מחקר: בודהיסטים מאושרים יותר 1477
מדענים מצאו הסבר ביולוגי לתחושת האושר של בודהיסטים. במחקר שנערך באוניברסיטת וויסקונסין באמצעות טכניקות חדישות של סריקת מוח, נתגלה שאצל בודהיסטים האונה השמאלית הקדמית של המוח, שקשורה לתחושות אושר רגשות חיוביים ושליטה עצמית, נמצאת בפעולה באופן מתמיד.

אוון פלאנגן, פרופ' לפילוסופיה, פסיכולוגיה ונוירוביולוגיה מאוניברסיטת דיוק בצפון קרוליינה אמר כי ''אנחנו כעת יכולים להניח במידה מסויימת של וודאות כי הנפשות הבודהיסטיות הרגועות והשמחות לכאורה שאתה פוגש באופן תדיר במקומות כמו דארמאסאלה בהודו אכן מאושרות''.

מחקר אחר שנערך על ידי פול אקמן מהאוניברסיטה של סן-פרנסיסקו העלה כי מדיטציה יכולה להרגיע איזור במוח שאחראי על זכרונות פחד. אקמן גילה כי בודהיסטים מנוסים במדיטציה פחות מועדים להכנס להלם, תיסכולים, להיות מופתעים או כעוסים כמו אנשים ממוצעים.
קישורים
רויטרס
Ananova
פרסום תגובה למאמר

פרסומים אחרונים במדור "חדשות"


הצג את כל התגובות | הסתר את כל התגובות

הדת או ה"עם"? 148221
אם אני "אטבל" כבודהיסט, אוטומאטית תפקוד האונה השמאלית-קדמית שלי יגבר?
מה שפועל כאן הוא לא ''דת'' 148237
אלא ראיית עולם מסויימת + פרקטיקה מסויימת. אתה יכול להיות אפילו יהודי דתי, שעושה מדיטציה באושר. אין סתירה בין הדברים.
148223
זה הסבר זה? זה אישוש לטענתם שהם מאושרים. זה לא מסביר כלום.
ומה עם האיזורים האחרים? 148232
ציינו במחקר מה קורה לאזורים האחרים במוח הבודהיסטי, האם גם הם מתפקדים במלוא הקיטור כמו "אזורי האושר"?
ומה עם האיזורים האחרים? 148241
שמעון,

פעם, בתגובה 40103 כתבתי על חוקר קנדי שבדק את הפעילות המוחית של נזירים טיבטיים ונזירות (פרנציסקניות?) בשעת מדיטציה ותפילה. הוא גילה שכשהם נמצאים בטראנס עמוק יש ירידה משמעותית בפעילות האזורים שקשורים ל"תחושת האני" או "ההבדל בין העצמי לאחר", וגם עליה בפעילות המערכת הלימבית (פעילות רגשית). המערכת הלימבית קשורה גם במחלת הנפילה. למשל, דוסטויבסקי היה דתי, סבל מאפילפסיה ודיווח על חויות של "התגלות". אני לא אומר שיש קשר ברור אבל מעניין לדעת.
ומה עם האיזורים האחרים? 148349
האמת היא שכל חלק של המוח יכול להיות מעורב במחלת הנפילה. כאשר המוקד הוא המערכת הלימבית, התוצאה היא מחלת נפילה מטיפוס מאד מסויים: אפילפסיה פסיכומוטורית, שהביטוי שלה אינו תמיד איבוד הכרה. לעתים הוא יכול להיות התנהגות מופרעת ולא מודעת, הזיות ריח, פרצי אלימות וכדומה. כמו בצורות ה'רגילות' של אפילפסיה, האדם אינו זוכר דבר מהאירוע.

בהקשר זה מומלץ מאד לקרוא את ספרו של מייקל קרייטון 'The Terminal Man' (תורגם פעמיים לעברית, תחת שמות שונים: 'האדם האלקטרוני' ו'איש המסוף'). הספר עוסק בחולה באפילספיה פסיכומוטורית, בעל IQ גבוה במיוחד, העובר ניתוח להשתלת קוצב מוח בנסיון לשלוט על המחלה. מובן שהעסק משתבש. התוצאה מרתקת, כמו כל ספריו של קרייטון.
148240
מה זה בכלל אושר? הכתבה מציעה את ההגדרה "רגשות חיוביים ושליטה עצמית", הגדרה שאסוציאטיבית לא מתקשרת לי דווקא עם אושר.
כשאני קורא גם שבודהיסטים שמנוסים במדיטציה "פחות מועדים" להלם, הפתעות או תיסכול, ברור לי שאני מוותר על זה לגמרי.
במילים פשוטות 148260
מי שחי על סמך צורת חשיבה פילוסופית מנותקת מהמציאות, יהיה אדיש אליה בהתאם.
יפה. 148261
אסוציאטיבית? 148266
מן הסתם בגלל שגדלנו על התפיסה המערבית של אושר, שמדברת על אקסטזה רומנטית וחושית, שמדגישה יצרים ורגשות.

אישית, אני חושבת שאושר מתקשר טוב יותר לתחושה מפויסת, משלימה ‏1. זו גם תחושה שנעים וקל יותר לשמור לאורך זמן מאשר אקסטזה (ועל המחיר שמשלמים על אקסטזות, בפעם אחרת).

1 להבדיל מ"אפאתית". הבדל גדול.
אסוציאטיבית? 148270
אבל המחקר והכתבה מתפרסמות בעולם המערבי (בעצם, כל מה שזה אומר זה שלאוניברסיטת וויסקונסין יש יח"צנים טובים).

בקריאה ראשונה של התגובה שלך נדמה לי שבפשטות מדובר על רגשות אחרים לגמרי, ומסיבות שונות אנחנו משתמשים באותה מילה כדי לתאר אותן. אבל אולי בעצם אני לא מבין את מה שהתכוונת לומר. האם זה שהרגשות האלה (אקסטזה, "תחושה מפויסת") תופסים את אותו "מקום" בנפש שלנו?
אסוציאטיבית? 148278
גם אני לא מבינה מה התכוונת לומר. אני מתארת לעצמי רק זאת: אדם שנתון לשליטה חזקה ומתמדת של הדחפים/רגשות שלו, יתפרץ כל הזמן וינוע בין כעס גדול לשמחה גדולה. אולי הוא יגיע לרמות רגשיות מסעירות מאוד וייהנה מזה לפרקים, אבל האם הוא יגדיר עצמו כ"מאושר"? מן הסתם הוא יאמר שהוא מאושר רק כשרגשות השמחה/אהבה/יצירה מתפרצים אצלו, ובשאר הזמן יהיה אומלל ברמות גבוהות.

אקסטזה היא לא תחושה מפויסת. אקסטזה היא התרוממות רוח מלווה בתחושת דחיפות, מלאת אדרנלין. היא יכולה לנבוע מאהבה, מחיבור לטבע, מסקס, מסיפוק יצירתי... ברגע שמופיע גורם שלילי, או שחייבים להתעלם ממנו, או שהאקסטזה מפנה את מקומה למרה שחורה/ פרץ זעם.

התחושה המפויסת היא עידון של הדברים האלה - היא הרבה יותר מאוזנת. היא החיוך הקטן שעולה על שפתיך כשאתה סתם הולך ברחוב, ומבין שאתה לא זקוק לדבר כרגע, ש"הכל בסדר" (וזה לא משנה אם לא הכל בסדר בעולם/בחיים שלך באותו רגע). היא גם לא אמורה להיעלם לגמרי כשמופיע רגש שלילי, היא לא ההיפוך שלו (כמו שהאקסטזה היא היפוך שלו) אלא מרחפת מעליו.
אסוציאטיבית? 148292
טוב, נדמה לי שאני מבין. לפני עשר שנים הייתי טוען שהתחושה המפוייסת היא ''ויתור'' ולא ''עידון''. אבל מסתבר שגם אני מתבגר.
148296
יובל דרור ב"הארץ" מוסיף קצת פרטים שאסף, ויש גם תרשים:

איפה, לכל הרוחות, פורסם המחקר הזה? 148310
כל המקורות המובאים כאן מצטטים מחקר שפורסם במקום אחר. רק ב'רויטרס' מצאתי שהמחקר פורסם ב-"New Scientist". חיפוש באתר http://www.newscientist.com לא העלה דבר.

מובן שבתנאים אלה לא ניתן לומר שום דבר על איכות המחקר ותקפות הממצאים שלו.
איפה, לכל הרוחות, פורסם המחקר הזה? 148331
לפי מה שאני הבנתי מהפרסומים השונים, המחקר עצמו עדיין לא פורסם. [כלומר המחקר של ריצ'רד דוידסון, שגילה את הפעילות המוחית בקדמת האונה השמאלית]. הכתבה בניו סיינטיסט (שהופיעה כנראה ב-‏21 או ב-‏22 למאי) היא של אוון פלנגן, שהוא פרופ' לפילוסופיה (מערכת- מאיפה לקחתם שהוא גם פרופ' לפסיכולוגיה ונוירו ביולוגיה?). והוא מספר על הממצאים (הראשוניים) של המחקר של דוידסון.
איפה, לכל הרוחות, פורסם המחקר הזה? 148333
מהאתר שלו, כמובן:
טוב, אז עושה לעצמו פרסומת. אבל 148338
כאן למשל http://news.independent.co.uk/world/science_medical/...

הוא מופיע כפרופ' לפילוסופיה. גם בקישור מ"אנאנובה" הוא מופיע כך.

מה שאני מנחשת מכל זה הוא, שפלנגן /מלמד/ בחוגים האחרים האלה, כנראה בנקודות שבהן הם נושקים לתחום הפילוסופיה שלו. זה לא אומר שהוא בעל תואר בהם.

יש היום נטיה גדולה ללימודים בינתחומיים, במסגרת חוג אחד, שבו מרצים מומחי התחומים השונים, או בהרצאות של פרופסורים מתחום אחד בחוג אחר (כמו שבטכניון מלמדים פילוסופיה של המדע, נדמה לי).

לימודי נוירוביולוגיה פסיכולוגיה ופילוסופיה של המודעות הם תחום שנקרא Consciousness Studies. זה יכול להיות במסגרת חוג אחד, במוסדות החדשניים יותר, או במסגרת החוגים הקונבנציונליים במקומות אחרים.

לסיכום- נראה לי שהוא פרופ' לפילוסופיה, שמלמד בחוגים האחרים האלה.
האנגלים מקפידים יותר מהאמריקנים על מי הוא מה בדיוק... ואולי לכן אצלם הוא מופיע כפרופ' לפילוסופיה בלבד.

[הבהרה: הכותבת סבלה באנגליה מאי-קיומו של חוג בינתחומי כנ"ל, ומצאה את עצמה על לא עוול בכפה בחוג שקרא לעצמו בינתחומי, אך התברר כמכיל תשעים אחוז ביולוגיה + קמצוצים זעירים של דברים אחרים...]
איפה, לכל הרוחות, פורסם המחקר הזה? 148341
והתמונה שהוא בחר לעיטור עמוד הכניסה לאתר שלו היא זו שבה הוא נראה עם הדלאי למה.

דבר זה והעובדה שהמחקר האמור עדיין לא פורסם בעיתונות המקצועית אלא בעיתונות הפופולרית מטילים צל כבד על אמינות המחקר.

אבל נחיה ונראה. נמתין לפרסום המחקר המלא, אם יהיה נגיש באינטרנט. בינתיים זה נראה כבלון מלא אויר חם.
צל כבד על אמינות המחקר? 148342
כלומר- דוידסון אשם שפלנגן הוא טיפוס לא אחראי?

למה שלא תחכה בסבלנות עד שהמחקר יפורסם, לפני שאתה מחליט.
צל כבד על אמינות המחקר? 148345
א. אמרתי שנמתין למחקר.
ב. 'האייל הקורא' החליט כבר לפרסם את מסקנות המחקר בטרם פורסם המחקר. לכן אמרתי מה זה נראה לי בינתיים. למה רק לאחרים מותר?
צל כבד על אמינות המחקר? 148357
יש עוד קצת פרטים כאן http://www.madison.com/captimes/news/stories/41973.p...
וכאן http://www.news.wisc.edu/view.html?get=6205 .
קצת הטריד אותי שדוידסון מתייחס לדלאי למה כ"His Holiness".

בכל אופן, ע"פ הלינק הראשון, המאמר יפורסם בקרוב ב
"journal (of?) Psychosomatic Medicine" שהאתר שלו הוא כנראה זה: http://www.psychosomaticmedicine.org
צל כבד על אמינות המחקר? 232937
לפי

המאמר אכן פורסם שם, ויש כבר מאמר תגובה שנקרא "Three Caveats". לא קראתי, אבל נראה שהמחברים עצמם מזהירים מפני כשלים אפשריים במחקר או בפרשנות שלו.
המחקר פורסם! 233010
המאמר ניתן לקריאה בכתובת http://psyphz.psych.wisc.edu/front/lab%20articles/20... . דיסקליימר: ההכשרה שלי אינה כוללת פיענוח EEG, ואינני יכול לשפוט את איכות הנתונים מבחינה זו.

מה שנעשה במחקר הוא כדלקמן: 48 עובדי חברת ביוטכנולוגיה אמריקאית גויסו למחקר, מתוכם 41 השלימו אותו. הם חולקו באופן אקראי לשתי קבוצות: קבוצת "טיפול" וקבוצת "המתנה". בקבוצת הטיפול היו 19 נשים ו-‏6 גברים. בקבוצת ההמתנה - 10 נשים ו-‏6 גברים.

גלי מוח (EEG) הוקלטו מ-‏27 נקודות בקרקפת. מתוכן מתייחס הפירסום ל-‏4 נקודות המייצגות את האונה הקדמית השמאלית. בהן נמצאו הבדלים.

כמו כן ניתן לכל הנבדקים חיסון נגד שפעת ונבדקה עליית הנוגדנים לאחר החיסון. גם בכך נמצאו הבדלים בין שתי הקבוצות. העליה היתה גדולה יותר בקבוצת הטיפול.

ההערות שיש לי:
1. הנבדקים חולקו באופן אקראי. לאחר תום תקופת הבדיקה עברו גם אנשי קבוצת ההמתנה את הטיפול, כך שהניסיון שנעשה באייל הקורא לייחס את ההבדל ל-pre-selection, כלומר לבחירה האפריורית של האנשים במדיטציה מול אלה שלא בוחרים בכך, אין לו מקום. המחקר מניח את הדעת מהבחינה הזו.

2. למרות שהמחקר מציין כמה נשים וכמה גברים היו בכל קבוצה, בתוצאות המחקר אין הפרדה. שיעור הנשים בקבוצת הטיפול היה גבוה משמעותית משיעורן בקבוצת ההמתנה. מן הדין שגם בתוצאות יהיה פירוט לגבי כל אחת מתת הקבוצות. יתכן שההבדלים ייעלמו אם יהיה הפירוט הזה.

3. נתונים חסרים נוספים הם אלה לגבי נקודות ה-EEG האחרות, אלה שנבדקו אך לא היתה אליהן התייחסות. ההשמטה הזו מתרחשת לעתים במחקרים שבהם מציירים את המטרה מסביב לנקודת פגיעת החץ, כלומר: יש כל מני הבדלים, ומציגים רק את מה שתומך בתיאוריה, תוך השמטת האחרים. אינני יודע אם זהו המקרה כאן, משום שכפי שציינתי לעיל, גם הכשרתי בפיענוח הזה לוקה בחסר.

4. היה יכול להיות מעניין לראות מה קורה מאוחר יותר, לאחר שגם קבוצת ההמתנה עוברת את הטיפול. האם פעילות ה-EEG שלהם משתנה בהתאם, או שמדובר בהבדל אינהרנטי בין הקבוצות?

5. הקבוצות הן קטנות מדי. הן בסדר כדי להתוות כיוון מחקרי, אך מקובלים מחקרים גדולים בהרבה כדי לבסס טכניקה טיפולית.
המחקר פורסם! 233125
תודה, יובל. לא יהיה לי זמן לעשות זאת בקרוב, אבל אולי כדאי לקרוא את מאמרי התגובה המוזכרים בעמוד ששלחתי למעלה (יש שניים, ואחד מהם מכיל את הביטוי three caveats בשמו). בכל אופן, שוב, תודה על הסיכום המאלף.
המחקר פורסם! 233304
כדי לקרוא קישור כלשהו יש לשלם 15$.
המחקר פורסם! 233314
כן, ראיתי, אבל עוד לא יצא לי לבדוק אם המאמרים נגישים דרך ScienceDirect או אחד מאלה.
מעניין מאד 148315
עכשיו צריך לעשות מחקר דומה במוחות של מעשני מריחואנה קבועים.
מעניין 148352
אם גם עשו מחקר דומה על רוסים בסיביר. גם הם נראים תמיד מאושרים יותר ממה שהם אמורים היו להיות משום מה.
זה בגלל שהם אוכלים הרבה יוגורט 148354
גלידת יוגורט 148393
Happiness is a warm gun 149401
חלק מן התהיות על המחקר הזה כבר הועלו, ובכ"ז:
1) האם זה היה מחקר השוואתי? אם כן, האם הושוו נזירים בודהיסטים לסוכני בורסה ב11 בבוקר? או אולי לנזירים פרנציסקניים מתבודדים בשעת אחה"צ?

2) בין אם אלו נזירים, או רק בודהיסטים אדוקים, האם אין ברירה של סוגי האופי הנדרשים לבחירה והדבקות בדרך זו?

3) בעצם זה לא מפתיע. קראתי באחד המקורות על המחקר, שמה שנמדד היא הפעילות באזור במוח האחראי גם על תכנון העתיד והרגשות הקשורים בו. כמה פעיל יהיה אזור זה, אצל מי שבחר בחיים מונוטוניים, ללא התמודדויות עם עובדות וגרויים משתנים, ללא כל צורך ביוזמה או תכנון עתידי כלשהו? מה שמביא אותי לנקודה האחרונה:
4) נזכרתי בשיחות עם גברים בשחור שלא פעם העלו את הטענה שניתן לנסח כך: "תגיד מה שתגיד, אבל אצלנו אין למשל רוצחים, מה שמוכיח את צדקת החינוך המסתגר של הנוער שלנו"
ובכן, התשובה דומה בשני המקרים: זה אפשרי כל עוד אתה חי כטפיל. טפיל חברתי, טכנולוגי, מדעי, רפואי, בטחוני וכו'
השלווה הבודהיסטית לא תביא לפריצות דרך מדעיות. לא תשחרר המונים משיעבוד עריצים, לא תפחית את תמותת התינוקות, לא תקדם את זכויות המופלים, לא תגן מפני פולשים מבחוץ ועוד... רק תיתן לאדם להרגיש טוב עם עצמו ולהפוך אותו לבלתי מזיק לסביבתו.
בקיצור, גם אם המחקר היה אמין, עדיין, אין לנו מה להתקנא בשלווה המנוונת.
אפשר כמובן לשלב את הפעלתנות המערבית עם מעט מן השלווה הבודהיסטית, אך זאת מתוך הגישה שבכל תרבות יש משהו טוב שראוי לאימוץ, גם אם המכלול אינו כזה.

___________
לאפופידס כואב שלמישהו טוב (-:
עדות מצמררת: פגשתי בודהיסטים פעלתנים 149411
כן, אני יודעת, קשה להאמין. אך זו האמת: לא כולם יושבים על ראש הר קירח בלי לזוז, כשחיוך שמיימי מרוח מעדנות על פניהם, ונוגה למרחקים. כמה מהם נצפו בלב המערב, בצנטרום של הפיילה של הפעלתנות הקדחתנית, ואם לא מתו, הרי הם חיים עד עצם היום הזה.
ובאשר לתהיותיך בעניין המחקר, אולי בכל זאת תקרא את הלינקים ב תגובה 148357, של בועז? בכל זאת, הבחור הלך וחיפש, וטרח והביא עד הלום...

בו-עז טוב!
א-פו רע!

המשך שבת מוצלח.
עדות מצמררת: פגשתי בודהיסטים פעלתנים 149422
בוקר טוב אסתי ותודה על ההפנייה שהחמצתי (הקישור הראשון בתגובה של בועז).

תיקונים ותוספות:
כדאי יהיה גם להשוות את התוצאות של קבוצת המבחן למשל לתוצאות של חוזרים בתשובה, שזכו לפתע בייעוד ובחיי נצח. בטווח הארוך, הייתי מנחש אולי שמדיטציה תנצח.

עוד בעניין אותו קישור, שמתי לב שלא מוזכר שם בכלל practicing budhism. נאמר שם רק שהם עברו סדנה של מומחה להפחתת מתחים. אם הערתי בסוף התגובה הקודמת לא הובנה, אדגיש שאני בעד שימוש בטכניקות כמו מדיטציה לשם הפחתת המתח והסבל המיותרים העשויים להתלוות לחיים פעלתניים.
פנים רבות לאושר 149427
אני בטוחה שאמונה באלוהים עוזרת לשמור על אופטימיות מול קשיי המציאות. [מישהו כתב פה משהו כזה,-אולי דוב במאמר על המתנחלים?- שהדתיים שביניהם יותר אופטימיים מהחילוניים].
אני בספק אם אמונה כנ"ל עוזרת גם לשלוות הנפש. למעשה, התבוננות בחיי הציבור הדתי בארץ מוליכה למסקנה ההפוכה. אבל זו רק ההתרשמות החיצונית, כמובן. אולי הם חושבים אחרת.

ואגב, שמעתי ברדיו ראיון עם פרופ' שלמה שוהם על המחקר הבודהיסטי הזה, והוא אמר שדבר דומה (פחות או יותר) ביהדות הוא הזרם הנחנחי, כלומר חסידי ברסלב. הם מצווים לצאת ולהתבודד בחיק הטבע, ולהתפלל שם לאלוהים, וזה לא רחוק באפקט שלו מהתבודדות של התבוננות-פנימה. והוא טוען שהם אכן יותר מאושרים מהדוסים האחרים.

[אסתי, שעשתה השבוע ניתוח לייזר להסרת משקפיים, כלומר עדשות. ומסתובבת מאז בשטח באושר רב, ועם ראיית נץ.]
פנים רבות לאושר 149448
עכש''י, החסידות היא בת ואחות לקבלה. לשני הזרמים האלה יש טכניקות מדיטציה בעלות מאפיינים דומים למדיטציות בודהיסטיות, מדיטציות סופיות-מוסלמיות או טרנסנדנטליות.
איזו מן שלוה ועוד שבוע עבר ‏1 149469
למקרא 4. נזכרתי: תגובה 127059

1 מתוך שיר הבודהיסט.
איזו מן שלוה ועוד שבוע עבר ‏1 149475
אכן, אחד מן הדברים שעלו בראשי שכתבתי את התגובה, ובמיוחד את הכותרת (שהיא גם שם שיר של החיפושיות) היה זה.
Walkin' back to happiness 484085
אומנם קצת מאוחר מידי בשביל ריצ'ארד גיר, אך לכל האחרים החפצים להמיר דתם כדי להיות מאושרים יותר - כבר אין צורך, גם ככה כולנו בדרך לשם: "מהשוואת הממצאים שהתקבלו לאורך השנים עולה כי העולם הופך למקום מאושר יותר."

חזרה לעמוד הראשי פרסום תגובה למאמר

מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים