התחממות כדור-הארץ והשפעותיה על מדינת ישראל (חלק ג') 801
מה אנחנו יכולים לעשות לנוכח המשבר הצפוי - הצעות לפעולה ומסרים אחדים לסיכום. חלק שלישי ואחרון.

אז מה אפשר לעשות?

יש לקחת בחשבון שכמות גזי החממה תמשיך לגדול, ושכדור הארץ אכן יתחמם. מה אפשר לעשות כדי להתכונן להתחממות?

הדרך הראשונה להתמודד עם התחממות כדור הארץ היא כמובן להפחית את פליטת גזי החממה, כלומר, לעבור למקורות אנרגיה חלופיים ולעשות מאמץ לחסוך באנרגיה. בארץ יש לנו ניסיון רב בכך. דוד שמש, למשל, פועל על אנרגיה שהשמש ממילא מקרינה על הגג כדי לחמם מים. חימום מים באנרגיית השמש חוסך את הדלק שהיה צריך להישרף כדי ליצר את החשמל שהיה נצרך בדוד חימום חשמלי. בית מבודד היטב מקטין את צריכת החשמל לחימום בחורף ולקירור בקיץ, וכך חוסך אף הוא דלק או כל אמצעי חימום אחר.

תפוקת החשמל של חברת החשמל הישראלית מתקרבת לקצה יכולת ההפקה, ובקרוב, אם לא יוקמו תחנות כוח נוספות, יהיה לנו מחסור גם בתחום זה, ממש כמו בתחום המים. אולם, מחסור זה בחשמל הוא גם הזדמנות להתחיל לנצל סוגי אנרגיה חלופיים ונקיים. להלן הצעות אחדות.

גז טבעי – שימוש בגז טבעי יכול להביא לצמצום דרסטי בפליטת מזהמים לאטמוספירה. ההמלצות הן לעבור לגז טבעי, שיחסית לייצור חשמל עם דלק מקטין את פליטת ה- CO2 ב- 30%; המעבר מפחם לגז מקטין את הפליטה ב- 44%. עם זאת, יש לציין שלאחרונה החליט השר ליברמן להסתמך בעתיד פחות על מקורות גז ממצרים ויותר על פחם וזאת מתוך השיקולים (הנכונים כשלעצמם) שאין לסמוך בשום אופן על אספקת גז שוטפת ממצרים.

אנרגיית הרוח – השקעות באנרגיית הרוח יכולות להביא לכך שהיא תספק כשליש מכלל צריכת החשמל של ישראל בשנת 2020.

מגדלי אנרגיה – טכנולוגיה זו, שנהגתה בישראל, יוצרת כוח חשמלי ומים בתנאי מדבר ומשתמשת באיוד ובתרסיס של מים כדי להפיק אנרגיה. מגדלים סולאריים שמפותחים כיום בישראל יכולים לספק בין רבע לשליש מצרכי האנרגיה של ישראל.

מראות שמש – טכנולוגיה זו, שגם היא פותחה בישראל, יכולה לספק בין רבע לשליש מצרכי האנרגיה של ישראל. טוענים שמראות שמש יכולות לספק רבע עד שליש מתצרוכת האנרגיה, וגם טורבינות רוח כשליש.

אפשר להביא להפחתת צריכת האנרגיה באמצעים פסיביים יותר על ידי עידוד בניה מבודדת/שומרת אנרגיה; תיקון תקנות שמחייבות יעילות אנרגטית מינימלית של מכשירים חשמליים ואישור יבוא ומכירה רק של אלו העומדים בתקנות. שימוש רציונלי בתחבורה כמו עידוד תחבורה ציבורית מבוססת רכבת, או אוטובוסים על גז או חשמל, ותוכניות עירוניות שישימו דגש על צמצום המעבר בין אזורי המגורים לאזורי העבודה מדי יום ביומו - כל אלה יוכלו לשרת חיסכון כזה. כמו כן, יש לעודד מחקר ופיתוח בתחום האנרגיה וקיבוע פחמן מהאטמוספירה.

לסיכום, השימוש באנרגיות הנקיות של השמש והרוח עשוי להביא למילוי צרכי האנרגיה של ישראל, בפרט אם יתווספו לו חסכון באנרגיה וניצולה הנכון. מובן מאליו, שכל השינויים הללו יוכלו להתבצע רק בעזרת שיתוף הציבור הרחב בתהליך ובאמצעות השקעות גדולות גם בתשתית הפיסית וגם בחינוך מתאים ורצוף של האוכלוסייה.

אופציה נוספת למקור אנרגיה שאינו פולט גזי חממה הוא השימוש בכוח גרעיני, אך זה בתנאי שימצאו דרכים להפיכתו ל"בטוח" לסביבה לחלוטין.

החקלאות, שצורכת כיום כמות גדולה של מים, תיפגע קשה בגלל המחסור במים, ותצטרך להתאים את עצמה למצב החדש. קיימות טקטיקות שונות להתמודדות עם המחסור ובהן, דחיית המזרע כתוצאה מאיחור הגשמים, ומעבר לגידולים שאינם נזקקים לכמויות גדולות של מים, שיכולים להתמודד עם אקלים חם יותר.

גם מערכות הביוב העירוניות זקוקות לשיפורים כדי לצמצם את הופעתם של מזיקים. שינוי חיוני נוסף הוא מאמץ להקטנת פליטת החלקיקים והאבק באמצעות גינון, והגברת הפיקוח על פליטת חלקיקים מהתעשייה ומרכב.

יש להשתדל לבנות בתים שיותאמו במיוחד לתנאי האקלים החדשים. בתים כאלו יספקו צל לגגות, ויביאו לקירור המקומות שבהם הם עומדים.

חיים בצל המדבר

בני אדם יכולים כמובן לחיות במדבר, ואף יש ערים שהוקמו בכוונה תחילה במדבר, כמו לאס־וגאס. אוכלוסייה תוכל להתגורר בנגב גם אם הטמפרטורה תעלה ב- 5 מעלות בממוצע. עם זאת, בשיקולים התכנוניים יש חשיבות רבה למזג האוויר. אם ההחלטה הלאומית היא להשתמש בעתודות הקרקע לישוב הדרום, יהיה צורך לתכנן את הישובים מתוך היערכות למצבי יובש וחום קיצוניים יותר מהקיימים עכשיו. כך מבחינת אספקת המים, הגינון, מבני ציבור, וכו'.

אנו יכולים לצפות שהטמפרטורות ימשיכו לעלות בשנים הבאות, כפי שהיה בכל שנה מאז ראשית שנות התשעים, ואיתן תעלה הלחות. הגשמים ימשיכו להתאחר או לא להופיע מידי שנה, ותהיה עליה באירועי אקלים קיצוניים כמו סערות גשם. לכל אלה יהיו השפעות גדולות מאוד על החברה ועל היחיד שיאלצו להתאים עצמם לתנאים המשתנים.

ישראל תצטרך להשקיע חלק גדול מאוד מתקציבה בתשתיות להגנה מפני החום, בעצירת המדבור, ביצירת מערכות להתפלת מי שתייה, וברכישת מוצרי חקלאות שלא ניתן יהיה עוד לגדל בארץ. כמו כן, יהיה צורך להשקיע במערכת הבריאות, כדי שזו תוכל להתמודד עם העלייה הצפויה בעקבות שינויי האקלים במחלות הנשימה ובמחלות כלי־דם ולב. ההתמודדות עם ההתחממות צריכה הייתה להתחיל כבר אתמול.

אבל איך נוכל לעשות כל זאת כשאנחנו בעיצומה של מתקפות טרור ומלחמה עם הפלסטינים ובהמשך אולי גם עם מדינות ערביות אחרות, שגוזלת כעת את כל משאבינו? ובעיצומו של משבר כלכלי עולמי שהולך ומתחזק, שגורם נזקים עצומים חסרי תקדים בהיקפם לכלכלה הישראלית? אין ברירה. כל אחד מאתנו חייב כעת להקדיש מאמץ להיערך להתחממות. מן הראוי שהממשלה תכריז על מיזמים לאומיים שונים הקשורים להתמודדות בהתחממות ובבלימת המדבור ושבהם יועסקו מובטלים רבים (כן, אותן מילים "גסות" כמו "עבודות יזומות", והפעם יש בהן צורך דחוף).

כדאי לזכור: לא רק ישראל תסבול מההתחממות אלא גם הערבים ובמיוחד הפלסטינים התלויים באספקת מים מישראל וממקומות אחרים. הם יסבלו מבעיית המים בדיוק כמונו והצפי הוא שחגורת המדבר תכבוש גם חלקים מתורכיה, סוריה ולבנון, ואולי גם מצרים. אנחנו כולנו באותו הסל, עם אותן הצרות המאיימות, ולא תהיה ברירה אלא להיאבק בהן יחדיו. אחרת, כולנו נכחד יחדיו, כפי שאירע לתרבויות המזרח הקדום של תקופות הברונזה הקדומה והמאוחרת. אך לפנינו יש גם דוגמה אחרת, הדוגמה של אנשי תקופת הברונזה התיכונה בארץ ישראל, שהתמודדו עם אותן הבעיות והתגברו עליהן באמצעות כושר המצאה ויכולת לשתף פעולה. אם נדע להתמודד עם המצב כמוהם כי אז נוכל לשרוד ולשגשג. זה יהיה קשה, אך בהחלט אין זה בלתי אפשרי.
קישורים
חברת החשמל
חלק א' של המאמר
פרסום תגובה למאמר

פרסומים אחרונים במדור "סביבה"


הצג את כל התגובות | הסתר את כל התגובות

דוגמה למה שאפשר לעשות 51129
היא הפרוייקט החדש של איגוד רשויות בגליל העליון הם הפכו את אתר האשפה תאנים לתחנת כוח קטנה. אתר האשפה שזיהם עד כה את כל ה סביבה מביא עכשיו תועלת ואנרגיה. האשפה שם משחררת גז מתן שאותן יאסוף האתר כאשר יתחיל לפעול בקרוב בעזרת צינורות לטורבינה שתפיק מהגז הזה חשמל.
במקביל להצבת הצינורות לשאיבת הגז, מוצבים במקום צינורות שמוליכים את הנוזלים שיוצאים מתוך ערימות האשפה לתוך בריכת אידוי מיוחדת שמונעת את חילחול הנוזלים והתנקזותם אל מאגרי המים של ישראל ( כפי שקורה עם אתרי אשפה אחרים ).
התוצאה של כל זה שהאשפה שעד כה איש לא ידע מה לעשות איתה ורק גרמה נזקים מצתברים , תביא עכשיו תועלת וכסף והנזקים שלה יפסקו .
זאת בעיני דוגמה למה שאפשר להשיג בעתיד עם קצת יוזמה ורצון טוב, ורעיונות חדשים.
משבר החשמל המתקרב 51130
כפי שצויין בכתבה בעתיד הקרוב תגיע חברת החשמל לקצה היכולת שלה ואז נסבול ממחסור גודל והולך בחשמל.
בקרוב בכל אופן יגיע למסכים הסרט ( שלו אני מחכה בקוצר רוח ) '' איש החשמל '' שעוסק בחייו של מייסד חברת החשמל פינחס רותנברג. יהיה זה מעניין לראות כיצד הם עוסקים בסרט בדרך בה בנה האיש את חברת החשמל . ואז זה יהיה גם הזמן מתאים לדון בעתידה של חברה זאת .
הפקת חשמל מזבל 69206
בימים אלה של משברים בלתי פוסקים והפגנות טימטום בלתי פוסקות מצד הרשויות ,נעים גם לקרוא על יוזמות מבורכות שמראות שעם קצת כושר המצאה ושכל ישר אפשר לשנות וליצור .
קיבוץ עברון שבצפון החל כעת להפיק חשמל מאתר האשפה שלו שבתוך כשנתיים יספק את כל תצרוכת החשמל שלו לעשרות השנים הקרובות .
למותר לציין את החשיבות של יוזמה זאת . ברור לי שכל שאר הרשויות והמועצות בארץ חייבות ללכת בעקבות קיבוץ זה ,זה יכול לפתור מצד אחד את הבעיה של המחסור בחשמל ההולך ומתקרב ומצד שני יש בכך פיתרון לבעיות האשפה העומדת כאבן שאין לה הופכין .
לא חשוב מה יעשו היהודים 51136
המאמר מדבר הרבה על דרכים להקטין את פליטת גזי החממה *בישראל*. למה זה משנה כל כך? השפעות אפקט החממה על ישראל נובעות מפליטת גזי החממה *בעולם כולו*. אנחנו יכולים להפסיק לחלוטין את פליטת הגזים, ועדיין לסבול מבעיות האקלים.

אפשר לטעון שחובתנו המוסרית היא לתרום את חלקנו, ללא קשר למה עושה שאר העולם. אבל זה כבר מסבך את הדיון בשיקולי מוסר ידועי-חולי.
כן חשוב מה יעשו היהודים 51168
כפי שכבר ציינתי , לדעתי כן חשוב שנעשה משהו מאשר שנשב ונתפלל לחסדי שמיים .
כן חשוב מה יעשו היהודים 51176
זה אכן חשוב, השאלה היא אם יש לך הצעה אפקטיבית. מה שטענתי הוא שהתמקדות במה שייעשה בגבולות ישראל היא מטעה, כיוון שישראל מושפעת ממה שקורה בכל העולם, בערך במידה שווה.

אני מדבר רק על התחום של פליטת גזי חממה - רבים מהנושאים האחרים שהתייחסת אליהם הם כן מקומיים, ולכן כן משמעותי מה תעשה בהם ישראל בגבולותיה: טיפול בשטפונות, בצורות, וכו' - באופן כללי, התמודדות עם תוצאות משבר האקלים, ולא נסיונות למנוע אותו.

מה בכל זאת יכולה ישראל לעשות? רק לתמוך בכל כוחה ביוזמות גלובליות להקטנת אפקט החממה. אם לשנות את משק האנרגיה בישראל, אולי רק בשביל להיות "אור לגויים", אבל זה קצת מפוקפק. הנה רעיון אחר: להפעיל את הלובי היהודי בארה"ב כדי ללחוץ על בוש לאשרר את פרוטוקול קיוטו. אני מנחש שזה יכול להיות הרבה יותר משמעותי מכל טורבינות רוח שנבנה.
כן חשוב מה יעשו היהודים 51178
אין לי התנגדות למה שאתה אומר , ועדיין פעולות והסברה בנושא זה גם בתחומי ישראל הן חשובות לכל הפחות להערכה העצמית שלנו.
מחלות נשימה, לב וכלי דם? 51296
במאמר נכתב על ''העלייה הצפוייה...במחלות הנשימה ובמחלות כלי-דם ולב'' כתוצאה מהתחממות הסביבה. בחלק ב' של המאמר דובר על עלייה בשכיחות מחלות זיהומיות מסוימות, שהיא אכן סבירה, אולם לא ברור לי מהם התימוכין לטענה שהתחממות כדור הארץ והסטת האקלים לכיוון המדברי תביא לעלייה בשכיחות מחלות של דרכי הנשימה, הלב וכלי הדם, ולאלו מחלות הכוונה. אשמח אם תוכלו להביא ראיות לטענה זו.
מחלות נשימה, לב וכלי דם? 51721
אינני רופא וכאן אינני יכול לתת תשובה מוסמכת. אולם ההיגיון אומר שככל שיהיה יותר אבק ( וכתוצאה מהתחממות והמדבור , יהיה הרבה יותר אבק) כן יהיו יותר בעיות בריאותיות שיהיו קשורות לנשימה.
מחלות נשימה, לב וכלי דם? 51765
התחממות ומידבור יביאו לעלייה בכמות ה*חול* , אך לא בכמות האבק (למשל, אבק צמחים). אין זו ערובה לעלייה בשכיחות מחלות ריאה, משום שערד, לדוגמא, מהווה מוקד עלייה לרגל לחולי אסתמה רבים, על אף שהיא שוכנת בלב המדבר, וזאת בזכות האויר היבש שבה והעדר צמחיה מפיצת אבק טורדני. אסתמה מופיעה בשכיחות גדולה יותר עם החשיפה לאויר קר. מחלות לב (אם הכוונה למשל להתקפי לב) עלולות אולי להופיע בשכיחות גדולה יותר דוקא במזג אויר קר, שיכול לגרום להתכווצות של כלי הדם המספקים דם ללב (כלי הדם הכליליים) ולא במזג אויר חם. מחלות כלי דם בגפיים עלולות אף הן להחמיר במזג אויר קר, מאותה סיבה בדיוק.
במלים אחרות, טענתך נראית בלתי מבוססת בעליל.
מחלות נשימה, לב וכלי דם? 51772
לצערי כאן אינני יכול לענות לך בפרטות שכן דוקטור אמנון סטופ מתמצא יותר ממני בחלק הזה .
בכל אופן הטענות שלנו לגבי הבעיות הבריאותיות השונות שיצמחו כתוצאה מאפקט החממה , מבוססות על מאמרים שהופיעו בסינטיפיק אמריקן.
אם המאמרים האלה אכן תקפים כאן קטונתי מלענות , אינני איש רפואה. בכל אופן זה נראה לי ברור ומובן מאליו שהשינויים האקלימיים חייבים להביא גם לפריצת מחלות שונות .
כידוע במקומות כמו אפריקה והודו קיימות מחלות מסוגים שונים גם בגלל האקלים שמאפשר את שיגשוגם של תפילים ונגיפים שונים שאינם יכולים לפרוח במקומות בעלי אקלים שונה. ההיגיון אומר ( אם כי שוב, אינני רופא) שכאשר יווצרו תנאים אקלימיים דומים גם במקומות אחרים שבהם לא היו קיימים תנאים כאלה קודם לכן , כי אז יווצר כר פורח למחלות מסוגים שהיו קיימים עד כה רק במקומות חמים כמו אפריקה.
הצטננויות בלתי פוסקות 56699
כמעט כל מי שאני מכיר ( כולל אני עצמי והמחבר השותף של מאמר זה ד''ר סטופ ) חטפו בזמן האחרון הצטננויות חוזרות ונשנות תוצאה של השינויים הבלתי פוסקים במזג האוויר, ההתחממויות הבלתי צפויות , ואז ההתקררויות הבלתי צפויות באותה מידה.מכיוון שהתרגלנו ללכת בבגדים קלים כתוצאה מהההחממות, או לישון עם חלונות פתוחים , כאשר היגיעה לפתע הקרה היא תקפה אותנו ביתר עוצמה.
לא זכור לי בשנים קודמות על עצמי ועל האנשים שמסביב קצב כזה של הצטננות חוזרת ונשנית , נראה שזהו עוד תוצר של השינויים ההולכים ומתעצמים במזג האוויר.
הצטננויות בלתי פוסקות 56812
אתה צודק שמגיפת השפעת השנה היא קשה במיוחד.

מדוע אתה חושב שמזג האויר קשור לכך?
הצטננויות בלתי פוסקות 56923
אני חושב שהיסברתי זאת, אבל שוב : השינויים הבלתי צפויים במזג האויר ממזג אוויר חם מאוד למזג אויר קר מאוד ,שינויים שהם פיתאומיים לחלוטין הם לדעתי מה שגורם להתעצמות במחלות השפעת אצל אנשים שונים .
נכון שכל שנה יש בעונות האלה שפעת , אולם הגוף שלנו אינו מורגל לשינויים הבלתי צפויים האלה וזה מחמיר את המצב.
אם השינויים האלה יתחזקו בשנה הבאה ווכך גם השפעת , וכך גם בשנים הבאות , אני חושב שאפשר יהיה להוכיח על ידי כך קורלציה.
הצטננויות בלתי פוסקות 56949
אתה טועה בכך שהדבר יהיה פשוט להוכחה. אינני בטוח ששינויי האקלים השנה ביחס לשנה שעברה הם קיצוניים במיוחד. האמת היא שאני מאמין שחזינו כבר בשינויים קיצוניים יותר.

מגיפת השפעת הקשה בהיסטוריה התחוללה ב-‏1918. ההערכות מדברות על 21 מיליון מתים, אך יש המעריכים שמדובר ב-‏50 מיליון.
לא ידוע לי מה היה מזג האויר באותה שנה. אתה מוזמן לחפש.

התחלתי לחפש בגוגל ומצאתי למעלה מ-‏18,000 כתובות העוסקות בכך (מן הסתם לא *כולן* עוסקות בכך, אלא מכילות את מילות המפתח הרלוונטיות). בכל אופן, דף של about.com הנראה כאחד מהמקורות הטובים ביותר:
ההתחממות גורמת למחלות 81082
לא שזה חדש ולא שזה מפתיע אבל יותר ויותר אישורים מופיעים לכך שההתחממות גורמת לגידול במספר המחלות והזיהומים המאיימים עלינו. מחקר שנמשך שנתייםבדק את ההתפרצות המחלות ברחבי העולם ביחס להתחממות כדור הארץ וביחס לשינויים העונתיים .
ריצ'רד אוסטפלד מהממכון ללימודי מערכות אקולוגיות בניו יורק קבע כתוצאה ששיעור העלייה של מחלות אחדות הוא מדהים . עמיתו למחקר אנדרו דובסון מאוניברסיטת פרינסטון הוסיף :" השינויים באקלים מפריעים למערכות האקולוגיות בכך שהם מקלים על התפשטות המחלות הזיהומיות .הממצאים שלנו מדהיגים מאוד . הסכנה למין האנושי הולכת וגדלה".
המין האנושי סובל כרגע גם מסכנות רבות אחרות בהם אסטרואיד מתקרב, טירור מטורף וכו' אבל מן הראוי שהציבור יתחיל לשים לב גם לסכנה הזאת .
אני צרכה חומר על תפילים 126958
אני צרכה דחוף חומר, ספרים, אתרים או כל דבר שיעזור לי על תפילים!!!
אני צרכה חומר על תפילים 126961
מילא שאת צריכה חומר על משהו ושואלת את זה בלי קשר לתגובה לה הגבת, אבל מה זה "תפילים"? התכוונת ל"טפילים" (פרזיטים) או ל"תפילין"?
אני צרכה חומר על תפילים 126965
400 (ת)פילים.
כמדומני, השפעת של 1918 לא קשורה למזג אויר 328248
נגיף השפעת הוא מוטאנטי, ומשתנה משנה לשנה. זו הסיבה למה אין *ממש* חיסון לשפעת (החיסון שניתן לזקנים תקף פחות או יותר לתחזיות השפעת לחורף הקרוב).
משנה לשנה (או ממגפה למגפה) הוירוס עובר שינוי קל. אם השינוי הוא רציני - הוא תוקף ביתר אלימות, כמו מחלה חדשה. אנשים שחולים פעם ראשונה במחלה שלא נחשפו אליה בעבר, נוטים לחטוף אותה בצורה יותר קשה.
מחלות נשימה, לב וכלי דם? 328247
אינני רופאה ולא גיאוגרפית, אולם ידוע לי שבערד, למשל, חיים הרבה חולי אסטמה שעברו לשם ממקומות אחרים משום שיש שם אויר טוב לבריאותם. כך שלא בהכרח מידבור גורם למחלות נשימה.
לראות את העולם נמס 51418
המגזין של הניו-יורק טיימס מקדיש את הכתבת המרכזית שלו השבוע לנושא התחממות כדור הארץ. בכתבה מסופר על ג'ורג' דיבוקי, חוקר ציפורים המתגורר כמה חודשים בשנה באזור הארקטי של האי קופר בצפון אלסקה. הוא חוקר את השינויים האקלימיים ב25 שנה האחרונות.

או

51610
נא לא לשכוח פתרון שכבר הוצע כאן להתחממות כדור הארץ: דיון 569
אנרגיות חילופיות 51832
לצערי כל אחת מהדרכים נסקרה ממש על קצה המזלג.

אנרגית רוח - ממש לא סביר שתספק שליש מהאנרגיה בישראל. מה גם שהדבר יביא לשינוי דראסטי בנוף ההררי בארץ (במישור קשה לנצל אנרגיה זו), ולכך יתנגדו רבים.

מגדלי אנרגיה - "ארובות שרב" - בזמנו שמעתי שמדובר על מגדל שגובהו 900 מ', ושטח בסיסו אלף דונם.
המהנדס של האייל (דב) לבטח יסביר טוב ממני את הבעייתיות בהקמת מבנה כזה. אני אציין שבגובה כזה הרוחות מהוות איום רציני ליציבות המבנה, וכן שהוא יהיה מטרה קלה למחבלים.
(יש גם יתרונות: על מגדל כזה יהיה ניתן גם להתקין טורבינת רוח באמת יעילה, וכן אנטנות תקשורת ומודיעין. כיוון שההצעות דיברו על הקמת הארובה בגב הערבה, זה מן הסתם יוכל לקלוט מידע אלקטרוני למרחק רב בעיקר דרומה לכל אורך ים סוף).

אנרגיה גרעינית - תחנת כח גרעינית תהיה מטרת על לאוייב, ויש להימנע ממנה.

יוצא שהשיטה הטובה ביותר לישראל היא אנרגיה סולארית, שכידוע יש לנו המון (ואף יותר ככל שתוצא החממה יגבר).

ואין לשכוח שגם לנו יש מאגרי גז טבעי גדולים בים התיכון שניתן לנצלם. מאגר יבשתי קטןבערד סיפק במשך כ-‏30 שנה את כל החשמל בעיר. המאגר בים אשקלון הרבה יותר גדול.
פיצוחי באר-שבע 51866
האמנם תחנת כח גרעינית תהיה מטרת-על לאויב?

לא זכורים לי דיווחים על ניסיונות לפיגועים במרכז לחלוקת פיסטוקים, דימונה. (זה לא אומר שלא היו, כמובן)

בכל אופן - האם תהיה זו טעות לומר שמבחינה אקולוגית תחנה גרעינית היא הטובה ביותר?

הזיהום שלה הוא אפסי, והפחד מפני מה שעלול לקרות הוא בעיקרו קמאי ונטול היגיון-מדעי (לפחות ביחס לנזק המוכח והידוע של האלטרנטיבות הן לאדם והן לסביבה, כמו שריפת דלקים שונים).
לא הבנתי 51870
אם מפציצים תחנת-כח גרעינית, עשויים להשתחרר חומרים רדיואקטיביים וליצור פה צ'רנוביל קטנה, לא? אז למה שמעצמה מרוחקת דיו, או רודן שכן קשוב ומתחשב במיוחד בבני-עמו, לא יפציצו לנו אותה?
לא הבנתי 51883
מובן מאליו. אני התייחסתי לפיגועים מקומיים (גם הרודן האכזר ביותר לא ישיג דבר אם המדינה שלו תזוהם ברדיואקטיביות ל-‏50 שנים הקרובות).

את מה שאתה מתאר אפשר לעשות גם לדימונה.
אני מניח (מקווה, בוא נאמר) שיש שם אמצעי הגנה אוויריים כלשהם.
פיצוחי באר-שבע 51877
א. מרכז חלוקת הפיסטוקים בדימונה מוגן מכל עבריו על ידי חלק לא מבוטל של מערך הנ"מ. צחוק הגורל הוא שדווקא טייס ישראלי (שמטוסו נפגע והוא איבד את הכרתו) הופל כיוון שטס חזרה מירדן בנתיב שיכל לסכן את המרכז הנ"ל.

ב. לא אומר יותר מזה, אבל הכור מהווה מטרה לפגיעה. לא רוצה להסתבך יותר מדי עם ביטחון שדה.

ג. ידידינו העיראקי שלח טיל סמלי עם ראש בטון לכיוון הכור כאקורד סיום למלחמת המפרץ.

ד. (לא קשור) אוטובוס של עובדות הכור הותקף בעבר. שלוש נשים נהרגו.

ה. כמובן שנשארנו עם בעיה אקולוגית אחת קרדינלית - מה עושים עם הדלק הגרעיני המשומש?
פיצוחי באר-שבע 51913
זה נקרא אצלך "להעלות באופן ספונטני בישיבת מערכת"?
[כן, אני יודע שלא אתה התחלת, אבל עדיין הטיימינג חשוד מאד]
העולם על-פי לומבורג 56671
"הסביבה לא מידרדרת בכלל, טוען ד"ר ביורן לומבורג, ומעורר סערה גדולה בקרב פעילים למען הסביבה" - המאמר המלא, בתרגומו של "הארץ" מה"אקונומיסט":
אתרו של לומבורג:
עתיד ההתפלה 62132
ההתפלה היא לדעתי אחד הדברים החשובים ביותר העומדים כיום על הפרק , לא פחות מהסכסוך עם הפלסטינאים, המצב הכלכלי והצורך בשינוי תרבותי. אבל בבירוקרטיה כמו בבירוקרטיה ,הגורמים הרלבנטיים עסוקים יותר בסכסוכים פנימיים של מאבקי כוח במקום להירתם למאמץ להשגת יכולות התפלה מהר ככל האפשר . והתוצאה התפלה תהיה אולי רק ב-‏2004 והמחסור במים יורגש כבר מהשנה.
לדעתי יש להעמיד לדין ( ולא אינני צוחק) את הבירוקרטים שהיו עסוקים יותר במאבקי כוח מטומטמים על סמכויות מאשר לעמול למען ההתפלה.

עם כל הביקורות שיש לי בנושאים שונים על השר ליברמן אין ספק שכל מה שהיה לו לאמר לגבי נושא המים והצורך בחיסכון בהם , היה אמת לאמיתה אם גם לא נעימה.
עתיד ההתפלה 62135
מצד שני נראה שממשלה מתחילה להיות מודעת לחשיבות נושא ההתפלה והוחלט להכפיל את כמות המים שתותפל .
האנרגיה הסולארית ה''נקיה '' 63979
יותר מכל בחינה היא כיום זולה בהרבה מבעבר , והיא גם יכולה לתרום הרבה להתפלה ( שהיא היום צורך חיוני מרכזי).
לדעתי על ישראל להשיקע היום בראש ובראשונה במקור אנרגיה זה , אם כי לא להמנע מלהשקיע גם במקורות אנרגיה נקיים אחרים וזאת מן הסיבה הפשוטה שאסור "לשים את כל הביצים בסל אחד".
עוד על כך :
יש גם חדשות טובות 64628
בזמן שבו כל החדשות נראות כשחורות משחור , יש פה ושם גם חדשות טובות אלה שהן נעלמות לחלוטין בין שלל החדשות הרעות . דוגמה אחת :הסתיים פיענוח ופרסום כל המגילות הגנוזות .אבל מי שם לב היום לחדשה זאת שהייתה מעוררת גלים רק לפני כמה שנים?
והחדשה הטובה של היום : מופה הקוד הגנטי של האורז. ההשלכות של פיענוח זה הן מרחיקות לכת . אורז הוא אחד ממיני המזון הבסיסיים ביותר במקומות שונים בעולם , סין למשל. כעת בזמן שבו הולך ופוחת השטח שבו אפשר לגדל מזון והרעב בעולם אינו מראה כל סימנים של סצמצום , אפשר יהיה לגדל יותר יבולים באותה יחידת שטח ,לגדל זנים עמידים ואופטימליים יותר של אורז.עוד ניצחון קטן במאבק כנגד השינויים האקלימיים.
עכשיו נשאר רק לפענח את הגנום של החיטה.
ספר מד''ב לנוער שמציע פתרון 67399
ז לבעיית המים הוא "חפרפרי מנהרת הלטנ". זהו ספר מאת מילא אהל שהופיע ב-‏1969 ומתאר מבצע ז'ול ורני להשגת מים נוספים למדינתנו הקטנה : על ידי חפירת מנהרה תת קרקעית שממנה ישאבו כל מימי נהר הליטני שבלבנון .
הרעיון של חבורת תיכוניסטים (אחד מהם הוא המספר) שמיד מוצאים אוזן קשבת בחוגים הנכונים ( לא כמו במציאות שעד לשנים האחרונות איש לא טרח לעשות דבר לגבי בעיית המים) . תיאור המבצע הטכנולוגי של בנית המנהרה לשאיבת מי הליטני מתואר בפרטי פרטים כמו בכל ספר טוב של ז'ול ורן ,במקביל נשלח לחלל לויין שמטרתו לצפות בנעשה בלבנון בעת בניית המנהרה .
סוף טוב הכל טוב ,מי הליטני מועברים לישראל דרך המנהרה ,הלבנונים המטומטמים אינם מבינים מה קרה לנהר שלהם שמימיו נעלמים לפתע והנערים הגאים מקבלים לחיצת יד מראש הממשלה בכבודו ובעצמו (לוי אשכול,לפי התמונה) .בעית המים של ישראל נפתרת לתמיד .אמנם לא ברור אם הלבנונים לא יצאו למלחמה כאשר יתברר להם מה קורה עם המים שלהם אבל כפי שמצהירים הגיבורים הם מעוניינים רק בשלום עם הערבים ו"כדי לחיות בשלום עם הערבים ...יש קודם כל לחיות" ( ובלי מים כידוע אין חיים ).
נחמד מאוד ,אחד הספרים הבודדים שאני מכיר בעברית שיש להם מודעות לבעיה החשובה מאוד של המחסור במים (שרק הולך ומחמיר בימינו ). אם כי השיטה של גניבת מים ממדינה אחרת אינה מומלצת ,אבל בסופו של דבר זה מה שקורה במציאות וזאת בדרך כלל הסיבה שבגללה פורצות מלחמות . הסופר מילא אהל הפףך מאז כתביתו לחוקר של קופי אדם ופירסם ספר מעניין מאוד על האיפים קופי האדם.
ועוד פיתרון 74143
בזמנו קראתי מאמר בעיתון מדעי-הומוריסטי כלשהו, שהציע להעביר מים מהקוטב לישראל בתעלה.

איך המים יעברו? למרבה המזל, בישראל נמצא ים המלח, שהוא המקום הנמוך בעולם. לכן לא יהיה צורך במשאבות יקרות, והמים יזרמו ע"י כוח המשיכה בלבד.

איך יחפרו את המערה? מחבר המאמר הזכיר את חפירות מצדה, שם בוצעו החפירות ע"י מתנדבים יהודיים מרחבי העולם. לדעת המחבר פשוט צריך לחפש עתיקות בתוואי התעלה.

המחבר הזכיר גם שמי הקוטב בדרכם לים המלח יכולים לספק מיזוג אוויר לרוב מדינת ישראל.
התיבשות ים המלח 68439
ים המלח כידוע ,הולך ומתיבש והדבר גורם לנזקים סביבתיים חמורים , כמו חורים "בולענים " שמופיעים בסביבתו בפתאומיות וכו'.
על מנת להצילו יש לפתוח בפרויקט גדול ודווקא הירדנים עסקו בכך יותר מישראל . אם זאת ייתכן שכעת המצב משתנה כפי שמראה ידיעה זאת.
תעלת אחרית הימים 153408
הפרוייקט שהוצע בזמנו בידי פרופסור יובל נאמן של "תעלת הימים " והוחנק אז חוזר שוב לכותרות ויש בו צורך דחוף יותר מאי פעם בגלל התיבשות ים המלח.
מצד שני מועלות התנגדויות רציניות של תומכי איכות הסביבה והן באמת רציניות . אבל השאלה היא יש חלופה כלשהיא שהיא "נקיה " יותר . יש לבדוק זאת ביסודיות , אבל אם אין ברירה יתכן שיהיה עלינו לבחור בין שתי רעות שונות .
עוד על כך:
על היעלמות ים המלח והתוכניות השונות להצלתו .
להציל את ים המלח
ועל התעלה :
תעלת אחרית הימים
תעלת אחרית הימים 172385
ועכשיו מדווחים לנו שהבנק העולמי תומך בבניית תעלה להצלת ים המלח . אירגוני הסביבה מתנגדים ודורשים לבדוק חלופות :
אבל השאלה היא האם נותר זמן לבדוק את החלופות האלו לאור מצבו המתדרדר במהירות של ים המלח . אירגוני הסביבה צודקים בדאגתם אבל חוששני שזה מצב שבו עלינו לבחור בין הרע ובין הגרוע מאוד.
תעלת אחרית הימים 172411
כמה אופייני לירוקים להציע את ההצעה הנגדית שלהם: לשפוך מים מותפלים לים המלח. פנטסטי.
תעלת אחרית הימים 172418
זו אינה הצעה כל כך מופרכת, ויש בה יתרונות כמו אפשרות לשיקום 100 הק"מ של הירדן הדרומי במסגרת הצלת ים המלח, ושימוש בחלק מהמים המותפלים גם לצורכי השקייה חקלאית בבקעת הירדן ובבקעת בית שאן.
ונימת הזלזול אינה מוצדקת. אם תעקוב אחרי פרוייקטים הנדסיים שונים בארץ במאה השנים האחרונות, תראה שהתעלמות מהגישה הירוקה (או ביטולה בהינף קולמוס/מקלדת), רק גרמה בעיות.
''הצלת ים המלח'' 172421
מה בדיוק הנזק בהעלמות ים המלח? האם אי אפשר להפיק מינרלים גם בלי הים עצמו? כמו כן האם יש כאן תהליך לא הפיך? אם ים המלח יתייבש ובעוד עשרים שנה יחליטו להזרים לשם מים מותפלים, זה לא יחזיר את המצב לקדמותו? הרי אין שם דגים או צמחיה שיצטרכו לשחזר?
''הצלת ים המלח'' 172446
ראשית, הים לא יתייבש כל כך מהר. העומק המרבי הוא 730 מ' מתחת לפני הים, ומעבר לכך, ככל ששואבים את המים המתוקים, המליחות בים עולה והאידוי יורד. לפי הערכות שונות, המפלס יגיע שוב לאיזון בעוד 200-150 שנים (בהנחה של המשך השאיבה כמו היום), אבל בגובה של כ-‏650 מ' מתחת לפני הים התיכון לעומת 420 מ' מתחת לפני הים כיום.

נוסף לכך, בשנים הבאות מפעלי ים המלח הישראליים והירדניים ייאלצו להתחיל לשאוב את המים לגובה הולך וגדל, מהאגן הצפוני לאגן הדרומי, ובאיזשהו שלב סביר שהם פשוט ייאלצו להפסיק את השאיבה, או להעביר את כל המפעלים לקו החוף החדש.

הבעיות הן אחרות.
ראשית, יש את בעית הבולענים. מפלס מי התהום סביב ים המלח מושפע מהים, וכתוצאה משינוי מפלס מי התהום, חל תהליך מואץ של היווצרות בולענים בשטחים נרחבים שבין קו המים למפלס המקורי של ים המלח - ולמעשה לא ניתן לעשות דבר בשטחים אלו בלא פתרונות יקרים לבעיית הבולענים, המאיימת על כל העובר בשטח. הבעיה קיימת גם באזור בתי המלון, ובגללה הוסט הכביש הראשי מקו החוף למורדות המצוקים.

נסיגת מי התהום גורמת פגיעה קשה גם למעיינות בקו החוף (להבדיל מעין גדי, שזה סיפור אחר) - עינות צוקים, עינות קנה ועינות סמר. המפלס היורד מוריד גם את המעיינות, והנביעות נדחקות לקרקע המלוחה מאד של הים המיובש, ובכך חורצות את גורל החי והצומח הייחודיים של המעיינות, שאינם מותאמים לרמת המליחות הזו.

שנית, פגיעה קשה בתיירות.

שלישית, הים עצמו מהווה אתר גיאולוגי ייחודי וחלק מהמורשת ההיסטורית (והתנ"כית) של ישראל. המשך ייבוש הים מהווה פגיעה קשה באזור המוצע כאתר מורשת עולמית.

רביעית, לא ממש ברורים כל התהליכים הגיאולוגיים. כמו שתופעת הבולענים לא עלתה בדעתם של מקבלי ההחלטות בעבר, לא ברור שאנו באמת יכולים לשחזר את ההרכב הכימי של מי ים המלח ובפרט לא את תופעת שתי שכבות המים, תופעה שהתקיימה בים במשך תקופה ארוכה, נעלמה לפני כעשרים שנה והופיעה שוב בחורף 1992 הגשום. יש גם תופעות אחרות כמו גושי אספלט טבעי שעולים מבטן האדמה וצצים לעיתים במי הים. ספק בעיני אם אנו יכולים להחזיר את המצב לקדמותו בכל המובנים.
''הצלת ים המלח'' 172457
תודה.
''הצלת ים המלח'' 223688
לתגובה של הצלת ים המלח!
התשובה לא ממש עונה לי על השאלה.
מה יקרה לים המלח שהוא יילעם אם הוא ייעלם ? מה קורה למפעלים כאשר מפלס ים המלח יורד האם יש השפעה ואם כן מהי? מה הקשר בין המפעלים לים המלח?
אשמח אם תענו לי על השאלה
''הצלת ים המלח'' 225619
אם ים המלח יעלם, הוא לא יהיה עימנו עוד. שמו יימחק מהמפות והגבול עם ירדן יעבור בחרבה. במקום ''ים המוות'' יקרה האזור ''מות הים'', וכל מלון יצטייד בבריכת בוץ וחנות מזכרות בה ימכרו בבקבוקונים קטנים מים שאפשר לצוף בהם ללא קושי.

הקשר בין מפעלי ים המלח לים הוא בעיקר בשם. כשיעלם הים, הם פשוט ישנו שמם ל''מפעלי ים המלח לשעבר'' או ''המפעלים לשעבר של ים המלח''.
מקווה שעזרתי.
''הצלת ים המלח'' 225620
אין שום צורך שהם ישנו את שמם.
מותג מצליח לא משנה את שמו.
גם כשהוא עובר מקום, גם כשהוא עובר מדור א' לדור ב'.
תעלת אחרית הימים 172462
מה הקשר בין שימוש לצרכי חקלאות לבין הרעיון המשובח שבסוף הדרך יישפכו מים מותפלים לים המלח? הגישה הירוקה תוקעת גול עצמי עם הצעות כאלה, ולכן לא פלא שגם בנושאים אחרים נוטים להסתכל על הירוקים כעל תמהונים ולא נותנים משקל רב לדעתם, לרעת כולנו. אם כבר, הייתי תומך ברעיון לשפוך קוקה-קולה לים המלח ולראות מי מנצח באינטרקציה של טעם החיים עם ים המוות.
תעלת אחרית הימים 172466
הקשר הוא בשאיבת כמות מים הגדולה מהדרוש לים המלח עצמו, ושימוש באפיק הירדן הדרומי כמוביל מים בכוח הכבידה, כאשר את עודפי המים ינצלו להשקייה חקלאית לאורך הבקעה.
מתקני ההתפלה יכולים לקום באפיק הירדן עצמו, כאשר מהים התיכון עד לירדן יעבור צינור סגור, ובאופן זה גם יהיה שיתוף פעולה עם הירדנים בפרוייקט.
זאת כמובן מעבר לאפשרות הפיתוח התיירותי לאורך הירדן הדרומי, שהיום מהווה את תעלת הביוב הארוכה ביותר בישראל.
אני לא יודע מדוע כל כך מסובך להבין את ההצעה.

ההתייחסות התמהונית היא בעיקרה מצד יזמי נדל''ן ואינטרסטנטים, כדוגמת השר פריצקי והתבטאותו על הירוקים שרוצים להגן על החופית המצוייצת (בתגובה להתנגדות הירוקים לתחנת כח פחמית באשקלון) - זאת מול אזהרות ברורות על הסיכונים הבריאותיים שבהחרפת זיהום האוויר באזור אשקלון כתוצאה מתחנה פחמית, לעומת תחנת כח במחזור משולב (מחז''מ), מבוססת גז טבעי.

זו טקטיקה נפוצה אצל פוליטיקאים, להסיט את הדיון מטענות קשות, לכיוון הנוח להם - שהרי המאבק על תחנת הכוח בכלל לא התייחס לשאלות של שמירת טבע, אלא לשאלות של בריאות הציבור.

גם כאשר ייבשו את החולה, הזהירו שהכי טוב להשאירה במקומה, והדבר נשמע תמהוני ואף אנטי ציוני בעיני המפתחים דאז. בפועל, כתוצאה מהייבוש, שקעו הקרקעות בעמק החולה (כתוצאה מבעירת הכבול המתייבש) מחד, ומאידך חומר אורגני רב נשטף לכינרת וזיהם את מימיה. בסופו של דבר, הוצף מחדש חלק מהעמק, אך כבר אחרי שבוזבז כסף ונכחדו לנצח מספר מיני בעלי חיים ייחודיים לחולה.
תעלת אחרית הימים 328250
במקור הירדן מוביל מים (מתוקים!) לים המלח.
זה לא כל כך קורה עקב סכר שמטרתו למנוע בדיוק את זה.

בעבר בשנים ברוכות גשמים הסכר היה נפתח, וכל שפעת המים היתה זורמת לים המלח.
כיום זה לא קורה כי העודפים (גם כשהם לא עודפים) מועברים לירדן.

אי לכך ובהתאם לזאת ים המלח לא מקבל מים והוא מתייבש.

ההצעה לשפוך מים מותפלים לים המלח רלוונטית בהחלט.
תעלת אחרית הימים 328298
למה מותפלים?
מי הים עולים ועולים .... 78937
ויש חשש רציני ביותר שבעוד כך וכך שנים יציפו את החופים וגם בארץ . להזכירכם החופים בארץ ובעולם מלאים במבנים של מלונות וסתם בתים של עשירים שנחמד להם לגור ליד הים ועל ידי כך הורסים את החוף ואת היכולת של סתם "עמך " להיהנות ממנו. ןזה אומר שהנזק שיגרם בידי העלייה הבלתי פוסקת של מי הים ,תוצר נוסף של ההתחממות תהיה הרסנית במיוחד.
בכל אופן מדען היציע לאחרונה דרך כיצד להתמודד עם אפקט זה ,דרך שנראית פשוטה ומעשית במיוחד , על ידי בניה של שבשבות ליד חוף הים . לדעתי מן הראוי להתחיל לעבוד עליה מיידית , אין אפילו דקה אחת לבזבז.
תודה 96198
אני רוצה להודות לכל מי שתרם לעשות אתר זה. אבל למה לא פרסמתם מהו אפקט החממה בכלל לפני השלכותיו ודרכי מניעתו? אבל בכול זאת באמת עזרתם לי להכין עבודה ולהגיש אותה כשאני בטוחה שאביא ציון "טוב מאוד"
אני חושב כי זו התשובה הסטנדרטית: 96199
יש מאמר שנראה לך שצריך להיות באתר הזה, ולא נמצא? כתבי אותו בעצמך, או עודדי מישהו אחר לכתוב אותו, ושלחי אותו לעורך הראשי:
chiefed@haayal.co.il
על ניצול אנרגיית השמש: 107954
בכנס שנערך לאחרונה בבאר שבע 110243
הובאו בידי חוקרים ראיות למה שאנו מרגישים מידי יום מזה שנים על בשרנו: שמדינת ישראל והאיזור כולו ניכנסו לשלב של התחממות והתיבשות. לדברי החוקרים שלב זה ימשך עוד שנים אולי רבות . הם הביאו לא רק הוכחות אקלימיות אלא גם היסטוריות שהראו שיש כאן מחזוריות . וכך למשל יש עדויות ארכיאולוגיות שישובים ואיזורים שונים שהיו מיושבים בנגב בתקופה הרומית והביזנטית ננטשו בפיתאומיות כנראה בגלל התחממות האיזור.
הבשורה הטובה היחידה שהחוקרים הביאו היא שיש כנראה מאגרי מים גדולים שאפשר לנצל מתחת לחולות הנגב.
פרט לכך החוקרים הביעו את תקוותם שעמי האיזור ילמדו לשתף פעולה כדי להתמודד עם ההתחממות, מסופקני אם משהו מהתקוות אלה יתממש .
בכנס שנערך לאחרונה בבאר שבע 110247
זכור לי כי לפני שלוש שנים פורסם בפתח יומן החדשות ברשת ב' כי נמצא מאגר של מיליארד קוב מים בנגב.
אך נתגלה כי הוא זוהם בכימיקלים ואינו ראוי לשתיה... ככה זה כשצריכים פצצות אטום.
בכנס שנערך לאחרונה בבאר שבע 110251
ככל הידוע לי, מדובר על שני מאגרים שונים.
מאגר מי תהום באזור מישור רותם, זוהם כתוצאה ישירה ממפעלי תעשייה כבדה במישור רותם (פוספטים, רותם דשנים, נגב מינרלים). הזיהום הזה כבר הגיע למעיין עין בוקק 25 ק"מ מצפון-מזרח למישור רותם.
הכור ככל הידוע לי לא השפיע במיוחד.

מאגר אחר שהתגלה הוא באזור דרום הנגב איזור שיזפון ו"הנחלים הגדולים". ככל הנראה, המאגר נמשך גם מעבר לגבול.
גם מאגר זה כקודמו הוא מליח ומחייב התפלה בטרם ניצולו.
הבעיה העיקרית היא שהמאגר לא מתחדש: אלו מים פוסיליים (מאובנים) מתקופות קדומות, ניתן לנצלו רק פעם אחת בלבד.
בכנס שנערך לאחרונה בבאר שבע 111969
אם בכל מקרה צריך להתפיל, מה היתרון שלו על המאגר הבלתי מתכלה ממזרח?
בכנס שנערך לאחרונה בבאר שבע 111970
מן הסתם התכוונת ממערב.
היתרון הוא במליחות נמוכה בהרבה ממי הים התיכון, כך שאם נזניח את עלויות השאיבה ממעמקים ונתייחס רק להתפלה, התפלת המים המליחים זולה יותר.
בכנס שנערך לאחרונה בבאר שבע 111982
מערב. כן. דובי אדיוט.

(לא לציטוט)
בכנס שנערך לאחרונה בבאר שבע 112074
דובי אדיוט. מזכיר את הארי פוטר. עכשיו קח מנורה (או כל חפץ אחר) ותתחיל לחבוט בעצמך עד זוב דם.
משהו קצת אופטימי 129127
אם כי לא שייך ישירות למדינת ישראל: http://www.newscientist.com/news/news.jsp?id=ns99993...
מעניין 129327
ולמרותה ספקנות של המאמר תמהני האם יתכן שהנטייה הגוברת של ילדים ונערים להגיע לבגרות מינית בגילים מוקדמים יותר ויותר יכולה לעזור להם לטווח הארוך להתמודד באיזו צורה עם השינויים האקלימיים ?
אבל כמובן קודם לכן חייבים להיות שינויים מחשבתיים והתנהגותיים שאינם קשורים בבגרות מינית .
ארובות שרב...??? 134970
מישהו יודע מה קורה עם פרוייקט ארובות שרב...? זה נשמע כפתרון אידיאלי לבעיות האנושות, אז מה הסיבה שזה תקוע כ"כ הרבה שנים ואף מדינה בעולם לא מוצאת לנכון לקדם את הנושא?
האם ידוע למישהו מה הסיבות שהרעיון לא ממומש?
אף מדינה בעולם? 135035
אף מדינה בעולם? 135294
לא הבנתי איך זה אמור לספק חשמל 24 שעות ביממה...

האם זה אומר שמדינות בעלות שטחי מדבר לא מאוכלסים גדולים יכולות להפוך למעצמות אנרגיה גם אחרי שיגמר להן הנפט?
מכוניות חשמליות 327213
מחירי הנפט נוסקים לשמיים כמו מטורפים ובאזור המרכז של ישראל כמו במקומות רבים אחרים בעולם רבים מתים מזיהום האוויר. ובכל זאת הפיתרון הברור לבעיית התחבורה : מכוניות חשמליות לכל אדם תקוע . וגם יבוא המכוניות "ההיברידיות " החשמליות למחצה רק מטפטף באיטיות , אם כי אחד הרוכשים המעטים של מכונית זאת בישראל שר התחבורה מאיר שטרית דווקא מרוצה.
לרגל חציית קו ה-‏60 דולאר לחבית נפט הנה סקירה על האופציה שלא נוסתה מספיק , ,ובראש ובראשונה בידי ישראל הזקוקה לאנרגיה חלופית לנפט האופציה של המכונית החשמלית .

ראו : הנה באות המכוניות חשמליות
מכוניות חשמליות 327456
אני מקווה שברור לך שגם חשמל צריך לייצר מאיזשהו מקור אנרגיה.
מכוניות חשמליות 327462
גם אני תמיד התפלאתי על כך. נדמה לי שהטענות בעד מכוניות חשמליות (או מונעות מימן, זה אותו פרינציפ) הם:
1- מכיוון שמדובר בתחנת הכוח מרכזית, אפשר למקם אותה הרחק ממקומות יישוב וכך להקטין את כמות הזיהום המגיעה לערים.
2- באופן דומה, אפשר לפעול נקודתית לסינון הזיהום בתחנת הכוח.
3- תחנות כוח גדולות הם גם יעילות יותר (כלכלה של גדלים).
מכוניות חשמליות 327484
1. לא רלוונטי לישראל.
2. אני לא יודע כמה השימוש בפחם לעומת בנזין משפיע על זיהום הסביבה, בכל מקרה, נראה לי יותר מעשי לכפות תקני זיהום מחמירים על מכוניות מאשר על תחנות כוח. (בנוסח, הפחתת הזיהום בX אחוזים גוררת העלאה של Y אחוזים במחיר הדלק למכונית או של Z אחוזים במחיר קווט"ש).
3. זה הטיעון היחיד שנראה לי ממשי. טיעון הנגד הוא שצפיפות האנרגיה של דלק גבוהה בהרבה משל מצבר (נכון להיום) ולכן צריך להוסיף את חוסר היעילות שבהסעת המצברים ממקום למקום. לעומת זה חישמול קווי רכבת (ואולי אפילו קווי אוטובוס עירוניים) מומלץ בחום.
מכוניות חשמליות 327486
אני לא מסכים שטיעון המרחק לא רלוונטי לישראל. תחנות הכוח הקיימות היום בישראל הם ההוכחה לכך.

בעניין הטיעון השני, אם בנזין יותר נקי, אפשר לבנות תחנת כוח שפועלת באמצעות בנזין (או סולר או אורניום או פיצלי שמן). לא צריך להנעל על פחם. דווקא לי נראה שהרבה יותר קל לפקח על X תחנות כוח מאשר על 10000X מכוניות.

המשקל של המצבר במכונית הוא באמת נכבד, אבל אולי אפשר להרוויח במשקל המנוע.
מכוניות חשמליות 327490
1. תחנות הכוח הקיימות בישראל קרובות מאוד למרכזי אוכלוסיה (חיפה, חדרה, תל אביב, אשדוד ואשקלון).
2. חומר הדלק לתחנות הכוח נקבע ע"י המחיר - בנזין יקר בהרבה מפחם. הבנזין ומערכות הפליטה של המכוניות בימינו מפוקחות וגורמות לזיהום אויר (פר מכונית) נמוך במידה ניכרת לעומת המצב לפני 25 שנים. אני מניח שגם כאן, מעבר לדלק נקי יותר ותכנון מנועים טובים יותר ישפר את המצב בעלות מסויימת. תוחלת החיים הקצרה של מכונית לעומת תוחלת החיים של תחנת כוח מבטיחה שתוך פרק זמן קצר יחסית רוב מוחלט של המכוניות יצייתו לתקן חדש.
בשורה התחתונה חוזרים לשאלה כמה (ומי) צריך לשלם כדי שהאויר יהיה נקי יותר - משתמשי הרכב הפרטי או צרכני החשמל, מה גם שהנסיון מוכיח שיותר קל לחלוב את הנהגים מאשר לריב עם חברת החשמל.
לא רק שהמצבר הוא כבד, הוא מכיל אנרגיה ומאפשר הספק שמאפשר להדליק אורות או להניע את המנוע - לא תמיד את שניהם ביחד. מצברים בשביל נסיעה רצופה שכוללת האצות וטיפוס בעליות מצריך מערכת מצברים כבדה מאוד. יתכן שהטכנולוגיה תתגבר על הבעיתיות ותמציא מצבר חזק וקל, אבל עד אז, אנחנו בצרות.
מכוניות חשמליות 327491
דווקא הקירבה למרכזי אוכלוסיה מוכיחה את הנקודה שלי. בכל אופן, נושא אחר, וקרוב: מה הסיפור עם מכוניות "היברידיות" שבהם יש מנוע בנזין שטוען מצבר? לכאורה, רק הוספנו עוד מתווך בין הבנזין לצמיג, אז למה היצרנים מתגאים ביעילות גבוהה (לפעמים יותר מפי שניים) ביחס למנועי בנזין? ההשערה שלי היא שכאן מדובר על היכולת להחזיק את מנוע הבנזין בסל"ד קבוע למרות שינויי מאמץ של מהמנוע החשמלי.
מכוניות חשמליות 327492
המכוניות האלה טוענות את המצבר באנרגיה הקינטית של המכונית בזמן הבלימה.
מכוניות חשמליות 327493
נדמה לי שזה רק הדובדבן שבקצפת, ושהחיסכון האמיתי נובע מכך שהם מצויידים במנועי בנזין שעוצמתם המקסימלית קרובה לעוצמה הממוצעת הדרושה למכונית ואין צורך להשתמש במנוע הבנזין לצרכי תאוצה.
מכוניות חשמליות 327584
ויקיפדיה מסכימה איתך:
# The internal-combustion engine in a hybrid vehicle is much smaller, lighter, and more efficient than the one in a conventional vehicle, because the engine can be sized for average power demand rather than peak power demand. The power curve of electric motors is better suited to variable speeds and can provide substantially greater torque at low speeds compared with internal-combustion engines.
# Like many electric cars, but in contrast to conventional vehicles, braking in a hybrid is controlled in part by the electric motor which can recapture part of the kinetic energy of the car to partially recharge the batteries. This is called regenerative braking and one of the reasons for the high efficiency of hybrid cars. In a conventional vehicle, braking is done by mechanical brakes, and the kinetic energy of the car is wasted as heat.
אז בסופו של דבר המצב לא משהו 329225
מבין השורות עולה תמונה די פסימית. אני חשבתי שאנרגיית הרוח והשמש הזמינה בארץ היא פחות או יותר בלתי מוגבלת מבחינה מעשית (כלומר, גדולה הרבה יותר מצריכת האוכלוסייה) וכל מה שצריך לעשות זה לנצל אותה. אם אני מבין נכון את המאמר, אז היא די מוגבלת. שליש מהצריכה יכול להיות מסופק ע''י אנרגיית רוח, שליש ע''י אנרגיית שמש, ונניח עוד שליש ע''י מגדלי אנרגייה או משהו כזה. עכשיו קחו בחשבון את העובדה שבלי קשר לזיהום אוויר, הנפט והפחם מוגבלים, וצריכת האנרגייה אמורה לעלות בגלל ריבוי אוכלוסייה, ועלייה ברמת החיים. אפשר רק לקוות שאספקת אנרגייה גרעינית תעשה את העבודה, או שיתגלו מקורות נוספים (אני חשבתי על הרי געש, אבל אין לי שום רעיון מעשי). אחרת נהיה מאוד מוגבלים בעתיד הלא רחוק.
אז בסופו של דבר המצב לא משהו 329389
אפשר גם לנסות להוריד את רמת החיים הממוצעת.
הערכה אופטימית: "אז בסופו של דבר המצב לא משהו" 329458
גם אם מחר בבוקר יתגלה פתרון פלא להתמרת אנרגיה סולרית לאנרגיה זמינה, פתרון שיהיה יעיל, זול, נייד וקל משקל. פתרון זמין בכל שעות היום והלילה, בכל יום מימות השנה ובכל מקום על פני כדור הארץ, עדיין החברה המודרנית לא תוכל לוותר על הנפט. כי את הנפט אנחנו צריכים לא רק בשביל אנרגיה. את הנפט אנחנו צריכים בעיקר בשביל מוצריו - הפלסטיקים למיניהם. מי שחושב שהעולם יכול לוותר היום על ה PVC, על הפוליאתילן ועל חבריהם למשפחת המוצרים הפטרוכימיים, מוזמן לבקש מסבא ג'פטו שיבנה לו מקלדת מעץ.
הערכה אופטימית: "אז בסופו של דבר המצב לא משהו" 329460
יש לך 2,500 דולר? (יותר!)

הערכה אופטימית: "אז בסופו של דבר המצב לא משהו" 329466
ומה עם עכבר?
הערכה אופטימית: "אז בסופו של דבר המצב לא משהו" 329478
למה לעצור שם? http://www.exoticwoodcrafts.com/

(באמת כדאי לעצור)
הערכה אופטימית: "אז בסופו של דבר המצב לא משהו" 340501
בשביל זה שווה להמשיך.
מקלדת לגיקים:
אם כבר 340539
לאחרונה קיבלתי כמתנת יום-הולדת מקלדת כזו: http://img.alibaba.com/photo/11078988/Flexible_Keybo...
אם כבר 340547
מה זה?
אם כבר 340599
מקלדת גמישה. אפשר לקפל ולגלגל אותה, וכך לשאת אותה בקלות לכל מקום. היא גם רחיצה.
אם כבר 340607
אין מלים בפי.
האם היא גם מכבסת, שואבת אבק, ובשלנית גורמה? בקיצור, אפשר להתחתן איתה?
אם כבר 340976
אם אתה מסתפק באתרי XXX כתחליף לסקס.
אם כבר 341006
סקס? פוי. איזה מלים גסות יש לך...
just one word 329501
קראתי שעושים פלסטיקים גם מעמילן.
just one word 329504
העתיד טמון בכימיה (האורגנית). אלא שבחיפוש תחליפים לנפט בתחום האנרגיה משקיעים משאבים רבים. בתחום הפלסטיקה הרבה (הרבה) פחות.
just one word 329513
יש לך מושג כמה מתפוקת הנפט מוקדשת לפטרוכימיה?
אגב, מעמילן גם ניתן(?) להפיק כוהל למנועים.
סכנה חמורה ומידית 374750
להמשך חקר האקלים בישראל ,עם סגירתה הצפוייה של "צומת נאס"א "האירגון שריכז אתה מדיע על המחקרים בנושא ושעם סגירתו הכל צפוי ללכת לאיבוד .
ראו :
סגירתה של צומת נאס"א

אפקט החממה 477378
האם יש קשר בין מחסור האורז לבין התחממות כדור הארץ? אני אשמח אם יענו לי על השאלה תודה ויום העצמאות שמח
אפקט החממה 595016
המחסור באורז ניגרם בגלל התחממות חשבונות הבנקים של ספקולטנטים בשוק האורז העולמי. מאז מחירי האורז ירדו במקצת.

מאז 2008 (השנה בה נשאלה שאלתך) עברו הספקולנטים לתחומים רבים אחרים — כגון ספקולציה במחירי הנדל"ן בארצות הברית, ספקולציות במחירי הנפט, ספקולציות במחירי ניירות ערך ומלוות (השקעות סולידיות ... עלק) — וכדומה.

אשר להתחממות הגלובלית שניצפתה בשנת 2002 (השנה בה התחיל הפתיל). מאז ועד היום עלתה הטמפרטורה הגלובלית בפחות מעשירית מעלה והנה זה פלא: לא קרה שום אסון כתוצאה מכך. בין המעטים שהרוויחו מההפחדות הם אמצעי התישקורת שמוכרים לנו הפחדות כדי שניקנה את השטויות שהם מוכרים לנו.
ער האט געזוגט 598010
"לא קרה שום אסון כתוצאה מכך"

וזו מניין לך? לית מאן דפליג שמאז שנת 2002 אירעו על פני הגלובוס עשרות (ואף מאות) אסונות שמקורם באקלים - בין הבולטים שבהם הצפות רחבות היקף וחסרות תקדים בתאילנד, בסין ובפיליפינים ובצורות חסרות תקדים באפריקה (יש עוד).

לפי מה קבעת שאף אחד מהם לא קשור להתחממות הגלובלית?
ער האט געזוגט 598018
לית מאן דפליג ?
דפליג דפליג ועוד איך דפליג.

חובת ההוכחה היא עליך, לא עלי. לא הוכח שום קשר סיבתי, לפי מודל פיסיקלי-מתמטי מדוייק, שמוכיח קשר בין האסונות האקלימיים לבין התחממות גלובלית משוערת של 0.1 C (עשירית מעלת צלסיוס) בעשר השנים האחרונות. אמרתי "משוערת" מפני שאפילו שיעור ההתחממות הגלובלית לא ניבדק באמינות מספקת. קורלציה, אפילו אם הייתה, שווה בדיוק כמו הוכחה אסטרולוגית שבה קושרים אסונות טבע לצירופי מזלות בשמיים רק משום ששני האירועים חלו בזמן סמוך.

לגבי אסונות אקלימיים, היו המון אסונות כאילו מאז ומעולם ויהיו המון בעתיד. אין שום הוכחה שכמות האסונות האקלימיים היום גדולה יותר מזו שהייתה לפני 100 שנה, לפני 1000 שניה ולפני 10000 שנה.

הדבר היחיד שגדל הוא שיפור טכנולוגיית העיקוב והגדלת האוכלוסיה , מה שמשפיע על מספר האסונות שנירשמים. אם יהיה אסון טבע היום בלאס ווגאס, הוא יגרום נזקים עצומים, אבל אסון טבע לפני 100 שנה באותו מקום לא היה ידוע בכלל, כי היה שם רק מדבר. יתכן שלפני 100 שנה אפילו לא היו יודעים שיש אסון טבע באיזור לאס ווגאס כי המעקב שם היה רופף.

חזרה לעמוד הראשי פרסום תגובה למאמר

מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים