אם אתה כל כך חכם, למה אתה לא עשיר? 1760
הספר ''רובים, חיידקים ופלדה'' מאת ג'ארד דיימונד מנסה לענות על מספר שאלות בסיסיות בהיסטוריה ובאנתרופולוגיה. על העליונות האירופאית ועל המערכת החיסונית של האינקה.
"רובים, חיידקים ופלדה: גורלותיהן של חברות אדם" מאת ג'ארד דיימונד, תרגום עברי: עתליה זילבר, הוצאת עם עובד, 376 עמ'.

אבא, למה?

יש גיל כזה אצל ילדים, בו הם מגלים שבשלב מסוים אי־אפשר לתת תשובה לשאלות שלהם. התשובה האחרונה שההורה מסוגל לתת היא בדרך כלל פונקציה של הבורות והסבלנות של ההורה (למה השמיים כחולים ביום? פיזור ריילי! למה השמיים שחורים בלילה? המפץ הגדול! למה אמרת לכרטיסן שאני עוד לא בן חמש? אבא רמאי! איך באים ילדים לעולם? תראה, ציפור!). בשיטה דומה מנסה המחבר לענות על שאלות בהיסטוריה האנושית:

למה האירופאים השתלטו על האינקה ולא ההפך? אם מוצא האדם מאפריקה, למה התרבות האפריקאית לא השתלטה על אירופה? למה ארה"ב היא ארץ עשירה היום, אבל החברות האינדיאניות "לא השכילו" לנצל את משאביה לפני קולומבוס?

התשובה המתבקשת והלא־תקינה פוליטית היא שיש משהו בתרבות האירופאית, או רחמנא ליצלן באירופאים עצמם, שהעניק להם עליונות על פני כל התרבויות האחרות. ובכן, לא. המחבר טוען בספרו שאין כל קשר ליכולות השכליות או התרבותיות של האירופאים. נהפוך הוא, הוא אף רומז שמנסיונו האנקדוטלי, דווקא לבני פפואה־גינאה החדשה שהוא פגש יש יכולות שכליות העולות בהרבה על אלה של האירופאי הממוצע. ובכן - אם הפפואנים כל כך חכמים, למה הם לא עשירים?

מהסוף להתחלה

עם גילוי אמריקה בסוף המאה ה-‏15, החלו אירופאים להגיע ליבשת אמריקה. הם פגשו שם חברות במגוון שלבי התפתחות. כל המפגשים היו הרי אסון לתרבויות הילידיות. המפגש עם התרבות האירופאית חיסל את התפתחותן העצמאית של תרבויות יבשת אמריקה. מבחינתן, היה זה קץ ההיסטוריה.

החברה המפותחת ביותר, זו של אימפרית האינקה במרכז אמריקה, היתה בעלת צבא גדול. מדוע, אם כן, הצליח קומץ קונקיסטדורים בראשות פיזארו להשתלט בקלות יחסית על האינקה? התשובות העיקריות הן טכנולוגיה צבאית עדיפה (רובים, נשק פלדה וסוסים), תקשורת עדיפה (האינקה היו אנאלפביתים), הטכנולוגיה הימית והארגון הפוליטי הריכוזי של האירופאים, והעובדה שאימפריית האינקה היתה חלשה ממגיפת אבעבועות שחורות וממלחמת אזרחים שפרצה בעקבותיה.

בשיטת הילד השואל, אנו שואלים: מדוע הספרדים היו יותר מתקדמים טכנולוגית? מה גרם למגיפות שהשתוללו בקרב בני האינקה? ומדוע לא נפגעו מהן גם הספרדים? בענין המגיפות, התשובה פשוטה: הספרדים עצמם היו נשאי המחלות, שהתפשטו בקרב האוכלוסיה הילידית חסרת העמידות חודשים רבים לפני שפיזארו הגיע לאיזור. המחלות באו מאירופה, שתושביה כבר פיתחו עמידות מסוימת כנגד חצבת ואבעבועות שחורות.

פרנסיסקו פיזארו



השאלה הבאה בתור היא - מדוע היו הספרדים נשאים עמידים למחלות מסוכנות, ולא האינקה? ולמה לספרדים היו רובים וסוסים ולאינקה לא היו גדודי פרשי לאמות מאומנים היטב? אלו הן שאלות היסוד של הספר. אילו תנאים צריכים להתקיים כדי שתתפתח חברה בעלת טכנולוגיה ורמת ארגון גבוהה? במה תלויה עמידות לחיידקים, ולמה "יתרונות" כאלה התפתחו אצל חברות מסוימות ולא אצל אחרות?

נקודת ההתחלה

ההומו־סאפיאנס, כפי שאנו מכירים אותו כיום, הופיע כפי הנראה לפני כ-‏50 אלף שנה והחל לנדוד ממקום מושבו באפריקה לכל היבשות המיושבות בימינו. אסיה ואוסטרליה יושבו תחילה, לפני כ-‏40 אלף שנה, לאחר מכן אירופה, ולבסוף, אי אז לפני כ-‏13 אלף שנה, יושבו יבשות אמריקה על ידי בני אדם שהגיעו דרך סיביר ואלסקה. זוהי נקודת הפתיחה של דיימונד. לדבריו, ארכיאולוג שהיה בוחן את החברות האנושיות שהתקיימו לפני 13 אלף שנה היה מתקשה להחליט מי מהן תהיה דומיננטית כיום.

נקודת המפנה העיקרית של התרבות האנושית היא המעבר מחברה נוודית לחברה חקלאית. כל עוד החברה האנושית חיה בקבוצות קטנות וניזונה מצייד וליקוט, היא היתה, כפי הנראה, שוויונית, וכל חבר בקבוצה עבד באופן ישיר באספקת מזון לקבוצה.

עם התפתחות החקלאות נוצרה האפשרות להפיק עודפי מזון ולשמור אותם לטווח ארוך. עם עודף המזון נוצרה אפשרות לתמוך בבעלי תפקידים שאינם תורמים ישירות להשגת מזון. כך התאפשר מעמד של מומחי כדרות, תופרי רשתות או בוני סירות. תנאי נוסף להתפתחות טכנולוגיה הוא מגורי קבע. חיי נווד אינם מתאימים לחרש עץ הזקוק לכליו. גם מגורי קבע הם פועל יוצא מהתפתחות החקלאות. בעקבות אלו לא מאחרים לבוא גם עליה בצפיפות האוכלוסיה וצורך בארגון חברתי מתוחכם יותר ממשפחה מורחבת.

חקלאי פיקח או פיון של הטבע?

אין כל רבותא בתובנה שהתפתחות החקלאות היא קריטית בתולדות האנושות. אבל למה זה קרה כל־כך מוקדם באירואסיה (לפני כ-‏8000 שנה) וכל־כך מאוחר באמריקות (לפני כ-‏3000 שנה או כלל לא)? מדוע ילידי אמריקה לא השכילו להפוך את היבשת לאסם תבואה ענק, כפי שהיא היום? התשובה מפתיעה: ביבשת אמריקה לא היתה חיטה, ואף לא שעורה, דוחן וכוסמת.

אין הכוונה לומר שבאסיה של לפני עשרת־אלפים שנה נמצאו שדות חיטה מוריקים מאופק עד אופק, אלא שצמחי הבר באסיה הכילו גם צמחים קרובים מספיק לחיטה כדי שחברת מלקטים תזהה את התועלת שבהם ותבצע סלקציה לא מודעת. הסלקציה עשויה להתבצע באופן הבא: המלקטים מזהים צמח אכיל אחד, מתוך קבוצה של צמחים דומים שאינם אכילים. אולי זוהי מוטציה ואולי סתם זן אחר. הם מביאים את הצמח למקום מפגש ואוכלים אותו, אך חלק מהזרעים נופלים ומתפזרים באותו מקום. מכאן שיש סיכוי טוב שבאיזורי התקבצות של בני אדם יהיה ריכוז גבוה יותר של צמחיה אכילה. אם תהיה מוטציה נוספת המשפרת את טיב הצמח, הוא יועדף שוב על ידי המלקטים. בצורה זו בני האדם יוצרים לחץ אבולוציוני על הצמחיה. באופן פארדוקסלי, ככל שהצמחיה תהיה אכילה יותר, כך היא תשרוד טוב יותר בסביבה אנושית.

כדי שסלקציה פרימיטיבית כזו תעבוד, על הצמחים לכלול, באופן טבעי, מוטציות אכילות. דיימונד מתייחס בספרו למחקרים בוטאניים המראים שיבשת אמריקה מכילה פחות משליש מכמות הדגנים הפוטנציאליים הנמצאים באיזור הים התיכון. צמחי הבר האכילים הניתנים לתירבות במזרח ארה"ב (ערש החקלאות בצפון אמריקה) היו בעלי ערך קלורי דל. עובדה זו, יחד עם המגוון המועט של צמחי המאכל במזרח ארה"ב, מנעה מעבר מחברת מלקטים לחברה חקלאית יושבת קבע. רק בסביבות סוף האלף הראשון לספירה הגיע למזרח ארה"ב - ממקסיקו - זן תירס שמתאים לאקלים ולעונות השנה שם, וכן זני קטניות ודלעות אכילות.

אילוף הסורר וביות הזברה

צאן, בקר, סוסים לרכיבה ושוורים לחרישה. כל אלה חיוניים למשק חקלאי, אם כמקור בשר תחליפי לצייד ואם כעזר בגידולי שדה. בדומה לצמחיית מאכל, גם חיות משק התפתחו בעזרת סלקציה אנושית, ובדומה לצמחי מאכל, לא כל יונק גדול ניתן לביות. על פי דיימונד, כיום קיימים רק חמישה סוגים עיקריים של יונקים אוכלי עשב מבויתים (כבשים, עיזים, פרות, חזירים וסוסים) ועוד תשעה בעלי חשיבות משנית (גמלים, לאמות, חמורים וכו'). רק חמישה עיקריים! למה?

יונק בר־ביות חייב להיות בעל מספר תכונות מובהקות:
  • תפריט - על היונק להיות צמחוני
  • קצב ריבוי - הגעה מהירה לגיל הפוריות וקצב המלטה גבוה
  • ריבוי בשבי - לא כל יונק מתרבה בקלות בשבי (ע"ע דובי פנדה)
  • מזג נוח - דובי גריזלי הם בעיקר צמחונים, אבל לא מומלץ לגדל אותם.

עם חתך כזה של תכונות, על יונק להיות מיוחד מאד כדי לאפשר את ביותו. מתוך 148 יונקים גדולים, רק 14 בויתו אי פעם. הבהמה היחידה שבויתה ביבשת אמריקה, וכפי הנראה היחידה הניתנת לביות שם, היא הלאמה. גם הכלב בוית באמריקה, אך הוא אינו משמש למאכל או למשא.

למה (צילום: באדיבות שפרד שויילר)


הזברה ניחנה באופי שנעשה אלים עם הגיל, יש לה נטיה לנשוך ולא להרפות, קשה מאד לתפוס אותם עם פלצור ובאופן כללי, למרות נסיונות חוזרים ונשנים לביותה במאות ה-‏19 וה-‏20, היא נשארה חיית בר.

הגר עם בהמות, קם עם מגיפות

ומה עם חיידקים? האם האדם הקדמון ביית חיידקים לצרכיו המלחמתיים? מאיפה באו המחלות ולמה החיידקים האירופאים היו קטלניים יותר? תורת האפידמולוגיה מלמדת אותנו שבצפיפות אוכלוסיה נמוכה, הסיכוי להדבקות יורד. מי שפוגש פחות אנשים חולים, יש לו פחות סיכוי להדבק בעצמו. באוכלוסיה דלילה אין מספיק קליינטים למגפות, והן אינן מתפתחות. ומה גורם לעליה בצפיפות האוכלוסיה? נכון, חקלאות, המשפרת את תנובת המזון ליחידת שטח ובכך יוצרת תנאים לעליה בצפיפות האוכלוסיה.

אבל מהיכן באים החיידקים? ראשית - מהביוב. יותר אנשים במקום אחד משמעם יותר הפרשות, ולכן יותר מחלות. שנית - מחיות. לא סתם חיות מזדמנות, אלא מחיות שפוגשים יום יום, במרעה וברפת. אבעבועות שחורות נגזרו כפי הנראה מאבועבועות הבקר. גם השחפת מקורה בבקר. שפעת באה ממגורים משותפים עם חזירים וברווזים (אגב, זאת אחת הסיבות לכך שזני השפעות החדשים מגיעים לרוב מהמזרח הרחוק).

ראינו שחברות של מלקטים וציידים, או חברות חקלאיות קטנות, נעדרות צפיפות אוכלוסיה מספקת להתפתחותן של מגיפות (ולכן להתפתחות של עמידות בפניהן), וללא חיות משק, גם מקור המגפות חסר. האירופאים שהגיעו לאמריקה חיו בסימביוזה מסוימת עם מחלות שהאידיאנים מעולם לא פגשו. אימפריית האינקה הגיעה זה עתה לצפיפות המתאימה להתפשטות המגיפות, ואכן אנשיה חלו ומתו בהמוניהם. ההכחדה ביבשות אמריקה נאמדת ב-‏95 אחוזים, כשעיקר החולים סבלו מאבעבועות שחורות ומחצבת.

אמריקה - יותר ארוכה מירוקה

לאורך אילו נתיבים יכול יצור המזון להתפשט? בהכללה גסה, לצמחים יש איזורי מחיה קבועים המבוססים על גורמים כמו כמות גשמים, התפלגות תקופות הגשם, הבדלי יום ולילה בעונות שונות ועוד גורמים אקלימיים. אותה צמחיה תשרוד במקומות עם קו רוחב דומה וגובה דומה, בקירוב. מכאן אנו מסיקים שצמחי מזון יכולים להתפשט (אם באופן טבעי ואם בעזרת האדם) ברצועות המקבילות לכיוון מערב־מזרח.

מבט קטן באטלס ילמדנו שיבשות אמריקה ואפריקה מאורכות בכיוון צפון דרום ואילו אירואסיה רחבה בכיוון מזרח מערב. לא רק שיש פחות מקום להתפשטות זנים אכילים, אלא יש פחות מקום להתפתחות זנים אכילים - יותר מקום, יותר גיוון. אם אתם רוצים לדעת למה היבשות בנויות כך, אגב, כדאי לכם לשקול את תאוריית ה"נזילה היבשתית".


אבא, לאגדה הזאת אנחנו כן מאמינים?

מספרים על פרופסור שבנו למד בכיתה ב'. הפרופסור שאל את בנו מה הם לומדים והבן סיפר לאביו על בריאת העולם בשישה ימים, בריאת האדם מהאדמה, וכו'. הזדעזע הפרופסור, הושיב את בנו והחל להסביר לו על המפץ הגדול, על שלוש הדקות הראשונות, על התפשטות היקום ותיאוריות איניפלציוניות, על האבולוציה והגן האנוכי, והכל בשפה ברורה וקולחת המתאימה לילד בגיל זה. עם תום ההסבר, שאל הבן: "אבא, ולאגדה הזאת אנחנו כן מאמינים?"

האם דיימונד צודק? לשם כך נפנה למבקרים. כמה ביקורות עיקריות שניתקלתי בהן מעלות מגוון שאלות: למה אירופה? מה קרה בסין? איפה פה האדם?

למה אירופה - כלומר היתרון היחסי של אירואסיה לעומת יבשת אמריקה הוא אכן משכנע וברור, אבל למה דווקא אירופה, אותו סרח נלווה לעל־יבשת האירואסיאתית? מה יש באיזור האירופאי שהוליד התקדמות כה דרמטית דווקא שם? טענתו של דיימונד כי הגיאוגרפיה של אירופה מעודדת מדינות רבות ומכאן פלוראליזם היא אכן מעניינת, במיוחד כהנגדה לסין המונוליטית. הטענה שהמונוליטיות השלטונית של סין היתה בעוכריה מודגמת באופן חד בסיפור קולומבוס: קולומבוס חיזר על פתחי שלוש ממלכות עד שהספרדים הסכימו לממן את המסע שלו. בסין לא היה לו סיכוי. סירוב (היפותטי) של בית המלוכה הסיני היה קובר את הפרויקט.

המבקרים אומרים שטיעונים גיאוגרפיים כאלה לא מסבירים למה במאה התשיעית סין היתה הרבה יותר מתקדמת מאירופה ומדוע הפילוגים הפוליטיים באפריקה או בהודו לא גרמו להתפתחות גם שם.

הסעיף האחרון ברשימת הביקורות מתייחס לגישה המכניסטית של דיימונד. למעשה, הוא לא מוכן להתחייב שערכים תרבותיים מסוימים רלוונטים ליצירתיות או להתקדמות טכנולוגית או פוליטית. אחת מהתיזות העיקריות של המחבר אומרת שחברות שונות מתפתחות במקומות שונים ובקצבים שונים בגלל תכונות של המקום ולא בגלל תכונות האנשים. גישה כזאת נקראת דטרמיניזם גיאוגרפי. בסעיפים הבאים נדון בדטרמניזם ובמה שאפשר או אי אפשר להקיש מהספר על מצב העולם כיום.

האגדה: זהבה ושלושת הדובים

דטרמניזם גיאוגרפי (או אקולוגי) הוא תיזה הנחשבת היום לשוביניסטית ופשטנית. האפריקאים מפגרים כי סביבתם לא עודדה יוזמה, ואקלים ממוזג תורם לחידוד המוח. זוהי גרסה מתורצת־מדעית של גזענות. מתורצת, אך לא מוסברת. האיזורים המשווניים נגועים בחוסר אתגרים, האזורים הארקטיים קרים מדי, וכמו אצל זהבה ושלושת הדובים, רק האיזורים הממוזגים מתאימים בדיוק. מספיק אתגר לפיתוח היכולות, אך לא יותר מדי. ממש במקרה, התאוריה פיארה את היכולות השכליות של אלה שיצרו אותה. כיום, כמובן, אנו מתייחסים לתיזה זו כמופרכת וכפסאודו־מדעית. מה ההבדל, אם כך, בינה לבין ספרו של דיימונד?

כאמור, דיימונד הוא אולי דטרמיניסט גיאוגרפי, אבל גישתו היא הפוכה לתיזה הקלאסית. האירופאים פיתחו עליונות כי סביבתם היתה נוחה יותר, לא מאתגרת יותר, מהסביבה המשוונית חסרת הבהמות והדגניים. הוא לא טוען שהאירופאים מוכשרים יותר מהאפריקאים (למשל) בשל תנאי האקלים, אלא שתנאי האקלים והאקולוגיה הקלו על נקודות ההתחלה של ההתפתחות התרבותית, ולמעשה, הכשרונות המולדים של עם זה או אחר כמעט לא רלוונטיים.

דטרמיניזם עכשיו?

מפתה להשליך את נקודת המבט של דיימונד על הגיאופוליטיקה המודרנית. האם סביבה פיזית מסבירה את עליית ושקיעת הקומוניזם, או את הצלחות התרבות המערבית לעומת הפיגור של האיסלם? את הנוולות והעוני העכשוויים של העולם השלישי?

מפתה - אבל מסוכן בעיני. הספר מצייר את ההיסטוריה של 13,000 השנים האחרונות, והבדלים עדינים שנוצרו ב-‏300 השנים האחרונות הם רק קווקו קטן על גבי הגרף. הוא מסביר איך נוצרו הפרשים של אלפיים שנות התקדמות בין ילידי אסיה ואמריקה, לא פיגור זמני בחיבור לאינטרנט. כמעט כל מי שנתקל חזיתית בתרבות עם "פור" של אלפיים שנה הוטמע או חוסל. עבור סרגלי זמן עדינים יותר, דרושות תאוריות מפורטות יותר. יש לציין שלמרות השגות אלו, דיימונד אכן מציע הסברים לשאלות כגון מדוע האפריקאים היום לא מפתחים תעשיית היי־טק ומדוע המזרח התיכון הפך מה"סהר הפורה" לאיזור המדברי, המאוכלס בקושי, המוכר לנו כיום.

מה אפשר ומה אי אפשר ללמוד מהספר? ראשית, דיימונד מעיף מהחלון את הגורם הגנטי. אין הבדלים גנטיים בין תושבי איים שונים בפולינזיה, שהתפתחו בנפרד זה מזה במשך כאלף שנה, ובכל זאת, ההבדלים הטכנולוגיים והתרבותיים ביניהם הם עצומים. אין עדויות לתכונות מולדות שונות בין "גזעים" שונים (פרט לשינויים חיצוניים טריוויאליים).
שנית, התפיסה של אידאולוגיות "תומכות קידמה" או "מדכאות קידמה" קיימת אצלו, אך ללא הנמקה מפורטת. כך הוא מונה את הסיבות לעדיפות הטכנולוגית של התרבות האירופאית ומזכיר את הרעיונות הקפיטליסטים כגורם, באופן אגבי, בלי לנמק. אפשר לפרש זאת כתמיכה מובנת מאליה ב"עליונות" הקפיטליזם כגורם תרבותי, אבל אני מעדיף לראות את ההחלקה הזאת כנובעת ממשהו יותר מובנה בספר - הוא לא מעוניין במסלול האידאולוגי המדויק שהוביל את האירופאים להתקדמות טכנולוגית, כי אם בגורם הבסיסי והעמוק שיצר את הקרקע להתפתחות זאת.

מוסר השכל אחר מהספר הוא שבני האדם יתקדמו ככל שהסביבה תרשה להם. גם בעולמנו המקושר היטב, עדיין לא השתחררנו מהתלות בסביבה. אולי הפיגור היחסי של חברות שונות היום אינו פועל יוצא מהתרבות, אלא התרבות נגזרת מתנאי המחיה.

תכלס, נהנית?

בטח. הספר גדוש בפרטי טריוויה אנתרופולוגיים וביולוגיים. להדיוט כמוני נכונו הפתעות על ימין ועל שמאל. הידעתם שעד בוא קולומבוס לא היו סוסים ביבשת אמריקה (סוסי המוסטנג הם סוסים מבויתים שהפכו לסוסי בר)? הידעתם שהדפוס הומצא לפני אלפי שנים, אך מכיוון שלא ידעו מה לעשות איתו הטכנולוגיה נשכחה? הידעתם שהסינים כמעט גילו את אמריקה? (טוב, את זה ידעתם).

סקירה זו, כמובן, לא ממצה את הספר. הוא מכיל גם דיון מעניין על עלייתו של השלטון הריכוזי, איך עליה בצפיפות האוכלוסין גרמה לצורך למצוא שיטות ארגון משוכללות יותר, ואיך מהמשפחה המורחבת התפתח השבט ואחריו הכפר והמדינה. הוא גם מסביר איך ניתוחים לינגוויסטיים יכולים ללמד אותנו על נדידות עמים פרה־היסטוריות, ועוד.

כמו כן, נראה לי שהנימוקים הזואולגיים והבוטניים הם החלק המשכנע ביותר בספר. קל יותר להגדיר ולכמת את מספר היונקים הגדולים מאשר להגדיר ולכמת את התכונות הגיאוגרפיות המעודדות מונוליטיות תרבותית.

בקיצור, אוצר בלום. כיוון שקראתי את הספר באנגלית, איני יכול להעיד על טיב התרגום. אגב, העצלנים שביניכם ישמחו לשמוע כי פרק 18 מסכם ומתקצר את כל הרעיונות העיקריים שבספר.
קישורים
רובים, חיידקים ופלדה - לרכישת הספר באתר "בקבוק"
ביקורת על הספר מאת J. R. McNeill, אוניברסיטת ג'ורג'טאון
נזילה היבשתית
את זה ידעתם - "סין אימנו, קונפוציוס אבינו" - מאמרו של ירדן ניר־בוכבינדר
פרסום תגובה למאמר

פרסומים אחרונים במדור "ספרים"


הצג את כל התגובות | הסתר את כל התגובות

  Scientifically Given or Socially Constructed? • Hadar Aviram • 12 תגובות בפתיל
  סקירה מצוינת. • פלאי גרייצר • 2 תגובות בפתיל
  ולאל הטוב פתרונים • ארנב מזהב • 7 תגובות בפתיל
  ללא כותרת • האייל האלמוני • 69 תגובות בפתיל
  מאמר ארוך ומעניין • עמוס ס. • 5 תגובות בפתיל
  אכן ספר מרתק. • כליל החורש נאורי • 3 תגובות בפתיל
  ספר מרתק • נטע • 8 תגובות בפתיל
  הספר • עמית מנדלסון • 3 תגובות בפתיל
  ללא כותרת • ל.ב.פ. (תל אביב)
  ומה אוצר על זה אלוהים? • היושב על הגדר • 2 תגובות בפתיל
  Civilization והתפתחות ציבילזציות. • איתן • 5 תגובות בפתיל
  זהו! • יובל נוב • 15 תגובות בפתיל
  בזכות הביקורת קניתי את הספר • גדי ו.
  ספר חדש • יובל נוב
  מזכיר לי סיפור תנכי מעניין. • אילן • 6 תגובות בפתיל
  ומה עם שינויי האקלים? • טרול רפאים • 5 תגובות בפתיל
  ועכשיו, גם סדרת טלוויזיה • ראובן זייטק
ועכשיו, גם סדרת טלוויזיה 318614
למה שלא תבדוק בעצמך ותספר לנו?

חלק א':
חלק ב':
(חלק ג' טרם שודר. כשהוא ישודר, תוכל למצוא אותו כאן:
  ועכשיו, גם סדרת טלוויזיה • ראובן • 3 תגובות בפתיל
ועכשיו, גם סדרת טלוויזיה 550682
  עוד ספר למחבר חיידקים ופלדה • הנמלה העמלה • 3 תגובות בפתיל
  טרומפלדור וז'בוטינסקי- מאחוריכם: • ראובן • 6 תגובות בפתיל
  כי אתה חכם • אורי ג • 4 תגובות בפתיל
  הגנטיקה של הקפיטליזם • ברקת
הסביבה תהרוג אותנו 485350
"הסביבה תהרוג אותנו: לפרופסור ג'ארד דיימונד אין בשורות טובות". ראיון של נורית קנטי עם דיימונד,NRG: http://www.nrg.co.il/online/1/ART1/762/673.html
אלמנט גאוגרפי נוסף החום 537915
קראתי את דברים האמורים ועדיין לא את הספר. אלמנט נוסף שמשפיע שלא מצאתי בקשר לסביבה הוא החום.
הענין נשמע כמו מדע בגרוש. אך ננסה לבחון אותו בקטנה. ניסתם פעם לחשוב כאשר חם בקיץ, מחשבותיי נודדות לבריכה ולים.
גילוי האש כמקור חימום נתגלה בערך 200,000 שנה לפנה"ס ועזר למקומות קרים כמו אירופה.
אך מיזוג הומצא רק במאה ה 19.
אני מסכים שתנאים בסיסי להתקדמות הם ככתוב למעלה : שיהיו לאדם זרעים של צמחים המזינים ואפשרות לביית חיות. אך לאחר מכן כדי לתכנן ספינה עוברת אוקינוס צריך תכנון שקשה ליישם בחום. אשמח אם למישהו יש סימוכין.רעיון זה עלה לי שעבדתי באפריקה והרגשתי את המוח מתאדה.
אלמנט גאוגרפי נוסף החום 537918
ראובן עונה לעצמו?

(מחבר המאמר הזה כותב כאן בד"כ בכינוי "ראובן" ולא בשמו המלא. אתה יכול למצוא לעצמך בבקשה כינוי אחר? לדוגמה: "רובי"?)

מן המפורסמות היא שיש קשר בין תפוצת המזגן לתפוצת האוניברסיטאות - עד שהמזגנים החלו להיות נפוצים, לא היו כמעט אוניברסיטאות באזורים חמים (למישהו יש קישור לפרטים נוספים עם תמונה משכנעת?).

מצד שני:

* הכתב, המספרים, האפס, ועוד הומצאו באזורים חמים. קשה לטעון שהרומאים, לדוגמה, לא ידעו לתכנן.
* בארץ אני לא רואה קשר ישיר. האוניברסיטאות הראשונות היו הטכניון [ויקיפדיה] שנמצא בהדר הכרמל ו<האוניברסיטה העברית> בהר הצופים בירושליים. הטכניון דורש בבירור מיזוג אוויר בקיץ.
אלמנט גאוגרפי נוסף החום 537959
מצד שלישי, אוני' תל טהיה נמצאת בתל אביב ואוני' באר שבע בבאר שבע.
אוניברסיטת בן גוריון נמצאת בבאר שבע. 537960
אלמנט גאוגרפי נוסף החום 537987
מכון ויצמן למדע [ויקיפדיה] - הוקם בשנת 1934 (במקור: מכון זיו).

אוניברסיטת תל אביב [ויקיפדיה] - הוקמה בשנת 1953 (או קצת יותר מאוחר).

אוניברסיטת בר אילן [ויקיפדיה] - הוקמה בשנת 1955.

אוניברסיטת בן גוריון [ויקיפדיה] - היוזמה להקמתה היא משנת 1962 (במקור: אוניברסיטת הנגב)

לא ברור לי החל ממתי אפשר להגיד שמיזוג אוויר היה מועיל בארץ.
אלמנט גאוגרפי נוסף החום 537988
בדיוק לזה התכוונתי (על אף כתיבתי המשובשת).
אלמנט גאוגרפי נוסף החום 538114
תודה על תגובות, אני לא כותב המאמר,
אפשר להסתכל בקטע הנקרא בזיעת אפך תגדל מוח http://lib.cet.ac.il/pages/item.asp?item=9806
הקטע מציג סיבה למה האדם התפשט מפרוותו, כדי שזיעה תתנדף בצורה יותר טובה.
בקשר לאוניברסטיאות הן היו קיימות בעבר של ימי הביניים במנזרים.
אלמנט גאוגרפי נוסף החום 538116
הרומאים מקורם ברומא באיטליה שזהו מקום בעל מזג אוויר ממוזג
אני חושב שזה תומך בעמדתי.
קישור חדש לסדרה
אלמנט גאוגרפי נוסף החום 538118
מה לגבי העובדה שבימה"ב הערבים עקפו בחידושים מדעים וטכנולוגיים את אירופה? (פרט לאפשרות שאת עיקר החשיבה הם עשו אחה"צ ובלילה, כשקריר).
אלמנט גאוגרפי נוסף החום 538122
זה לא היה הערבים, אלא המוסלמים (שנשלטו על ידי פרסים וטורקים).

רוב ה''עקיפה'' נעשתה בעזרת תירגומים מיוונית של מה שהם מצאו במצרים, והשפעות פרסיות והודיות. השאר היה בעיקר מערכות השקיה משוכללות.
אלמנט גאוגרפי נוסף החום 538158
ולראיה אפשר לראות את המקור היווני של האלגברה, האלכימיה והאלגוריתמים.
אלמנט גאוגרפי נוסף החום 538162
במקרה שאתה צוחק, אל-ח'ואריזמי (מפתח האלגברה בימי הביניים, שעל שמו קרוי האלגוריתם) היה פרסי הושפע מכתבים יוונים והודיים.
אלמנט גאוגרפי נוסף החום 538164
הרבה מאותם "יוונים" (לדוגמה: אוקלידס) פעלו במצריים.

כזכור, אנחנו מדברים על השפעת החום על יכולת החשיבה. עמקי האינדוס והגנגס בהודו הם אזורים חמים גם כן.

פרס ויוון אינם הרבה יותר סימפטיים בקיץ. בפרט אזור אתונה.
אלמנט גאוגרפי נוסף החום 538167
הרבה מהם פעלו במצריים, אחרים פעלו בטורקיה, בספרד, באיטליה, בצפון אפריקה... אבל הם לא היו ערבים.
אלמנט גאוגרפי נוסף החום 538170
אה, נרגעתי. מעניין רק מה חיפשו כל המהגרים הללו דוקא בבגדד, בקהיר ובקורדובה (מרכזי למידה ומחקר בימה''ב).
אלמנט גאוגרפי נוסף החום 538172
אני חושש שאתה לא מבחין בין ערבים למוסלמים.
אלמנט גאוגרפי נוסף החום 538176
לא אכפת לי אם הם ערבים. אכפת לי אם הם חמים. אני אנטיחם ולא אנטישם.
אלמנט גאוגרפי נוסף החום 538173
וגם בטימבוקטו [ויקיפדיה]. חם שם לאללה, אגב.
אלמנט גאוגרפי נוסף החום 538168
הדיון התחיל מן הקשר שבין תהליך לימוד מסודר בקבוצות לאורך זמן כבאוניבסיטאות - לטמפרטורה. אני מנחש שכאשר מדובר בתובנות של יחידי סגולה נדירים, שיכולים לבחור את השעה והעונה להגיגייהם, אז האקלים האזורי משמעותי פחות. אך זה אינו מביא להיווצרות שכבה משכילה רחבה.
אלמנט גאוגרפי נוסף החום 538189
לאחר כל הגורמים שמנה ג'ראד אפשר הטמפטרטורה היא נתון נוסף שהקשתה על העמים נגד האירופאים.
אפשר לשאול למה זמן תור הזהב של מוסלמים לא המשיך הרי היתה התקדמות רבה בעת ההיא,ואירופה היתה בחשכת ימי הביניים.
התשובה נמצאת בספרו השלישי התמוטטות :
המערכת הפוליטית של המוסלמים בספרד "התאפיינה בסכסוכים פנימיים בין המוסלמים,
הן בין משפחות האצולה הערביות לבין עצמן והן בין הערבים לבין הברברים, שחשו מופלים לרעה" אל-אנדלוס [ויקיפדיה]
ובאפריקה לא היתה שום התקדמות , לכן הקוליניאליזם האירופי יכל למחוק את המעט שהיה ולשעבד את העמים שם
יותר בפרוט : האימפריה הבריטית - הצד האפל http://www.sikurmemukad.com/sikurim/colonializem/bri...
אלמנט גאוגרפי נוסף החום 538190
זה הסבר פשטני מדי. אירופה התאפיינה בסכסוכים פנימיים בכל התקופות (יותר מסין, לדוגמה).

ואני חוזר על בקשתי שתאמץ כינוי שונה. "ראובן" שכתב את תגובה 538097, תגובה 538025 ועוד בשבוע האחרון הוא מגיב ותיק ופעיל.
אתה שוכח את העיקר-הרוח האירופית, כלומר המקראית! 566231
לא ניתן להבין או להסביר את צמיחתה של תרבות המערב בלי הערכים היהודיים-נוצריים שלה, והעיקרי שבהם-חוצפתא כלפי שמיא, וכלפי כל סמכות.אפילו ב"ימי הביניים", הן במנזרים (לא, המין ממש לא היה זר שם!) והן באוניברסיטות ה"דתיות", היה מותר לומר הכל ולכתוב הכל-אם כי כהשערה ולא כאמת. ואלו האסלאם קבע ברגע מסוים "אל תשאל איך", במקום להתמודד עם סתירות פנימיות. נכון, גם במערב היה מי שאמר "אני מאמין במה שלא יעלה על הדעת", אבל במערב היתה הפרדה בין חכמה לבין אמונה, ואלו האסלאם חשב את עצמו ל"דין אלעלם" (דת הידע), ולכן לא היתה שם הפרדה כזאת.
אלמנט גאוגרפי נוסף החום 538192
לגבי בקשתו של צפריר, עצה שאולי תקל: אתה לא צריך למצוא לעצמך ניק שונה לגמרי אלא פשוט להוסיף אות או ספרה - "ראובן 2", או "ראובן ב".
אלמנט גאוגרפי נוסף החום 538197
ואם אתה לא רוצה להיות מספר שתיים, זה יכול גם להיות "ראובן 1", או "ראובן א".
אלמנט גאוגרפי נוסף החום 539268
אז מה? הם כל כך עקפו את המערב, שהיה להם שם מיזוג אויר.
אלמנט גאוגרפי נוסף החום 538209
כיום, אזור אפגניסטן נחשב לנחשל ועני, אבל לפני אלף שנים המציאו שם את הטריגונומטריה, שיטות לטיהור, חישבו את היקף כדור הארץ והקדימו את תיאורית האבולוציה של דארווין. פרדריק סטאר כותב ברבעון "ווילסון" שכפי שיפני הכותב באנגלית איננו אנגלי כך מי שחי במרכז אסיה וכותב בערבית איננו ערבי. למעשה, כל ההוגים הללו שידועים כיום כערבים חיו באזור שריכז מסביבו מגוון עצום של תרבויות פרסיות וטורקיות. המדענים, אמנים והוגים שחיו במרכז אסיה בין 800-1100 לספירה הפכו את האזור למרכז האינטלקטואלי של העולם, ולגאונות שלהם במתמטיקה, אסטרונומיה, רפואה, גאולוגיה, שפות, מדעי המדינה, שירה, ארכיטקטורה וטכנולוגיה מעשית, השפיעה ממזרח אסיה, הודו, אירופה והמזרח התיכון.

אלמנט גאוגרפי נוסף החום 538215
מוחמד אבן מוסא אל-ח'ואריזמי [ויקיפדיה] הוא אולי מאוזבקיסטן דהיום. אולם הוא דיבר פרסית (ולא אוזבקית או שפה טורקית אחרת). ופעל בסביבה ערבית (השפה). ספרו המפורסם הוא "חיסאב אל-ג'אבר ואל-מוקאבלה".

לדוגמה: פבלו דייגו חוסה פרנסיסקו דה פאולה חואן נפומוסנו מריה דה לוס רמדיוס סיפריאנו דה לה סנטיסימה טרינידאד מרטיר פטריסיו רואיס אי פיקאסו הוא אולי מספרד, אולם הוא פעל בצרפת כל ימי חייו. הוא היה חלק מהתרבות הצרפתית.

יוהאן סקוטוס [ויקיפדיה], נקרא גם הוא ע"ש ארצו, וכמו ח'ואריזמי, ע"ש הארץ הלא נכונה (הוא דווקא אירי). כמו פיקאסו הוא פעל בעצם בצרפת.
אלמנט גאוגרפי נוסף החום 538234
לאור השגיו של אלח'ואריזמי ניתן לשער שמשפחתו שעקרה לבגדד, בנתה שם את ביתה בצילו של מעיין מקומי (או מיובא).
וברצינות: בנוסף לחשדי לעיל שהכלל המקשר בין אוניברסיטאות לאקלים תקף במיוחד לתרבויות, ופחות ליחידי סגולה, צריך לזכור את הגנטיקה, המושפעת מן הסביבה בה התפתחה קבוצה אנושית. מכיוון שכבר היינו כאן, אזכיר שהסביבה כן יוצרת הבדל קבוצתי ניכר לעין...

אפשר אולי לבחון את זה ע"י בדיקת הטמפרטורת של המוח של בני קבוצות שונות החיים באותו האיזור (למשל בארה"ב) - אסקימוסים, פולנים, שחורים, ערבים ויפאנים.
אלמנט גאוגרפי נוסף החום 539271
זה היה מקובל להסתובב אז עם 759 שמות בממוצע? והמסכן היה אמור ללמודד אותם בעל פה?
אלמנט גאוגרפי נוסף החום 591709
בניגוד לפיקאסו עם הרשימה הארוכה של שמות פרטיים, הנה מישהו אנגלי עם רשימה ריקה.
אלמנט גאוגרפי נוסף החום 538221
מילא פעם אחת, אבל פעמיים? תגובה 538218
אלמנט גאוגרפי נוסף החום 538232
כבר לפני אלף שנים חישבו את היקף כדור הארץ? וואלה, הקדימו את זמנם. מי הם לעומת ארטוסתנס‏1?

____
1 ארטוסתנס (?195-276 לפנה"ס) - גיאוגרף, אסטרונום ומתמטיקאי - פעל בספרייה באלכסנדרייה, ופיתח שיטה למדידת היקף כדור הארץ. הוא העריך את הקוטר ב- 250,000 סטאדיות. איננו יודעים בכמה בדיוק מדובר; אך לפי אחת ההערכות היקף כדור הארץ לפי המדידה שלו היה 39,690 ק"מ - סטייה של כאחוז אחד מהקוטר האמיתי.
אלמנט גאוגרפי נוסף החום 591763
לינק מרתק. רוב תודות!
תעתועי האבולוציה 538139
איזה מזל שלא עלינו על הפטנט של הפילים להשגת אותה מטרה. אחרת היינו נראים כך: http://farm3.static.flickr.com/2146/2447366880_38d4e... .
אלמנט גאוגרפי נוסף החום 538151
הלינק לא נפתח אצלי.
אלמנט גאוגרפי נוסף החום 538153
עדיין?
נסה את זה: http://209.85.129.132/search?q=cache:1w8bDYREoHkJ:li...
אלמנט גאוגרפי נוסף החום 538156
תודה.
למה דווקא אירופה 555080
הגארדיאן מציג פרסומת לספר שנשמע דומה, ומסביר מדוע דווקא סרח-העודף האירואסייתי השתלט על העולם.

ההשתלטות האירופית - ולמען האמת, ההשתלטות של קומץ מדינות מן החוף האטלנטי של אירופה - על העולם הגיעה בזכות פיתוח ספינות חוצות-אוקיאנוס. עד שנת 1500, לא היה יתרון טכנולוגי וצבאי מובהק למערב אירופה אל מול סין או העותומנים. רק לאחר שהשתלטו על אמריקה, שדדו את עושרה, והתמקצעו במלחמות מרוחקות, הצליחו האירופאים להכריע את מתחריהם האירואסייתים.

בתחרות בין סין, הודו, העותומנים, ואירופה ניצח מי שהשיג ראשון את אמריקה. מערב אירופה זכתה פשוט בשל הקרבה הפיזית. פיתוח ספינות האוקיאנוס לא יכול היה להתרחש במרכז אוקראינה, ולא הרבה יותר סביר שבים הערבי, ומועיל פחות כשלצדך המדבר הענק של האוקיאנוס השקט.

לי זה נשמע הסבר יותר סביר מהטיעון של ג'ארד בדבר חצאי האיים של אירופה שגורמים לפילוגים פוליטיים אך מאפשרים סחר ונדידה.
למה דווקא אירופה 555083
כמו שכתבתי, הסינים גם כנראה היו לא רחוקים מגילוי אמריקה, שלא לדבר על אוסטרליה (אני עדיין לא מצליח להבין איך פיספסו אותה כל כך הרבה זמן) כך שאם אכן גילוי אמריקה הוא המפתח, מדובר על צירוף מקרים אומלל מצד סין ולא יותר, אבל בוא נזכור שבעוד שהסינים המציאו את אבק השריפה, האירופאים המציאו את הרובה.
למה דווקא אירופה 555103
את אוסטרליה לא פיספסו; פשוט לא היה מה לחפש שם. אני ממליץ על ספר מרתק בשם The tyranny of distance - קלאסיקה של היסטוריוגרפיה אוסטרלית. הוא מסביר שם בבהירות רבה שבעידן של סחר ימי במוצרים קטני-נפח ו/או קלי-משקל (פרוות, תבלינים וכו') לא היה לאוסטרליה מה להציע. לא היו בה פרוות כמו בצפון אמריקה או זהב כמו בדרום אמריקה, ואיש לא חשב אז על כריית מינרלים והשטתם בספינות מפרשים רעועות על פני אוקינוסים. בסופו של דבר, מסתבר, הבריטים החליטו להקים שם מושבה כדי להשיג דברים אחרים: הם מצאו באיים סמוכים (יחסית) לאוסטרליה עצים שהם האמינו שיוכלו לשמש כתרנים לספינות וזן של קאנבס שהיה אמור להיות טוב יותר מהאירופי לייצור מפרשים, וקיוו שבעזרתם הם יוכלו להשתחרר מהתלות במדינות הבלטיות לאספקת המוצרים האסטרטגיים האלו (ומהחשש שהגרמנים ינתקו את נתיבי האספקה האלה). הם גם היו מעונינים ביבשת כבסיס פוטנציאלי לסחר עם החוף המערבי של אמריקה ועם סין, וחששו שהצרפתים יתפסו אותה וינתקו את המעבר מהודו לסין. בקיצור, שלל סיבות שקשורות לגיאו-פוליטיקה של האימפריה אבל שום דבר שקשור לאוסטרליה עצמה. בסופו של דבר התקוות לתרנים וקאנבס איכותי לא התממשו, הצרפתים לא ניתקו אף אחד והבריטים נאלצו להזרים סכומי כסף גדולי ומאמצים נכבדים כדי לתחזק ולתספק את המושבה בעשרות השנים הראשונות לקיומה.
למה דווקא אירופה 555106
מעניין, אז הם (= הדרום מזרח אסיאתים,ההודים, הערבים האירופאים) פחות או יותר תמיד ידעו על אי ענק דרומית לאינדונזיה רק שהוא היה משעמם מדי אז הם שכחו לשים אותו על המפות?
למה דווקא אירופה 555241
האינדונזים ידעו על קיום האי וגם הגיעו אליו (אפילו בקביעות, כמדומני). לגבי האחרים - מה זה "תמיד ידעו"? כמה זמן אחורה אתה הולך עם ציור מפות ימיות בעלות משמעות, עם סחר ימי מפותח וכן הלאה? למה הערבים או האירופים אמורים לדעת על מה שקורה דרומית לאינדונזיה? אינדונזיה עצמה לא עניינה אותם במיוחד, ואם בין אלפי האיים יש גם עוד אחד די גדול (ולאף אחד לא היה מושג כמה גדול, אפילו לא בקירוב) אבל לא מיושב ובלי סחורות מענינות - אז מה? עוד אי. סביר להניח שאפילו מי שישב בחלקים אחרים של אינדונזיה (שלא דיברו באותה שפה) לא ידע על קיומו.
למה דווקא אירופה 555246
לפני גילוי אמריקה.
למה דווקא אירופה 555249
לגבי סחר ימי ושות': צריך לזכור שכמעט כל (או כל) איי האוקיינוס השקט התגלו ע"י הפולינזים.

ומכאן עולה השאלה: למה אנחנו מסתכלים רק על הסינים ולא על התאים? שלא לדבר על היפנים.

עיון חטוף אצל הדודה מעלה שדווקא בסוף ימי הביניים הייתה אימפריה ששלטה על אינדונזיה: Majapahit [Wikipedia].
למה דווקא אירופה 555282
אבל זה שהפולינזים גילו אותם לא אומר שאחרים ידעו מזה. במאה השבע עשרה האירופים עוד חשבו שבדרום האוקינוס השקט מסתתרת אולי עוד יבשת גדולה; למעשה, חלק מהמיפוי של חופי אוסטרליה נעשה על ידי משלחות שיצאו לחפש בדיוק את היבשת הזו. הם לא שוחחו על כך עם הפולינזים (שמצדם לא מיפו את האוקינוס באיזושהי צורה מסודרת). אגב, בקווי הרוחב של החלקים הדרומיים של אוסטרליה הרוחות נושבות מזרחה, כך שלספינה פולינזית ששטה שם קל יותר להפליג לעומק האוקינוס השקט מאשר לאורך החוף האוסטרלי מאיזור סידני למלבורן ומערב אוסטרליה.
למה דווקא אירופה 556811
האם לא היה גם שיקול של מציאת ארץ גזירה רחוקה מספיק וריקה בשביל אזרחים בריטיים שסרחו (למשל לקחו הלוואות ולא עמדו בהחזרים כמו מר מיקובר ודמויות אחרות בסיפורי דיקנס)? מרבית מתיישבי אוסטרליה מעולם לא היו אסירים של מושבות העונשים, אבל גם חלק גדול מן המהגרים האחרים היו בני משפחה של האסירים ומהגרים בכפייה שגורשו או נאלצו להגר שלא בטובתם. אוסטרליה מעולם לא היתה הארץ המובטחת בשביל האירופאים. יתכן שכל הצד הכלכלי נועד בעצם למצוא תעסוקה ולממן את מושבת העונשים הגדולה הזאת.
למה דווקא אירופה 555105
אם הסינים לא היו רחוקים מגילוי אמריקה, הרי שאילו האוקיאנוס השקט היה צר כמו אחיו האטלנטי - הם היו עשויים לזכות בה. הטענה שאני מנסה להגן עליה היא שאין זה רק צירוף מקרים מצער - אלא שהגאוגרפיה דרשה מהסינים עוד מאה שנים של אימונים ללא תועלת מיידית.

אין לי הסבר מדוע הרובה פותח והשתכלל דווקא באירופה, אבל כדאי לזכור שבתאריך הקריטי של 1500, רובים לא היו נשק דומיננטי. התותחים העותומנים שהבקיעו את חומות קונסטנטינופול היו מועילים יותר.

(נראה לי שג'ארד מזכיר את החידה האוסטרלית שהעלית - החוף הצפוני של אוסטרליה איננו מסביר פנים לתרבויות מאקלים ממוזג. אוסטרליה פוספסה כיוון שהיא נתפסה כאי גדול וצחיח.)
למה דווקא אירופה 555107
היתרון של האוקינוס השקט הוא שרשראות האיים, אבל באמת שאינני יודע את הנסיבות. יש גם את מפקד הצוללת הבריטי שבכלל טוען שהסינים *כן* גילו את אמריקה ואפילו התישבו בה.
למה דווקא אירופה 555112
תזכורת
למה דווקא אירופה 555254
בהחלט. יש עדויות להמון מכבסות מאותה תקופה.
עוף חמוץ מתוק 555258
אם אני זוכר נכון הוא דווקא בנה את הטיעון שלו על זני התרנגולות שהיו באותה תקופה בדרום אמריקה.
למה דווקא אירופה 555084
ספרד גילתה את אמריקה. בריטניה וצרפת ניצחו אותה בהמשך. הטיעון הזה נשמע לי פיטר־פני במידה דומה.
למה דווקא אירופה 555108
נסיון הסבר: העושר והידע שרכשו ספרד ופורטוגל באמריקה זלגו לאנגליה, לצרפת, וקודם כל להולנד.
למה דווקא אירופה 555971
אני לא יכול לחשוב שום מובן שבו צרפת ניצחה את אמריקה. אפילו אם אתה אתה מחשיב את נצחון ארה"ב באמריקה כנצחונה של בריטניה, הרי שהדומיננטיות של ארה"ב באמריקה מול המדינות הלטיניות ביבשת לא התפתחה עד המאה ה19, ואז הדומיננטיות של התרבות האירופית באמריקה ובעולם בכלל כבר היתה עובדה מוגמרת.
למה דווקא אירופה 555983
בריטניה וצרפת ניצחו את *ספרד*, למרות שליטת האחרונה על אמריקה. צפריר הביא זאת כדוגמה נגדית לטענה שהבאתי בשם איאן מוריס, כאילו עושר אמריקאי מבטיח שליטה אימפריאלית.
למה דווקא אירופה 555993
אה... הבנתי. נכון.
למה דווקא אירופה 555089
אם אתה סוחר עם אפריקה והודו (כפי שסין עשתה) אז ספינות חוצות-אוקינוסים הן דבר מאד מועיל עבורך. גם האירופים לא פיתחו ספינות כדי לחצות את האוקינוס האטלנטי אלא לטובת סחר עם היעדים האלה. הענין הוא שהסינים החליטו בשלב מסוים פשוט לוותר על הסחר הזה.
למה דווקא אירופה 555982
הממ.. כדאי שאקרא את איאן מוריס, אולי יש לו תשובה טובה. כרגע נראה לי שזה מפיל את הטיעון העיקרי שלו. תודה.
למה דווקא אירופה 556002
אני יכול לחשוב על תשובות אפשריות. אולי ההשתלטות על אירופה היא תנאי הכרחי אבל לא מספק. אולי עצם הגירוי של הסחר והכיבוש עם יבשת זרה הוא מה שנותן את הדחיפה, ולא משנה מי זוכה בשטח בסופו־של־דבר.
למה דווקא אירופה 556001
חצאי האיים של אירופה לא שכנעו גם אותי. גם לאסיה יש חצאי איים ואיים: קוריאה, יפן, טיוואן, דרום־מזרח אסיה. אם כבר יש משהו מיוחד בגיאוגרפיה של האיזור, אולי זה הים התיכון שמאפשר מגע תכוף אבל לא אינטימי עם תרבויות זרות נוספות. למזרח־אסיה אין שום דבר כזה. אבל אני לא חושב שהים התיכון השתתף כל־כך הרבה בהתפתחות של אירופה בימי־הביניים המאוחרים ואילך.

אני חושב שתמיכה לטיעון שאמריקה ניתנה לאירופים על־ידי הקרבה הגיאוגרפית היא שארבע המעצמות שכבשו לעצמן בסופו־של־דבר שטחים משמעותיים באמריקה הן גם בדיוק ארבע המדינות האירופיות שיש להן חוף ישיר על האוקיינוס האטלנטי. מעצמות ימיות ויבשתיות אחרות באירופה כמו מדינות שונות באיטליה, סקנדינביה וגרמניה, וכן האימפריה העותומנית, ואולי אפילו הולנד, לא נכנסו למשחק או לא הצליחו בו, וכולן נמצאות רחוק יותר על חופי ימים אחרים.

אגב, מה אתה אומר לגבי הנסיונות המוקדמים בהרבה של לייף אריקסון הנורבגי? מעט מדי ומוקדם מדי?
למה דווקא אירופה 556010
הולנד דווקא נכנסה למשחק, אך לא עמדה בתחרות מול בריטניה וצרפת. נשארה לה מושבה קטנה אחת באירופה (שהם קיבלו מהבריטים, בתמורה לאמסטרדם החדשה וסביבתה, בסיום אחת המלחמות שבה נצחה אנגליה).

מה בקשר לסקנדינביה (כולל דנמרק)? שבדיה היתה מעצמה יבשתית בחלק מהתקופה האמורה. דנמרק כבשה מחדש את גרינלנד באותה תקופה, אך לא מעבר לכך.
למה דווקא אירופה 556012
(מושבה קטנה באמריקה, כמובן: סורינם [ויקיפדיה]. האנגלים לא בדיוק ניצחו באותה מלחמה. לא נורא)
למה דווקא אירופה 556036
זה מה שאני אומר. חלק מהמדינות האירופיות הלא-אטלנטיות רצו וניסו, אבל לא הצליחו, לפעמים למרות יתרונות תוך-אירופיים שאולי היו להן. גם שבדיה ניסתה להתיישב בצפון־אמריקה וטאטאו אותה משם מהר מאוד.

בכל מקרה הולנד היא די יוצא־דופן בסיפור, כי היא קטנה בהרבה ויש לה הסטוריה יוצאת דופן מבחינת יחסי־חוץ (חלק מהאמפריה הספרדית קודם, ובת־ברית פרוטסטנטית של בריטניה חלק מהזמן אחר־כך).
שלל ביקורות 558145
על ספר זה של דיימונד (כולל אחת של ביל גייטס) ועל ספריו האחרים בתחום

חזרה לעמוד הראשי פרסום תגובה למאמר

מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים