בטורו "מדרש של יום" במוסף הספרות של "הארץ", דן אדמיאל קוסמן ב"בעייתו הכללית של החריג בחברה המודרנית". בפתח דבריו, מציג קוסמן את עמדתם של כמה מארגוני האוטיסטים, לפיה "אוטיזם אינו מחלה כי אם אופן אחר של פעילות המוח", וכן ש"כל הנחה הקובעת מהו 'נורמלי' על פי רוב האוכלוסייה גורמת עוול למיעוט החריג." עוד כותב קוסמן: "האוטיסטים אף משווים את מעמדם להומוסקסואלים, ומצביעים על העובדה שבעבר הניחו שההומוסקסואליות היא מחלה שיש לרפאה באמצעים הורמונליים או על ידי טיפולים פסיכולוגיים."
מאמר מ-2015 באתר The Daily Beast דן באריכות בסוגיה זו. המאמר מציג את תפיסת תומכי ה"מגוון הנוירולוגי" (neurodiversity), לפיה אוטיזם הוא בעיה חברתית של הסובבים את האוטיסטים, ולא בעיה רפואית של האוטיסטים עצמם. תומכי תפיסה זו "היו רוצים לראות את העולם מרחיב את תפיסת ההתנהגות הקבילה, כך שתכלול גם אנשים עם אוטיזם". שלושה מומחים אקדמיים לפילוסופיה ולאתיקה שרואיינו לכתבה מסתייגים מחלק מהטיעונים של תומכי המגוון הנוירולוגי. לדבריהם, יש להבין טוב יותר את הסיבות לאוטיזם לפני קביעת עמדה בשאלה האם כדאי לנסות לטפל בתופעה, יש חובה מוסרית לטפל בסימפטומים גופניים שליליים המתלווים לעיתים לאוטיזם (כגון כאבים מסוימים), ויש הבדל מהותי בין הומוסקסואלים לאוטיסטים מבחינת ה"אפקיטיביות החברתית" שלהם בתחומים בחיי היום־יום שאינם נוגעים לחריגותם.
|
קישורים
|
RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש והצהרת נגישות