בתשובה לדובי קננגיסר, 02/12/99 19:49
חשוב האיזון בפגיעה. 1159
הפגיעה לציבור מכך שפושע אשר יכול להרשות לעצמו עורך-דין מוכשר יצא זכאי אע''פ שהוא אשם אינ שקולה, לדעתי, לאפשרות שבגלל מינוי כפוי של עורך דין כושל יכנס אזרח חף-מפשע לכלא (או יענש בכל צורה אחרת).

כמו כן, אדם יכול לצאת זכאי בבית משפט, לפחות ע''פ החוק, רק אם לא הצליחו להביא מספיק הוכחות לאשמתו, מעבר לכל ספק סביר.

עורך דין טוב יכול רק למצוא את הספק הסביר, לא להמציא אותו.
אדם אשם יצא אשם (ראה ערך דרעי), גם אם סוללת עורכי דין תמשוך את העניין שנים ותנסה לערפל אותו.

העובדות, באם הן ידועות, אינן משתנות.
אם הן אינן ידועות הרי שעל האדם לצאת זכאי.

אינני חושב שהחופש נקנה.
לכל היותר נקנית היכולת שלא ליפול קורבן להאשמת שווא או לטעות.
צדק צדק תרכוש 1166
נכון שעדיף שמאה אנשים אשמים יהיו חופשיים מאשר שחף מפשע אחד יכנס לכלא. אבל מה לזה ולאמצעי תשלום? הרי בשיטה המוצעת על-ידי גורביץ' עדיין עורך-דין מוכשר (דן אבי-יצחק?) ימשיך לשרת לקוחות, אלא שאלו יהיו לקוחות מכל חתך האוכלוסיה, ללא עדיפות לעשירים.

נכון שעשירים יכולים לקנות שירות רפואי טוב יותר. גם זה בעייתי, אבל בכל מקרה ענייני משפט שונים באופן תהומי. במשפט פלילי אדם עומד מול המדינה. אם כסף יכול לקנות עמידה איתנה יותר, הרי שנוצר כאן בפועל מצב שבו המדינה "מעדיפה" עשירים במובן מסוים. זה דומה יותר לסידור שבו עשירים יוכלו לקנות יותר זכות הצבעה בבחירות. (וגם זה קורה, למרבה החרדה - ע"י תרומות לפוליטיקאים).

לבסוף, כדאי לציין שבשיטה כפי שמציע גורביץ', ברור שגם מצד התביעה לא יהיה דחף להרשיע בכל מחיר (כפי שבמידה מסויימת קורה היום, כאשר המשפט הופך בהכרח לזירת תפוס-כפי-יכולתך בין הפרקליטים משני הצדדים). לכן הסיכון להרשעת שווא לא יגדל.
סוציאליזם 1170
ומי אמר שיש לכפות שוויון?
(אם זו דעתך הרי שהמשך התגובה מיותר מבחינתך).

על המדינה לדאוג לכך שלכל אזרח יהיה ייצוג הולם, אם וכאשר יאלץ לעמוד בפני בית דין.
אין זה מתפקידה, לעניות דעתי, למנוע ממי שיכול להרשות זאת לעצמו לבחור בייצוג הטוב ביותר.

אין זה גם מוצדק, במקרה זה,להתיר לה לפגוע בחופש העיסוק של מי שעריכת הדין היא כשרונו ולמנוע ממנו למצות את יכולתו (האין זו אחת ממטרותיהם החשובות של רוב בני האדם?).

ואזכיר שוב לסיום את דוגמת "ארוחות היוקרה" שהעליתי בתגובה קודמת.
כפיית שוויון אינה אפשרית וגם אינה רצויה, לפי תפיסתי לפחות, בכל תחום פרט לשוויון בפני החוק.

אינני יודע מה מניע אותך לחשוב שזירת ה"תפוס כפי יכולתך", כדבריך, תעלם.
מה שמניע את רוב האנשים אשר עושים את עבודתם בלהט אמיתי כגון זה שאתה מתאר הוא הרצון להיות טובים במה שהם עושים, או טובים יותר מאחרים.
השאיפה הזו לא תשתנה בכהוא זה.
שווים ושווים יותר 1189
על כפיית שוויון: כל הרעיון של מדינת רווחה הוא ריסון הנטייה הטבעית לאי-שוויון. במילים אחרות, כפיית שוויון, חלקי אמנם. במובן זה, כל המדינות המתוקנות ורבות מהמדינות הפחות מתוקנות בעולם כופות שוויון. ניתן כמובן להתווכח על המידה, האופן והתחומים.

על "תפוס כפי יכולתך": במשפט דמיאיניוק זכה עו"ד מיכאל שקד, ראש התביעה, להערכה רבה כאשר גילה באוקראינה ראייה מכריעה ל*חפותו* של הנאשם והביא אותה לידיעת בית המשפט. ההערכה הזו נבעה מההכרה שעורך דין אחר, בנסיבות אחרות (כאן היה תלוי ועומד עונש מוות) אולי היה נוהג אחרת.
מה אני רוצה להגיד בזה? נכון שרצונם של עורכי דין, בשיטת גורביץ', יהיה להיות טובים במה שהם עושים, אלא שהקריטריון ל"טובים" יהיה (יש מקום לקוות) שונה: לאו דווקא "מנצחים בקרב" אלא תורמים לצדק.

על חופש העיסוק: זה קצת עניין של הרגלים. המדינה מחזיקה, למשל, מונופול על השיטור: לצד המשטרה הציבורית לא פועלים "שוטרים פרטיים". יש אמנם מאבטחים וחוקרים פרטיים, אבל סמכויותיהם (שימוש בנשק, מעצר, חדירה לפרטיות) אינן חורגות משל כל אדם פרטי, ומכאן מצומצמות בהרבה מאלה של "המשטרה הלאומית". גם איש עשיר שבטחונו או רכושו בסכנה רשאי, ובצדק, לצפות להגנת משטרת ישראל.

והקשר בין שיטור ועריכת דין הוא הדוק: כתבת שהשוויון היחיד שצריך להיות ממוסד הוא שוויון בפני החוק; והרי על זה בדיוק אנחנו מדברים! שוויון לא רק בניסוח החוק, אלא גם במימושו בפועל, ובמידת ההגנה שזוכה לה הפרט מידי החוק.
שווים ושווים יותר 1197
בענין משפטו של איוון דמניוק:

"לחפותו של הנאשם" לא, אלא לטעות בזיהויו. הנאשם לא היה, כנראה (הוא זוכה "מחמת הספק") איוואן האיום. אבל הוא כן היה, כנראה, פושע מלחמה נאצי זוטר. העובדה שלא נשפט על כך מעוררת תמיהות, וההסבר היחיד הוא המהלך העקום של המשפט מיומו הראשון: ההגנה הודיעה שהיא *מסכימה* לכך שאיוואן האיום היה פושע מלחמה, וטענתה היתה שיש להתמקד בזיהוי. בלבד. אבל התביעה התעקשה להציג את כל פשעיו של איוון האיום בפרטי פרטים, *לפני* שהוכיחה כי הנאשם הוא אכן איוון האיום. פרופ' עוזי אורנן, אגב, בספרו "ציפורניו של אשמדאי", טוען כי הסיבה לדרך העקומה של ניהול המשפט היתה אינטרס חינוכי-לימודי: ביקורים בבית-המשפט ושמיעת עדויות ניצולי שואה היו התחליף דאז לנסיעות לפולין של היום.
צדק צדק תרכוש 608749
אם תתקבל הצעתו של יוסי גורביץ, סביר להניח שהאבי-יצחקים פשוט לא יפנו למשפט הפלילי.
אבל באופן עקרוני, לפי הגישה הזו, למה צריך בכלל תביעה והגנה? אפשר להעביר ממילא את התפקידים שלהם לשופטים.
צדק צדק תרכוש 608849
שאלה טובה. אני יכול להתחיל לענות תשובות חלקיות, אבל אני כרגע עייף מדי. במקום זה אני רוצה להפנות את השאלה לצד השני, מי שחושב שחלוקה לתביעה והגנה זה טוב. למה זה טוב? מה היתרון של זה על פני שיטה שבה יש חוקרים ושופטים בלבד, ותפקיד שניהם לראות את הנושא מכל צדדיו ולחתור לאמת?
צדק צדק תרכוש 608865
לי קל לענות, כי אני עדיין מחזיק בגישה הקפיטליסטית המיושנת של ''תחרות'' בין קטגוריה מטעם המדינה והגנה מטעם הנאשם. אופיה של תחרות כזו יוביל לבירור הטוב ביותר של ''הצדק'', במובן של בירור אשמת הנאשם. אולי אפשר אפילו לשפר את הצד השני אם ניקח עורכי דין פרטיים גם לצד התביעה (אתה ודב היכרתם לי את השיטה ב''רמפול''). ''הצדק'' של דב (וגם של יוסי, נדמה לי) הוא צדק של שוויון בין עשירים ועניים שמושג בהעלאת הסיכוי של כולם להרשעה שאינה צודקת.
צדק צדק תרכוש 608869
כדי לשפר את תפקודו של היועץ המשפטי לממשלה לקחו עורך דין פרטי.
צדק צדק תרכוש 608870
זה לא ממש קשור, אתה יודע. משמונה היועץ הוא אינו עורך דין פרטי עוד. גם לבית המשפט מונו שופטים שהיו עורכי דין פרטיים בעברם.
צדק צדק תרכוש 608872
על פי התנהגותו הוא כן. הרעיון להביא עורך דין מהמגזר הפרטי מקודם לא מהיום על ידי אותם אנשים שהם בעד הפרטת התביעה הכללית.
צדק צדק תרכוש 608873
שיהיה.
צדק צדק תרכוש 608875
שוב, למה שיהיה יותר סיכוי להרשעה בלתי צודקת? אני מציע שגם לא יהיה צד תביעה שיראה כמטרתו להשיג הרשעה.

מחוץ לבית המשפט יש מנגנוני שיפוט שאפשר היה לדמיין אותם עובדים בשיטת קטגור וסנגור, והם לא - הם עובדים בשיטת חתירה לקונצנזוס, או בשיטה של חבר שופטים שכל אחד אומר את דעתו ונימוקיה (בלי לקבוע מראש מה היא אמורה להיות) ומישהו מכריע. למשל, שיפוט מאמרים אקדמיים, ועדות קבלה שונות, ואפילו בבית המשפט עצמו בין השופטים - אם יש שלושה שופטים, מדוע לא יהיה אחד מהם "סנגור", שני "קטגור" ואב בית הדין יכריע? אלה, אגב, לא שאלות שהן טיעון נגד, אני פתוח לאפשרות שבאמת כל אלה היו משתפרים בשיטת התחרות.

לזכותך, פה באייל אנחנו אומרים "אין סכין מתחדדת אלא בירך של חברתה", ואני מסכים. אבל זה טוב - לעומת מה? עדיף לעמת דעות עם בעלי דעות מנוגדות מאשר לשמור אותן לעצמך, אבל נדמה שעוד יותר טוב - וגם זה קורה באייל - כשהצדדים מבררים סוגיה בלי דעה מראש, או פתוחים לשנות את דעתם (כי הם חותרים לאמת), ולא רואים מתפקידם לנצח בויכוח עבור הדעה שאיתה הם באו מראש.
צדק צדק תרכוש 608890
הפסקה האחרונה משכנעת מאוד, אהל היא דורשת שופטים ברמתם של הטובים שבמגיבים כאן. כשהשופטים אינם כאלה, תהיה קטסטרופה.

חוץ מזה, דעתי לא נוחה מכך שלנאשם אין כאן פתח של ממש לטעון בזכות עצמו. אבל זה כבר טיעון חדש.
צדק צדק תרכוש 608882
>עורכי דין פרטיים גם לצד התביעה

אולי צריך להטיל מס מיוחד על נאשמים, בגובה אחוז מסוים מהוצאות ההגנה שלהם, שיועבר לשימוש התביעה.
צדק צדק תרכוש 608883
אתה מתכוון ברצינות או באופן סרקסטי?
צדק צדק תרכוש 608895
אני לא בטוח בעצמי.

חזרה לעמוד הראשי המאמר המלא

מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים