ג'אז, עוד ויהדות 374
שני בן כנר ו''שביל החלב'' - כדאי להכיר, כדאי לעקוב.

מודעה קטנה מצולמת במכונה על לוח מודעות באוניברסיטה, כמעט נעלמת בין מתרגמים־להשכיר למחפשי שותפ/ה שלישי/ת, משכה את תשומת לבי, והביאה אותי אל "שנאפס פוקאצ'ה בר" שבמוזיאון חיפה, להופעה "מזמור ל-‏22 מיתרים" של יוצאי להקת "שביל החלב". על שלוש הנפשות הפועלות - שני בן כנר, ולרי לייפטס וגרשון וייסרפיירר, לא שמעתי קודם, וגם לא על להקת האם, אך הרכב הכלים - עוד (11 מיתרים), קונטרבאס (4) וסאז (saz, שבעה מיתרים) נשמע מסקרן מספיק.

למען האמת, הופעה מוזיקלית במקום שעיקרו אוכל ושתייה היא עניין שגובל בעלבון, לטעמי. מה גם שכדי להבהיר את סדר העדיפויות, הכניסה היתה חינם (הובטח במודעה) אך הישיבה הותנתה בהזמנה של 40 ש"ח. מילא לשים בבאר נוצץ איזה פסנתרן שינגן את שיעמומון־האווירה המעודן שיש שיקראו לו "ג'אז" (וזו בעיה שלהם); אבל המוזיקה של "מזמור" היא מסוג שמזמין האזנה מרוכזת יותר. היו רגעים שנדרש קצת מאמץ להתגבר על הדיבורים של שלוש הבחורות באחד השולחנות ליד, והיה צריך להתגבר נפשית על זה ששני זוגות אחרים קמו והלכו באמצע ההופעה, אחרי שגמרו את ארוחתם ("היה ממש טעים, ועוד ניגנו לנו משהו"). נס הסתברותי גדול היה פה, ושום סלולארי לא פצח בבטהובן או בג'ופלין סוער בזמן ההופעה.

אבל אני לא רוצה להתלונן, זה הרבה יותר טוב מכלום, גם לנגנים וגם לנו, וכנראה שכלום הוא האלטרנטיבה.

אגב, אחרי שקמו שני הזוגות נשארנו ארבעה שולחנות מאוכלסים, שאוכלוסייתם נעה בין אחד (עבדכם) לשמונה בערך (שולחן מקדימה, דובר רוסית, שנראה שחלקו לפחות מכיר את בן כנר, ושסיפק תמיכה מוראלית נאה לנגנים). העיצוב והאווירה במקום נחמדים ואינטימיים (אם יורשה לי לפלוש לקטגוריית האייל "אוכל ותיירות") והניוקי בפסטו (הייתי חייב, נו) לא רע; רק לעצם הקונספציה של ערבוב אוכל ומוזיקה התקשיתי להתרגל. מתישהו גיליתי שאם המוזיקה מספיק יפה, אני לא יכול לאכול, ונאלצתי לנקר בין הקטעים.

בזה אני כבר אומר, כמובן, משהו בזכות המוזיקה. על זו יסופר מייד. אבל הסקרנות מתעוררת עוד לפני שהם מתחילים לנגן: הסטריאוטיפ שלנו אומר שנגן עוד הוא ערבי, מכסימום יהודי שורשי מעיראק. הסאז, מסתבר, הוא כלי טורקי. ואילו שלושת הנגנים דנן, ניכר שמוצאם מרוסיה והסביבה, ודווקא מחלקיה ה"אירופיים" יותר (מצטער, גם כאן מדובר בסטריאוטיפים, אבל אלו לא שיקרו).

ובכן, גרשון, ותיק בארץ, מנגן מילדותו על גיטרה, פסנתר, וכיוצא באלה (כן, שוחחתי איתם קצת אחרי ההופעה. זה היה מאולתר, וכנראה שאני משבש כאן פרט עובדתי כזה או אחר). לפני 3 שנים הוא שמע דיסק של נגן העוד הטוניסאי אנואר איברהים, ונפגע. לדבריו הוא למד בעיקר לבד, בהאזנה וחיקוי (הוא קורא לתהליך "הוצאה"). הוא מנגן גם כמלווה לעת מצוא של אמנים אחרים, בעוד בלבד ("גיטריסטים כמוני יש מיליונים; עודיסטים אין הרבה"). הוא דווקא לא מנגן בצליל האופייני למוזיקה הערבית - הצליל הזכיר לי (והוא אישר) את להקת Night Ark הארמנית (הופיעה לא מזמן בארץ; אחראית לגרסה המקורית של "זה הזמן לסלוח", ולאות "החמישיה הקאמרית"), ומסתבר כי יש גם מסורת־עוד לא ערבית. באוזני החובבניות, היכולת שלו מרשימה ביותר. מעבר לכך, נדמה שיש בנגינתו, אולי יותר מאצל נגני עוד "מבטן ומלידה", חדווה אמיתית מגילוי האפשרויות שפותח לפניו הכלי המגוון כל כך.

ולרי פורט על קונטרבס גם ב"ג'רוזלם דיקסילנד בנד" וב"תל אביב ביג בנד", וניגן ברוסיה בהרכבים שונים לפני איצטדיונים (לדברי בן כנר). אפשר להאמין, לאור כמה קטעי סולו יפהפיים שלו: הוא הרבה יותר מריתם־סקשן. על פי מראהו, הוא מבוגר יותר משני חבריו (שניהם בני עשרים ומשהו). שמתם לב שאף פעם אין קונטרבסיסטים צעירים? כל הסבר שאני יכול להציע יורד לרמת ההומור הוולגרי משהו, אז נעזוב.

מוביל את הטריו שני בן כנר. בנגינתו על גיטרה ועל סאז (גם הוא כלי פריטה, נראה כמשהו בין מנדולינה לעוד) הוא סוחט פחות תשומת לב משני עמיתיו (נא לזכור, שוב, שאני חובבן גמור), אבל מאידך הוא הלחין את כל הקטעים. בחלק מהם הוא גם שר מילים שכתב, בעברית. לא קל להבין את המילים, קצת בגלל המבטא וקצת בגלל שהשירה שלו היא "חובבנית", מופנמת ושקטה, והוא עוד ממשיך לנגן בזמן שהוא שר - ולמרות זה, או בגלל זה, שירתו ממש מרגשת. האם הם לא רוצים לשיר גם ברוסית? גרשון מסביר שהם מעוניינים להגיע לקהל כלל־ישראלי, וישנה גם הזיקה של בן כנר למסורת היהודית: הוא בא מבית מסורתי, ולאחר עלייתו לארץ ב-‏92 למד שנתיים בישיבות. בחלקי משפטים שהבנתי, ובשמות הקטעים ("הושענא", למשל), אפשר אכן לשמוע הדים של תפילות, וגם קצת שיעור מולדת (אחד הקטעים נקרא "מלקוש", מילה שלדעתי ברוב שפות העולם אין לה מקביל).

כאשר הוא מציג את הקטעים, הוא קורא להם "מזמורים". ממש כך: "יש לנו עוד שני מזמורים עד הסיום". השם "בן כנר", אגב, הוא מאומץ (במקור ימפולסקי), ונבחר, תאמינו או לא, כי אביו מנגן בכינור (אם תהיתם עד עכשיו איך מנקדים את השם...). "שני" (הצבע האדום, למי שתוהה גם כאן על הניקוד) הוא שמו מלידה (שאלתי. סטריאוטיפים, אבוי). אחרי הישיבה הוא יצא לאירופה. בין השאר חי בווינה וניגן עם תימנה בראוור ואלי מאירי (הרכב ג'אז יוצא־ישראל מפורסם). לפני שנתיים החל לנגן בסאז, לפני שנה חזר לארץ.

הרכב האם, "שביל החלב", הוא שישיה, ביניהם האקורדיוניסט ויטלי פודולסקי, שמנגן גם ב"השמחות" (תן לו במה נשמע!). הם עדיין לא ניגנו הרבה ביחד: הטריו שש פעמים, השישייה פעמיים, בפסטיבל "שנטיפי" (ביקורת נלהבת ב"מעריב", מספר בן כנר) ובאמירים. למרות הופעה מול קהל קטן שכמונו, מסתבר כי הם מצליחים להתפרנס ממוזיקה בלבד. זה עתה הם גם קיבלו סיוע ממשרד הקליטה להפקת דיסק.

הגיע הזמן לספר משהו על המוזיקה. מבחינת ז'אנר, אפשר לשייך אותם לזרם הדי אופנתי של "ג'אז אתני". מי שמכיר את "נייט ארק" ואת יאיר דלאל (שני שמות שדגתי די באקראי מתוך ים גדול) מוזמן למקם את "מזמור ל-‏22 מיתרים" איפשהו בין לבין, אבל זה לא מחייב - רק לתת מושג ראשוני.

בעצם זה ז'אנר שתמיד נדמה די־אופנתי, אבל הוא איתנו כבר הרבה זמן: הרי להקת "אורגון", למשל, פעלה כבר בשנות השבעים. כמובן שמדובר במוזיקה שהמגוון שלה עצום ורב, מן הסתם יותר משל המוזיקה המערבית כולה. סיווגה תחת תווית אחת של "אתני" בעצם מכניס רק את המסווג עצמו למגירה, המגירה "מאזין מערבי". זו לא מוזיקה ממש להמונים, אבל גם לא ממש למעטים. יש לה די הרבה אוהדים, ורבים אחרים שרק לא נחשפו לה עדיין. בסתירה־לכאורה לשורשיה המקומיים, היא גם נוטה להיות חוצה גבולות, אבל כאן כבר נכנס עניין של שיווק.

במקרה של "מזמור ל-‏22 מיתרים", הכלים מכתיבים צליל שרומז למרחב הקווקזי־טורקי, אבל רק כבסיס למסעות מגוונים. בלחנים - סליחה, במזמורים, אפשר לשמוע גם קצת השפעות מאזורנו. לפחות מזמור אחד היה מוזיקת כלייזמר מובהקת. רוב המזמורים איטיים וליריים באופיים, אבל יש גם קצביים יותר. "סטרא אחרא" הוא בלוז־רוק מקפיץ, עם טקסט (מושר בבירור) פחות רוחני ויותר על בחורה, כראוי לז'אנר. לא שמעתם אף פעם בלוז־רוק מלווה בעוד? אז נשאר למה לשאוף.

לא נותר אלא לחוות את דעתי על רמת המוזיקה. וכאן המקום להסיר את מעטה האיפוק בו נקטתי עד עכשיו, ולהישפך: בן כנר הוא מלחין נפלא. כל הקטעים, אבל כולם, נעו בין המלהיב למדי לבין היפה עד דמעות.

הם לא ידעו לספר, למרבה הצער, על הופעות מתוכננות ספציפיות. אבל אם יש צדק בעולם אז עוד נשמע עליהם. אני מאוד ממליץ לעקוב.

קישורים
saz
כתוב ללהקה
פרסום תגובה למאמר

פרסומים אחרונים במדור "מוזיקה"


הצג את כל התגובות | הסתר את כל התגובות

13201
OK שכנעת אותנו.

בפעם הבאה שיש להם הופעה, נא להודיע באייל.
תשובה לבובי 51586
הרכב "שביל החלב" נמצא לקראת הערכות לסדרת הופעות
במסגרות הקיימות כגון מועדונים פסטיבלים תוכניות טלויזיה
וכל "במה" שתימצא מתאימה. אנו גם עובדים כרגע על הוצאת דיסק לחומרים שכבר קיימים
אגב, הערוץ השלישי החדש(ערוץ10) יפתח בסוף החודש את שידוריו עם הופעת ההרכב שלנו.
אם תשאיר לי פרטים כמו אי-מייל או אחר. אנו נשמח להכניס
לרשימת ה"חברים" ונעדכן אותך באופן אישי.
האי-מייל שלי נמצא בכותרת או בטלפון 052-444734
תודה
נסים- מפיק "שביל החלב"
הופעה של ''שביל החלב''בקמלוט ת''א 55190
כפי שבקשת להודיע

ההופעה של הרכב "שביל החלב"
תתקיים במועדון קמלוט ת'א
ברח' שלום עליכם 16 תל- אביב
במוצ"ש 2 בפברואר 2002
בשעה 2200

נשמח לראותך
כדאי ושווה
נסים 052-444734
תיקון טעות 55197
ההופעה בקמלוט תיערך
בתאריך מוצ"ש 9 בפברואר 2002
ולא 2 בפברואר כפי שנכתב בטעות
סלט ישראלי 13704
קודם כל הכבוד על המאמר. נחמד לקרוא בארצנו הקטנטונת והעצבנית גם על מוסיקה. חבל רק שמוסיקה ומילים לא כל כך הולכים בייחד ונשארנו עם הרבה מילים ומעט חוייה מוסיקלית. אבל אני בהחלט מודה לך שלא הסתפקת בציון קורדינאטות של סגנונות מוסיקלים שלי ברובם אינם אומרים דבר, וציינת את הרקע הביוגרפי של הנגנים. תאור ששבר את כל הסטריוטיפים ונראה כמו סלט ישראלי נפלא על כל המגון והעושר שיש בו. אותי באופן אישי מעניינת ההשפעה המסורתית יהודית שציינת בשירים ולכן אודה לך אם תכתוב לי בתגובה את הטקסטים של השירים למשל את הטקסט של השיר \'\'סטרא אחרא\'\', שעוסק בבחורה. ( ולכל מי שמצוי קצת בקבלה לא מקרי בכלל שעניינו הוא בחורה)
לשובל תגובה מ''שביל החלב'' 51729
בהמשך לתגובתך בכותרת "סלט ישראלי"
בקשר לתחומי ההתעניינות שציינת
נשמח לעזור אם תשאיר פרטים להתקשרות כדי שנוכל לשלוח אליך
את שבקשת
שים לב שלא ציינת כתובת אי-מייל או אחר

תודה
נסים דרעי-מנהל ומפיק הרכב "שביל החלב"
טל' 052-444734
סלט ישראלי _לשובל 55191
הודעה
בדבר הופעה של הרכב "שביל החלב" עם שני בן כנר
בעקבות הכתבה של ניר והתגובות החיוביות
שביל החלב" יופיעו במועדון קמלוט ת'א
רח' שלום עליכם 16 ת'א
במוצ"ש 2 בפברואר 2002
שעה 2200

כדאי ושווה לראות

נסים 052-444734
לשובל- תיקון טעות 55198
ההופעה של שביל החלב תיערך
ב9 בפברואר 2002 במוצ"ש
ולא ב2 בפברואר כפי שנכתב בטעות
להוציא יומנים! 13743
החבר\'ה מופיעים בתל-אביב ב-‏31 לינואר. פרטים יבואו, אני מקווה.

ולשובל: את מעט המילים שקלטתי בזמן אמת, איני זוכר לצערי. נסה לכתוב ללהקה (ראה לינק בסוף המאמר) ולבקש. אם תיענה, אתה מוזמן לפרסם זאת כאן, להנאת הקוראים.
פרטים באו 15070
31 בינואר, כאמור, 21:30, גת-רימון (ת"א).
אני אשת יחסי הציבור של 43424
ושוב הם מופיעים: ב- 19.11, 21:30, ב-Favorit, שנמצא בראשל"צ, איזור התעשיה החדש, הכשרת הישוב 7, 03-9412563.

אבל אם מישהו דווקא שוחר עUד, אז באותו ערב יש מופע מחווה למוחמד עבדול וואהב, של תייסיר אליאס ועOד. מצד שני, נראה לי שכבר אזלו הכרטיסים לזה, אז אני ממליץ שוב על שביל החלב...
אני אשת יחסי הציבור של 50674
אחרי כמה פרסומות להופעות שאני בעצמי לא הלכתי אליהן, הנה אחת שאני כן מתכוון להגיע אליה:
יום חמישי 3/1/2002, שעה 21.00, בית "מזרח-מערב", יפו, רח' ארליך פינת שד' ירושלים.
אם מישהו רוצה להצטרף, דואל.

זה קצת מפחיד, אני חייב לומר: מה אם פתאום אני אגלה שהם לא כאלה טובים כמו שחשבתי בפרהסיה?
15742
גיליתי את המאמר רק עכשיו ואני לא בטוח אם משהו בכלל ישים
לב לתגובה.

שתי הערות
במועדוני הג'אז נהוג לשלב אוכל ומוסיקה ולפעמים גם ריקודים.
בדרך כלל האוכל מורכב רובו ככולו מנוזלים ונישנושים אך יש
מקומות המגישים משהו רציני יותר .הייתי במקומות כאלה בפריז
ניו אורליאנס וניו יורק( בלו נוט שמגיש אוכל מזעזע)

לאחרונה גיליתי את המוסיקה האתנית-מזרחית שנעשית
בישראל על ידי בוסתן אברהם, אמיל זהאריין ועוד. לאזניים
שגדלו על מוסיקה מערבית במרחב שבין מוצרט-אריק איינשטיין-רדיוהד
המוסיקה שתארת היא באמת בחזקת טעם נרכש אך אני יכול
להעיד - איזה טעם נהדר.

האם ישנם קליפים או משהו ברשת שנתן לשמוע את שביל החלב?
אוכל רע ב-Blue Note? 15746
באמת? לא הייתי שם שנתיים וכבר הדרדר המקום? בושה!
מועדון מעריצי שביל החלב 51061
ירדן, עודד בן-דוד ואנוכי צפינו הערב בהופעתם של 'שביל החלב' ביפו. מה זה צפינו, התמוגגנו בהתפעלות משטף המוסיקה הסוחפת, האינטליגנטית והמבריקה הבוקעת מבין ידיהם של הנגנים. אם בתחילת ההופעה ניסינו לשווא לפענח את המקצבים הלא שגרתיים, לקראת סופה חשנו דחף לאו-בר-כיבוש לקום על רגלינו ולחבור למחוללים סביב.
כפי שהערתי לירדן בסוף המופע, אם הם עדיין יהיו פה כשאתחתן, הייתי רוצה שהם ינגנו שם. כפי שהעיר לי ירדן, אם הם עדיין יהיו פה כשאתחתן, היינו רוצים שלא אהיה עשיר דיו להזמינם. עבור התענוג גבו מאיתנו חמישים ש''ח, שווה כל גרוש ויותר. הציבור מוזמן בחום ליטול איש את בחירת-לבו וחבריו להופעה הבאה של שביל החלב. הנאה צרופה מובטחת.
Extra, extra, read all about it 51080
עלי לציין שההופעה הזו היתה שונה מאוד מזו החיפאית עליה כתבתי במאמר. בחיפה הם היו שלושה, ונטו יותר לקטעים אינסטרומטליים (או עם מעט שירה) ארוכים, מלודיים ומעודנים. כאן היה הרכב מלא יותר: הצטרפו אקורדיון, כינור ותופים, והקונטרבס הוחלף לטובת גיטרה-בס אקוסטית. המוזיקה היתה הרבה יותר קצבית, מרקידה, "להיטית" במיסה מסויימת, ועם יותר שירה. אני חושב שהייתי מעדיף את המוזיקה מחיפה על דיסק, ואת המוזיקה מיפו (אתמול) בהופעה. אם כי שתיהן מלהיבות בכל פורמט.

מבחינתי גנב את ההצגה, במידה מסויימת, הכנר סניה קרויטור. הוא מנגן גם ב"השמחות"
דיון 680
ושם התפקיד שלו עושה רושם פונקציונלי ופשוט - לנגן את פראזות הכינור שצריך לנגן. אתמול הוא התגלה כוירטואוז, מאלתר נפלא, ובעל חוש לדרמה והומור על הבמה.

מילה קטנה של תסכול: אני מאוד סקרן להכיר יותר טוב את המילים שכותב בן-כנר. בהופעה יכולתי להבין רק חלק קטן מהן, וניכר היה פוטנציאל. השירה שלו (עדיין?) מופנמת וצנועה קצת, על רקע השפע הצלילי מסביב, וקצת קשה להבין.

נו, מילא. אני מניח שלחלק שירונים לפני ההופעה שייך לז'אנר אחר. נחכה לדיסק המיוחל.
אנקדוטה היסטורית 55239
''הופעה מוזיקלית במקום שעיקרו אוכל ושתייה היא עניין שגובל בעלבון, לטעמי'' על טעם ועל ריח כיודע אין להתווכח אבל פרספקטיבה היסטורית דווקא יכולה להועיל לדעתי. אכילה ושתיה של הצופים ומהאזינים בעת הופעה מוזיקלית היו דבר שגרתי ושכיח במיטב הופעותיהם של גדולי המוזיקה.

אומנם בימינו הקהל יושב ממושמע בכסאות צפופים באולם יעודי ומאזין בשקט (במקומות היותר תרבותיים בעולם, אצלנו משתעלים כל הזמן ואנחנו חיים בארץ מדברית). אז בתקופת הברוק, ואפילו הקלאסית (מוצרט וגם בטהובן בתחילתו) סעודה חגיגית יחד עם האזנה למוזיקה טובה היו דברים מקובלים מאוד. האמן נחשב באותה דרגה של משרת מצוי אבל עם כישורים מוזיקליים, בסוף ההופעה הוא יכול היה לרדת עם שאר המלצרים ולאכול במטבח. רק בעקבות בטהובן ותפיסותיו הועלה האמן-היוצר-הוירטואוז לרמת גאון נשגב.
אנקדוטה מקומית 57052
נו שי, מה לעשות ואצלנו לא הלכו בדרכי הלודוויג. גם אותי מטריד שאנשים יושבים בהופעות ובולסים להנאתם. יש איזושהי תחושה לדעתי אצל אנשים שאם הם שילמו כסף אז הם צריכים להתבדר. (באנגלית זה נשמע יותר טוב - To be entertained). זה עצוב אבל זה גם סר טעם בעיני לנסות ולעשות משהו בנידון. נקווה שמי שהולך להופעות נהנה מהן, גם אם תוך כדי הוא נהנה גם מאוכל...
אנקדוטה מקומית 57182
לא יודע, הלכתי פעם להופעה בברבי, והגעתי רק כמה דקות לפני שממש התחילה ההופעה. מלצרית שניגשה אלי אמרה שיש מינימום של כך-וכך שקלים הזמנה. הסתכלתי על התפריט, ואף משקה מאלו שהייתי מעוניין לשתות לא הגיע למינימום הזה. מכיוון שלא רציתי לשלם סתם, הזמנתי איזה טוסט, וקיוויתי שאספיק לאכול אותו לפני שתתחיל ההופעה. רק מה, הטוסט התמהמה, והגיע באמצע ההופעה. עכשיו, זה נורא לא נעים לי לאכול כשמישהו שר לי שני מטר ממני. אז נגסתי מהר מהטוסט בהפסקות שבין השירים. בסוף ההופעה, עוד נשאר לי די הרבה, והחברים שלי נאלצו לחכות לי שאסיים אותו...
בקיצור - זה לא רק אשמת הצופים. גם המועדונים עצמם לא מקלים עלינו.
אפשר לחזק את דברי הכותב? 167945
במקרה לחלוטין הגעתי להופעה של שביל החלב ב"בית מזרח ומערב" ביפו מתי שהו ונדלקתי.

הדיסק שלהם מנגן לי באוטו שוב ושוב, אני לוקח חברים להופעות והם מתלהבים מאוד...

הופעה של שביל החלב היא חוויה מהנה מאוד, המוזיקה מכשפת ורובה קליטה מאוד, בקיצור, המלצה חמה מאוד לכל מי שאוהב מוזיקה!
אפשר לחזק את דברי הכותב? 169519
איפה אפשר ליקנות את הדיסק? כי חיפשתי בחנויות מיספר פעמים ולא מצאתי כולל בבעוזן השלישית
189561
אני נגן עוד, והתרשמתי מאוד מהסיפור, אני מעוניין לקבל
חומר בכל הקשור לעוד ומוכן להעביר חומר למוסיקאים נגני עוד בלבד.

אפשר ליצור איתי קשר גם בטלפון- 08-6570659
08-6572480
בקשר לגרשון 242260
גרשון מנגן עם אייל סלע. הייתי בהופעה שלו שבוע שעבר .
הוא באמת לא נגן עוד קלאסי (אני כן9 אבל הוא מקורי ןמעניין.
575831
וכעבור עשור...
גרשון וייסרפירר מנגן עם אנסמבל שם טוב לוי ועושה נפלאות בעוד (דוגמא אחת קטנה http://www.youtube.com/watch?v=xFswrNfxgnE)
יחד עם שאר ההרכב המופלא הזה
660218
ועוד היתקלות מפתיעה עם גרשון וייסרפירר - עם "ימן בלוז", בהופעה חינמית רבע-סודית בחיפה.
אני תוהה מה היתה דעתו של הרוסי החנון, המבוגר והנמוך מאוד על המחוות הגופניות האינטימיות-ביזאריות שרביד כחלני הערס-למראה (ומוזיקאי נפלא!) העתיר עליו.

חזרה לעמוד הראשי פרסום תגובה למאמר

מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים