ח''כ וילנאי: להכיר במאבטחים שנהרגו כחללי צה''ל 1475
ח"כ מתן וילנאי (עבודה) הגיש היום (ג') הצעת חוק הקובעת כי מאבטח שנפגע או נהרג בעת מילוי תפקידו יזכה באותן ההטבות והתנאים שמקבל חייל או שוטר. בין היתר כוללת ההצעה מתן תנאים סוציאליים, ליווי צמוד של המשפחה וטיפול ושיקום המאבטח.

וילנאי כותב בדברי ההסבר להצעה כי "חובה להיאבק את מאבקם של המאבטחים. פעמים רבות מדובר בצעירים ובעולים חדשים שעושים עבודתם נאמנה למרות כל הסיכונים. אני מעריך שמערכות הביטחון והאוצר לא יאהבו את הצעת החוק, אבל מדובר בצורך השעה. מדינת ישראל חייבת לתת פתרון לבעיית המאבטחים". בשנתיים וחצי האחרונות נהרגו ונפצעו מספר מאבטחים בעת מילוי תפקידם.

הבוקר גם הגיש ח"כ אהוד יתום (ליכוד) הצעת חוק פרטית לתיקון "חוק הביטוח הלאומי". יתום קורא לכלול את עבודות האבטחה והשמירה במתקנים ציבוריים או פרטיים ברשימת העבודות המועדפות, מתוך כוונה לתגמל את המאבטחים ולשפר את תנאי עבודתם.

עלות התיקון שמציע יתום נאמדת ביותר מחמישה מיליון שקלים, ולכן נדרש לו רוב של יותר מ-‏50 חברי כנסת. לחילופין, תידרש הממשלה לתמוך בהצעת החוק כדי להעבירה בכנסת.

קישורים
הארץ
Ynet
פרסום תגובה למאמר

פרסומים אחרונים במדור "חדשות"


הצג את כל התגובות | הסתר את כל התגובות

Hold your horses 147717
אולי כדאי להתמקד בעיקר:
ניצחון במלחמה וחזרה למצב בו אין מאבטחים בכל פיצוציה?
Hold your tongue 147723
שחס וחלילה הפושעים לא ישדדו אותך עוד פעם?
כמו שכתבת פה - תגובה 146251
מאבטחים - המודל הקפיטליסטי 147790
המאבטחים המשלמים בחייהם הם הדגמה נפלאה לכחות השוק. מאחר שיש אבטלה אפשר להעמיד אדם בסכנת מוות יומיומית תמורת שכר מינימום.החברות מצידן יודעות לגבות תשלום נאה מבית הקפה או הקניון.
איזה אושר.ממש גן עדן קפיטליסטי. השוק החופשי במיטבו.

אבל אם הם יקבלו סיוע מהמדינה הם יהפכו לפושעים. כשדאי להשאיר אותם למות ברעב אם לא יתפוצצו קודם.
אז בוא נראה בבקשה 148280
כמה אתה חושב שמאבטח צריך להרוויח לחודש?

התשובה שלי היא "כמה שהוא מוכן שישלמו לו כדי לעבוד כמאבטח". אני נותן לו לשקלל בעצמו את הסכנה בתפקיד לעומת התגמול - הם אנשים מבוגרים, המאבטחים.

אתה משום מה חושב שאתה יודע יותר טוב מהמאבטחים עצמם. אז כמה אתה חושב צריך לשלם למאבטח לחודש, ומה דעתך על מאבטחים שמוכנים לעבוד בפחות מזה?
אז בוא נראה בבקשה 149510
לא כל-כך פשוט. במקרים רבים, השומר לא שואל את עצמו "האם כדי לי לסכן את חיי תמורת 3000 ש"ח לחודש", אלא "האם כדי לי לסכן את חיי כדי שאוכל להמשיך ולממן את צרכיהם של ילדי", למשל. מתוך ידיעה שמקרה שיהרג, יהיה מי שידאג לילדים מכוח הביטוח, אדם כזה עשוי להסכים לסכן את חייו למרות שהוא מאמין שהסכום כשלעצמו רחוק מלהצדיק זאת. הוא לא מסכן את חייו בשביל 3000 ש"ח בחודש, הוא מסכן את חייו בשביל אוכל לילדים.

שיקולים כלכליים הופכים לא מאוזנים בשלב בו אינם שיקולי רווח-הפסד פשוטים, אלא שיקולי השרדות מהסוג הבסיסי ביותר. החשש הוא מפני ניצול מצוקה כלכלית קשה (מהסוג שבו השיקול הופך לשיקול הישרדותי) כדי להוביל אנשים להחלטות שלא היו מקבלים לו היה מדובר בשיקול כלכלי "קר".
Hold your horses 147868
אנחנו רק צריכים להפריט את הצבא ולתת לכוחות השוק לנצח את המלחמה

במחשבה שניה
זה לא היה הרעיון של אוסלו?
אולי נפריט גם את הכנסת? 149447
הצעת החוק של וילנאי מקננת אצלי בבטן זה זמן מה, וסוף-סוף מצאתי את הזמן להתייחס אליה ברצינות.

אני חושב שהצעת החוק של וילנאי היא המשך של תהליך, שלדעתי הוא מסוכן, שקורה במדינת ישראל. המדינה מפסיקה לאט לאט למלא את חובותיה כמדינה לאזרחים, והצעת החוק של וילנאי היא אחד הסימפטומים. הגנה על אזרחי המדינה מפני איומים בעלי אופי צבאי, וטרור נכלל בהגדה הזו, נמצא, להבנתי, בתחום אחריותה של המדינה, לא בתחום אחריותן של חברות פרטיות. והנה, הפריטו לנו בעצם את הביטחון. צה"ל, המשטרה ושאר כוחות הביטחון לא מסוגלים לספק ביטחון ברמה סבירה אז המדינה מחייבת את בעלי העסקים לשכור את שירותיהם של מאבטחים פרטיים. בא ח"כ וילנאי ומצביע על כך שהמאבטחים בעצם ממלאים את תפקידם של כוחות הביטחון. אם כך, מדוע באמת לא להשוות את תנאיהם לתנאיהם של נפגעים מכוחות הביטחון? מדוע? כי זה אולי פיתרון לבעיה הנקודתית אבל רעה חולה שנסבול ממנה אחר כך כיוון שהיא מסייעת ותומכת באותה מגמה, של הפרטת השירותים הציבוריים והסרת האחריות של המדינה מתושביה.

מדוע זה רע? אני מפחד מהפרטה של שירותים כאלו. כבר עכשיו מתברר כי קופות החולים מפעילות שיקולים כלכליים ומורות לרופאים שלא לרשום תרופות יקרות או לשלוח חולים לטיפולים יקרים מדי. זה ממשיך ברעיון להפריט את מערכת הכליאה - רעיון שכבר מומש בארה"ב במדינות מסויימות - הנה מסמיכה מדינה חברות מסחריות לקבוע את גורלם של אנשים משולי החברה, מה שמאפשר לנו לעצום עין ולא לראות אולי שאותם אנשים לא זוכים בהכרח ליחס נאות, למרות מעמדם החברתי כפושעים מורשעים. זה מגיע גם לקריסת מערכת הרווחה ולמצב בו משרד הרווחה מפנה את הפונים אליו לעמותות הפרטיות כי אין ביכולתו לעזור להם. כלומר, המדינה, כאירגון שאמור לפעול לטובת אזרחיה, פושטת את הרגל בתחומים מסויימים ועורכת מכירה כללית של חובותיה (כלפי האזרחים) במקרים אחרים.

מטרידה אותי העובדה שחיי אדם הופכים להיות רק עוד שיקול בשאלה כיצד למקסם את הרווחים של חברה פרטית. היתרון של המערכת הממשלתית הוא דווקא בחוסר היעילות הכספית שלה - השיקול הכספי, למרות שהוא קיים ברקע, מהווה גורם חלש הרבה יותר בהכרעה בנושאים שקשורים לחיי אדם. מדינה, בניגוד למעסיק, לא אמרו לעשות את התחשיב הכספי בתחילת שנה האם כדאי להפעיל מפעל או במקום זה לפטר את העובדים ולהפקיד את הכסף בבנק ולהנות מריבית, כי במדינה אמורה לעמוד מול מקבלי ההחלטות טובת הכלל, לא טובתו של משקיע. הצעת החוק של וילנאי אולי באה כדי "להציל את המצב" ולנסות "להלאים" בחזרה את הביטחון שהופרט במידה מסויימת, אבל כמו שכבר כתבתי, לדעתי זה רק טיפול בסימפטום. לא בבעיה.

אני חושב שהדיון הזה קשור גם לפתיל אחר בו טל ואני דנו על הכרת המדינה בנפגעים מאנשי כיתות כוננות כנפגעי צה"ל: תגובה 109083 וכמובן באינספור תגובות במאמרו של יזהר מזרחי, בעיקר בפתיל שפתח אבי: תגובה 146251
אולי נפריט גם את הכנסת? 149478
מצד אחד אני יכול להבין את הסנטימנט שאתה מציג, אבל יש בו גם משהו שמפריע לי.
נראה שאתה מתייחס אל המדינה כמו אמא שמזניחה את הילדים שלה ולא ממלאת את חובותיה ודואגת להם. אולם, המדינה אינה ישות נפרדת, היא מורכבת מהאזרחים ומהמשאבים שלהם.

המשאבים האלה, מה לעשות, מוגבלים. אין שום אפשרות שהמדינה היתה יכולה להציב חייל בפתח של כל בית-עסק. איך אמורים להתמודד עם העובדה הזו?
אתה יכול לאמר שזה לא מעניין אותך, המדינה מתיימרת להיות מדינה, והיא אחראית לספק לך את הצרכים המינימליים האלה כגון ביטחון, בריאות, רווחה וכו'. אני חושב שזו גישה לא רצינית.

אני לא אומר שהמדינה צריכה להסיר מעצמה כל אחריות ממצבם של המאבטחים. אפשר לקבוע בתקנות מינימום שכר, חובת הכשרה, ותנאי עבודה למאבטחים. אפשר (וזה צעד מבורך לדעתי) לקבל את הצעת החוק של וילנאי. אפשר אולי לקבוע שלאדם יהיה מותר לסרב לעבוד כמאבטח, מבלי לאבד את זכאותו לדמי אבטלה‏1. כל הדברים האלו אפשריים, אבל אין מקום לאמר שברגע שיש מאבטחים פרטיים, אז המדינה פשטה את הרגל, ואפשר לסגור אותה.

----
1 למרות שלפני שהייתי קובע דבר כזה, הייתי מנסה לקבל הערכה של הסיכון הממשי בלהיות מאבטח באותו מקום.
אולי נפריט גם את הכנסת? 149617
אפשר (ואני לא אומר שאני תומך בזה) להפוך את המדינה למעסיק הישיר של המאבטחים. כלומר - שהמדינה תקים חברת אבטחה משלה, שלא למטרות רווח, והיא שתתן מאבטחים לבעלי עסקים ב''מחיר עלות''.
אולי נפריט גם את הכנסת? 149643
אם המדינה תיתן לשומרים הנ"ל תנאים של שוטרים או חיילי קבע, או שתקצה למטרה זו חיילי מילואים, אז אני מאמין שזו מעמסה כבדה מדי על תקציב המדינה.

אם המדינה תשלם לשומרים 20 ש"ח לשעה, תוכל לשכור שומרים תוך יום יומיים ולפטר אותם, אם צריך, תוך יום יומיים, ואם בחברה הנ"ל יהיו מנהלים מקצועיים ולא מינויים פוליטיים, אז אפשר יהיה לעמוד כלכלית בעלות של חברה כזו, אבל אז השאלה היא מה היתרון בכך.

אישית אני מאמין ש"מחירי העלות" שהמדינה תגבה יהיו משמעותית יותר גבוהים מהמחירים שגובות חברות פרטיות (ע"ע שיחות טלפון בינלאומיות לפני ואחרי ההפרטה).
אולי נפריט גם את הכנסת? 150309
זו לא תהיה מעמסה כבדה מדי על התקציב, משום שמקבלי השירות (העסקים) ישלמו על המערכת. אני תוהה כמה משלם היום עסק להעסקת מאבטח שמקבל 17 ש"ח לשעה.
אולי נפריט גם את הכנסת? 149509
השאלה היא האם השמירה בפתחם של בתי-עסק היא הפרטת תפקיד של המדינה. לדעתי, התשובה שלילית. נכון ש"הגנה על אזרחי המדינה מפני איומים בעלי אופי צבאי" היא בתחום אחריותה של המדינה, אך אין הדבר פותר כל אזרח מהתנהגות אחראית – ממש כמו שאחריותה של המדינה לספק שירותי בריאות, לא פותרת כל אזרח מהצורך לחגור חגורת בטיחות, ואחריותה של המדינה לספק שירותי כבאות לא פותרת כל בעל עסק מהצורך במטפים בהישג יד.

הטענה שלי היא ביסודו של דבר כי שומר בשער הוא, מבחינת בעל-עסק, "חגורת בטיחות".

המדינה קובעת קריטריונים של עסקים אשר ללא שומר, לא יזכו לרשיון עסק. אלה מחויבים לשכור שומר (או שומרים, במקרים מסוימים). ברור שהקריטריונים הללו משתנים בהתאם למצב – אבל גם הקריטריונים לחיוב חגורות בטיחות השתנו (זוכר את הימים בהם חגורה נדרשה רק במושבים הקדמיים, בנסיעות בין-עירוניות?). המדינה היא זו שמחייבת את השמירה, ואין זה מחובתה לספק את אותה שמירה. אינך רוצה לשכור שומר? אל תפתח עסק. לא שונה מהותית מ"אינך רוצה לקנות מטף, אל תפתח עסק", למעט ההבדל בעלות, כמובן.

אגב, כיום גם עסקים שאינם חייבים שומר על-פי חוק שוכרים שומר במקרים רבים – כדי לתת תחושת-בטחון ללקוחות, בעיקר. אם המדינה היתה נותנת את השירות של חייל-שומר בפתח כל עסק המחויב בשומר על-פי חוק, האם אותם עסקים השוכרים שומר בתוך בחירה לא היו שוכרים שומר? היו דורשים להחמיר את התקנים כדי שגם הם יקבלו חייל?

-----

אגב, כל זה לא בא להביע תמיכה או התנגדות להצעת החוק של וילנאי. ובמאמר מוסגר, בקשר לחששך כי בבתי-סוהר פרטיים האסירים "לא זוכים בהכרח ליחס נאות", הרשה לי להרגיע אותך: בישראל, חלק מבתי-הסוהר הממשלתיים לא ראויים למגורי אדם כלל. וראה דיון 1242 לפרטים.
קשרן פתולוגי 149519
חשבתי שתיתן כאן גם קישור לכתבה מ"מוסף הארץ" על המעסיק הגדול בישראל‏1, חברת "השמירה":
1 מלבד משרדי ממשלה, כנראה
קשרן פתולוגי 149548
מה שחסר במאמר המקושר (אלא אם כן פישלתי בריפרוף), ומופיע בכתבה המודפסת, הוא ה''מסגרת'' על השותפה הדנית של חברת השמירה. אותה שותפה מפעילה בתי סוהר פרטיים, והטענות כלפיה על היחס לאסירים, כולל כזה שהביא למותם של כמה מהם, עולות מפעם לפעם בעיתונות הדנית (והאחרת).
קשרן פתולוגי 149549
וכמובן שהיא לא מוכנה שהחברה שבבעלותה תפעל בשטחים.
קשרן פתולוגי 149550
ודאי. גם בלי זה יש לה מספיק צרות עם דעת הקהל.
קשרן פתולוגי 149552
תחת "עוד בנושא":
קשרן פתולוגי 149555
תודה.
אבל כמובן זהו קרבן פעוט (או אולי בכלל בונוס נוסף?) על מזבח ההפרטה.
בקרוב אצלכם.
קשרן פתולוגי 149557
התשובה לשאלה "קרבן או בונוס?" היא בעצם התשובה לשאלה "אילו המתקן היה מופעל ע"י המדינה זה היה שונה?". מי יודע?
קשרן פתולוגי 149558
לא. השאלה קורבן או בונוס היא שאלה ערכית. האם חבל שכך קורה, אבל זהו מחיר שאנו מוכנים לשלם, או שמא אמנם לא זאת היתה מטרתנו, אבל טוב שכך קורה, כי הרי מדובר בפושעים.
קשרן פתולוגי 149562
אתה צודק. הריני מחליף את תגובתי הקודמת בזו:
האמירה "על מזבח ההפרטה" נכונה רק אם אילו המתקן היה מופעל ע"י המדינה זה היה שונה. מי יודע?
פורום מאבטחים ושומרים בתפוז 150342
נפתח השבוע, ועשוי לעניין את הגולשים (יותר במשך הזמן, שכן הפורום ממש טרי):
וכמובן - חג שמח לכולם!

חזרה לעמוד הראשי פרסום תגובה למאמר

מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים