות את האירופאים גוזרים סרט בטקס ייבוש הכנרת.
נו מילא, העיקר שעכשיו הוא כבר מוביל מהלך דיפלומטי, וחזקה על ה''מהלך'' שיניב תוצאות...
99386
מי הוואזני (כולם, לא רק החלק הנשאב ע"י לבנון) מהווים כ 1% מכלל צריכת המים של ישראל. לא big deal. בכך לא תוצמא ישראל.
אלא מה? החוק הבינלאומי אוסר על מדינה הנמצאת במעלה מקור מים כלשהו, שמדינה אחרת (הנמצאת במורד) עושה שמוש במימיו, למנוע את השמוש במים (קרי, להטות או לשאוב את המים). מה גם שבלבנון, במרחק לא רב מהוואזני, זורם הליטני (שספיקתו גדולה משל הוואזני) ומזרים את מימיו לים.
לכן על ישראל להבטיח את מניעת שאיבת מי הוואזני ע"י לבנון, אך מכיוון שלא מדובר בסכנה קיומית או דחופה, ניתן (ולכן גם רצוי) למצות את הדרכים הדיפלומטיות, לפני שמתחילים בהתכתשות פיזית.
שלום עכשיו- עם לבנון! 99392
(בהשראת גולגר)

עיראק לא. אבל- אולי לבנון כן?

רציונל: אתם יודעים איך תמיד אומרים לנו שהמצרים עשו איתנו שלום אחרי מלחמת יום כיפור, שאותה הם השכילו להציג לעם כניצחון, מה שאפשר להם להגיע למו"מ מעמדת כוח כביכול.

והנה, גם הלבנונים עושים חגיגת ניצחון לאומית שלמה סביב מי הוואזאני, קומפלט עם כל מיני מגעילים שמסנים "וי" עם כל הידיים הפנויות שלהם בעודם משכשכים במי-השתיה של הכפרים הסמוכים.

אז עכשיו שהלבנונים ניצחו אותנו, והראו לנו מי הם ומה הם, אולי זה הרגע המתאים להציע שלום, או לפחות שיחות שלום? או לפחות שיחות על שיתוף פעולה בהתפלת מי-ים, לתפארת שתי המדינות?

ברור שלבנון לא יכולה להזיז יד או רגל בלי רשות מסוריה, אבל אולי החיזבללה ירדו טון או שניים בעוינות הקולנית שלהם, וזה יהיה פתח לחידוש יחסים סבירים משני עברי הגדר?
שלום עכשיו- עם לבנון! 99402
לבנון לא צריכה פרויקטים משותפים עם ישראל להתפלת מי ים:
1. בלבנון, כמות המים השנתית לנפש, המתקבלת מגשם היא פי 6 מאשר בישראל.
2. בלבנון נהר הליטני מזרים כמויות מים אדירות לים.
3. כדאי לפעמים גם לנסות להבין את הפחדים של האחר (גם אם הוא אויב). חששם הגדול של הערבים מפני ישראל (והיהדות העולמית, במרכאות או בלעדיהן) היא מהשתלטות כלכלית. (משהו בסגנון מקדונלד'ס ונייקי). מבחינתם שמעון פרס והמזרח התיכון החדש מאיימים יותר מאריק שרון וצה"ל הישן.
שלום עכשיו- עם לבנון! 99417
טוב, אז לא התפלת מים. אבל אולי אפשר למצוא דרך כלשהי להפוך את המשבר הזה להתחלת הידברות לא-עויינת כלשהי?

בעניין החשש הערבי מהשתלטות כלכלית של היהודים/ישראלים, מהמעט שיצא לי לקרוא ולשמוע נראה שהחשש הערבי הוא יותר מהשתלטות תרבותית, מאשר כלכלית.

התייחסות לחשש הזה יש, לדוגמה, בספרו של המחזאי ועיתונאי המצרי עלי סאלם "מסע לישראל":

שבועות מספר לפני מסעי לישראל בא ד"ר גלאל אמין, פרופסור לכלכלה ולמדע המדינה באוניברסיטה האמריקנית בקהיר, אל ה"נדוה"- החוג של נגיב מחפוז.
אמין הוא איש מחשבה ותרבות מן הסוג שתוכל לחלוק עליו בלי שיעלה בו הרהור לשחוט אותך ובלי שיתפלל לאלוהים בחשאי למותך. הוא דיבר ארוכות על סכנת הפלישה התרבותית של ישראל, הממשמשת ובאה והמאיימת על המורשת של מצרים ועל תרבותה. נגיב מחפוז הקשיב לו עד שסיים את דבריו ואחר כך שאל אותו:'האם אתה באמת סבור שישראל מסוגלת לעשות לנו את זה?'
'כן. ולכן באתי לשאול לעצתך. מה נעשה?'
'מותו. אם ישראל מסוגלת למגר ולחסל את המורשת האמנותית, הספרותית והתרבותית של מצרים ושל הערבים, מוטב לנו כולנו שנמות'.

הספר נכתב ע"י איש שוחר שלום, שממשיך ומוכיח לקוראיו שאין להם כל סיבה לחשוש מהשתלטות תרבותית של ישראל. הוא כתב את הדברים ב-‏94, אחרי חתימת הסכם אוסלו, כשהאופק עוד נראה ורוד. מאז קרה מה שקרה והאינטלקטואלים המצרים יכולים לנוח לעת עתה מחששם מפלישה תרבותית של ישראל.

נראה לי שדווקא אנשי עסקים ערבים נוטים לקשור קשרים כלכליים איתנו ולנצל הזדמנויות עסקיות, גם אם בסתר.
שלום עכשיו- עם לבנון! 99530
אז אפשר להקים פרוייקט משותף של הקמת מפעל שאיבה גדול על נהר הליטני, שיספק מים גם לכפרים באזור וגם לישראל. התשתית עלינו, המים עליהם. לא שווה?
שלום עכשיו- עם לבנון! 99538
שווה, בהחלט שווה. רק שצריך להזהר בכבודה של הכלה המיועדת כאשר מציעים לה נישואין. אם מנסים לקדש אותה בניגוד לרצונה, זה לא ממש מתכון מוצלח לזוגיות טובה. (לא שאני מכיר מתכון מוצלח אחר, אבל זאת כבר הבעיה הפרטית שלי).
שלום עכשיו- עם לבנון! 99544
לבנון מאז ומתמיד חששה משאיבת מי הליטאני ע"י ישראל.
אין שום סיכוי להצעה כזו, שתעורר מחדש פחדים נושנים בלבנון, בפרט כאשר הלבנונים יכולים לשתות לנו את מי החצבאני בלא לשלם על כך מחיר.

אני שב ומזכיר (כבר התייחסתי לכך פעמים רבות באייל) - הלבנונים כבר ניצלו עד תום את מי מעיינות חצביה - מקורותיו העליונים של החצבאני (מעיינות הווזאני הם מקורותיו התחתונים של הנהר) והמעיינות המזינים את נחל עיון, המקור הרביעי של הירדן שהפך לנחל אכזב בקיץ עקב שאיבה לבנונית. בשני המקרים האלו לא הגבנו, כולל בתקופה בה שלטנו ברצועת הביטחון ובמקורות המים האלו. אני בהחלט משוכנע שעם הזמן השאיבה הלבנונית באזור רק תלך ותגבר, בלא שום הסכם עם ישראל. אותו הסיפור יתרחש מן הסתם גם באקוויפר ההר ביו"ש ובגולן אם יועבר לסוריה בהסכם שלום. כל פעם יקום המישהו התורן שיטען שהמים האלו הם 1% או 2% בלבד מהמים שלנו, שיש לנו את כל הים התיכון להתפיל ושאסור לפתוח במלחמה בגלל המים.
שלום עכשיו- עם לבנון! 99550
למה הם חוששים מזה? כלומר, מה יש להם להפסיד מסידור כמו זה שתיארתי?
שלום עכשיו- עם לבנון! 99551
אם הכוונה ב"המישהו התורן שיטען שהמים האלו הם 1% או 2% בלבד מהמים שלנו" היא אלי (על ראש הגנב?), אז כנראה לא הבהרתי את עצמי, ואנסה שוב:
מכיוון שמדובר ב 1% או 2% בלבד מהמים שלנו, אין מדובר בסכנה אקוטית המחייב תגובה אלימה *מידית*.
מכיוון שמדובר בגזל לשם גזל, של משאב השייך למדינת ישראל כדין לפי כל החוקים וההסכמים הבינלאומיים, על ישראל לנקוט *בכל* האמצעים העומדים לרשותה על מנת למנוע את הגזל.
היה ויכשלו כל המאמצים הדיפלומטיים והאחרים להשבת הגזלה, הפתרון הצבאי אינו פסול ככזה.

אגב, מחיר התפלת מי ים נופל בהרבה ממחיר המלחמה. עדיין, במקרה זה, אם תפרוץ מלחמה המים לא יהיו הסיבה, כשם שרצח יורש העצר פרדיננד לא היתה הסיבה (להבדיל מהתרוץ) לפרוץ מלחמת העולם הראשונה.
שלום עכשיו- עם לבנון! 99557
התכוונתי גם אליך אך לא רק אליך.
מאמצים דיפלומטיים ניתן למתוח עד אין-קץ. למשל, האם ישראל ניסתה את *כל* המאמצים הדיפלומטיים להשבת רון ארד - 16 שנים ויום אחד בשבי? בזמן הזה נגרם נזק מצטבר למאזן המים הישראלי מחד, ומאידך מתחזקת התלות הלבנונית במי החצבאני. אם המאמצים הדיפלומטיים יימשכו עוד שנה שנתיים, החלטה ישראלית לפעולה צבאית תזכה לגינוי מקיר לקיר, אולי סנקציות של האיחוד האירופי שנתן גושפנקה רשמית לשוד המים הלבנוני בשליחת נציג לטקס, ותעשה עוול לאלפי לבנונים שבימים אלו מתחילים לבסס את משק המים שלהם על המים הגזולים. נכון לפעול *עכשיו* כדי למנוע מהמצב החדש להתבסס בשטח. מגעים דיפלומטיים היו צריכים להתרחש בטרם החלה לבנון בשאיבת המים, ועכשיו הם סתם בזבוז זמן מיותר. ברור לחלוטין שעכשיו לבנון לא תתקפל עקב מגעים דיפלומטיים ותפסיק את השאיבה אחרי שבוע או חודש של שאיבה.
גם ברור לי שאין לישראל שום בסיס לצפות שפוסקים בינלאומיים ידאגו לאינטרס הישראלי במי החצבאני, ואפילו הפוסקים יימצאו לכאורה באותו צד של ישראל (למשל, מצרים שמתנגדת לשאיבה סודאנית ואתיופית במעלה הנילוס, ללא צל של ספק תומכת בלבנון בסכסוך הזה).
שלום עכשיו- עם לבנון! 99657
אני חושב שהלבנונים מבינים היטב את הסיטואציה הזו, ואת העובדה שידינו כבולות עד תחילת החגיגה בעירק. למרות שהזמן העובר פועל לרעתנו, פעולה צבאית תצטרך לחכות.
שלום עכשיו- עם לבנון! 99658
אתה כותב שמדובר במשאב השייך למדינת ישראל כדין לפי כל החוקים וההסכמים הבינלאומיים.
החוק הבינלאומי מתיר (למיטב ידיעתי) שאיבה לצרכים "מקומיים" - יש דרך לקבוע באופן חד-משמעי שהמים האלה באמת שלנו?
שלום עכשיו- עם לבנון! 99730
המים הם שלנו מכח החזקה (1). כלומר, העובדה שמדינה מסוימת במורד נהר משתמשת במימיו לצרכיה, הופכת מים אלה לשלה, ואסור למדינה כלשהי השוכנת במעלה הנהר לנקוט פעולות שימנעו ממנה שמוש זה.

(1) אני מניח שזה לא באמת המונח המקובל לנושא במשפט הבינלאומי.
שלום עכשיו- עם לבנון! 99741
אני חושב שהחוק הבינלאומי הוא כפי שטוען עוזי, דהיינו מותרת שאיבה מסוימת. כך, מכל מקום, פורסם בעיתונות וברדיו.
שלום עכשיו- עם לבנון! 99737
היי, זה לא אותו חוק בינלאומי, האוסר על ישראל להקים התנחלויות וליישב את אזרחיה בגדה, ברצועת עזה, בירושלים המזרחית ובגולן?
סתם תהייה...
שלום עכשיו- עם לבנון! 99762
ירושלים המזרחית ורמת הגולן הן שטח ישראלי לפי חוקי מדינת ישראל.
הגדה ורצועת עזה מוחזקים בידי המדינה בהתאם להסכמי שביתת הנשק אחרי מלחמת ששת-הימים. לא קיים גבול בין-לאומי לסגת אליו, ולכן אין איסור על התיישבות מעבר לתחומי הקו הירוק לפי החוק הבינ"ל.

זה אולי לא נחמד לקבוע עובדות בשטח כבוש, אך אין זה אסור על-פי חוק, ולמען האמת זה אפילו מקובל למדי בעולם.
פעם הבאה תתחבר לאייל עם קצת פחות THC בעורקים.
שלום עכשיו- עם לבנון! 99784
כרגיל, ליאור, המציאות ואתה לא ממש בקו אחד. נו, מה לעשות.
אז ככה:
א' - "שטח ישראלי לפי חוקי מדינת ישראל"? וואללה, ומישהו *הכיר* בזה? או שאולי, לדעתך כפוף החוק הבינלאומי, בעולם כולו, להחלטות הכנסת? כי אחרי-הכל - אנו, הלא, עם סגולה...
ב' - מוחזקים בידי המדינה - בהחלט, החזקה לגיטימית. אינני אומר שלא. ואולם, על-פי החוק הבינלאומי, אסור היה לה ליישב שם אזרחים ישראליים. רק כוחות צבא.
ג' - אני מודע לפלפול המשפטי האומר, שמכיוון שהעולם לא הכיר בסיפוח הירדני, אלו אינם שטחים כבושים, כביכול, אך הוא אינו מקובל עלי - העובדות הן שישראל כבשה אותם ב1967, ואסור לה ליישב בהם אזרחים ישראליים עד לקביעת גבול מוסכם, ומוכר ע"י אומות העולם - בין שבאמצעות משא-ומתן או בדרך אחרת.
ד' - THC? לי אין. ולא אלך בדרכך המפוקפקת, לא אנסה לרמוז, מה אתה, מן הסתם, לוקח...
שלום עכשיו- עם לבנון! 99808
א. את השאלה הזו אפשר לשאול בשני הכיוונים. מילא אנחנו, פושעים מועדים שכמותנו, אבל מנציגי האיחוד האירופי (שאמונים על הפעלת בתי-המשפט לחוק בינלאומי) מותר לצפות ליותר?
ב. (וזה העיקר) יש הבדל פרקטי בין עבירות (נניח) על החוק הבינלאומי, לבין קאזוס בלי.
שלום עכשיו- עם לבנון! 99820
עוזי - לך עוד יש טעם לענות, כי אתה לכל הפחות מדבר בהגיון. לליאור אענה אחרי שיקח את התרופות, להן הוא זקוק *נואשות* כנראה.
א' - למה בדיוק אתה מצפה מנציגי האיחוד האירופי, באיזה מובן ובאיזה תחום?
ב' - קאזוס בלי חל, מטבע-הדברים, רק על דברים מאד מאד קיצוניים. ביחסי ישראל-לבנון איננו קרובים כלל לקו הזה.
שלום עכשיו- עם לבנון! 99822
(שורה זו הושארה ריקה במתכוון)
א. שלא ישתתפו בטקס לציון התחלת השאיבה הלא-חוקית הזו.
ב. מכיוון שהשאיבה (כנראה) אינה חוקית, זהו קאזוס בלי. לא צריך לחכות שכל הסלאמי יגמר.
שלום עכשיו- עם לבנון! 99856
אמר איזה מומחה ברדיו שזכויות מים מוכרות כקאזוס בלי.
99411
בעובדה התפרסם תחקיר המתאר בזבוז של מים בהיקף הצריכה של גוש דן, עקב מחלוקות בירוקרטיות (מים מטיהור). האם זה תוקן או המים עדיין זורמים להם לביוב או לים?
מה ביכולתה של ישראל לעשות 99419
1. לישראל אין אופציה צבאית. ישראל לא נצחה אף מלחמה מאז ששת הימים ואינה מצליחה להביס את הרש"פ הקיקיונית. אין שום סיבה להניח שישראל תוכל לנצח את החיזבאללה.

2. לישראל מקור מים אדיר מימדים - הים התיכון. אמנם נכון שלממשלת ישראל אין את היכולת המעשית להתפיל מים - היא לא עד כדי כך יעילה. אבל, ממשלת ישראל (או כנסת ישראל, אם זה מעניין אותה) יכולה להפריט את התפלת מי הים התיכון ולתת אישורי התפלה לחמישים עד מאה יזמים פרטיים. הפרטה קנה מידה כה רחב תבטיח זמינות גבוהה ומיידית של מי שתיה והשקיה במחירים כלכליים.
מה ביכולתה של ישראל לעשות 99423
לא הבנת. הבעיה אינה בכמות המים הנגזלת ע" לבנון (כאמור ב תגובה 99386 כל ספיקתו של הוואזני היא כ 1% מצריכת המים של מדינת ישראל, והלבנונים לא הולכים לייבש את הוואזני לחלוטין). הבעיה היא בעצם הגזילה, שהיא גזילה לשמה. (הלבנונים לא ממש צריכים את המים האלה).
האם אין לישראל אופציה צבאית? אני לא בטוח.
אני כן בטוח שהאופציה הצבאית היא לא האופציה הנכונה. ודאי לא לפני שמוצו האופציות האחרות. האינסטינקט הג'אנגואיסטי לנסות לפתור כל בעיה באלימות אינו מיטיב עם מדינת ישראל.
איפה העובדות? 99639
פורסמו כל מני מספרים. ישנה אפשרות שאין סתירה בניהם, אולם כל פרסום לבדו יוצר רושם שונה מעיקרו.

פורסם שהשאיבה המתוכננת כעת היא 10 מליון מטרים מעוקבים לשנה, שהיא כאחוז אחד מהצריכה הישראלית השנתית, ו2 אחוז מהמים המגיעים לירדן. נתון זה כשלעצמו אינו נשמע מדאיג. אולם צריך לקחת בחשבון שישנו איזה שהוא קו אדום, שאם נחצה אותו כל מי הכינרת יהיו בלתי ראויים לשתיה עקב מליחות. פורסם ששינוי זה עשוי להוסיף למי הכינרת מליחות בערך של שליש מהמצב כיום.

מעיינות הווזאני מניבים 45 מליון, שהם 10 אחוז מכלל המים שמגיעים לירדן. סך כל הזרימה השנתית בחצבני היא 120 מליון, והיא מהווה רבע מסך כל המים שמגיעים לירדן. 75 מליון מתוך ה120 בא משטפונות. לא ידוע לי כמה מתוך ה75 מגיע מצפון למעיינות הווזאני (שכן החלק הארי של הנהר נמצא מצפון למעיינות הווזאני). האם ניתן יהיה להגביר את השאיבה בעתיד ללא הקמה של מתקנים נוספים, או אפילו ללא שניתן יהיה להבחין בכך? ומהוא בעצם פוטנציאל השאיבה, האם הוא קרוב יותר ל20 מליון או שמא ל100 מליון?

אני מזמין את כל מי שיודע להוסיף ו/או לתקן פרטים. הדיון עקר בלי שידוע מה מהות הבעיה, מה גודלה הנוכחי, ומה הפוטנציאל שלה לגדול.
איפה העובדות? 100354
אין לי נתונים כמותיים מדוייקים.
לגבי איכות המים: מי החצבאני ככל הידוע לי במליחות נמוכה ולכן חשובים במיוחד לאיכות מי הכינרת. אין לשכוח שבכינרת עצמה יש מעיינות מלוחים, שרק חלקם נשאבים החוצה במסגרת "המוביל המלוח" אל הירדן הדרומי.

לחצבאני/שניר שני ריכוזי מעיינות.
מעיינות חצביה, כ-‏25 ק"מ צפונית לגבול, הם המשניים ומנוצלים כמעט עד תום בידי לבנון בעונת הקיץ.
מעיינות וזאני נמצאים ממש לצד הגבול והם המעיינות הראשיים של החצבאני.
לאור יחס לבנון וסוריה למקורות מים של מדינות אחרות (סכר סורי החוסם כמעט כליל את זרימת הפרת לעיראק, סכרים סוריים החוסמים את זרימת המים לירמוך ולמפעל המים הירדני, שאיבה וניצול עד תום של מעיינות חצביה ומעיינות נחל עיון), לדעתי פוטנציאל הבעיה לגדול הוא עד המקרה הגרוע ביותר. כעת כבר יש טענות שבכוונת לבנון לנצל את אקוות המים של מעיינות הדן, ובכך למעשה לפגוע אנושות במקור הירדן הראשי, דבר שמתברר שאפשרי טכנית למרות מרחק של כ- 3 ק"מ מגבול לבנון. שינוי כזה יפגע עוד יותר באיכות מי הכינרת.

אני מתחיל לחשוב שהפתרון היחידי יהיה חידושה של רצועת ביטחון מוגבלת בשטחה, בשטח של כ-‏25 קמ"ר השולטים על מעיינות הווזאני והאקווה למרגלות החרמון, ושליטה במסגרת זו על שני כפרים לבנוניים קטנים. זה יהיה כרוך בהרבה מאוד צרות, אך יחסוך לנו בעיות חמורות בתחום ההידרולוגי.
איפה העובדות? 100365
אם כך נשארו שתי שאלות:
1. אם נמנע מעימות כעת, האם נוכל למנוע עימות בכלל.
2. אם התשובה לשאלה 1 היא חיובית, צריך לשאול מה יותר זול, להתפיל מים או לנהל מלחמות.

נדמה לי שהתשובה לשאלה 2 היא שיותר זול להתפיל מים, אולם זה לא עוזר לנו הרבה, כיוון שהתשובה לשאלה 1 היא כנראה שלילית.
ובהזדמנות זו מעניין לדעת אם יצא משהו מההצהרה של שרון לפני כשנה וחצי על תקצוב למתקן להתפלת מים שיבנה תוך מספר(3?) שנים.
איפה העובדות? 100375
המתקן באשקלון בבנייה. מתקן בקיסריה בהליכי תכנון מתקדמים.
אולי הגיע הזמן? 100555
אני בספק אם המצב הפוליטי יאפשר את זה, אבל מיזם משותף עם מצריים להקמת מפעל התפלה גרעיני אי שם בחופי הים התיכון בסיני - לא רחוק מדי מרצועת עזה, בפיקוח ומימון אמריקאי ועם הקצאת חלק מהמים לפלשתינאים ברצועה נשמע לי כמו רעיון שווה עיון. או שלא.
אולי הגיע הזמן? 100556
תנוח דעתך, כל עוד מובארק שולט במצרים זה לא יקרה, אפילו ימונה יוסי שריד לראש הממשלה ושר החוץ לאלתר.
אולי הגיע הזמן? 100557
למרות הקצאת המים לרצועת עזה? חבל.
שמחת זקנתי 99707
שאיבה טובה.
פיקוח? 113731
ישראל דחתה הצעה לבנונית לבקרה על המים הנשאבים מהוואזני. על פי ההצעה היו אמורים להיות מותקנים מכשירי ניטורעל מתקני השאיבה שיבטיח כי היק השאיבה לא יהיה גדול מדי. שר הביטחון שאול מופז הסביר את הדחייה בפני מזכ"ל האו"ם קופי ענאן בכך שהלבנונים מנסים להכשיר צעד חד-צדדי שנקטו והסכמה ישראלית תהפוך את הצעד לתקדים.

הארץ:

חזרה לעמוד הראשי פרסום תגובה למאמר

מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים