האייל ששאל - דצמבר 2003 | 1749 | ||||||||||
|
האייל ששאל - דצמבר 2003 | 1749 | ||||||||||
|
פרסומים אחרונים במדור "טריוויה"
|
הצג את כל התגובות | הסתר את כל התגובות |
|
||||
|
||||
"" "חשמל" (במקור - "אור גדול") """ האם כוונתך לחשמל התנכי - זה מחזון יחזקל? אם כן, האם יש לזה מקורות? |
|
||||
|
||||
לפי ויקימילון1: לא בדיוק, אבל בערך. המקור לא ידוע בוודאות, אבל ככל הנראה מאחת ממספר מילים אכדיות שמשמעותן „דבר נוצץ״ (יחזקאל כותב על דברים שנראו „כעין החשמל״). האכדית הייתה שפה מתה ושפת משכילים באזור מסופוטמיה (הארמית כבר ירשה את מקומה במערב) ולא לגמרי מן הנמנע שיחזקאל, שגלה מיהודה, בלבל בין כמה מילים. ואולי היו גם שגיאות העתקה כשהספר הועתק ביהודה בידי סופרים שלא דיברו אכדית. בכל מקרה, המתרגמים של תרגום השבעים הבינו את המילה כאלקטרון, מילה יוונית שמשמעה היה כנראה במקור אלקטרום [ויקיפדיה] והפך בהמשך לענבר. |
|
||||
|
||||
אני לא רואה את המקלדות נעלמות כל כך מהר. עדיין הרבה יותר נוח להשתמש במקלדת. וחוץ מזה יש מקלדות גם לכלי נגינה שונים. |
|
||||
|
||||
מיקלדות למחשב יעלמו כמעט לגמרי, אולי תוך 50 שנה, אם כאשר תפותח טכנולוגיית קלט יעילה (ואמינה) לפיענוח קול של משתמש. ראיתי לאחרונה צ'אטבוט בו השיחה מתנהלת בדיבור בלבד. יתכן שמיקלדת תישמר למצבי קיצון בהם הקלט הקולי שוגה מאוד. נראה לי שמיקלדת בתור קלט היא מכשול גדול מכדי להתעלם ממנו במחשבים ניידים ובעיקר סמרטפונים. לפי זכרוני סטיב ג'ובס התעקש על מסך מגע לאיפון בזמן הפיתוח הראשון של איפון, כי ראה במיקלדת ניפרדת מהמסך פגם ענק בטלפונים סלולרים (ובמחשבי כף יד). |
|
||||
|
||||
גם ממשק קולי עילי יהיה גרוע מאד למשימות כמו כתיבת קוד, למשל (מעבר לחוסר ההיתכנות הסביבתי כשאתה בסביבת עבודה עם עוד אנשים). לדעתי המקלדת תהיה איתנו עוד זמן רב. גם היום היא נוחה לאין ערוך מכל ממשק מגע אחר. (תנסה לחשוב איזה סיוט יהיה להכתיב למחשב תגובה באייל, לשנות אותה, לערוך, למחוק והכל בממשק קולי מטריד-סביבתית). |
|
||||
|
||||
אבל חמישים שנה? הייתי מהמר על ממשק ישיר (ואלחוטי) למוח, או אפילו משהו יותר פשוט קונצפטואלית כמו משהו שקורא מחוות גוף - סטייל קינקט, רק במחוות הרבה יותר קטנות וממוקד בטקסט. אין לי רעיון ספציפי אילו מחוות גוף יעבדו כאן - אם לא, אז נחזור לממשק למוח. (כל זה כמובן בהנחה שלא תהיה בלימה של התקדמות הטכנולוגיה בגלל משבר האקלים ו/או הנגיף הבא. אם לוקחים את אלה בחשבון, אז תסריט אפשרי הוא שעוד חמישים שנה יהיו בעולם מקלדות מעלות אבק, ולא יהיו אנשים שילחצו עליהן. בטח לא קופים שיצא להם שייקספיר. תיקנים אולי יהיו, אבל הם קלים מדי לשייקספיר.) |
|
||||
|
||||
משבר אקלים או נגיף או מה שלא יהיה, סביר מאוד שבעוד חמישים שנה לא אנשים יכתבו קוד אלא הקוד יכתוב קוד. אנשים יסתפקו בלהסביר למכונות מה הם רוצים (אםם ישאלו אותם, כמובן). קצת דומה לדרך בה המהדרים הופכים שפה עילית לשפת מכונה בצורה הרבה יותר יעילה מבני אדם, רק עם הרבה יותר ML. מעניין מתי הקוד יכתוב גם בני אדם1. ____ 1. כתבתי פעם סיפור מד״ב קצרצר על כך. חשבתי שהוא ממש מוצלח, אבל התגובות שקיבלתי עליו היו .. איך לומר .. מנומסות למדי. |
|
||||
|
||||
בינתיים המקלדת מחזיקה הרבה יותר זמן מחמישים שנה, ותסמונת התעלה הקרפלית תהיה מטרד קטנטן יחסית לעולם המחוות קטנות וממוקדות שאתה מתאר. גם לגבי הממשק למוח אני יותר מסקפטי. לא בגלל שהיכולת לקרוא נוירונים או אזורים נראית לי בלתי אפשרית, יותר בגלל הרעש העצום של הקלט/פלט שרץ במוח שלדלות ממנו את הסיגנלים הקלושים של חשיבה על טקסט נשמע לי כמו משימה מאד מאד קשה. מה עם אלה שלא מצליחים לרכז את המחשבה מספיק מהר, או לאבד את הריכוז מספיק לאט? |
|
||||
|
||||
חיווט ישיר למוח נשמע לי יותר מדי סיינס פיקשן. להכניס צ'יפים למוח יתקל בהתנגדות קשה. מחוות גוף הם עניין לא נוח כמו שמיקלדת לא נוחה, הקושי העיקרי במיקלדת היא המוטוריקה הגופנית שפוגעת בחלוקת קשב. השימוש בקול כמעט לא פוגע בחלוקת קשב, כי המוח שלנו בנוי המון זמן (לדעתי מאות אלפי שנים) לתרגם אוטומטית סימנים לקולות, זה הבסיס ליכולת הדיבור האנושית. אני לא מאמין גדול במשבר האקלים. לא רוצה להיכנס לוויכוח. לגבי משבר ווירוס, אני מצפה המגיפה הנוכחית תהיה תמריץ חזק לטכנולוגיה של עבודה מהבית באמצעות תיקשורת חזקה (בעיקר latency מהיר שהוא צוואר בקבוק יותר גרוע מנפח מידע שמועבר בתיקשורת). לדעתי תוך 50 שנה בעיית העבודה ממרחק תיפתר כמעט לגמרי, תחבורה תשמש בעיקר להעברת חומרים (מזון, ביגוד, כלי בית וכדומה) או למקרי קיצון בהם צמידות פיזית בין אנשים אינה אפשרית לחלופות דרך תיקשורת. |
|
||||
|
||||
במימשק קולי יהיה אמצעי משלים לתיקון לתיקון שגיאות , בין אם על ידי מיקלדת או לחילופין תווי אסקייפ קוליים שיאפשרו הכנסת תווים קוליים בצורה יותר מבוקרת. תווים רגילים יוכלו להיות מזוהים על ידי המחשב על ידי השמעת "עיצור+תנועה" שמזוהים בקלות על ידי המחשב. במוד אסקייפ, כאשר רוצים להכניס תוו ביתר זהירות, התו יוכל להיות (למשל) צירוף "עיצור+תנועה+עיצור+תנועה" מה שמקטין את אחוז השגיאה _בריבוע_ ביחס לצירוף הרגיל "עיצור+תנועה". מקווה שאיני מעורפל מדי בהסבר כאן (בכל אופן ההסבר די פשוט). לגבי הפרעה לסובבים, נראה לי שפתרונות טכנולוגיים של השתקת קול (כלפי הסביבה) אינם קשים במיוחד, ברגע שהטכנולוגיה תתפשט הם גם יהיו זולים. כשליפות מהשרוול, אני חושב על מסיכה שאוטמת קול או/ו אוזניות שאוטמות קול על ידי "רעש לבן" כלשהו. |
|
||||
|
||||
בעפרונות היתה אי פעם עופרת? חשבתי לתומי שהדמיון הצורני בין הגרפיט לעופרת ביחד עם הוא שנתן להם את שמם. צירופים כמו "מרה שחורה" וכו' פחות מעניינים בעיני (האמת היא שגם עולה הרגל נכנס לחידה רק בדוחק, אחרי שהתחנן על נפשו עד שנשברתי) אלא אם כן נגזרות מהם מלים חדשות, ובעיקר אשמח לשמוע על עוד פעלים שיוציאו את ה"לחייג" מבדידותו. |
|
||||
|
||||
ברןר, מתי הם הפסיקו? (טוב, ממש לאחרונה, לא?) התכוונת ל-סס"ל סימון לבן, כמובן. |
|
||||
|
||||
על דוגמה מוצלחת יותר מסס"ל שמעתי בפודקאסט על ההיסטוריה של השפה האנגלית. הוא טורח לפרט בצורה מעניינת עד טרחנית את ההיסטוריה של השפה האנגלית עם כל התאונות שבדרך (וגורם לי להרגיש יותר טוב לגבי העברית). בפרק 30 (על המורשת הקלטית. כלומר רק אחרי הפרק הזה הוא מגיע לכיבוש האנגלוסקסי), הוא נותן את הדוגמה של Pendle Hill [Wikipedia]. הכובשים האנגלים שבאו למקום ראו גבעה ששמה pen וכנראה שלא ידעו שמשמעות השם היא „גבעה״ בניב המקומי. אז הם קראו לו pen hyll. עם הזמן השם הזה קוצר ושובש ל־Pendle והמקומיים, שלא היו מודעים להיסטוריה, קראו לגבעה (ולמקומות שמסביבה) Pendle Hill. אז יש לנו כאן גבעת גבעת גבעה, וזה בכלל לא סלנג. ולמה אנחנו אימצנו את גבעת גבעה במקום penalty האנגלי? שאלה טובה. |
|
||||
|
||||
אם השאלה האחרונה שלך היא ברצינות, אז זה בגלל שדחיפת ה''ד'' אחרי ''נ'' היא תופעה פונטית סבירה שצצה בכל מיני רגעים בהיסטוריה הלשונית. כמו שאבשלום קור הסביר פעם, בחרוז של חיים חפר ''תסתכלו עליו על מנדל, לא מכניס אפילו פנדל'' שתי המילים המתחרזות מדגימות את התופעה הזו. |
|
||||
|
||||
מקורותיי בנוער של היום מדווחים לי שלפעולת תיקוף הכרטיס (האלקטרוני) באוטובוס הם קוראים ''לנקב'', מן הסתם זכר לימי הכרטיסייה. אז הנה לך עוד פועל. |
|
||||
|
||||
יפה מאד. תודה! |
|
||||
|
||||
"להפוך תקליט" עדיין בשימוש ? |
|
||||
|
||||
היום אומרים ''להחליף דיסקט'' (שגם הוא ביטוי אנכרוניסטי). |
|
||||
|
||||
המשמעות (החלפת דיסקט) נראית לי די קרובה לביטוי להחליף לצד שני של התקליט. אבל, מכיוון שלא נחשפתי לביטוי "צד שני של התקליט" אני לא יודע אם זו אותה משמעות. ניחוש: "צד שני של התקליט" זה second opinion. |
|
||||
|
||||
"להפוך תקליט"1 משמעותו לעבור את חצי הדרך/זמן של דבר מסוים. כמו הרבה סלנגים שבאו מהצבא, השימוש הכי נפוץ שאני מכיר הוא שחייל סדיר במסלול רגיל "הופך תקליט" אחרי שנה וחצי מתוך שלוש שנות השירות שלו. 1 במובן שאני מכיר. |
חזרה לעמוד הראשי |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |