יהרג ובל יעבור 322
''ושלום לכל קוראי הטור, שלא יהיו עימנו בשבוע הבא, כי ייהרגו בתאונת דרכים בצומת עין-הקורא''.

מדי פעם, כשאני מוצא עצמי חסר תעסוקה או מעש מסיבה זו או אחרת, אני נוהג להדליק את מקלט הרדיו שברשותי ולמצוא בו נחמה. גלי־צה"ל היא על פי רוב התחנה עליה נחות אוזני. עם כל הבעייתיות שבתחנה צבאית כלל־ארצית, עם כל חוסר המקצועיות שנוהגים לייחס לאנשים הצעירים העוסקים במלאכה בתחנה - עם כל אלה, ואולי בגלל כל אלה, אני מגלה לאחר האזנה של עשר דקות לכל היותר כי חיוך גדול פשט על פני. גל"צ היא תחנה צעירה דינמית ושנונה, כזו שלא תחדל עד אשר תגרה את סף המחשבה של המאזין. תחנה שההאזנה לה דומה לגירוד מציק, אך נעים, המתפשט מהשכמות ומטה אל הגב. כזו היא.

כזו היא גם התוכנית "יש עם מי לדבר" (ימים א'-ה', 15:00 אחה"צ). במסגרת מגבלות ז'אנר תכנית־השיחות־עם־המאזינים, מצליחים השדרנים לתעל את התוכנית לתכליתיות ראויה. גם עורכי התוכנית, שרצה כבר קרוב לעשרים שנה, ראויים לשבח על בחירת המאזינים המדויקת - הם מעלים לשידור מאזינים בעלי מגוון דעות ומחשבות.

ובין כל אלה צץ לו פרט קטן המעיב על התמונה כולה. אריה מליניאק שמו. אין לי דבר נגד מליניאק. לא אישי, ואפילו לא מקצועי. מליניאק עושה את עבודתו נאמנה: הוא מתמצא בנושאי הספורט, ברזי השידור ברדיו, וגם מכיר את דרכו בנפתולי הפוליטיקה הישראלית. "אז מה רע?", לבטח תשאלו. והתשובה - סתומה תהיה, ותצריך הסבר גם לאחר שתנתן. אבל למה להקדים את המאוחר, הרי התשובה:
הסוף. סוף התכנית הוא רע.

מליניאק זה נוהג לפתוח בימי השידור שלו את התוכנית "יש עם מי לדבר" בנוסח זה או אחר של ברכת נסיעה זהירה ובטוחה. עד כאן הכל תקין. הכל היה ממשיך כך לולא היה בוחר להפרד ממאזיניו בנוסח הבא, או אחר הדומה לו:
"כאן מסתיימת תוכניתנו. אני הייתי אריה מליניאק. ערב טוב ולהתראות לכולכם. להתראות בעיקר לאלו מכם שלא יהיו עמנו בשבוע הבא - כל אלה שיהרגו בתאונות דרכים במהלך השבוע הקרוב".

אינני מפקפק בכוונות הטובות, אולם אמר כבר מי שאמר, כי הדרך לגיהינום רצופה בכוונות טובות. אריה מליניאק נוטל על גבו את המלחמה בתאונות הדרכים ומנסה לעשות מעשה מחנך. אולם הטקטיקה היא טקטיקת ההלם, טקטיקה בזויה של הפחדה.
אל תבינו אותי לא נכון. אני לא נעלב באופן אישי ממליניאק. לא מציקה לי העובדה שהאיש נפרד ממני כאילו מותי מנוי וגמור כבר, ונכתב בידי שמים. השאלה המציקה לי היא - מה תחשוב על הענין האם שתקבל, למחרת ההאזנה לתוכנית, את הטלפון המחריד שיבשר לה על מות בנה בתאונה בצומת דרור.

יש משהו מחריד בצורת ההתבטאות הזו. משהו שמותיר אותך לא שקט בצורה הכי נוראה. ככל הנראה לזה כיוון מליניאק. הוא רצה לזעזע. אבל אצלי, כמו אצל רבים - נוצרת תחושה כבדה של מועקה בלב. וכשליבך טרוד, מוחך טרוד. אין צורך להסביר כיצד משפיע מוח טרוד על תפקוד בנהיגה. הייתי רוצה מלחמה בתאונות דרכים, אבל לא כך. המלחמה היא בחינוך, המלחמה היא בהסברה, המלחמה היא באכיפה, המלחמה היא בכל אלה, אבל לא כך, לא בנפנוף המוות אל מול עיני המתבונן. מראות קשים יביאו עצימת עיניים. יביאו נזק יותר מתועלת.

מליניאק לא בודד במערכה. כמוהו נוהגת גם המועצה למלחמה בתאונות הדרכים. "חושך, מוות בית־קברות", הוא משפט הלקוח מאחד התשדירים שלה, המרמז על מות ביתך הקטנה בתאונת דרכים (הו כמה לא תרצה שזה יקרה נכון? אז תעשה טובה ותסיע אותה באוטו, או לפחות תיקח אותה ביד). גם תשדיר הטלוויזיה המראה שורת גופות, כשעל כל אחת מהן מודבקים פתקים, ועליהם מצוינות מהירויות בסדר עולה, לא מוסיף יוקרה למועצה. "חזק", יאמר כל מי שייצפה, "אבל אני נורא ממהר עכשיו", יוסיף ומיד יוכיח את אפקטיביות התשדיר (כלומר, את הדפקטיביות שלו). תשדירים חסרי־ערך, טקטיקות חסרות־אפקט. כסף מבוזבז.

התוצאות מדברות בעד עצמן. מספר תאונות הדרכים בעשר השנים האחרונות שומר על יחס ישר לגידול במספר כלי־הרכב שעל הכביש. נדמה כי מישהו מנסה לצאת ידי חובה. תשדירים מהסוג הזה, אמירות מהסוג הזה, מותירים רושם גדול. "הם באמת מתאמצים להילחם בתאונות", אמר לי אדם שראה את התשדיר בעין בלתי מזויינת. אבל דרכו של רושם - לפוג. האפקט המרשים לא חודר, לא מותיר את טביעתו. בצה"ל הצליחו בשלוש השנים האחרונות להוריד את מספר תאונות הדרכים לשישית מגדלו לפני כן, באמצעות לחימה אפקטיבית, אמיתית. לחימה של הסברה, של אכיפה, לחימה של יומיום. נדמה כי למערכות האזרחיות יש בכל־זאת מה ללמוד מצה"ל. נדמה כאילו יקח זמן עד שמליניאק יפנים שכדי לתרום משהו אמיתי למלחמה בתאונות הדרכים לא מספיקות פרובוקציות.
קישורים
גל"צ
פרסום תגובה למאמר

פרסומים אחרונים במדור "טור אישי"


הצג את כל התגובות | הסתר את כל התגובות

כן, אבל... 10062
חתמת בכך שאפשר ללמוד מצהל בכל הנוגע למלחמה בתאונות הדרכים.
לידיעה, הבחור שבזכותו פחת מס' תאונות הדרכים בצהל באופן משמעותי (לפי כל הדעות), הוא לא פחות מאשר היו''ר הנוכחי של המועצה למלחמה בתאונות הדרכים, שפשט את מדיו לפני זמן מה.
ראיינו אותו בערב חדש לפני חודשיים, עם ההשקה של הקמפיין החדש שלו (מהירות מופרזת הורגת). הוא-הוא החליט על קו הפעולה, על הסגנון, על הדגשים. הוא, שלחם בהצלחה בתאונות הדרכים בצהל.
אולי יש דברים בגו...
נ.ב.
לגבי אריה מליניאק - גם מבחינתי הוא יכול להישאר בתור פרשן כדורסל, עדיף של טורניר רבע הגמר בחטיבות הביניים, אבל זו כבר העדפה סובייקטיבית, כמובן.
על צה''ל ותאונות הדרכים 10063
הירידה במספר תאונות הדרכים בצה"ל קשורה בראש ובראשונה לשינוי שחל באוכלוסיית הנהגים הצבאיים. כל מי שמספר על מתקפות הסברה אפקטיביות פשוט מדבר שטויות.

וסיפור - בשנה כזו או אחרת, נדמה לי 95, הגיעה למטה היחידה בה שירתתי הוראה לפיה מספר עבירות התנועה ותאונות הדרכים חייב לרדת משמעותית. ישבו מפקדי היחידה והחליטו ש:

1. אין לנסוע בשעות החשיכה אלא בשעת חירום.
2. רכב שעבר עבירת תנועה, כל עבירה, יושבת לשבוע. (כן, הרכב, לא הנהג)

היתה ירידה? ועוד איך :-)
על צה''ל ותאונות הדרכים 10066
דרך טובה מאד להפחית את מספר התאונות היא למעט בנסיעות ולמעט בנהגים. זו דרך שעובדת היטב בצה''ל, אך משום מה מסתייגים ממנה מחוץ לצבא. נוצר הרושם שהזכות לרשיון-נהיגה היא זכות-יסוד במדינה )אכן, חופש-התנועה הוא זכות כזו( ובתי המשפט ממעטים להפעיל את סנקציית שלילת-הרשיון. במיוחד חמור ומדאיג הדבר כשמדובר במי שנוהגים לפרנסתם - למשל נהגי משאיות עתירי-עבירות, שבשם חופש-העיסוק והרצון לא לגדוע את מטה-לחמם, בית המשפט מרחם עליהם, ומאפשר להם לחזור לכביש ולהמשיך לסכן את עצמם ואת יתר המשתמשים בדרך.
בדרך כלל נכון להציג אמת גם עגומה 10064
דבריך הזכירו לי חילופי מכתבים שהיו לי לפני המון שנים עם העיתונאי (אז) טומי לפיד.
הנושא היה אז מלחמה בעישון. שודרו אז תשדירי שרות בטלוויזיה ובהם תיאור מאד ציורי של מה שקורה בתוך ריאותיו וגופו של המעשן.
לטומי לפיד היה אז מדור ברדיו, והוא תקף שם את צורת ההסברה הזאת. לדבריו אין צורך להציג בדיוק את הנזק שגורמות הסיגריות כדי לא לערער את נפשותינו. לדבריו יש להסביר, אבל מבלי להציג את התמונות הקשות.
אני התנגדתי אז כמו שאני מתנגד היום לגישתו של לפיד. לדעתי אין שום צורך ליפות ולעגל את האמת כשהמטרה חינוך לאי עישון, והצגת התמונות הקשות אבל הנכונות הייתה מעשה נכון.
כתבתי לטומי לפיד שדבריו הזכירו לי את הבדיחה הבאה:
מוהל אחד תלה על פתח משרדו שלט ובו תמונה של שעון. איש אחד נכנס למשרד וביקש ממנו לתקן את שעונו. אמר המוהל: "אני לא שען. אני מוהל." שאל האיש: "אז למה יש בחוץ תמונה של שעון ?" ענה המוהל: "אז איזה תמונה אתה רוצה שאתלה ?"
שאלתי את טומי לפיד: "אילו תמונות צריכים להציג יוצרי התשדירים ?"
אגב, הוא גם ענה לי. אבל המענה היה חלש וחבל"ז להציגו.
לוחמה בתאונות דרכים 10067
מה באמת אפשר לעשות כדי לצמצם את תאונות הדרכים?

דעתי האישית בנידון היא קצת קיצונית. למעשה, כונתי לא פעם אחת "פשיסט" לאחר שהצגתי דעה זו.

1. "פעם שלישית - קישטה". בקליפורניה, למיטב ידיעתי, הרשעה פלילית שלישית גוררת מאסר עולם באופן אוטומטי, גם אם העבירה היתה גניבת לחם במכולת. קיצוני למדי; בכמה מקרים, שופטים נמנעו מלהרשיע נאשמים כדי להמנע מלשלוח אותם למאסר עולם.

אני מציע משהו דומה: עבירת תנועה ראשונה תגרור שלילה לשלושים יום. עבירה שניה, שלושה חודשים. עבירת תנועה שלישית תגרור שלילה לחמש שנים. כל עבירה נוספת תגרור שלילה בלתי-הפיכה, לכל החיים.

כמה דגשים. גם עבירת חניה במקום אסור היא עבירת תנועה, ותחשב במנין העבירות הנ"ל. (חניה במקום מותר אך ללא תו חניה היא כבר סיפור אחר). לגבי עבירות מהירות, בשל הספק הרב בנוגע לאמינותם של מכשירי הבדיקה, יש להתייחס לצורך זה רק לעבירות מהירות של לפחות %40 מעל המהירות המותרת (קרי, מעל 125 קמ"ש בכביש החוף). גם אם מכשירי המדידה לא מדוייקים, טווח זה הוא הרבה מעבר ל"שולי בטחון". מי שנמדד כנוהג ב-‏130 קמ"ש, סביר שנסע מעל למהירות החוקית.

(האם יש הצדקה למהירות החוקית הנמוכה? זה כבר מקום לדיון אחר. אבל חוק זה חוק, וכאן אין מדובר לדעתי ב"גזירה שהציבור אינו יכול לעמוד בה").

2. אובדן אמון - אובדן רשיון. הרשיון המוענק על-ידי המדינה לנהגים הוא רשיון לסכן חיי אדם. המדינה מצהירה כי היא סומכת על שיקול דעתו של בעל הרשיון לנהוג באופן שלא יסכן במודע חיי אחרים בצורה בלתי סבירה. מי שמועל באמון זה, אינו זכאי לרשיון, חד וחלק.

אני מתייחס בעיקר לנהיגה תחת השפעת אלכוהול או סמים. כל מי שנתפס נוהג תחת השפעה שכזו, ישלל רשיונו במקום, לכל החיים. חביבי, הוכחת שלא ניתן לסמוך עליך.

3. כעומק הכיס, עומק הקנס. קנסות התחבורה הקיימים הם מפחידים מאד - לשכבה הנמוכה והבינונית, די מרתיעים לשכבה הבינונית-גבוהה, ומגוכחים לשכבה הגבוהה ומעלה. הפתרון: גובה הקנס יותאם "אישית" לעבריין התנועה. היות ומשכורת אינה אינדיקטור טוב, בעיקר כשמדובר בעצמאים, הפתרון הוא קנס שיבוא לידי ביטוי כאחוזים מערך הרכב. למשל, אי-שמירת מרחק - קנס של %5 מערך הרכב. אי-עצירה בעצור - %15 מערך הרכב. וכן הלאה (המספרים שהצגתי הם לצורך הדוגמא בלבד). הקנס יוטל על *בעל הרכב*, ולא על הנהג. שתי משמעויות: גם מי שנוהג במרצדס ספורט (או במשאית כבדה) יתחיל להתייחס בכובד-ראש לקנסות, וגם - בעלי רכב יחשבו פעמיים לפני שהם משאילים אותו לאחר. בעלי חברות, בפרט, יקפידו לשכור נהגים זהירים יותר.

4. נהיגה בלי רשיון - נסיון לרצח. אני לא צוחק: אני רואה את שתי העבירות בחומרה שווה. אדם הנוהג למרות שרשיונו נשלל (קרי: למרות שהחברה הצהירה כי אינה רואה בו ראוי לאחוז בהגה) אינו זכאי ליחס "נחמד" מצד החברה. העונש *המינימלי* על עבירה שכזו צריך להיות שנת מאסר. מקסימלי? השמיים הם הגבול.

5. בעיית הנהגים המקצועיים. רבים מאלה ששמעו את דעותי הנ"ל הגיבו, אבל מה עם נהגים מקצועיים? נהג מונית שנלחם על פרנסתו יאבד את מטה-לחמו בגלל שאחרי בילוי אחד במוצאי-שבת נהג תחת השפעת אלכוהול, למשל?

והתשובה שלי - כן, בפירוש. אנשים שנהיגה היא מקור פרנסתם צריכים להיות נהגים *זהירים* יותר מכל הנהגים האחרים. ממש כמו שרשיונו של רופא עשוי להשלל ממנו בשל מקרה יחיד של רשלנות רפואית, כך גם רשיונו של נהג אוטובוס עשוי להשלל ממנו בשל מקרה של נהיגה רשלנית. אחרי הכל, נהג אוטובוס לא-אחראי עלול לגרום לנזק רב בהרבה מרופא, שמטפל "רק" בבן-אדם אחד בכל ניתוח.

יתרון שולי לא-קטן של מערכת כללים מרתיעה שכזו תהיה העדפה לתחבורה ציבורית: למה לי לסכן כל-כך הרבה אם אני יכול להגיע לעבודה באוטובוס? את הרכב הפרטי נשמור לטיולים עם המשפחה בשבת. לכן - יהיה גם פחות עומס בכבישים, נהגים שהם סכנה לציבור ינופו די מהר, זיהום האוויר יפחת, וכו'. אני מאמין שמערכת "דרקונית" שכזו יכולה לבוא רק בצירוף עם הוזלה משמעותית במחירי התחבורה הציבורית; בעקבות הגידול בביקוש, הגידול בהיצע (קרי: תדירות הקווים, מספר המוניות וכו') יבוא מעצמו.
לוחמה בתאונות דרכים 10069
התוכנית שאתה מציע נראית לי, עם דגש נוסף: שיפור *דרסטי* במערכת התחבורה הציבורית. כאדם שמשתמש כמעט רק בה לצרכי תחבורה, אני יכול להעיד שהמצב עגום. יש צורך ביותר אוטובוסים, שיפעלו למשך זמן רב יותר. יש צורך, כמובן, גם ברכבת תחתית, אבל זה כנראה באמת חלום באספמיה. כפי שהיא כעת, מערכת התחבורה הציבורית לא תעמוד במעמסה של נוסעים חדשים רבים.
מדינה נחשלת 10070
לכו למשל לדרום אמריקה. ארצות מתפתחות. אבל מה - עשרות חברות מיניבוסים ואוטובוסים, והמחיר שווה לכל נפש. למשל, בפרו נסעתי לכפר נידח באמת, 9 שעות בשבילי עפר, ביחד עם מקומיים. מחיר הכרטיס היה משהו כמו 3 דולר (לתשע שעות של נסיעה!). תכיפות הקו, אגב, היא כל שעתיים. לפעמים כשיש היצע אז יש ביקוש (במקרה הזה, מקומיים שראו שזה לא כ"כ נורא ויקר לסוע לעיר הגדולה בנסיעת לילה, וסתם לבלות יום בעיר).
לך תסביר את זה למונופול של אגד, שבין השאר מטרפד תוכניות פיתוח של הרכבת, שלא לדבר על כניסת חברות מתחרות ...
מדינה נחשלת 10074
בסוף דבריך, אתה כותב שמונופול אגד מטרפד תוכניות פיתוח של הרכבת.
אשמח לקבל סימוכין לטענתך זו, כי למיטב ידיעתי דווקא יש שיתוף פעולה בין הגופים - למשל קווים מתחנת הרכבת בחוף הכרמל לטכניון ומהתחנה בהרצליה לאזור התעשייה המקומי, וכעת מוקמת תחנת ההגנה של הרכבת בסמוך לתחנה המרכזית החדשה בת''א של אגד ודן.
דרך צליחה: קבל 200 ל"י 10088
הוכחות עם מסמכים וקישורים לאתרים אין לי, רק דברים שאני זוכר מפרסומים בעיתונות בשנים האחרונות. אם מישהו יכול להאיר ולהעיר אודה לו. אז ככה: אני זוכר שחברה הולנדית הציעה להקים תשתית של רכבת בארץ, בחינם, תמורת הזיכיון להפעלת הקווים למשך 10 שנים. אני לא זוכר אם מדובר היה ברכבת הפרברים, או בשדרוג קו ת"א-ירושלים, או ברישות של הארץ מצפון לדרום. מונופול אגד הפעיל את הלובי איפה שצריך, וגם קצת איומים בשביתות והעלאות מחירים ולא זוכר מה עוד. את החברה ההולנדית השאירו להתיבש עד בוש, וזהו. איך זה בדיוק נגמר אני לא יודע, רק בזה שאין רכבת...
אני גם לא זוכר בדיוק איך ומה, אבל אני זוכר כמה תחקירי צבע במוספי סוף השבוע בנוגע לידיים נסתרות שמושכות גם בחוטים של מונופול "אגד" וגם במונופול הדלק במדינה.
אני זוכר את מלחמת החורמה של אגד כנגד כניסתן של מוניות השרות, ואת הפשרה שהושגה - שיתוף פעולה סולידי וסימפטי לגבי המחירים. נדמה לי שקוראים לזה קרטל.
מדינת ישראל היא אידאלית לתחבורת רכבות. ניתן לקיים בה תחבורת רכבות יעילה כ"כ שיכולה להפוך את אגד לועד פנסיונרי של נהגי מוניות מצרים. רק טבעי שמונופול אגד יפעל בכל עזו כנגד כל תוכנית זדונית שכזו. מכיוון שאי אפשר לשטות את כולם כל הזמן, גם ענקים צריכים עלי תאנה פה ושם. במקרה של חוצה ישראל למשל - תחנות הרכבת שמוקמות בסמוך למספר מחלפים הן נסיון "לצבוע בירוק" את המפלצת שקמה והולכת. ברור שהמדיניות היא שהרכבת תמשיך להיות כינור שני לכבישי האספלט. משהו שלוקחים בו את הילדים בקייטנות, שיהנו קצת, לא יותר מזה.
בנוגע לדוגמאות שהעלית - למה שלא יהיו קווים מתחנות הרכבת אל תוך הערים? זה רווחי, לא? היית מצפה שאגד "יחרים" את תחנות הרכבת? עדיף לשמור על שקט תעשייתי, ולהמשיך לגלגל מיליונים תוך כדי זריית פיח בעיני הציבור.
לוחמה בתאונות דרכים 10072
אם אתה פאשיסט, אז אתה לא היחידי. אבל יש עם כך בעיה מהותית אחת (וכן, אנחנו חוזרים לזה שוב) - במדינת ישראל קשה מאוד לחיות היום בלי רכב פרטי. לאדם שבונה על תחבורה ציבורית, כל יום שבת הוא יום כיפור, בחגים מטילים עליו עוצר, והנטל על הארנק במידה והוא רוצה לצאת לבילוי (המחייב מונית) הוא כבד מדי.

אני אהיה הראשון לתמוך בהצעת החוק שלך, אבל רק אם יתחשק לי לחרחר מלחמת אזרחים. ההמון השקט של אזרחים חילונים ש"לא נעים להם" להיות פעילים יותר נגד חקיקה דתית יתעורר תוך זמן קצר מאוד.

שיטה יעילה הרבה יותר תהיה הגישה ההפוכה - השקעה משמעותית בתחבורה הציבורית - יותר אוטובוסים ביותר מקומות, רכבת תחתית (או עילית, כמו בסיאטל), הוזלה משמעותית, ותחבורה שתפעל 24/7. לאט לאט העיריות יוכלו להתחיל לחסום רחובות לכניסת רכב פרטי (שאינו רכב נכה), וכך נשיג את אותה תוצאה בלי להפוך את חיי התושבים במדינה לגהינום.
לוחמה בתאונות דרכים 269050
לגבי התשדירים שמושמעים יום יום ברדיו - נעלבתי בשם הילדים שנקראים "חייזרים" האם לא מצאתם שום מילה מתאימה יותר???? האם ילדינו הם חייזרים פשוט תאמרו "ילד" - זה מכובד יותר ויעשה את אותה העבודה.
לוחמה בתאונות דרכים 269103
אממ... לא, זה בדיחה, כאילו. יעני, שילד בגשם עם תיק ומעיל ומגפיים ומטריה וכל מיני כאלה, נראה קצת כמו חייזר, ובטח גם הראות שלו לא מי יודע מה.
לוחמה בתאונות דרכים 269236
בדיחה? אני חשבתי שהמסר הוא "נהג נכבד, אם אתה רואה חייזר בכביש אל תמהר לדרוס אותו, זה עשוי להיות סתם ילד".
לוחמה בתאונות דרכים 269308
נו, מסר שהוא "נהג נכבד, ...אל תמהר", זאת לא בדיחה?

__
לאט לאט עם הלום.
לוחמה בתאונות דרכים 10093
הדעה שהיצגת היא פשטנית ביותר. יש אין-ספור חוקים במדינתנו שמטרתם היא לחלוב כסף מהאזרחים. שמעתי כבר על אדם שנאשם בשימוש בטלפון סלולרי בזמן נהיגה. הוא כפר באשמה, ואז הגיעו איתו לפשרה - להודות בעבירה אחרת, קלה יותר: אי החזקת ההגה בשתי ידיים.

אין דין נסיעה באור אדום כדין עבירות אחרות. אם אתה עוצר בתמרור עצור, אך לא מקפיד לעמוד מאחורי הקו, דינך כדין מי שלא ציית לתמרור. אם בעיקול של הכביש אתה חוצה בשני גלגלים את קו ההפרדה הלבן, דינך כדין מי שעקף עקיפה מסוכנת על קו לבן.

מאד מפתה לקבוע חוקים אוטומטיים, כמו ההרשעות הפליליות בקליפורניה. יש צורך למצוא את העבריינים הכבדים ולעשות משהו בעניינם, אך הכל לפי ההקשר, דבר שככל הידוע לי קיים גם כיום.

נהיגה בלי רשיון שווה נסיון לרצח. נו, באמת. ומה עם הכוונה הפלילית? אין שום משמעות למניע?

ולטיעון אחר שלך: בעלי חברות לא תמיד שוכרים נהגים, דווקא. הנפוץ הוא שהרכב הוא חלק מההטבות, וקנס על פי ערך הרכב לא בהכרח מרתיע. יש בעלי חברות שמשיקולי מס הכנסה נחשבים מנהלים שכירים בחברות שבבעלותם. הם מאד יודו לך אם ניתן יהיה לנכות את קנסות התעבורה מהוצאות החברה.

אם כבר אנו מדברים על דעות אזוטריות, בספר "החיים על פי השכל" הציע פרופ. משה קרוי שלא יינתנו רשיונות נהיגה בכלל. כל אחד יוכל לנהוג ברכב כאוות נפשו, אך הוא יהיה אחראי אישית כלפי הקורבן ועבור כל נזק שהוא גורם. לא שאני מצדד בכך, חלילה.

דעתי היא שאיש אינו רוצה להרוג בתאונת דרכים, ומכיוון שכך, אנשים אינם מקשרים לעצמם עונשים כבדים. לכן אינני חושב שהחמרת הענישה, בכל צורותיה, תמנע תאונות דרכים. יש לאבחן בדיוק היכן הבעיות החוזרות על עצמן, ולטפל דווקא שם.
לוחמה בתאונות דרכים 10096
אין לסיים כאן. אם כבר, יש לכרות את שתי ידיו של הנהג העבריין. זה ילמד אותו לקח!

