הביטוח הסיעודי של ''כללית'' וקופות חולים אחרות בגירעון קריטי 4186
כתבה של מירב ארלוזורוב ב-TheMarker מצביעה על סף קריסה של הביטוח הסיעודי של מרבית קופות החולים, בעיקר "כללית". הכתבה היא בעקבות הערה בתקשורת של מנכ"ל משרד הבריאות משה בר סימן טוב.

לפני מספר שנים בוטלו ביטוחי הסיעוד הקבוצתיים הפרטיים, ואחריהם נפסקה מכירה של ביטוחי סיעוד פרטיים חדשים, כך שכיום הדרך הכמעט בלעדית לביטוח סיעודי היא דרך קופות החולים, שמצידן קונות את הביטוח מחברות ביטוח גדולות (הראל, מנורה והפניקס) דרך מכרזים. 80% מהתשלומים מוטלים על "קרנות הרזרבה" של הקופות, ו-‏20% על חברות הביטוח; במקרה של קריסת קרן הרזרבה, נדרשת חברת הביטוח לכסות את הגירעון במלואו. הסדר זה יצא לדרך ב-‏2018, בברכת רשות שוק ההון שבדקה את החישובים האקטואריים ואלו היו אמורים להספיק למאה שנה.

בקרן הרזרבה של הכללית, שלה 2.5 מיליון מבוטחים, יש יתרה בערך לשנה בלבד. לקופות החולים האחרות, 2 מיליון מבוטחים ביחד, יש יותר יתרה בקרן, אך מעריכים בהן שגם שם היתרה תספיק לשנים מעטות בלבד. מבטחי המשנה (חברות הביטוח הגדולות מחו"ל, המגבות את החברות הישראליות) הודיעו על הפסקת פעילות בתחום זה בישראל. החברות הישראליות ספגו בשנים האחרונות הפסדים של מאות מיליוני שקלים מהתחום הסיעודי, וכנראה לא ירצו לחדש את הצעתם במכרזים הבאים, אם יתקיימו באותם תנאים. קריסת קרן רזרבה תעלה את ההפסדים למיליארדים. 

הסיבות לקריסה היו מספר צעדים רגולטוריים לטובת המבוטחים שנעשו בשנים האחרונות. כמה מהצעדים היו מצד רשות שוק ההון: זו חייבה את הקופות לקלוט את המבוטחים בביטוחים הפרטיים שבוטלו, שרבים מהם היו הפסדיים. האוצר התחייב לפצות את הקופות על כך אך לא עשה זאת. שנית, היא הקלה את התנאים למקרה סיעודי, כך שיותר אנשים זכאים לפיצוי. שלישית, היא אסרה על המבטחים לטרטר מבוטחים בבדיקות וחקירות, והפכה את תביעת הביטוח לקלה. בפרט, נקבע כי מי שהביטוח הלאומי הכיר בזכאותו לסיעוד זכאי כמעט אוטומטית לפיצוי גם מהביטוח של הקופה; והביטוח הלאומי מצידו הקל גם הוא בדרישות, כך ששיעור מקבלי קצבת הסיעוד ממנו זינק בעשרות אחוזים בתוך שנים מעטות.

לנישה זו נכנסו חברות למימוש זכויות, וכיום כ-‏50% מתביעות הסיעוד נעשות דרכן.

פוליסת הביטוח אחידה בין הקופות, ונקבעה על־ידי הרגולטור. הקופות התחרו ביניהן רק במחיר, ומוסכם על העוסקים בתחום שהפוליסות היום זולות מדי. זו של הכללית היא הזולה ביותר. המפקח על הביטוח כבר העביר לקופה דרישה להעלות את הפרמיה. הכללית, ואולי גם הקופות האחרות, מתנגדות לייקור מחשש שיותר אנשים יוותרו על ביטוח סיעוד בכלל.

צעדים אפשריים נוספים הם הקטנת הפיצוי (כיום 6000 ש"ח לחודש), הארכת תקופת ההמתנה בין ההכרה לתשלום (כיום חודשיים), הגבלת העמלה של חברות מיצוי הזכויות, והחמרת הקריטריונים כך שפחות קשישים ייחשבו סיעודיים - לדעת ארלוזורוב זהו הצעד החשוב ביותר. לבסוף, נשקלת גם הלאמה מוחלטת של הביטוח הסיעודי (מכיוון שהפוליסות אחידות, וכיום נשקלת גם פרמיה אחידה, ואז לא יוותר על מה להתחרות), אולי במודל של הפנסיה - ביטוח חובה מגיל צעיר.
קישורים
TheMarker
פרסום תגובה למאמר

פרסומים אחרונים במדור "חדשות"


הצג את כל התגובות | הסתר את כל התגובות

הקישור 759557
תוקן, תודה. 759562
759575
הסיבות לקריסה הן שתכנון לטווח ארוך אינו משתלם לפוליטיקאים. דבר דומה קרה עם קרנות הפנסיה בשעתן, מה שחייב את המדינה להתערב בדיעבד, ומן הסתם משהו כזה יקרה גם עם הביטוח הסיעודי. בפועל כל ההטבות הפופוליסטיות מהסוג הזה אינן אלא משיכת הלוואות לטובת הבוחרים העכשויים, כשנטל ההחזר מוטל על הדורות הבאים. נציב הדורות הבאים היה אמור להילחם בעוולות כאלה, ומובן שהוא בוטל כדי שיפסיק להפריע ל"היטיב עם העם".

אולי הפגיעה המתמשכת במערכת הבריאות, כולל חוסר הטיפול במחסור ברופאים שפוי לגדול מאד, אינה אלא נסיון רציונלי להקטין את תוחלת החיים כדי לפתור את מצוקת הסיעוד הצפויה. בעצם, בהתחשב בכך שעקה מתמשכת אינה בריאה, אולי זאת גם הסיבה הנסתרת ל"רפורמה" המשפטית ולהחלטות רבות אחרות של הממשלה.

אגב, אפשר אולי להפנות חלק זעיר מטריליוני הדולרים שנצברים במהירות ב"קרן העושר" לטובת העניין הסיעודי, ובא לציון שלום.

רק ביבי!
759584
קוצר הרואי של הפוליטיקאים הוא הסבר מקובל לרוב התחלואים, אבל פה, אם סוקרים את ההיסטוריה של ההחלטות הרלוונטיות מהכתבה של ארלוזורוב, נראה לי שכולן אינן של פוליטקאים ולא בלחץ של פוליטיקאים, אלא של מאסדרים שוחרי טוב. הם לקו ברשלנות, אבל לאו דווקא מהעדפה מודעת של הטווח הקרוב.
רק ביבי 761095
תתפלא אולי לשמוע שלדעתי אתה אופטימי מדי.
חלק משמעותי מן ההפיכה המשפטית היתה שפיכת הכספים על תומכי הקואליציה (כספי העברה אינם הליך משפטי, אבל מהותית ההפיכה המשפטית היא חלק ממהלך גדול יותר של הדרת ישראל הראשונה והשתלטות הפריבילגים החדשים על השלטון והמשאבים).
הממשלה הניעה מהלך שמשמעותו שפיכת כסף על הקהילה החרדית והקהילה הדתית. צריך גם לזכור שכל זה קרה אחרי שריפת הרזרבות של תקופת הקורונה.
הכוכב הראשי של העתיד תהיה ללא ספק ההתחממות הגלובלית, כך שלא צפוי שטף חדש של הכנסות לממשלה. המסקנה מכך היא אחת: כמו ניגריה, מקסיקו וונצואלה, גם הממשלה כאן תגלה שהיא שרפה את הרזרבות ותתיצב מול העתיד עם קופה ריקה. התמיכה שלה בחוסכים של הביטוח הסיעודי לא תהיה דבר מעבר לכינוס נכסים.
הפרוגנוזה שלי לקשישי העתיד אינה טובה. העתיד הזה הוא כבר הווה. קיצוץ התגמולים של הביטוח הסיעודי נותן את הכיוון: הרעת מצבם של הקשישים והחולים.
מדינת ישראל כבר בגדה בקשישים שלה בתקופה טובה יותר. במקום להקים מערך שיבטיח קיום בכבוד שלהם ע"י תמיכה מוסדית, בתי האבות ומוסדות סיעוד, הסיעודיים ננעלו בבתיהם והופקדו בידיהן של מטפלות פיליפיניות שאיש באמת אינו יכול לפקח עליהן ברמת היומיום. כך קשרו ממשלות ישראל את עצם המשך הקיום של הסיעודיים עם מוסד העבדות של העובדים הזרים.
כנראה שחלק מן הכספים שיזרמו לציבור הימני ימצאו את דרכם אל הסיעודיים במגזרים הללו. ראינו כבר איך סמוטריץ מבטל כספי העברה לערבים על סמך טיעונים קלושים ולכן לא צריך להיות נביא כדי לנחש מה יקרה לסיעודיים שהיום עדיין מתרוצצים ברחובות עם דגלי המחאה.
הפיתרון שנרמז במאמרים השונים (ביטול התמיכה לקשישים שיכולים להתקיים בלעדיה והקצבתה אך ורק לסיעודיים אמיתיים), נראה לי הרבה מעל היכולת של המשילות הקורסת והמנהל הבירוקרטי הכושל של מדינת ישראל.
אם אני מנסה לסיום לחשוב על משהו פוזיטיבי שאפשר להציע למבוגרי השמאל: הגבירו את לחצכם על הדורות הבאים להגר מכאן. אולי ממקומם החדש יוכלו המהגרים החדשים לסייע להוריהם הקשישים.

חזרה לעמוד הראשי פרסום תגובה למאמר

מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים