פרקליט השטן 90
על פרקליטים, לקוחות, ותקשורת.

ומי הביא לזיכויך, אם לא אני, שבטיעוני עטפתי את בית המשפט בעלטה? -
מיוחס לקיקרו


שלש פרשיות מסעירות כרגע את המערכת המשפטית: פרשת נתניהו־עמדי, פרשת נמרודי ב', ופרשת איתרי. בשלוש הפרשות מככבים עורכי־דין ידועים: יעקב ווינרוט, דן אבי־יצחק, ודרור חוטר־ישי, בהתאמה.

בכל שלשת המקרים הללו, חרגו עורכי־הדין מתפקידם. הם משמשים גם כדוברים של הנחקרים, וגם כ"ספינרים" - מומחי דעת קהל שתפקידם ליצור דעת קהל אוהדת כלפי מרשם - ולו במחיר של עיוות האמת. דן אבי־יצחק הגדיל ועשה כאשר תקף בתוכנית טלוויזיה את הכתב החוקר, קורבנו של לקוחו. אין צורך במחשבה עמוקה כדי לדעת במי לתמוך בסכסוך הזה - בעיתונאי החוקר חושף השחיתויות, או בעורך־הדין של המושחתים, שנחשד עצמו בשיתוף פעולה עמם.

מצב עגום זה הוא תוצאה של בלבול ערכים. תפקידו של הסניגור הוא לתת סעד משפטי לאדם הנאשם בעבירות פליליות, כדי שאדם זה לא יורשע עקב טעות של המערכת. האמרה "תפקידו של הסניגור הוא להגן על הלקוח" נופחה, עקב השפעה אמריקנית, ל"על הסניגור להזדהות עם לקוחו".

ולא כך היא. הסניגור הוא חלק ממערכת הצדק. תפקידו, בדיוק כמו תפקידו של התובע, הוא לדאוג לכך שהצדק ייעשה. כפי שאנו מצפים מן התובע שלא יעלים ראיות העלולות להביא לזיכויו של הנאשם, עלינו לצפות מהסניגור להמציא לבית המשפט ראיות המרשיעות את לקוחו - אם הוא מודע להן ובית המשפט אינו מודע להן. חובתו הראשונה של עורך־הדין היא למערכת הצדק, לא ללקוחו. עורך־דין המביא, ביודעין, לשחרורו של אדם האשם בפלילים, הוא חלאה.

אבל אנחנו רגילים בדיוק לסוג זה של עורכי־דין. סדרות אמריקאיות והמציאות המשפטית האמריקנית הרגילו אותנו לעורכי־דין שהם שותפים לפשע: הם מסייעים בהעלמת ראיות, הם מזכים רוצחים, הם שותפים לקשר של לקוחם לרמות את מערכת הצדק. מערכת הצדק האמריקנית התעוותה עד כדי כך, שדבר זה נחשב ללגיטימי: בית המשפט נחשב לזירת קרב בין התובע לסניגור, והכל יודעים כי הכל מותר במלחמה, באהבה - וכנראה גם בבית המשפט.

אילו הייתה זו מגיפה אמריקאית בלבד, ניחא. אלא שהיא פלשה גם לחיים הישראליים. עורכי־דין המשתכרים מיליונים חוברים לפוליטיקאים מושחתים, לאנשי־הון מפוקפקים, ולאנשי עולם תחתון (לפעמים קשה להבחין בין השלשה) ועושים את כל הנדרש כדי לזכות אותם. רצוי, אם כן, לתקן את המצב.

יש לערוך שינוי מפליג בחוקים המסדירים את התנהגותם של עורכי־הדין. ראשית, יש להבהיר כי עורך־הדין מחויב, ראשית כל, למערכת הצדק, לא ללקוחו. עורך־דין היודע כי לקוחו אשם, חייב להתפטר, או לנהל קו הגנה המודה באשמה.

שנית, וזה הסעיף הבעייתי יותר, תבוטל זכותו של אדם לבחור לו את עורך־הדין שהוא מעוניין בו. כל אדם זכאי לקבל הגנה משפטית מהמדינה. נמרודי יקבל את אותה הגנה משפטית, את אותה איכות צדק, כמו בוזגלו. עורכי־הדין יקבלו את משכורתם מהמדינה, לא מהלקוח, אם כי לקוחות המסוגלים לעמוד בתשלום שכר עורכי־דין, ישלמו אותו לקופת המדינה. בדרך זו, אפשר למנוע את ההזדהות הנפשעת בין עורך־הדין לבין הנאשם.

אין בכך כדי למנוע את התמחותם של עורכי־דין פרטיים בכל תחום אחר - תחומי חברות, תחומים בין אישיים, תביעות פרטיות, וכן הלאה. אבל את המישור החשוב ביותר, המישור הפלילי, יש להשאיר נקי.

אין ספק שהדבר יפגע בעורכי־דין רבים, שפרנסתם בנויה על בזבוז זמנו של בית המשפט, על חקירה טרחנית ומיותרת של עדים, על סחיבת זמן, על דחיות שונות ומיותרות, על עתירות חסרות טעם - ואכן, תיקון זה מכוון נגדם. מי שהוריד את מקצועו לזנות, אל יתפלא אם מתייחסים אליו כמו לזונה. מי שמרויח את כספו מעיוות דין, אל יתפלא אם פרנסתו נשללת ממנו. הצעת תיקון זו תייעל את מערכת הצדק, תחסוך זמן וכסף, ותבטיח שוויון בפני הצדק.

אבל ההצעה הזו, בפני עצמה, לא תספיק. אם החברה הישראלית לא תשנה את יחסה לפושעים מיוחסים ולפוליטיקאים מושחתים; אם לא תחדל ההערצה לעבריינים, המתבטאת בחשיפת יתר תקשורתית שלהם; אם לקיחת שוחד ונתינתו תמשיך להיראות כדבר של מה בכך, ישנה שיטה טובה הרבה יותר לשיפור מערכת הצדק: לעבור ישירות לבקשיש.
קישורים
מעריב
פרסום תגובה למאמר

פרסומים אחרונים במדור "חדשות"


הצג את כל התגובות | הסתר את כל התגובות

כן, בטח 1141
ההצעה כשלעצמה לא רעה, ואולי יש לשקול אותה בכובד ראש.

אבל הסיכוי שתתקבל בישראל בעשור הקרוב שווה, פחות-או-יותר, לסיכוי שהשמש לא תזרח מחר.
כן, בטח 497708
לגבי "הסיכוי שתתקבל בישראל בעשור הקרוב", הרשה לי להזכיר לך שגם עצם קיומה של מדינת ישראל היה, עד לפני כ-‏100 שנה, חלום שסיכויי הגשמתו קטנים למדי. וכבר אמר דוד בן גוריון, שבמדינת ישראל, מי שלא מאמין בניסים - הוא לא ריאלי.
נאה דרשת 1143
ההצעה אכן נראית יפה, כמאמר שלומי בן יצחק. ברור גם שהוא צודק בכך שהיא לא מעשית בטווח הקרוב, אבל זה לא העיקר: הצעה כזו היא מהפכה בצורת המחשבה של רובנו בתחום זה, ועצם העלאתה היא הישג נאה של יוסי גורביץ'.

אני רוצה להצטרף, ובהזדמנות זו להרחיב את הטענה. לדעתי הגיע הזמן שנפסיק לקדש את השוק החופשי. בהמון תחומים השוק החופשי אינו ערך, אלא במקרה הטוב ביותר פשרה סבירה עם אילוצים פרקטיים. עריכת דין היא רק מקרה אחד מרבים שבו היד הנעלמה של השוק נותנת סטירות כואבות למוסר ולצדק.
נאמנות למערת או ללקוח? 1151
אתה כותב שעל עורך הדין להיות נאמן ראשית כל ל"צדק".
וכיצד אמור להחליט עורך הדין מהו הצדק?

אפילו בית המשפט אינו אמור להכריע בסוגיה זו, אלא רק בסוגיה הפשוטה הרבה יותר של בירור עבירות על חוקי המדינה.

אותם חוקים נחקקו ע"י בית המחוקקים, כנציגו
של הציבור ומגדירים בניסוחים ברורים(ולפעמים מעורפלים משיקולים קואליציונים)
את אותו ה"צדק".רק הציבור בכללו הוא שיכול ורשאי להגדיר את ה"צדק" המונהג במדינה, שהרי זה נגזר ישירות מהמוסר המקובל ולכן סובייקטיבי בעליל.

יוצא מן הכלל אחד הוא בית המשפט העליון בשבתו כבית דין גבוה לצדק, בג"צ.
וגם לבג"צ אין חופש מחוקי המדינה והוא חייב לפסוק בגבולותיהם.
בזמן האחרון אנחנו עדים לתגובה החריפה שמתעוררת כאשר בג"צ בוחר כן להגדיר מושגים כמו מוסר וצדק, בין שתגובה זו מוצדקת ובין שלא.

מחויבותו הראשונה של הסנגור צריכה להיות לקוחו בלבד.
זאת על מנת להבטיח סיכוי מלא לעשיית צדק בעבור הנאשם.
קביעה זו מתבססת על העקרון "עדיף לשחרר מאה פושעים מאשר לכלוא חף-מפשע אחד".
עקרון זה הוא הבסיס עליו מושתת מערכת הצדק, הוא זה המאפשר לה להיות כזו.

בנושא החלת פיקוח על העסקת עורכי-דין אומר רק שדעתי בנושא היא שמעורבות המדינה בחייהם של האזרחים צריכה להיות מגבילה רק במידה שאי מעורבות פוגעת בצורה לא מאוזנת באזרחים אחרים.

פגיעה בזכות שלי להשיג הגנה טובה ככל שאוכל מפני תביעה רק בגלל שמישהו אחר אינו יכול להרשות לעצמו את אותו טיב ההגנה מקבילה *לחלוטין* לתביעה שלא אוכל במסעדות יקרות מכיוון שיש עניים הרעבים ללחם.

זכותו של אזרח להנות מפרי עמלו, גם לא אופן שוויוני.
לפחות במדינות שאינן מוגדרות סוציאליסטיות או קומוניסטיות (או סתם דיקטטוריות, אבל מסיבות שונות לגמרי).

חובתה של המדינה, מצד שני, להעניק לכל אדם אשר אינו יכול להעסיק עורך דין הגנה מטעמה.
לשם כך קיים מוסד הסניגוריה הציבורית.
נאמנות למערת או ללקוח? 1157
מעניין ואני הייתי בטוח שמטרת בית המשפט זה לעשות סדר ולא צדק.

האם חוק מסוים גורם לסדר במדינה או לצדק?

האם זכאי פושע לסנגור?
הרי לפי הבנתי יוסי טוען שהסנגור לא אמור להגן עליו במידה והוא יודע כי האיש פושע אלא להתפטר מצד אחד או לגרום לכך שהאדם יצא אשם.

אם כך האם יש להגן על פושע!
ואם עורך הדין טעה ורק חשב שהאדם שעליו הוא מגן הוא פושע (הייתי בטוח שבת המשפט הוא זה שצריך להכריע בנושא ולא עורך דין זה או אחר.

בקשר לבתי החולים האם אזרח אינו יכול לגשת לבית חולים פרטי אם יש לו את הכסף?

ואומר שוב אין מטרת בית המשפט לצדק כיוון שצדק הוא לא מוסג אבסולוטי.
תפקידו ליצור סדר.
נאמנות למערת או ללקוח? 1162
לעורך דין שחושב שהלקוח שלו אשם אסור להגן עליו. נקודה. אם הוא טועה, הלקוח לכל היותר הרוויח עורך דין שמאמין שהוא זכאי.
1152
עלול להיווצר מצב של ניגוד אינטרסים בכל תביעה נגד המדינה או רשויות ממשלתיות.
פרשת נימרודי מורכבת בהרבה ממה שנראה בתקשורת.
מעורבים בה - ידיעות אחרונות שמתקשר גם לפרשת נתניהו וגם דרך ג'ודי ניר שלום מוזס לפרשה החדשה ישנה של אירן קונטרס.
מיותר לציין שהעיתונאי אברמוביץ' לא נפרד בשלום ממעריב כך שיש טעם לפגם בנוכחותו בראיון עם דן אבי יצחק (פרשת בראון חברון) דבר שנוצל בציניות עד תום ע''י דן אבי יצחק.
לבעלה של ג'ודי ניר שלום מוזס אינטרס ברור בסילוקו של נתניהו סופית מהזירה (דבר מבורך כשלעצמו לטעמי) והפלא ופלא ידיעות יזם חקירה שהובילה לפרשה המגוחכת במידת מה.
היום נקשר חוט נוסף ומר עמירם ניר ז''ל הוזכר עם החרמת המסמכים הקשורים לפרשת אירן קונטרס.
פרט מעניין נוסף הוא שמרבית ה''סורחים'' עד כה הם שוטרים ואולי פרקליטים (אנשי החוק)
בעיני מצטייר נמרודי (הבן) כאיש שניסה להסיג מידע בצורה פסולה למטרות פסולות ולכשנחשף נכנס ללחץ הפרשה כנראה העירה ספיחים מהעבר וכעת קשורים בה אינטרסים של המון גורמים ובהם גם מדינות זרות.
הייתי נזהר מאוד מלחרוץ משפט על משהו מהמעורבים בפרשה לדעתי -
אנחנו רואים בכל שלוש הפרשות - נמרדי, נתניהו וכעת נמרודי האב (אירן קונטרס) את קצה הקרחון של מאבק איתנים בין קבוצות השולטות בארץ.
אתה חי בארץ הפנטזיה 1153
תפקידו של עוכר דין הוא להגן על הלקוח. אפילו לאייכמן הוצב עורך דין

באשר להצעה, איפו אתה חי ? נמרודי ואני מקבלים את אותה איכות של טיפול רפואי ? אותו שירות ממוסדות ציבור ? רוצה לחלום, בבקשה, אבל אל תבזבז על זה מילים. אפילו אם יתקבל כזה רעיון, רוא רק יוריד את קניית האיכות אל השוק השחור
אתה חי בארץ הפנטזיה 1155
כשרוטשילד מקבל טיפול רפואי מצויין, אתה לא נפגע מכך. כאשר הרוצח ההיפותטי רוטשילד מקבל סעד משפטי מצויין עד כדי שחרורו ממעצר, אתה, אני, וכל אזרח במדינה, נפגעים גם נפגעים מהיותו של רוצח חופשי להמשיך בענייניו.
התוצאה המיידית של היכולת לקנות חופש, היא איפה ואיפה במערכת המשפט, ואיבוד האמון במערכת המשפטית.
לכן הצעתו של יוסי אכן חשובה, אפילו אם, כפי שצויין, סיכוייה להתקבל בישראל הם די בלתי-קיימים.
חשוב האיזון בפגיעה. 1159
הפגיעה לציבור מכך שפושע אשר יכול להרשות לעצמו עורך-דין מוכשר יצא זכאי אע''פ שהוא אשם אינ שקולה, לדעתי, לאפשרות שבגלל מינוי כפוי של עורך דין כושל יכנס אזרח חף-מפשע לכלא (או יענש בכל צורה אחרת).

כמו כן, אדם יכול לצאת זכאי בבית משפט, לפחות ע''פ החוק, רק אם לא הצליחו להביא מספיק הוכחות לאשמתו, מעבר לכל ספק סביר.

עורך דין טוב יכול רק למצוא את הספק הסביר, לא להמציא אותו.
אדם אשם יצא אשם (ראה ערך דרעי), גם אם סוללת עורכי דין תמשוך את העניין שנים ותנסה לערפל אותו.

העובדות, באם הן ידועות, אינן משתנות.
אם הן אינן ידועות הרי שעל האדם לצאת זכאי.

אינני חושב שהחופש נקנה.
לכל היותר נקנית היכולת שלא ליפול קורבן להאשמת שווא או לטעות.
צדק צדק תרכוש 1166
נכון שעדיף שמאה אנשים אשמים יהיו חופשיים מאשר שחף מפשע אחד יכנס לכלא. אבל מה לזה ולאמצעי תשלום? הרי בשיטה המוצעת על-ידי גורביץ' עדיין עורך-דין מוכשר (דן אבי-יצחק?) ימשיך לשרת לקוחות, אלא שאלו יהיו לקוחות מכל חתך האוכלוסיה, ללא עדיפות לעשירים.

נכון שעשירים יכולים לקנות שירות רפואי טוב יותר. גם זה בעייתי, אבל בכל מקרה ענייני משפט שונים באופן תהומי. במשפט פלילי אדם עומד מול המדינה. אם כסף יכול לקנות עמידה איתנה יותר, הרי שנוצר כאן בפועל מצב שבו המדינה "מעדיפה" עשירים במובן מסוים. זה דומה יותר לסידור שבו עשירים יוכלו לקנות יותר זכות הצבעה בבחירות. (וגם זה קורה, למרבה החרדה - ע"י תרומות לפוליטיקאים).

לבסוף, כדאי לציין שבשיטה כפי שמציע גורביץ', ברור שגם מצד התביעה לא יהיה דחף להרשיע בכל מחיר (כפי שבמידה מסויימת קורה היום, כאשר המשפט הופך בהכרח לזירת תפוס-כפי-יכולתך בין הפרקליטים משני הצדדים). לכן הסיכון להרשעת שווא לא יגדל.
סוציאליזם 1170
ומי אמר שיש לכפות שוויון?
(אם זו דעתך הרי שהמשך התגובה מיותר מבחינתך).

על המדינה לדאוג לכך שלכל אזרח יהיה ייצוג הולם, אם וכאשר יאלץ לעמוד בפני בית דין.
אין זה מתפקידה, לעניות דעתי, למנוע ממי שיכול להרשות זאת לעצמו לבחור בייצוג הטוב ביותר.

אין זה גם מוצדק, במקרה זה,להתיר לה לפגוע בחופש העיסוק של מי שעריכת הדין היא כשרונו ולמנוע ממנו למצות את יכולתו (האין זו אחת ממטרותיהם החשובות של רוב בני האדם?).

ואזכיר שוב לסיום את דוגמת "ארוחות היוקרה" שהעליתי בתגובה קודמת.
כפיית שוויון אינה אפשרית וגם אינה רצויה, לפי תפיסתי לפחות, בכל תחום פרט לשוויון בפני החוק.

אינני יודע מה מניע אותך לחשוב שזירת ה"תפוס כפי יכולתך", כדבריך, תעלם.
מה שמניע את רוב האנשים אשר עושים את עבודתם בלהט אמיתי כגון זה שאתה מתאר הוא הרצון להיות טובים במה שהם עושים, או טובים יותר מאחרים.
השאיפה הזו לא תשתנה בכהוא זה.
שווים ושווים יותר 1189
על כפיית שוויון: כל הרעיון של מדינת רווחה הוא ריסון הנטייה הטבעית לאי-שוויון. במילים אחרות, כפיית שוויון, חלקי אמנם. במובן זה, כל המדינות המתוקנות ורבות מהמדינות הפחות מתוקנות בעולם כופות שוויון. ניתן כמובן להתווכח על המידה, האופן והתחומים.

על "תפוס כפי יכולתך": במשפט דמיאיניוק זכה עו"ד מיכאל שקד, ראש התביעה, להערכה רבה כאשר גילה באוקראינה ראייה מכריעה ל*חפותו* של הנאשם והביא אותה לידיעת בית המשפט. ההערכה הזו נבעה מההכרה שעורך דין אחר, בנסיבות אחרות (כאן היה תלוי ועומד עונש מוות) אולי היה נוהג אחרת.
מה אני רוצה להגיד בזה? נכון שרצונם של עורכי דין, בשיטת גורביץ', יהיה להיות טובים במה שהם עושים, אלא שהקריטריון ל"טובים" יהיה (יש מקום לקוות) שונה: לאו דווקא "מנצחים בקרב" אלא תורמים לצדק.

על חופש העיסוק: זה קצת עניין של הרגלים. המדינה מחזיקה, למשל, מונופול על השיטור: לצד המשטרה הציבורית לא פועלים "שוטרים פרטיים". יש אמנם מאבטחים וחוקרים פרטיים, אבל סמכויותיהם (שימוש בנשק, מעצר, חדירה לפרטיות) אינן חורגות משל כל אדם פרטי, ומכאן מצומצמות בהרבה מאלה של "המשטרה הלאומית". גם איש עשיר שבטחונו או רכושו בסכנה רשאי, ובצדק, לצפות להגנת משטרת ישראל.

והקשר בין שיטור ועריכת דין הוא הדוק: כתבת שהשוויון היחיד שצריך להיות ממוסד הוא שוויון בפני החוק; והרי על זה בדיוק אנחנו מדברים! שוויון לא רק בניסוח החוק, אלא גם במימושו בפועל, ובמידת ההגנה שזוכה לה הפרט מידי החוק.
שווים ושווים יותר 1197
בענין משפטו של איוון דמניוק:

"לחפותו של הנאשם" לא, אלא לטעות בזיהויו. הנאשם לא היה, כנראה (הוא זוכה "מחמת הספק") איוואן האיום. אבל הוא כן היה, כנראה, פושע מלחמה נאצי זוטר. העובדה שלא נשפט על כך מעוררת תמיהות, וההסבר היחיד הוא המהלך העקום של המשפט מיומו הראשון: ההגנה הודיעה שהיא *מסכימה* לכך שאיוואן האיום היה פושע מלחמה, וטענתה היתה שיש להתמקד בזיהוי. בלבד. אבל התביעה התעקשה להציג את כל פשעיו של איוון האיום בפרטי פרטים, *לפני* שהוכיחה כי הנאשם הוא אכן איוון האיום. פרופ' עוזי אורנן, אגב, בספרו "ציפורניו של אשמדאי", טוען כי הסיבה לדרך העקומה של ניהול המשפט היתה אינטרס חינוכי-לימודי: ביקורים בבית-המשפט ושמיעת עדויות ניצולי שואה היו התחליף דאז לנסיעות לפולין של היום.
צדק צדק תרכוש 608749
אם תתקבל הצעתו של יוסי גורביץ, סביר להניח שהאבי-יצחקים פשוט לא יפנו למשפט הפלילי.
אבל באופן עקרוני, לפי הגישה הזו, למה צריך בכלל תביעה והגנה? אפשר להעביר ממילא את התפקידים שלהם לשופטים.
צדק צדק תרכוש 608849
שאלה טובה. אני יכול להתחיל לענות תשובות חלקיות, אבל אני כרגע עייף מדי. במקום זה אני רוצה להפנות את השאלה לצד השני, מי שחושב שחלוקה לתביעה והגנה זה טוב. למה זה טוב? מה היתרון של זה על פני שיטה שבה יש חוקרים ושופטים בלבד, ותפקיד שניהם לראות את הנושא מכל צדדיו ולחתור לאמת?
צדק צדק תרכוש 608865
לי קל לענות, כי אני עדיין מחזיק בגישה הקפיטליסטית המיושנת של ''תחרות'' בין קטגוריה מטעם המדינה והגנה מטעם הנאשם. אופיה של תחרות כזו יוביל לבירור הטוב ביותר של ''הצדק'', במובן של בירור אשמת הנאשם. אולי אפשר אפילו לשפר את הצד השני אם ניקח עורכי דין פרטיים גם לצד התביעה (אתה ודב היכרתם לי את השיטה ב''רמפול''). ''הצדק'' של דב (וגם של יוסי, נדמה לי) הוא צדק של שוויון בין עשירים ועניים שמושג בהעלאת הסיכוי של כולם להרשעה שאינה צודקת.
צדק צדק תרכוש 608869
כדי לשפר את תפקודו של היועץ המשפטי לממשלה לקחו עורך דין פרטי.
צדק צדק תרכוש 608870
זה לא ממש קשור, אתה יודע. משמונה היועץ הוא אינו עורך דין פרטי עוד. גם לבית המשפט מונו שופטים שהיו עורכי דין פרטיים בעברם.
צדק צדק תרכוש 608872
על פי התנהגותו הוא כן. הרעיון להביא עורך דין מהמגזר הפרטי מקודם לא מהיום על ידי אותם אנשים שהם בעד הפרטת התביעה הכללית.
צדק צדק תרכוש 608873
שיהיה.
צדק צדק תרכוש 608875
שוב, למה שיהיה יותר סיכוי להרשעה בלתי צודקת? אני מציע שגם לא יהיה צד תביעה שיראה כמטרתו להשיג הרשעה.

מחוץ לבית המשפט יש מנגנוני שיפוט שאפשר היה לדמיין אותם עובדים בשיטת קטגור וסנגור, והם לא - הם עובדים בשיטת חתירה לקונצנזוס, או בשיטה של חבר שופטים שכל אחד אומר את דעתו ונימוקיה (בלי לקבוע מראש מה היא אמורה להיות) ומישהו מכריע. למשל, שיפוט מאמרים אקדמיים, ועדות קבלה שונות, ואפילו בבית המשפט עצמו בין השופטים - אם יש שלושה שופטים, מדוע לא יהיה אחד מהם "סנגור", שני "קטגור" ואב בית הדין יכריע? אלה, אגב, לא שאלות שהן טיעון נגד, אני פתוח לאפשרות שבאמת כל אלה היו משתפרים בשיטת התחרות.

לזכותך, פה באייל אנחנו אומרים "אין סכין מתחדדת אלא בירך של חברתה", ואני מסכים. אבל זה טוב - לעומת מה? עדיף לעמת דעות עם בעלי דעות מנוגדות מאשר לשמור אותן לעצמך, אבל נדמה שעוד יותר טוב - וגם זה קורה באייל - כשהצדדים מבררים סוגיה בלי דעה מראש, או פתוחים לשנות את דעתם (כי הם חותרים לאמת), ולא רואים מתפקידם לנצח בויכוח עבור הדעה שאיתה הם באו מראש.
צדק צדק תרכוש 608890
הפסקה האחרונה משכנעת מאוד, אהל היא דורשת שופטים ברמתם של הטובים שבמגיבים כאן. כשהשופטים אינם כאלה, תהיה קטסטרופה.

חוץ מזה, דעתי לא נוחה מכך שלנאשם אין כאן פתח של ממש לטעון בזכות עצמו. אבל זה כבר טיעון חדש.
צדק צדק תרכוש 608882
>עורכי דין פרטיים גם לצד התביעה

אולי צריך להטיל מס מיוחד על נאשמים, בגובה אחוז מסוים מהוצאות ההגנה שלהם, שיועבר לשימוש התביעה.
צדק צדק תרכוש 608883
אתה מתכוון ברצינות או באופן סרקסטי?
צדק צדק תרכוש 608895
אני לא בטוח בעצמי.
אתה חי בארץ הפנטזיה 1183
כאשר רוטשילד מקבל טיפול רפואי מעולה, המשאבים שהוקצו לו יכלו לעזור לאנשים אחרים, שאולי ראויים יותר ממנו לכך.

ברמה העקרונית, למסעודה משדרות ולרקנאטי מקיסריה מגיע אותה רמה של מזון , אותה רמה של טיפול רפואי, אותו שרות של המשרדים הציבוריים, אותה איכות כבישים.
בפועל, אנחנו יודעים מי מקבל מה.

ג'ורג ברנרד שו אמר פעם שמי שבגיל עשרים אינו קומוניסט אין לו לב, ומי שבגיל חמישים עדיין קומוניסט אין לו שכל. אני קרוב יותר לחמישים מאשר לעשרים, חושבני שהכותב המצויין !!! של המאמר והעורך המעולה !!! של המגזין קרובים עדיין יותר לעשרים מאשר לחמישים
שפטו דל ויתום, עני ורש הצדיקו 497709
על החובה לתת סיוע משפטי הולם לעניים במשפט העברי, ראו http://tora.us.fm/tnk1/kma/qjrim2/siua_mjpti.html .
אתה חי בארץ הפנטזיה 1163
גם לאייכמן הגיע עורך דין, נכון. אני רוצה רק להזכיר, שהוא נעזר בעורך דין גרמני, משום שלא היה ולו ישראלי אחד שלא האמין באשמתו.
הרשו לי לדבר בשם השטן 1240
כל הכבוד לך. הצלחת שוב להמציא דעה מקוממת במיוחד.
מהי, לדעתך, מהותו של חופש העיסוק ושל חופש בכלל?
מדוע שעורך דין יתאמץ להגן על לקוח בצורה טובה כאשר ממילא הוא שכיר כפוי של המדינה?
ולמה להסתפק בעורכי דין? מדוע לא נעביר כולנו את משכורותינו בשלמותן למדינה, והיא תדאג לנו לעורכי דין, רופאים, לחם, שוחד לפקידים, וממה שישאר נקבל כולנו מחשבים, שבהם נגלוש באותם אתרים, ונקרא את אותו עיתון (שייקרא "פראבדה")?

ומדוע שנעבוד בכלל? בואו נרבוץ כל היום במיטותינו, ונמתין שהמדינה תמלא את חובותיה כלפינו.

דרך אגב, גם עורך דין שמאמין שלקוחו אשם צריך להמשיך ולייצגו, משום שאשם/לא אשם אינה ההחלטה היחידה שצריכה להילקח בחשבון. יש גם טיעונים לעונש, נסיבות מקילות וכדומה. למרות אי הנחת שלך, נראה שהמערכת מוצאת בדרך כלל את האשמים.
הרשו לי לדבר בשם השטן 1244
לחופש העיסוק יש מגבלות. למשל, לא מקובל לאפשר סחר בנשק גרעיני, או אפילו בדברים מזיקים מעט פחות, כמו סמים קשים. וזכור לי, אמנם במעורפל, שהמדינה שחרתה את "חופש העיסוק" על דיגלה, יצאה למלחמה - בשם החופש! - בחופש העיסוק של סוחרי העבדים. כלומר, מוסכם על כולם שיש דברים שהמדינה איננה מתירה מסחר בהם. אני רוצה שהיא תאסור מסחר בצדק.

מדוע שעורך דין יגן על לקוחו בנאמנות? משום שיש להניח שכשהוא בחר להיות עורך דין פלילי, הוא ידע שזה מה שהוא הולך לעשות, שזה תפקידו. אם נמשיך את קו החשיבה הזה, מדוע שחייל יגן על גבול הצפון? התשלום שם ממש חרא, פחות משכר מינימום. למה להתאמץ?

כפי שכתבתי, עורך דין שיודע שלקוחו אשם, צריך להתפטר, *או לנהל קו הגנה שמודה באשמה*. טיעונים לעונש ונסיבות מקילות הם בדיוק מה שאני מדבר עליהם.
אין קטגור נעשה סניגור 497707
המדינה היא התובעת, ולכן יש בעיה בכך שהיא תהיה אחראית גם על ההגנה.

נניח שממשלה מושחתת מחליטה לתבוע אדם חף מפשע מסיבות פוליטיות. כדי לוודא שהשופטים ירשיעו אותו, היא ממנה לו עורך-דין מטעמה, שמשתף איתה פעולה ומייצג את הנאשם בצורה גרועה במיוחד. הנאשם רוצה לשכור עורך דין אחר, פרטי, אבל החוק שלך לא מאפשר לו. זו סכנה חמורה לצדק.

כדי למנוע את הסכנה, אני מציע שני תיקונים בהצעה:
* עורך-הדין שיתמנה להגן על כל נאשם ייבחר בהגרלה, מבין כל עורכי הדין הרשומים בלשכת עורכי הדין.
* השעות שישקיע בייצוג ייחשבו לו כשירות מילואים, הוא יקבל עליהן שכר ממחלקת מילואים בביטוח לאומי.
אין קטגור נעשה סניגור 497862
אתה מגדיר את המדינה כאישיות או לפחות כתאגיד - זה כמובן איננו נכון. למשל, הפרקליטות איננה שווה למישרד הבטחון וכד'. במדינה יכולות להיות שתי מערכות שלא רק שאין קשר ביניהן אלא שאחת מבקרת את השניה או אף פועלת נגדה.

חזרה לעמוד הראשי פרסום תגובה למאמר

מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים