כ-‏15 אלף הרוגים ברעידת אדמה בהודו 411
רעש אדמה שהורגש ברדיוס של 2000 ק"מ במערב הודו, בעוצמה של 7.9 בסולם ריכטר במוקדו, התרחש ביום ו'.

בעקבות הרעש נהרגו כ-‏15 אלף בני־אדם (על־פי ההערכה של ממשלת הודו), ועוד עשרות אלפים נפצעו.

מעל 6,000 גופות כבר אותרו, ורק שלושה ניצולים חולצו מתחת להריסות. צוותי החילוץ נואשו מלמצוא ניצולים חיים נוספים תחת ההריסות.

מאות רעשי לוואי פקדו את האיזור במהלך כל סוף השבוע, אולם שכיכותם הולכת ופוחתת.
קישורים
YNet
מעריב
CNN
פרסום תגובה למאמר

פרסומים אחרונים במדור "חדשות"


הצג את כל התגובות | הסתר את כל התגובות

פוסט מודרניזם 15091
אני תמה אם המחסור בתגובות עד כה (לפחות ביחס לחדשות קודמות) שווה גם הוא דיון.
פוסט מודרניזם 15093
פשוט קצת קשה לקשר את זה לברק נגד שרון, זה הכל.
פוסט מודרניזם 15157
וכפי שניתן לראות מהדיון שמתנהל למטה, רווחת הגישה של - "אני ואפסי עוד", או במילים אחרות הכותרת הראשית יכולה להיות -
"20 אלף הרוגים ברעידת אדמה בהודו; אין נפגעים יהודים; חשש מרעידות דומות באיזור בעתיד הקרוב."
ההערכות ממשיכות לעלות 15098
ע"פ "הארץ" - עשרים אלף.
ע"פ CNN - עד 30 אלף.

מה שמעניין הוא 15105
מה שמעניין הוא, מה יקרה אם כאן תקרה רעידת אדמה קטלנית? האם השכנים ישמחו לסייע בשמחה או שפשוט ינצלו את שעת הכושר?

האם גם מדינת ישראל ערוכה לאסון טבע בקנה מידה ארצי?
מה שמעניין הוא 15111
כמובן, כמובן. אלפי חיילים סוריים יבואו לסייע בחילוץ.
לא אם אלא מתי 15125
כיוון שאנו יושבים על השבר הסורי-אפריקאי, השאלה אינה "אם תקרה" אלא "כאשר תקרה". וכיוון שבמאות האחרונות יש היסטוריה של רעש כל 90-100 שנים, יש לצפות לרעש הזה לפני שנת 2020 - לא כל כך רחוק.
לדעתי ישראל כלל לא ערוכה, ועוד פחות הפלסטינים (יריחו נמצאת באזור מסוכן במיוחד, עם כל מחנות הפליטים שיקרסו כליל ברעש כזה) והלבנונים עם מעוז החיזבאללה - בעלבק - באזור סיכון גבוה ביותר.
לכן אני מאמין שכאשר יהיה הרעש, גם המדינות השכנות תהיינה עסוקות מאד בחילוץ אזרחיהן ובשיקום ההריסות.
לא אם אלא מתי 15136
טוב לדעת, בררר...

אגב, במספר סיפורים שקראתי על אסונות טבע (האחרון שבהם היה פטיש השטן - של לארי ניבן) לאחר האסון האיום בדרך כלל מסופר ששרידי הצבאות, הן הצבאות הערביים והן הצבא הישראלי יוצאים להלחם זה בזה.
לא אם אלא מתי 15342
נדמה לי שמצבינו רע בהרבה מאשר של הפלסטינאים כי הם כמעט לא בונים לגובה, כך שזו בהחלט יכלה להיות שעת כושר על פי רן בר זיק.
לא אם אלא מתי 15343
ועוד שני דברים:
עד 2020 יכולות להיות 8 רעידות אדמה קטלניות או שלא יהיו כלל על שנת 3000, זה שלא היתה רעידת אדמה 80 שנה בכלל לא מוריד או מעלה את הסיכוי.

בגלל המשטרים הדיקטטורים במדינות ערב, המשימה להציל את אזרחיהם היא בעדיפות ז כך שאם הם ירצו, אזרחיהם הגוססים לא יהבו שום שיקול בעניין.
(ooh pop pop) good vibrations 15482
אני חושב שאתה טועה: רעידות אדמה אינן בלתי-תלויות על ציר הזמן.

(כל האמור כאן הוא דברים ששמעתי מפה ומשם: אשמח לתיקונים מבקיאים בתחום): רעידת אדמה מתרחשת כאשר, כתוצאה מתזוזת הלוחות, מצטבר לחץ שעובר סף מסוים. הרעידה משחררת את הלחץ, ותשקוט הארץ 40 שנה. אם עברו 80 שנה בלי רעידת אדמה, יש להניח שהלחץ כבר גדול שם למטה. כל יום שעובר בלי רעידה, הסיכויים שתהיה כזו למחרת גדולים יותר.

אילו רק ללוחות הטקטוניים היו מקומות קדושים... אפשר היה לשלוח לשם בעיתוי המתאים איזה פוליטיקאי מזדקן, ולגרום לשחרור לחצים מבוקר...
OK, קפצתי קצת מעל הפופיק 15524
אני לא באמת מתמצא בנושא.
אבל בכל זאת אני זוכר ראיון ברדיו לאחר רעידת האדמה בטורקיה, שנאמר בו משהו כזה.
איזה פוליטיקאי? D-: 15576
מה שמעניין הוא 15126
נו, באמת. מדוע אתה חושב שישראל תמיד שולחת משלחות חילוץ וטיפול לכל המקומות האלה? אהבת הזולת? הצחקתני. זהו פשוט האימון הטוב ביותר שניתן להעלות על הדעת: גם תנאי אמת, גם אוכלוסיה שאינך משתייך אליה, וכבונוס - מצטלם היטב לטלויזיה.

אני משוכנע שלפיקוד העורף יש תוכניות מגירה מתאימות, ולא רק לו.

ולראיה - לשטפונות בדרום אמריקה לא שלחנו אפילו גרגיר אורז, היות ושיטפון ממושך אינו תרחיש סביר במקומותינו (לדעת מקבלי ההחלטות).
מה שמעניין הוא 16289
למרות שדברייך מתקבלים על הדעת, ישנו הבדל קטנטן בקילומטרים בין מרחקה של ישראל מטורקיה או הודו, לבין מרחקה מדרום אמריקה...
מה שמעניין הוא 15127
הממשלה דנה בנושא לא מזמן:
אני משער שהמצב הוא "עושים, אבל ניתן לעשות יותר".
מה שמעניין הוא 15843
מה לא ברור? מדינת ישראל לא ערוכה לאסון בקנ"מ מקומי כמו גשר המכביה. אין לנו שום סיכוי ברעידת אדמה.

ואגב - "תרגומון" למעלה נכתב על-ידי, ושוב נשמט שמי. המחשב עושה צרות, כרגיל.
מה שמעניין הוא 15893
האמנם בפרשה העגומה של גשר המכבייה היו ליקויים משמעותיים בחילוץ ובטיפול בנפגעים? הפרשה זכורה בעיקר בגלל המחדלים שהביאו לאסון, ולי לפחות לא ידוע על מחדלים משמעותיים מרגע שהגשר קרס. בכל אופן, נדמה לי שזו אינה דוגמא מוצלחת, כיוון שברור שלא קיימת "היערכות לקריסת גשר זמני". מוטב אולי להסתכל על ההתמודדות עם ארועים רבי-נפגעים כגון פיגועים או התקפת טילים. אלא שעדיין - ארועים אלה לא מייצגים יכולת התמודדות מהסוג הנדרש באסון בקנה-מידה לאומי, ולדעתי לא ניתן להסיק מהם לכאן או לכאן לגבי יכולת זו.

תגובה ארוכה (מדי) להערה קצרה. זה לא שאני מאד אופטימי (לא בכלל ולא ביחס לזה), אבל ההיקש שלך נראה לי משולל-יסוד.
פעם קראתי 15913
פעם קראתי איזשהו מחקר שבודק איך זה שישראל הצליחה מאד בכל המלחמות למרות שיש לה צבא בלתי מאורגן ומסודר כמו הצבא האמריקאי.
מה שהמחקר גילה בסוף שישראל הצליחה מאד במלחמות *דווקא* בגלל הבלגן והכאוס בצבא ובחברה הישראלית בכלל; סרג'נט ג'ונס, למשל, יודע שהוא יקבל את מנת הקרב שלו בשעה 10:00 בתרגיל הזה והזה במקום X. לעומתו, רב טוראי מועלם, יודע שמה שלא יהיה, אוכל הוא לא יראה בתרגיל הזה ולכן עליו לגנוב/להביא/לקמבן אוכל במקום (כי הרי ידוע שגם בתרגילים מסודרים להפליא בצה"ל, המחסנאי שוכח את המפתח וגרשון בחו"ל) - ככה זה בדיוק עובד במלחמה.
ככה זה גם עובד במצב של כאוס כמו רעידת אדמה. כיוון שגם ככה אנחנו חיים כמו במחנה פליטים לא מאורגן אז נסתדר דווקא טוב יותר במצבי חירום מאשר היפנים המסודרים, למשל.
פעם קראתי 15916
זה נחמד, והייתי שמח לקבל הפנייה למחקר ההוא (איזה מין מחקר זה היה?), אבל לא הייתי ממהר לאמץ את האמונה ש"השיטה הישראלית" עדיפה על "השיטה היפנית" (כמקרה-קצה). אמנם מצבי-חרום מצריכים כושר-אילתור, והמציאות הישראלית - כפי שטענת - מחזקת במשהו את הכושר הזה, אולם מוטב לאלתר על בסיס תכנית קיימת וחכמה (גם אם לא מושלמת) מאשר לנסות להמציא הכל בזמן-אמת. לכן לא הייתי ממליץ לבטל את מערכי-החירום הקיימים במדינה, למרות שלשמחתי אם הם לא יפעלו כהלכה בשעת חירום - תהיה מספיק גמישות כדי לבחון וליישם אלטרנטיבות יעילות להם בזמן אמת.

ושלא נדע מיץרות!
15317
בשהותי בגרמניה (המקום היחיד בחו"ל בו צפיתי בחדשות) היה לי רושם שהם נותנים הרבה פחות העדפה מקומית מאשר אצלנו: משהו כמו שני-שליש, לפחות, מזמנה של מהדורת חדשות טיפוסית היה מוקדש לחדשות חוץ.

אבל הנה אתגר אינטלקטואלי קל: האם זה *צריך* לעניין אותנו? אם ערכו של כל אדם באשר הוא אדם שווה, אז המשוואה צריכה להיות 1 הודי = 1 אמריקאי = 1 ישראלי, כלומר *שום* העדפה מקומית בחדשות. אם זה לא כך, מה הקריטריון?

הקריטריון הכי אובייקטיבי שאני יכול לחשוב עליו הוא, מה הסבירות שהעניין ישפיע על הצופה הממוצע. ואז, מה לעשות, אכן עשרת אלפים הרוגים בטורקיה לא עד כדי כך משנים, ובהודו עוד פחות (כי בטורקיה הצופה הממוצע מטייל (רבע פעם בחייו...)).
15328
ולו בדקת את צריכת-החדשות של הצופה/קורא האמריקני הטיפוסי, היית מגלה שהיא מורכבת מהרבה חדשות מטרופוליטניות-מקומיות, מעוד חדשות של המדינה, קמצוץ של חדשות לאומיות, ועוד טיפה חדשות חוץ (נאמר - מהמתרחש בקנדה הרחוקה). רוצה לומר - המצב הישראלי הוא לא קיצוני לכאן או לכאן, ואני, לפחות, סבור שבאמת ובתמים ישראל מייצרת יותר סיפורי חדשות-פנים מעניינים מאשר מדינה מערב-אירופאית... השביתות השנתיות האלה בצרפת נועדו, ככלות הכל, לספק עבודה לעתונאים, הלא כן?
אפשר לשנות לפחות את... 15582
הכותרת היום כבר דווח על מעל מאה אלף איש.
עיר קטנה בישראל הושמדה.(כמותית כמובן)
אפשר לשנות לפחות את... 15588
זו לא עיר קטנה. זו עיר בסדר גודל בינוני-גדול.
מקובל עלי 15591
ושוב 335949
ההערכות הן שברעש האדמה בעוצמה 7.6 בסולם ריכטר שארע בפקיסטן והודו בסוף השבוע נהרגו כ-‏18,000 איש לפחות ונפצעו מעל 41,000. Ynet: http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-3152657,00.h...
ושוב 338022
"פקיסטאן הסכימה לקבל סיוע מישראל כחלק ממאמצי סיוע בינלאומיים לעזור לניצולי רעידת האדמה שהתרחשה לפני שבוע בדרום אסיה. משרד החוץ של פקיסטאן הודיע היום (שבת) כי פקיסטאן מקבלת בברכה את ההצעה הישראלית, אך הדגיש כי על הסיוע להגיע דרך האו"ם או הצלב האדום מכיוון שלשתי המדינות אין קשרים רשמיים."

הארץ: http://www.haaretz.co.il/hasite/pages/ShArt.jhtml?it...

חזרה לעמוד הראשי פרסום תגובה למאמר

מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים