שלוש פנים לחוה (חלק שני) 1039
מהם הגורמים המביאים להדרדרות נערות ונשים לפשיעה? מיהן העברייניות ולמה הן עושות את זה?

"התפקיד הנשי" כפי שהוא מגולם בסטייה מן החוק

מאז ומתמיד מופיעה האשה בתפקיד חיובי ושלילי כאחד. מחד היא מאופיינת כסמל הרוע, כחוטאת, כמסיתה וכמדיחה, כמו בסיפורי הלילית או בסיפור גן העדן, ומאידך גיסא - כתמצית הטוהר והקדושה, המדונה, הלא היא אם האלוהים בנצרות. כפי שצוין בחלק הראשון, קיימות תיאוריות רבות הנוגעות לעבריינות הנשית, אך בשל ההיקף המצומצם יחסית של התופעה אין עדיין תשובות חד משמעיות בנושא. יש חוקרים הקושרים ישירות עבריינות נשית לנערות במצוקה. דגש מושם על ההתייחסות החברתית לעברייניות, הנתפסות, בחברה, כאלימות, כוחניות ומרדניות, כאשר למעשה הן נשים סבילות מאד, חלשות, תלותיות ובעלות דימוי עצמי נמוך. רובן היו קורבנות ניצול, בעיקר ניצול מיני בגיל צעיר, ועל רקע היסטוריה קשה זו יש הדרדרות, בריחות מהבית, זנות וסמים.

תפיסות מוסר של נשים ושל גברים

בשנות ה-‏60 קבע לוהרנס קולברג כי מבנים אשר ביסוד השיפוט המוסרי המילולי וההתנהגות המוסרית הלא־מילולית קשורים זה בזה אך אינם זהים. לצורך הוכחת טענה זו הוא ערך מחקר שביקש לבחון דרגות של מוסריות בקרב גברים ונשים. הוא הציג בפני הנבדקים מקרה שבסופו היה עליהם להכריע כיצד יש לפעול: רוקח הממציא תרופה למחלת הסרטן, ועל אף שלא השקיע רבות מבחינה כלכלית בפיתוחה, מוכן למכרה תמורת 2000 דולר. אדם שצריך להביא לרעייתו החולה את התרופה מצליח לגייס רק את מחצית הסכום. ביאושו, הוא פונה לרוקח ומתחנן כי ימכור לו את התרופה במחצית הסכום או שלחילופין, ישלם לו את היתרה במועד מאוחר יותר. הרוקח מסרב. בשעת לילה מאוחרת הוא פורץ לבית המרקחת וגונב את התרופה. קולברג ביקש לדעת האם לדעת הנבדקים פעל האדם כשורה, בהתייחס למוסריות האדם, למוסריות הרוקח, לעונש ההולם ולמהות חובתו של אדם כלפי קרובים לו ושאינם קרובים לו.
מתוך תשובותיהם של הנבדקים יצר קולברג סולם מוסריות התפתחותי בעל שש רמות. היות והעביר את מחקרו במספר תרבויות, לנבדקים בני מעמדות שונים ובגילאים שונים, מצא הבדלים בין־תרבותיים, חברתיים, כלכליים ואף מגדריים. בקרב קבוצות הבוגרים מתרבויות מערביות, רוב הגברים שנבדקו העדיפו לגייס את הכסף או למצוא אלטרנטיבה אחרת ובלבד שלא לפרוץ ולעבור על החוק. לעומתם, רוב הנשים העדיפו לעשות כל שביכולתן על מנת לסייע לבן זוגן. מכאן הסיק קולברג שהנשים מצויות בדרגות מוסר נמוכות יותר מאשר גברים. שנים לאחר מכן ערכה הפסיכולוגית קרול גיליגן מחקר תגובה לזה של קולברג והגיעה למסקנה שדרגות המוסר של הנשים אינן נמוכות יותר משל הגברים, אלא שנשים שואפות לקשר בינאישי יותר מאשר גברים, ויהיו מוכנות להשקיע הרבה יותר בכדי להגשימו. משנתה של גיליגן חוברת למשנתן של נשים רבות אחרות שהתוו את הזרמים הפמיניסטיים השונים.

יש הגורסים כי נשים המבצעות עבירות פועלות כתוצאה מגבר המדרבן אותן לכך. לכך שתי נקודות מבט: נשים הפועלות על מנת לרצות את הגבר עמו הן חיות (הדרדרות לזנות או לגנבות כדי להוות מקור הכנסה נוסף, למשל); חלק מהנשים מדרדרות לעבריינות כתוצאה מקשר בין־אישי עם בן זוג, שיגרום להן לבצע עבירות בתחומים שונים כתנאי לשמירה על שלום בית ועל חיים תקינים. נקודת המבט האחרת דנה באלה המדרדרות לעבריינות דוקא כדי לנתק קשר שכזה. שתי נקודות המבט עוסקות בשאלה מוסרית המהווה, למעשה, הסבר לפעולותיהן. מכאן עולה שאלה העוסקת בהבדלים שבין נשים לגברים, מנקודת המבט הקרימינלית, ועוסקת בתפיסה מוסרית של כל אחד מהמינים את אופן השרדותו בחברה.

בכל הנוגע לעברות המבוצעות על־ידי נשים, ניתן לייחס הבדלים בחיברות לשני תחומים. הראשון הוא הפלח הסוקר נערות במצוקה והדרדרותן לעברות, והשני הוא נשים בוגרות אשר עברותיהן נושאות אופי של "צווארון לבן". ניתן לאפיין את שני התחומים בכך שלגברים השפעה רבה על המניעים הגורמים לנשים לעבור על החוק.

דפוסי עברות של נערות במצוקה

התופעה המכונה "נערה במצוקה" התעוררה בישראל בסוף שנות ה-‏60, לאחר מלחמת ששת הימים, והתבטאה בעיקר בהדרדרות לזנות של קטינות יהודיות שמכרו את גופן לערבים. מעט לאחר תקופה זו הוקם השירות לנערה במצוקה, אשר הגדיר את אוכלוסיית היעד שלו כך:
1. נערות בגיל 14-21, ללא מסגרת ויחסים חברתיים יציבים, שנפלטו מכל מסגרת לימודית או תעסוקתית , והן נמצאות בסכנת סטייה חברתית, הדרדרות ועזובה מינית.
2. נערות משוטטות, נעדרות מהבית ובעלות רקע של נסיונות התאבדות.
3. נערות העוסקות בזנות, אך ניתן לעורר בהן מוטיבציה לשינוי מצבן והן בעלות כוחות אישיים להשגת השינוי לשיקומן.

רבות מנערות אלה הן קורבנות התעללות פיזית ונפשית. עברותיהן נושאות אופי קיומי ופסיכולוגי. העברות הבולטות בקרב נשים ונערות מאוכלוסיות מצוקה הן זנות, הדרדרות לסמים, גנבות ומעילות - אך לא בסכומים גדולים. את סכומי המעילות ניתן לייחס להבדלים מגדריים - לדוגמא, גבר המגיע לסטטוס של מנהל בנק יוכל למעול בסכומים גדולים, בעוד שאשה המגיעה למעמד של פקידה תמעל במטרה "לגמור את החודש".

המושג "עברות סטטוס" מהווה גורם מרכזי בעבריינות נערות. המושג מתייחס לעברות הנחשבות לקלות יחסית אך עם זאת כאלה שיסייעו לנערות להתקדם בחברה (גנבה מחנויות לדוגמא). קושי הסתגלותי ממלא תפקיד בהווצרות תת־תרבות עבריינית. בנות המעמד הנמוך מוצאות עצמן בתחתית הסולם המעמדי כאשר נוצר מגע עם בני המעמד הבינוני, והעבריינות מהווה פתרון לבעיית ההסתגלות החברתית, בכך שהיא מציעה קריטריונים של סטטוס בהם הן יכולות לעמוד.

הנשים הנכללות בקבוצת "עברות הצווארון הלבן", מבקשות להפריך את דימוי "המין היפה" בילדותן וליצור את דימוי הילדה הרעה, דבר המביא מאוחר יותר לתפיסתן כנשים משוחררות שאינן צריכות לפתח תלות בגבר על מנת להמשיך לשרוד.

תהליך ההדרדרות של נערות להתנהגות עבריינית

כפי שצוין קודם לכן, מספר גורמים הם הבסיס לטיפול בנוער עבריין. גורמים אלה גם היוו, למעשה, קרקע להתפתחות התנהגויות סוטות ועברייניות.
תהליך ההדרדרות של נערות מסווג למספר גורמים. קבוצת האוכלוסייה היא זו של נערות בגילאי 14-21, ללא מסגרת מסודרת או יחסים חברתיים, אשר נפלטו מכל מסגרת לימודית או תעסוקתית והנמצאות בסכנת סטייה חברתית, הדרדרות ועזובה מינית. ההתייחסות בהגדרות אלה היא בראש ובראשונה לנערות בישראל, לכן הגורם הראשון הוא גורם ההגירה והמעבר מתרבות לתרבות.
המעבר בין תרבויות משפיע, למעשה, על דפוסי החינוך של המשפחות. הבעיה החברתית שנוצרת מתהווית על רקע דפוסי התרבות והמעבר הקיצוני מדפוסים מסורתיים לדפוסי התרבות המודרנית. על מנת שתהליך ההגירה ישא את התוצאות הטובות ביותר, צריכים להתקיים שלושה תנאים הכרחיים: 1. הרגשת שייכות בקרב העולים לחברה אליה הגיעו. 2. שמירת תחושת הזהות לחברה שממנה באו. 3. רווחה כלכלית וסטטוס חברתי. במרבית גלי העליה לארץ לא נשתמרו שלושת התנאים הללו. בעוד שבארצות המוצא נשתמרה תחושת השייכות של הפרט למסגרות קונצנטריות - המשפחה כמקשרת בין הפרט לקהילה הרחבה - הרי שהמעבר לישראל לווה באובדן תחושת השייכות והזהות. בנוסף לכך, נדחקו העולים לסטטוס חברתי נמוך ואף דבק בהם סטריאוטיפ שלילי מרגע הגעתם ארצה. כדי לנסות ולהשתחרר מסטריאוטיפ זה, הם נכנעו ללחץ החברתי שתבע מהם להכחיד את זהותם ולשכוח את המנהגים הטיפוסיים למוצאם (שכן אלה נתפסו כפרימיטיביים). כל אלה תרמו להתמוטטות מערכת היחסים הן בעדה והן במשפחה. משמעותם של דפוסי החינוך המסורתיים היתה פונקציונאלית בארצות המוצא, שם ביקשו להגן על הנערות היהודיות מפני המוסלמים והנוצרים. בשל כך, המעבר מילדות לבגרות היה מיידי ולא כלל את גיל ההתבגרות הממושך, הכולל בתוכו תופעות של טקסי מעבר ומרד נעורים. נישואין בגיל צעיר מנעו מתחים בתחום המיני, וחוסר היכרות עם אמצעי מניעה הביא למעשה לשמירת הבתולים עד לליל הכלולות. בעוד שההורים דבקו בנורמות אותן הכירו לאורך כל חייהם, ביקשו הבנות להתערות ולהשתלב בחברה החדשה, דבר שהצריך ויתור מצידן על נורמות המסורת, למורת רוחם של ההורים. לחצם של ההורים רק גבר כאשר התברר כי סמכותם החינוכית הולכת ומתערערת, מאחר והם נתפסים כפרימיטיבים בעיני בנותיהם ואינם מהווים עוד אוטוריטה חינוכית. הם הפכו מודעים לעובדה כי שיטות החינוך שלהם חסרות כל משמעות במבנה החברה הכללית הסובבת אותם.

גורם נוסף הוא עמדות בלתי עקביות ומסרים כפולים ביחס למין ולמיניות מצד בני המשפחה. בני המשפחה מעונינים שהבת תפרוץ דרך אל החברה ותינשא לבחור "ממשפחה טובה", מתוך אמונה כי חיי נישואין יהוו את הפתרון לכל הבעיות המתעוררות בקשר לבנות. במקרים בהם נעדרת הבת השכלה או מקצוע, לא נותר לה אלא להשתמש בנשיותה ובמיניותה. ההורים, מצדם, מוכנים להשיא את הבת כמעט בכל מחיר, מתוך תקווה פטליסטית כי הנישואים עצמם ישקמו את בתם ואת המשפחה. בנוסף לכך, יש נערות החשופות בביתן לשפע של גירויים מיניים בשל צפיפות דיור, עוני והעדר תנאים לפרטיות ולאינטימיות. הנערה זוכה למסרים כפולים גם מאחיה, מבחינת יחסם אליה ויחסם השונה לבנות אחרות, הנתפסות בעיניהם כאובייקטים מיניים בלבד.

הגורם השלישי הוא הדינמיקה המשפחתית היוצרת תנאים להדרדרות מינית. התפתחותה הפיזיולוגית המינית של הנערה נתפסה בעיני ההורים כסכנה להדרדרות מוסרית. לפיכך מופעלים על הנערות אמצעי פיקוח כגון הגבלת יציאותיה מהבית, הקפדה על שעות היעדרותה וכן נקיטת סנקציות בכל הנוגע להפרת ההגבלות (כגון הכאה).

עולמה המוסרי של הנערה נחלק באופן חד בין טוב ורע בכל הנוגע למערכות יחסים עם בני המין השני. כיוון שגישתה למיניות זהה לזו של הוריה, מצמיח חינוכה הקפדני, באופן פרדוקסלי, התנהגות הגובלת בהפקרות מינית. עקב החשיפה לערכי התרבות המודרנית, היא שואפת לנהוג כמו כל בני גילה. בשל כך נוצרים עימותים בינה לבין הוריה, וכך מוגבר הפיקוח עליה. המשפחה נאבקת על חיברותה בעוד הנערה נאבקת בקבוצת בני הגיל כדי להשתייך אליה. כך נוצר מצב בו נמנעים מהנערה שני מקורות התמיכה להם היא זקוקה ביותר בתהליך ההתבגרות - ההורים וקבוצת הגיל. כתוצאה מתנאים אלה מופרע תהליך גיבוש הזהות המינית שלה, במובני גיבוש דימוי עצמי חיובי כבת, נערה ואשה. הלחץ המשפחתי המתמיד מביא את הדימוי העצמי של הנערה לתפיסתה את עצמה כמופקרת וכזונה. לכך מצטרף גם המניע החיצוני לבריחה מהבית, המאשש את דאגתם של ההורים ומביא להחמרת הפיקוח והסנקציות.

למעשה, ההבדל בין נערות לנערים הולך ומטשטש בכל הנוגע לעברות הסטטוס. ההתייחסות השונה לשני המינים מבחינת הטיפול היא המשנה את פני הדברים. זאת בשל ההתייחסות לבנות, מצד המערכת, כקרבנות הזקוקים להגנה. ההבדלים בין המינים עדיין ברורים בכל הנוגע לעברות חמורות יותר מעברות הסטטוס. שוד או תקיפה, עברות שיש בהן סכנה לציבור, שכיחות יותר בקרב נערים. התופעה הנוצרת תחת מסווה זה היא של נערות עברייניות, המאמצות את תרבות הכנופיה ולמעשה "משתכללות" תחת הרצון החברתי להעניק להן הגנה ושיקום במקום עונש.

דפוסי העברות של נשים בוגרות

כאשר בוחנים עבריינות בקרב נשים בוגרות, לא תמיד ניתן למצוא קו הממשיך מעבריינות נערות לעבריינות נשים. אין כל הכרח כי נערה עבריינית תהפוך בבגרותה לאשה עבריינית. ממעגל העבריינות תצאנה אותן נערות שזכו לטיפול ולשיקום בחברה, באופן שבו יוכלו להתמודד עם הלחצים המופעלים על ה"אני" שלהן ולהשתחרר ממוחצנותן. המעבר העברייני מנערות לנשיות בוגרת כולל קשר חד משמעי בין "ילדה רעה" ל"אשה משוחררת". עם זאת, ניתן למצוא נשים שלא תויגו כעברייניות בנערותן והגיעו אל עולם הפשע בגיל מבוגר יותר. רוב העברות שבגינן נעצרות נשים הן עברות סמים - שימוש וסחר, הונאה, זיופים וכל העבירות המתקשרות לזנות - שידול וכיו"ב. לדעת חוקרים רבים, הבדלי מגדר ותפקידי מין בתהליכי חיברות של נשים הם הגורמים להבדלים באופני הביצוע של סטיות בין גברים לנשים. כמו כן, מעטות הנשים שינקטו פעולות דרסטיות - כגון רצח - על רקע של תאוות בצע. רוב מקרי הרצח שבוצעו בארץ על־ידי נשים היו על רקע רומנטי, משפחתי או של הגנה עצמית. זכור מקרה אחד בלבד - רצח התיירת מלה מלבסקי על־ידי חוה יערי ואביבה גרנות - שזעזע את המדינה היות ובוצע על־פי קנה מידה עברייני גברי וללא כל מניע פרט לתאווה חומרית.

רוב מעשי הרצח המבוצעים על־ידי נשים אינם מתוכננים. לרוב משתמשות הנשים בחפצים זמינים כמו סכין, חוט ניילון, מערוך, מספריים, רעל ועוד. בדרך כלל הן אינן משתמשות בנשק חם. אקדח נחשב לסמל גברי ואלים מאד, והן אינן מעונינות להזדהות אתו. על פי רוב, נוטים להתייחס לרצח קשה המבוצע בידי נשים כביטוי של מופרעות נפשית. יחס זה מבטא את רוחה של החברה, אשר אינה מסוגלת לקבל את האפשרות שאשה בריאה בנפשה ובגופה תבצע רצח קשה בראש צלול. התנהגות כזו מנוגדת לכל מוסכמה חברתית המצופה מאשה, וכביטוי לראיה זו מייחסים להתנהגותה פגיעה נפשית עמוקה ושולחים אותה למוסדות לחולי רוח.

לעומת זאת, בשנים האחרונות מתרבים תיקי הונאה הנפתחים נגד נשים. המספר הגדול ביותר של תיקים מסוג זה נפתח בגין עבירה של מסירת המחאות ללא כיסוי. גבוה גם חלקם של תיקים הנפתחים בגין המחאות וכרטיסי אשראי גנובים ומזויפים. הסוחרים בכרטיסים הגנובים הם ברוב המקרים גברים הנעזרים בנשים כדי שתעשינה שימוש באמצעים אלה, ולו כיוון שטבעי יותר לראות נשים העורכות קניות. נשים אלה, ברוב המקרים, אינן מתוחכמות - הן פחדניות וחסרות בטחון עצמי. מאחורי רובן של מבצעות ההונאות אורב סרסור כלשהו, המשמש להן, לפי הצורך, גם מגן, פרקליט, משלם ערבות, נותן מחסה, ולעיתים אף מאהב, ומשלשל לכיסו כמחצית מהכנסותיהן.

אך מרבית העברות בהן מעורבות נשים קשורות לשימוש בסמים. מגמת עליה בצריכת סמים קשים ניכרת כיום, בעיקר בקרב נערות. תחילת השימוש בסמים נקשרת אצל נשים ללחצים נפשיים, בעוד שאצל גברים נקשר השימוש בלחצים חברתיים. ההתמכרות מביאה לצורך לפשוע על מנת לממן את השימוש, והפשע מבוצע בהשפעתה. מרכיב חשוב נוסף בעברות בהן מעורבות נשים הוא דפוס העברות המבוצעות למען או בגלל גבר, מתוך תלות בו או פחד ממנו.

אז מה היה לנו כאן?

על פי תיאוריות עיקריות בתחום, מספרן הנמוך של נשים פושעות ביחס לגברים נובע מטבע האשה, שהוא כנוע יותר במהותו, מוסרי וסתגלני יותר, מה שמביא לסברה כי כמעט כל נערה עבריינית תגיע גם בבגרותה לנורמות עברייניות. תיאוריות שבחנו תפיסות מוסר, כגון זו של קולברג, הגיעו דוקא לתוצאות הפוכות, כפי שצוין למעלה. לתיאוריות אלה ניתן לצרף את השקפת הגישה הפמיניסטית, שהציגה את הנשים, בשני העשורים האחרונים לערך, כמשוחררות, בלתי תלויות בגבר, פועלות על דעת עצמן ולעיתים אף מפעילות גברים. סיפוריהן של נשים כגון חוה יערי ואביבה גרנות, או שרה אנג'ל, שהתפרסמה כרעייתו של העבריין שמעיה אנג'ל וכ"מפעילתו" בפרשיות סמים ורצח, יכולים לתמוך בתיאוריה זו ולהציג דמות פמיניסטית, אסרטיבית ועצמאית. נערות המשתייכות לכנופיות, המגיעות לשימוש בסמים ולמעשי פשע, גם הן שואבות את התעוזה מדמויות נשיות לוחמות המבקשות להשתחרר מדימוי האשה הכנועה והצייתנית, לצייר את חייהן בכוחות עצמן ולהרוויח את כספן בדרך בה הן מעונינות. כך נתפסת דמות הזונה כיום כ"נערת ליווי" המרוויחה כסף רב ועדיין שומרת על ריחוק מסוים מאותה דמות שפעלה לפני מספר עשורים בצמתים ובדרכים תחת חסותו של סרסור שדאג לה ולכספה. בפעילות עבריינית של נערות יש גם לא מעט מן הרצון לחקות גברים הנתפסים בעיניהן כחזקים וכשולטים. הרצון לדמות לגבר מביא אמנם לביצוע עברות וכן לחיקוי כל אורחות החיים - הליכה, חיתוך דיבור, שימוש בקללות.

מצד שני, סיפורים כזה של כרמלה בוחבוט מראים כי עדיין יש נשים רבות שהדרדרו לפשע ולעבריינות כהמשך בלתי נמנע לסיפור חייהן העגום, שהחל בהיותן ילדות מוכות אשר חוו התעללויות (במקרים רבים מיניות) במשפחה מזניחה או מתעללת. הבריחה מהבית, אל כל פתרון שהוא, נראתה להן כמוצא היחידי. בקרב נשים אלה ניתן גם להבחין ברצידיביזם (חזרה לדפוסי פשיעה), היות וזהו המוצא היחידי שהן מכירות. סיבה נוספת היא גילויי "אבירות" נפוצים של שופטים כלפי נשים, בכך שהם גוזרים עליהן עונשים קלים יותר. אחד ההבדלים הבולטים בין נשים לגברים הוא שהראשונות, כנראה מתוך רגש מוסרי כלשהו, לא יפגעו בקורבנם מעבר לנדרש (למשל תוך מהלך שוד), והן בעלות אינטרס למזער את הנזק ככל האפשר. אתי אלון הנה, למעשה, תחנת הביניים שבין בוחבוט ואנג'ל. מחד, האשה הפועלת על מנת לרצות גבר לו היא מרגישה מחויבת (במקרה זה אחיה, שהיה לה כדמות אב) ומאידך - מעילה בסכומי ענק, שכמותה לא התבצעה בארץ, ואשר ניתן היה לצפות שתבוצע דוקא על ידי גבר. גם אם קיבלה אלון סיוע פנימי, עדיין היא זו שלוקחת על עצמה את האחריות לביצוע הכולל.

מכאן ניתן להבחין במאפיינים שונים לעבירות המבוצעות על־ידי נערות ונשים, אך פעמים רבות מאפיינים אלה הינם תלויי תרבות ותהליכי חיברות המשפיעים על הנשים.
קישורים
חלק א'
פרסום תגובה למאמר

פרסומים אחרונים במדור "חברה וכלכלה"


הצג את כל התגובות | הסתר את כל התגובות

שלושה דברים 76931
המילה "חיברות" הציקה לי לכל אורך הסקירה. מה פירושה, לכל השדים? היות חלק מהחברה? סוציאליזציה, או משהו?

חוץ מזה, כל רמז קל שבקלים לכך שלנשים יש חוש מוסרי מפותח יותר, או לכל הפחות בר-שימוש יותר מלגברים, נשמע לי מופרך מעיקרו. הסיבה היחידה - יסולח לי על הקביעה ההחלטית - שנשים פושעות פחות מגברים היא גם זו שגורמת להן לעשות כל כך הרבה דברים אחרים שדורשים אסרטיביות ו/או חוצפה פחות מגברים - הן לא מעזות.

ולבסוף, הסקירה הזו היא לדעתי קצת מלאה (הפעיל), ולא ממוקדת. היה קשה לקרוא את כולה.
שלושה דברים 77075
חיברות זו אכן המילה העברית לסוציאליזציה. מפתיע אותי שיש מי שיודע מה זה סוציאליזציה אבל לא מכיר את התרגום המקובל...
עם התגובה לים 76950
איילת, מופלאה שכמוך. סקירה מרשימה.
"חיברות", לשואלת הנה כמובן סוציאליזציה.עברית שפה (קש)ה.
אשר לקישור בין סמים לנערות, איני יודע מהיכן המידע.
קיימת דיפרנציאציה בין סוגיי הסמים. לנערות שהשתמשו בסמיי "דאון" מסוג הרואין, היתה נגישות ברורה לסמים (משפחה/חמולה) והן משוייכות, ע"פ הפרמטרים שאת ודאי מכירה, לחלק האוכלוסיה המוגדר "נוער בסיכון". אלו מיעוט מבוטל מקרב הנערות הצורכות סמים.
מרבית הנערות בעשור האחרון התחילו לעשן סמים (קנובוס לסוגיו) או לצרוך סמים פסיכו אקטיבים (lsd, mdmd וכו') בגין מה שהן הגדירו כ"רצון להתנסות" כמו גם החברותא. כמעט אף אחת לא השתמשה בטרמינולוגיה של "לחץ חברתי"). עדיין, מבחינה סטטיסטית, המתנסות הן רק 20% מכלל הנוער המתנסה בסמים.
עם התגובה לים 76956
גרסה אחרת, לדעתי ישנה יותר, ל''חיברות'' היא ''שיחבור''.
עם התגובה לים 76961
שיחבור זה לא משהו שעושים בבגרות בלשון?
עם התגובה לים 77250
לא, זה צקצוק.
עם התגובה לים 120360
מאיפה אנחנו יודעים?
עם התגובה לים 120379
עשיתם בגרות בלשון?
עם התגובה לים 77027
קש,
ומעבר לכך, הקישור בין נערות וסמים מקורו בתופעת הבריחה מהבית שנפוצה בקרב נערות במצוקה בגילאי 13-21 ומבחינה בין הבריחה מ... ובין הבריחה אל...:
"הבריחה מ..." נובעת מתוך חוויות של קונפליקטים בין אישיים ובעיות משפחתיות שלא נפתרו אצל אותן הנערות בביתן. הבריחה מצביעה על חוסר יכולתן לסבול את המצב בבית. ככל שגיל הנערה גבוה יותר (בטווח הגילאים 13-21), כך היא מרבה לברוח מ.. עם זאת, משך היעדרותן של נערות אלה הוא קצר יותר (ימים ספורים בלבד) וזאת בשל העובדה כי אין להן מקום בו הן יכולות לשהות.
לעומת זאת,"הבריחה אל..." נובעת מהצורך בהנאה, שמחפשות נערות צעירות. הנערות בורחות למקומות ואנשים שיכולים לספק להן הנאות האסורות בבית כגון מין, סמים, אלכוהול וכו' וקיים סיכוי גבוה שתשתלבנה בקבוצות עברייניות.
נערות ה"בורחות אל" לא תמיד משתייכות למשפחות מצוקה קשות יום והם מחפשות את הפתח למרד בחברה ובמוסכמות. נערות אלה יטו להשתמש בסמי הזיות ומרץ, בניגוד לנערות הבורחות מהבית ויטו יותר להשתמש בסמים מדכאים (שאכן, ימצאו בבית).
המונח "לחץ חברתי" הוא לא מונח שכיח בקרב נערות מצוקה (ונערים גם) משום שכל אחד באותה חבורה מבקש להראות כאילו הוא נותן את הטון ואינו נגרר בניגוד לרצונו.
הענקת עומק יתר לדברים 77043
בכמה נקודות במאמר היה נדמה לי שהמחברת מעניקה עומק-יתר, או שיקולים שלא מן העניין, לדמויות הפועלות. צרם לי במיוחד המשפט הבא: "אקדח נחשב לסמל גברי ואלים מאוד והן אינן מעונינות להזדהות איתו". האמנם אלו השיקולים של אישה הבוחרת כלי נשק ("זה גברי מדי, אני לא רוצה להזדהות עם זה")?
הענקת עומק יתר לדברים 77087
כן. ולמעשה, טיעון זה מופיע ברוב הספרות העוסקת בעניין.
השימוש בכלי נשק חם נתפס כאגרסיבי בהרבה. הסיכוי לחרטה ולהיסוס קטן יותר.
כך גם בבחינת התאבדויות ונסיונות התאבדות - נמצא שנשים ישתמשו פחות בנשק חם (ביחס לגברים) ויותר בשיטות כגון בליעת כדורים, תליה וכו'.
הענקת עומק יתר לדברים 77088
לפי הבנתי, יש תיאוריה שאומרת שהבחירה של נשים בשיטות התאבדות היא כזו שתגרום לכמה שפחות נזק נראה לעין - כדורים ו(במידה מסוימת) תליה לא מעוותים את הגוף, לעומת יריה בפרצוף או קפיצה מהחלון. יעני - נשים רוצות להראות טוב גם כשהן מתות, לעומת גברים שמעדיפים to go with a bang.
הענקת עומק יתר לדברים 77091
יש בזה הרבה (כמובן אי אפשר להכליל ולכן לא כתבתי את הנקודה הזו).
הסייג הוא שכשמדובר על נערות במצוקה הכלל הזה לא פועל מהסיבה הפשוטה שנערות במצוקה על פי רוב ינסו לפגוע בעצמן (לנסות להתאבד רק למראית עין) כקריאת מצוקה. כך, במוסדות לנערות, ניתן לחזות אחת למספר ימים בנערה צורחת על הגג המאיימת לקפוץ או בנערות שפוצעות את פרקי כף ידן בסכין גילוח, כ''נסיון התאבדות''.

אחת הדוגמאות החורגות מכל כלל היא הדוגמא של הסופרת סילביה פלאת' שפרטים אוטוביוגרפיים עליה ניתן למצוא בספרה ''פעמון הזכוכית''. פלאת ניסתה להתאבד בכל מיני אופנים וצורות, כולל חיתוך ורידה תוך שכיבה באמבטיה מלאה מים (היא תיארה את הדם כפרגים על המים). לבסוף, התאבדה בהכנסת ראשה לתנור.
77093
אם מתים מהחום - אני לא מבין איך אפשר להתאבד ככה. דורש יותר כוח רצון מאשר לעשות מעצמך סלט בבלנדר ידני. כנראה שמתים ממשהו אחר. גז?
כוח רצון 77097
זו כנראה הכותרת של הדברים.
לא בדקתי איזה תנור היה לסילביה פלאת'.

וזה ההבדל בין ''נסיון'' ל''התאבדות''.
למות מחום זה משהו אחר 77127
שקשור יותר לקיץ וחוסר במזגנים.

תנור גז, כמובן. פתיחת ברז הגז ללא הדלקת התנור (יעיל למטרתה של הגב' פלאת, אך בהחלט לא מומלץ לנסות בבית).
77235
רוב תנורי האפיה האמריקאים, פרט לדגמים של ה5 שנים האחרונות, פועלים על גז.
ממה מתים 77279
לא יודעת על תנורים, אבל בפוסט-מורטם גילו שאנשים שמתאבדים בקפיצה מבניין גבוה, מתים מהתקף-לב (אי-שם במהלך הקפיצה) ולא מהפגיעה בקרקע.
ממה מתים 77286
ואני שמעתי שזאת אגדה. ידועים מקרים בהם עוצמת החבטה לא הרגה את הקופץ, והרי הוא היה אמור למות מהתקף לב עוד לפני זה.
ממה מתים 77292
לא יודעת. אולי זה לא עובד על כולם. הרצתי חיפוש באתר ה"urban legends" החביב עליי, ואין שם שום התייחסות לזה.
נו, באמת 79421
"נשים רוצות להיראות טוב גם כשהן מתות"?
לא מצאת הערה יותר חסרת טעם?
אני מצטערת על הבוטות אבל זה טיפה הרגיז אותי. אני ממש לא חושבת שמי שלוקחת כדורים, מי שמגיעה למצב הזה, חושבת על איך שהיא נראית. רוב הסיכויים שהיא בכלל לא סובלת את איך שהיא נראית, אז מה עניין 'להיראות טוב' לדיון?
נו, באמת 79459
ומה לעשות, שגם אני נתקלתי בתאוריה הזו לא פעם ולא פעמיים. רוב המתאבדים כן חושבים על איך יגיבו האנשים הקרובים להם, וחלק מכך הוא גם התגובה לגילוי הגופה. נשים, מה לעשות, מודעות יותר (בממוצע) מגברים לאסתטיקה של הגוף, ולכן הן גם חושבות על איך הן תראנה לאחר מותן.

אני חייבת לאמר, ברמה האישית, שבלי כל נטיות התאבדותיות אני אתבאס נורא מהמחשבה שהתגובה הראשונה של מי שימצא את גופתי ("אחרי 120 שנה") תהיה להקיא על כל סביבותיו.
עצות של אמא פולניה 79461
ותזכרי תמיד ללבוש תחתונים נקיות כשאת יוצאת מהבית. את לא רוצה שהחובש באמבולנס יחשוב שאת באה ממשפחה לא נקייה
עצות של אמא פולניה 79462
אני תמיד לובשת תחתונים נקיים על פי עצתה של אמא שלי (במיוחד מאז שאני בניו יורק) למקרה שאני אפגוש את הריסון פורד.
נו, באמת 79466
לא, לא מצאתי. ובאמת התאמצתי.
מכירה את הסרט "שבעה חטאים"? זוכרת את חטא הגאווה?

לא משנה.

מה שאמרתי הוא לא המצאה שלי אלא רעיון די מקובל בחוגים מסויימים, והוא אפילו די הגיוני. מי שלוקחת כדורים בוודאי שתחשוב על איך שהיא נראית. אני תוהה מה בדיוק את חושבת שהוא ה"מצב הזה", כי בתור מישהו שהיה די קרוב לשם (ואני גבר, ולכן, כאמור, נוטה לכיוון היותר אלים מבחינה זו), יש לי הרגשה שאת לא ממש יודעת על מה חושבים בשלבים כאלה. למה לדעתך בחורה שמתאבדת "לא סובלת את איך שהיא נראית"? רק מכוערות מתאבדות?
נו, באמת 79502
הכוונה היא לא להראות נוצצות לערב גאלה, אלא לא לעוות את דמותן.
חלק מההבניה הנשית כוללת גם את התפיסה שנשים הן המין היפה. כך, נשים רבות לא יכולות לשאת את המחשבה שצורתן החיצונית תיפגע.
נו, באמת 80071
''נשים רבות'' אולי חושבות על זה, ונשים רבות לא. ולא ברור לי אם זה חלק מההבניה של התפיסה של נשים על עצמן או חלק מההבניה של אלו שעושים את הסקרים.
וזאת כמובן אני 80074
(רונית). זה מה שקורה כשאת מנסה לכתוב במהירות תגובות באייל תוך כדי עבודה.
מקווה שאינך נהגת אוטובוס 80076
נו, באמת 80131
איזה סקרים? מה נראה לך, שבאים לאנשים ושואלים אותם - "אם היית מתאבדת, האם היית דואגת להראות טוב?" זה סטטיסטיקות, נתונים אמפיריים.
נו, באמת 80143
ההבניה של ''אלו שעושים את הסקרים'' משפיעה באופן ישיר על ראיית הנשים את עצמן. מכאן, לא ניתן לקבוע מי משפיע על מי וזו למעשה המחלוקת העיקרית שבין הזרמים הפמיניסטים השונים בקרימינולוגיה.
נו, באמת 177703
אותם אלה שעושים את הסקרים, יש להם אותן תפיסות פחות או יותר כמו אלה, שעליהם עושים את הסקרים. הבעיה עם סקרים, היא, שהם אף פעם לא מראים את המאה אחוז, כי אין מאה אחוז.
בכול מקרה, שום דבר בתחום הזה, אל יכול להיות ממש אובייקטיבי ולתת תמונה שלמה.

אני למשל חושבת, שהתאבדות באקדח מפחידה יותר כי זה נראה לי מוות כואב יותר מאשר לשקוע לתוך שינה שממנה לא מתעוררים בעזרת כדורים
שילה לוין 79644
בספר ''שילה לוין מתה והיא חיה בניו יורק'' מופיע (באמינות רבה) הרעיון הזה בדיוק.

היא בוחרת בקפידה את הבגדים העליונים והתחתונים שתלבש לפני שתתאבד.

זאת ועוד, חברה שלי שעברה תאונת דרכים קשה (המכונית התגלגלה לתהום) סיפרה שהחוויה הטראומטית ביותר שהיתה לי לפני שאיבדה הכרה היתה, שהחובשים חתכו את המכנסיים וראו שהרגליים לא היו מגולחות.

אולי טפשי, אבל לא לא-מציאותי.
מאור גרינברג 79651
בכיתה ו' שברתי את הרגל (שבר אלכסוני ארוך בשוק, חודשיים וחצי של גבס מהאצבעות עד קצה הירך, ואחר כך עוד קצת קביים. ממרחק השנים קשה לי להזכר באיזה רגל זה היה).
הסיעו ונשאו אותי הביתה לפני שנסענו לבית החולים. בחדר שלי, עם דלת סגורה, החלפתי את מכנסי הג'ינס הארוכים שלבשתי למכנסיים קצרים, כי לא רציתי שהרופא יראה אותי בלי מכנסיים. זה כאב.
מאור גרינברג 79654
אתה מדבר על תופעה אחרת, לא פחות חשובה, והיא חוסר הרצון להיחשף בעירום.

הנטייה הזו משותפת לבנים ולבנות (אם כי איני מתחייבת לגבי העוצמה) והיא גם תלוית גיל.

לא החלפת את המכנסיים משום שלא רצית להיראות לא יפה, החלפת אותן משום שלא רצית להיות עירום בפני הרופא.

עשיתי מעשים לא פחות כאובים מאותה סיבה (סירבתי למשל להיחבש ברגליים אחרי כוויות כימיות, מעבר לגובה מסויים), אז לא נותר לי אלא להבין אותך...
מאור גרינברג 79794
תגידי תודה, אם כן, שלא מכריחים אותך בתהליך החיול להתייצב מול רופא משועמם שממשמש את מבושיך להנאתו.
עדיין לא לגמרי הבנתי מה הם מקווים לגלות בבדיקה היסודית הזו.
טלי נחלצת להגנת המקצוע 79804
לא, לא להנאתו.
אני מאמינה שזה נעשה בחוסר טאקט,
אני מאמינה לארשת המשועממת,
אבל יש סיבות לבדיקה,
החל מסרטן אשכים, ועד לסתם ספירה פשוטה...
טלי נחלצת להגנת המקצוע 79848
שאלה לעניין
זה נכון כל הסיפורים האלה שבצבא שמים סודה לשתייה באוכל
79847
דווקא זה קצת פחות הפריע לי משום מה.
אני חושב שאופי הבדיקה הוא שרירותי לחלוטין. אם היה צורך בבדיקה כדי לזהות מחלות, כפי שניחשה טלי, היו עושים בדיקה כללית. אין בדיקה כללית - הצבא שואל את המועמדים אם ידוע להם על בעיות בריאותיות כלשהן ובוחר להאמין למועמדים בהכל, פרט לאותו אזור. אם המדובר בספירה, הצבא היה יכול להוסיף סעיף "מספר אשכים:" בעלות של כמה שברירי אגורות ולחסוך שעה כל יום במצטבר לכל רופא.

אני לא חושב שהמערכת הצבאית הגדירה את מניעיה בדיוק, ויש להניח שהבדיקה היא מסורת לא רציונלית בת מאות שנים (אני מהמר שגם בצבא הרומאי מששו למועמדים את הביצים).
לדעתי הסיבות לבדיקה הן מגוונות:
א. השפלת המועמד - להראות לו שבהיררכיה הצבאית משקלו אפס.
ב. הצבא בנוי על הומוארוטיקה - כשמשחקים לילדים בין 18 (חוץ ממני, מה גם שהטירונות שלי לא עקבה את יום החיול) באשכים, מגדירים את שדה המערכה כמיני, לקראת הטירונות.
ג. אולי ניתן לנפות באופן זה את כל מי שיעשה צרות במקלחת.
ד. ביום החיול יש מספר "תחנות". יכול להיות שלא רוצים שיהיה תור גדול בתחנה שלאחר הבדיקה, ולכן מאריכים אותה במידת האפשר.
יש רופאה בקהל? 79850
אני חושב שהם מחפשים איזה שבר בריקמה שמחזיקה את המעיים במקום או משהו כזה.
אותי הטריד יותר העניין של "תוריד את התחתונים עד הברכיים ותשתעל" היום אני יודע שהם חיפשו בריחת שתן אבל באותו רגע חשבתי שהבקשה הבאה תהיה לקפוץ על רגל אחת ולצעוק "קוקוריקו אני תרנגול"‏1.

1 בדרישה הביזארית הזו ניתקלתי לראשונה בכיתה ג' והיא מלווה אותי עד היום.
יש רופאה בקהל? 79881
זה לא שאלו אותי.

אגב להאמין לחיילים במקום לבדוק אותם - יש חדר מסויים שאליו אתה נכנס, מסתכל על דף, אומר מספר וממשיך הלאה. הבעיה היא שכדי להגיד את המספר הנכון אתה צריך לא להיות עיוור צבעים, ואני, מרדן שכמוני, דווקא כן.

''שמונה''
''לא נכון, תסתכל עוד פעם''
''שמונה''
''לא, זה ארבע''
''אולי, אבל אני עיוור צבעים''
''אה, טוב''.
יש רופאה בקהל? 79888
השבר הזה נקרא בעברית
בקע מפשעתי (או בלעז Inguinal hernia)
ואכן יש להניח שמחפשים אף אותו.
יש רופאה בקהל? 79909
והם באמת מתכננים למצוא אותו על ידי זה שינענעו לי את הביצים?
יש רופאה בקהל? 79925
לא, על ידי זה שיאמרו לך להשתעל בעמידה.
וגם יבדקו אם יש בקע גולש לתוך האשכים.
וכמו שאמרתי, לבדיקת אשכים יש עוד סיבות.

זה לא עושה את זה נחמד.
בוודאי לא בשיטה שזה נעשה בלשכת הגיוס.
מאור גרינברג 295575
קבלתי צו ראשון והדבר שהכי מעסיק אותי בו זה בדיקת האשכים.
מה יש לו כבר לבדוק בזה?שיעשו צילום אבל העיקר שלא יגע בי.
אני עדיין בפיקוח הורים אני נשחב קטין ואני לא חייב לחשוף איברים מוצנעים שלי לאף בן אדם זר.!
הענקת עומק יתר לדברים 77096
אולי לא הייתי חד מספיק. ההבדל הוא בין "זה אלים מדי, לא מתאים לי" (או בניסוח אחר, "זה אלים מדי, אני לא מזדהה עם זה"), לעומת "זה אלים מדי, אני לא *מעוניינת* להזדהות עם זה". כך הדברים נראים כאילו הנשים במצבים אלו מחליטות עם מה הן *רוצות* להזדהות – לעומת עם מה הן מזדהות, אולי (וסביר) שלא מרצון מודע אלא בשל חינוך, התנייה סביבתית וכו'.
הענקת עומק יתר לדברים 77102
שווה לשאול את אחד האיילים העוסקים במשפט (או בפסיכולוגיה), מה קורה במצב של ''אי שפיות זמנית'' ומה הסיכוי להוכחת מצב כזה.
אם נצא מנקודת הנחה שמדובר במקרה של אשה רוצחת ניתן לבחון את המקרים שלפנינו. כרמלה בוחבוט, ירתה בבעלה למוות משום שרובה נמצא לידה והיה זמין מבחינתה למעשה שהיה חסר תכנון מראש. לעומתה, יערי וגרנות (שתיכננו את רצח מלה מלבסקי) השתמשו במערוך ולאחר מכן דרסו אותה. סיגלית חיימוביץ', שסייעה לרעי חורב ברצח אסף שטיירמן הגישה לו אבן (אך לא רוצצה את ראשו במו ידיה), גם לרצח שטיירמן היה תכנון מוקדם. לא מפורט אמנם אך היה קיים.
סביר להניח שלחינוך ולחיברות תפקיד מהותי בעניין. ילדות מחוברתות ליופי, עדינות, יצירת קשר זוגי, הקמת משפחה ודאגה לה וכו'. דימוי של רוצחת כלל לא נכלל בקטגוריה הזו, אם כבר פשיעה - שתהיה זונה.
האם ניתו לקשר בין זונה למועלת? 77283
שני המאמרים נפתח מתאור המקרה של המעילה בבנק למסחר. עילת המאמר היתה שהמעילה הזו נעשתה על ידי אישה. אגב, לא האשה הראשונה שמעלה בהיקף גדול בבנק ישראלי גרמה להתמוטטתו - היתה גם שותפתו של בן ציון לפני כעשרים שנה.

אם כך, פתחנו בעבירת צווארון לבן שכמותה נעשות יומיום ברחבי העולם אלא שהפעם זו אישה. מה שאינני מבין היא איך כל זה מתקשר עבירות של נערות מצוקה, של התדרדרות לסמים או זנות (האם זו באמת עבירה פלילית של הנשים או עבירה ציבורית של החברה המאפשרת קיומה של זנות שלה, כחברה, יש התנגדות מצד אחד, וחברה אשר "דוחפת" ומסובבת את הראש מתופעת הזנות?)

המאמרים לא התרכזו ביחושיותן של נשים בפשע מאורגן (כמארגנות או מוציאות לפועל) או בפשעים כלכליים אלא בקשרים של מיגדר והנטיה להתדרדרות לסביבת פשע או סביבה פושעת-מנצלת. אני לא רואה שופ הקבלה אפשרית בין המועלת הבנקאית לבין מי שנגררה או "התנדבה" מכורח איזו שהן נסיבות לעסוק בזנות.

מאמר על נערות מצוקה הוא דבר אחר מאשר מאמר על דפוסי פשיעה יחודיים לנשים. האם ישנו איזה קריטריון ברור המפריד בין הונאה פיננסית נשים לגברית?
האם ניתו לקשר בין זונה למועלת? 77293
ובנוסף לדברי רב"י איך הדוגמא המרכזית שבמאמר מסתדרת עם "לדוגמא, גבר שמגיע לסטטוס של מנהל בנק, יוכל למעול בסכומים גדולים בעוד שאישה שמגיעה למעמד של פקידה, תמעל במטרה "לגמור את החודש""?
האם ניתו לקשר בין זונה למועלת? 77324
שני חלקי המאמר עסקו בהיבטים שונים של העבריינות הנשית. כל חלק עומד בפני עצמו ומחזיק נושאים שונים. הם נפתחו באיזכור המעילה בבנק למסחר הואיל ומקרה זה הביא להרמות גבה מרובות בזמן האחרון, גם בשל סכומי העתק וגם בשל העובדה שמדובר בפקידה זוטרה יחסית. לי אישית היה נוח לפתוח עם תיאור מקרה זה את המאמר. אתה בעצמך ציינת כי לפני 20 שנה, מעלה אשה בבנק בסכומי עתק אך היתה "שותפתו של בן ציון" והשאלה העולה היא, האם אכן לא יתכן מצב שבו אשה תמעל סכומי עתק לבדה וללא שותפים גבריים?
מתוך נקודת הנחה שפשע הוא פשע הוא פשע, לא ניתן לנתק סוגי פשיעה אלה מאלה. למיטב הבנתי, אתה רואה את העובדה שישנן נשים פושעות כעובדה טריוויאלית אך לא כך היא. איני רוצה לחזור על נקודות שהעליתי במאמר רק אציין שמימים עברו, כל עבירה שהתבצעה ע"י אשה ולא היתה זנות זכתה להרמות גבה ולהתייחסות מיוחדת, כיום עבירות צווארון לבן מיוחסות למעמד מסוים ולא סביר שתבוצענה ע"י נשים קשות יום.
כוונתם של המאמרים לא היתה לסקור נשים בפשע מאז ועד היום אלא ליצור תמונה כללית המנסה לסקור את ה"מוכנות החברתית" לקיומה של פשיעה כזו (גם הנקודה שהעלית בנוגע לזנות היא נכונה - החברה למעשה "מגייסת" את הזונות לשורותיה על מנת ליצור רף תחתון של מוסריות).
ההקבלה שנעשתה במאמר מתייחסת לנקודה שמעטות הנשים שיפשעו ללא התערבות גברית. למעשה, היחידות בארץ שעשו זאת היו חוה יערי ואביבה גרנות. מסיפורה של אתי אלון ( http://www.ynet.co.il/articles/1,7340,L-1882830,00.h... ) ניתן לראות בבירור שהיתה השפעה גברית על מעשיה - החל באחיה וכלה בשליטי השוק האפור.
מטרתי היתה להתמקד בעבריינית ולא בעבירה ולכן ההפרדה שאתה מבקש בין זנות לעבירות צווארון לבן, אינה רלבנטית.
נקודת הדרדרות הנערות נועדה כדי ליצור קשר (או להפריך קשר) בין נערה עבריינית לאשה עבריינית.
בנוגע לישראל, הנקודות שהעליתי מראות את ההבדלים בין נשים וגברים בעבירות צווארון לבן, במקרים רבים הדבר נעשה בשת"פ - יופיה של האשה, מיניותה ותכסיסי פיתוי מיועדים לסייע בהשגת כסף ומנותבים ע"י גבר. אני מוכנה לבדוק את המצב בעולם באם תרצה בכך.
האם ניתו לקשר בין זונה למועלת? 77342
האם הזנות היא פשע במדינת ישראל?
האם ניתו לקשר בין זונה למועלת? 77344
שאלה מצוינת פופק.
שידול לזנות הוא פשע.
הזונה לא נתפסת כמלאך תמים וזוכה ליחס חברתי מוקיע מתוך אחת מהשתיים:
1. רחמים על האישה המסכנה שנאלצת למכור את גופה כדי לכלכל את עצמה, בשל עוולות חברתיות שנעשו לה.

2. תחושת גועל, בושה וזעזוע על כך שאישה מוכנה לרדת עד לשפל המדרגה (ואגב, רבים החושבים שאשה מדרדרת לזנות מתוך נימפומניות).
האם ניתו לקשר בין זונה למועלת? 77351
כאדם שמורגל ביחס של רחמים וגועל מהחברה אני חש הזדהות רבה עם נשים העוסקות בזנות, מה גם שנשים כאלו הן הגורם העיקרי בחיי המין שלי.

בכל אופן מהו בדיוק שידול לזנות? האם המודעות בעיתונים (סנדי תיתן לך פינוק מהסרטים + דרושות) הן בחזקת שידול?האם הזונה צריכה ממש לעמוד ברחוב ולשאול גברים מזדמנים אם הם חפצים בשירותיה בכדי שתיחשב כמשדלת?

מה בדבר חיים על ריווחי זונה, האם סוכנות המקשרת בין לקוחות לנותנות שירות תמורת עמלה שערורייתית של מחצית מהתשלום כאשר הלקוח משלם על החדר במלון והזונה על המונית נחשב כעברה על החוק או שזה רק עיסקה גרועה?
האם ניתו לקשר בין זונה למועלת? 77377
ישנן זונות עלית שמרוויחות מצוין וחיות מצוין, וסבלן לא רב יותר מעבודה בעבודות מחורבנות רבות אחרות.
נכון 77380
אולי תצטרף אלינו גם אתה, לארגון "מקבלות בתחת אבל בנחת". כבוד אין, אבל יש איגוד מקצועי. עלית, כמובן, תומכת, ויש פעילויות חברתיות וימי כייף.

ויש רגעים בהם אני מביטה אחורה בזעם, לימים בהם שימשתי כמזכירה. איך יכולתי לסבול את ההתעללות ההיא?
היי, את 77391
יותר הולם אותך רקע בורדו.

(בצחוק, בצחוק, יו אר מוסט וולקאם)
נחשפתי 77392
ואחר כך נזעקים שאני לא מצרפת אי-מייל :-)
עכשיו אנחנו יודעים 77393
באיזה אתרים כולנו מבקרים. אז? ככה לעשות אאוטינג?
למה לא לתת לבתאדם לבחור זהות וירטואלית נפרדת כרצונה?
עכשיו אנחנו יודעים 77394
הבת אדם היתה יכולה להגן על זהותה הוירטואלית בקלות אם היתה חפצה בכך.

חוץ מזה, אני ידוע בתור מייחצן סדרתי (ומי כמו הבת אדם ההיא יודע).
עכשיו אנחנו יודעים 77397
אתה טועה אם נדמה לך שאני מזהה אותך :-) נא להיחשף, אם לא בציבורי אז בפרטי. תודה.
עכשיו אנחנו יודעים 78538
מייחצן סדרתי? האם אתה מי שאני חושב שאתה?
אני לא אגלה אם אתה לא.
סודות אפלים 78586
לא.
חשבתי ככה. 78655
מי אמר שאין כבוד לזונות? 77414
בארה"ב יש אגוד זונות ותיק בשם COYOTE, והאגוד מגן על כבודן של הזונות ומטפח אותו, כלומר, לפחות בארה"ב יש זונות עם כבוד.

בתגובה שלי בדיון שהתעורר בנושא זה באתר "בננות", הבאתי מספר נתונים שספקה יו"ר אגוד הזונות האמריקניות, וציטטתי ממחקר הטוען שחלק גדול מהעוסקות בזנות בארה"ב עושות זאת מתוך השלמה גמורה ואינן רואות בכך פחיתות כבוד.

קוראת בשם רוני התקוממה מאוד על המידע שהבאתי שם בנושא זה, וטענה שלפחות בארץ המצב שונה לחלוטין. לתגובותיה היא גם צירפה לינקים למקורות מידע נוספים בנושא (אגב, היא גם התייחסה בקצרה לשאלה שהעלה כאן פופק, ואמרה שבארץ זנות כשלעצמה אינה עברה אלא ה"שידול לזנות" הוא עברה).

הדיון המלא בנושא זה ב"בננות", תחת מאמרי "נוירומנטיקה, חלק ב"' (שהופיע במקביל באייל ובבננות):
(הדיון האמור נפתח בתגובה שכותרתה "האם סטריאוטיפ הזונה נכון?", בערך באמצע שרשרת התגובות שתחת המאמר).
אין ארוחות חינם 77448
אתה רואה מה זה פופק? בסוף היא כן זונה.
אין ארוחות חינם 77459
עכשיו הרסת לי את המוניטין - ולפופק את שארית הסיכויים. ככה לא מרככים, נשמה.
אני הרסתי לך את המוניטין? 77466
להזכירך לא אני קראתי לך "זונת עלית"‏1.
חוץ מזה נדמה לי שהסברתי לך כבר, שלאור הודעותייך הבלתי משתמעות לשתי פנים, לא ממש ברור לי מה יש פה לרכך.

1 את מתחרה בזונות של אסם? (כן, זה די חלש אני יודע).
אני הרסתי לך את המוניטין? 77491
זה די חלש, כן. אבל אני עדיין צריכה לברר אם אני זונת עלית (חברתית) ישנה או חדשה. ככה שגם אצלי לא מי יודע מה.
האם ניתו לקשר בין זונה למועלת? 77398
שאלות מצוינות.

יש משפטן בקהל?
האם ניתו לקשר בין זונה למועלת? 77406
דבר קטן נוסף שהפריע לי בתשובה שלך, ואשר קשור לשאלה הראשונה שלי - ישנם מושגים שכביכול את מנכסת לנשים בלבד, כמו "עבירות צווארון לבן מיוחסות למעמד מסוים ולא סביר שתבוצענה ע"י נשים קשות יום". האין זו אמירה ריקה משום שאותו הדבר ניתן להאמר על גברים קשי יום ולו משום העובדה שמגזר קשי היום איננו בא מסתובב בחוגים פיננסיים בהם אפשר למעול. אין זו שאלה גברית או נשית אלא חברתית או אולי סטטיסטית - כמה נשים נמצאות בכלל בעמדות מפתח בנקאיות?
האם ניתן לקשר בין זונה למועלת? 77411
אתה צודק ואני מתקנת. עבירות צווארון לבן מיוחסות לבני ובנות המעמד הגבוה ובעלי האמצעים. לא סביר שתבוצענה ע''י גברים ונשים ממעמדות בינוניים ומטה.
ועדיין, הסבירות שתבוצענה עבירות צווארון לבן ע''י נשים ממעמד זה קטנה יותר, גם בגלל מבנים חברתיים שאינם מאפשרים לנשים להגיע לעמדות מפתח (והנה סגירת מעגל לשאלת הקשר בין זנות למעילה).
רק היום, במבצע 77311
לכל המעונינים במחקר במדעי-החברה, לחיזוק טענתם, נא לפנות לכתובת הנ''ל לקבלת מחקר מבוסס, שהתפרסם ומקובל על אי אלו אנשים.
רק היום, במבצע 77460
ברור שיש חילוקי דעות בקרב חוקרי החברה, בדיוק כשם שיש חילוקי דעות בין חוקרי הסרטן באשר לגורמים לו. נו, אז בגלל שאני יכול למצוא לך מחקר שמוכיח שכל דבר שאתה אוכל, פלוס רוב הדברים שלא, גורם לסרטן, אז נזרוק את כל תחום המחקר הזה לזבל?

כמובן שלא. המחקרים הללו צריכים להשאר בתחום האקדמיה תקופה מסוימת, כדי שחוקרים אחרים יוכלו לנסות ולהפריך את המחקרים המוצגים. הבעיה מתחילה כאשר גורמים חיצוניים מתחילים לעשות שימוש אינסטרומנטלי בלבד (להבדיל משימוש לצרכי לימוד הנושא) באקדמיה - כלומר, הם יוצאים ומחפשים את המומחה שיסכים איתם, בלי לבדוק מה ההוכחות שלו, ובלי ששאלות של תוקף, מהימנות ומתודולוגיה בכלל יעלו לדיון.

בתור איש מדעי החברה, אני חושב שהקינטור הזה לא מגיע, לא לנו בכלל ולא לאיילת בפרט. אלא אם יש לך משהו קצת יותר משמעותי להגיד מאשר לצחוק על חשבון אחרים בלי שום בסיס.
זונת מעבר 77793
חוק העונשין, תשל"ז-‏1977 :

199. סרסרות למעשי זנות
(א) אלה דינם מאסר חמש שנים:

(1) מי שמחייתו, כולה או מקצתה, דרך קבע או בתקופה כלשהי, על רווחי אדם העוסק בזנות;

(2) מי שמקבל ביודעין מה שניתן בעד מעשה זנות של אדם או חלק ממה שניתן כאמור.

(ב) עבר אדם עבירה לפי סעיף זה בבן זוגו, בילדו או בילדו החורג, או שעבר את העבירה תוך ניצול יחסי מרות, תלות, חינוך או השגחה, דינו - מאסר שבע שנים.

ג) לענין סעיף זה אין נפקא מינה -

1) אם הדבר שקיבל העבריין היה כסף, שווה כסף, שירות או טובת הנאה אחרת;

(2) אם קיבל את הדבר מאדם העוסק בזנות או מאדם אחר;

(3) אם קיבל אתנן בעד מעשה זנות או חליפיו של אתנן.

(1) אם הדבר שקיבל העבריין היה כסף

ז (1) ג'

גבר הגר עם זונה או שהוא רגיל להילוות אליה דרך קבע או משתמש בפיקוחו או בהשפעתו עליה בדרך שיש בה כדי לסייע בידה או להכריחה לזנות, חזקה עליו שהוא חי על רווחיה, זולת אם הוכח היפוכו של דבר.

201. המביא אדם לידי מעשה זנות עם אדם אחר, דינו - מאסר חמש שנים.

202. הבאת אדם לידי עיסוק בזנות :
המביא אדם לידי עיסוק בזנות, דינו - מאסר שבע שנים.

יש גם נסיבות מחמירות (באם תרצי איילת, אכתוב...)

203א. סחר בבני אדם לעיסוק בזנות :
(א) המוכר או הקונה אדם להעסקתו בזנות או המתווך למכירה או לקניה כאמור, דינו - מאסר שש עשרה שנים; לענין זה, "מוכר או קונה" - תמורת כסף, שווה כסף, שירות או טובת הנאה אחרת.

(ב) הגורם לאדם לעזוב את המדינה שבה הוא מתגורר כדי שיעסוק בזנות, דינו - מאסר עשר שנים.
לך תוכיח שאין לך אחות 77794
שני סעיפים בחוק מטרידים אותי.

"גבר הגר עם זונה וגו'..."
מה קרה ל"זכאי עד אשר הוכח אחרת"?

"הגורם לאדם לעזוב מדינה שבה הוא מתגורר..."
מה עניינה של מדינת ישראל במדינות אחרות? האם היא יכולה להחיל את החוק הישראלי על מעשה שנעשה בשטח אוקראינה?

ברור לי שהסעיפים נחקו מתוך כוונה טובה והבנת המציאות, אולם הפגיעה בעקרונות משפט בסיסיים (כמו שאני מבין) צורמת לי.
לך תוכיח שאין לך אחות 77799
לגבי הראשון - לויודע.

לגבי השני - היא יכולה להחיל את החוק הישראלי על ישראלים העושים מעשים בשטח אוקראינה, בריטניה ואפילו איטליה. לדוגמא: רווחים מעבודה בחו"ל חייבים במס הכנסה בנסיבות מסוימות. אני משער, כמוך, שסעיף זה הוא חלק משיתוף-הפעולה הבינלאומי הנדרש כדי להלחם בסחר בבני-אדם למטרות עיסוק בזנות, ויתכן אפילו שחקיקתו התחייבה מתוקף חתימתה של ישראל על אמנה או הסכם בינ"ל בנושא.

אגב, לדבריו של סנ"צ דוידוביץ'‏1 שהתאריין לאחרונה ב"בין החדשות" בערוץ 10 (והשתמש בביטוי "סחר בבני-אדם", כהצעתי), נתיב-ההברחה העיקרי לישראל הוא דרך מצרים, וזו אינה עושה דבר כדי למנוע זאת (ולפני שממשיכים להשוואה עם ישראל, אציין שיש הבדל עקרוני בין המאמץ הנדרש לעצירת מבריחי-גבול יבשתי לבין זה הנדרש לעצירת מבריחים דרך נמל-תעופה, מה שאומר שבישראל צריך לעשות 100% מאמץ, אך מאמץ מצד מצרים עשוי לתרום אף יותר).

1 מקווה שאני זוכר טוב את השם
לך תוכיח שאין לך אחות 77865
לגבי הסעיף הראשון:
אלע"ד, אבל לפי מיטב ידיעתי יש חוקים נוספים בהם אתה אשם אלא אם כן תוכיח אחרת. (נטל ההוכחה הוא על הנאשם) לדוגמא - כל שימוש בנשק הוא שימוש בלתי חוקי לכאורה. כל אובדן נשק ברשיון הוא הפקרה אלא אם כן תוכיח כי נקטת בכל אמצעי סביר על מנת למנוע את אובדן כלי הנשק.
לפחות במקרים הנ"ל הכרתי אנשים, שנפתח להם תיק פלילי בשל סעיפים אלו. באופן מוזר, שני מקרים של שימוש לא חוקי נסגרו מחוסר ענין לציבור, (איום בנשק חם) ומקרה של אובדן אקדח (נגנב) הסתיים בהרשעה בבית משפט.
לך תוכיח שאין לך אחות 78002
הגבר זכאי כל עוד לא הורשע בדין. לצורך הרשעתו מספיק להראות כי התגורר עם זונה, אלא אם יראה כי למרות מגורים אלו לא ''חי על רווחיה''. המחוקק מורה לבית המשפט על דרכי הראיות המתאימים. מעניין אם יש עוד חוקים כאלה.
זונת מעבר 78230
הנה עוד דוגמה. איך אף אחד לא שם לב לכך שרק גבר יכול לחיות עם הזונה? כלומר אם הזונה גרה עם אבא שלה, זה לא אותו הדבר כאילו היתה גרה עם אמא שלה? לא נכנסתי בכלל לאפשרויות קינקיות יותר. בטח שהחוק מוטה מגדרית.
המציאות, המציאות 78233
זו המציאות שמוטה מגדרית. עכשיו לך תמצא לי בבקשה כמה נשים סרסוריות שגרות אצל הזונות שלהן, והכל יהיה בסדר (כן, אני יודעת שיש דבר שנקרא ''מאדאם'', ולעניות דעתי הזונות גרות אצלה ולא להפך).
המציאות, המציאות 78248
אמממ... ההגדרה היא, אאל''ט, מתגורר ''עם'' ולא ''אצל''. מי בעלי המקום זה לא רלוונטי.
זונת מעבר 78281
Elephantem ex musca facis
זונת מעבר 78290
המדינה חוזרת בה,
לאחר הרהור וערעור:
צודק המשיב, המינוח מוטה מגדרית. מן הסתם, ההטיה מקורה בהיות הגבר(בר) אחראי כמעט בלעדי למוסד הזנות.
ידוע לי על מקרים שבהן ניהלו נשים בתי עינוגים (אה..איך אני בהלבנת מילים?) ואולם, מבחינת הסטטיסטיקה, זו איזוטריה, ואלי גם פיקנטריה.
שויין.
זונת מעבר 78267
כשהייתי מלצר היו לעיתים קרובות מגיעות בחורות שעובדות במתחם הבורסה במשמרות לילה לאכול ארוחות בוקר ומשאירות טיפים נדיבים.
האם אני פושע?
חוק מוטה או תקשורת מוטה? 78515
אתם מוזמנים להשוות את המקרה הנ"ל:
למקרים האלה:
ולמצוא את ההבדלים.
ניחוש: 78519
במקרים ההומוסקסואלים, לא טרחו לשאול לדעתם של הנאשמים\נציגיהם, בעוד במקרים ההטרוסקסואלים ניתן להם קול?

בנוסף, מלים בומבסטיות מופיעות יותר בשני המאמרים על המקרים ההומוסקסואלים.
ניחוש: 78524
בחירת המילים היא ללא ספק ההטייה העיתונאית (אנשי תקשורת יוכלו לעמוד על כך טוב יותר ממני) אך הנקודה המרכזית היא שאת הבנים המעורבים עצרו לחקירה ואילו הבנות לא נעצרו כלל עד להגשת כתב האישום.
כמו כן, מקרי אונס מתוארים ע"י אנשי משטרה כקשים ומזעזעים אך המקרה המסוים הזה מתואר ע"י איש משטרה כך: "מקרה קשה מאוד. אני מניח שההחלטה להגיש כתב אישום נגד ילדות או נערות בגיל כזה היא החלטה קשה ביותר עבור המשטרה והפרקליטות, אבל חשוב שגם מקרים כאלה יתבררו בבית המשפט".
אלמנטים גבריים בפשיעה נשית 102765
דוגמא קלאסית לאשה הפועלת לבדה בדפוסים גבריים שמזכירים פעולת כנופיות.
האמנם כל כך מעט נשים...? 145483
איילת יקירתי, תודה על המאמר המעניין (ותמיד כיף להיתקל בחבר'ה מהמכון לקרימינולוגיה!). כמה מילים קצרות שאולי יעניינו אותך ואחרים:

נקודת המוצא של רוב הכתיבה הקרימינולוגית בנושא עבריינות נשים היא שנשים הן מראה חריג בנוף העבריינות - היינו, שהן תמיד מיעוט זעיר מכלל העבריינים. ומניחים שמיעוט המחקרים נובע גם ממיעוט העברייניות - ולא כך היא!

ניתוח כמותי של בסיסי נתונים על פי רשומות של בתי משפט מאירופה של המאות ה-‏17, 18, 19, מגלה ששיעור הנשים מכלל העבריינים עד מחצית המאה ה-‏19 היה גבוה בהרבה משיעורן כיום. באמסטרדם של המאה ה-‏17, למשל, נשים היו יותר מחמישים אחוז מאוכלוסיית העבריינים! האחוזים נותרים בעינם כשמבקרים על סוג העבירה ומשמיטים עבירות "נשיות נפוצות" כמו זנות, הרג תינוקות או כישוף. נכון ששיעור הנשים בעבירות אלימות נמוך יחסית, אבל בעבירות רכוש, עבירות כלכליות, הפרת סדר, הברחה, ועוד, הן תפסו חלק נכבד בעולם העברייני. עיון איכותני בחומר מהתקופות הרלוונטיות מציג נשים בתפקידי מפתח בכנופיות שודדים, בעלות בתי מרזח ששימשו להסתרת רכוש גנוב, וכדומה.

בקיצור, טעינו אם חשבנו שנשים היו מיעוט בעולם העברייני מאז ומעולם.

ישנן כל מיני השערות לגבי השאלה מדוע פחת שיעור הנשים בקרב העבריינים - בין היתר, בשל שינוי בתפיסות הפטריארכליות לגבי נשים בתקופה הויקטוריאנית. אבל חשוב לזכור שצריך לשמור על פרספקטיבה היסטורית בכל מה שנוגע לעבריינות נשים. מה שרואים משם לא רואים מכאן.
האמנם כל כך מעט נשים...? 145500
האם נעשה גם פילוח של אופי העבירות? כלומר, איזה אחוז מתוכן נעשה כדי לרצות גברים (זנות, סיוע בעבירות רכוש וכיו"ב), איזה אחוז מכלל העברייניות הציג דמות נשית מובילה ללא התערבות גברית ואיזה אחוז היה קורבן ל"ציד עברייניות"?

איך תסבירי את העובדה שנשים רבות היו פעילות מאוד בעולם התחתון (אני מניחה כי ישנן עדויות לכנופיות נשיות) ועדיין התכלמו מהן ברמה כזו והעדיפו לראות את האם הקדושה מחד גיסא ואת הלילית המכשפת מאידך?
האמנם כל כך מעט נשים...? 145555
יש נתונים על אופי העבירות. במקרים רבים אין דמות מובילה, וכפי שציינתי, גם אם משמיטים מהמדגם את העבירות הנשיות הטיפוסיות כמו זנות, המגמה נותרת בעינה.

אני לא יודעת אם דמות ה"מוסר הכפול", שחוזרת על עצמה בכל כך הרבה מחקרים על עבריינות נשים, היא לא בעיקר יציר כפיה של התקופה הויקטוריאנית. ב"תור הזהב" ההולנדי, למשל, ערי נמל ענקיות, שהיו מרכז חיי המסחר האירופיים, היו מלאות במשפחות חד הוריות של נשים שעבדו במפעלי אריגה, למשל. נשים רבות נעו ונדו ברחבי אירופה ועבדו במשקי בית. נשים היו הרבה יותר עצמאיות ופעילות מחוץ לבית. לא בשל שחרור האשה, חלילה - מכורח: הגברים היו באיי הודו המערבית, או מתו בקרב, וכדומה, או שלא היו בעלים לנשים מהגרות, כפי שחלק מהכתיבה טוענת.

הטענה שלי היא לא שלא היתה פטריארכיה. היתה, ועוד איך היתה. היא פשוט שינתה צורה. מפטריארכיה שכופה על נשים "להסתדר" ולהרוויח את לחמן דרך יוזמה (עבריינית, לעתים), היא הפכה במאה התשע-עשרה לפטריארכיה שדורשת מנשים חסודות להישאר בבית ולהיות קדושות.

לעיון נוסף:

Kloek, Els, Nicole Teeuwen, and Marijke Huisman, eds. 1994. Women of the Golden Age: An International Debate on Women in Seventeenth-century Holland, England and Italy. Hilversum: Verloren.

Feeley, Malcolm M., and Deborah Little. 1991. The Vanishing Female: The Decline of Women in the Criminal Process, 1687-1912. Law and Society Review 25:719.

Spierenburg, Pieter. 1997. How Violent Were Women? Court Cases in Amsterdam, 1650-1810. Crime, History and Societies 1 (1):9-28.

Kloek, Els. 1990. Criminality and Gender in Leiden's Confessieboeken, 1678-1794. Criminal Justice History 11:1-29.
183404
שלום,
קודם כל יש לכם יופי של אתר! באמת, אני גאה שיש כזאת מודעות לדברים והאיכפתיות לדברים האלה שמתרחשים והרבה אנשים מעדיפים להתכחש לכך.
הגעתי לאתר שלכם במטרה למצוא חומר לעבודת מחקר שאני עושה בנושא "הדרדרות לזנות", החלטתי להתמקד בקרב בני נוער כי אני בעצמי בת 15. הייתי רוצה לדעת עוד מידע על כך אם תוכלו לעזור לי אני אשמח מאוד!.
או אם תוכלו להפנות אותי לאתרים או ספרים שיוכלו לעזור לי ולקבל עוד רקע בנושא.
תודה רבה... סתיו
183406
אם אינני טועה, מקובל, במקרים כאלה, להשאיר פרטים מקשרים, על מנת שיוכלו המעוניינים לעזור לך לפנות אליך באופן אישי, מבלי להעמיס על האתר כולו.
פריטים ביבליוגרפיים 183418
בנושא של הדרדרות לזנות ונערות במצוקה, בעיקר בספריות בתי הספר לחינוך באוניברסיטאות. בולטים (אך מיושנים משהו) המאמרים של טנא בנוגע לטיפול בנערות ושל אורון בנוגע לבריחה מ... ובריחה אל... (לצערי איני זוכרת את השמות במלואם). בהצלחה.
נסי בעמותת ''עלם'' 184284
יש להם גם פרוייקט בשם "ערים בלילה" העוסק באיתור קטינים העוסקים בזנות, ושיקומם (אחד משותפיי בעבודה מתנדב בפרוייקט הזה).

חזרה לעמוד הראשי פרסום תגובה למאמר

מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים