הדילמה של חברות הסלולר 605
כמעט בכל מדינה בעולם יש כארבע חברות סלולר מקומיות, המציעות כולן את אותם שירותים באותם מחירים. התחרות הגוברת גורמת לחברות ''להמציא את עצמן מחדש'' מדי כמה שנים, לצערם הגובר והולך של המנויים. אסף עמית מציע להן דרך מקורית להרוויח כסף רב, בלי ''ללכלך את הידיים'' בשירותי אינטרנט ובשירותים אחרים בהם הן אינן מתמחות.

שנות התשעים העליזות

במשך רוב שנות התשעים של המאה הקודמת עסקו חברות הסלולר (בישראל: פלאפון, סלקום, פרטנר־אורנג' ומירס) בעיקר במכירת שירות "זמן־אויר", דהיינו מתן אפשרות למנויים לשוחח קולית זה עם זה באמצעות רשת הטלפוניה הסלולרית שבבעלותן. פרט לכך, הרוויחו החברות לעתים גם ממכירת מכשירי הטלפון עצמם, אך ההכנסות המשמעותיות (עשרות ואף מאות מיליוני דולרים בכל חודש במדינה מערב־אירופאית טיפוסית) באו ממכירת זמן־אויר. היות ומדובר בחברות דומות שעסקו במכירת אותו מוצר לאותו סוג לקוחות, נוצרה תחרות קשה על המחיר שגרמה לירידת מחיר דקת זמן־אויר כמעט עד לאפס. ברוב המדינות עומד היום מחיר ממוצע של דקת זמן־אויר סביב 5 סנט לדקה, ואנליסטים צופים שהוא יתייצב על 2 סנט בתוך שנה עד שנתיים.

במחירים כאלה קשה מאד להרוויח בסביבה תחרותית. חברות הסלולר הנואשות ניסו לבדל את עצמן ממתחרותיהן על ידי בניית מותגים לפלחי השוק האטרקטיביים (צעירים, אנשי עסקים, וכדומה), אך מהר מאד הגיעו למסקנה כי הדרך היחידה להמשיך ולשמור על רווחיות כלשהי היא להציע ללקוחות שירותים נוספים בתשלום, מעבר לזמן־האויר. שירותים אלה מכונים בתעשייה בשם הכולל "שירותי ערך־מוסף".

שירות הערך המוסף הראשון שהתגלה כרווחי מאד הוא שירות ההודעות הקצרות (SMS), המוצע כיום על ידי כל חברות הסלולר והמאפשר למנויים לשלוח ולקבל הודעות טקסט קצרות בטלפון הנייד שלהם כאילו היה זה מכשיר זימונית (pager). היכולת הטכנית לשגר SMS היתה קיימת כחלק מתקן GSM הפופולרי לפני כמעט עשור, אך את הפוטנציאל המסחרי של השירות הבינו החברות רק לפני כשלוש שנים. איש לא ניבא, אי שם בתחילת העשור הקודם, כי שידור וקבלה של הודעות טקסט קצרות יכניסו אי פעם בין 8 ל-‏12 אחוז מסך הכנסות חברות הסלולר באירופה ויהפכו ללהיט אצל הצעירים (ובמיוחד אצל הנוער). הקושי להקליד טקסט באמצעות מקלדת ספרתית מצומצמת, שנתפס מאז ומעולם כחסם כניסה אימתני לשירות SMS, נתגלה כעורבא פרח, וסביבו (יחד עם אילוץ טכני נוסף - אורך הודעה מקסימלי של 160 תווים) נוצרה תרבות שלמה של קיצורים וסלנג מיוחד ל-SMS. בניגוד לכל התחזיות, התמכר הציבור חיש־קל לשירות זה וחברות הסלולר שבו לצחקק כל הדרך אל הבנק.

אלא מה? גם SMS הוא בסופו של דבר שירות אחיד במחיר אחיד, ואין באפשרותו לבדל חברה אחת ממתחרותיה או ליצור מהפכה של ממש בזרם ההכנסות של חברת הסלולר. הרצון לייצר עוד מכונות מזומנים נוסח SMS, באמצעות השקת עוד ועוד שירותי ערך־מוסף ברשתות סלולריות, גרם לחברות הסלולר להקים מחלקות חדשות לטובת העניין. אל אלה גויסו אנשי תוכן ואנשי שיווק מעולמות נטולי כל קשר לטלפוניה. כך, למעשה, ניסו החברות להמציא את עצמן מחדש ככאלה המסוגלות לתת ללקוח סל מוצרים ושירותים רחב ומגוון.

הפארסה של "האינטרנט הסלולרי"

באמצע שנת 1999 שוחרר לראשונה התקן העולמי לאינטרנט סלולרי - WAP. תקן WAP מגדיר פרוטוקול של העברת דפי מידע משרת תוכן למכשירים ניידים, באופן המזכיר מעט גלישה באינטרנט. חברות הסלולר, שהשתוקקו לשחזר את סיפור ההצלחה של SMS באמצעות עוד שירות ערך־מוסף רווחי ומלהיב, מיתגו את השירות עוד בטרם הושק כ-"אינטרנט סלולרי" ויצאו בקמפיינים אדירים לפיהם כל מה שנהגנו לעשות באינטרנט כשאנו יושבים מול המחשב האישי בבית נוכל כעת לעשות גם באמצעות הטלפון הנייד. ההתלהבות הגדולה הצטננה חיש־קל כשיצאו לשוק מכשירי ה-WAP הראשונים של נוקיה, אריקסון, סימנס ומוטורולה, והציבור גילה לאכזבתו שמדובר במכשירי טלפון משודרגים־קמעה ולא במה שהובטח. המסך הקטנטן הספיק לתצוגת ארבע־חמש שורות טקסט ו/או להצגת אייקון שחור־לבן ומפוקסל קשות; זמני התגובה לא השביעו רצון (בלשון המעטה); הקלדת טקסט היתה ועודנה תענוג מפוקפק, במיוחד כשמדובר בצורך להקליד כתובות ארוכות של אתרי אינטרנט; והתוכן המוצע היה ברובו כזה הקיים כבר במקומות אחרים, אך ארוז בתפריטים על גבי תפריטים ההופכים את הגישה אליו לכמעט בלתי אפשרית עבור הגולש הממוצע. לטכנולוגיה היה הפוטנציאל להביא ערך עצום למשתמשים לו רק היתה משווקת בתור מה שהיא באמת, ולא תחת השם המטעה "אינטרנט סלולרי", אך המיצוב השגוי גרם לציפיות לא מציאותיות והתוצאות היו בהתאם.

כגודל ההתלהבות, כך היתה גם עוצמת האכזבה מהאינטרנט הסלולרי. הקהל הרחב הצביע ברגליו, העיתונים מלאו מאמרי קטילה מרירים וציניים, ומעגל ההאשמות ההדדיות נכנס לפעולה. חברות הסלולר האשימו את יצרני המכשירים הבעייתיים בכשלון השירות, יצרני המכשירים האשימו דווקא את התוכן המשעמם ואת היישומים המוגבלים, וחברות התוכן והיישומים האשימו את מחלקות השיווק בחברות הסלולר בציפיות השווא שיצרו בציבור. השורה התחתונה - הוכח מעל לכל ספק כי כאשר מדובר בשירותים השונים מהותית ממה שהורגלו למכור עד כה, לא היו לחברות הסלולר היכולת והידע הדרושים על מנת לשווק ולתפעל אותם כיאות. הוכחה נוספת לדבר ניתן למצוא גם בשלל השירותים מבוססי SMS שהושקו בשנה האחרונה, ועיקרם הוא שליחת SMS למנוי בעקבות אירוע כלשהו כפי שהוגדר מראש. שירותים אלה מתאפיינים במנויים רבים המתחברים אליהם בשבועות הראשונים לקיומם, אך חלק גדול מאלה מתנתק בעצמו לאחר מספר ימים או מתקשר למחלקת התמיכה כדי לבטל את זרם ההודעות הפולשניות. בניגוד לציפיות של חברות הסלולר, מגיעים הרווחים הגדולים מ-SMS דווקא מאותן הודעות שהמנויים שולחים זה לזה ולא משירותי דחיפת ההודעות שהושקו בשנה האחרונה.

עם נפילת מניות הטכנולוגיה והסכומים העצומים שנדרשו חברות הסלולר לשלם באותה עת עבור תדרי רדיו לרשתות סלולריות מהדור השלישי (נושא כאוב בפני עצמו), ספגה התעשיה מכה אנושה. בשנה האחרונה היא עוסקת בעיקר בליקוק הפצעים, מיצוב מחדש של שירותי WAP ושל שירותים אחרים על מנת לגרום לציבור להשתמש בהם, ובחיפוש זהיר אחר "הפרה החולבת" הבאה שתוכל להכניס מזומנים ולמנוע עזיבת מנויים לטובת המתחרים. האמונה המקובלת היא כי המהפכה צפויה להגיע במהלך השנה הקרובה, עם השקתן של רשתות ה-packet מסוג GPRS (המכונות לעתים בתקשורת "רשתות דור 2.5"). אולם כשבוחנים את המצב מקרוב מגלים כי המהפכה קטנה מאד - כמעט אין שירותים חדשים שיוצעו על גבי הרשתות החדשות ומכשירי הטלפון החדשים דומים מאד ביכולותיהם לאלה בהם אנו משתמשים כיום.

לא אלמן ישראל

בידי חברות הסלולר קיים כבר היום נכס רב־ערך אך בעייתי שטרם נעשה בו שימוש מסחרי של ממש. מדובר במידע שוטף ועדכני על מיקומם הגיאוגרפי של כל המנויים כאשר מכשיר הטלפון שלהם פועל. מידע זה נצבר כיום ונשמר אצל חברות הסלולר במסד נתונים המתפקד כמעין "כספת" וירטואלית, כאשר רק ליחידי סגולה נתונה הרשות לפתוח את דלתה ולהציץ פנימה. מפעם לפעם אנו שומעים על חטופים וקרבנות פשיעה חמורה אשר אותרו באמצעות המידע שנצבר אצל חברת הסלולר. בנוסף, ניתן לקרוא לאחרונה בעיתונות על שירותים עתידניים משהו שמשיקות חברות הסלולר בימים אלה ואשר מתבססים על מיקומם של המנויים. בין אלה ניתן למצוא שירות למציאת מסעדות או מוניות קרובות, פרסום ממוקד של "דילים" והנחות בחנויות שנמצאות בקרבת מקום, שירותי מעקב וניהול כח עבודה נייד (לחברות), ועוד כהנה וכהנה שירותים, שחלקם כבר הושק במדינות שונות אך אף אחד מהם לא הצליח למשוך אליו כמות גדולה של משתמשים. שירותים אלה נכשלים וימשיכו ברובם להכשל היות וספק השירות - חברה שעיסוקה המרכזי הוא עדיין תחזוקת אנטנות ושיווק מכשירי טלפון - אינו מתמחה בשירותי מידע מתקדמים ואינו מסוגל להמציא את עצמו מחדש באופן הנדרש על מנת לתפעל שירותים בעלי משמעויות כה מרחיקות לכת על חיינו. במקרה הגרוע פחות ישיקו יום אחד חברות הסלולר בקול תרועה שירות פרסום טורדני מבוסס־מיקום, וכולנו נכבה מיד את מכשירי הטלפון או ננטרל בדרך אחרת את התכונה הפולשנית. במקרה הרע עלול הרגולטור המקומי להתערב ולאסור בחוק על שימוש במידע מבוסס־מיקום אלא בעקבות צו של שופט מחוזי. כך או כך, העניין לא צפוי להגמר בטוב - לא עבור חברות הסלולר ולא עבור מנוייהן.

באופן פרדוקסלי־משהו, הדרך האפקטיבית ביותר של חברות הסלולר למנף את המידע היחודי הנמצא בידיהן היא לתת אותו לכל דורש תמורת תשלום סמלי. יפתחו נא חברות הסלולר את מסדי הנתונים הסודיים שלהם לכל חברה שתחתום על הסכם שימוש נאות. בהסכם זה יוגדר שהחברה הרוכשת את זכות הגישה למידע רשאית להשתמש במידע לכל מטרה שהיא למעט מטרות פליליות או מטרות פסולות אחרות כפי שיוגדר בחוק, וכי חברה זו תהיה האחראית הבלעדית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מהשימוש שהיא עושה במידע. חברות הסלולר יגבו מאותה חברה סנט אחד (או סכום זעום אחר) על כל בקשה לשליפת מידע על מיקומו של משתמש זה או אחר, וכך יעבור המידע רב הערך לידי חברות בעלות ידע ונסיון בתפעול שירותים מתקדמים, תוך הבטחת עקרונות של יצירת ערך למשתמש, מניעת הטרדה ושמירה על הפרטיות. צעד כזה, למרות שעל פניו הוא עלול להתפס כהתאבדותי עבור בעלי הנכס הנוכחיים, יבטיח להם מקור הכנסה חדש ומשמעותי בטווח הארוך ללא צורך בהקמת מחלקות חדשות. כך יוכלו אלה להתרכז במומחיות הנוכחית שלהם: תחזוקה ושיפור מתמיד של תשתיות לרשת מידע בה אנשים אחרים מחליטים מה להעביר.

הכותב משמש סמנכ"ל בחברה ישראלית המפתחת ומשווקת טכנולוגיות לתחום הסלולר.
פרסום תגובה למאמר

פרסומים אחרונים במדור "חברה וכלכלה"


הצג את כל התגובות | הסתר את כל התגובות

27612
ועוד בחדשות:

* לאור התחרות הקשה בין בתי חולים פרטיים העשויה לאיים על רווחיותם אי-אז בעתיד, יציעו נא הנ"ל לכל דיכפין את הנתונים הרפואיים של חוליהם ‏1.

* לאור התוכנות הויראליות המאיימות על הכנסותיה של מיקרוסופט, הבו לסמנכ"ליה את הרעיון הבא: כל מסמך Word ו-Excel ישלח עם שמירתו אל מערכת "ערך המוסף.net" של מיקרוסופט, משם ישלח המסמך לכל גורם בעל אינטרס (מתחרים, רשויות החוק וכו') עפ"י ניתוח תוכן. כל זאת בכפוף ל-‏1 ולתשלום מראש.

* לאור העול הכלכלי הקשה הכרוך באחזקת צבא, נמליץ אנא למדינות העולם להציע שרותי אבטחה לאזרחים ("סיירת מטכ"ל אצלך במפעל!"). ניתן לספק גם שרות התנקשויות אקסקלוסיבי, בסיוע שרותי בטחון אחרים ‏1.

1 תוך הבטחת עקרונות של יצירת ערך למשתמש, מניעת הטרדה ושמירה על הפרטיות.

.

וברצינות יותר: כבר לימדה אותנו התאוריה הכלכלית כי במערכת בה מספר ספקים מציעים שרות זהה (ועלות אספקת השירות עבורם זהה, ושאר הנחות מפשטות אחרות), המחיר היציב היחיד הוא כמטווחי האפסילון ממחיר העלות, היינו רווח אפס. בכפוף להנחות אלו, אף תחבולה טכנולוגית מהסוג שהזכרת לא תוכל לשפר מהותית את מצבן של חברות הסלולר לטווח ארוך (אם כי כל חברה תמשיך להוסיף שירותים, במסגרת מעין מרוץ גרעיני עם מתחריה).

לפיכך, מבחינה כלכלית לכאורע הצעתך לא תשנה את המצב – בעקבות התחרות במחירי השירות החדש, הוא יסופק בסופו של דבר במחיר עלותו. אבל הבדל חשוב יש פה: לחברת סלקום יש *מונופול* על הנתונים *שלי*, וכן של רוב מנויי סלקום האחרים. וכך: בשוק שאילתות כלליות ("מי עכשיו ליד הסטקייה שלי?) תתקיים תחרות עזה (וככל שידמו פרופילי המשתמש של החברות השונות, כל תתעצם), אולם בשוק השאילתות הספציפיות ניתן לצפות להכנסות נאות – בכפוף ל-‏1.

אה, כן. אבל אם לכל חברת סלולר יצמח רווח A פר מנוי פר שנה, התחרות תוביל לירידת מחיר המנוי השנתיים בשיעור A. זאת שוב תחת הנחת זהות סטטיסטית בין פרופילי המשתמש של החברות השונות.

לסיכום, בעוד שהצעתך עשויה בהחלט לספק מקור הכנסה נאה לחברות הסלולר, הרי שהוא הדין בשרותים אחרים שהוסיפו זה מכבר, ואין באף אחד מאלו כדי לשנות את תוצאותיה האכזריות של התחרות על ה-bottom line.

ועוד עניין פעוט אחד – זכויות הפרט והפרטיות. תמהני אם התעלמת מאלו בשל חוסר עניין, כאקט הצהרתי (שאת תוכן הצהרתו לא הבנתי) או מתוך ציניות. כפי שוודאי הבנת מתחילת דברי, לדעתי הצעתך פסולה בשל פגיעתה בפרטיות, וזאת אף אם היה בה כדי לפתור את בעייתן של חברות הסלולר. איני בטוח כלל כי הציבור ישכיל לעמוד על שלו ולהצביע ברגליו במקרה של פעולה מתואמת של חברות הסלולר, ולכן אקווה כי גופי המדינה ישכילו לעמוד על המגבלות החוקיות והחוזיות המונעות את מימוש הצעתך.

בכבוד רב,
ערן טרומר
חייג כוכבית 11! 27615
דומני כי כוונתו של אסף הייתה לא לשירותים לצד שלישי, אלא ללקוח הסלולרי עצמו. כלומר, לא שבעל הסטקייה יוכל לבקש לשלוח הודעה לכל מי שבסביבתו, אלא (שירות שקיים כבר היום, למעשה, בצורה זו או אחרת) שבעל הסלולרי יבקש ממפעילי השירות לספר לו איפה יש סטקייה קרובה. אזי, ישלפו מפעילי השירות ממאגרי ספק הסלולרי את המידע הרלוונטי על מיקומו של הלקוח, ויודיעו לו על סטקיות קרובות. היכן כאן הפגיעה בפרטיות? מה ההבדל בין שירות כזה לבין שירות שבו תוכל לחייג למודיעין, להגיד להם "אני באלנבי פינת ז'בוטינסקי, איפה יש כאן טלפון ציבורי בסביבה"? רק שעכשיו, אתה אפילו לא צריך לדעת איפה אתה - אתה מבקש מספקי השירות לגלות בעצמם.
חייג כוכבית 11! 27624
נאמר במפורש: "בהסכם זה יוגדר שהחברה הרוכשת את זכות הגישה למידע רשאית להשתמש במידע לכל מטרה שהיא למעט מטרות פליליות או מטרות פסולות אחרות כפי שיוגדר בחוק".

כמובן שהתנגדותי לגרסתך פחותה בהרבה, אך עדיין יש לחייב את מפעילי השירות לשמור על פרטיות המשתמשים (ככל האפשר בהתחשב באופי השירות). ולא, *אלו* ימכרו את המידע (הנחות, אמנם) לבעל הסטקייה.
איפה אני ואיפה אני? 29278
בואו נתחיל בי (ה מקום להתחיל בו, דעו לכם). איפה אני? כל המוצא (או המוצאת...) יקבל - -
איפה אני ואיפה אני? 29387
זו שאלה פילוסופית עמוקה. היכן האדם נמצא בחייו? ולאן הוא הולך?

וזו היתה מנת הפילוסופיה בגרוש היומית שלכם, עוד שירות של פלאסלאורנג'דהפון.
איפה אני ואיפה אני? 29397
ורק מוישלה עם האורנג'דה!
(סתם קישור מקרי, אל תקחו ברצינות)
הבהרות 27628
מההודעה נראה שחלק מהמסרים לא הובהרו דיים במאמר.

ראשית, דווקא לנושא הפרטיות שהעלית בסוף הדברים. ההצעה שלי אינה משנה דבר וחצי דבר בנושא בעייתי זה. כבר היום נצברים ונשמרים באופן שוטף נתוני המיקום של כל מנוי אצל חברות הסלולר, ואלה בתורן מעבירות אותן לחברות יישומים ושירותים שונות שעובדות איתן בשיתוף פעולה הדוק. האם אתה יודע מיהן החברות להן מוסרת סלקום את מיקומך? האם אתה סומך עליהן? סביר שהתשובה לשתי השאלות היא "לא", ולכן הבעיה כבר קיימת ובעוצמה מלאה. דווקא שינוי המודל כפי שאני מציע, דהיינו פתיחת המידע לכל דורש ולא רק למי שסגר בחדרי-חדרים איזו קומבינה עם המפעיל שכל פרטיה חסויים, יכול להביא בסופו של דבר לשקיפות בתהליך שתאפשר הגנה אמיתית על פרטיות המנויים. היום, המידע הזה נודד ממקום למקום בתהליכים המוגנים בהסכמי סודיות ואין אף אחד שמפקח על הדברים.

שנית, ההבדל בין מכירת נתוני מיקום לבין שירותי ערך מוסף למיניהם נעוץ בעובדה שחברת הסלולר לא תהיה מפעילת השירות ותמשיך לעסוק רק במתן גישה ובשיפור רמת השירות ע"י שיפור תשתיות התקשורת שלה. התחרות בנישה הספציפית הזאת תהיה על מי מסוגל לתת נתונים מדוייקים יותר, ברזולוציה גבוהה יותר, בתדירות גבוהה יותר, ושאר הפרמטרים שנובעים ישירות מאיכות הטכנולוגיה שבידי החברות אך לא מיכולתם להפעיל את השירות. זה לא שונה מהתחרות שהיתה פעם על איכות הקול בשיחות הקוליות, או מהתחרות שיש בין ספקי אינטרנט על מהירות הגישה לרשת.
שאלה 27632
האם כיום המידע על מקום הימצאי מועבר לגוף שלישי ללא צו של בית המשפט?

המחשבה על כך שאישתי יכולה לדעת איפה מתקיימות "ישיבות העבודה" שלי גורמת לי לכבות את הסלולרי כבר עכשיו.
שאלה 27635
השאלה הספציפית לגביך תלויה כמובן בנסיבות, אבל התשובה היא בעקרון כן. גם אם במקרה זה לא קורה היום, זה יכול לקרות מחר בבוקר ועד כמה שידוע לי אין כרגע חקיקה מסודרת בנושא.

חשוב עם זאת להבין שהמצב היום הוא שחברות הסלולר מעבירות נתוני מיקום לחברות אחרות רק במסגרת שיתוף פעולה הדוק ביניהן ותוך מודעות מלאה לתהליך, וחברות הסלולר הן גם אלה שנושאות באחריות המלאה למה שיקרה עם המידע הזה ולכל פגיעה שעלולה להגרם מכך למנויים. השאלה אם כן חוזרת אליך - עד כמה אתה סומך על חברת הסלולר שלך, והאם אתה מאמין שהיא דואגת לפרטיותך בהווה ותמשיך לעשות זאת בעתיד?
שאלה 27639
אמנם אין חקיקה ספציפית, אולם רשמת מאגרי המידע כבר התחילה בבדיקת הנושא, שנופל כנראה במסגרת החקיקה הקיימת בתחום הגנת הפרטיות ומאגרי-מידע, בעקבות שירות של "פרטנר" שנועד לאפשר למעבידים לדעת היכן נמצאים עובדיהם.

המודל שאתה מציע סותר את המקובל והמותר בשוק מאגרי המידע בארץ: מכירת פרטים מהמאגר היא עסק סבוך שחלות עליו מגבלות רבות. לעומת זאת - מכירת שירות באופן שאינו חושף את תוכן המאגר (למשל: צה"ל מוכר את השירות "משלוח דואר פרסומי לאנשי צוות אוויר" אך אינו מוכר את השירות "רשימת אנשי צוות אוויר") היא עניין מקובל ונפוץ. בהחלט אין מניעה שחברות הסלולר ימכרו שירותים מסוג "הפצת מסר X ללקוחות הנמצאים ב-Y", כשם שחברות פרסום באינטרנט מוכרות את השירות "הפצת מסר X ללקוחות המבקרים באתר Y", אולם נראה כי יהיה צורך בהסכמתו של הלקוח לקבל מסרים ישירות מכל ספק-מסרים. הסיכוי של ספקים קטנים לקבל את הסכמתם של כל המנויים הוא קטן, לעומת זאת לחברת הסלולר יש יכולת לקבל הסכמה כזו (כחלק מהסכם-ההתקשרות הסטנדרטי) ולנצל אותה כדי להעביר מסרים של ספקים אחרים.
שאלה 27641
אתה יוצא מנקודת הנחה שהפצת מסרים מבוססי מיקום היא ראשיתו וסופו של העניין, בעוד אני רואה בשירות הספציפי הזה רק את קצה הקרחון של עולם שלם של שירותים חדשניים שכולם מבוססי מיקום. העולם הזה ימות עוד בטרם יוולד אם חברות הסלולר יהיו אלה שאמונות על הפעלת השירותים, מה שעלול להוביל כאמור לחקיקה שתחסל את התחום וכך כולנו נפסיד.

אני מבין את הבעייתיות שבמכירת חלקים ממאגר מידע מול הקלות היחסית שבמכירת שירותים מוגדרים היטב המבוססים על המידע שבמאגר, אך נראה לי שעם כל המגבלות, מתן הרשאה לחברות עצמאיות לקחת את המידע הזה ולהשיק באמצעותו שירותים באופן עצמאי הוא הדרך היחידה שבה כולם ירוויחו. אין שום מניעה מבחינתי ואפילו רצוי שאותן חברות יידרשו להתחייב מראש שאופן השימוש במידע לא יהווה פגיעה בפרטיות המשתמשים, ושיופעל עליהן מנגנון פיקוח שיוודא שכך נעשה.
שאלה 27643
אני לא רואה ברירה מלבד הסכמה מפורשת של הלקוח (מה שקראו פעם ''מנוי'') למסירת מידע אודותיו לצד שלישי.
דין מוסר 27649
כן, הבעיה היא שאז יש למעשה רדוקציה של כל העסק להחלטה בינארית אחת (כן מסכים למסור את המידע או לא מסכים), בעוד שבעולם שאני מדמיין יהיו עשרות חברות שמציעות שירותים מבוססי מיקום ואתה כלקוח תרצה מן הסתם להשתמש בשירותים של חלק מהן אך לא של כולן. רעיונות?
אני כלקוח 27661
לא הייתי רוצה שום שירותים מבוססי מיקום אלא כתשובה לפניה שלי לשאילתות בנוסח ''איפה בית המרקחת הקרוב''.

לצורך זה אין צורך שהמיקום שלי יימסר לנותן השרות, מספיק שמיקומם של נותני השירות נמצא במאגר של חברת הסלולר שלי.
אני כלקוח 27666
מאה אחוז. ברור שזכותך לוותר על שירותים מסוימים על מנת שלא לחשוף את פרטיך. קח רק בחשבון שהיום אינך חשוף למספר רב של שירותים מבוססי-מיקום אטרקטיביים, אך בעתיד יהיו שירותים רבים כאלה והפיתוי להשתמש בהם יהיה גדול.

הנה עוד דוגמא לשירות מעניין. את הטכנולוגיה מאחוריו מפתחות מספר חברות בעולם ואני יודע לפחות על חברה אחת בישראל שמציעה פתרון כזה (http://www.estimotion.com). הרעיון הוא לדווח לנהגים בזמן אמת על מצב התנועה באזורם כמו בגלגל"צ אבל באופן ויזואלי, מדויק, אמין ועדכני. הדבר מתבצע באמצעות מדידה שקטה של הזמן שלוקח לאלפי הנהגים שנוהגים כרגע בעיר להגיע ממקום למקום, וחישוב עומס התנועה בכביש בו הם נוסעים על סמך מידע זה. המחשב המרכזי דוגם שוב ושוב את מיקומם של כל הנהגים המשתתפים בשירות (באופן אנונימי, לאף אחד לא אכפת מי הנהג, רק איפה הוא), מחשב את העומסים לפי התוצאות, ומעדכן מפת כבישים של העיר כאשר כל כביש נצבע בצבע המשקף את העומס שנדגם בו כעת. לא ידוע לי אם וכיצד ניתן לקבל את המפה המעודכנת ברכב נוסע, אבל זה פרט שולי יחסית ופתיר בכמה דרכים.

הרעיון מאד יפה לדעתי. יש פה שימוש ברשת של מידע על מנת להגיע לתוצאה (מצב התנועה) שלא ניתן לקבל בשום דרך פשוטה אחרת. הסכנה לפרטיות טמונה במידת האמון שהנהג נותן בספק השירות שלו, שכן המידע אמנם מגיע למחשב המרכזי אך הוא נצבר שם יחד עם מיקומם של עוד אלפי נהגים, ולמרות שלכאורה לא אמור להתנהל מעקב אחרי שום נהג ספציפי, בפועל ניתן לנהל מעקב כזה ולפגוע בפרטיות הנהג.

כאמור, כל אחד יחליט לעצמו האם הוא מעוניין לקחת חלק בשירות כזה או לא. אני רק הייתי שמח אם את השאלה הזו היתה שואלת אותי החברה שמפעילה את השירות בפועל, ולא מפעיל סלולרי שעסוק באלף דברים אחרים והפעלת שירות כזה יושבת די נמוך בסדרי העדיפויות שלו. לא בטוח שחברות הסלולר מעסיקות עובדים בעלי רקע בהפעלת שירותים מהסוג הזה, ולכן אני בספק אם יש להן את היכולת להשיק שירות כזה בהצלחה בלי ליצור מיד רושם של "אח גדול" ובלי להרגיז את הרגולטור יותר מדי.
יישום נוסף 27668
קראתי (אינני זוכר היכן) על טכנולוגיה המודדת את עוצמת הקליטה של הרשת הסלולרית בנקודות רבות וע"י כך יוצרת "מכ"ם פאסיבי" המסוגל לגלות אפילו - תחזיקו חזק! - את המטוס החמקן. נכון, זה אמנם לא יישום שחברות הסלולר שולטות בו, אבל הן יכולות להפריע לו (תמורת תשלום סמלי, ברגע הנכון).
קראת את זה 27669
ב''הארץ'', לפני כשבוע.
קראת את זה 27671
או ב-Slashdot, לפני כחודש:
"הארץ" הם לא בדיוק האורים והתומים, מקור המידע של כל באי האתר באשר הם.
עומסים און ליין 27714
יש דרך פשוטה בה אנשים יכולים להגיע במהירות ממקום למקום בלי שום פקקים: רכבת תחתית. השיטה הומצאה בטרם נוצר מכשיר סלולרי אחד והוכחה כמוצלחת. בזה צריך להשקיע כסף ולא בפיתוח טכנולוגיות מוזרות.

אבל אם כבר טכנולוגיות - לא הגיע הזמן שהמכונית תנהג בעצמה? הנהג יכניס את יעד נסיעתו והמכונית תביאנו ליעדו (כמובן, בדרך הכי מהירה, בהתחשב בעומסים, תוך שימוש בטכנולוגיה המוצעת).
ומה עם אוטובוסים? 27717
אני מניח שהכותב נוסע ברכבו הפרטי. לאחרונה אני נוסע בעיקר באוטובוסים ואולי גם פה אפשר להמציא משהו: למשל, אם אני מחכה לאוטובוס, אני רוצה לדעת איפה נמצא האוטובוס שאני מחכה לו. אם הוא רחוק מדי, או עמוס מדי (לשם כך, כמובן, יש חיישנים בכניסה וביציאה), אולי אשקול שימוש בקו אחר. אם יש אוטובוס קרוב שעובר קרוב לביתי, ארצה לדעת מתי עליי לצאת.

אם נשכלל את המוצע בפסקה הקודמת, זה צריך לפעול כך: אני מזין את היעד שלי, ומקבל הוראות בסגנון: לך לתחנה X; עלה על אוטובוס Y המתקרב כעת; לך ברגל עד Z; קח מונית (שביתה כללית של אוטובוסים).

באישור המשתמש, מידע זה (או תמצית ממנו) יועבר מיד למחשב של תחנת מוניות שירות שמיד יספקו את הביקוש לנסיעות.

די ברור שהצעות האלה לא תמומשנה כי גם המשקיעים וגם מפתחי התוכנה נוסעים במכוניות.
תציע להם!!! 27720
זה גאוני.
צריך להשקיע בזה כל מי שמעניין אותו לווסת נוסעים לתחבורה הציבורית שזה דן ואגד ועיריית ת''א למשל, ומשרד התחבורה וכו'.
בחיי אם היה כזה דבר, לא היה אכפת לי לנסוע באוטובוס לפעמים.

האייל הקורא - מעבדת סטרט-אפ מחתרתית
תציע להם!!! 27740
למה גאוני? השיטה הזו לא תשפר בכלל את נוחות הנסיעה באוטובוס; זה עדיין איטי ורועש, עדיין צריך לעמוד אם האוטובוס מלא ולסבול 60 אנשים מפוקפקים שרובם לא מדברים עברית, ועדיין צריך לסבול נהגים עצבניים. בשביל מה צריך מכשיר שיאמר לי איפה האוטובוס שלי נמצא כעת? הרי אם אני כבר עומד בתחנה אז בכל מקרה אין לי ברירה ואני מוכרח לחכות לאוטובוס עד קץ הימים, לא?
תציע להם!!! 27743
כי הדבר *הכי* בלתי נסבל באוטובוס, זה לחכות לו. עבורי בכל אופן.
תציע להם!!! 27840
לפעמים יש חלופה לנסיעה בקו המועדף עליך, כגון נסיעה בקו אחר או הליכה ברגל. מידע על מיקום האוטובוסים היה עוזר להחליט.
ומה עם אוטובוסים? 27752
זה נכון ששירות שעליו אומר המשקיע ''אני לא אשתמש בזה, אבל...'' מתחיל את דרכו בעמדת נחיתות, אך אין בכך משום סיבה מספקת לפסילתו. רוב המשקיעים בהון סיכון ואנשי ההיי-טק בכלל מודעים לכך שהם אינם מייצגים באופן נאמן את אוכלוסיית המשתמשים הגדולה, וכל עוד ניתן להוכיח שיש לשירות עתידי כלשהו שוק מספיק גדול, מודל עסקי יציב וטכנולוגיה מספיק עמוקה (או חסם תחרות אחר), הוא לא ייפסל על הסף. לפעמים מספיק גם שרק חלק מהתנאים הללו יתקיימו באופן משביע רצון, אבל זה כבר תלוי במצב שוק ההון, ובמצב של היום נדרשים היזמים להוכיח היטב את כל השלושה.
ומה עם אוטובוסים? 27767
שיטה שכבר פועלת: לאחרונה הייתי משולל רכב במשך כחודשיים (העגלה העתיקה שלי שבקה חיים, סופית). נאלצתי להגיע לעבודה וממנה בקו בין עירוני.
לקראת יציאתי התקשרתי תמיד ל"אגד" לברר מתי יוצא האוטובוס הקרוב לדרכו. לעתים עשיתי זאת מתחנת האוטובוס עצמה, כדי להחליט באם כדאי לי לקחת מונית.

מובן שההצעה שלך הרבה יותר משוכללת וטובה.
שיפור מדהים בתחבורה הציבורית 28018
בטכנולוגיה של היום ניתן להביא שיפור דרמטי בנוחות השימוש בתחבורה ציבורית - כל מה שצריך זה מעט חזון ותקציב.

אם נניח (הנחה לא בלתי-סבירה) שכל אוטובוס יצוייד במכשיר כגון מירס או GPS או סוג אחר של שירות המאפשר מיקום , אז כמובן שניתן יהיה לדעת בכל רגע נתון את מיקומו של כל אוטובוס. מה אפשר לעשות עם זה?

1. להתקין בכל תחנת אוטובוס לוח אלקטרוני שיודיע מה מרחק האוטובוס, בתחנות , מן התחנה. לנוסע הממתין תהיה הערכה של זמן ההמתנה.
זה נראה חלום באספמיה - כמובן שבארצנו יזדרזו לומר "אין תקציב" ולבנות עוד מחלף...

2. עבור משתמשים בעלי טלפון סלולארי, ניתן יהיה להזין מספר אוטובוס ותחנה, ולקבל הודעות SMS על התקדמות האוטובוס.
חישבו למשל על נוסעים שגרים קרוב לתחנה ויכולים לשבת בבית בנחת ולרדת רק כשיקבלו הודעה סלולארית שהאוטובוס נמצא במרחק תחנה אחת מהם. כנ"ל עם אנשים שיוצאים מהעבודה.

3. כמובן ששני השרותים הנ"ל יכולים גם להעביר הודעה בנוסח "פקק באיילון -צפוי עיכוב בהגעת האוטובוס".

4. עם קצת יותר חזון - כיוון שיצטבר מאגר-מידע נרחב על מיקומי אוטובוסים ומהירות התקדמות לפי שעות , מיקום, וכו' , אפשר יהיה לתת הערכה - מדוייקת למדי - על זמן הגעת האוטובוס (למשל: "האוטובוס במרחק 6
תחנות , יגיע תוך 20-30 דקות) .
לדעתי זה תרגיל, לא קשה, באלגוריתמי הסקה סטטיסטית...
הדבר יאפשר לאנשים לבצע החלטה מושכלת לגבי אמצעי התחבורה הציבורית המתאים (למשל - במקרה הנ"ל כדאי לי ללכת 5 דקות לתחנה שהאוטובוס צפוי להגיע אליה תוך 7 דקות).

5. ואם נמשיך עוד יותר לכיוון המדע-הבדיוני, אם חברת האוטובוסים היתה בעלת מוטיבציה אמיתית לשיפור השירות, מדוע שהנהג לא יודיע דרך המערכת שהאוטובוס שלו מלא ולשלוח אוטובוס נוסף מתחנה מסויימת והלאה?

והערה אחרונה כללית: פרט לתענוג שבנסיעה עצמה , לדעתי אי-הוודאות שבתחבורה ציבורית , וההמתנה שנגרמת מכך הם בין הגורמים החשובים ביותר שמונעים שימוש בה. אם הטכנולוגיה תאפשר להקטין את אי-הוודאות הזאת, הנסיעה יכולה להפוך לארוע פחות טראומטי והרבה יותר נוח וזמין לאנשים רבים.

אני יכול להעיד על כך מנסיוני שלי - אני גר ליד תחנה ראשונה ולכן במקרים רבים יודע זמן מדוייק של יציאת האוטובוסים, יורד מהבית בדיוק בזמן ויודע בדיוק די רב מתי אגיע - תענוג אמיתי.

- אסף
שיפור מדהים בתחבורה הציבורית 28240
רק הערה קטנה -
בטכנולוגיה של היום, אפשר לממש גם את הצעתו של דמיטרי למעלה.
אפילו בפחות תקציב מההצעה שלך, אבל זה לא באמת מעניין.
ומה עם אוטובוסים? 28424
במדור "מכתבים למערכת" שבעיתון "העיר" של יום ו' האחרון (13 ביולי) מגלה דובר דן, איציק כגן, שחברת דן נמצאת כעת בפיילוט לשירות חדש בשיתוף עם סלקום ועם חברה שלישית ששכחתי את שמה. הוא רומז שם שהשירות יתן מידע על אוטובוסים בזמן אמת, וטוען שאין בעולם אח ורע לשירות כה חדשני.
ומה עם אוטובוסים? 28474
עכשיו נותר רק לחכות ולראות את המערכת בפעולה.

בקושי הספקתי להגות רעיון - והפיילוט כבר מוכן :-)
אני כלקוח 216233
אם אני עכשיו בפקק באילון נניח לכיוון דרום .לאן לכל הרוחות אני יכול לברוח,הרי ניסיתי מאות פעמים דרכי מילוט או שמועות שאם אני אסע מכאן אני חותך את הפקק וכו' וכו'.שום מידע לא יעזור לי כי כל גוש דן מפוצץ ברכבים ןמספרם עוד יגדל ואני יאכל את הפקק.כמובן יש כאלה שגרים במקומות כאלו שיש כמה דרכים אליהם אבל הם כבר יודעים (ממוצע ניסיוני)מהיא הדרך המהירה.בקשר לנושא הראשון,היתה תקופה שכל מיני הודעות נשלחו לי לטלפון על כל מיני דברים אחרי שדיברתי עם הספק אמרו לי שהיתה פריצה למאגרי המידע וזה יתוקן בלה בלה בלה.אם אני ארצה לאכול לא חסרים מקומות,בגדים אני יודע איפה,בילוי -יש חברים מנסים מקומות וכו',.לסיכום אני (ואולי אני מייצג עוד כמה שחושבים כמוני)על אף פלא הטכנולוגיה הזה ,לא רוצה בו,ולא רוצה שעין מלמעלה תתבונן בי ותדע היכן אני.
האם קיימת בעיה? 27614
נראה שמכשיר הטלפון הסלולרי עדיין לא הגיע לכלל בגרות טכנולוגית, ולכן אנחנו עדים לנסיונות שונים לתת שירות שהבנת חברות הסלולר בו היא לקויה. גם השירות נראה בהתאם.

מבחינת הטכנולוגיה - הפער בין הרצוי למצוי הולך ונסגר. ברור שהשילוב בין טלפון סלולרי למכשיר PDA עם טכנולוגיית blue-tooth הוא רק עניין של זמן. אין לי כל ספק שהטלפון יהיה בעתיד רק אחת הפונקציות של ה-PDA. כשנגיע למצב הזה, האינטרנט הסלולרי יהיה מובן מאליו, ופרוטוקול ה-WAP ילך בדרך כל בשר. גם החלוקה המסורתית בין טלפון קוי וטלפון תאי תיעלם. המכשיר יהיה חכם מספיק כדי לנצל את הטכנולוגיה הזמינה באותו רגע. אין כל סיבה שהמנוי ישתמש במיכשור שונה כשהוא בבית וכשהוא מחוץ לבית.

כך שהבעיות שהכותב מעלה אינן הבעיות האמיתיות. נכון שחברות הסלולר יכולות להציע את מיקום המנוי כמידע סחיר, אך יש לקבל את הסכמת המנוי לכך. אם הסכמת המנוי תוזיל את השירות שהוא מקבל ספציפית, יסכימו רוב המנויים לעיסקה זו. אינני חושב שעיקר ההכנסות של חברות הסלולר יגיעו בדרך זו. יש שירותים רבים נוספים שיינתנו, בעיקר קניות דרך הסלולר.

לא הבנתי מהכתבה באם קיימת בכלל בעיה. האם חברות הסלולר מפסידות כסף, כך שיש למצוא להן מקורות הכנסה נוספים? אם כן, מתן השירות כולו מצוי בסכנה. ואולי פשוט מנסה הכותב לחזות מגמות עתידיות לאסטרטגיה של חברות הסלולר?
האם קיימת בעיה? 27631
ההנחה שהשוק הולך לקראת השקתו של מכשיר נייד כל-יכול שישלב טכנולוגיות שהזכרת ואחרות (יכולת צילום וידאו דיגיטלי, נגן MP3 וכו') היתה הנחת העבודה בתעשייה לפני כשנה. מאז הבינו הרבה חברות שלמרות שעל פניו זה נשמע כמו כיוון הגיוני, ולמרות שמכשירים רבי-תכונות כאלה אכן יושקו בעתיד הלא-רחוק, לא סביר שמכשיר כזה ישלוט בשוק הגדול של הטלפוניה הניידת. הדרישות של המשתמשים מהטלפון הנייד שלהם, כפי שמגלים סקרים וקבוצות מיקוד למיניהן, סותרות ולעתים מפתיעות. למשל, הדרישה שמכשיר הטלפון יהיה קטן עומדת בסתירה לדרישה שה-PDA יהיה בעל מסך גדול ככל האפשר. הדרישה שמכשיר הטלפון לא יהיה רגיש מדי למכות ולנפילות עומדת בסתירה לדרישה שיהיה בו מסך צבעוני רגיש למגע. הדרישה שמכשיר הטלפון יפעיל יישומי Java או יישומים מתקדמים אחרים המתבססים על מערכת הפעלה משוכללת עומדת בסתירה לדרישה שהטלפון יהיה פשוט וקל להפעלה ושלא יסבול מבעיות של מחשבים ושל PDAs כמו וירוסים או תקיעות שדורשות אתחול של המכשיר. לא שאי אפשר ליישב את הסתירות הללו בהינתן טכנולוגיה מושלמת, אבל מכיוון שברור שלאנשים שונים יש דרישות שונות, גם המכשיר שהם ישאו בכיסם בעוד חמש שנים לא יהיה אותו מכשיר אצל כולם, ונראה שהאנשים שיעדיפו פונקציונליות על פני פשטות יהיו דווקא המיעוט.

עוד שינוי שצפוי בשנתיים-שלוש הקרובות הוא פתיחת שוק המכשירים למספר רב מאד של יצרנים. היום נשלט כמעט כל השוק בעולם המערבי ע"י ארבע חברות (מוטורולה, נוקיה, אריקסון, סימנס), ויש עוד כמה חברות מכשירים בעלות נוכחות במדינות מסוימות (כמו סמסונג ואלקטל), אבל מסתמן שינוי במגמה הזו כאשר עוד יצרנים מהמזרח הרחוק (למשל סוני, NEC, מיצובישי) נכנסים למשחק יחד עם עוד כמה חברות מערביות חדשות (כמו למשל RIM האמריקנית). משמעות הדבר היא שבניגוד למצב היום, בו כשאנו בוחרים טלפון סלולרי אנחנו בוחרים בין שלושה או ארבעה יצרנים אפשריים, בעוד שנתיים נעמוד בפני עשרות יצרנים בדיוק כמו שיש בשוק האלקטרוניקה הביתי. מצב זה יוביל לכך שכל יצרן ישתדל לבדל את עצמו באמצעות פונקציות חדשות במכשירים שהוא מייצר, והסבירות שיווצר תקן עולמי כלשהו לכל הטלפונים הניידים תרד עוד יותר.

לגבי החלוקה בין טלפון קוי וסלולרי, ישנם כבר כמה דגמים שאכן מבטלים לחלוטין את הצורך בטלפון קוי. בינתיים מדובר בדגמי טלפון המשווקים בעיקר לחברות ובעיקר בארה"ב, אך הם יודעים להיות במצב של cordless (כמו כל טלפון אלחוטי ביתי) בזמן שהם במשרד ולעבור למצב של סלולר כשהם רחוקים מדי מתחנת הבסיס. הנבואה הזאת למעשה כבר התגשמה, ועכשיו רק נשאר שהמחירים ירדו עד שהשירות יוכל להיות זמין גם לשוק הביתי.

לגבי קבלת הסכמתו של המנוי על מכירת נתוני מיקומו, כפי שכתבתי לערן טרומר, הבעיה כבר קיימת והנתונים מועברים בין חברות בלי שהמנוי הסכים לכך. אני מציע דרך בה אפשר יהיה לנהל את התהליך בשקיפות מקסימלית, שכן פגיעה גדולה יותר בפרטיות ממה שכבר מתרחש היום בשטח לא נראה לי שתהיה אי פעם. המודל שלי מנסה להקדים רפואה למכה, שכן אני צופה שבקרוב עלול המחוקק לאסור את העברת המידע הזה באופן גורף לכל גורם שהוא. איסור גורף כזה לא ישרת את האינטרס של חברות הסלולר וגם לא את זה של ציבור המנויים.
יש מודל כזה שכבר עובד 27616
נקרא אי.ניר.יו. מחר אביא קישור. הוא מודיע לך אם חבר (שאישר כמובן) עובר בסביבה ועוד מגוון פונקציות לפי בחירתך: קולנוע, מסעדות, בגדים וכו'.

לחברות הסלולריות יש גם לא מעט טריקים מלוכלכים. לא ממש קשור לדיון אבל אני לא יכולה לחשוב על במה ראויה יותר לסיפור הבא:
חברה שלי יום אחד נשבר לה מהחשבונות המטורפים שהיא והחבר שלה משלמים על הניידים שלהם והם הזמינו פרוט שיחות. הסתבר ששניהם משלמים בערך חצי מהחשבון לטובת שליפת הודעות מהמענה הקולי שלהם.
המענה הזה, גם בסלקום וגם בפלאפון זו מערכת מסורבלת מנז'סת ומעיקה, ובבת אחת ירד לי האסימון. למה מסבכים איפה שאפשר לפשט? כדי למשוך זמן אויר!!
שלא לדבר על זה שחצי מהאנשים אין להם בכלל מושג שזה עולה כסף. סיפרתי את הסיפור הנ"ל לחברה שלי שהיא גם תמימונת וגם תפרנית (אולי זה קשור??) והיא הייתה בשוק. ממש נכנסה ללחץ. מיד היא התקשרה אליהם וביקשה לעשות את משיכת ההודעות כשיחת חינם.

ואל תשכחו שאתם משלמים שוב כשאתם מחזירים טל' למי שהשאיר הודעה...
יש מודל כזה שכבר עובד 27617
איך הופכים את משיכת השיחות לשיחת חינם? את הפרט הכי חשוב לא הסברת!
ועוד טיפ 27619
יש אנשים רבים שאינם יודעים שניתן למשוך את ההודעות בתא הקולי מטלפון רגיל.
באורנג' הדבר נעשה כך: 27625
יש לחייג (מטלפון בזק רגיל) :
15154XXXXXX
כלומר 151, אחריו 54 (או 55) ואז את מס' המנוי.

תישמע הודעת פתיחה של המשיבון, כאילו המתקשר מוזמן להשאיר הודעה. באמצע ההודעה הזו יש ללחוץ #, ואז המערכת תבקש סיסמא. אחרי הקשת הסיסמא, המשתמש נכנס בתור owner mode, כלומר כאילו הוא מושך הודעות.

זה לא יותר זול, כי משלמים שיחת בזק + ז"א נכנס, כאילו מתקשרים מטלפון בזק למכשיר אורנג' רגיל, אבל לא תמיד אנחנו משלמים את החשבון.
ועוד טיפ 27760
פה פורסמה הודעה של חיים לוינסון שכללה עידוד לדבר עבירה והסבר מפורט לביצועה. מערכת האייל הקורא אינה תומכת בפשיעה, ולכן תגובה זו נמחקה.
ציבור הקוראים מתבקש שלא לפרסם תגובות דומות.

תודה.
ועוד טיפ 27766
במקור התגובה התייחסה להודעה שצונזרה, אבל בכל זאת ארצה להגיב עליה בתקווה שהמדובר בחלק שאינו כולל עידוד לדבר עברה.

בחלק הראשון של התגובה, חיים לוינזון הזכיר את האפשרות לחיוג צלילים ללא הקשה על הטלפון.
למעט העובדה שקיים מוצר כזה, המשמש לחיוג מהיר, זאת גירסה מנוונת של ה"Blue-Box" הידוע לשימצה.
הזמן של 3 השניות שמאפשר שיחה "בחינם" אינו באג או חולשה של המערכת. המטרה היא ששיחה שגויה לא תחויב, אם היא מנותקת מייד.
בזק נזק 27797
בזק כבר מחייבים על כל שיחה מהשנייה הראשונה של השיחה.
בזק נזק 27803
לא רק שהם מחייבים מהשנייה הראשונה - הם מחייבים בכ-‏22 אג' כבר מהשנייה הראשונה...
אני לא יודעת על סלקום 27630
אבל בפלאפון אתה יכול לבחור 3 מספרים קבועים שהשיחות אליהם - חינם.

ניתן לבחור כאחד המספרים האלה - 151, שזה המס' למשיכת הודעות.
iniru 27644
הקישור שהבטחתי
ראשית שלום לכולם 27703
לקח לי כמה שנים עד שהחלטתי לכתוב תגובה ראשונה ב"אייל". אין זה אומר שאני לא קורא קבוע - נהפוכו.
ובקשר ליכולות הסלולריות, הרי שאנחנו )כלקוחות( רק מתחילים להכיר את היכולות והשימושים המדהימים של רשתות תקשורת סלולריות.
בתגובתי הזאת אני מעוניין להעלות שני מקרים של שימוש נילווה, בו נעזרים במדינתנו, ביכולות של התקשורת הסלולרית:

1. באחד מאותם מקרים, שעוד אסור לספר עליהם, קיבלו הכוחות המיוחדים הוראה בהולה לנטרל "פצצה מהלכת". על פי המקורות )שהוגדרו כמצויינים( סגירת המעגל החשמלי במנגנון ההפעלה הייתה אמורה להיות בעזרת חיוג לטלפון סלולרי.

הכוחות סגרו את האיזור והחלו לסרוק אותו רגלית. בהוראה מיידית של מערכת הביטחון חסמו ספקי הסלולר את "המרחב האווירי" לשיחות נכנסות, אך השאירו אותו פתוח לשיחות יוצאות. כל השיחות היוצאות נותבו ופרטי בעלי המכשירים הוצלבו תוך שניות. כל מכשיר שבעליו לא מתגורר או עוסק באזור הוגדר כחשוד ולמקום שממנו יצאה השיחה נשלחו כוחות. רמת הדיוק הגיעה עד לרדיוס של 10 מטר.

2. באחד הימים הוזנקו כוחות לאיתור רכב שנגנב ובתוכו פריט חשוב ביותר. מלבד העלבון הרב שנגרם בשל גניבת המכונית מאזור סטרילי, היה צורך עילאי להציל את הציוד לפני שיגיע לידיים לא נכונות.
לפי הערכות המכונית נגנבה ע"י אדם שלא היה מודע למה שבתוכה, ועשה זאת ממניע פלילי טהור.

גבולות הארץ תוגברו. סיורים מיוחדים יצאו לכל משחטות הרכב הנדרשות וצוותי מודיעין התחילו לרחרח. הפעולות האינטנסיביות לא העלו דבר. הלחץ גבר. בעל הרכב נזכר כי הטלפון הסלולרי של בנו מצוי ברכב, אך העריך כי הסוללה הייתה כמעט פרוקה לחלוטין ולכן אין סיכוי שניתן לגשת אל הפלאפון. בירור קצר העלה כי טלפון סלולרי "חי" גם כאשר הסוללה שלו גמורה. במאמר מוסגר אני רק אציין כי נכונות השמועות שניתן להשתמש בטלפון סלולרי כמכשיר האזנה גם כשהוא כבוי. מומלץ להוציא את הסוללה - אך גם זאת לא ערובה למניעת ציטוט. אם רוצים באופן חד משמעי להמנע מציטוט באמצעות הסלולרי מומלץ לצבוע אותו בצבע כחול עמוק ולזרוק לים. נחזור לסיפורנו. בעזרת טכניקות שפותחו ביחידות צבאיות ישראליות הצליחו לשלוח מקביל סלולרי ל"פינג". אחרי שלוש שעות נמצא הרכב ובתוכו הציוד. איפה? בנס ציונה כמובן :-( אבל זה כבר פחות פיקנטי.

מקווה שזאת תחילתה של ידידות נפלאה.
עוד שימוש חשוב 27715
קראתי בזמנו על מישהו שנפל לבור רחוק ממקום יישוב והתקשר בסלולרי (שלא נפגע) בבקשה להצילו.
ראשית שלום לכולם 27718
מכשיר סלולרי ללא חשמל יכול להמשיך לפעול? אנא פרט הסבר והדגם.
אתן לך דוגמא קצרה 27723
חפש חבר בעל מכשיר נוקיה ברשת אורנג'. כוון את השעון המעורר דקה קדימה. כבה את המכשיר וראה זה פלא. בזמן שכיוונת אותו, מתעורר המכשיר לתחייה ומעיר אותך.
אני לא יכול להכנס יותר מדי לפירוט, אך חלק חשוב מחוק שימור האנרגיה, הוא שמירת רזרבה מחוץ לתחום המוכר. והדברים נכונים גם במצב שהבטריה לא מחוברת למכשיר (עד משך זמן מסוים, בו המכשיר מאבד את יכולת ה''השרדות'' שלו).
אתן לך דוגמא קצרה 28506
זה אמנם עובד כשהמכשיר סגור, אך רק אם הסוללה מחוברת, לפחות בדגם שיש לי, כניראה שהסוללה הנוספת במכשיר שמיועדת לשמור על השעה למשל, לא מנוצלת לצורך הפעלת הציפצוף שצורך הרבה יותר חשמל. זה לא מהפכני. פשוט נועד לאפשר לך ללכת לישון ולכבות את המכשיר כדי שלא תקום בבוקר והסוללה תהיה ריקה, והוא מעיר אותך תוך בזבוז חשמל מזערי כמו שעון יד. זה הכל.
לא נראה שיש במכשיר סוללה נוספת בהספק כזה שמאפשר למכשיר לפעול באופן מלא, אחרת היו מנצלים את המרחב הזה על מנת להגדיל את הסוללה המתפרקת וכך להגדיל את זמן פעולתה.

המצאת חוק שימור אנרגיה חדש?
מגיע לך פרס נובל!
ראשית שלום לכולם 27732
גם המחשב שלך שומר נתונים מסוימים גם בלי שהוא מחובר לחשמל.
ראשית שלום לכולם 27758
אבל לא ה-RAM. בכל מקרה - יש חתיכת הבדל בין שמירת נתונים לבין פעולה רגילה (להאזין לשיחה דרך פלאפון שאין לו מקור חשמל. לא נראה לך מוזר? אפילו קצת?).
ראשית שלום לכולם 27762
מה מוזר? כל עוד הסוללה מחוברת לטלפון יש לו מקור חשמל.
ראשית שלום לכולם 27771
זה לא שהוא אמר- הוא אמר שהוא ימשיך לפעול גם אם תפריד את הסוללה מהמכשיר.
נו, בואו נחליף כותרת 28910
אינני בקי במנגנון שלהלן, אך יש נתונים שהטלפון ישמור גם ללא סוללה:

מספר הטלפון של מכשיר חדש שאתה קונה מוזן לתוכו בזמן הקניה על ידי המוכר.

אותו מספר ניתן לשינוי מאוחר יותר.

וראה זה פלא: גם אם תוציא את הסוללה למספר ימים ותחברה שוב, המכשיר עדיין ידע את מספר הטלפון שלו. הוא לא קולט את המספר הזה מהרשת. ברגע שאתה מפעיל את המכשיר מוצג מספר הטלפון באופן מיידי, ואז מתחיל המכשיר לחפש את אות הרשת.

קבל הוא התקן פשוט המסוגל לשמר מטען חשמלי לאורך זמן. אני מניח שכך נשמר גם המידע הזה.
נו, בואו נחליף כותרת 28916
ישנם התקנים מיקרואלקטרוניים שונים המסוגלים לשמור מידע גם בהיעדר שרם חשמלי, והם משמשים ליישומו של NVRAM (non-volatile RAM). נדמה לי שבד"כ ההתקן מוכל-בעצמו, ולא מדובר במעגל זכרון רגיל המוזן בזרם מקבל. הסיבה שלא עושים שימוש ברכיבים כאלה עבור הזכרון הראשי של מחשבים אישיים, למשל, היא הביצועים הירודים והמחיר הגבוה. עוד סוג של התקנים כאלה הם "זכרון פלאש", המשמש כמצע-אחסון חיצוני במחשבים נישאים, למשל. בטכנולוגיה זו, יש מגבלה על מספר הפעמים שניתן "להבזיק" את הזכרון לצורך כתיבת מידע. ישנם אלגוריתמים המדמים דיסק ע"ג זכרון כזה, והם מנסים לצמצם את מספר המחיקות-כתיבות בפועל.
הערה 27749
מבחינה טכנולוגית, לא ניתן כיום לאתר מכשיר סלולרי סטנדרטי (כלומר, לא כזה שהותקן בו גם רכיב של GPS) ברמת דיוק של 10 מטרים, וגם לא של חמישים. חברות רבות עמלות על שיפור רמת הדיוק בעקבות תקנת ה-FCC הידועה בשם "E911" (ר' קישור למטה). התקנה הזאת דורשת מכל חברות הסלולר בארה"ב שהחל מחודש אוקטובר 2001 יוכלו לאתר כל מנוי שהתקשר למספר החרום 911 ברדיוס של עד 125 מטר. נכון להיום גם הדרישה הזאת לא הושגה ואני מאמין שתהיה דחייה בתאריך היישום. רמת הדיוק בפועל תלויה עדיין בגודל התאים הסלולריים ובצפיפותם, אך בדרך כלל מדובר במאות מטרים.

אחד השיפורים שמבטיחות לנו רשתות הדור השלישי העתידי הוא הקטנת שטח הכיסוי של כל תא. דבר זה יאפשר בין השאר איתור מנוי ברמת דיוק גבוהה, וכן את איתורו במרחב ולא רק במישור כפי שנעשה היום (כלומר, ניתן יהיה לזהות שהמנוי נמצא בערך בקומה ה-‏45 של גורד שחקים מסוים ולא רק שהוא אי שם בבניין).

ראשית שלום לכולך 27768
שלום, יאיר.
אני שמח לתוספת שהסתובבה עד כה בערבות רוטר ונענע.
ברוך בואך.
לא כל כך הבנתי 27727
האם הדרך החדשה שמר עמית מציע היא מכירת המידע לכל דורש?
כלומר, אם אני בעל פיצריה, לאחר תשלום סימלי לחברות הסלולר, אני יכול לשלוח הודעה המזמינה את כל האנשים באיזור X לבוא לפיצה שלי?

אשמח להבהרה.
לא כל כך הבנתי 27746
לא מדובר על מכירת המידע לבעלי פיצריות, אלא על מכירתו (או יותר נכון, מכירת זכות הגישה אליו) לחברות שמרכז עיסוקן יהיה תפעול שירותים מבוססי-מיקום. החברות הללו תהיינה אחראיות על פרטיות המשתמשים שלהן, וחברת הסלולר תרוויח ממכירת הגישה למידע ולא מהשירותים עצמם.
לא כל כך הבנתי 27795
לכאורה מספיק שחברה אחת שמספקת 'תפעול שירותים מבוסס-מיקום' תתן גישה ליותר מדי נותני שירות כדי לגרום לתופעות שציינת:
1. התנתקות המונית משירות מבוסס מיקום.
2. התערבות רגולטור.

הלא כן?
לא כל כך הבנתי 27800
הטענה שלי היא שהבעיה העיקרית כיום נעוצה בכך שמי שמפעיל את השירותים האלה, יחד עם שירותי מידע אחרים, הן חברות סלולר שפשוט לא בנויות לזה. נושא רגיש ומסובך כמו שירותים מבוססי-מיקום לא יכול להיות מנוהל כחלטורה יחד עם עוד מיליון שירותים אחרים, מכשירי טלפון, SMS וזמן אוויר. אני מאמין שחברות רציניות שעיקר עיסוקן יהיה רק בשירותים האלה ישכילו לפתור את בעיית הפרטיות ובעיות אחרות באופן יעיל יותר, וכך יעלה הסיכוי שהשירותים הללו יצליחו. לחברות הסלולר אשר רואות במידע הזה נכס אסטרטגי חשוב אני מציע לבנות מודל שיאפשר להן למכור את הגישה אליו לאותן חברות שתיארתי קודם, ובכך לייצר הכנסות ישר מתשתיות הרשת ולא משירותים מסחריים שאין ביכולת חברות הסלולר להשיק בהצלחה.
שאלות נוספות 27838
הבנתי,
אך גם החברות שיזכו להשתמש במאגר המשתמשים של חברת הסלולר הספציפית יצטרכו "לדחוף" את המידע איכשהו ללקוח - גם אם, כפי שאמרת, הן יהיו מקצועיות יותר וממוקדות יותר.

דחיפת המידע תגרום לניתוק המוני ו/או להתערבות הרגולטור - קשה לי לראות מכירת שירות מבוסס מיקום שלא תגרום לשתי התוצאות הנ"ל.

שירות מבוסס מיקום שונה מ SMS, כיוון ש SMS מהווה ערוץ תקשורת נוסף, נוח וזול המרחיב את אפשרויות התקשורת של המכשיר הסלולרי. אבל שירות מבוסס מיקום הוא בעצם הפיכת המכשיר הסלולרי למעין ערוץ הדוחף פרסומת באופן תמידי ולא ערוץ שבאמצעותו אתה יכול לתקשר - כלומר הערך המוסף למשתמש הוא אפסי או שלילי.
פחיות ופלאפון. 27731
שמעתי מידידה שלי, שפיתחו מכונת פחיות, שאתה מחייג למספר שיש על המכונה מהפלאפון, ומחיר הפחית מחויבעל חשבון הסלולרי שלך.

זה נכון?
אם כן, מתי המכונות האלו יכנסו לשימוש?
פחיות ופלאפון. 27745
ראיתי מכונה כזאת עובדת באיטליה, אצל חברת סלולר ששמה Omnitel. לכל מכונת משקאות יש מספר מזהה, והמשתמש שולח SMS עם זיהוי המכונה שמולו וזיהוי המשקה הרצוי. בתגובה משחררת המכונה את הפחית המבוקשת תוך כמה שניות, והחיוב נעשה אכן באמצעות חשבון הטלפון. גם בחברת Sonera הפינית פועלים שירותים דומים, ואני מאמין שתוך חצי שנה עד שנה אפשר יהיה למצוא מכונות כאלה כמעט בכל מדינה במערב אירופה.

הטכנולוגיה, אם כן, בהחלט קיימת. לא ידוע לי אם ומתי מתכננים להשיק שירות דומה גם בישראל.
לסבך דברים פשוטים 27747
הודעת SMS? למה לסבך דברים? למה לא לתת לכל מכונה מספר טלפון, וכל מה שצריך הלקוח לעשות זה לחייג אל המספר הזה? (המספר יכול להיות קו "057", או "1900", או איך שבזק לא קוראים כעת לשירות הזה).
לסבך דברים פשוטים 27750
אני לא יודע אבל אני יכול לשער שלפחות אחת הסיבות היא שבאיטליה השימוש ב-SMS הוא מאד נפוץ ומקובל (הרבה יותר מאשר בישראל), ואולי יותר נוח למשתמשים להקליד ולשלוח הודעה מאשר לעבור דרך תפריט של IVR ("הקש 1 לקולה, 2 לפפסי" וכו'). יכול להיות גם שזה יותר פשוט מבחינה לוגיסטית, כי הסליקה צריכה הרי להתבצע במחשב המרכזי לפני שהמכונה תקבל את האישור לשחרר את המשקה.
לפשט דברים מסובכים 27765
עוד יותר פשוט: הטלפון הסלולרי יכול לכלול barcode reader וקריאת הברקוד הצמוד למוצר המוזמן יגרום לביצוע העיסקה כולה.

מובן שיתכן גם משהו מקביל לברקוד, קל יותר לשימוש (בעידן ה-bluetooth).
לפשט דברים מסובכים 27772
פתרון מבוסס bluetooth יהיה עדיף על קריאת ברקוד לאור העובדה ש-bluetooth הוא פרוטוקול דו-כיווני וקריאת ברקוד היא תהליך חד-כיווני שיחסוך סה"כ את הקלדת זיהוי המכונה וסוג המשקה.

בכל אופן, לדעתי אפילו צורת היישום הנוכחית (באמצעות SMS) היא מספיק טובה ומספיק נוחה עבור המשתמש הממוצע, אבל מסתבר שאפילו היישום הפשוט הזה הוא בעייתי - עובדה שלוקח לחברות הסלולר שנים להפעיל אותו באופן מסחרי.
לפשט דברים מסובכים 27774
צא וחשוב: צריך להתקין רכיב תקשורת (קווית או אלחוטית) במכונה. צריך שמערכת-החיובים תציג זמינות של הרבה מעל 99%. ומה מרוויחים מזה? עדיין צריך להגיע אל המכונה בתדירות גבוהה כדי לחדש את מלאי הסחורה. האמנם צפוי הגידול במכירות לכסות את ההוצאות?
לפשט דברים מסובכים 27776
מה שמרוויחים מזה הוא בידול מול המתחרים (עד שהם ישיגו פתרון דומה) ותדמית של מוביל טכנולוגי שמשיק שירותים חדשניים, שלא לדבר על העמלות מהמכירה, שבנקודות מכירה מסוימות יכולות להיות הכנסה משמעותית. אין לי מושג מה העלות של מקלט סלולרי מהסוג שנדרש להתקין בכל מכונה (לדעתי זמינות מערכת החיובים איננה בעייתית כבר היום), אבל אפשר להוריד חלק מהעלות הזאת מתקציבי הפרסום והשיווק העצומים של חברות הסלולר שכן שירות כזה עשוי לתרום לתדמיתן הרבה יותר מעוד שלט חוצות או תשדיר פרסומת בערוץ 2.
לפשט דברים מסובכים 27784
מה שיגדיל מאד את המכירות הוא ביטול הצורך להזדקק לכסף קטן. כיום הרבה יותר קל להשיג טלפון סלולרי מאשר מטבע של 5 ש"ח.
לפשט דברים מסובכים 27871
סביר להניח שזה רק ההתחלה, ובשלב זה העסק עדיין לא כדאי כלכלית. מתי שהוא יהיה גם אפשר למלא דלק ולחייב את חשבון הפלאפון, וכו וכו.
מעין כרטיס אשראי נוסף.
הרצל אביטן 27755
"באיטליה הקמתי את הארנק האלקטרוני" ?
באחת התערוכות לפני שנתיים 27756
בישראל זכיתי לשתות פחית קולה ממכונה שמבצעת את העסקה דרך הסלולר. שנים מדברים על זה שמס' הסלולר יהיה מס' ייחודי של אדם, שישמש גם מס' האשראי שלו וכדומה.
ובקשר להערה של דובי על המחשב, הרי שהמחשב שלך אוגר בתוכו נתונים, אבל לא משתמש בהם כשהמחשב מכובה. בטלפונים יש עוד מקורות אנרגיה כמו הבטריה של השעון (שממשיך לפעול גם כשאין בטריה).
ובקשר ליכולות הזיהוי, הרי שכיום בטכנולוגיות שמשתמשים בהן בארץ ניתן לאתר כל מכשיר של כל רשת ברדיוס של 50 מטר, ובעזרת הגדרת מרחב אווירי ספציפי, ניתן לצמצם את את הטווח ולהגיע לאיתור סיגנלים חוזרים עד למרחק של 10 מטר.
ע"י אורך הסיגנל שנשלח מהמשדר הספציפי באותו אזור ועד לתגובה של המכשיר
תוכיח 27796
אשמח מאד לקבל סימוכין כלשהם לשתי הטענות (שטלפון סלולרי יכול לתפקד כמכשיר טלפון - לא כשעון - ללא סוללה, ושניתן כיום לאתר מנויים סלולריים בישראל ברדיוס של 50 מטר). אם להתבטא בעדינות, שתי הטענות לא נשמעות לי מאד מבוססות, וזאת עוד בלי להוסיף את יכולת הציתות שטעונה הוכחה כשלעצמה ואת היכולת לצמצם את רדיוס האיתור ל-‏10 מטר שנשמעת לי מאד לא רצינית.
נטל ההוכחה 27810
בתור עובד בכיר בחברה העוסקת בטכנולוגיות סלולריות, אודה אם תוכל אתה להתייחס לעובדה/טענה/הנחה/ספקולציה, שטלפונים סלולריים יכולים לשמש כמכשירי ציטוט.
בנוסף, ציינת כי כבר כיום עוברים נתוני המיקום לצד שלישי, גם ללא צו של בית משפט. האם אתה יכול לפזר מעט את הערפל? על פניו נראה שהדבר מנוגד להסכם בין הלקוח לחברת הסלולר.
נטל ההוכחה 27839
בהודעה על האזנת סתר יש לכתוב ציתות (ולא ציטוט שפירושו חזרה על משפט שנאמר או נכתב בעבר).
שגיאת הכתיב היא שלי 27990
מבקש את התנצלותכם. קשה לי להבטיח שטעויות כאלו או אחרות לא יחזרו על עצמן בעתיד, אך בהחלט אשתדל יותר.
פליטת קולמוס? 28024
אם שגיאת הכתיב היא שלך, מדוע אנו צריכים להתנצל? :-)
נטל ההוכחה 27852
למיטב ידיעתי ציתות כפי שתואר כאן אינו אפשרי.

לגבי מה שקורה היום עם נתוני מיקום אני חוזר ומדגיש: כיום מופעלים השירותים הראשונים מבוססי המיקום ע"י שיתוף פעולה בין חברות הסלולר לחברות צד-שלישי, אך השירות מושק ע"י חברת הסלולר, ממותג על ידה, והיא האחראית לו מכל בחינה שהיא. אני לא חושב שיש פה הפרה של תנאי ההתקשרות עם הלקוחות, אבל גם בצד המשפטי של הדברים, כמו בענייני ציתות והפעלת טלפונים ללא סוללות, אני ממש לא מתיימר להבין הרבה יותר מאחרים ויכול לכתוב רק את דעתי האישית.
גם במחשב השעון ממשיך לזוז 321286
''''
פחיות ופלאפון. 28242
"סלקום" הודיעה ביום חמישי על הפעלת שירות תשלום-דרך-הסלולר בכמה תחנות דלק של "דור" ו"אלון", המתוכנן להתרחב לעוד תחנות של חברות אלה. השירות פועל באמצעות חיוג, ולא באמצעות SMS, שאינו זמין לכל לקוחות "סלקום". נציג החברה שהציג את השירות (פרסומת מסחרית חינם באדיבות חברת החדשות הישראלית) ציין את הכוונה להרחיבו גם למכונות למכירת משקאות. ההבדל המשמעותי, לדידי: בתחנות דלק כבר קיימת תשתית תקשורת (לצורך חיוב כרטיסי אשראי), ולמכונות-מכירה בד"כ אין תשתית כזו.
פחיות ופלאפון. 28257
נו אז מי אמר שהם לא קוראים את האייל?
פחיות ופלאפון. 28284
האם צוין שם שהחיוב בפועל ייעשה דרך חשבון הטלפון החודשי (כלומר, בחשבון יופיע גם סעיף "דלק") או שטרם הגענו לשם?
פחיות ופלאפון. 28293
החיוב - בחשבון הטלפון. לדעתי בכך ''סלקום'' מזמינה לעצמה צרות.
פחיות ופלאפון. 28318
ואולי יש בכך אור בקצה המנהרה.

אחד המעכבים הגדולים ביותר של התפתחות רשת האינטרנט כיום הוא היעדר שיטה סבירה לגביית micro-payments. חיוב דרך חשבון טלפון נראה לי שיטה סבירה בהחלט. השאלה היא באם ניתן לשכלל את המערכת כך שבכל פעולה תיגבה עמלה זעירה ביותר, ובכל זאת הפעלת כל המערכת תהיה רווחית.
ובממלכה אחרת לגמרי... 28319
כבר דש בכך סקוט מק'קלואד:
וגם חטף (פה, למשל):
והחטיף בחזרה, לאחר מכן:
למרות שעכשיו העניינים נרגעו:
פחיות ופלאפון. 28417
ויש כבר מי שעושה
פחיות ופלאפון. 28330
המוטיבציה העיקרית מאחורי הרעיון האופנתי של m-commerce (קיצור של mobile commerce, שהוא מסחר ובעיקר קניות באמצעות מכשירים ניידים) היא שלכל חברת טלפוניה יש כבר תשתית מוכנה של גביית סכומים מהמנויים על בסיס חודשי, ולכן העלות השולית של מוצרים ושירותים נוספים שעליהם ישלם המנוי תוך שימוש באותו מנגנון היא נמוכה יחסית. הקוץ באליה הוא שבשביל שזה יצליח, גם בהנחה שהטכנולוגיה תענה יום אחד על הצרכים, חייבת חברת הסלולר להמציא את עצמה מחדש בתור חברת שירותים כללית ולהתייחס לעיסוקה המרכזי (מכירת זמן אוויר) כמקרה פרטי של מכירת שירות ולא כלב העסק. בזה בדיוק עסק המאמר המקורי.
למה להמציא מחדש? 28338
מדוע חברות הסלולר לא פשוט יתאחדו עם חברות כרטיסי אשראי, (נקבל חברות סליקה-סלולרית) לא נצטרך יותר מזומן, כי הכל בסלולרי (נגשים בעקיפין את רעיון הארנק האלקטרוני על כל יתרונותיו), והעולם יהיה מקום טוב יותר.

או שזה לא יקרה.
למה להמציא מחדש? 28355
רעיון פנטסטי
למה להמציא מחדש? 28410
לבקש שהחברות יתאחדו זה קצת מרחיק לכת. אני מסכים שאפשר היה לצפות לסוג של שיתוף פעולה ביניהן. הבעיה העיקרית שבולמת מהלכים כאלה היא השאלה של מי יהיה הלקוח. היום ברור שמחזיקי כרטיס אשראי הם לקוחות של חברת האשראי ומחזיקי טלפון סלולרי הם לקוחות של המפעיל הסלולרי. שיתוף פעולה ביניהם ידרוש שאחת משתי החברות תיקח את ההגה והשניה תספק לה שירות כקבלן משנה (קבלן של סליקה אם זו תהיה חברת האשראי או קבלן שמזרים הוראות ביצוע אם זו תהיה חברת הסלולר), מה שאומר שאחת מהחברות תאבד את משתמש הקצה כלקוח ישיר וכך תאבד מערכה.
למה להמציא מחדש? 28426
אבל מצד שני חברה אם שרות כזה תרוויח המון לקוחות חדשים שישמחו להשתמש בטכנולוגיה כזו.
העתיד כבר כאן 29217
"חברת ריסטורה טים מתכוונת להשיק בשנה הבאה שירות שיאפשר רכישה של מוצרים ממכונות אוטומטיות בעזרת הטלפון הסלולרי; סמנכ"ל השיווק בחברה: "תוך שלוש שנים מחצית מהרכישות במכונות יתבצעו דרך המכשיר הסלולרי""

העתיד כבר כאן? 29327
תודה על הקישור. לצערי, תעשיית הסלולר (העולמית, לא רק המקומית) מפורסמת באי-עמידה בלוחות זמנים, כך שאם מישהו מבטיח לנו משהו בעוד שנה, סביר שנראה את השירות הזה פועל מסחרית רק בעוד כמה שנים טובות.
העתיד כבר כאן, וזה סופי. 31272
סלקום ו"משקר" משיקות את שירות הקנייה-ממכונות-שתייה-באמצעות-הסלולר שלהן.

אוף 31289
ואני רציתי שהם יאכלו את הכסף מכרטיס הסטודנט שלי, במקום את המטבעות מהחבילה שנועדה לכביסה.
(למי שלא מזהה - משקר זה מכונות הלא-קפה שמפוזרות בכל חור אפשרי, ולא עובדות כשצריך אותן.)
פחיות ופלאפון. 232234
מאוד מעניין הדיון שלכם אבל מישהו יכול אולי להתייחס לרעיון של מכשירים לטעינת טלפון נייד (כן, כן) כאשר הוא נגמר באמצע קניון, טיול וכדומה? יש כאלה מכשירים בקוריאה. האם נראה לכם יעיל? האם שמעתם על זה?
שאלות טכניות 27858
באיזה דיוק ניתן לקבל את מיקומו של בעל טלפון נייד, ובאיזו מהירות אפשר להעביר את המידע, מרגע הבקשה ?
שאלות טכניות 27860
כפי שכבר כתבתי, כיום ניתן לאתר למיטב ידיעתי רק באיזה תא סלולרי נמצא מנוי כלשהו. תא סלולרי הוא שטח אליפטי ברדיוס של כמה מאות מטרים בממוצע (יותר קטן בלב העיר, יותר גדול בפריפריה) שבמרכזו אנטנה. ניתן לשפר את רמת הדיוק באמצעות הוספת רכיב GPS לטלפון ובאמצעים נוספים.

לא ממש הבנתי את החלק השני של השאלה, אבל בתקווה שזה יעזור, האיתור של מנוי סלולרי לא נעשה בד"כ בעקבות בקשה מפורשת. על מנת להיות מסוגל לקבל שיחות, חייב כל טלפון סלולרי לדווח כל הזמן לרשת על מיקומו, והמידע הזה נרשם במאגר מידע שמתעדכן כל הזמן ומאפשר גם מעקב בדיעבד על תנועת המכשיר. הדיווח מתבצע באמצעות פעולת איתות (paging) ששולחת אות על גבי אותו ערוץ בו עוברות בין השאר גם הודעות SMS וגם איתותים על שיחה נכנסת. אם הנחת פעם מכשיר טלפון סלולרי ליד מקלט רדיו או מחשב ושמעת פתאום מהרמקולים של הרדיו או של המחשב תקתוקים מוזרים בלי סיבה נראית לעין, אפשר להניח שמכשיר הטלפון שלך דיווח באותו רגע לרשת הסלולרית מהו מיקומו הנוכחי.
עדכונים למי שמתעניין 27876
בגליון יולי של הירחון Mobile Location Analyst מסופר על שירותים מבוססי מיקום שהושקו בשווייץ. חברת הסלולר Swisscom דיווחה כי היא משתמשת בקוד זיהוי מיוחד עבור כל משתמש כאשר היא מעבירה את נתוני המיקום שלו לחברות צד שלישי ולספקי התוכן המשתפים איתה פעולה, כך שמקבלי המידע לא יכולים לדעת מיהו המנוי. מדיניות זו לא צפויה להשתנות בקרוב. Swisscom היא זו שמבטיחה למשתמשים שמירה מלאה על פרטיותם, וכמו בישראל, גם הלקוחות בשווייץ לא מכירים את החברות האחרות המעורבות בתהליך ומבחינתם חברת הסלולר היא מפעילת השירותים החדשים הללו.

בנוסף, כתוב באותו גליון שכבר בחודש יולי 2000 אימץ האיחוד האירופי הצעת חוק המגדירה את שמירת הפרטיות הנדרשת ספציפית בתחום התקשורת, כולל סעיף מיוחד המטפל בנתוני מיקום. במהותו, דורש הסעיף הנ"ל שנתוני מיקום יעובדו אך ורק באופן אנונימי לחלוטין (כמו נניח בדוגמא של היישום לדיווח על עומסי תנועה) או לאחר שהמשתמש נתן את הסכמתו באופן מפורש (כלומר, opt-in ולא opt-out). כמו כן מוגדר שם שגם לאחר שהמנוי נתן את הסכמתו, חייבת להיות לו בכל רגע נתון האפשרות לחסום את השירות באופן זמני.

למרות ששווייץ איננה חברה באיחוד האירופי ולכן החוקים הללו אינם מחייבים אותה, טוענות שלוש חברות הסלולר המקומיות שהן עונות על כל התנאים במלואם.
עדכונים למי שמתעניין 27900
השאלה שבאמת מעניינת אותי היא, האם יש לי אפשרות opt-out גם מהעברת מידע אנונימית? כלומר, אינני רוצה שמכשיר הטלפון הסלולרי שלי (אם וכאשר יהיה לי אחד) ישמש כמקור מידע *כלשהו* לחברות אלה.
עדכונים למי שמתעניין 27923
האם לא עדיף, מבחינת הצרכן והגנת הפרט,
שהמנגנון יהיה opt-in
עדכונים למי שמתעניין 27929
כמובן, אלא שזה קרב אבוד. לפחות מידע אישי לא אנונימי דורש opt-in. אני חושש שמידע אנונימי לא יאפשר אפילו opt-out.
עדכונים למי שמתעניין 27931
לו אני הרגולטור - לא הייתי מתערב ומחייב מתן אפשרות ל-opt-out ממידע אנונימי. מה השלב הבא? תאסור על החברה לכלול אותך בסטטיסטיקות שהיא עורכת כדי לתכנן את פיתוח הרשת והשירותים?
עדכונים למי שמתעניין 27940
המידע האנונימי מועבר, בסופו של דבר, לצד ג'. ומה אם אינני מעוניין להיות חלק בכך?

מתוך הכרות עם נושא ה-data mining, הרשה לי להבטיח לך שעם מספיק סבלנות, ניתן במקרים רבים (וגם אחוזים בודדים הם "מקרים רבים") לקשר בין "מידע אנונימי" לבין אדם ספציפי.
עדכונים למי שמתעניין 27962
טוב, אז אל תשוטט באתרים ששומרים אצלך במחשב עוגיות...
עדכונים למי שמתעניין 27942
התשובה הקצרה לשאלתך בנושא opt-out היא כנראה שלא.

התשובה הארוכה נמצאת כמובן בהסכם ההתקשרות שלך עם החברה, ויתכן בהחלט שיהיו הבדלי מדיניות בין חברות סלולר שונות בעיקר מכיוון שאין עדיין קונצנזוס לגבי מה ראוי לעשות עם הנתונים הללו ומה פסול.

בשאלה העקרונית, אני מסכים דווקא עם מה שכתב לך מיץ, ונראה לי שאולי מופעלים פה אינסטינקטיבית כמה מנגנוני הגנה שלא מופעלים מול חברות אחרות (ומול המדינה) בנסיבות דומות. כל עוד מובטח לי שנתוני המיקום שלי יישמרו יחד עם נתונים של עוד אנשים ללא ציון המקור ממנו הגיע כל נתון, אני לא אראה בזה חדירה לפרטיות.
מידע הוא כוח, כוח זה כסף 27948
נושאי ה opt-in/opt-out רחבים יותר מעולם הטלפוניה או האינטרנט וכוללים בתוכם סודיות רפואית, כולל מידע שיש בידי חברות ביטוח רפואי, בנקים ובדיקות אשראי למינהו, ושאר אינפורמציה המית-נודבת לשלל חברות.

עד כמה שידוע לי, בארה"ב מתנהל על כך ויכוח מלא בין הלובייסטים של החברות בע"מ (למטרות רווח) לבין ארגוני הצרכנים השונים.
עדכונים למי שמתעניין 28090
בטח ירתק אתכם לשמוע שהפלאפונים של חברת פלאפון שולחים לאתרים בהם המשתמש מבקר את מספר הטלפון ממנו מתבצעת הגלישה. אופציה זו ניתנת לבקרה על ידי המשתמשים (תאורתית בלבד, מישהו מכם יודע איך עושים את זה:) על ידי צריבת USER_AGENT שונה במכשירי WAP וביטול משתנה בשם HTTP_HTTP_PHONE_NUMBER במכשירי הסמסונג (פלאפון צ'אט), אולם שינוי זה יחסום את הגלישה לאתרים שונים המתבססים על אותם פרמטים לגביה(!).
עדכונים למי שמתעניין 28096
מנין המידע?

בכל אופן, מסיבות השמורות עמה*, החליטה חברת פלאפון בשעתו דווקא לא להשתמש בתקן WAP אלא בתקן קוריאני של חברת סמסונג שמאפשר העברת נתונים למכשירי הקצה באמצעות HTTP. היתרון של זה הוא היכולת לגשת לאתרי אינטרנט רגילים, והחסרונות רבים מספור אך בראשם העובדה שהיתרון שהצגתי קיים רק בתיאוריה. אתר אינטרנט ממוצע שלא הותאם לגלישה סלולרית לא ייראה טוב במכשיר נייד גם כאשר המכשיר תומך בהצגת HTML. את המכשירים של סמסונג אני לא ממש מכיר ויכול להיות שבהם יש למשתמש שליטה על הנתונים שיהיו ב-HTTP headers של הבקשות שהוא שולח, אבל ב-WAP הדבר הזה איננו רלוונטי. מכשיר טלפון העובד WAP לא שולח את מספר הטלפון שלו ב-HTTP header (הוא בכלל לא מדבר HTTP) וה- gateway שמקשר מכשירי WAP לאינטרנט לא מוסיף ביוזמתו את מספר הטלפון (מקסימום - כתובת IP) ולא חושף נתונים של המשתמש לאתרים במצב עבודה רגיל.

* - יש לי רעיון די טוב למה, אבל אני לא אכתוב אותו כאן.
עדכונים למי שמתעניין 28128
במקום להתדיין מניין המידע, גלוש עם המכשיר הסלולרי שלך ל:
ותגלה את מספרו על המסך.

שאר הנקודות שהעלית:
1. אין צורך לנחש, הדברים ידועים ופורסמו בכלי התקשורת לא אחת: פורטל גונקסט מוחזק על ידי suny.com (שנסגרת בימים אלו) ופלאפון ובעלי suny.com הוא יבואן סמסונג בישראל. אידך זיל גמור.
2. הבחירה הגיונית גם מפני שהרבה יותר פשוט לכתוב עמוד אינטרנט פועל שיוצג נכונה במכשירי הסמסונג, מאשר לכתוב אחד כזה בwap. הסיבות הם: א. אין צורך ללמוד שפה חדשה על ידי יצריני התוכן. ב. אין צורך באמולטורים מעצבנים, אלא אפשר לעשות דיבאגינג על ידי בראוזר רגיל. 3. הפרוטוקל איננו רגיש לשגיאות כמו פרוטוקול הwap (שגם בו קיים dtd שונה עבור כל בראוזר של כל יצרן (ע"ע UP של phone.comלעומת אלו של נוקיה) היוצר בעיות תאימות לא קטנות.
3. שאר הטענות שהעלת משקפות חוסר הבנה מסויים:
ראשית פרוטוקול הwap שהוא קצת יותר מסוג מסויים של wml ממוקם בשכבה שמעל שכבת הhttp כלומר הן html והן wap משתמשים בhttp. תפקידו של הgateway שהוא סוג מסויים של proxy הוא לקמפל את הקבצים מwml וwmlc, תפקיד לא מסובך במיוחד (לחובבי הקוד שבינכם: http://www.inf.bme.hu/ooret/2000tavasz/WML/doc/comp/...) ובכל מקרה אין לו כל בקרה על מה שהמכשירים שולחים לאתר מכיוון שהנתונים לא עוברים דרכו.
עדכונים למי שמתעניין 28134
הטלפון הנייד שלי, כמו כל אלה בסביבתי המיידית, הוא מכשיר WAP ברשת GSM ולכן אין באפשרותי לגלוש בו לכתובת שציינת (כלומר, אני יכול לגלוש לשם, אבל לא לראות את ה-HTML שחוזר). גם לא ממש מעניין אותי באופן אישי מה עושה גונקסט במכשירי הסמסונג שלו, אלא רק אם יש יסוד לטענתך שהדבר אפשרי גם כשעובדים ב-WAP.

ברשותך אני לא אפתח פה דיון טכני לגבי ההבדלים בין WAP לבין iMax ולגבי ההבדלים בין WML לבין HTML. אני מודע להם היטב ועומד מאחורי כל דבר שכתבתי במאה אחוז. כמו כן אזכיר לך בעדינות את שכבת WSP בפרוטוקול WAP, שהיא (שלא כפי שכתבת) האלטרנטיבה שבה משתמש WAP בתקשורת באוויר (OTA) במקום HTTP. שכבת WSP מהווה למעשה את הסיבה העיקרית היום להשתמש בפרוטוקול WAP מכיוון שהיא מספקת פונקציונליות של HTTP 1.1 אך מנצלת תדרים סלולריים באופן יעיל בהרבה מכל חלופה קיימת בעולם. בניגוד למה שכתבת, ה-gateway גם מסב בקשות HTTP לבקשות WAP וההפך ולא רק מקמפל את התוכן. כמו כן, ושוב בניגוד לדבריך, כשעובדים בתצורת WAP עובר כל שדר בכל כיוון דרך ה-gateway והנ"ל בהחלט מסוגל לשנות את הערכים שב-headers, לתרגם כתובות IP לכתובות IP אחרות, ועוד.

אם אתה מאד מעוניין להמשיך את הדיון הטכני, אנא עשה זאת באימייל כדי לא לעצבן את רוב הקוראים שזה ממש לא מעניין אותם.
עדכונים למי שמתעניין 28139
למה לדבר באוויר, גלוש לשם עם מכשירך (במידה והוא של פלאפון) ותופתע לקבל פלט wml טהור (אל תתרשם מהhtml שהבראוזר שלך מקבל).
עדכונים למי שמתעניין 28149
בפעם השניה - מכשיר הטלפון שלי ושל כל הסובבים אותי פועל ברשת GSM, כלומר, לא ברשת ה-CDMA של פלאפון. מצטער.
WAP ShmAP 28120
ובנתיים, השיטות הישנות והטובות מניבות רווחים לחברות הסלולר הארופאיות.

הבי.בי.סי. מדווח על חקירה שמנהלת הרשות הארופאית כנגד תשע חברות סלולר מבריטניה וגרמניה החשודות בהסדר לקביעת מחירים לשיחות בחו"ל - לדוגמא, צרכן ארופאי משלם בארה"ב 3$ לדקה לעומת כ 10 סנט שמשלם צרכן אמריקאי.

לא צריך השקעות במו"פ, לא צריך תיחכום ושיפור טכני, מספיק לסבן את הצרכנים כמו שעשו חברות לאורך כל ההיסטוריה, ולרושש את הפרה החולבת הזו יום יום, מעט מעט. הממונה הארופאי על ההגבלים אומר שהתחרות בשוק לא קיימת בכלל.
roaming roaming roaming 28126
קרטל באשר הוא קרטל איננו דבר סימפטי. לעומת זאת, ראוי לציין שבין מדינות שונות בתוך אירופה מחירי שיחות ב-roaming (כלומר, כשהמחייג נמצא מחוץ למדינת האם שלו) דווקא נמוכים למדי ומתקרבים למחירי זמן האוויר הרגילים. מחירי roaming נקבעים ע"י הסדרים שעושות החברות בינן לבין עצמן בדומה להסדרים בין חברות הטלפוניה הקווית בישראל לבין חברות מקבילות בארצות אחרות, וכשאין קרטל דואגת התחרות להורדת מחירים די משמעותית (ואולי דווקא זו הסיבה שהממונה על ההגבלים אמר מה שאמר? לא ברור).

מי שנוסע לאירופה ובידו טלפון GSM ישראלי, יגלה שבניגוד למצב בישראל תהיה לו בכל מדינה אירופאית אפשרות בחירה בין שלוש או ארבע ולפעמים חמש חברות סלולר שונות, ובחירתו תשפיע דרמטית על המחיר שישלם בחייגו לישראל. לפני כל נסיעה לאירופה רצוי לכן לברר עם פרטנר עם אילו מפעילים במדינת היעד יש להם הסדרי roaming נוחים ולפי זה לבחור את המפעיל בחו"ל. את הבחירה בפועל עושים בתפריט המתאים במכשיר הטלפון כשמגיעים למדינת היעד.

למשתמשי הרשתות האחרות (פלאפון, סלקום, מירס) שנוסעים לאירופה אין לדעתי חופש בחירה כמו למשתמשי GSM, והם יאלצו להשתמש בשירותי הספק שיתן להם שירות בחו"ל, יעלה כמה שיעלה.
roaming roaming roaming 28133
האם משתמשים ב(איזורים מסויימים ב)ישראל אינם יכולים לבחור בין שירות ה-GSM של "פרטנר" לבין זה של "פלטל"?
roaming roaming roaming 28135
שאלה טובה. האמת שאני לא יודע. בא לך לתת קפיצה לעזה ולבדוק בשבילנו?
28584
הגלים האלה, המשדרים לתחנה הקרובה כי המכשיר בחיים, הם מזיקים באיזשהו אופן? מסרטנים? גורמים לעקרות? מצמיחים קרניים?
אם תאמר לי כי זה כמו שיחה רגילה, אבין - גם אם לא תרצה בכך - שעדיין אין תשובה חד משמעית בנושא.
28590
למיטב ידיעתי אכן אין עדיין תשובה חד-משמעית בנושא, אך ברור שמדובר בשידור שעוצמתו נמוכה בכמה סדרי גודל מזו של שיחה. אם באמת יתגלה יום אחד שקיימת סכנה בריאותית כלשהי (בינתיים הדבר לא הוכח, וזה לא שלא ניסו), יהיה מדובר בראש ובראשונה על ביצוע שיחות קוליות או על העברת נתונים רציפה אך לא על איתותים מזדמנים או הודעות SMS.
קרינה סלולרית ובריאות 28607
בואו נפזר קצת את הערפל.

אין שום הוכחה שקרינה של טלפון סלולרי גורמת לאיזה שהוא נזק.
מובן ש"אי הוכחת נזק" אינו שקול ל"הוכחת אי נזק", כלומר גם לא הוכח שהקרינה אינה גורם נזק.

עם זאת, אנו חושבים שאנו יודעים מהו המנגנון שבאמצעותו נגרם נזק על ידי קרינה. קרינה שאיננה מייננת לא אמורה לגרום לנזק לרקמה ביולוגית, ואהיה מאד מופתע באם יימצא נזק כלשהו.

לפני מספר חודשים פורסם מחקר שבו הושוותה שכיחות גידולים מוחיים בין אנשים המשתמשים בטלפונים סלולריים לבין כאלה שאינם משתמשים בהם. לא נמצא כל הבדל. למרות שאינני יודע מי מימן את המחקר הזה, הוא בהחלט נערך כראוי מבחינת קריטריונים מקובלים:
יש לזכור שגם מי שמפיץ את ההיסטריה ההמונית אינו בהכרח חופשי משיקולים כלכליים ואחרים. ככל הזכור לי, האדם הראשון שדיבר על כך היה מיודענו אורי גלר, שטען שהוא חש את הגלים חודרים למוחו, אלא אם קונים את המגן המיוחד שפיתח ב-‏80 ש"ח למכשיר. אני מניח שהמגן הזה, שהיה כבד למדי, הכיל עופרת.

יזמים פחות זריזים החלו למכור מדבקות עבות המרחיקות את האוזן מן האפרכסת, ופרסמו בכמה יורדת הקרינה. התגובה הציבורית לא איחרה להגיע, כולל קמפיין באתר "עצומה" תחת הכותרת "לא תטגנו אותנו" (http://www.azuma.co.il/show_petition.pl?id=86) עם דרישה להרחקת האנטנות הסלולריות ממקומות יישוב (דבר המגביר, אגב, את הקרינה הנפלטת מהמכשיר, עד כמה שאני מבין). אנשים החלו להשתמש בדיבוריות אישיות, תוך ויכוח באם הדבר מגביר או מפחית את הקרינה ושאר ירקות. מחקר שצוטט לאחרונה בהרחבה באמצעי התקשורת הראה ששכיחות השימוש בטלפונים סלולריים בין בני נוער בבריטניה מתקרב ל-‏50%, ושמעתי ברדיו שבני הנוער "אינם מודעים" לסכנה, כאילו יש כבר סכנה והבעיה היא שיש כאלה ש"אינם מודעים" לה. ובכן - גם אני אינני מודע לסכנה.

אין כל ספק שטלפונים סלולריים יכולים להשפיע על מכשור אלקטרוני, כולל השתקת קוצבי לב ושיבוש מכשירי ניטור רפואיים. ההשפעה היא בטווח קצר (בדרך כלל עד מטר אחד). ההשפעה על קוצבי לב היא בדרך כלל בתחילת שיחה, ולא נצפתה בזמן שהטלפון משדר רק את מיקומו. היות ואנשים מעטים מאד תלויים לחלוטין בפעולת קוצב לב רצופה, אינני מודע לאסונות שנגרמו עקב טלפונים סלולריים, אך אצל אנשים כאלה יש הצדקה למשנה זהירות, לפחות עד שיפותח מיכשור שאינו רגיש לגלי רדיו אקראיים (דבר פשוט לביצוע).

ההיסטריה ההמונית מזכירה את אמונתם של אנשים במחצית השניה של המאה ה-‏19, בה האמינו שחיידקים יכולים לעבור דרך קוי הטלפון, ולגרום למחלה אצל מי שמשוחח בטלפון עם אדם החולה במחלה מדבקת. גם אז היה הידע המדעי מספיק בכדי לשלול אפשרות כזו, אך היו לא מעט אנשים ש"נזהרו". ככל הידוע לי - עד היום לא בוצע כל מחקר ששלל זאת, כפי שהרבה אמונות הבל לא נשללו מדעית.
קרינה סלולרית ובריאות 28621
האם זהו מקור המנהג לדבר בטלפון עם מטפחת? :-)
קרינה סלולרית ובריאות 28643
אני חושב שמקור המנהג הוא מטלפונים ציבוריים, בהם החשש הוא אמיתי ונכון, שכן קל מאוד להידבק דרכם במחלות של האנשים הקודמים שהשתמשו בהם.
קרינה סלולרית ובריאות 28715
אין סיכוי שבעוד עשרים שנה נגלה, ממש כמו במקרה הסגריות, שהטלפונים הסלולרים הם צרה צרורה?
קרינה סלולרית ובריאות 28729
הקרינה האלקטרו מגנטית של טלפונים סלולריים היא איפשהו בין רדיו למיקרו גל, ולכן השפעתה היחידה היא (ויכול להיות שגם זה לא, אני לא יודע מהו התדר המדויק) חימום מים - ולכן חימום הגוף, או רק הראש במקרה זה, בהספקים נמוכים במיוחד.

אם זה מסוכן, את הסכנה ניתן לפתור על ידי מזגן.

הבעיה היא אולי באנטנות הגדולות, שם ההספקים אדירים - ואז מתחילות תופעות פיסיולוגיות אחרות, גם בקרינת רדיו.
קרינה סלולרית ובריאות 28779
אם הגענו לקרינה ואנטנות, כדאי אולי גם לעשות סדר בעניין התדרים.

רשתות סלולריות מהדור הנוכחי, כמו למשל GSM, פועלות באחד משלושה תחומי תדרים: הראשון סביב 800MHz, השני סביב 900MHz, והשלישי סביב 1800MHz (כך למשל תפעל הרשת החדשה שסלקום קנתה מנוקיה ופורשת כרגע בארץ).

רשתות הדור השלישי, UMTS, שתדרים עבורן נרכשו זה מכבר בסכומי עתק במדינות רבות, יפעלו בתדרים שבין 1885MHz ועד 2200MHz (כלומר בין 1.85 גיגה-הרץ לבין 2.2 גיגה-הרץ).

תנור מיקרוגל ביתי מייצר קרינה בתדר 2450MHz (או 2.45GHz) שזה לא מאד רחוק מהתדרים של רשתות הדור השלישי, וכמעט זהה לתדרים של תקן Bluetooth.

תחנות רדיו משודרות בתדרים נמוכים בהרבה מכל אלה. רדיו AM משדר בתדרים שבין 540KHz ל-‏1600KHz (שימו לב שזה נמדד בקילוהרץ, לא במגהרץ כמו בסלולר), רדיו FM משדר בין 88 מגהרץ (קול הדרך לעסקים) לבין 174 מגהרץ, כאשר התחום שמעל 107 מגהרץ אינו נקלט בדרך כלל ע"י מקלטי רדיו ביתיים ומשמש לתקשורת של מטוסים ושירותי חירום ובטחון למיניהם.

בקיצור, הרדיו לא ממש קשור לסיפור כי הוא משדר בתדרים נמוכים בהרבה, אבל המיקרוגל דווקא כן. למעשה, כאשר יפרשו מסביבנו רשתות דור שלישי, אפשר להסתכל על כל אנטנה כעל עוד תנור מיקרוגל קטן שיתרום את תרומתו הצנועה לבישול המין האנושי עד שיהיה עשוי טוב-טוב.

לגבי המצב היום עם האנטנות, האנטנות הסלולריות אכן משדרות בעוצמה גבוהה שעלולה לסכן אדם שנחשף לזה לאורך זמן. מסיבה זו ישנם תקנים הדורשים ממתקין האנטנה לשמור על מרחק מינימלי כלשהו (בישראל זה 20 מטר אם אינני טועה) מהאדם הקרוב ביותר. את הקרינה שנפלטת מאנטנה סלולרית קשה למדוד בכל אמצעי שהוא ממרחק שעולה על שישה מטרים מהאנטנה, כך שסביר להניח שעשרים מטר הם מרחק די בטוח.
קרינה סלולרית ובריאות 28797
סתם תהיה שנראית לי קשורה באופן מאוד עקיף, רק שלא היה לי את מי לשאול:
קניתי לפני זמן-מה בארה"ב מכשיר טלפון נייד (לא סלולרי) לביתי, שעליו נרשם "900 Mhz". כשהבאתי אותו לארץ, והתחלתי להשתמש בו, נאמר לי שסוג כזה של טלפון לא נמכר בארץ מכיוון שאינו חוקי - התדר הנ"ל, כך נאמר לי, משמש למטוסים. היש אמת בכך? ואם כן, מה ההשלכות של שימוש בטלפון שלי?
קרינה סלולרית ובריאות 28809
לצערי אני לא ממש יודע את התשובה לשאלתך.

גם אני שמעתי שמשרד התקשורת בישראל אוסר את השימוש במכשירי הטלפון הללו, כמו גם במכשירים החדשים יותר העובדים בתדר 2.4GHz, אך אין לי מושג אם מדובר בבעיה אמיתית של התנגשות עם יישומים מבצעיים או שמא מדובר פה בהליך אישור בירוקרטי שטרם הסתיים. ישראל היא מדינה מאד בעייתית מבחינת הקצאת תדרים לגורמים מסחריים (לשם דוגמא, ישראל ומלזיה הן בערך שתי המדינות היחידות בעולם שעוד לא אישרו לציבור להשתמש בתדרים של bluetooth), וזאת בין השאר עקב מעורבותו הגבוהה של הצבא בכל תחום הקצאת התדרים.

אם תשאל אותי, תדר 900MHz נפוץ מאד בכל העולם כתדר של טלפונים אלחוטיים (cordless) כמו זה שקנית ולכן אין הרבה הגיון שהצבא או רשות שדות התעופה יתעקשו גם היום להשתמש דווקא בו. גם אם כן, אין סיכוי מעשי שהטלפון הפרטי שלך יצליח לשדר בעוצמות שיפריעו למישהו, אלא אם אתה מתגורר בנתב"ג או סמוך מאד לבסיס כלשהו של חיל האוויר.

כמו כן, ראוי לציין שאין התנגשות בין שידורי cordless בתדר 900MHz לבין רשת GSM 900 כמו הרשת של פרטנר למשל, מכיוון שלמרות שמה, עובדת רשת ה-GSM בתדרים מעט יותר גבוהים (בין 915 מגהרץ ל-‏960 מגהרץ, או משהו כזה).
תודה רבה 28832
קרינה סלולרית ובריאות 29100
מוזר שדווקא אתה, כבכיר שחברה המספקת שירותים סלולריים, לא יודע מה התדר בו פועלים מכשירי ה-GSM.
הרשת פועלת בשני כיוונים -
המכשיר משדר לתא בתדרים שבין 890 ל-‏915 מגה-הרץ (ולכן מכשיר טלפון אלחוטי בתדר 900 יפריע לו - ולכן הוא לא חוקי בארץ. בארה"ב הרשתות פועלות בתדרים של 1800 ו-‏1900 מגה-הרץ ולכן מכשירים אלו חוקיים).
הרשת משדרת למכשיר בתדרים שבין 935 ל-‏960 מגה-הרץ.
קרינה סלולרית ובריאות 29158
באמת טעות שלי, רשת GSM-900 אכן משתמשת גם בתחום 890-915 מגהרץ. עם זאת, טלפונים של 900 מגהרץ נאסרו לשימוש בישראל הרבה לפני שהיתה פה רשת GSM, כך שמן הסתם זו לא בדיוק הסיבה לאיסור של משרד התקשורת (האם הוא קיים גם בשאר המדינות בהן מופעלות עדיין רשתות כאלה, כמו ספרד, איטליה, וכל מדינות סקנדינביה?)

תחום העיסוק שלי, אגב, איננו אספקת שירותים סלולריים, וכפי שניתן היה לנחש בשלב זה גם אין לו קשר הדוק מדי לתדרי רדיו.
קרינה סלולרית ובריאות 28831
מאז ומתמיד תהיתי אם ציפור שחוצה "עורק מיקרוגל" (אלומה צרה של מיקרוגל המשמשת להעברת שידורי טלוויזיה, טלפוניה ונתונים בין תחנות) עשויה לנחות על מישהו בצורת עוף צלוי. בפועל, נראה לי שלא רק העוצמה הנמוכה משחקת כאן תפקיד, אלא העובדה שכדי לחמם מולקולת מים, צריך לקלוע לתחום-תדרים צר מאד (בסביבות ה-‏2.45GHz שהזכרת), ולכן אני משער שתדרים נמוכים יותר, גם בעוצמה רבה, לא יחממו דבר.
קרינה סלולרית ובריאות הציפורים 148876
על פי http://www.permanent.com/p-sps-bm.htm (הפרק "Birds flying through the beam", בשליש התחתון של העמוד), נראה שגם אתה וגם הציפורים יכולים להסיר דאגה מלבכם.

האתר מצטט מחקרים על פיהם ציפורים צריכות להחשף לקרינה חזקה במיוחד (מעל 50 mW/cm^2) בתדר האמור (2.45 GHz) במשך כמה דקות ברציפות על מנת שתתחלנה לגלות סימני מצוקה. למעשה, ציפורים מסויימות מגלות *העדפה* לאיזורים עם קרינה בעוצמה של 10 mW/cm^2, אך נרתעות מקרינה חזקה יותר.

הערה: האתר הנ"ל הוא אתר המקדם את רעיון ההתיישבות בחלל (הזוי למדי, לטעמי), והוא לפיכך בעל אינטרס להציג את קרן המיקרוגל כבלתי מזיקה.
קרינה סלולרית ובריאות 28845
יש מקום (באינטרנט?) רשימה ומיקום של האנטנות הסלולריות השונות?
אני מעוניין לדעת אם יש אחת כזאת על יד הבית שלי.
קרינה סלולרית ובריאות 28848
לא חושב. אני לא מאמין שיש מקום מרכזי עם מפות של כל האנטנות, אבל אולי חברת סלולר נחמדה במיוחד תסכים לענות לך על השאלה הספציפית היכן נמצאת האנטנה הקרובה ביותר לביתך. נכון להיום, גם אין שום תיאום בין המפעילים הסלולריים בישראל לגבי מיקום האנטנות שלהם ובדיוק היום היה על זה מאמר נחמד בדה-מארקר. הנה הוא:

קרינה סלולרית ובריאות 28853
אז כל מנגנון יחסי-הציבור שנקרא "פורום חברות הסלולר" ופירסם מודעות-תדמית והודיע על פתיחת מרכז-מידע - היה ואיננו עוד?
קרינה סלולרית ובריאות 28918
אתה צודק, באמת היה פעם גוף כזה שפרסם מדי פעם בעיתונות כפולות (''מאת גד ביטון'' וכו') על כך שאין סכנה בקרינה סלולרית. בכל אופן אני לא מודע לפעילות של הפורום הזה בזמן האחרון וגם לא הצלחתי למצוא את האתר שלו, במידה ואחד כזה בכלל קיים.
קרינה סלולרית ובריאות 28919
הנה:
קרינה סלולרית ובריאות 295326
בטח! למה לא שאלת קודם?
יש לזכור את הנאמר קודם בתגובות מלומדות כי הקרינה היא בתחום שנחשב בלתי מזיק ולהוסיף כי ככל שיש יותר אנטנות סלולאריות בקרבתך (שההספק שלהן קטן חלקי ריבוע המרחק וללא הספק נמדד לאחר כ-‏1 עד 50 מטרים) הטלפון הפרטי שלך פחות "מתאמץ" לשדר לאנטנה ומוציא פחות קרינה לראש שלך, הצמוד למכשיר
קרינה סלולרית ובריאות 295378
זה נכון, אבל יש לזכור גם כי הטלפון הפרטי שלך פולט קרינה ממרחק קטן רק בזמנים שאתה בוחר, והאנטנות עושות זאת 24 שעות ביממה.
קרינה סלולרית ובריאות 295423
נדמה לי שהטלפון אינו פולט קרינה כלשהי רק כאשר מנתקים לו את הסוללה. אינני בטוח בעניין זה ואשמח אם מישהו יטיל אור על הנקודה.

אבל כפי שכבר ציינתי, אין ממש סיבה להאמין שקרינת טלפון סלולרי גורמת לנזק כלשהו.
קרינה סלולרית ובריאות 295429
תמיד תהיתי אם אנשים סובלים מפגיעה מוחית בגלל שימוש יתר בטלפון הסלולרי, או שהם משתמשים בטלפון הסלולרי שימוש יתר בגלל שהם סובלים מפגיעה מוחית.
קרינה סלולרית ובריאות 295836
ומה המסקנה שלך?
ומה עם טלפון לא סלולרי?
קרינה סלולרית ובריאות 295434
הרשת הסלולרית עובדת בכל הזמן, והקרינה תלויה בכמות המידע העוברת ברשת, כשאין העברת שיחות ומידע הרשת משדרת רק בדיקות לבקרה.

הסלולרי שלך משדר מדי כמה עשרות דקות אות לרשת (ניתן לשמוע את ה''פינג'' הזה אם הסלולרי ליד רמקולים) ומהנסיון שלי כמודד קרינה במיל' אין לו שום קרינה כשהוא לא מתקשר עם הרשת
קרינה סלולרית ובריאות 295723
מדי כמה עשרות דקות? אתה ודאי מתלוצץ מר קרני. בכמה עשרות דקות אני עובר את כל כביש שש לאורכו. כמה תאים אתה חושב אני מחליף באותה נסיעה?
קרינה סלולרית ובריאות 295816
הצדק הגלילי איתך, אני התייחסתי למצב נייד
מה שכן- אני לא יודע איך המכשיר מגלה שהתא בעוצמה חלשה מהתא שלידו

יש להוסיף שבמגדלים ומקומות גבוהים שבהם יש קליטה לכמה תאים סלולריים של אותה הרשת נהוג להציב אנטנות פנימיות ליצירת תא כדי למנוע דילוגים של המכשיר מתא לתא בעת הליכה...
קרינה סלולרית ובריאות 295742
לכן כתבתי ''ממרחק קטן''. אין לך שום סיבה להניח אותו קרוב מאד למוח או לאיברים חיוניים אחרים.
הא! דור שלישי! 228866
מאז השקת השרות (מתי זה היה?) עד 15 ביוני מכרה סלקום רק 12 מכשירי דור שלישי.

מעריב NRG: http://www.nrg.co.il/online/16/ART/746/954.html
קרינה סלולרית ובריאות 462399
ברצוני לדעת אם אני מייבא שעון יד שהוא טלפון סלולארי ויש לי אפשרות לבחור בתדרים 900MHz או 1800MHz או 1900MHz אז מה לייבא ומה פוסל משרד התקשורת מבחינת התדרים?כמו כן האם אני חייב ליידע את משרד התקשורת שאני מכניס לארץ את השעונים האלו?
קרינה סלולרית ובריאות 463996
מידע כללי: בעיקרון אם יש לך טלפון סלולארי עם כרטיס SIM בדור שני תחום התדרים הוא 900MHZ ואתה צריך לקנות כרטיס של חברת הסלולאר כדי להשתמש ברשת שלה

שתי החברות שעובדות בכללים בינ"ל הן סלקום ואורנג'- דבר עם שירות הלקוחות ויפה שעה אחת קודם לקניית השעון המדובר
קרינה סלולרית ובריאות 28751
האם יש סיכוי שנגלה בעוד 20 שנה שמיכניקת הקוואנטים היא שגויה?

האם יש סיכוי שבעוד חצי שעה ידרוס אותי פיל ורוד?

התשובה לשתי השאלות היא "כן". סבירות זה עניין אחר. בסיגריות זוהו עד כה כ-‏4000 חומרים. האם סביר להניח שכשאתה שואף לקירבך 20 פעמים ביום 4000 חומרים שונים ייגרם לך נזק גופני? האם הסבירות לנזק הנגרם על ידי קרינה בלתי מייננת היא דומה?

בדרך כלל אנו פועלים על ידי סבירות. יתכן שגם שימוש בטלפון רגיל גורם לסרטן. למה רק טלפון סלולרי? הרי מדובר במכשיר שסביבו שדה מגנטי וגם שדה חשמלי, שני שדות היכולים להשפיע על כל הרקמות בגוף. אנו פועלים על סמך שני נתונים: א. על פי המנגנונים הידועים לנו - לא יתכן נזק. ב. עד כה לא נצפה נזק.
קרינה סלולרית ובריאות 28758
אני מדבר על חברות הטבק שהיה להן אינטרס להסתיר את הסכנות שבעישון, ועושה השוואה בין אלה לבין החברות הסלולריות שיש להן אינטרס לספק מחקרים השוללים כל סכנה מהטלפונים הסלולרים.
אולי ההיסטוריה חוזרת על עצמה?
קרינה סלולרית ובריאות 28759
אתה צודק, וככל שלהיסטוריה יש נטיה לחזור על עצמה, יש כיום חשיבה יותר ביקורתית בעיתוני הרפואה המרכזיים ממה שהיה לפני 50 שנה. הרי צריך להחליט על סמך משהו, והנתונים נראים תואמים למה שניתן היה לצפות.

במצב זה נראה לי לא סביר לחפש קונספירציות.
קרינה סלולרית ובריאות 28768
יש הבדל:
פיסיקה זה מדע (כימיה זה ענף בפיסיקה).
רפואה וביולוגיה הן אוסף, אולי עם קונספט וכללי אצבע, של מקרים, והמחקרים בהן, במיוחד ברפואה, מושפעים מאינטרסים ברורים יותר (בפיסיקה אין תלות גדולה כל כך בניסוי עצמו, כשמדובר במקרה כזה. זיוף כאן הוא futile, כי ניסוי שיוכיח נזק מקרינת רדיו יצטרך לשנות משהו בתפיסה שלנו את האטומים והמולקולות - המנגנון כאן פשוט בהרבה מזה של חומרים רעילים).
לכן האמירה: "קרינת הטלפונים לא גורמת נזק"
חזקה בהרבה מהאמירה: "סיגריות לא גורמות נזק"
קרינה סלולרית ובריאות 28870
אהם...
חשבתי שמדובר על נזק לרקמות חיות (קרי, מוח), שזה די רפואי-ביולוגי. לא?
קרינה סלולרית ובריאות 28901
את הנזק שנגרם ע"י קרינה אלקטרו מגנטית ניתן להגדיר במדויק: לאורך גל מסוים תהיה השפעה יחידה על מולקולה מסוימת. אם ישנם קוודריליון פוטונים שפוגעים באזור מסוים במוח, ומייננים מולקולות דנ"א (לא במקרה הזה. במקרה הזה הם מסחררים מולקולת מים), זה לא רפואה. לרופא נשאר רק לחתום על תעודת הפטירה. המנגנון כאן הוא פיסיקלי טהור - בניגוד לפגיעת הסיגריות, שם מערכות הפעולה מורכבות בהרבה - החל מתאים חיים וכלה אולי באיבר בכללותו.
קרינה סלולרית ובריאות 28903
את שוב לא צודקת. אמנם, אם קרינה כלשהי גורמת בבירור להרס ישיר של רקמות חיות, אז אין לרופא מה לעשות.

אשר לחקר ההשפעה של חימום מרוכז בעוצמה נמוכה (כמו של טלפונים ניידים) על התנהגות רקמות חיות, למשל, שם בהחלט יש לרופא או לביולוג מה לעשות, כי זה בהחלט לא טריוויאלי.
קרינה סלולרית ובריאות 28904
אני בן. נימול.
אני לא מדבר על הפרקטיקה, אלא על ניתוח הבעיה.

סיגריות - דבר מורכב שמשפיע על דבר מורכב - מערכות ביולוגיות.
פוטונים - דבר פשוט שמשפיע על דבר פשוט - מולקולות.

השני הוא חד משמעי, וללא יותר מדי ווריאציות - כמו שפיסיקאים אוהבים. הם לא צריכים רופא שיציץ להם מאחורי הכתף ויגיד: "זה בטח יגרום לכך וכך" - הם יודעים בדיוק מה תהיה ההשפעה על כל מיני מולקולות שמאכלסות אנשים.
קרינה סלולרית ובריאות 28955
מצטער. לא הייתה כוונתי להתבלבל.

הדבר השני הוא לא חד משמעי. אפשר להפעיל לייזר בשביל ניתוח לשיפור הראיה, ואפשר להשתמש בקרינץ גמא בשביל לחסל סרטן. ואפשר לספוג קרינה נראית בשביל השיזוף. יש כל מיני השפעות שונות ומשונות שפוטונים, בתדרים שונים, ובעוצמות שונות, יכולים לעשות. זה לא פשוט כלל ועיקר.

בכלל, נראה לי שאתה מתבלבל בין בורותך בנושא לבין פשטות הנושא.
קרינה סלולרית ובריאות 28956
אני אכן בור גמור - אבל העובדות כאן די פשוטות.

מדובר בקרינה בתדר ספציפי, בעוצמה מאוד נמוכה.
קרינה סלולרית ובריאות 28972
זה עדיין לא אומר כלום. מה ההשפעה של קרינה בטווח תדרים (לא תדר יחיד) כזה, על הרקמות השכנות?
קרינה סלולרית ובריאות 28975
חימומן. העדין. טווח התדרים הוא זעיר כאן. אני חושב שלא משתמשים כאן בתדר העצמי של צברי מולקולות המים, אבל הסטייה הקטנה הזו לא משמעותית - ואם כן, היא מפחיתה את האפקט.
קרינה סלולרית ובריאות 29037
ולמה אתה אומר שזה עדין? אתה עשית ניסויים בנושא? בדקת את האפקטים?

ומה הקשר לתדר העצמי של מולקולות המים? מה עם חומצות האמינו, הדנ"א, חומצות השומן? ומה עם כל התהליכים התאיים, שיכולים להיפגע מתוספת כזו של אנרגיה קינטית?

אין לך ולא יהיה לך מענה, כי לא בדקת את העניין, כי אין לך נתונים. אז או שתמשיך לזרוק כל מיני מילות הרגעה, ואז אני פשוט אפסיק לשוחח בנושא, או שתתייחס לכך ברצינות.
קרינה סלולרית ובריאות 29051
חמוד, אני מאבד את הסבלנות.

יכול להיות שמיקרו גל מחמם גם את המולקולות הגדולות מאוד שהזכרת, אבל זה לא סביר. הן מתחממות בגלל חימום המים. זה לא אמור לשנות כלום. הדנ"א, במחילה, לא משחק כאן שום תפקיד - האנרגיות הדרושות לשינוי מבנה מולקולרי הן מאוד מאוד מאוד רחוקות.

כפי שאמרתי אלף פעם, ההספקים זעירים. חימום חמישה ליטר מים (ראש) במעלה אחת זה 5000 קלוריות, או משהו כמו אלף ג'אול (שכחתי את המעבר). זה הרבה הרבה מעל מה שהטלפון יכול לתת, אפילו בשעה של שיחה.

ואם כן? מה זה משנה? אם יצאת פעם החוצה בצהרים, או הדלקת תנור, קיבלת "תוספת של אנרגיה קינטית" גדולה בכמה סדרי גודל.

אין כאן כלום חוץ מחימום. אתה לא רוצה להאמין לי? תשאל כל מרצה לפיסיקה. אם אתה רוצה להזהיר את קוראי האייל הקורא להזהר מחום והשפעותיו הרעות - אני אצטרף, אבל אני אבחר להתמקד באספקט הפסיכופיזיולוגי של הקיץ המזרח תיכוני.

לקרני מיקרו גל יש ייחוד, בכל שתדירותן הנמוכה יחסית מסובבת צברי מולקולת מים שיש להם מומנט מגנטי מסויים אופייני. לכל צורך אחד, הן פשוט קרינה אלקטרומגנטית. אם אתה חושב שיש אפקטים נוספים, שלא נובעים מההתאמה הזאת בין תדירות הקרינה לתדירות הסיבוב, הרי שהיא לא בלעדית לקרינת מיקרו. אומר בעדינות ובצניעות שבנושא הזה אני אמנם בור גמור, אבל אני לא הייתי צריך לפתח את הפיסיקה - רק ללמוד אותה.

בתגובתך ניתן לזהות שני נושאים. האחד - השפעת הקרינה מטלפון סלולרי על המוח. השני - האם מותר להשתמש בתיאוריה מבוססת (חומר שלומדים בשנה שניה בפיסיקה - לא משהו קונטרוורסלי במיוחד) להסקת מסקנות בחיי היום יום.
אם אתה רוצה התייחסות רצינית, כזו שמגובה על ידי מדענים, הרי שאין לך מה לחפש באייל הקורא. יש כאן דיונים על ספרות, פוליטיקה, חברה וכו' מאנשים שאינם בעלי שם בתחומם או משהו כזה, ועדיין יש להם ידע מספיק בשביל להביע דעה. אם אתה בוחל בעובדה שאני מביע את דעתי מבלי להיות פרופסור לפיסיקה ולרפואה - זבש"ך. תפסיק לשוחח בנושא, או יותר טוב: אחרי כל תגובה שלי תוסיף את דעתך שלפיה אני לא מבין כלום - ושלא ערכתי שום ניסוי. תצרף לינקים למאמרים שדעתם אחרת. אני אולי אשתכנע.

אם אתה רוצה דיסקליימר מפורט, הרי לך:
כל מה שכתבתי בנוגע להשפעת הקרינה מטלפון סלולרי הוא דעתי האישית, שמוצאת אישור ע"י שאלות ושיחות קצרצרות עם דוקטורנט לפיסיקה, ועם פרופסור (הצגתי לפרופסור שאלה, בעקבות חומר דומה שנלמד בשיעור, והוא אמר - "בוודאי". את הדוקטורנט שהיה מדריך שלי במעבדה הרשיתי לעצמי לשאול יותר לעומק - הפיסיקה אותה פיסיקה אצל הפרופסור, הדוקטורנט, ואפילו אצלי הקטן (אחרי שהם אמרו לי מה היא)).
כפי שהבטחתי, אני פורש. 29054
לא אתן לך לומר את המילה האחרונה 29055
:-)
בסדר, אז שלך תהיה המילה האחרונה. 29056
קרינה סלולרית ובריאות 56747
קרינה סלולרית ובריאות 28935
ננסה את זה כך:
אם שתי מולקולות נפגשות, יש x טבעי (וקטן) של תוצאות אפשריות. אם גזיליון מולקולות נפגשות אחת עם השנייה... אתה מבין לאן אני הולך.

אתה ביולוג, ד"א?
קרינה סלולרית ובריאות 28945
מה זה ד"א?

זה לא המצב. ההשפעה של הקרינה האלקטרומגנטית של הטלפון הסלולרי על סמרטוט ספוג מים תהיה זהה לזו שעל המוח - כי ההשפעה היחידה כאן היא מתן תנע זוויתי למולקולות המים - ומבחינה מקרוסקופית (נקניליון מולקולות) חימום הסמרטוט - במעט מאוד, כי זה סתם טלפון, ולא תנור מיקרו גל.

בהספקים גבוהים בהרבה - יכול להיות שצריך מהנדס מזון, שיקבע מה קורה למוח.
בזזזט 28948
קח ביצה. שים אותה במיקרוגל לחצי דקה. מה קיבלת ‏1?
האם הביצה-אחרי-המיקרו מתנהגת באותה צורה כמו הביצה-לפני-המיקרו?

ההשפעה הפיסית המידית היא פשוטה וידועה - חימום חלקים מהמוח (נניח). מה ההשפעות בטווח היותר ארוך?

וההשוואה המתבקשת: המוח מתקשר עם עצמו (למיטב הבנתי) בעזרת מיקרו-זרמים חשמליים - כמו מחשב, לדוגמא. מחשב שינסה לפעול באזור רווי ברעש חשמלי (למשל, רדיו), צפוי, סטטיסטית, להיפגע ממטען חשמלי חולף, שיגרום לשינוי במתח בין שתי נקודות, וזה יגמר בתוצאה שגוייה (עקרונית, כליל!). האם לא יכול לקרות אותו דבר גם במוח?

-
1. הדרך הכי פשוטה לנקות תנור מיקרוגל - לנתק מהחשמל, למקם בתוכו כוס מיים רותחים לעשר דקות, ולנגב.

אה, כן - ד"א פירושו "דרך אגב". ואני מניח שהתשובה לשאלתי היא "אין לי הכשרה רישמית בביולוגיה, למרות שאני מתעניין בתחום וחושב ללמוד אותו יותר בעתיד".
28950
בטמפרטורות של מעל 70 מעלות, או משהו קרוב לכך, חלבונים משנים את הצורה המרחבית שלהם. המוח שלך לא יגיע ל 70 מעלות.

הזרמים המיקרו חשמליים במוח? דווקא נקודה מעניינת. אני ממש לא מבין בנושא - ונראה לי שהזרמים הם (סליחה אם אני עושה מעצמי אידיוט) של יונים - וזה כבר משהו אחר לגמרי מזרמים של אלקטרונים - והמיתוג הוא כימי - כך שלתנודות בפוטנציאל החשמלי תהיה השפעה מאוד מאוד קטנה (בקריאה חוזרת, סביר להניח שאני עשיתי מעצמי אידיוט. אבל זה מעניין אותי - אם יש למישהו תיקון (או סתם ירידות) אני מצפה בכיליון עיניים).
בכל מקרה, שאלה טובה. מקווה שמישהו שמבין (אם זה אתה - מה טוב) יענה לה.

_____________

על הלעג העדין (והמתוחכם - אני יכול להעריך את זה) אני אבליג. אני סטודנט לפיסיקה.

ד"א, מה אתה?
לעג? אני? 28952
בלי (הרבה) כוונה, רק רציתי תשובה, בכל זאת...

אבל לא, אין לי שום מושג לגבי איך המוח באמת פועל. הייתי מציין את דעתי, אבל אני מקבל עלבונות אישיים קצת פחות בשמחה.

אני סטונדט למדעי המחשב, כל עוד הקריאה באייל לא תגרום לי לזנוח את התוכניות האלה, ולעבור ללמוד מדעי החיים, The hard way.
קרינה סלולרית ובריאות 28895
ממתי ביולוגיה זה לא מדע? שם לא עושים ניסויים, כדי לאשש או להפריך תיאוריות? אז התיאוריות שם פחות מתמטיות, או לפחות, פחות מנוסחות מתמטית.

אגב, כימיה זה _לא_ ענף בפיסיקה.
קרינה סלולרית ובריאות 28897
זה כן.
קרינה סלולרית ובריאות 28900
כימיה זה לא ענף בפיסיקה. שניהם ענפים שונים בחקר הטבע.
קרינה סלולרית ובריאות 28905
כימיה היא חלק חביב ומעניין מהפיסיקה השימושית - לצד אופטיקה, אלקטרוניקה וכו'.
אין סיבה להתבייש בכך.
למה, אבא שלך כימאי?
טלפונים ביתיים 28799
אבל יש קולות הקוראים להזהר מהטלפונים האלחוטיים החדשים שפועלים בתדירות 900 מגהרץ או 2.4 גיגהרץ.
טלפונים ביתיים 28804
כן, אבל על מה הם מתבססים?

לפני 8 חודשים ניהלתי קרב תרנגולים בנושא הקרינה בפורום הסלולרי של "מעריב". יש שם גם קישורים למקורות רלוונטיים:
טלפונים ביתיים 28815
אני כתבתי על הנושא הזה פה באייל לפני שנה ומשהו, והיה שם גם לינק לאחד המחקרים היותר מעמיקים בנושא הקרינה.

דיון 208
מחקר בדנמרק מעלה: אין לקרינה הסלולרית השפעה מסרטנת 423337
מחקר שנערך בדנמרק על כ-‏420 אלף משתמשים בטלפונים סלולריים, כולל אנשים שהשתמשו בסלולרי עוד מאז 1982, והמסתמך על נתוני החברות הסלולריות באשר לתדירות השימוש במכשיר, מעלה כי אין כל השפעה מסרטנת לשימוש במכשיר סלולרי.

למה להמציא את הגלגל מחדש? 29454
חברות הסלולר לא צריכות להמציא שרותים חדשים ומתוחכמים כדי להרויח. הן יכולות להרויח יפה מזמן אויר בלבד.

הכיצד? ובחן, מי שמכם שיצא לו לעיין במודעות השונות בעיתונים, בעיקר בימי שלישי ושישי וגם בכל מיני מקומונים, בוודאי מכיר את כל ההודעות של השיחות האירוטיות וההיכרויות שמתפרסמות עם קידומת סלולרית. גם מי שראה אי פעם את "הכספת" יודע שמתפרסם שם מספר של פלאפון.

הפטנט פשוט מאוד: חברה סלולרית מקבלת כיום 57 אג' לשיחה נכנסת (זה ירד ל-‏52 בסוף 2002). זהו מחיר שאפשר לחיות איתו כמתחשבים בכך שהחברה צריכה לממן אנטנות, חשמל לאנטנות, מרכזיות, קווי תקשורת ועוד ועוד. מה נשאר לה בסוף בכיס? מספיק.

ומה קורה כאשר החברה מקבלת שיחה אבל בעצם לא משדרת אותה בשום אנטנה אלא עושה עקוב אחרי למספר של בזק, או יותר מזה - ישר אל מחשב שנמצא מטר מהמרכזיה הראשית שלהם? העלויות יורדות פלאים, והרווח עולה בעשרות ואף מאות אחוזים.

הראשונים היו כאמור פלאפון. הם לא שמעו על אאוטסורסינג, והפעילו הכל בעצמם. הכספת, 10*, וגם שיחות אירוטיות. לפני שנה באו אורנג' (או שבאו אליהם) והתחילו לעשות את זה בצורה הנכונה - הם לא משקיעים בציוד, לא בתכנות, לא בכלום - הם עושים "עקוב אחרי" למספר של מישהו אחר, נותנים לו עד 20 אגורות לדקה (בהתאם לכמות הדקות החודשיות), ובמקרה הגרוע נשארים עם 35 אגורות. במקרה הבאמת באמת גרוע, כשמישהו בעל טלפון אורנג' מתקשר, הם מכסים את העלויות. המתקשר מתקשר לטלפון סלולרי, חינם, ונשאר על הקו כאוות נפשו ללא כל תשלום נוסף. אחלה כשיש לכם טלפון מהעבודה או כשאתם ילדים שלא דופקים חשבון. לא צריך כרטיס אשראי, החיוב לא מופיע בתור "שרותים מיוחדים" בחשבון הטלפון, האישה לא יודעת שאני מחפש בחורות למפגשים "דיסקרטיים", אורנג' מרוויחים, ספק השירות מרוויח (או שלא, את מי זה מעניין?) וכולם מרוצים.

אם אתם שואלים את עצמכם "איפה העלות של העקוב אחרי?", אז דעו לכם שאנחנו פראיירים. אורנג', פלאפון, סלקום ומירס משלמות פחות משתי אגורות (כולל מע"מ) על ניתוב שיחות לבזק. אנחנו כמובן משלמים מחיר מלא כשאנחנו עושים את זה.

אין לי ספק שהתוצאות העסקיות המפתיעות של אורנג' בשנה האחרונה קשורות לעניין. כיום להערכתי אורנג' דופקת כ-‏40 מליון דקות בחודש רק מהשרותים האלו. נניח והיא מרוויחה רק 20 אג' לדקה, מדובר פה על 8 מליון שקל בחודש, 96 מליון שקל בשנה. רווח נקי ללא כל השקעה.

כמובן ששאר החברות הסלולריות גם נכנסו למשחק. מירס קפצו על זה כשהבינו שזה הולך להזניק את ההכנסות שלהם מעלה מעלה (שוב פעם, ללא השקעה), פלאפון התחילו לעשות אאוטסורסינג, ואפילו סלקום, שעד היום לא חשבה בכיוון מכיוון שלא היתה ממש זקוקה לכסף "מלוכלך", הבינה את הפוטנציאל הענק של השוק הזה ועוד מעט קט תצטרף אליו, אם כי באופן עצמאי. (למה ללמוד מטעויות של אחרים כשכל כך קל ללמוד מטעויות שלנו?)

באופן לא כל כך מפתיע, ישראל היא (למיטב ידיעתי) המקום היחידי בו דבר כזה יכול להצליח, פשוט כי במדינות אחריות שרותי פרמיה (שיחות בתעריף מיוחד) הינם דבר שבשיגרה ושאינו סובל מההתחכמות הישראלית הטיפוסית. אז מה כן יכולות חברות הסלולר בחו"ל להציע? יש הרבה רעיונות, אני חשבתי על אחד לדוגמא: אינטרנט בחינם.

ולסיכום, אין צורך להשקיע בתשתיות ולהיכנס לחובות בבנק. חברות הסלולר בארץ מצאו מכרה זהב, ולדעתי גם בחו"ל זה יגיע מהר מאוד, ברגע שישראלי אחד יסביר להם איך אפשר לעשות את זה. אתם יודעים משהו? אני חושב שאני מכיר אותו.
למה להמציא את הגלגל מחדש? 29523
רק פרט קטן אחד - זה לא עולה להם כלום להעביר שיחה על הרשת. כל העלויות הם עלויות התקנה, כך שהם לא מרוויחים יותר על שיחות ''קצרות יותר'' (כן, בסדר, יש כמות סופית של שיחות פר אנטנה באותו הזמן. לא חשוב, כי אותו דבר עובד גם על המרכזיה).
למה להמציא את הגלגל מחדש? 29634
למה אתה חושב ששיחה ברשת לא עולה להן כסף? חשמל הן מקבלות בחינם? טכנאי אנטנות עובדים אצלן בהתנדבות? השטח שבו מותקנת האנטנה זה ירושה מהסבתא? את המכשיר שנתנו בחינם תמורת התחייבות לשלוש שנים קיבלו במתנה?

העברת שיחה ברשת עולה להן כסף. הבעיה היא שאי אפשר לדעת כמה בדיוק. להערכתי כ-‏15 אגורות בממוצע לדקה, שזה הסכום הההתחלתי שמקבל ספק "שרותי תוכן" שעובד דרכן.
למה להמציא את הגלגל מחדש? 29657
הם משלמים אותו דבר אם יש מליון שיחות או אפס ==> לא משלמים פר שיחה.
ניצול משאבי הרשת 29669
המפעילים לא משלמים סכום כסף קבוע על כל שיחה שמתבצעת, אבל זה לא מדויק לטעון שהם "משלמים אותו דבר אם יש מיליון שיחות או אפס". ההשקעה שלהם בתשתיות מתבצעת בהתאם לעומס הצפוי של השיחות באותו אזור. רשת סלולרית מהדור השני (כמו שישנן היום בשימוש מסחרי בישראל) נמצאת באופן כמעט תמידי במצב של תת-ניצול, כי בגלל אילוצי הארכיטקטורה היא חייבת כל הזמן להיות מסוגלת לתמוך בעומסים של זמני השיא (peak times) שהם נדירים יחסית. משמעות הדבר היא שרוב הזמן רשת כזאת מעבירה פחות שיחות ממה שהיא מסוגלת להעביר. פרוייקט התקנה ממוצע של רשת כזאת, סתם לידע כללי, עולה בדרך כלל כמה מאות מיליוני דולרים ורצוי מאד שהשקעה בסדר גודל כזה תצדיק את עצמה.

על מנת להעלות את ניצולת הרשת בזמנים שאינם זמני השיא וכך להעלות את החזר ההשקעה בתשתיות הרשת, מציעים היצרנים הגדולים שדרוג לרשתות הקיימות שזכה בעיתונות לכינוי "דור 2.5". פרטנר כבר שדרגה את הרשת שלה לדור 2.5 אך טרם השיקה את השירות באופן מסחרי, ובהרבה מדינות באירופה רשתות דור 2.5 מסוג GPRS כבר זמינות לקהל הרחב. שדרוג לדור 2.5 מאפשר העברה של נתונים (נתוני "אינטרנט סלולרי", לא שיחות קוליות) על גבי הרשת במקביל לשיחות ובקצב המשתנה לפי העומס. כאשר הרשת מאד עמוסה בשיחות (כלומר בזמן שיא) הנתונים יעברו לאט יותר אבל השיחות תתבצענה כרגיל. כאשר אין עומס, יעברו יותר נתונים ברשת כך שתיאורטית הניצולת של הרשת תשאף כל הזמן לכיוון המאה אחוז.
ניצול משאבי הרשת 29671
הם גן משלמים אותו הדבר, לא משנה כמה שיחות מתבצעות - התשלומים הם לפי הצפי, לא לפי המצב בפועל.
(אם מחר לא תערך שיחה אחת ברשת אורנג', הם ישלמו בדיוק כמה שהם שילמו היום.)
ניצול משאבי הרשת 29676
נכון, וזה גם מה שכתבתי, בתוספת הסייג שההשקעה השוטפת בשיפור הרשת נעשית על פי הצפי של העומסים. לכן שיחה אחת אולי אינה מעלה ואינה מורידה מעלות הרשת, אבל מיליון שיחות אשר צפויות להתקיים במקום בו קודם היו אפס בהחלט ישפיעו על העלות למפעיל. כשמדובר על כמויות גדולות, לא נכון לנתק מהדיון את עלות ההתקנה והשיפור המתמיד של הרשת (שכאמור היא גבוהה מאד) ולהתייחס רק לעלות השולית של כל שיחה בודדת השואפת, כפי שציינת, לאפס.
למה להמציא את הגלגל מחדש? 29716
ברוך הבא לקורס כלכלה 101.

בשעור הראשון נלמד איך מרוויחים כסף. כדי להרוויח כסף, אתה צריך שההכנסה תהיה גבוהה יותר מההוצאה.

לדוגמה: נניח ואתה מנכ"ל של חברה סלולרית קטנה, המכניסה 50 אגורות על כל שיחת טלפון, ויש לך מליון שיחות טלפון בחודש, כלומר: יש לך הכנסה של חצי מליון שקל. הבה נתעלם רגע מן ההשקעה הראשונית, וראה מהן ההוצאות שלך.

1. תשלום עבור השטח בו מותקנות האנטנות - 50,000 ש"ח לחודש.
2. חשמל - 10,000 ש"ח לחודש
3. שכר - מוקדני שרות, טכנאים, מתקינים, הנהלה זוטרה - 250,000 ש"ח בחודש.
4. הוצאות מימון על ההשקעה - 80,000 ש"ח בחודש.
5. אחזקת קווים יבשתיים - 20,000 ש"ח בחודש.
סה"כ: 410,000 ש"ח לחודש.

השורה התחתונה: אותן מליון שיחות עולות לנו 410,000 ש"ח, כלומר: 41 אגורות לשיחה. נכון שהיינו משלמים אותו הדבר עבור 2 שיחות בחודש, אבל אם זה היה הצפי, לא היינו צריכים לתקוע כל כך הרבה אנטנות בעציצים של מרפסות ולא היינו צריכים לשכור כל כך הרבה עובדים, ואז העלויות החודשיות היו יורדות. ולהיפך - אם הצפי היה ליותר שיחות - העלויות הכוללות היו עולות.

צא וחשוב מה היה קורה אם היית יכול לקבל מליון שיחות נוספות ולא היית צריך לשלם תוספת עבור החשמל, עבור השטח, עבור המשכורות של העובדים, אפילו לא היית צריך לשים אנטנות, רק היית צריך להכפיל את כמות הקווים היבשתיים - מה היה נשאר בסוף? ההוצאות היו 430,000 ש"ח בחודש, ההכנסות עולות למליון שקל, והרווח עולה ל-‏570,000 ש"ח בחודש. זו עליה של 633 אחוזים ברווח! לא נחמד? לא מגיע למנכ"ל שמצליח לעשות את זה בונוס?

בתכלס, החברות הסלולריות מצאו מנגנון שמייצר זמן אוויר ללא צורך בהשקעה נוספת בתשתית וללא צורך בהגדלה משמעותית של הוצאות התפעול.
למה להמציא את הגלגל מחדש? 29737
אתה שוב מתבלבל:
מליון השיחות לא עלו כלום. ה*חודש* עלה לך ארבע ומשהו. ה*חודש*, לא השיחות.
ההבדל? הצפי יכול להיות קשור למציאות. השיחות בהכרח קשורות אליה.
מה עם הדור השלישי? 216200
ייתכן שהחברות יצליחו סוף סוף לעשות כסף מתוכן שיעבור על גבי טכנולוגיית דור שלישי.
איזה תוכן, אני לא יודע.
מה אתה אומר?

חזרה לעמוד הראשי פרסום תגובה למאמר

מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים