פערי השכר בין נשים לגברים, נתונים חדשים 4139
החלו להתפרסם דוחות החברות על הפערים בתוכן
בהתאם לתיקון לחוק השכר השווה, החלו החודש חברות ציבוריות ועמותות המעסיקות מעל 518 עובדים לפרסם את דוחות פערי השכר שבין עובדיהם לעובדותיהם. על־פי הסקירה ב"כלכליסט", הפערים בין שני המינים הם זעומים כאשר מתייחסים רק לשכר הבסיס, אך משמעותיים יותר בשכר הברוטו. ההסבר המקובל לכך הוא שגברים צוברים יותר שעות נוספות ופחות ימי מחלה מן הנשים הנושאות בעיקר עול הטיפול בילדים.

יש לציין כי עורכי הדוחות הללו הם שקבעו את החלוקה לקבוצות בנות השוואה של עובדים, מה שתרם כנראה לצמצום הפערים שהוצגו. עדיין, תוצאות אלו קרובות לאלו של מחקר שנערך באירופה ב-‏2017, יותר מאשר לפערים של כ-‏35% שהוצגו בעבר, שהמעיטו במשקלם של השוני בין המינים בבחירת משלח היד, בהיקף המשרה, ואולי גם בהתפלגות הכישורים. בתחום ההייטק לדוגמא, שאליו פונות נשים בשיעור של פחות ממחצית זה של הגברים, ניתן כבר בתיכון להיווכח כי נטייתן של נערות לבחור במסלולי לימוד המובילים אל התחום הרווחי במשק קטנה משמעותית מזו של נערים.

כידוע, נושא זה מעורר בשנים האחרונות מחאות, חקיקה וטענות שכנגד במדינות המערב. יש למשל הטוענים כי לא ניתן להפריד בין שני סוגי השוואות השכר, מאחר ובחירותיהן של נשים נגזרות מאפליה והסללה אשר מובנים בחברה ודוחקים אותן מגיל צעיר לעמדות של נחיתות מקצועית וכלכלית עתידית. משום כך ההשוואה שאינה לוקחת בחשבון את בחירותיהן היא הנכונה ואותה צריך לצמצם. אחרים טוענים שאילו אכן היה שכרן של נשים נמוך מזה של גברים בעלי אותם הכישורים, כבר היו כוחות השוק מתקנים זאת, דהינו, מעסיקים היו מעדיפים להעסיק ולתגמל נשים בהתאם.

בישראל, למרות צמצום פערי השכר המגדריים בשלושים השנים האחרונות, ולמרות ששיעור הנשים בתעשיית ההייטק בה הוא בין הגבוהים בעולם, אינדקס תקרת הזכוכית שלה נמצא בירידה מאז שנת 2017.
קישורים
תיקון לחוק השכר השווה - נבו
הסקירה ב"כלכליסט"
מחקר שנערך באירופה ב-‏2017 - The Economist
השוני בין המינים בבחירת משלח היד, בהיקף המשרה
אינדקס תקרת הזכוכית - The Economist
אמנות ההסתרה של פערי השכר - כלכליסט
פרסום תגובה למאמר

פרסומים אחרונים במדור "פוליטיקה"


הצג את כל התגובות | הסתר את כל התגובות

אצלנו בשכונה 749344
המעסיק שלי (חברה בינלאומית גדולה מאוד) שלח לכל עובד הודעה שבה נמסר הפער המגדרי בשכר (8.1%) בקבוצת הייחוס אליה הוא משתייך (Technical Mid-Career Professional, יש 5 קבוצות ואין לי מושג מה האחרות).
כמו כן ההודעה כוללת FAQ שבו מתרצים למה למרות הפער המשמעותי, עדיין מדובר במקום עבודה שוויוני שלא מפלה לרעה נשים והסיבות לפער הן הגיוניות והוגנות עד מאוד.
מהסתכלות על העובדים מסביבי, אני יכול לנחש שהסיבה העיקרית לפער היא הוותק. הגיל הממוצע של הנשים שסביבי נמוך משמעותית מהגיל הממוצע של הגברים. חוץ מבודדות, כמעט כל הנשים הן מתחת לגיל 40 בעוד שגברים יש לא מעט גם בגילי והלאה. מן הסתם, שיעור הנשים בהיי-טק נמצא בשנים האחרונות בעלייה ולכן יש הטיה לאחוז גדול יותר של נשים צעירות יחסית לעומת הגברים שמהווים את הרוב המוחלט של העובדים מעל גיל 40.
חמסה וחי 749347
ראשית כל, למי שבמקרה עדיין לא שמע למה הגבול בחוק הוא 518: מדובר על חמסה פעמים מאה ועוד ח״י. כי ככה רצה אמסלם.

הבדיקה הזו לא מיועדת להתייחס לשכר שונה בגלל בחירת קריירה שונה. אבל היא כן יכולה להתייחס לשכר שונה בגלל אסרטיביות פחותה, לדוגמה (זה גם גורם שמוזכר מדי פעם כאחד הגורמים לפערי השכר). הנתונים שמתקבלים כאן הם מסדר הגודל של מה שנמצא במחקר של מרכז אדווה על הפערים הללו. כזכור, אותו מחקר בדק קבוצה של עובדים צעירים יחסית וניסה לבדוק את ההשפעה של כל מיני גורמים על פערי השכר. לאחר ניטרול בחירת מקצוע והיקפי עבודה שונים, נשארו הבדלים מסדר הגודל שנמצאו כאן.
749349
הרעיונות הפופוליסטיים הללו, לבקש מחברות לפרסם נתונים גולמיים כשצריך ידע סטטיסטי לא-בסיסי כדי לנתח אותם כמו שצריך ולא ליפול להטיות... What could possibly go wrong.
זה נשמע שהנתונים קילקלו כמה כותרות ששכבו במזווה 749370
אותו מספר ששמעתי שנים, "35%" הוא הבל מוחלט. אם לאישה ולגבר יש כישורים זהים, נראה שההבדלים בשכר זניחים.
כותרות משומרות 749374
כאמור: הנתונים כבר קיימים. זה ידוע שבתפקיד דומה, עם היקף משרד דומה, פערי המשכורות לא גבוהים.

אבל אז צריך ללכת צעד אחורה ולשאול: איך כן נוצר הפער של בערך שליש בין משכורות הגברים והנשים במשק (שנגרם מהיקפי משרה נמוכים יותר בממוצע ונטייה לעבוד בעבודות שונות).
749373
הרגע בו השתכנעתי שאכן יש אפליה מובנת על בסיס מגדרי ושעולם בו אישה מקבלת שכר גבוה יותר מגבר זה משהו שחורג מהדמיון של רוב האנשים:

אנשי ה-HR בחברה בה עבדתי ביקשו פידבק מהעובדים בנושא ״איך לדעתכם ניתן לגייס יותר נשים לתפקידי Engineering בחברה״. אנשי ה-HR תארו מצב בו הם מאוד מעוניינים להגדיל את אחוזי הנשים בתפקידים הללו, אבל שהם מתקשים לגייס.

אני הצעתי להתיחס אל הנושא בצורה הפשוטה והמקובלת של פער בין היצע לביקוש. הטיעון שלי היה שאם ההיצע נמוך והביקוש גבוה, אז הדבר הרציונלי ביותר לעשות הוא לפנות אל נשים עם ניסיון, יכולות ובעלות שם בתעשיה ולהציע להן שכר גבוה יותר מהמקובל לתפקיד מאשר שהייתם מציעים לגבר בתפקיד דומה. התשובה שקיבלתי מאנשי ה-HR הוא שהם לא מעוניינים לקבל מישהו לתפקיד משום שהצעת השכר היא גבוהה מהמקובל כי זה עלול לגרום לגיוס של ״האנשים הלא נכונים״ ש״אכפת להם מהדברים הלא נכונים״.

על זה לא היה לי מה לענות מעבר ל-״אההמממ... רגע, מה?״ אז הסכמתי ש״יש בזה משהו״ כדי שאוכל להמשיך לדברים יותר מעניינים בסדר היום שלי.
749380
התשובה שקיבלת, כך נראה, מעידה על הרבה דברים מעניינים בנוגע להתנהלות של חברות מסחריות. אבל מה הקשר לאפליה מגדרית?
749385
הקשר הוא שהם היו פועלים על פי שיקולי היצע וביקוש מאלף סיבות אחרות (בלי לחשוב על כך פעמיים), אבל לא מסוגלים לדמיין מצב בו צריך לשלם יותר לנשים בגלל מצב של היצע וביקוש. הרי זה הם בכבודם ובעצמם שהחליטו כמשימה אירגונית לגייס יותר נשים לאירגון. אם הם רוצים את הנשים הטובות ביותר לתפקידי engineering ויש מחסור של נשים כאלו בשוק, זה טריביאלי שיש צורך לתת הצעות טובות ומעלה כדי להצליח במשימה. אם הם לא יעשו זאת, יעשו זאת האירגונים האחרים שמחזרים אחרי אותן המהנדסות.

אירגון שמחליט לגייס יותר נשים לתפקיד מסוים כמשימה של האירגון, מבין שיש בעיות היצע בשוק לנשים בתפקיד הספציפי ולא מבין שהמשמעות הטריביאלית לכך היא שיש צורך להוסיף באמפ קטן בהצעת השכר והתנאים למועמדות, הוא אירגון שהחליט מראש להכשל במשימה שהוא קבע לעצמו. אולי זה באמת מה שאותם אנשי HR רוצים - רק לדבר על הרצון לגייס יותר נשים בפגישה זו או אחרת בה אומרים D i v e r ssss i ttttty כזה לאט ובמבטא אמריקני. אולי הם לא באמת מעוניינים גם להצליח במשימה.
749389
האם מדיניות ה״לא לשלם יותר מדי כי זה עלול לגרום לגיוס של ״האנשים הלא נכונים״״ הופנתה כלפי נשים בלבד?
749391
אף פעם לא שמעתי את התירוץ ה*לגמרי דבילי* הזה בשום הקשר אחר.
749420
האם שמעת הצהרות "לגמרי דביליות" של אנשי ה-HR בהקשרים אחרים?

(גילוי נאות, בהיסטוריה האישית שלי שמעתי לא מעט כאלה)
749430
אני שמעתי נימוק די דומה בהקשר אחר (לגבי העלאת משכורת לעובד ששוקל להתפטר על מנת לשכנע אותו לא להתפטר).
749446
אכן נימוק דבילי גם בהקשר הזה. ברור שמשכורת היא לא חזות הכל, אבל שכר ותנאים הם חלק *לכל הפחות* מהותי במערכת השיקולים של יחסי מעסיק מועסק. לכל הפחות, הם היו צריכים לנהל שיחה עם העובד כדי להבין מה הדבר שישאיר אותו באירגון. אם העובד שווה יותר לאירגון מאשר התוספת שתשאיר אותו, אירגון רציונלי היה בוחר לשפר לעובד את תנאי ההעסקה. אירגונים שמתיחסים אל שיקולי עובד של ״כמה משלמים לי ומה הם התנאים שלי״ כאל איזה פגם באופי של העובד, הוא אירגון מבולבל שלא מבין את השיטה הקפיטליסטית.
749448
אני לא חושב שהם מכחישים ששכר הוא חלק מהתנאים, ובטח שלא היתה שם התייחסות לדרישות השכר כאיזה פגם באופי של העובד (להפך, ראיתי מעסיקים שמעלים שכר לעובדים שהם חוששים שינטשו אותם). כן יש צפיה מהעובדים למחויבות רגשית (וכשעובד הגיע לשלב בו יש לו הצעת עבודה מסודרת, הוא כבר עבר איזה כמה ראיונות, ומכאן שאין לו מחוייבות רגשית, וגם אם תעלה את השכר שלו הפעם, עוד חודש הוא יקבל הצעה יותר טובה, או יגיד לך שהוא קיבל הצעה יותר טובה‏1).
749452
לכאורה הטענה ''אם העובד שווה יותר לאירגון מאשר התוספת שתשאיר אותו, אירגון רציונלי היה בוחר לשפר לעובד את תנאי ההעסקה'' מוצקת, אבל בחישוב לטווח הלא-מיידי היא לא בהכרח נכונה. אם העובדים ילמדו שאיומי עזיבה משפרים את התנאים שלהם, סביר שתהיה לכך השפעה גרועה על החברה (כולל עזיבה אפשרית של עובדים טובים יותר מהמאיים התורן).
749456
אירגון חכם ידע לקדם ולשפר תנאי העסקה לעובדים (במסגרת האילוצים הכלכליים, כמובן) עוד לפני שהם בכלל שוקלים לבקש או להרהר באלטרנטיבות שיש להם.

אבל האמת היא שכל מקרה לגופו. אני חושב שמהר מאוד הפתיל הזה גולש לדבר על מקרים קיצוניים כאילו הם המקרה הנורמטיבי איתו האירגון מתמודד.

אני בוודאי מסכים שאם היחסים בין העובד למעביד הם יחסים רעילים של בקשה לשיפור תנאי על ידי איום בהתפטרות (תנו לי מה שאני רוצה או שאני הולך), אז ברור שטוב יותר לשני הצדדים להפרד, בלי קשר אפילו לכך שמדובר בנושאים של שכר. אותו דבר אפשר להגיד על העובד שמאיים להתפטר כי לא קידמו אותו או כי לא נתנו לו משרד פרטי. זאת פשוט אינדיקציה לכך שיש פה שני צדדים שלא מעוניינים או לא יכולים לתקשר זה עם זה בצורה מתורבתת ונעימה. זה לא המקרה המדובר וככל שנעלה למעלה בפתיל נראה שאנחנו מתרחקים יותר ויותר מהתסריט הזה. אני חושב שהגענו למקרה הקיצוני הזה כדי להתרחק ממה שנטען במעלה הפתיל (שלי הוא נראה סופר טריביאלי ואני כל פעם מופתע מחדש שהוא מעורר מחלוקת - האירגון רוצה לשים דגש *מיוחד* על גיוס נשים ולכן הוא צריך לתת הצעות טובות *במיוחד* לאותן נשים המתאימות לתפקיד).
באמפר 749390
באמפ קטן לשכר? כמה צריכים להגדיל כדי למשוך מספיק עובדים? ומדובר על קבוצה ניכרת של עובדים (כ־5% מעובדי החברה). במיוחד שכבר יש תחרות גדולה על עובדים ולפי הבנתי, מנתונים ששמעתי לא מזמן, מעל מדרגה מסויימת שכר אינו שיקול מספיק חשוב.
באמפר 749392
״כמה צריכים להגדיל כדי למשוך מספיק עובדים?״

שאלה טובה. מחשבים, מחליטים על משהו סביר, מנסים בקטנה, מודדים תוצאות ורואים מה קורה. שווה בדיקה אמפירית. לא שווה לנסות *משהו*?

עצם הפסילה המיידית (כמעט כריפלקס) של אפילו להתחיל לשקול את הרעיון ולהשתעשע באפשרות של להעז להציע לנשים שכר גבוה מזה של גברים באותו תפקיד (כי מה לעשות זה מה שאנשים רציונליים עושים כשאתה זקוק למשהו בו ההיצע נמוך והביקוש גבוה) - פה חשדתי.
באמפר 749393
או אולי כי כבר חשבו על זה?
באמפר 749444
סביר להניח שלא.
באמפר 749394
אמנם זה איננו הנימוק שקיבלת, אבל מבחינה חוקית אסור למקום העבודה להציע שכר גבוה יותר לנשים בשל היותן נשים.
באמפר 749401
נכון, אבל הם לא הגיעו לשם בכלל.

מסכים במאה אחוז עם האלמוני. אשתי היתה מנהלת חטיבה בחברה מקומית בינונית, הם קלטו מנהלת סניף חדשה והמנכ"ל באופן אוטומטי רצה לשלם לה פחות מאשר לגבר באותו תפקיד, כי הוא יכול. אשתי אמרה לו שלא יעז, והוא התעשת.
באמפר 749432
זה לדעתי שורש האפליה: יש רק שני מודים שכולם, בלי יוצא מן הכלל, מוכנים לשקול כאפשרות:
1) השמרנים לא יראו בעיה בכך שנשים מרויחות פחות (או יכחישו שזה המצב או יתרצו למה זה קורה).
2) אלה שרואים את עצמם כפרוגרסיביים, ליברליים או פמיניסטיים, יתמכו בצורך בשיויון מוחלט בין נשים לגברים. בתפקיד דומה, יש להתעלם לחלוטין ממגדר לשם קביעת השכר.

אף אחד לא מעלה בדעתו שיכולים להיווצר מצבים (גם אם הם מצבי קיצון או מצבים ספציפיים) בהם יש צורך לשלם לאישה יותר מאשר לגבר. אפילו כאשר האירגון שם לו כמטרה מוצהרת ומשימה לעודד גיוס של עובדות, האירגון לא מעלה בדעתו את האפשרות שהתוצאה של שיקולי היצע וביקוש פשוטים היא ההחלטה הרציונלית שצריך לתת הצעות טובות מהרגיל למועמדות אותן רוצים לגייס (הרי חברות שונות נלחמות בדיוק על גיוס אותן נשים).

התוצאה הטריביאלית היא שהממוצע של אפליית נשים ואי אפליית נשים הוא עדיין אפלית נשים (אולי קצת פחות אפליה, אבל עדיין). מדברים כל הרבה פקה פקה וידה ידה ידה על הצורך בגיוס נשים ויותר Diversity - אז פאקינג קחו כמה תפקידים ושלמו לכמה נשים שכר גבוה מהמקובל. למה מה יקרה? יפגעו לגברברי האירגון באגו?
749429
סנגוריה אפשרית על ה-HR: נשאלת השאלה, למה הם רצו לגייס יותר נשים.

יש טענה שיותר נשים (או יותר גיוון באופן כללי) משפר את ביצועי החברה. אם זה היה הנימוק אצלכם, אני מסכים איתך. אבל לי אישית הטענה הזו נראית באזור האפור שבו המדע נוטה להיות גרוע (דיסקליימר, אני רחוק ממומחיות בעניין, זו רק אינטואיציה). שלא לדבר על כך שאם זה הנימוק, אז צריך לדעת בכמה צפויה כל אישה נוספת לשפר את הביצועים, כדי לדעת כמה יותר כסף כדאי להציע לה.

אני יותר נוטה להשתכנע מהנימוק "אנחנו צריכים לגייס יותר נשים, ולקדם יותר נשים, כי זה הדבר הנכון מוסרית, וכמילוי חלקנו בזה שיהיו כללית יותר נשים בהייטק, כתרומה לשוויון כלכלי בחברה (society), שוויון הזדמנויות וכו'.". ואם זו הסיבה, ברור שאין טעם לגייס נשים שממילא כבר נמצאות בתפקיד בכיר בהייטק - לצורך העניין זה קניבליזם. אני מכיר חברות גדולות שבהם במפורש נאמר שהשאיפה היא לגייס, לשמר ולקדם יותר נשים, אבל תוך התמקדות בנשים שאחרת לא היו נכנסות להייטק, או לא נשארות בו, או לא מקודמות; לא על חשבון חברות הייטק אחרות.
749433
1) הטיעון המרכזי אכן היה יותר גיוון ושיפור ביצועי החברה.
2) אף פעם לא ראיתי בחברה הזאת מקרה בו מחפשים נשים לתפקידי engineering שאין להן את הניסיון המתאים או שהן מגיעות ״מחוץ להייטק״. חיפשו א/נשים עם ניסיון שמתאים לתפקיד.

גם אני חושב כמוך שגיוס והכשרת נשים חסרות ניסיון המעוניינות להכנס לתחום הוא פרויקט חשוב בפני עצמו, אבל זה לא היה הקונטקסט של הדיון.
749437
גם לתחרות על נשים שגורמת ל”קניבליזם” יש תועלת - היא תדחף את שכר הנשים בתחום למעלה ותעלה את האטרקטיביות של המקצוע, מה שאולי יביא יותר נשים לתחום.
749461
זה נכון אבל מסדר שני. בתחום ההייטק, שבו ממילא המשכורות נוטות להיות גבוהות בהרבה משל שאר השוק, הסדר השני הזה נראה לי חלש במיוחד.
749449
פחחח.

ארגון שמצהיר שהוא רוצה להעסיק יותר נשים עושה את זה כדי להציג תדמית פרוגרסיבית. ארגון נאור באמת (ראיתי אחד משחק שש בש עם הרס''ר החכם וכפה אדומה) לא צריך הצהרות כאלה.
749460
זו הציניות הנעימה והמוכרת, אבל אני לא מסכים. אולי כשאני אומר "מצהיר" יש לך בראש "מצהיר כלפי חוץ". בוודאי תסכים איתי שיש דבר כזה "להצהיר כלפי פנים", כלומר שההנהלה מבהירה לעובדים למה היא מצפה מהם (למשל, מקובעי שכר למועמדים היא מצפה לא להפלות נשים). ואני מקווה שתסכים איתי שזה כן חשוב. ארגונים קטנים מאוד, או ארגונים עם תרבות סודיות חולנית, יכולים לפחות לתקופת מה להיות צבועים ולהצהיר כלפי חוץ דברים שונים מאשר כלפי פנים; אבל בארגונים נורמליים הבדלים כאלה דולפים מהר, והם נאלצים להיות עקביים. (ההנהלה הבכירה יכולה במידת מה להישאר צבועה ולעשות פעולות שמנוגדות להצהרות, זה סיפור אחר ולא רלוונטי לענייננו. כדי לתקן תרבות ארגונים שמפלה נשים לא די בהצהרות, אבל אני חושב שהן כן תנאי הכרחי.)
749556
>> ארגונים קטנים מאוד, או ארגונים עם תרבות סודיות חולנית, יכולים לפחות לתקופת מה להיות צבועים ולהצהיר כלפי חוץ דברים שונים מאשר כלפי פנים

בו הא הא. חברות הנפט הגדולות הכחישו במשך עשורים שהן עושות לובינג נגד ההתחממות הגלובלית. במבצע עוקץ של גרינפיס נתפס לפני שנה לוביסט בכיר של אקסון מודה בפה מלא ומתגאה בפעילות שהוא עשה עבור החברה להכחשת ההתחממות הגלובלית, ושחברות הנפט תמכו פומבית ביוזמה של ביידן רק משום שידעו שהיא לא תעבור.
כעבור חודשיים הוא פוטר וירד מתחת לרדאר ומנכ"ל החברה הודיע שהדברים בשום אופו לא מייצגים את עמדת החברה והחברה תומכת מאוד במס הפחמן.
749602
זו דוגמה נגדית למשהו שכתבתי? האם חברות הנפט חלחלו מטה לכלל עובדיהן את המסר "ברור שאנחנו חארות במשבר האקלים, אנחנו כולנו ביחד בזה, הבה ונמשיך כולנו להיות חארות אך לההקפיד שזה פחות יראה כך כלפי חוץ"?
749617
לא יודע לגבי המתדלק בתחנה, אבל ההנהלה הבכירה עשתה בדיוק את זה לאורך עשרות שנים.
כמו חברות הסיגריות בעבר, כמו פרודו פארמה וכן הלאה.
749637
כן, כתבתי למעלה ''ההנהלה הבכירה יכולה במידת מה להישאר צבועה ולעשות פעולות שמנוגדות להצהרות''. זה שונה מאפלייה או אי-אפליה של נשים, שדורש שיתוף פעולה בכל הרמות.

(שאלה מעניינת שאין לי עליה תשובה טובה, רק ניחושים גרועים, היא כמה עובדים ואילו עובדים היו צריכים להיות בסוד השקרים במקרים האלה של חברות הנפט, הטבק, פרודו וכו'.)
749688
זהו, שלא מעט.

ההנהלה הבכירה בכירה קובעת מדיניות להגיד דבר אחד ולעשות את היפוכו, אבל הם נעזרים בגדודים של יח"צנים, עורכי דין וכו', שגם אם האמת לא נאמרה להם מפורשות (כדי לשמור על Plausible deniability) הרי היא ברורה להם לחלוטין.
גם המנהלים בדרג הביניים מודעים היטב למדיניות החברה בפועל, אבל להם יש את האפשרות לעצום עיניים ולהדחיק, ולהאמין לדף המסרים.
749691
אני נוטה להשתכנע מהטענות שלך למעלה, שהצהרות פומביות של הארגון על ''עשיית הדבר הנכון'' רחוקות מלהיות תנאי מספיק לעשיית הדבר הנכון (הדגמת שלא כך באמצעות הנבלים הידועים, חברות הנפט, הטבק ו(חלק מ)הפארמה. עם זאת, אני עדיין חושב שהצהרות פומביות הן כמעט תנאי הכרחי, וחושב שעדיף שתהיינה משלא תהיינה.
Lipstick on a pig 749703
749707
יכול להיות. פשוט ככל שמצהירים חזק יותר אני שומע את ההיפך.

אותו ארגון תאורטי שרוצה לדגול בערכי השוויון יצהיר את זה כלפי פנים, לעובדיו, וינחה אותם כיצד לפעול לאור הערכים הללו. לדוגמה- למנהלי דרג הביניים תהיה הנחיה שאחוז הנשים במחלקה שלהם אסור שיירד מ X. איך הם ישמרו על X+1 זה עניין שלהם.

כשגוף לוקח מיקור חוץ כדי לבצע משימה רוטינית ברוב רעש וצלצולים אני נהיה חשדן.
749462
בעצם, הנימוק המתבקש ביותר נגד ההצעה שלך - אני מניח שיש לך תשובה אבל אני לא בטוח מה היא: קבלה שלה צפויה להביא למרמור, על פניו מוצדק, מצד גברים מסוימים שיקבלו שכר נמוך יותר מנשים מסוימות שעובדות לצידם ועושות אותה עבודה (או פחות), רק על שום היותם גברים. לא? או שמרמור כזה לא יהיה באמת מוצדק?
749473
התשובה הצינית/בצחוק: חס וחלילה שנגיע למצב שבו גברים ממורמרים. מרמור זה משהו שכל כך אופייני ונורמלי לנשים בשוק העבודה. גברים לא יצליחו להכיל.

אבל יותר ברצינות: אם עובדי החברה מרגישים שותפים למטרות האירגון המוצהרות לעידוד גיוס נשים (בשוק בו קשה לגייס נשים), הם צריכים לקבל בהבנה שנוצר צורך להציע הצעות טובות במיוחד למועמדות (ולגמרי יכול להיות שזה עניין זמני לחלוטין בהתאם למידת ההצלחה ו/או שינויים בשוק ו/או שינוי ביעדי HR בחברה). פערי שכר קיימים בין אנשים באותו התפקיד גם היום, לפעמים מסיבות שרירותיות לא פחות ממגדר. למשל, תקופה של חצי שנה בה היה מחסור חמור של Dev Ops בשוק והיה צורך של האירגון לגיוס מהיר ואגרסיבי לתפקיד ואנשים קיבלו הצעות שכר גבוהות למשך תקופה. האם HR כל כך יזהרו מלתת הצעות משופרות למועמדים גם במקרה הזה? הרי ה-Dev Ops שגויסו בתקופות האחרות עלולים להיות ממורמרים... מה ההבדל?

מובן מאליו ששיקול של פערי שכר בין העובדים השונים זה *אחד* מהשיקולים אליהם צריכים להתיחס אנשי ה-HR כאשר הם מחליטים על מה היא הצעת שכר משופרת סבירה ומה היא הצעת שכר מוגזמת שעלולה ליצר בעיות. אבל הפעלת השיקול הזה היא גם לא היחידה וגם לא מיוחדת לקונטקסט הזה (מספיק, למשל, שסתם מגיע איזה מועמד עם כישורי מסע ומתן טובים יותר והוא יכול להרויח יותר מאחרים בחברה באותו התפקיד). אנשי HR מוצאים את עצמם במצבים בהם הם צריכים לכייל את ההצעות שלהם *כל הזמן וכעניין של שיגרה* למעלה או למטה בהתאם למועמד/היצע/ביקוש/מטרות, בלי קשר לענייני מגדר. אין בזה שום דבר מיוחד או יוצא דופן.
749474
*משא ומתן ושגיאות נוספות.

כישורי מסע ומתן זה רק למועמדים בשירותי תיירות. זה מה שקורה כשכותבים תגובות לפני הקפה של הבוקר.
749476
הנחתי שזו אשמת המסלים האוטומטי.
749492
זו תשובה טובה ונכונה, אבל מסוג הדברים שאני מניח שאנשי ה-HR יעדיפו לא לדבר עליה במוצהר (כי זה לדחוף את הממורמרים בפוטנציה כמעט בכוח למרמור בפועל). ישאירו למבין להבין, ויעדיפו שקרים כמו "זה יגרום לגיוס האנשים הלא נכונים".
749494
אבל אם הם אכן רוצים להסתיר את הסיבה האמיתית, למה להם לעשות זאת בשקר ולא באמת? החוק, למיטב הבנתי, אוסר אפליה גם לטובת הנשים.
749504
הנייר שהחוק הזה כתוב עליו, כאשר החוזים הם על בסיס אישי ואף אחד לא מפרסם או אפילו קובע מראש את תנאי המשרה, תעשה ממנו טיארה.
749505
מה פירוש לא יודעים, אם הבנתי נכון אתה מצפה ממחלקת כוח האדם להצהיר על האפליה בריש גלי.
749509
אתה ממשיך לבעוט בגופה.

תגובה 749503
749511
סליחה לא קלטתי קודם.
749518
אתה מעדיף כאלה שבועטים באנשים חיים?
I like Ike 749520
אני מעדיף כאלה שבועטים בתינוקות מקנדה.
749503
יכול להיות.
האם הפער העדתי נסגר? 750055
עוד בנושא פערי שכר: אחד הנתונים המפתיעים בדו"ח "תמונת מצב המדינה" לשנת 2022 של מכון טאוב הוא שמזרחיים מרוויחים יותר: בהינתן משלח יד, ענף, והשכלת הורים, מי שהוריהם נולדו באסיה ואפריקה מרווחים יותר מאשר מי שהורים ילידי אירופה ואמריקה, וזאת בכל רמות ההשכלה.
"נראה שכל הנושא העדתי, שהיה פעם סיפור גדול בישראל, נעלם. רואים כאן אפילו מגמות הפוכות ממה שנטען בעבר" - פרופ' אבי וייס, נשיא המכון - TheMarker
הדו"ח המלא (pdf)
ניתן היה לצפות שדו"ח זה, נתון זה, יזכה למקום בולט בדיווחים, להדים כלשהם. לדוגמא:
תומכי שוק חופשי - כמו שאמרנו בנושא שכר נשים, בכל פעם שישנה הפליה תעסוקתי מסיבות לא ענייניות, השוק בסופו של דבר מתקן את עצמו באופן טבעי.
שמאל כלכלי - הם עדיין מרוויחים פחות בגלל שהם מוסללים הרחק מן המוסדות להשכלה גבוהה, דבר שהפילוחים הללו מנסים להסתיר
אבישי בן שושן - גם הדו"ח הזה לא מצליח להסתיר את העובדה שדווקא מן העשירונים העליונים, שקשה להפריז בהשפעתם על כל מה שקורה כאן, יצוגם ירוד.
האייל האלמוני - קודם הם פיתו את נשותינו, אחרי זה, ב-‏77', הם פינו אותנו ממסדרונות השלטון, ועכשיו הם משתלטים על המשרות הרווחיות. מי יעצור את זה? - רק הליגה לפעולה חיוורת תשיב את המלאנין במשרדים לרמתו הטבעית! בבחירות האלה הפתק הולך לפח.
האם הפער העדתי נסגר? 750057
אולי כי חצי אמת גרועה משקר.
המשפט “בהינתן משלח יד, ענף, והשכלת הורים, מי שהוריהם נולדו באסיה ואפריקה מרווחים יותר מאשר מי שהורים ילידי אירופה ואמריקה, וזאת בכל רמות ההשכלה” מסווה את הפערים הגדולים בין ״מי שהוריהם נולדו באסיה ואפריקה” ובין “מי שהורים ילידי אירופה ואמריקה” בכל הנוגע ל”משלח יד, ענף, והשכלת הורים”.
אם קוראים את המחקר המלא, רואים שבכל הנוגע להשכלה גבוהה, ולענפים ולמקצועות שבהם המשכורות גבוהות, הייצוג של אלו שהוריהם עלו ממדינות אסיה ואפריקה נמוך מאלו שהוריהם עלו ממדינות אירופה ואמריקה.
במילים אחרות, לא נראה שיש אפליה של מזרחיים במשכורות עבור עבודה נתונה (או אולי יש אפליה לטובה), אבל זה לא אומר כלום על הסיכוי שלהם להגיע לעבודה בשכר גבוה.
האם הפער העדתי נסגר? 750062
אני לא חושב שמדובר בחצי אמת. הנקודה המרכזית כאן, לפחות לטעמי היא שאין אפליה, ומי שרוצה לטעון אחרת יצטרך למצוא טיעון חזק לצורך זה. כך שנושא הפער העדתי מבחינתי סגור, לפחות עד שיוצגו נתונים וטיעונים נוספים. אבל זה קשור במידה רבה לבחירה ערכית אישית - מי שרואה בעצם קיומם של פערים עוול הדורש תיקון, תוצאות אלו לא יפיסו את דעתו. אותי מטרידים רק עוני (מוחלט, לא יחסי) ואפליה לא עניינית.
האם הפער העדתי נסגר? 750065
אני חושב שהעובדה שפלח מסוים באוכלוסיה מתקשה יותר להגיע להשכלה גבוהה, למקצועות רווחיים ולמקומות עבודה מתגמלים, מראה שיש בעיה שכדאי לנסות לפתור.
לא הייתי שולל על הסף שיש כאן גם אפליה מסוימת שמקשה על פלחים מסוימים באוכלוסיה להתקבל למגמות מסוימות בבית הספר, לתפקידים מסוימים בצבא ולתוכניות מסוימות באקדמיה ובכך מקשה עליהם או אפילו מונעת מהם להגיע להכנסה גבוהה.
האם הפער העדתי נסגר? 750063
בחברה ישראלית מסויימת איתה היו לי קשרים עסקיים היה חסם כלשהו בקידום אנשים שנראים כמוני למשרות ניהול בכירות (כלומר, מעבר לראשי צוותים). לפעמים זה הגיע לאבסורד - כשצעיר אחרי צבא עם שנת ניסיון בודדת קודם בהקפצה על פני ותיקים עם הרבה יותר ידע וניסיון אך, שלהבדיל ממנו, לא נראים כמו ילדים של טייסים מסביון והמנכ״ל מדושן העונג הצהיר בישיבת הדירטוריון ש״תראו איך אנחנו חושבים מחוץ לקופסא וגם נותנים צ׳אנס לצעירים!״. מעולם לא העלתי בפניהם את הנושא אבל אני די בטוח שהנהלת החברה מעולם לא חשבה על עצמה כגזענים והייתה בטוחה שהיא מקדמת את המתאימים ביותר לתפקיד - כאשר ״מתאימים״ זה לא רק ידע הישגים או השכלה אלה גם תכונות חמקמקות שאי אפשר לשים עליהם אצבע - ושהעובדה שתשעים ומשהו אחוז מבעלי המשרות הבכירות הם ״בהירים״ היא צירוף מקרים גרידה.

אז אני לא יודע אם החברה הזאת מייצגת את הנורמה בישראל, אבל אני כן יודע שבשביל להגיע שם למשרה בכירה ה״מי שהוריהם״ שהזכרת צריכים היו להיות עילויים בתחומם. וגם אז להסתפק בתפקיד פחות ערך וקידום איטי יותר מהמקביל שלהם עם העיניים הכחולות (קרי יותר ותק והעלאות שכר במסגרת הצרה של התפקיד). אם, לגמרי במקרה, יש בישראל עוד איזה שתיים שלושה חברות כאלה - יש מצב שזה משפיע קצת על הסטטיסטיקה.

_____

ועיצה קטנה להייטקיסטים צעירים - אם יש לכם שאיפות מתאימות ואת הפריוולגיה להיות בררנים, כדאי לוודא שיש מספיק אנשים שנראים כמוכם‏1 בעמדות הניהול כבר בשלבים המוקדמים של הגיוס.

1. אם אתם נראים נכון, הטיה כמו בחברה הנ״ל יכולה להיות יתרון גדול. רק לא לשכוח לקחת כדורים נגד בחילה.
האם הפער העדתי נסגר? 750067
אז זהו, שלפי המחקר מה שאתה חווית באופן אישי אינו הנורמה במקומות שמשלמים שכר גבוה, לפחות לפי הקריטריונים שנבדקו (הורים ילידי וכו’). לא נראה לי שבדקו ספציפית עובדים ממוצא אתיופי, עירקי או מרוקאי ובהחלט ייתכן שעדות מסוימות כן מופלות לרעה למרות מה שעולה מהמחקר.
יש לי השערה, שבני עדות המזרח שלמרות כל המכשולים בדרך כן מצליחים להשיג תארים מתקדמים, כן רוכשים מקצוע משתלם וכן מצליחים להתקבל לעבודה בענף שמשלם היטב, הם יותר מוכשרים מהממוצע ולכן גם משתכרים יותר.
האם הפער העדתי נסגר? 750068
____

ארר... בנוגע להשערה שלך - זה מה שנסיתי לרמוז בתגובה שלי, כנראה שללא הצלחה. אני בהחלט צריך לשפר את כישורי הסאבטקסט שלי :)
האם הפער העדתי נסגר? 750069
במבט שני, נראה לי שלא כיוונו לאותו הדבר. אתה אומר שמי ש״עשה את זה״ הוא יותר מוכשר מהממוצע (ממוצע של מה? ) והוא יכול למלא את תפקידו הראוי שמח וטוב לב. הבנתי אותך נכון?

אני טוען שלהתקבל לעבודה משתלמת זאת לא נקודת הסיום. אם הקידום הממוצע שלי הוא איטי ומתסכל יותר משלך, יש סיכוי לא רע שבתוך זמן קצר אהיה מאוד טוב בתחום התפקיד שלי לעומתך, אך זה לא אומר שארוויח יותר או שאהיה מרוצה או שזה לטובתה הכללית של החברה. בהשאלה מדיון אחר שהיה כאן פעם - זה שהעיראקים הצליחו להיות רואי חשבון מצליחים לא בהכרח הופף אותם לסיפור הצלחה, כי יש מצב שהם בעצם רצו ויכלו להיות מדעני גרעין.

____

כמה הבהרות מראש:
1. לא סביר שכל החברות כאלה. המדגם שלי באמת קטן.
2. טענות ומענות על אפליה לא מובילות למקום טוב. וממילא בטווח הארוך האפליה אינה משתלמת, והשוק מתקן אותה בעצמו (על החברה הנ״ל - אם זה מדגם מייצג - כבר נאמר שיש לה עתיד גדול מאחוריה. למרות כמות מדהימה של שחצנות והשקעות נדיבות, היא לא הצליחה לממש את הפוטנציאל - לדאבון לב המניות שלי).
3. חיזוי כישורי ניהול זאת סוג של נבואה שמגשימה את עצמה. אבל זה כבר נושא לדיון אחר.
4. אפילו לא על עצמי לדבר ידעתי. אני החיים שלי דבש - הבוקר שחיתי ארוכות באגם ואוטוטו סופ״ש ארוך של הילולות שחיתות. אז בין לבין כדאי שאעשה גם את עבודתי, כי אחרי הכל, היא ״בענף שמשלם היטב״ (מזל שרכשתי מקצוע משתלם או משהו). יאללה ביי.
האם הפער העדתי נסגר? 750071
מוכשר יותר מהממוצע של שאר העובדים (בחברה, במקצוע, בענף) עם השכלה, ותק ונסיון כמו שלו. בהנחת אי-אפליה בחברה שהוא עובד בה, הוא יתוגמל בהתאם - מעל הממוצע, מה שיכול להסביר את תוצאת המחקר.
המחקר די שולל אפליה בקידום ובתנאי שכר, אבל לעתי הוא כן מרמז על אפליה בדרך לשם - בהשכלה ואולי בקבלה לתפקידים נחשקים ומתגמלים.
בהקשר העירקי, המעטים שיצליחו להיות מדעני גרעין, יהיו מהטובים שבהם.

חזרה לעמוד הראשי פרסום תגובה למאמר

מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים