בתשובה לנילי, 04/02/01 13:49
מה שמעניין הוא 15893
האמנם בפרשה העגומה של גשר המכבייה היו ליקויים משמעותיים בחילוץ ובטיפול בנפגעים? הפרשה זכורה בעיקר בגלל המחדלים שהביאו לאסון, ולי לפחות לא ידוע על מחדלים משמעותיים מרגע שהגשר קרס. בכל אופן, נדמה לי שזו אינה דוגמא מוצלחת, כיוון שברור שלא קיימת "היערכות לקריסת גשר זמני". מוטב אולי להסתכל על ההתמודדות עם ארועים רבי-נפגעים כגון פיגועים או התקפת טילים. אלא שעדיין - ארועים אלה לא מייצגים יכולת התמודדות מהסוג הנדרש באסון בקנה-מידה לאומי, ולדעתי לא ניתן להסיק מהם לכאן או לכאן לגבי יכולת זו.

תגובה ארוכה (מדי) להערה קצרה. זה לא שאני מאד אופטימי (לא בכלל ולא ביחס לזה), אבל ההיקש שלך נראה לי משולל-יסוד.
פעם קראתי 15913
פעם קראתי איזשהו מחקר שבודק איך זה שישראל הצליחה מאד בכל המלחמות למרות שיש לה צבא בלתי מאורגן ומסודר כמו הצבא האמריקאי.
מה שהמחקר גילה בסוף שישראל הצליחה מאד במלחמות *דווקא* בגלל הבלגן והכאוס בצבא ובחברה הישראלית בכלל; סרג'נט ג'ונס, למשל, יודע שהוא יקבל את מנת הקרב שלו בשעה 10:00 בתרגיל הזה והזה במקום X. לעומתו, רב טוראי מועלם, יודע שמה שלא יהיה, אוכל הוא לא יראה בתרגיל הזה ולכן עליו לגנוב/להביא/לקמבן אוכל במקום (כי הרי ידוע שגם בתרגילים מסודרים להפליא בצה"ל, המחסנאי שוכח את המפתח וגרשון בחו"ל) - ככה זה בדיוק עובד במלחמה.
ככה זה גם עובד במצב של כאוס כמו רעידת אדמה. כיוון שגם ככה אנחנו חיים כמו במחנה פליטים לא מאורגן אז נסתדר דווקא טוב יותר במצבי חירום מאשר היפנים המסודרים, למשל.
פעם קראתי 15916
זה נחמד, והייתי שמח לקבל הפנייה למחקר ההוא (איזה מין מחקר זה היה?), אבל לא הייתי ממהר לאמץ את האמונה ש"השיטה הישראלית" עדיפה על "השיטה היפנית" (כמקרה-קצה). אמנם מצבי-חרום מצריכים כושר-אילתור, והמציאות הישראלית - כפי שטענת - מחזקת במשהו את הכושר הזה, אולם מוטב לאלתר על בסיס תכנית קיימת וחכמה (גם אם לא מושלמת) מאשר לנסות להמציא הכל בזמן-אמת. לכן לא הייתי ממליץ לבטל את מערכי-החירום הקיימים במדינה, למרות שלשמחתי אם הם לא יפעלו כהלכה בשעת חירום - תהיה מספיק גמישות כדי לבחון וליישם אלטרנטיבות יעילות להם בזמן אמת.

ושלא נדע מיץרות!

חזרה לעמוד הראשי המאמר המלא

מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים