לזכרו של שי ליבנה 1231
הקורא שי ליבנה, שהשתתף באופן קבוע בדיונים תחת הכינוי "God eat God", נהרג בנסיבות טרגיות ביום שבת, 9/11.

שי השתתף בדיוני האייל הקורא באופן פעיל במשך יותר משנה. במהלך תקופה זו פרסם מעל 1,500 תגובות שונות.

קוראי האייל מוזמנים לנצל במה זו לכתיבת דברים לזכרו.
קישורים
עשר ההודעות האחרונות של שי ליבנה, God eat God, באייל הקורא
פרסום תגובה למאמר

פרסומים אחרונים במדור "מיוחד"


הצג את כל התגובות | הסתר את כל התגובות

106627
אני לא מסוגלת לכתוב משהו עכשיו. אלוהים...
אני בשוק ,ידי רועדות 106628
אדם יסודו מעפר וסופו לעפר
בנפשו יביא לחמו
כצל עובר וכענן כלה
וכחלום יעוף

שי ,ידידי ,תחסר לנו מאד.
עברה בי צמרמורת 106629
שי לבנה היה בשבילי GEG ולקח רגע להבין.
קצת מפתיע להווכח שמותו של מישהו שההכרות שלי עמו וירטואלית וקצרה יחווה מצמרר כ"כ.
מה קרה? מדוע נסיבות טרגיות? אולי לא אדע,לא משנה.
גאון עם חוש הומור+ הומור עצמי וגם נדיבות קרנה מתגובותיו.
ביקוריו בדיונים היו מפיחי חיים למרות שהרבה לשוב לנושא החביב עליו,זאת היתה ההתלהבות הרוחנית שלו ל"דעת" שחוללה את זה.
פעמים רבות היה מתסכל לראות שאינני מצליח לרדת לעומקן של תגובותיו,להרגיש איטי וטיפש מול הברק הבהיר והלוגי,אך שי הוא כנראה האדם היחידי שהיה מצליח לשכנע אותי לקרוא את קאנט.
עברה בי צמרמורת 106630
אני רק רוצה לבכות, ולבכות, ולבכות, ובכלל אין לי מושג מי הוא היה ובגלל מי אני מרגישה את כל זה.
god eat god eat god 106631
באחת מהודעותיו האחרונות, חתם שי ליבנה במשפט - ''אני יחיד ואין סנילי''. הפראפראזה אכן התאימה. שי היה אחד מהמגיבים היותר בולטים באייל, אחד מאלה שכל כניסה לדיון איתם הובילה לכדי תשישות. הדיון היחיד בו העזתי לצאת נגד דעתו (המלומדת) היה בסקר הספרים ועסק במידת ההתאמה של ''מקס ומוריץ'' לילדים, שי טען כי הספר עלול להכניס רעיונות אלימים לילדים ואילו אני העדפתי לראות את הצד התמים והפחות מורכב של ספרות ילדים מושגחת. אני מוצאת לנכון לציין שעל אף דעותינו המנוגדות היווה הויכוח אתגר בשבילי.
כל שנותר הוא להצר על האובדן הטרגי ועל מותו של בן שיחה מיוחד במינו.

יהי זכרו ברוך.
אפילו לשוטים לא ניתנה הנבואה 106632
תגובה 82678
ברוך דיין האמת 106638
אוי ויי, מה קרה לו?
עצב רב תקף אותי... 106641
עצב רב תקף אותי למקרא הידיעה הקשה.

איך נפלו גיבורים?

כמה חבל על אובדנו של שי, אותו מעולם לא ראיתי או פגשתי, אך חשתי שהכרתי אותו, והוקרתי אותו כאדם מבריק, חד, משעשע וידידותי.

הדיונים באייל לא יהיו אותו הדבר בלי God eat God.

נוח על משכבך בשלום, שי היקר.
יהי זכרו ברוך 106643
זאת ידיעה מצמררת.
אני מנסה להחליט מה לכתוב ולא מצליח. בהלוויות אני פורש הצידה בזמן ההספדים. איכשהו, הם תמיד נראים לי לא במקום, וגם תמיד נדמה לי שהמספיד מרוכז יותר בלשאת הספד טוב מאשר בנפטר, כמו שאני כנראה עושה עכשיו.

מצד שני, איך אני יכול להשאיר ידיעה כזאת ללא תגובה.

לא ידעתי עליו אפילו פרטים בסיסיים. זה יהיה לי חשוב אם יש כאן מישהו שיודע, ויכול להשלים קצת פרטים, אפילו בסיסיים כמו גיל וכאלה.
Ow. 106644
106645
לא הכרתי אותך, god eat, ויהיה זה טפשי לכתוב על מי שלא הכרתי. אך בתור אחד משבט האילים, אני חייב להקדיש דקה לזכרך. אז הנה אני מקדיש.
במקום אשר אתה נמצא, באתרים הוירטואלים השמימיים (שמעבר לגוף) רועים בוודאי הרבה אילים. אני בטוח שגם שם מתקיימים אותם דיונים לאינספור. אז תמסור להם ד"ש מאיתנו, האילים הארציים ושמור לנו מקום, פעם כשנבוא.
אני נשמע טפשי, אבל זה מה שאומרים תמיד כשאין מלים.
ברוך דין האמת 106648
שי נהג להדגיש את ההבדל בין האונטולוגי, הפסוקי, המתאר את מה שישנו, לבין הטלאולוגי, המתאר את מה שרצוי שיהיה.

הידיעה על פטירתו שייכת לשני העולמות האלו. שי איננו, ומותו הוא אבידה קשה לכולנו.
יהי זכרך ברוך. 106652
ומכיוון שאדם לאקוני אנוכי ומתקשה לבטא את ההלם והזעזוע,
אצטט את המשפט שציטטת עבורי באחת מהודעותיך האחרונות:"אלוהים והשטן הם דוגמא מופתית לחלוקת תפקידים והתמחות מקצועית".
את שי עצמו היכרתי רק מהרשת 106657
והוא תמיד עשה עלי רושם עז. לעומת זאת אני מכיר את אימו מהעולם שמחוץ לרשת \והיא אישה שיש לי אליה הערכה גבוהה והיא נהגה לספר על בנה בגאווה גדולה גאווה שהייתה לה הצדקה.
יהיה זכרו ברוך הוא נשמר בליבותינו.
שי... 106659
הלם, אמש. ועכשיו עצב עמוק.
ואפילו לא הכרנו. לא בממשי.
מישהו מעניין, יוצא דופן, היה שם, בחלל הסייבר שמאחורי המחשב שלי. ועכשיו הוא כבר לא.

שנים לא האמנתי בקיום תודעה אחרי המוות. אחר-כך, בגלל אירועים בסביבתי הקרובה (אך לא המיידית) התחלתי לחשוב שכן, שיש משהו שנשאר.

ואם זה כך, אז... שולחת אהבה אליך, שי.
שי 106660
שי יחסר לכולנו. כמה עצוב.
עצוב וקשה. 106663
מקווה שמצא מנוחה.

שהמשפחה לא תדע עוד צער.
אין מילים 106665
אין מילים 106669
נכון.
ולכן- עמיחי,
מתוך "הלב במאי מושחת":

אני חושב שגם ניוטון גילה
את מה שגילה בהפוגה
בין שני כאבים.
מה נלמד מזה על התרגשות חיינו,
מה נלמד על הדיבורים השקטים
המקיפים אותם? אילו דברים
צריכים ליפול מאיזה עץ כדי שנלמד?
אין מילים 106670
מצטרף אליך.
אין מילים 106672
יהי זכרו ברוך
על שי 106685
שלום. שמי עופר. אני לא ממש הייתי באייל, אבל בתור חבר של שי רק רציתי שתדעו עד כמה הוא העריך ואהב את כל הדיונים באייל. הוא תמיד היה שולח לי תגובות של אנשים על נושאים מעניינים, וכל מי שיסתכל על הזמנים בהם פורסמו 10 התגובות האחרונות שלו יראו את התפוקה העצומה שעשה, וכמה הוא תרם לשיח באייל.
מאוד התרגשתי כשקראתי את התגובות וראיתי איך מותו השפיע על כל כך הרבה אנשים. אני מקווה שתזכרו אותו כבעל שיח מענין וכאדם מוסרי, מה שהוא בהחלט היה (גם אם הוא לא תמיד אהב להודות בזה).
על שי 106687
אבד לי חבר. אבד לי אדם שלימד אותי הרבה. ישבתי ביום ראשון בערב וקראתי מאמר שהוא נתן לי לפני שנה בערך ופתאום כל התגובות שהוא רצה פשוט זרמו. בא לי לצעוק ''אני יכולה לסתור אותך עכשיו'', ו''בא ותוכיח שאני טועה'' ועוד כל מיני דברים לא מועילים.
אני לא אוכל להתווכח איתך יותר ולהנות מחוש ההומור החריף שלך ומההגיון החותך שלך.
אני גם לא אוכל סתם להנות מהחברה שלך.
כואב לי כל כך כואב.
כל השבוע שמעתי אנשים מדברים על איך שנפטרת ובא לי לצעוק. כיוון שאף אחד לא דיבר על איך שחיית.
אחד האנשים המבריקים ביותר שהיכרתי וחבר אמיתי.
אזכור תמיד.
על שי 106695
אולי איה ועופר יוכלו לספר לנו על שי. מי הוא היה, מה עשה, היכן למד/עבד וכו'.
על שי 106696
אולי זה לא יהיה נכון. אילו שי היה רוצה שנדע עליו פרטים אישיים, הוא היה מספר לנו בעצמו.

אבל אולי חבריו יודעים טוב יותר מה הוא היה רוצה.

אצלי יש כל הזמן תהיות, והשערות בקשר למותו. אבל אני מניחה שגם זה מחוץ לתחום.
''נהרג בנסיבות טרגיות'' 106705
זאת הפעם השניה בשנה האחרונה שמישהו שאני מכיר הכרות וירטואלית מסתלק מעולמנו, וכמו בפעם הקודמת המוות מנפץ את חומת הוירטואליה והאובדן מורגש במציאות הקיומית שלי במלוא כאבו.

פתאום זה כבר לא הפילוסוף המהGeg כפי שנהגתי לקרוא לו, זה שי ליבנה בשר ודם שהלך, וכל ההלצות התפלות שהחלפתי איתו על ענייני חיים ומוות מעבירים בי צמרמורת ותחושה של טעם רע.

שי נמנע במוצהר ובקנאות מפתיחת כל חלון אל עולמו מלבד ענייני האינטלקט בהם בחר לשתף אותנו, ואני מניח שיש טעם לכבד את רצונו זה גם כשהוא כבר לא איתנו, אבל אינני יכול שלא להודות בצורך האנושי ואגוצנטרי שלי לדעת יותר. על חייו, על מהותו כאדם, על הרגשות והמחשבות והעבודה והתחביבים והמשפחה וכל שאר המעגלים שבהם חי את חייו ה"אמיתיים", וגם על מותו. המחשבה על כך שהוא פשוט נמוג וכל מה שיישאר לי ממנו הוא אוסף התגובות שלו באייל היא כמעט בלתי נתפסת, אבל כמו עצם מותו גם עם המחשבה הזאת אצטרך פשוט להסכין.

על הערכתי את שי כאדם חושב אין טעם להכביר מלים, כל שאני יודע עליו פרוש וגלוי בפני קוראי האייל וכל מי שקרא את דבריו הגיע בוודאי לאותן מסקנות על הידע המקיף, ועל תרבות הדיבור, ועל היושר האינטלקטואלי, ועל חדוּת הניתוח וחדוות הויכוח והאינטליגנציה המדהימה שלו. אני רק אומַר שבכל פעם ששיטוטי הסייברספייסים יביאו אותי הנה אני ארגיש בחסרונו הגדול.

יהי זכרו ברוך.
אוי... 106710
אפילו אני כמבקרת לא תמיד קבועה באייל, זכיתי להכיר אותו. הוא היה אחד מהאנשים שעשו את האייל למה שהוא.
עצוב, עצוב.... ויותר מעצוב, משתק.
שינוח על משכבו בשלום.
אוי 106712
רק עכשיו ראיתי. מזעזע.
דובי מתנגד תמיד לכך שיהיה פה פורום, או בכלל קהילה. אנחנו דיונים נטו, אין לנו פרצוף. עקרונית אני איתו- יש לי חיים, אני מעדיפה להיעלב או להיות מוחמאת מאנשים שהם חברים שלי, שאני מכירה. אבל בכל זאת.
אני בכל זאת מרגישה שזה מישהו מוכר לי, שאני יודעת במי מדובר. ואני אפילו לא ידעתי שקוראים לו שי. זה אכפת לי וכואב לי עכשיו, למרות שבטח נתקלתי איפשהו בידיעה על מותו ולא ידעתי שזה הוא וזה עבר לידי. מוזר.
כנראה שאי אפשר לנצח את הבטן האנושית- אנחנו נקשרים לבני אדם וקשורים אליהם. לא רעיונות, אנשים. ולשי הייתה פה נוכחות שקשה להתעלם ממנה.

תנחומיי לחברים ולמשפחה
ושנשמע רק בשורות טובות
יהי זכרו ברוך 106713
חבל שלא זכיתי לפגוש אותו פנים מול פנים
פשוט אין מילים 106814
עקבתי אחרי תגובותיו מאז שהתחיל לכתוב באייל, ופתאום לא יהיו עוד. עצוב.
יהי זכרו ברוך.
106846
"All the interests of my reason, speculative as well as practical, combine in the three following questions: 1. What can I know? 2. What ought I to do? 3. What may I hope?"

-Immanuel Kant

שי - הגיגך ימשיכו להGEG מעל דפי האייל וימשיכו להיות חומר טוב למחשבה.

יהי זכרו ברוך.
איבדתי חבר 106850
אני לא מאמין.
אני מסרב להאמין!
אדם מבריק, משכיל, צנוע, מנומס, מצחיק, קשוב, שוחר טובות.
אדם אשר כל פתיל שכתב, קראתי בעניין מרבי, אדם שהיה לו מה להגיד על כ"כ הרבה.
אדם שהיה לי כבוד לפגוש ולו וירטואלית, והתענוג ללמוד ממנו כל פעם מחדש.
איבדתי חבר ואני מסרב להנחם.
GeG, שי, המקום לא יהיה אותו הדבר בלעדיך.
אתה תחסר לי.
שי. 106952
בעודי עדיין מוכה תדהמה, יושב אני ותוהה איך בדיוק לתמצת את תקופת היכרותי עם שי בכמה משפטים.. זה בלתי אפשרי.
ולכן רק אומר שאני עדיין כואב ומתגעגע

לשי שאיתו למדתי שגם גאונים יכולים להתבלבל לחלוטין בחישובים פשוטים תחת השפעת אלכוהול (שי בוהה בתפריט ומנסה לחשב.. שוב בוהה ושוב מנסה.. ולבסוף מגיע למסקנה מבריקה ופוצח בשירה "התפריט הפוך!!!!")

לשי שלמרות עיסוקיו השונים (והמשונים!) תמיד היה לו זמן להקשיב ולייעץ בנושא אהבות נכזבות של חברו

לשי שלפתוח איתו וויכוח בלי שביצעת מחקר מעמיק ביותר בנושא עליו אתה מתווכח, רישמית, מסוכן לבריאות מכיוון שלא היה ולו נושא אחד (חוץ מספורט) שבו שי לא התמחה.

ואסיים בציטוט קצרצר מסרט שאני ושי הערצנו -
Life of Brian:

Life's a piece of shit
When you look at it
.Life's a laugh and death's a joke, It's true
You'll see it's all a show
Keep 'em laughing as you go
Just remember that the last laugh is on you

נוח על משכבך בשלום חבר יקר.
חבר ילדות הלך 106963
שלום.
עד היום לא ידעתי על הפורום הזה ועד היום לא ידעתי ששי היה נוכח בדיוניו. עכשיו אני יודעת...

אני מכירה את שי מאז הייתי בת 7.
הייתי שנתיים בצהרון של אימו.
עברו 10 שנים והוא נהיה חבר של חברה שלי כשהיינו בתיכון.
במשך שלוש שנים האהבה שלהם פרחה, אך הפרידה ביניהם לפני חודש מאד כאבה לשי וגרמה לו לקמול.
חבל. כל-כך טיפשי.
הוא נהג לכנות אותי בתור "הילדה שגידל".
כל כך קשה לתפוס שרק לפני שבוע ליטפתי לו את הקוצים בשיער ושאלתי אותו אם זה כואב...
עכשיו שום-דבר לא כואב לו יותר.
אבל לנו כן.

יהי זיכרו ברוך.
Lojban 113013
"Lojban היא שפה מדוברת שנבנתה בקפידה בתקווה לסלק חלק גדול מהדו-משמעותיות בתקשורת בין בני-אדם"
-- מתוך האתר הרשמי של השפה Lojban, שכתובתו http://www.lojban.org/

אינני יודע אם GeG שמע על Lojban, אבל את שאיפתם של יוצריה לשפה חד-משמעית הוא ביטא כאן לא פעם.

אני משתתף בצערם של כל הקרובים לשי.
nothing more 124621
שי הייה חבר שלי שלוש שנים .
עברו כבר חודשיים מאז שהוא היתאבד .
כל הבית שלי מלא תמונות שלנו ביחד חיוכים לא סתם חיוכים אמיתיים מאושרים . אני ממשיכה אים החיים אבל התמונות עדיין כאן .
יש עוד אנשים שלא מסוגלים לדבר איתי חברים משוטפים , זה כאילו שהם לא סולחים לי .
אבל זה כבר לא משנה .
להרבה אנשים הוא יעלם לאת לאת מהתודעה ואצלי הוא תמיד יהייה אני כבר לא יודעת אים זה טוב או רע , אני לא מצליחה לדבר אים אף אחד בלי להזכיר אותו .
חברי הקרובים כבר כיבלו את זה .
זה הרבה יוטר קשה לאמשיך מאיך שזה ניראה.
(סילחו לי על שגיעות הכתיב אני דיסלקטית ותיקון שגיעות כתיב בword לא עוזר )
nothing more 124736
הלוואי שאלה שמחליטים להתאבד היו נעצרים לרגע לחשוב על כל האנשים שאוהבים אותם, ואיך התאבדות שלהם תפגע בחברים ובקרובים שלהם, לכל החיים.

מי שמתאבד בגלל פרידה מחברה- זה לא בגלל הפרידה, אלא בגלל המון דברים אחרים, כשהפרידה היא אולי רק הקש ששבר את גב הגמל. אל תעמיסי על עצמך את כל המטען שלא שייך לך, את לא אחראית למה שקרה.

הלוואי שתמצאי שלווה, ואושר.
עדיין... 141627
כבר עברו כמה חודשים מאז המוות של שי.
אני מניח שאף אחד כבר לא מסתכל בעמוד הזה -
אבל בכל זאת הייתי חייב להמשיך לכתוב משהו.
אני עדיין מתגעגע. לא משנה כמה זמן יעבור, אני עדיין מתגעגע אליו. להגיגים שלו, לצורת הדיבור שלו, לייעוץ שלו, ולזמנים הטובים בהם היינו יושבים על המרפסת ושותים בקבוק של ליקר שוקולד.
ולמרות שהיכרתי אותו מגיל 13, אני מרגיש כאילו לא היכרתי אותו מספיק, שהיו המון דברים שהוא לא רצה לדבר עליהם כי הוא התבייש.
יש לי רק תמונה אחת שלו במחשב, שמורה לי בקובץ על המסך, העיניים הכחולות שלו והזיפים - בוהקים למצלמה.
אני כל כך מתגעגע אליו. אם הייתי מספיק מוכשר כמוהו הייתי מנסה להמציא מכונה שמשחזרת dna ומחזיר אותו מהמתים. הייתי סותר לו כל כך הרבה פעמים על הלחי.
אני כל כך מתגעגע. לעזאזל זה כל כך קשה להתמודד.

אני מתאר לעצמי שמרובכם הוא כבר נשכח, והמחשבה עליו עולה רק מפעם לפעם. אצלי היא עולה כמעט כל יום.
אני עדיין מתגעגע לשי.
עדיין... 141725
עופר, who ever you are,

אני כן נכנסת לעמוד הזה, בערך אחת לשבועיים-שלושה, אם כי אין לי מושג למה. לך יש הסבר - הכרת אותו. לי אין שום הסבר.

אולי זה משום המיסתורין, המוזרות, החידתיות והטראגיות הרבה האופפת את הדמות והמוות (ההתאבדות, נדמה לי שכבר מותר לומר, מאחר וזה עולה בבירור מן התגובות). כמו רוב הכותבים בעמוד, לא הכרתי אותו. גם ההיכרות הוירטואלית עימו, במקרה שלי, היא קצרה יותר משום שאני איילה צעירה יותר (צעירה באיילות, לא בהכרח בגיל).

אלה שכתבו מילים לזכרו הדגישו מספר פעמים את הקנאות שגילה לפרטיותו, למשל תגובה 106695 ותגובה 106696. עם זאת, הוא נתן מושג על עבודתו בתגובה 59378.

מכיון שכך, אינני יודעת אם זה יהיה נכון לבקש, ובכל זאת - האם תוכל לפרסם, במסגרת האתר או בצורה אחרת, ברשת, את תמונתו?

היה חזק. כל טוב.
עדיין... 141730
עוד משהו שאני חושבת עליו: טטיאנה מתגובה 124621. אולי אתה מכיר אותה או אולי אפילו רואה אותה לפעמים. היא כתבה שיש אנשים שעדיין לא סולחים לה, כאילו שזו אשמתה. אולי אתם יכולים להיתמך זה בזו.
''קוראי האייל מוזמנים לנצל במה זו לכתיבת דברים לזכרו.'' 142429
אני מבקש בכל לשון של בקשה - כל תגובה נא לכתוב לי באימייל - העמוד הזה מיועד לזכרו ולא הייתי רוצה לגרור אותו לדיון שרשרת כנהוג באתר האייל. אולי זו אשמתי שאני מוסיף נושאים שכביכול גורמים לכך אבל לצערי זה המקום האחרון עלי אדמות שעוד נשאר לי כ''מזכרת''.

תודה.
165628
מילותיו גדולות נימוקיו מהווים בסיס למחשבה פנימית
בלתי פוסקת.
God eat God 180375
עברה שנה מאז שהוא התאבד.

חשבתי שאולי ראוי להעלות את הידיעה הזאת ברשימת ה''דיונים מתמשכים'', כדי שלא נשכח אותו.
God eat God 180414
כן יפה שחשבת על זה מה כבר עברה שנה? זה ניראה כאילו רק אתמול זה קרה
איך שהזמן רץ זה ניראה כאילו רק אתמול היתקשרת אלי לצבא וסיפרת לי שהוא ניפטר
ואו זה אולי הכ עצוב שהם מתים והשנים עוברות ממש מהר ואנחנו גדלים ומתפתחים מוצאים תארים אקדמאים יוצאים אם אנשים חדשים קונים דיסקים חדשים נחשפים לאומנות חדשה והם שם נישארים בני 20 ומשהוא
אנחנו שנביא ילדים ואולי ניקרא להם על שם היקיר שהיתאבד וזה ינציח במשהוא מזל שליקיר שמת במיקרה הזה לא קוראים זרובוול
יש משהוא מאד עצוב בידי הזאת שהכל ממשיך ואנשים הם רק זיכרון תמונה זיכרון שדוהה תמונה שדוהה כן החבר של אבל של סבא וזהוא? כאן זה ניגמר?
לא יודע מה עובר עלי כשאני כותב את זה ולמה אני מיתפלסף כל כך
אבל כבר עברה שנה נסו רגע לעצור ולחשוב כמה דברים עברתם בשנה הזאת טובים ופחות טובים מרגשים וסתאם ושי נישאר שם באותו מקום. תקוע ומת ומת ותקוע
איך הולך השיר ההוא עצוב למות באמצה התמוז? אז עצוב למות גם בכיסלב או בחשבן באותה המידה.
אזכרה 182320
ביום ראשון הקרוב, ה-‏30 לחודש, תערך אזכרה
לשי בבית העלמין של הרצליה (ליד קניון שבעת הכוכבים/ספורטק)
הטקס יחל בשעה 15:30.

יהא זכרו ברוך.
לא שוכחים את שי, גם 3 שנים אחרי 339849
עדיין עצוב...
לאיילים היקרים 394283
עברו מאז שלוש וחצי שנים...

אימו של שי החליטה להמשיך, ואימצה ילדה לפני שנה שהיום היא בת 7.

אך היום האם נזקקת לניתוח דחוף בחו"ל להצלת חייה כדי שתוכל להמשיך ולגדל את ילדתה...

נפתח חשבון מיוחד על שם גילה ליבנה בפיקוח שופט בדימוס, למי שיכול לעזור...

הבנק הבינלאומי
סניף צמרות מספר 064
מס' חשבון 105-325236

את יתרת הכסף - אם ישאר, תעביר גילה לחולים נוספים הזקוקים לעזרה.

ניתן לפנות במייל

ors3@netvision.net.il

ותכניו יועברו אליה...
לאיילים היקרים 399441
לכל משתמשי האתר - אנא אל תתייחסו בחשד לתגובה זו. נציג המערכת דיבר עם אור, ולמיטב שיפוטנו, הסיפור מאחורי הבקשה הוא אמיתי.
לאיילים היקרים 662172
מה היה בסוף? מה עם גילה ליבנה? מישהו יודע?

חזרה לעמוד הראשי פרסום תגובה למאמר

מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים