בין חיפה לתל-אביב

2660

פואמה
יצירות אמנות • נועם מאיר שדות • יום א', 10/9/2006, 13:00

מתלהב מהנסיעה לתל אביב בפעם הראשונה מָחָר אֲנִי נוֹסֵעַ לְתֵל אָבִיב בַּפַּעַם הָרִאשׁוֹנָה עֶרֶב הַפְּתִיחָה שֶׁל יוֹנָה ווֹלַך אֵיזוֹ הִתְרַגְּשׁוּת סוֹף סוֹף אֶרְאֶה אֶת גְּדוֹלֵי הַשִּׁירָה מוּל עֵינַי לא רַק בַּדִּמְיוֹן וְאֶשְׂמַח וְאֶרְקֹד וְאֶצְהַל אֵיזֶה יוֹם מְאֻשָּר מַגִּיעַ לִי מַגִּיעַ לִי קְצַת מַזָּל אולי לא כדאי לנסוע מַהֵר מִדַּי, מַהֵר מִדַּי מִהַרְתִּי לְהִתְלַהֵב מְדֻבָּר סַך הַכּל בְּהַרְצָאָה רְגִילָה לא כָּזאת שֶׁבָּאִים מְשׁוֹרְרִים לא כָּזאת שֶׁאֶפְשָׁר לִפְגּשׁ אֲנָשִׁים לא מַשֶּׁהוּ מְיֻחָד כְּמוֹ בְּחֵיפָה שַׁבַּתַּרְבּוּת כָּזאת אָז מָה הִתְלַהַבְתִּי ? בִּשְׁבִיל זֶה לִנְסעַ לְתֵל אָבִיב ? וּלְבַזְבֵּז כֶּסֶף עַל רַכָּבוֹת וְאוֹטוֹבּוּס ? מָה, אֲנִי מִילְיוֹנֵר ? בתל אביב יש יותר אפשרויות להכיר אנשים וּמָה עֲדִיפָה תֵּל אָבִיב עַל חֵיפָה בְּתֵל אָבִיב יֵשׁ הַכּל עִתּוֹנִים מָגָזִינִים בַּתֵי קָפֶה מִסְעָדוֹת וּפה אֵין כְּלוּם אֵין שִׁירָה אֵין מְשׁוֹרְרִים אֵין עִם מִי לְדַבֵּר רַק שֶׁקֶט שֶׁקֶט שֶׁל דִבּוּר אִטִּי מְעַצְבֵּן יש כאלו שמצליחים להתפרסם רק דרך האינטרנט עוֹד לא מַמָּשׁ הִתְמַקַּדְתִּי בָּאִינְטֶרְנֵט הַזֶּה מָה הַכּוֹחַ שֶׁלּוֹ מָה הַיְּכלֶת שֶׁלּוֹ הַאִם דַּרְכּוֹ אֶפְשָׁר לִכְבּשׁ אֶת הָעוֹלָם מִי הָאֲנָשִׁים שֶׁנִּמְצָאִים שָׁם מָה הֵם עוֹשִׂים ? אֵיך הֵם עוֹשִׂים זאת ? אֵיך הֵם מְיַצְּרִים שִׁיר ? וְכָל כָּך בְּקַלּוּת מְפַרְסְמִים רַק לוֹחֲצִים עַל הַקְּלִיק קְלִיק יְמָנִי וְהוֹפּ, יֵשׁ לָהֶם שִׁיר מְפֻרְסָם בְּכָל הָעִיר האם באמת יש צורך להכיר משוררים באופן אישי ? הַאִם בֶּאֱמֶת יֵשׁ הֶכְרֵחַ שֶׁיִּרְאוּ אוֹתִי, כָּל אַנְשֵׁי הַשִּׁירָה הַאִם עָלַי לְהוֹפִיעַ לְהַרְאוֹת אֶת פָּנַי הַיָּפִים אוֹ שֶׁמַּסְפִּיק לְהַרְאוֹת שִׁירִים שִׁירִים טוֹבִים נֶחְמָדִים אוֹ שֶׁמָּא עָלַי לָלֶכֶת בִּרְחוֹבוֹת הָעִיר וְלִצְעק : אֲנִי מְשׁוֹרֵר, שִׂימוּ לֵב אֵלַי, רַק אֲנִי טוֹב וְאֵין אֲחֵרִים אוֹ שֶׁגַּם אִם אֲנִי פּה יוֹשֵׁב וְכוֹתֵב שִׁירִים זֶה טוֹב לָעוֹרְכִים מתקשר למישהי שתחליט בשבילי סוּזָן הֶחְלִיטָה בִּשְׁבִילִי לִנְסעַ בְּלִי סָפֵק בְּלִי חֲשָׁשׁ לִנְסעַ וְ לִרְאוֹת מָה יִקְרֶה ואבא אמר אחרת וְאַבָּא, הוּא אָמַר לִי לא, נִסָּה לְהָנִיא אוֹתִי, שֶׁאֲנִי לא אֶסַּע לא רָצָה שֶׁאֲנִי אֶתְקַדֵּם פָּחַד שֶׁיִּהְיוּ שִׁירִים נוֹסָפִים עַל מַעֲלָלָיו וְהַפַּעַם בְּבָמוֹת רְחָבוֹת יוֹתֵר חוקר לעצם העניין וּמָה הַהֶבְדֵּל בֵּין תֵּל אָבִיב לְחֵיפָה מָה הַהֶבְדֵּל בֵּין אֵרוּעַ תֵּל אָבִיבִי לְאֵרוּעַ חֵיפָנִי הַאִם אֵין שָׁם אוֹתָם אֲנָשִׁים עִם אוֹתָן עֲנִיבוֹת לְחִיצוֹת הַיָּדַיִם חֻלְצוֹת מַרְשִׁימוֹת מְקוֹמוֹת יְשִׁיבָה תַּשְׁלוּמִים הַכּל אוֹתוֹ דָּבָר רַק סְרָטִים אֲחֵרִים איך מתמודדים עם מכובדי תל אביב ? וְאִם יִהְיוּ שָׁם אֲנָשִׁים מְכֻבָּדִים, אָז מָה מָה, אֲנִי לא מְכֻבָּד רַק בְּתֵל אָבִיב יֵשׁ מְכֻבָּדִים בְּחֵיפָה אֵין ? וּסְתָם בָּרְחוֹב אִי אֶפְשָׁר לִפְגּשׁ אֵיזֶה מְכֻבָּד וַאֲפִלּוּ לא לָדַעַת שֶׁהוּא מְכֻבָּד מְכֻבָּד. כֻּלָּנוּ מְכֻבָּדִים. מנסה לחשוב על מכובד שאינו מכובד מְכֻבָּד זֶה רַק בָּראשׁ שֶׁלִּי לְאֶחָד יְהוּדָה לֵוִי יִהְיֶה הָאִישׁ הֲכִי מְכֻבָּד שֶׁיֵּשׁ הוּא מַעֲרִיץ אוֹתוֹ לא יָכוֹל שֶׁלּא לַחְשׁב עָלָיו הַשֵּׁנִי לא שָׁמַע עָלָיו בִּכְלָל מִי זֶה יְהוּדָה לֵוִי ? הוּא לא יוֹדֵעַ בִּכְלָל מָה, הוּא ראשׁ מֶמְשָׁלָה ? מגיע למסקנה שאין מה לפחד הֲרֵי הֵם אֲנָשִׁים רְגִילִים עִם גּוּף וּפָנִים מִי שֶׁמַּכִּיר אוֹתָם הֵם רַק אַנְשֵׁי הַסִּפְרוּת לַאֲחֵרִים הֵם רַק כּוֹתָרוֹת עַל גַּבֵּי הַסְּפָרִים משורר חזק אֲנִי לא צָרִיך אֶת תֵּל אָבִיב אֲנִי יָכוֹל לְהִשָּׁאֵר בְּחֵיפָה לוּ רַק בִּשְׁבִיל לְהַגִּיד : אֲנִי לא מְפַחֵד לא מְפַחֵד לִזְקף קוֹמָה לְהַגִּיד אֲנִי מְשׁוֹרֵר מְשׁוֹרֵר טוֹב מְשׁוֹרֵר מֻצְלָח מְשׁורֵר בַּעַל דֵּעָה מְשׁוֹרֵר שֶׁיּוֹצֵא הַחוּצָה בַּבּקֶר וְלא מְפַחֵד מִשְּׁכֵנָיו מְשׁורֵר שֶׁיּוֹדֵעַ שֶׁהוּא חָזָק חָזָק בְּעוֹלַם הַשִּׁירָה לא שוכח את העבר שׁוּב עָלָה בִּי הַסָּפֵק שֶׁמָּא שׁוּב אֲנִי בְּמִין מַצָּב מְטרָף שֶׁכָּזֶה חוֹשֵׁב שֶׁאֲנִי יָכוֹל לַעֲשׂוֹת הַכּל מַאֲמִין בִּדְבָרִים בִּלְתִּי אֶפְשָׁרִיִּים מַחְשְׁבוֹת גַּדְלוּת בְּקִצּוּר חָשַׁבְתִּי, חָשַׁבְתִּי וְהֶחְלַטְתִּי שֶׁלּא טוֹב, נִרְאֶה. משוגע הוא חלאת אדם אֵיך אֲנִי בִּכְלָל מֵעֵז לִיזם דָּבָר כָּזֶה ? מִי אֲנִי בִּכְלָל סְתָם חֶלְאַת אָדָם יוֹשֵב חוֹשֵׁב שֶׁהוּא חָשׁוּב נוּ בֶּאֱמֶת תִּתְעַשֵּת בֶּן אָדָם, תִּתְעַשֵּת, אַתָּה לא שָׁוֶה כְּלוּם. כי תלוי כספית בביטוח לאומי בְּעָיָה כַּסְפִּית וּמָה, אֲנִי מִילְיוֹנֵר קָשׁוּר בַּעֲבוֹתוֹת בַּרְזֶל אֶל הַכֶּסֶף וּבְעִקָּר אֶל בִּטּוּחַ לְאֻמִּי אֶל הַגּוּף הַצִּבּוּרִי שֶׁבִּגְלָלוֹ אֲנִי חַיָּב תָּמִיד לְהַגִּיד : אֲנִי נָכֶה, אֲנִי נָכֶה מבריא פתאום ומחליט לנסוע לתל אביב מַשֶּׁהוּ בְּכָל אֹפֶן מַחְזִיק אוֹתִי לא נוֹתֵן לִי לָנוּעַ לְאוֹתָם מְחוֹזוֹת אֲפֵלִים שֶׁל נָכוּת וַעֲיֵפוּת וְטִפְּשׁוּת וְאִבּוּד עֶשְׁתּוֹנוֹת וַאֲנִי מַרְגִּישׁ שֶׁיֵּשׁ בִּי הַכּוֹחַ לָקוּם הַיּוֹם וּלְהַגִּיד לְעַצְמִי : נוֹעַם, הַיּוֹם נוֹסְעִים לְתֵל אָבִיב ! מתכונן ליציאה לתל אביב פִּתְאוֹם שַׁלְוָה נָחֲתָה עָלַי תֵּל אָבִיב, חָשַׁבְתִּי, תֵּל אָבִיב מָה יֵשׁ בָּהּ בְּאוֹתָהּ עִיר דֵּמוֹנִית, תֵּל אָבִיב מָה שׁוֹנֶה בָּהּ לְמָשָׁל מֵחֵיפָה, עִיר יָפָה כָּל כָּך, מַדּוּעַ לְקַנֵּא וְלִנְהר לְשָׁם לְתֵל אָבִיב מָה פּה רַע ? רוצה להיות תל אביבי קִבַּלְתִּי הַחְלָטָה אֶשָּׁאֵר בְּחֵיפָה אֲבָל אֶעֱבר לָגוּר בַּכַּרְמֶל זֶה רַק מֶרְחַק כַּרְמֶלִּית וְהַשִּׁנּוּי לא דְּרַסְטִי כָּל כָּך אֲבָל שִׁנּוּי צָרִיך חַיָּבִים אִי אֶפְשָׁר לְהִשָּׁאֵר כָּך מַסְפִּיק עִם הַבְּדִידוּת צָרִיך לְהַתְחִיל לִחְיוֹת מֵחָדָשׁ מרגיש שונה ברכבת בָּרַכֶּבֶת, מַבִּיט יְשִׁירוֹת לַאֲנָשִׁים בָּעֵינַיִם מַרְגִּישׁ קְצַת בּוּשָׁה תּוֹצָאָה שֶׁל מָה ? שֶׁל חִנּוּך נוֹרָא ? נִתָּן לְתִקּוּן ? גְּזֵרָה ? אוֹ שֶׁעָלַי לְהִשָּׁאֵר בִּלְתִּי שָׁפוּי ? רוֹצֶה לְהַאֲמִין שֶׁלּא מְקַוֶּה מַמְשִׁיך לְכִוּוּן תֵּל אָבִיב לַהַרְצָאָה הַלְוַאי שֶׁזּוֹ רַק תְּחוּשָׁה רְקוּבָה שֶׁל הַזְּמַן. בגלל זה צריך להשאר בחיפה ? נַנִּיחַ שֶׁיֵּשׁ לִי אֵיזוֹ בְּעָיָה בְּעָיָה בַּתְּפִיסָה, נַגִּיד שֶׁאֲנִי לא יָכוֹל לְהִסְתַּכֵּל לִשְׁנֵי אֲנָשִׁים בָּעֵינַיִם בּוֹ זְמַנִּית אֵיפה זֶה מַצִּיב אוֹתִי עַל הַמַּפָּה ? הַאִם זֶה כּוֹפֶה עָלַי הִסְתַּגְּרוּת אֵין אוֹנִים בִּשְׁכוּנָה קְטַנָּה וּצְפוּפָה אוֹ שֶׁאֲנִי יָכוֹל לִהְיוֹת כְּמוֹ כֻּלָּם ? שְׁאֵלָה חֲשׁוּבָה. מגיע לתל אביב ומתאכזב אֲנִי פֹּה וְאֵיכָה הֵם כָּל אוֹתָם אֲנָשִׁים מְפֻרְסָמִים אֲנָשִׁים רְגִילִים נִמְצָאִים פּה זְקֵנִים בְּרֻבָּם כְּמוֹ אֶצְלֵנוּ, בְּחֵיפָה מִסְתּוֹבְבִים, מְחַפְּשִׂים סְפָרִים לִקְנוֹת לא מַשֶּׁהוּ מְיֻחָד לא מָה שֶׁחָשַׁבְתִּי בהרצאה על יונה וולך הָיִיתִי רוֹצֶה לִהְיוֹת יוֹנָה ווֹלַך לִצְעק לָעוֹלָם אֲנִי כָּאן תִּסְתַּכְּלוּ אֲנִי לא מְפַחֵד לִצְעק לְהִתְעַרְטֵל לְהֵחָשֵׂף לא לְפַחֵד לָדַעַת יוֹתֵר לְהַשְׁתִּין עַל כֻּלָּם לְהַגִּיד אֲנִי הַטּוֹב בָּעוֹלָם וּלְחַיֵּך לַמַּצְלֵמָה יונה וולך אישה מדהימה לא יָכלְתִּי לְהִתְאַפֵּק לא יָכלְתִּי לְחַכּוֹת כָּתַבְתִּי זָרַמְתִּי עִם הַכְּתִיבָה כָּתַבְתִּי עַל הָעֶרֶב הַהוּא עִם יוֹנָה ווֹלַך הָעֶרֶב הַנִּפְלָא מָה אוּכַל לְהַגִּיד אֵיזֶה עֶרֶב מַקְסִים אִשָּׁה מַקְסִימָה אֵיזוֹ הַשְׁפָּעָה הִיא נָתְנָה לִי לא אוּכַל לִשְׁכּחַ גַּם אַחֲרֵי שָׁנִים יוֹנָה, אַתְּ אֲהוּבָתִי לְנֵצַח נְצָחִים להיות יונה וולך אֲנִי כְּבָר לא מְפַחֵד יוֹרֵק עַל כֻּלָּם הַחֶבְרָה מְחֻרְבֶּנֶת תִּקְשׁרֶת זוֹלָה צָרִיך לָקוּם, לָצֵאת מֵ-4 קִירוֹת לִהְיוֹת אוֹפּוֹזִיצְיָה לוֹחֶמֶת לְכָל הַמָּאוּס בַּחֶבְרָה לבסוף חוזר לשגרה בחיפה הַכּל הָיָה פַנְטַזְיָה הַכּל הָיָה חֲלוֹם חָשַׁבְתִּי בְּגָדוֹל וְלא יָצָא דָּבָר אֵיזֶה יוֹנָה ווֹלַך בָּראשׁ הַמְּטֻמְטָם מַקְסִימוּם מוֹכֵר נַעֲלַיִם בָּעוֹלָם הַמְּלֻכְלָך

פרסומים אחרונים במדור "יצירות אמנות"

Drops a Sprig in Silence

דליה אפרת • יצירות אמנות • 4/8/14 • 134 תגובות
אש וכפור

דליה אפרת • יצירות אמנות • 13/5/14 • 28 תגובות
הכפור משחק בכוחו

דליה אפרת • יצירות אמנות • 31/1/14 • 84 תגובות

הצג את כל התגובות | הסתר את כל התגובות

408235

האייל האלמוני

יום א', 10/9/2006, 16:37

לפעמים אני קורא שיר באייל הקורא
(ככה בדרך כלל אני לא קורא שירה)
ונהנה
וחושב שזה נחמד
ואז אני חושב
אם אני נהניתי
זה בטח לא שיר טוב
----------------
תודה, נועם, ותעשו משהו עם האותיות (ך) והניקוד (חולמים).

_new_

נו טוב

408250

האייל האלמוני

יום א', 10/9/2006, 17:45

_new_

בחיפה יש רק שעמום וחולירע

408283

האייל החורב

יום א', 10/9/2006, 20:04

צריך לברוח מהעיר הזאת כמו מאש
ולא משנה יש קטיושות או אין

_new_

בחיפה יש רק שעמום וחולירע

408361

האייל האלמוני • בתשובה להאייל החורב

יום ב', 11/9/2006, 6:20

מדהים איך אתם החיפאים לא מעריכים מה שיש לכם פה. כנראה רק מי שבא ממקום נידח יותר יכול להעריך את חיפה :)

בעיני זו העיר הכי יפה ומענינת בארץ.

_new_

פואמה

408329

מתן ליבוביץ

יום א', 10/9/2006, 23:40

תהייה:

תוהה למה צריך,
כדי להגיד,
מה אתה חושב,
כל שלוש מילים,
ללחוץ על אנטר,

למה לקרוא לזה שירה:
--------------------

ולמה לקרוא לזה,
שירה.
למרות שאין בשירה הזו בכלל חריזה,
ומשקל.

ואולי אפשר:
------------

ואולי אפשר גם,
להחליט לעשות אנטר,
כל אות.
ולקרוא לזה,
ש
י
ר
ה

פ
ו
ס
ט
-
מ
ו
ד
ר
נ
י
ת

:-)

_new_

פואמה

408330

האייל האלמוני • בתשובה למתן ליבוביץ

יום א', 10/9/2006, 23:42

השורות האחרונות שלך מאוד מפוספסות.
שי
ר
ה

פוס
ט
מו
דרנ
י

ת.

_new_

פואמה

408337

האייל האלמוני • בתשובה להאייל האלמוני

יום ב', 11/9/2006, 0:14

אתה ומר ליבוביץ כנראה חדשים כאן. הבדיחות האלה חזרו על עצמן באייל הרבה פעמים. למשל, בפתיל מתגובה 102548 - אבל יש עוד, אין לי זמן לסרוק.

_new_

פואמה

408347

האייל האלמוני • בתשובה להאייל האלמוני

יום ב', 11/9/2006, 1:24

אני קוראת אותך לסדר. פורסמו כאן גם יותר מכמה וכמה שירים, האם אין מקום לשירים חדשים? האם אין טעם לנסות ולשפרם???

_new_

פואמה

408349

האייל האלמוני • בתשובה להאייל האלמוני

יום ב', 11/9/2006, 1:51

תגובה 270268, תגובה 270293, הפתיל מתגובה 261224, ובאחת התגובות בו הפניה לתגובה 32869 הבלתי נשכחת, והפתיל המדאייים שבעקבותיה (אחרי כמה תגובות). תגובה 239881.

_new_

שאלה

408399

האייל האלמוני

יום ב', 11/9/2006, 11:02

יש כאן עורך או עורכת שאחראים לתכנים? אם החלטתם למעט כל כך בפירסום שירה לפחות תבחרו שירה שמתקרבת לבינוני לפני שאתם מפרסמים אותה. חבל... פשוט חבל
ולמי שמחפש משהו קצת יותר ברמה נפתח מגזין רשת חדש:

http://www.scheherezade.co.il

_new_

שאלה

408443

גדי אלכסנדרוביץ' • בתשובה להאייל האלמוני

יום ב', 11/9/2006, 13:48

יש כאן עורך או עורכת שאחראים למחיקות? נראה לי שיש לכם מטרה מושלמת.

_new_

שאלה

408472

האייל האלמוני • בתשובה לגדי אלכסנדרוביץ'

יום ב', 11/9/2006, 16:07

אם להגיד ששיר הוא בינוני בקושי ולהפנות לאתר תרבות חדש הם עילה למחיקה אולי נחסום את התגובות בכלל

_new_

שאלה

408475

גדי אלכסנדרוביץ' • בתשובה להאייל האלמוני

יום ב', 11/9/2006, 16:22

אם לפרסם את האתר שלך באתר אחר על ידי שפיכת לעג על האתר האחר... בעצם, למה אני עונה? ע-ו-ר-ך!

_new_

דבלואציה קוראים לזה

408485

איילת מתפתלת • בתשובה לגדי אלכסנדרוביץ'

יום ב', 11/9/2006, 17:00

שצריך להנמיך משהו אחד על מנת שמשהו אחר ירגיש גבוה.

לא צריך למחוק מספיק להבין את המנגנון ואז להתפתל בכסא בחוסר נוחות.

דבלואציה או דוולואציה? מה דעתך?

_new_

דביליזציה

408503

האייל האנומלי • בתשובה לאיילת מתפתלת

יום ב', 11/9/2006, 17:57

_new_

דווקא

408589

תומר	יום ג', 12/9/2006, 0:22

סַבָּבָּ.

יש בסגנון הזה משהו מרענן. אולי אפשר למצות בקצת פחות קטעים.

_new_

לאייל האלמוני

408640

נועם מאיר שדות

יום ג', 12/9/2006, 11:56

לאייל האלמוני, אתה מוזמן לתקוף אותי באופן אישי בכתובת ה-email שלי כפי שהיא מופיעה בתחילת המאמר.
נועם.

_new_

הלואי והאתר היה שלי

408647

האייל האלמוני

יום ג', 12/9/2006, 12:49

לצערי אני עדיין לא מעורכי שחרזדה ואף לא מהאנשים שזכו לפרסם שם.

_new_

408700

נועם מאיר שדות

יום ג', 12/9/2006, 14:38

לגבי השירים,
השירים בנויים ממקצב מוזיקלי. כאשר ההטעמה של המילה יוצרת את המקצב ולאו דוקא החריזה או המשקל. צריך לקרוא את השיר לפי העברית ולפי המוזיקה שנוצרת עם חיתוך השורות.

נועם.

_new_

408722

נועם מאיר שדות

יום ג', 12/9/2006, 16:07

הדרך הנכונה להסתכל על השירים זה להתעלם מהכותרות, ולקרוא כל שיר בנפרד. לא להתיחס לזה כפואמה. כי זה לא נכתב כפואמה. זה מחזור שירים. תתעלמו מהכותרות ותקראו שיר שיר ועכשיו תגיבו.

נועם.

_new_

למה להתעלם?

408891

האייל האלמוני • בתשובה לנועם מאיר שדות

יום ד', 13/9/2006, 13:22

לדעתי אין צורך להתעלם מהכותרות בזמן הקריאה. הכותרות נותנות מושג בקשר ל''מה שתיכף יבוא'', ויוצרות תהליך מדורג המתקדם משיר לשיר.

לא ברורה לי ההתעלמות הכללית כאן (להוציא מישהו אחד שדווקא רוצה ''לרדת'' על הכותב, אבל עושה לו הנחה עקב מצבו), אני, בכל אופן - הצטמררתי כשהגעתי לשורה - ''אני נכה, אני נכה''. ואחר כך, כמובן, הלבטים, הגעגועים, הערגות, התקוות והנחיתה ההכרחית אל קרקע המציאות המגבילה. למרות שאינני נכה, תהפוכות חיי הביאו אותי להזדהות עמוקה ולהבנה עמוקה של התהליך, שבוודאי חוזר על עצמו בכל תקופה מסויימת, ותמיד, מחדש, הוא קשה וכרוך בהשלמה עם הפער המוכר שבין מציאות וחלום.

כל טוב ואיחולי הגשמת שאיפות כלליות ופיוטיות - רובן, אם לא כולן...

_new_

בין ת''א לחיפה

408738

ספטון אלונה

יום ג', 12/9/2006, 16:53

ההבדל עצום מאוד הרבה יותר מאשר כתבת במאמר הנחמד
שלך, אני תל-אביבית לשעבר אך מכירה היטב גם את חיפה,
המשותף לשתי ערים אלו כמובן חוף הים.
ההבדל הוא לא רק יונה ווך , בתרבות, בצורת החיים,
הבילויים בדיסקוטקים.
ת''א עיר ללא הפסקה, עיר הנוער התחיל ביריד בת''א
ועבר לחיפה, כי כאן יש יותר נוער מת''א.
בחיפה יש קטיושות, ובחורף קר מאוד, יותר מת''א החמה.

_new_

בין ת''א לחיפה

408749

גדי אלכסנדרוביץ' • בתשובה לספטון אלונה

יום ג', 12/9/2006, 17:27

מה זה בעצם אומר, "עיר ללא הפסקה"? כשאירחתי בת"א בתקופת המלחמה שבאה עלינו לרעה אורחת מחיפה, היא התפלאה לראות עד כמה מוקדם החנויות נסגרות במקומות שוקקים כמו דיזינגוף סנטר (מישהו קרא את הכתבה המגוחכת עליו ב"העיר" לפני כמה שבועות). האם "ללא הפסקה" מתייחס רק למועדוני לילה ופאבים?

_new_

בין ת''א לחיפה

408882

ברקת • בתשובה לגדי אלכסנדרוביץ'

יום ד', 13/9/2006, 11:17

ולפיצוציות.

(ברקת, חזרה מנופש עם הרבה הפסקות).

_new_

בין ת''א לחיפה

408886

גדי אלכסנדרוביץ' • בתשובה לגדי אלכסנדרוביץ'

יום ד', 13/9/2006, 12:37

אחרי ''שבועות'' בסוגריים צריך לבוא סימן שאלה (אם כי גם בלעדיו הטיעון שבסוגריים נכון).

_new_

בין ת''א לחיפה

408902

ברקת • בתשובה לגדי אלכסנדרוביץ'

יום ד', 13/9/2006, 14:36

מה באמת היה בכתבה ההיא? (לא קוראת העיר. אני תל אביבית...).

_new_

בין ת''א לחיפה

408907

גדי אלכסנדרוביץ' • בתשובה לברקת

יום ד', 13/9/2006, 14:49

שבחים מכאן ועד להודעה חדשה, בנוסף לראיון מלטף עם הארכי-חסרת-טקט-ית שהיללה ופיארה את הלבירינתיות של הקניון. בשבוע הבא: התחנה המרכזית החדשה שלא היכרתם.

_new_

בין ת''א לחיפה

408909

ברקת • בתשובה לגדי אלכסנדרוביץ'

יום ד', 13/9/2006, 14:51

בהחלט מגיעים לה שבחים. אני מגיעה לקניון הזה באופן קבוע מאז שנפתח, בשנים האחרונות בד''כ יותר מפעם בשבוע, ועדיין לא מתמצאת בו. כדי למצוא חנות מסוימת אני נכנסת באחד הפתחים, לא משנה איזה, והולכת במעגלים עד שמגיעה.

_new_

409014

נועם מאיר שדות

יום ה', 14/9/2006, 6:18

השירים האלו מופיעים גם בגירסא יותר טובה בחוברת "מטעם 7" בעריכת יצחק לאור. שם ניתן יותר דגש למבנה ולתוכן ופחות לשטויות הילדותיות האלו שאליהן שמתם לב.

_new_

מה עם מדיניות "האייל" שלא לפרסם מאמרים שהתפרסמו במקום אחר?

409056

האייל האלמוני • בתשובה לנועם מאיר שדות

יום ה', 14/9/2006, 11:14

_new_

מה עם מדיניות "האייל" שלא לפרסם מאמרים שהתפרסמו במקום אחר?

409061

האייל האלמוני • בתשובה להאייל האלמוני

יום ה', 14/9/2006, 11:21

אזא''מ, זה אמור רק לגבי מאמרים ולא כולל שירה.

_new_

החן שבשיר הזה

409097

ברקת	יום ה', 14/9/2006, 13:09

וההנאה ממנו, נובעים מכמה מקורות:

א. כנות ואירוניה עצמית - נפרשים פה, פרק אחר פרק, המונולוגים הפנימיים של המשורר, שמתלבט בסוגיה שהיא פעוטה לכאורה (לנסוע לת"א או לא), אבל בעצם מעלה ומורידה לגבי כל הווייתו. פעם למעלה ופעם למטה, פעם "בשבילי נברא העולם" ופעם "ואנוכי עפר ואפר". אם ייסע ואם לא, אין זה משנה. מה שמשנה הוא הקלות שבה תחושת הערך העצמי שלו מיטלטלת ונידפת. בנשימה אחת הוא בונה לו עולמות חדשים ועתידים אפשריים מבטיחים (היכרות עם גדולי השירה, מגורים על הכרמל, התערות בת"א), ומייד נושף ומפריח אותם ומכריז שהכל הבל ושהוא עצמו אפס אחד גדול. זה מתקשר גם לסעיף השני:

ב. מילים, מילים - מדובר בסך הכל בנסיעה מחיפה לת"א והגעה לערב ספרותי חגיגי. פעולה פרקטית לגמרי, אבל אצל המשורר היא אפופה ומכוסה בהמון מילים, הרהורים ולבטים. הוא איש מילים, שחולם על הגעה לערב של מילים לכבוד אמנית של מילים, ומכסה על זה במילים נוספות, שנבחרו בכוונה ובלי בושה - קלישאות ודפוסי חשיבה קלישאתיים ושבלוניים ("גדולי השירה", "אותה עיר דמונית", "איזה ערב מקסים, אישה מקסימה", "האינטרנט הזה, מה הכוח שלו?"). ביטויים ורעיונות שלמים שכאילו צוטטו משפת העיתונות השגרתית או מקלישאות הדיבור. קל לדקלם אותם, להעמיד פנים שהם נכונים לרגע, ועוד יותר קל לבטל אותם, להתכחש ולהכריז שמתחילים מהתחלה. ובכל פרק חדש בפואמה מתבטל ההרהור הקודם והמשורר מכריז על תפנית חשיבתית חדשה, שמשנה כליל (ראו סעיף א') את התייחסותו לעולם ולעצמו.

ג. שכבות של הומור - הטלטולים המחשבתיים הלללו שעשעו אותי, גם לא היו זרים לי לגמרי, ועוד יותר שעשע אותי שלקראת הסוף מסתבר שגם הערב הספרותי לא מציאה גדולה ("אנשים רגילים נמצאים פה... כמו אצלנו בחיפה"). הרצון הכן של המשורר לשנות משהו בחייו ובעולם, ליצוק משמעות, מיתרגם בגלל סעיף ב' לאמירות כמו:
אֲנִי כְּבָר לא מְפַחֵד
יוֹרֵק עַל כֻּלָּם
הַחֶבְרָה מְחֻרְבֶּנֶת
תִּקְשׁרֶת זוֹלָה

יש כאן תובנה "גדולה" שהכותב הגיע אליה אחרי ישיבה של כמה דקות, ככל הנראה, בערב השירה. ברור שמדובר בפאנק דה-לה שמאטע. בחירת המילים המדויקת (שוב קלישאות, הפעם פאנקיסטיות ו"היפיות") מבהירה שהמשורר מודע לגיחוך ולפוזה הזמנית שהוא לובש - בחור פרובינציאלי ונכה מדמיין שהוא בוהמיין הבז לבורגנות. בכך בעצם אנחנו מקבלים שכבות על שכבות של מודעות עצמית, שאינה פוסקת לרגע, מראה מול מראה עד אינסוף של ביטול עצמי והגדרה עצמית מחודשת בעזרת "מסכה" חדשה (פעם הוא גדול שירה, פעם הוא מתקן עולם....).

יש כאן גם הומור מכוון, עצמי וסרקסטי, וגם חיוך אמפתי אמיתי שעולה אצל הקורא בגלל תמימותו ולהיטותו של הכותב לשנות את העולם בחלק אחר מן הפרקים, ועוד יותר בגלל הנכונות שלו לחשוף את נבכיו ככה.

פרק הסיום מתמצת את הכל:
הַכּל הָיָה פַנְטַזְיָה
הַכּל הָיָה חֲלוֹם
חָשַׁבְתִּי בְּגָדוֹל
וְלא יָצָא דָּבָר
אֵיזֶה יוֹנָה ווֹלַך
בָּראשׁ הַמְּטֻמְטָם
מַקְסִימוּם מוֹכֵר נַעֲלַיִם
בָּעוֹלָם הַמְּלֻכְלָך

הכל היה חלום - מפני שמעבר לנסיעה הקונקרטית והישיבה בערב השירה ליד אנשים אחרים, העולם קורה בעיקר בראשו של המשורר, וכוח המילים חזק אצלו מן הממשות והחישה.
חשבתי בגדול ולא יצא דבר - ממחיש את סעיף א'. גם המעבר בין רבדי לשון שונים (שאולי קצת בולט מדי) משרת את זה.
איזה יונה וולך בראש המטומטם - אותי לפחות זה מצחיק, כי העליבות הכמעט חנוך לוינית (אבל כמובן נקייה יותר ותמימה יותר) שמה רגל לחלומות הגדולים של המשורר. אפשר לומר שהכותב בוחר להחליק על קליפת בננה, להלקות את עצמו על כך, לדמיין שאולי לא החליק ולבסוף להכריז שהוא טיפש כי כן החליק.

היכולת של הכותב לדייק כל כך בתמלול המהלכים החשיבתיים האלה, של הביטול העצמי, המינון המדויק כל כך והמהילה של סרקזם ושנאה עצמית מול תמימות, להיטות נעורים ורצון לעשות גדולות, פועלים את פעולתם על הקורא ‏¹ בצורה אופטימלית.

עייפה ומרוטה, אז אמשיך אח"כ אם אצליח להיזכר בעוד משהו.

‏¹ לא האייל, אבל לזה התרגלנו.

_new_

החן שבשיר הזה

409182

האייל האלמוני • בתשובה לברקת

יום ה', 14/9/2006, 16:15

תודה. אחלה ניתוח.

_new_

החן שבשיר הזה

409407

shraga • בתשובה לברקת

יום ו', 15/9/2006, 15:50

I also thought of Hanoch Levin (especially LONDON LO MECHAKA LI).
It also reminded me Natan Zach. But then I found out that the song is actually built of svereal small songs.
Quite interesting and new.

_new_

החן שבשיר הזה

409804

האייל האלמוני • בתשובה לברקת

יום א', 17/9/2006, 19:24

כשיש לך את הסבלנות זה תמיד יוצא יופי. זה עוזר, תודה.

_new_

409262

נועם מאיר שדות

יום ה', 14/9/2006, 21:05

סליחה. אם השתמע שאני לא בנוי לביקורת שלילית אז זה לא נכון. אפשר לתת לי גם ביקורת שלילית. קדימה.

_new_

409312

האייל האלמוני • בתשובה לנועם מאיר שדות

יום ו', 15/9/2006, 0:49

קדימה בפני עצמה היא שלילית.

_new_

409344

נועם מאיר שדות

יום ו', 15/9/2006, 11:10

מה שהשירים הללו אומרים שבלי אנשים מסויימים שדפקו לי את החיים חזק מצבי היה הרבה יותר טוב, ולא הייתי נמצא עמוק בבוץ כמו שאני נמצא עכשיו. ולא הייתי צריך לכתוב שירי געגועים לתל אביב מחיפה אלא פשוט הייתי לוקח אוטובוס ונוסע - הישר לתל אביב, מחיפה המופגזת בקטיושות במלחמה הארורה שעברה עלינו, ואני חושב שאני היחידי שהייתי פה במלחמה לבד, בלי משפחה ובלי אף אחד, נאלץ לעבור את ההפגזות לבד, ומה שיש לי להגיד, שילכו לעזאזל מי שגרם לי לכתוב שירי געגועים לתל אביב מחיפה.

_new_

409346

האייל האלמוני • בתשובה לנועם מאיר שדות

יום ו', 15/9/2006, 11:42

זה די מדהים שאתה שולח את זעקת הכאב הזאת דווקא כאן, במקום זר שבו לא מכירים אותך - ואולי זה מראה באמת על עוצמת הכאב ועל חוסר האונים וחוסר הברירה שבמצבך. אולי כדאי להזכיר לך שבאופן כללי, יש באייל נטיה להתייחס לאנשים קצת בקשיחות ולאו דווקא לגלות רחמים. רחמים, או אפילו סתם אהדה אנושית - נתפסים כאן, כנראה, כסנטימנטליות מיותרת - במיוחד כלפי אלה שמפרסמים כאן שירה.

ניתן להבין שהמשפחה שלך היא לא ממש משפחה אוהבת ודואגת וזה באמת מצער מאוד (אם כי להרבה מאיתנו יש משפחות שהן לא ממש זהבה ושלושת הדובים). הלואי שחייך יסתדרו, שתמצא אנשים שיהיה להם אכפת ממך ושלעולם לא תצטרך יותר להיות לבד, לא במלחמות ולא בשום מצבים אחרים.

_new_

409363

נועם מאיר שדות • בתשובה להאייל האלמוני

יום ו', 15/9/2006, 12:31

אחרי המלחמה הזאת מתחרפן השכל ומקבלים אמנזיה ושוכחים לגמרי מה היה, מי נגד מי, וחוזרים לילדות. וזה מה שקרה לי. נדפק לי המוח מהמלחמה. אבל עכשיו חזרתי לעצמי. נועם.

_new_

409432

נועם מאיר שדות • בתשובה לנועם מאיר שדות

יום ו', 15/9/2006, 17:49

נו כבר תגיבו, תתעלמו מכל הרגשנות שהולכת כאן, ותתחילו להתיחס לשירה ברצינות כמו שמגיע לה שיתיחסו אליה - בכבוד.

_new_

409435

מישהי • בתשובה לנועם מאיר שדות

יום ו', 15/9/2006, 18:00

באתר הזה יש רוב לאנשי המדעים המדוייקים, ומדורי השירה לא זוכים כאן לתגובות רבות. ארבעים התגובות שיש בדיון זה כרגע, לפרסום שלך - נדמה לי שזהו מספר די ממוצע למדורים אלה.

נדמה לי גם שעוד לא קרה כאן שהמשורר הפציר בקוראיו שיגיבו ליצירתו. אני מעזה לנחש שלגבי חלק מן המשתתפים - ההפצרות האלה מהוות גורם מרחיק יותר מאשר גורם מעודד. אל תכעס...

_new_

יצחק לאור התחלק על השכל?

409436

האייל האלמוני • בתשובה לנועם מאיר שדות

יום ו', 15/9/2006, 18:01

מעבר לרגשנות השירה עצמה גרועה. אין לזה מקצב כמו שאתה טוען זה כתוב פשוט מדי אין הרבה מעבר השירים לא עומדים כל אחד בפני עצמו וכמכלול זה ארכני לא ממוקד ובמילים אחרות משעמם.

_new_

409439

האייל האלמוני • בתשובה לנועם מאיר שדות

יום ו', 15/9/2006, 18:10

אם קראת את תגובתה של ברקת, אתה יכול לראות שיש כאן גם אנשים שמתייחסים ברצינות רבה.

_new_

409441

נועם מאיר שדות • בתשובה להאייל האלמוני

יום ו', 15/9/2006, 18:14

די. מספיק עם השטויות. זה כבר נראה ממש כמו השתלחות אישית אני לא עונה יותר.

_new_

409444

מישהי • בתשובה לנועם מאיר שדות

יום ו', 15/9/2006, 18:20

תגובתך זאת היא הדבר הכי מוזר שראיתי בחיים. האלמוני צודק והתגובה של ברקת, תגובה 409097 - היא באמת תגובה רצינית והתייחסות רצינית לשירה, איפה אתה רואה כאן "שטויות" ואיפה "השתלחות אישית"?

_new_

409458

האייל האלמוני • בתשובה למישהי

יום ו', 15/9/2006, 18:59

יכול להיות שהתגובה של נועם עם ההשתלחות היא בטעות אחרי תגובה 409439, ואולי הוא התכוון בעצם לענות לתגובה 409436.

_new_

ואיפה כאן ההשתלחות האישית?

409498

האייל האלמוני • בתשובה להאייל האלמוני

יום ו', 15/9/2006, 23:37

זה שאני לא מסכים להתרגש ממצבו האישי לא יכול להקרא השתלחות אישית. לטעמי השיר משעמם בגלל ערכו האמנותי המועט, השפה בו לא מחביאה כלום אלא רק מגלה ומכיוון שגם כך שפה אינה יכולה לגלות כלום בכך שהיא כל כך גלויה היא מכסה על הכל.

_new_

שאלה עניינית

409499

האייל האלמוני

יום ו', 15/9/2006, 23:39

לדבריך הדברים מובאים בגירסה יותר טובה במטעם 7 בעריכת יצחק לאור, שאלתי היא האם לאור הוא זה שערך את השיר לגירסה שהתפרסמה בכתב העת?

_new_

שאלה עניינית

409511

נועם מאיר שדות • בתשובה להאייל האלמוני

שבת, 16/9/2006, 2:11

יצחק לאור ערך את הדברים.

_new_

שאלה עניינית

409514

נועם מאיר שדות • בתשובה לנועם מאיר שדות

שבת, 16/9/2006, 6:21

חברים, לפני שבועיים עברתי אירוע מוחי שרק עכשיו אני מחלים ממנו. הדיעה שלי עוד לא צלולה ויש לי הפרעות בתנועה. כך שאם מתקיים ויכוח עלי שאני לא מודע ממנו, אין לי שום יד ורגל בעניין. אני לא עשיתי כלום ולא גרמתי לכלום. אני בקושי מתפקד ! אני רק עכשיו חוזר לדעתי הצלולה. אם קרה משהו ואני אגלה מי עשה פה את כל הבלגן, חבל לו על הזמן.

_new_

שאלה עניינית

409515

נועם מאיר שדות • בתשובה לנועם מאיר שדות

שבת, 16/9/2006, 6:32

טוב אז קראתי את התגובות ולא היה שום בלגן. הכול בסדר. אני מצטער אם עניתי קצת באגרסיביות, זה בגלל המצב הרפואי שלי. ד''ש לכולם ותודה על המחמאות. נועם.

_new_

שאלה עניינית

409561

האייל האלמוני • בתשובה לנועם מאיר שדות

שבת, 16/9/2006, 15:03

בתור מי שעבר חוויה כזו קשה באופן אישי, לא נותר לי אלא להתנצל על דבריי.
רפואה שלמה, ותתעודד - אפשר לחזור לחיים מלאים גם לאחר ארוע מוחי.

_new_

זה רק אני

409522

האייל האלמוני

שבת, 16/9/2006, 9:51

או ששוב פעם הדיון חזר לדיון על מצב בריאותי במקום על מצב אמנותי וגם זה בעקבות האמן עצמו

_new_

זה רק אני

409705

נועם מאיר שדות • בתשובה להאייל האלמוני

יום א', 17/9/2006, 14:52

עבר לי והתפכחתי אז אפשר להמשיך בדיון. נועם.

_new_

409726

שני	יום א', 17/9/2006, 15:44

הגיע הזמן שההנהלה תוריד את הדיון המביש הזה או לפחות תמחק את כל התגובות, תזהיר את המשורר הנואש, ויאללה נתחיל ת'דיון מחדש.

_new_

סליחה

409819

האייל האנומלי

יום א', 17/9/2006, 22:06

נראה לי שהמשורר הבוהמייני והפרוע השתכר קצת והקיא את נשמתו על רצפת האתר. אם מישהו מהמערכת נמצא כאן, הייתי שמח אם היה אפשר לנקות פה קצת אחריו. מילא הריח, אבל הזבובים...

_new_

מחלים מאירוע מוחי

409827

האייל האלמוני • בתשובה להאייל האנומלי

יום א', 17/9/2006, 22:29

בנאדם אומר, אז למה לא לתת לו צ'אנס. מי יודע, אולי הוא דובר אמת, תגובה 409514.

_new_

אני מתנצל

409833

האייל האנומלי • בתשובה להאייל האלמוני

יום א', 17/9/2006, 23:05

נראה לי שהמשורר הבוהמייני והפרוע עבר ארוע מוחי קל והקיא את נשמתו על רצפת האתר. אם מישהו מהמערכת נמצא כאן, הייתי שמח אם היה אפשר לנקות פה קצת אחריו. מילא הריח, אבל הזבובים...

_new_

אני מתנצל

409835

האייל האלמוני • בתשובה להאייל האנומלי

יום א', 17/9/2006, 23:18

האמת היא שמנקים. במקרה שמתי לב שככל ששולחים לדיון הזה עוד תגובות - מספר התגובות נהיה יותר קטן. היו שבעים ומשהו, אא''ט.

_new_

האמת, לא משהו

409825

דרצטית

יום א', 17/9/2006, 22:21

הדימויים פשוט לא מתעלים....מעבר לחוויה האישית הספציפית

_new_

חזרה לעמוד הראשי

מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים
RSS מאמרים \| כתבו למערכת \| אודות האתר \| טרם התעדכנת \| ארכיון \| חיפוש \| עזרה \| תנאי שימוש	© כל הזכויות שמורות