וברצינות - החמרת החוקים לא תועיל לאף אחד. היא רק תמרר עוד את חייו של העם היושב בציון. ממילא, ימצאו בני ישראל הנלוזים דרכים חדשות ומדהימות לעקוף את החוקים ו- במידת הצורך - להרוג את עצמם. תקיפת הבעיה בדרכי שלילה וענישה הנה חסרת טעם - משמעת צבאית פשוט לא תעבוד, עד כמה שהדבר מאכזב כמה מאתנו.

אין פתרון מוחלט, כמובן, אבל הרשו לי לרמוז כי לבעיה שני פנים: אנושי וטכנולוגי. אני גורס כי טבע האדם רע מנעוריו - הסיקו את המסקנות בעצמכם.
לוחמה בתאונות דרכים 10099
בני ישראל הנלוזים, כמו אחיהם בכל מקום בעולם, מקדישים את מיטב זמנם הפנוי (וגם הלא-פנוי) כדי למצוא דרכים מקוריות יותר ופחות להרוג את עצמם ואחרים. לסכן את חייהם הם מוכנים, אבל את רשיון הנהיגה שלהם קצת פחות.

זו תוכנית שלא יכולה להכשל - תהליך אבולוציוני זריז שישאיר רק את הזהגים הנהירים ביותר על הכבישים, וגם אותם בקושי. אתה יכול להגיד בכנות שאם היית יודע שיש ניידת מפטרלת באזור שלך בכל רגע נתון, ושהעונש על מהירות מופרזת או אי עצירה בתמרור עצור היה שלילה מיידית לשלושה חודשים, לא היית משנה את הרגלי הנהיגה שלך?

היום *כל* נהג "מעגל" את חוקי התנועה לפי ראות עיניו. אם הייתי יודע שקרוב לודאי שעיגול כזה ישלול את רשיון הנהיגה שלי, הייתי מפסיק. כך גם רוב האנשים.
לוחמה בתאונות דרכים 10108
Zehagim nehirim? :)
האיש במכונית הרמה 10116
קראתי, פעם, סיפור קצר ב-"פנטסיה 2000" הזכור לטוב. הוא הלך בערך כך:

גבר ואשה במכונית. הם מתווכחים, קרוב לודאי על איזו שטות מטופשת. כביש לא ראשי מדי, נטוש. בלהט הויכוח, הגבר, שהוא הנהג, לא שם לב לאור המתחלף לאדום ברגע האחרון, ועובר בו.
שוטר עוצר אותם.
הם מסבירים לו שלא התכוונו, והוא מסביר להם על תקנה זו או אחרת. הם מסבירים שהרמזור התחלף ממש ברגע האחרון, והוא, אולי בנימה מתנצלת קלות, מסביר כי אין לו ברירה של ממש.
קרנים שקטות בוקעות מאקדחו.
הגבר נעלם. האישה נעלמת. המכונית נעלמת.

(המשפט האחרון הוא ציטוט, אם כי קראתי את הסיפור לפני יותר מעשור..)

חברים. ראיית הדברים בשחור ולבן מתאימה, סלחו לי מראש, לילדי הגן, או לחברי מפלגה פשיסטית. אם אתם להוטים כל כך לשמור על החוק, מדוע שלא תזמו גם ביקורות נשק יזומות בבתים? אולי גם חיפוש מונע בביתם של האזרחים - כזה ממנו נהנים שכנינו ברשות הפלסטינית?

כולנו "מעגלים" לא רק את חוקי התנועה, אלא גם הרבה חוקים אחרים. יש לנו גם, מה לעשות, נטיה לטעות מדי פעם. זהו טבע האדם. כל הנהגים הזהירים שבכאן, המדמיינים לעצמם עולם נטול תאונות עקב אכיפה מוגברת - הריהם חולמים בהקיץ. ומן הסתם תשתנה הרגשתם הצדקנית רק כשיקבלו איזה עונש מדהים ולא פרופורציונאלי כלל עקב טעות תמימה - שכן מערכת חוקים, משהתקבלה, אינה נוטה להפריד בין הזהיר למהיר...
האיש במכונית הרמה 10118
טעות תמימה בכביש יכולה להרוג. אם טעית קצת, בסדר, אם טעית יותר מדי, אל תנהג יותר. פשוט מאד.
האיש במכונית הרמה 10119
גישתך, אני מצטער לומר, תמימה, וביותר מפן אחד. אין חיה כזו - "קצת". גם "פשוט" לא קיים. אם העניין היה כה פשוט, לא היינו עוסקים בו כאן. העניין מורכב, כיוון שמדובר בבני אדם.

אגב - טעות תמימה בבחירת מה שאתה מכניס לפה יכולה להרוג. מתי בפעם האחרונה בדקת טוב טוב והבנת את רשימת המרכיבים של כל מוצר מזון שאתה אוכל?
ממך ציפיתי ליותר... 10120
נו באמת... דבר אחד זה להגיד "תמימות" ולא לפרט מדוע ולמה, ודבר אחר לגמרי הוא לצאת בדמגוגיה חסרת טעם. מה הקשר? ראשית, אכילת מזון קטלני משפיע על הזולל בלבד. כל זמן שמזון לא גורם לאנשים להיות נפיצים פתאום, ובכך לסכן עוברי אורך חפים מפשע, האנלוגיה לא רלוונטית. שנית, כאשר אתה משלם מיסים למדינה, אתה מסבסד את פעילותו של משרד הבריאות, שבתורו אמור להשגיח על איכות התענוגות הקולינאריים שלנו ולדאוג שלא נרעיל את עצמנו בגביע קוטג'.
ממני ציפיתי ליותר... 10123
ובכן - תמימות - כפי שציינתי באחת ההודעות למעלה - היא לראות את העולם בשחור ולבן. או, כפי שכתב אותו אלמוני - "פשוט".
האנלוגיה שלי אינה על המושג "תאונת דרכים" או "נהיגה", אלא דוקא על "טעות תמימה" - במובן האישי של המושג. דימוי המצב כאוסף של טעויות תמימות - עשית שתיים - אתה בסדר, עשית חמש - רד מהכביש - דימוי זה והנסיון המטופש לכימות גורמים לי לבעיות עיכול.

אגב - אני משלם מיסים גם למשרד התחבורה - פרט לאחוז מהמיסים הרגילים, גם תשלומים ישירים מגניבים ומני אגרות. נו, אז מה?
ממני ציפיתי ליותר... 10134
מישהו אמר "טעויות"? טעויות קורות, כמו בסיפור של אסימוב, ולא עליהן מדובר. מדברים פה על עבריני תנועה מועדים, שמשום מה חוזרים לכביש שוב ושוב ושוב ושוב, ודורסים אותי מדי פעם. אותה ענישה דרקונית שטל הציע תעבוד בכל מקרה - או שהיא תשאיר על הכביש רק קומץ של נהגים מיומנים וזהירים במיוחד, נאמר, אחוז אחד מכלל הנוהגים כיום, או שהיא (אם היא תהיה מעט פחות דרקונית) תרתיע את ה"עבריין המצוי" מעבירות קטנות.

בנוגע ל"שחור ולבן", אתה צודק. אבל זו בעיה טכנית שולית, שיכולה להפתר בקלות. אם, למשל, יגדירו היררכיה של עבירות תנועה שבה עבירות חמורות פחות נמחקות כעבור זמן מה, במידה ולא חוזרים עליהן. ואם, נאמר, העונש המקסימלי על כל עבירות התנועה (מלבד הריגה) יהיה שלילת רשיון, מלבד נהיגה ללא רשיון (שתחשב לפשע פלילי לכל דבר).
לוחמה בתאונות דרכים 10101
רוברט היינליין בספרו "מספר החיה" מתאר שיטת ענישה של "עין תחת עין":
דרסת מישהו ונאלצו לכרות לו את הרגל? מכונית משטרה תדרוס *אותך*
בדיוק באותו אופן. אתה תחכה לאמבולנס בדיוק אותו פרק זמן
שהאדם שאתה דרסת חיכה.
ובנוסף, אתה גם תצטרך לשלם פיצויים וקנסות

האנשים בעולם זה נוהגים מאוד בזהירות!

זו שיטה קיצונית מדי לטעמי אבל אני בהחלט בעד חלק מההצעות שהועלו
למעלה בנוגע להגברת האכיפה והענישה
לוחמה בתאונות דרכים 10098
אני תומך ברוב ההצעות לעיל. אני בעד ענישה דרקונית, ולא רק בתחום התנועה, אלא גם בתחום עבירות אלימות.

הצעה נוספת, וחשובה בעיני: כל נהג יזומן למבחן נהיגה ("טסט") *מדי* חמש שנים. לא עברת? תזומן מקץ חודש למבחן חוזר. שוב לא עברת? רשיונך לא יחודש עד שתעבור את המבחן!

לא ייתכן שאנשים ינהגו במשך חמישים שנה על סמך מבחן שעברו בגיל שבע-עשרה. עליך להוכיח את כשירותך לנהוג מדי פרק זמן סביר (לדעתי חמש שנים), או לרדת מן הכביש!

לדעתי הצעה זו תציל אותנו מכמה אנשים ששכחו כבר כיצד לאותת, למשל. המבחן, אגב, צריך להיות *משמעותית* יותר ארוך ומורכב מהמבחנים של היום. *לפחות* חצי שעה של נהיגה נטו, כולל *מספר* תמרוני חניה, כולל נסיעה בכביש מהיר (לבחון התנהגות בנתיבים), וכולל מספר עקיפות (שהן נקודת תורפה בטיחותית אצל הנהג הישראלי). לכל אורך המבחן ימדדו, כרגיל, שליטת הנהג בהגה ובהילוכים (אם יש), והקפדתו על שמירת מרחק ושימוש במראות. כמו כן, *חייב* להיות מבחן משלים *בלילה*. עלה בדעתכם שמשרד הרישוי מעלה על הכביש נהגים שאיכות נהיגתם בלילה לא נבדקה מעולם?
לוחמה זהירה 10100
כמו כן ידרש כל נהג פעם בשנתיים להבחן בנהיגה בגשם שוטף, ופעם בשנה להביא אישור מרופא ואופטיקאי.

בקיצור, תתחילו להרגיע. להחמיר את הענישה זה עוד בסדר אבל כל מה שקשור בבירוקרטיה ושו''ת תואילו לחסוך לנו. מי שמשעמם לו בחיים שילך להצהיר במשרד הפנים על אובדן ת.זהותו וימצא עניין אין קץ במשרדים ממשלתים שונים עד תום החורף.
לוחמה זהירה 10102
הידד לסאטירה, אבל עכשיו ברצינות. לילה יש בסוף כל יום. גשם יש כעשרים וחמישה ימים בשנה. לכן יש הבדל פראקטי משמעותי.

גם פרק הזמן שהצעתי אינו מיועד למי ''שמשעמם לו בחיים'' או לחובבי ביורוקרטיה.
לוחמה בתאונות דרכים 10103
וחשוב להוסיף למבחן הריענון האמור תנאי נהיגה אמיתיים. הנהג חייב להתמודד מול מאניאק שחותך אותו בצומת בזמן הטסט, כדי לראות אם הוא ראוי.

ובפן רציני יותר: אני מאמין שמי שעבר טסט עדיין אינו יודע לנהוג. הוא יודע מספיק כדי ללמוד. הרי נהגים חדשים עושים יותר תאונות מאחרים. לכן מניעת רשיון נהיגה עד גיל 29 והורדת המהירות המותרת ל-‏29 קמ"ש יכולים להיות עזרים יעילים, כמו איסור נהיגה בלילה וסירוס מיידי של כל מי שנתפס מחליף תחנה ברדיו תוך כדי נהיגה. לא כל מה שיעיל גם צריך ליישם.
בפינלנד מסכימים איתי 196549
לסעיף 3, לפחות. ראו: http://edition.cnn.com/2004/WORLD/europe/02/10/finla...

קנסות מחושבים ע"פ עומק הכיס של הנקנס. במקרה המדווח שולם קנס של 217,000 דולר (!) על עבירת מהירות – בערך 2.5% מההכנסה השנתית של הנקנס.

(ותודה לערן בילינסקי שהפנה אותי לידיעה הנ"ל).
בפינלנד מסכימים איתי 196557
ולמי שרוצה בעברית:
יש בפינית? 196560
כמובן! 197354
הסברה? שכנוע? מסע פרסום? 10068
את מי צריך לשכנע במסעות ההסברה האלו? מה המשמעות שלהם? להראות שתאונות זה רע? את ה כל אחד יודע, גם ללא תשדירים בטלוויזיה.

הפתרון הוא לא במסעות פרסום חסרי תכלית אלא באכיפה מוגברת והכי חשוב נכונה. כיום המשטרה משמשת כגובת המיסים של המדינה, העונשים הם כספיים בלבד וכנראה שלא מרתיעים כל כך, כל מי שנוהג יכול להצביע על נהגים מסוכנים ומטורפים. אחד מהפתרונות הוא אכיפה נכונה: נסעת במהירות 80 קמ"ש בעיר? רשיונך יישלל לחודש! עברת את אותה העברה יותר משלוש פעמים? רשיונך ישלל לצמיתות. רק הורדת אותו אחוז מסוכן של נהגים יגרום לכביש להיות בטוח ליתר הנהגים. (ואני מדבר על אכיפה נכונה, על עבירות שאכן מסוכנות, לא מעצר אזרחים שנוסעים בכביש אשדוד ת"א במהירות 120 קמ"ש)

נדרשת רפורמה רצינית גם במערך הלמידה. כיום אנשים לומדים נהיגה לא על מנת להיות נהגים, אלא אך ורק לעבור טסט. בניית מערך למידה חכם ויעיל, אשר יחנך לא רק ל'טכנוקרטיה' של נהיגה אלא לתרבות נהיגה, תרבות במובן של דרך ארץ, התחשבות ונהיגה חכמה.

גם תיקונים בתשתית הם דבר חשוב שנדרש לעשותו, אני לא מדבר על כבישים חסרי מהמורות חס וחלילה (אני די מציאותי) אלא על שילוט נוח וברור, אשר יקל על נהגים חדשים לנווט ובכך יאפשר להם להתרכז בנהיגה במקום בניסיון נואש למצוא שלטים זעירים.
Asking public help 10073
The issue of a deterring punishment is not just the severity of the punishment but primarily the chances of being caught.
Unfortunately, it is very costly to put a policeman in every kilometer.
Moreover, much of the problem is speedy driving inside city streets - not just along the highways.
Therefore, the solution should be to certify veteran drivers with the legal authorization right to remove from the road (until the police arrives) aggresive-careless drivers.
I see these road-killers almost every day, and feel hopeless. I wish I had the legal authority to stop them.
The police must ask the "good people" to help catch these reckless drivers. Some kind of volunteer-police-assistant card will be issued to veteran drivers with good driving history.

We don't need that help 10075
אם תציב מכמונות מהירות על כל קילומטר לא תשפר בהרבה את מצב תאונות הדרכים, כי מהירות מופרזת היא גורם *שולי יחסית* לתאונות.
לא רק אני טוען כך, אלא גם הנתונים של משטרת התנועה עצמה (לא שמישהו, כולל המשטרה עצמה, טורח להתייחס אליהם !).
השומר אחי אנוכי? 10076
רץ עכשיו איזה תשדיר שירות שמגייס למשמר-תנועה-אזרחי, נראה כמו מה שאתה קורא לו.
הבעיה עם ההצעה הזו, שהיא מאפשרת למישהו שמסוכסך איתך ורוצה לדפוק אותך, להוריד אותך מהכביש גם אם בכלל לא נסעת בו, על-ידי תלונת שווא. תוכל להפחית מהבעיה אם תחייב, למשל, שלוש תלונות משלושה אזרחים שונים לפני נקיטת הליך. זה עדיין לא יעזור נגד מישהו ש*באמת* רוצה לדפוק אותך. כדי לתת לנהג העבריין-לכאורה אפשרות מינימלית להתגונן מפני הצקה כזו, אתה צריך לחשוף לפניו מיהו שהגיש נגדו תלונה; זה, מצד שני, בלתי רצוי מסיבות ברורות עוד יותר.
אגב, אפשר יחסית בקלות, נדמה לי, לאכוף באופן טוטאלי מגבלות מהירות - למשל, עם חובה להתקין טכוגרף (רושם מהירות אוטומטי) בכל מכונית, או מערכת איתור לוויני (שבהזדמנות תעזור להלחם בגנבות רכב).
ובאשר לסטטיסטיקה על האחוז הנמוך של תאונות הנגרמות בגלל מהירות - אפשר להזכיר שוב שגם תאונה שלא נגרמה בגלל מהירות, תוצאותיה חמורות יותר במהירות גבוהה יותר. אני תוהה גם אם במניין התאונות בגין מהירות מופרזת סופרים, למשל, עקיפות מסוכנות שלא היו מתבצעות אילו הנהג לא היה מבקש לנהוג מהר יותר.
The problems of speed 10082
1) Regarding speed:
One of the mistakes many people make, is to believe the statistics, that speed is not a major cause.
This is nonsense, and let me explain why.
Speed does not cause the accident - another mistake or technical problem causes it. However, in low speed the accident could be prevented DESPITE the other mistake.
Starting with problems like tire explotion, bumps on the road or sharp turns in the road - these are considered "causes of accidents" - not the speed - but lower speed would have prevented the accident despite the other causes.
Or simply think about the fact that in different occassions you suddenly must do something within a certain driving distance of, say, 50 meters - otherwise an accident occurs. Suppose someone stopped in front of you, and you must stop too. Obviously, if the speed is high you have fewer seconds to react and the chances of preventing the accident is lower.
So high speed does not cause accidents - it just prevents the prevention of accidents which are caused by other problems. And the official statistics show "other causes - not speed", but it's false.

And of course - if accidents happen anyway - the severity of damage to passengers is smaller in low speed. Once again - speed is not a cause for the accident - but it is the cause for the suffering.

2) Regarding traffic volunteers: If somebody issues a false complaint (as you mention), it is likely to be detected in court - just like any other false testimony, and the liar wil be prosecuted.
My suggestion is that the certified driver, will stop the reckless driver on the spot (if possible), and stay there with him until the police arrives. Of course multiple witnesses are preferrable - but the general idea is important - that there aren't enough police officers, and ordinary drivers should be asked to assist.

3) I believe NERVOUS driving in a highway, such as "zip-zag" passing from lane to lane, "cutting" someone with a minimal distance in front of his car is very dangerous even in reasonable speed, but officially, this might not be considered a violation.

The problems of speed 10109
1. What you're saying seems to always assume the driver is NOT KEEPING HIS DISTANCE. That's the reason for accidents, not speed. Keep your distance, and even in 200KMH you'll manage to stop in time (it'll be one hell of a distance, though). Problem in Israel is people just don't keep that distance, and so never manage to stop in time. (I'm talking about instercity roads, of course, where pedestrians are not a problem).

2. Ha! If you trust the courts when it comes to traffic offences, you've got another thing coming. With so much business in their hands, the last thing they'd care to do is launch a full investigation as to the sincerety of the complaining party. You say he drove 80 inside town? OK. You say you weren't even in the country? I don't care. 1000NIS fine. NEXT CASE!
מלחמה! האם זו המילה המתאימה כאן? 10079
יתכן והשימוש במילה "מלחמה" כשמדובר בעשיית סוף לתאונות דרכים שגויה בבסיסה או אינה במקומה.
להלחם בתאונות דרכים, לזעזע במילים ובתמונות האין זו מלחמה על מלחמה?
תהליכים מתחילים בראש ומלחמה על אלימות/תאונות עשויה להעצים את המלחמה תרתי משמע וזו כנראה אינה המטרה.
יש להניח שהחמרה בענישה (כהצעתו של טל כהן לעיל) תביא לתוצאות טובות יותר.
הפתרון האמיתי הוא חינוך לדרך-ארץ, לפתיחות, לסובלנות ולאנושיות.
לא כל מה שטוב לצה''ל טוב לאזרחות 10083
צה"ל הוא אירגון צבאי שמושתת בראש ובראשונה על משמעת וציות מוחלטים לפקודות; פקודות, לא הוראות.
בעזרת פקודות מתאימות הצליחו בצה"ל להפחית משמעותית את תאונות הדרכים. באזרחות, המצב שונה: המשמעת והציות להוראות ולחוקים רחוקה מלהיות מושלמת. גם אם נגביר את האכיפה פי כמה, לעולם לא נגיע ליעילות הקיימת בצבא. השורשים לכך נעוצים בטבע האדם, שלעולם אופיו לפרוק עול ולמתוח את הגבולות.
מכאן שאנו מגיעים למבוי סתום, ועלינו לחפש את הסיבות והגורמים לתאונות במקום אחר, בתקווה שאם אכן ימצאו סיבות וגורמים כאלה, ננסה ואולי גם נצליח לתקנן.
לפני מספר שנים אמר איש משטרה בכיר את המשפט החשוב הבא: "גם אלף שוטרים לא יוכלו לעשות מה שעושה גדר הפרדה אחת". בכך מיצה אותו קצין ישר את הבעיה והסיבה האמיתיות למכת תאונות הדרכים בארץ: העדר תשתית הולמת.
כל מי שביקר בחו"ל, גם במדינות שנחשבות לפחות מפותחות מישראל, לא יוכל שלא להודות בכך שבהשוואה לקיים בעולם המצב בישראל מעורר רחמים. התחבורה הציבורית הבעייתית והלא מספקת, הכבישים המועטים מדי ומצבם התחזוקתי הירוד - אין צורך להכביר מילים.
ובמילים חריפות יותר, המצב בישראל מזכיר יותר מדינות עולם שלישי מאשר מדינות מפותחות, אליהן אנו שואפים להידמות.
רק אחוז מזערי ממסי העתק הנגבים מענף הרכב חוזר להשקעה בתשתית התחבורתית. השנה אפילו צומצמו ההשקעות לפחות משנה שעברה!
הנהג הישראלי עומד בפקקים, מתבלבל בצמתים (מהעדר שילוט) וכשהוא כבר נוסע, אזי הוא מיטלטל ברכבו על כבישים ירודים, נבהל מכמותן וממהירותן של המשאיות המשתוללות ונוהג בצפיפות מספר כלי הרכב לק"מ כביש הגבוהה במערב (כפליים מזו שבהולנד, השניה ברשימה...). מה פלא שבמציאות מוטורית כזו, סיגל לעצמו הנהג הישראלי מנהגי דרך ואופי נהיגה מהגרועים שבעולם?
באכיפת יתר של 'חוקי התנועה' אנחנו בעצם מחפשים את המטבע מתחת לפנס. לא ציות עיוור לחוקי תנועה ימנע תאונות דרכים אלא השקעה מסיבית וסגירת פיגור מחפיר של שנים בפיתוח התשתית התעבורתית במדינה. העדיפות הנמוכה שנותנת ההנהגה לפיתוח והשקעה בתשתית היא זאת שהביאה ברבות הימים לאוירה הציבורית שהאשם היחידי בתאונת דרכים הוא הנהג וכל האחריות הציבורית מתאדה לה לפתע.
זיכרו: "גם אלף שוטרים לא יוכלו לעשות מה שעושה גדר הפרדה אחת!".
One more thing about speed 10110
Very few accidents are caused because of driving over the speed LIMIT. Many more happen because of driving in speeds not befitting the conditions of the road at the time EVEN IF IT WAS WITHIN THE LIMIT. This means that all the cops in the world can't stop someone who's driving 100 in a 100 road, while the road is frozen...
האם יש אלטרנטיבה 10152
כאשר אדם נוסע מדי יום בכבישים, ופוגש בנהג הישראלי הממוצע, אותו נהג שיחתוך אותך בעקיפה, שיפריע לך בכניסה לתור, שסתם ימנע ממך לנהוג בבטחה, אותו אדם מנסה לחשוב מה עוד אפשר לעשות כדי להקטין ולו במעט את הקטל המתמשך הזה.
למשטרה דרכיה ואינטרסיה וכך גם בתי המשפט שמקלים בעונשים, ואנחנו האנשים הקטנים מה כבר יכולים לשנות מול מערכות כאלה, לזרוק משפטים כמו צה''ל ויד חזקה תמיד קל יותר מאשר לפעול באופן אישי ולנסות לעשות את המירב האפשרי, וזו כנראה סיבתו של אריה מליניאק למשפט הסוגר, ואולי המשפט הזה יגרום לעוד בן אדם להוריד הרגל מהגז ולזכור שמדובר בחייו ולא במשחק וידאו.
ישירות מופרזת? 183377
מפקד בסיס האימונים של חטיבת הצנחנים בדרום הארץ אלוף-משנה אהרון חליווה, אמר ב"שיחת מוטיבציה" לעידוד מאות טירונים, לפני יציאתם לגיבוש ליחידות מובחרות כי "בחוץ מתחוללת מלחמה ויש סיכוי שחלק מכם תשובו הביתה בארון עטוף בדגל ישראל". בעקבות השתיקה שהשתררה באולם, הוסיף אל"מ חליווה, כדי לחדד את הנקודה: "אם לא הבנתם - התכוונתי לארון מתים".

אחד החיילים שנכח בשיחה סיפר: "היתה תדהמה גדולה מאוד ... אף אחד לא ציפה למשפט כזה, עברה בי צמרמורת. כל השבוע אנחנו מדברים על זה, מין הומור שחור כזה על ארון מתים". חייל אחר אמר: "המפקד הזה הוא כמו אלוהים בשבילנו, כולם פה מלאי מוטיבציה ורוצים להגיע להכי טוב שיש, ובמקום להחדיר בנו ביטחון, הוא נותן תחושה לא טובה. אתה מרגיש כאב בלב כשאתה שומע דבר כזה". היו גם חיילים שחשו אחרת ואמרו שאל"מ חליווה פשוט תיאר את המציאות הקשה, אולם ייתכן שהיה צורך לרכך את הדברים. בשיחה עצמה לא העז אף אחד מהחיילים להתייחס לאמירה.

דובר צה"ל מסר בתגובה: "כחלק מקליטת הטירונים החדשים בבסיס האימונים של הצנחנים, ניתנת לטירונים הזדמנות לשוחח עם מפקד היחידה. במהלך השיחה מדבר המפקד על ציונות וערכי צה"ל ונותן סקירת מצב על פעילותן של היחידות המבצעיות של הצנחנים.

"האמירות המובאות בכתבה אינן עומדות בפני עצמן, אלא כחלק מאותה שיחה שמטרתה להבהיר לחיילים שהינם נכנסים למערך הלחימה, שכולל מטבעו סיכונים מסוימים, ולכן יש לראות זאת בהקשר הכולל. עם זאת, יש באופן הצגת הדברים מידת ישירות מופרזת".


חזרה לעמוד הראשי פרסום תגובה למאמר

מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים