 |
|
 |
||
|
||||
 |
לפי "הארץ" שר הביטחון שאול מופז הורה לצה"ל ולאנשי משרד הביטחון לפעול להכיר באנשי כיתת הכוננות של קריית-ארבע שנהרגו כ"חללי צה"ל" ובאלו שנפגעו כ"נכי צה"ל". נדמה לי שזו לא הפעם הראשונה שנפגעים אזרחים "ממוני ביטחון" (יש למישהו הצעה טובה יותר לתיאור?) בפעולות לחימה שבהן השתתף צה"ל (אני חושב שאפשר למצוא דוגמאות כבר מהשנים הראשונות למדינה). האם זה ראוי? האם יש להחיל כלל זה רטרואקטיבית? |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
היתה נדמה לי איזה הצעת חוק שדרשה להשוות את התנאים של נפגעי פעולות האיבה (אזרחים) לתנאים של נכי צה"ל. קלינר אולי ? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
משנות ה80 הכיר צה"ל בשמירת ההתנחלויות כשירות מילואים של המתנחלים. וזה מזכיר לי שדובי עוד לא שלח לי תשובה במייל. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
למה לא? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
למה לא? כי הם לא חיילים. טכני גרידא. האם מי שנפצע בעת שהגן על ביתו ממחבלים (כמו בכפר יובל בשנת 1975 אא"ט) ונהרג הוא "חלל צה"ל" או "נהרג בפעולת איבה" גם אם לא היה חלק מכוח כוננות? האם מי שנפצע בפעולת איבה, אבל השיב אש, נחשב ל"נכה צה"ל" או ל"נפגע פעולות איבה"? אני חושב שדווקא החלוקה הקרה והטכנית הזו חוסכת אי-נעימות רבה. אבל אם כן, אז למה דווקא עכשיו, ולמה לא רטרואקטיבי? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בג"ץ דחה היום (ב') את עתירתן של שתי אלמנות צה"ל, שדרשו כי הרמטכ"ל יורה להכיר בבני זוגן המנוחים כאילו היו טייסים בשירות קבע בצה"ל, על אף שנפלו כשהיו במעמד טייסי מילואים. מסתבר כי לטייסי המילואים ניתנה התחייבות על ידי חיל האוויר, שלא היתה מעוגנת בתקנה או חוק כלשהו, להשוואת זכויות משפחותיהם לאלה של טייסי הקבע. |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |