משפחת ארד תובעת פיצויים ממוסטפא דיראני 1626
משפחתו של הנווט השבוי רון ארד הגישה הבוקר (ד') לבית המשפט המחוזי בתל אביב תביעת נזיקין בסך 100 מיליון שקל נגד מוסטפא דיראני, שאמור להשתחרר במסגרת עסקת חילופי השבויים המתגבשת עם חיזבאללה.

בתביעה צוין כי "לבני המשפחה נגרמו נזקים בגין המעשים והמחדלים המזוויעים והבלתי אנושיים שביצע דיראני ברון ארד במהלך התקופה הממושכת בה הוחזק תחת שליטתו הבלעדית והמוחלטת". עוד נטען בכתב התביעה כי המעשים כללו כליאת שווא, רשלנות והפרת חובות חקוקות רבות, אשר ביצוען בידי דיראני גרמו למשפחת ארד סבל.

אחיו של רון, חן ארד, אמר כי בני המשפחה לא אומדים את חיי רון בכסף, אך זוהי הדרך היחידה העומדת לרשותם בימים אלה. "אנחנו נילחם עד הסוף כדי שדיראני לא ישוחררו לביתו. צר לי שבמדינת ישראל, שערכיה הם הסמל, המנוף שאנחנו משתמשים בו זהו כסף, אבל אנו מאמינים בצדקתנו. התביעה היא כלי בשבילנו להחזיק אותו פה ובנקודת הזמן הזו זו הדרך היחידה".

במסגרת התביעה ביקשה המשפחה להטיל צו עיקול על נכסיו של דיראני. בין השאר, הכוונה לכספים שהוא עשוי לקבל במסגרת שתי תביעות משפטיות שהוגשו מטעמו לרבות 25 אלף דולר אותם דרש במסגרת עתירה לבית המשפט העליון כנגד שר הביטחון וסך של שישה מיליון ש"ח במסגרת תביעת נזיקין שהגיש נגד מדינת ישראל.

דיראני נחטף בפשיטת חיל האוויר וסיירת מטכ"ל בלבנון בשנת 1994, והוחזק מאז בישראל במעמד של עציר מינהלי.
קישורים
Ynet
הארץ
מעריב
עסקת חילופי השבויים - Ynet
פרסום תגובה למאמר

פרסומים אחרונים במדור "חדשות"


הצג את כל התגובות | הסתר את כל התגובות

172306
צריך להיות ''מוסטפא,'' ולא ''מוסטפה.''

אליף מקסורה, וכל זה.
תוקן, תודה 172311
תוקן, תודה 172341
אם כבר, אז כבר - מצטפא.
תוקן, תודה 172347
אמנם, התקן לטרנסליטרציה מערבית לעברית טוען כי יש לכתוב "צאד" כ"צ," אבל נדמה לי שממילא במקור מבטאים "ס" כמו "צאד" (הן גם נראות דומות מאד, הלא-כן?), והנוהג בפועל הוא שמשתמשים ב"ס" ולא ב"צ."

לעומת זאת, על החלפת האליף-מקסורה ב"ה" לא יכולתי לעבור לסדר היום.
תוקן, תודה 172555
במקור מבטאים גם אליף מקסורה (או שמא מוטב: אלף מקצורה) כמו תא מרבוטה (שמקבילה ל"ה" בעברית בסוף מלה) - ככה שההבחנה שאתה עושה היא די מלאכותית.

س ו-ص אמנם דומות מעט בצורתן (אבל אתה לא באמת הבאת את זה כנימוק - נכון?)

אילו לכל (או לרוב) הישראלים היה מושג בסיסי בערבית (כלומר הכרת האותיות ואופן ביטויין) הייתי תומך בשימוש עקבי בתעתיק ה"מדוייק" (ص = צ, ض = צ', וכו'). כיוון שלרוב האנשים אין מושג, כבר עדיף שיכתבו "בערך כמו שזה נשמע" - אבל אז אין סיבה אמיתית להתעקש על המקצורות והמרבוטות.

(ולמה "טרנסליטרציה" כשאפשר "תעתיק"?)
תוקן, תודה 172556
אז במקום אבא תכתוב אבה?

לא-לא-לא! אמרתי שס', האות העברית, דומה לص! עמלתי שעות רבות מדי על מנת להוסיף את ההטעמה לص, מכדי שאשתמש בדמיון הצורני של ص ו-س כתירוץ להתעלם מן ההבדל ביניהן.

התא-מרבוטה היא סך-הכל שיטתו של הכתב הערבי, לבטא את התופעה הצורנית השמית, של החלפת סיומת "Aה" ב"ת" כאשר מחברים סופיות לשמות בנקבה, ולכן ניתן פשוט להשתמש בשיטה העברית, דהיינו, להשתמש ב"ה" ולקוות לטוב.

(כי שכחתי שיש דבר כזה. אני למדתי תרגום מאנגלית, ודווקא המונחים הלועזיים נתקעו לי בראש. אגב, אני לא בטוח אם אני מדבר על טרנסליטרציה או טרנסקריפציה — יש הבדל, אבל אני לא בטוח מי זה מי.)
תוקן, תודה 172558
ההערה שלי התייחסה ספציפית לתעתיק מערבית לעברית - בשום פנים ואופן אינני מציע לשנות את כתיבן של מלים עבריות (וכן - אני יודע ש"אבא" היא במקור מלה ארמית. אבל היא תושבת-קבע בעברית כבר מספיק זמן בשביל לקבל אזרחות).

אני מצטער שלא הבנתי נכונה את עניין הדמיון הצורני. באופן אישי אני מתקשה קצת לראות את הדמיון בין ס ל-ص (בכל אופן - אתה לא באמת הבאת את זה כנימוק - נכון?)

(אתה אכן מדבר על טרנסליטרציה (העברה מכתב אחד למשנהו) ולא על טרנסקריפציה (רישום בכתב של דיבור) - שאינני מכיר מילה עברית עבורה).
תוקן, תודה 172562
בשתיהן יש לולאה כזו.. אמם.. לא משנה. זה נימוק כלשהו.. אמם..

טוב, אוקיי. משום מה, הסופית הציקה לי יותר. זה איזון בין חח"ע לבין שימוש נפוץ.. לא משנה.

(יש לי! תמלול, כמו בבית משפט.)
תוקן, תודה 172560
ועוד הבהרה - לא אמרתי שאני *מעדיף* תעתוק של אלף מקצורה ל-"ה" על פני תעתוק ל-"א". אני פשוט חושב שזה קרב קטן ולא כל-כך חשוב במלחמה אבודה מראש. אבל כל אחד רשאי לבחור לו את מלחמותיו.
385259
ומהם ראשי התיבות של הדחדו"ח הזה?
385874
מנוע החיפוש לא עוזר, אז ניחוש מושכל: מדוכדך בגין משוואות דיפרנציאליות חלקיות.
385900
נו, באמת. ממך הייתי מצפה ליותר. אתה בונה ר"ת של "מבמד"ח"! אם כבר - דכדוך חישובי (של) דיפרנציאלים חלקיים...
ניחוש פרוזאי 385947
אני מנחש שמדובר בדו''ח שהוא היה צריך להגיש.
ניחוש פרוזאי 385948
אה, כל אחד רואה מהרהורי לבו...
ניחוש פרוזאי 385951
לפחות אני מודה שאני מנחש.
במקום שבו אנחנו צודקים 386368
תגובה 386237
במקום שבו אנחנו צודקים 386369
?
במקום שבו אנחנו צודקים 386425
מה השאלה?
במקום שבו אנחנו צודקים 386436
מה היה ההקשר?
במקום שבו אנחנו צודקים 386716
של מה?
במקום שבו אנחנו צודקים 386724
של הלינק לתגובה 386237
במקום שבו אנחנו צודקים 386740
ההקשר של התגובה, כמו ההקשר של רוב התגובות במקומותינו, הוא התגובות שמעליה. האם השאלה היא מה הַקֶשֶר של תגובתי לפתיל שמעליה? שהניחוש שלי (תגובה 385874) היה נכון, למרות החשד שהובע בתגובה 385900, ותגובתו של כליל שאליה קישרתי גם מוכיחה זאת וגם מבהירה את הטעון הבהרה. ורק מכיוון שכל העניין מטופש לחלוטין, והסיבה היחידה שלי לקשר לכליל ולהוכיח את צדקתי היתה אגו גברי פצוע, בחרתי להשקיף על עצמי באירוניה מהצד על-ידי הציטוט (בערך, מזכרון) של עמיחי בכותרת. עוד שאלות?
במקום שבו אנחנו צודקים 386743
לא, מתנצלת. לא שמתי לב לכותרת. ובאמת - "אגו גברי פצוע"? לך? הגזמת.:)
במקום שבו אנחנו צודקים 386768
אני יודע שהסוס הזה מוכה לעייפה, אבל אתה הולך ממדוחד''חי אל דחי.
ברברו לא ירוץ יותר 386821
הסופר-סוס-מרוץ ברברו, שהיה המועמד המבטיח לכתר משולש, אחרי נצחונו בדרבי של קנטקי, נפצע ברגלו האחורית במהלך המרוץ בפימליקו. הפציעה האנושה איימה על חייו, אך המנתחים הצליחו להציל אותו, אבל מצבו עדיין מוגדר קריטי.

משטר האימונים של ברברו היה חריג. בד"כ מאמנים שואפים למיצוי מירב היכולת ולהכין את הסוס למרוץ. לעומת זאת, כשברברו היה צעיר, מאמנו מייקל מאץ אירגן משטר אימונים שכלל הפסקות מנוחה ארוכות בין מירוצים. בד"כ מאמנים מעדיפים שהסוס יתנסה כמה שיותר במצבים דמויי מירוץ כדי לשמור על רמת מוכנות גבוהה. ברברו השתתף רק בחמישה מרוצים לפני נצחונו בדרבי, והתחיל את הקריירה שלו מאוחר מאד יחסית לנהוג.
386237
מדו''חד''ח, כלומר, מדוכדך ממד''ח.
תהייה 172353
האם מי שתלויה נגדו תביעה משפטית, אין המדינה יכולה לשחררו במסגרת עסקת חילופי שבויים?
תהייה 172370
סביר להניח שבית המשפט יכול להוציא צו איסור יציאה מהארץ.
תהייה 172371
בתביעה אזרחית? לפני שיש פס"ד והוצאה לפועל?
יש חיה כזו 172374
אבל בכלל לא בטוח שיתנו להם, ובכל מקרה נראה שצו גירוש גובר על צו עיכוב.
יש חיה כזו 172438
...צו גירוש מלווה בצו איסור יציאה מהארץ..
יש חיה כזו 172439
לא הבנתי את ההערה...
עידכון 172440
משפחתו של הנווט השבוי רון ארד עתרה הבוקר (ה') לבג"ץ בדרישה להציג בפניה את דוח ועדת וינוגרד. לטענת המשפחה, דוח הוועדה קובע ש"רון נמצא בין החיים בסבירות גבוהה".

מעריב: http://images.maariv.co.il/channels/1/ART/545/408.ht...
עידכון 172596
רה"מ אריאל שרון "עונה" למשפחת ארד בראיונות החג לערוצי הטלוויזיה ומודיע כי לישראל יש "קלפי מיקוח" נוספים במשא ומתן המתנהל עם חיזבאללה על חילופי השבויים. שרון אמר: "לא נשארנו בלי אמצעים או אנשים שיש גם לחיזבאללה וגם לאיראנים עניין רב בהם". כשנשאל אם כוונתו לשבויים נוספים, השיב: "הם לא בידינו. הם באירופה".... "יכול להגיד בוודאות שיש לנו אמצעים נוספים כאמצעי לחץ. לשאלה אם הצדדים מנהלים משא ומתן על עצורים אלה, אמר שרון "יש מגעים הדוקים. זה חלק מהטיפול בעניין". שרון אמר שהמשא ומתן "מתקדם לקראת פתרון", אך עדיין לא הושלם.

"הארץ": http://www.haaretz.co.il/hasite/spages/344369.html
עידכון 181343
בג"ץ דחה עתירת משפחת ארד לחקור את דיראני, לאחר שהיועמ"ש הודיע כי אין בכוונתו לפתוח בחקירה פלילית נגד דיראני בחשד שעינה את ארד ואת חייל צד"ל לשעבר מוסטפא עבאס. גם עורך דינו של דיראני צבי ריש תמך בעתירה כדי כדי שתזים, לטענתו, את עלילות העינויים שמייחסים למרשו.

פרקליטות המדינה טענה שתצהירו של עבאס מתייחס לאירועים שאירעו ב-‏1981, בנושא עבירות לכאורה שעבר אזרח לבנוני אחד כלפי אזרח לבנוני שני וזה לא נושא שבאחריותה של מדינת ישראל לטפל בו. עו"ד שי ניצן מפרקליטות המדינה הוסיף כי מעולם לא פנתה אליו משפחת ארד בבקשה להעמיד לדין את דיראני. בעבר דחה בג"ץ דרישות דומות להעמיד לדין את יאסר ערפאת לאחר שקבע כי בסמכות היועץ המשפטי לממשלה לשקול האם יש בכך אינטרס ציבורי.

קרקס המת החי 172524
עצוב שכל הקרקס הזה מתנהל סביב חוסר הנכונות של מדינת ישראל להודות שרון ארד מת, כולל הפשלות השונות שבוצעו לאורך הדרך.
קרקס המת החי 172543
מדינת ישראל לא יכולה ל''הודות'' במה שאינה יודעת. היא יכולה לקבוע שלפי הערכת המומחים שלה הוא מת, אבל, מה לעשות, המומחים שהיא מינתה כדי להחליט הגיעו למסקנה אחרת.
רון ארד של שרדינגר 172547
רצף התגובות שלכם רק משקף את הקונפליקט שאני חש בקשר לסוגיית רון ארד. מצד אחד, רשמית, אין שום הוכחה שהוא מת. יתרה מזאת - אנחנו יודעים שהוא היה חי בשנת 1987, כשנה לאחר שנפל בשבי. מצד שני, יש איזו הסקת מסקנות שאולי אפשר לקרוא לה "ריאלית" - רון ארד כמושג שווה כל-כך הרבה שנראה מוזר שאף אחד לא מתייצב כדי לגבות את המחיר. רן אדליסט, שכתב ספר בנושא, אמר בהרצאה שנוכחתי בה משהו בסגנון ש"ההוכחה שרון ארד מת היא העובדה שאף אחד לא מבקש תמורתו שום דבר, כי הוא שווה הרבה".

אני חושב שאני יכול להציע הצעה מרוככת: רון ארד אינו נגיש לחילופי שבויים. כלומר, אין בדל מידע שיכול בעיתוי זה להוביל למשא ומתן על שחרורו של רון ארד, בניגוד לאלחנן טננבאום ושלושת החיילים אביטן, סועאד ואברהם. על כן, איני רואה טעם במניעת החזרתו של דיראני במסגרת חילופי שבויים. לכשמי שמחזיק ברון ארד יהיה מעוניין בעסקה, הוא כבר ימצא את המחיר. לא על דיראני או עובייד או מישהו ספציפי אחר יקום או יפול שחרורו של רון ארד.
רון ארד של שרדינגר 172565
מאוד יתכן שרון ארד הפך לסוגיה נפיצה מדי עבור הגורם/ים שמחזיק/ים בו. האם ניתן עכשיו להודות שבמשך 10 השנים האחרונות הוא היה מוחזק באיראן או בסוריה בלי שאיראן או סוריה תספוג נזקים כבדים לתדמיתה הבין לאומית. אותו הדבר אמור לגבי ארגון טרור שיאמר שהחזיק בו (מלבד אולי אל-קאעדה).
רון ארד של שרדינגר 172568
הוא שאמרתי: רון ארד אינו נגיש לחילופי שבויים, על כן כנראה לא צריך להוות שיקול בהחלטה האם לשחרר את דיראני בעיסקת חילופי שבויים.
עסקת השבויים: צריבה תודעתית וצריבה פיזית 172796
על פי הדיווחים בתקשורת עד כה עסקת השבויים עומדת לכלול גם מחבלים פלסטיניים מהג'יהד, חמאס ושות', וזה יוביל לתוצאות מרות מבחינת ישראל בטווח הארוך.

התקשורת, הנוהגת תמיד להציג דברים בצורה בינארית, מציגה את העסקה כבעייתית בגלל סוגיית שחרורו של רון ארד. אכן גם זו בעיה, אולם עד כה היא האפילה לחלוטין על השאלה מה היו תוצאות שחרורם של מחבלים פלסטיניים. כמעט לא נדונה השאלה מה תהיינה ההשלכות של שחרור מחבלים פלסטיניים רבים כחלק עם העסקה עם החזבאללה.

שר הביטחון, הרמטכ''ל ודומיהם דיברו לאחרונה על כך שהטיפול של צה''ל בטרור הביא לצריבה תודעתית בקרב הפלסטינים. אם בכלל הייתה צריבה שכזו, היא תיעלם כלא היתה עם שחרור מחבלים פלסטיניים כתוצאה מהשגי המו''מ שמנהל נסראללה. מה שאבו מאזן לא הצליח לעשות, הצליח נאסראללה. ומה שייצרב בתודעת הפלסטינים הוא שדרכו של נסראללה שוב הוכחה כנכונה (כזכור, נסראללה הצליח להציג את נסיגת צה''ל מלבנון כנצחון ל''דרך ההתנגדות'' והדבר תרם תרומה משמעותית לפרוץ האינתיפדה).

הקניית השג משמעותי שכזה לנסראללה (שחרור אסירים פלסטיניים) מחזק את הזיקה בין החיזבאללה לפלסטינים. זאת ועוד, העסקה הופכת את נסראללה עוד יותר מתמיד לדובר לגיטימי של הבעיה הפלסטינית ומעלה את מניותיו בקרב הציבור הכלל ערבי-מוסלמי.

אם תבצע ישראל עסקה זאת, במתכונת שמדווח עליה כעת, היא תתרום במו ידיה להקצנת העמדה הפלסטינית כלפיה, שכן כאשר נסראללה הוא נושא הדגל והסמן של ''הדרך שבה צריך לטפל בישראל'', המצב יהיה גרוע לא רק מבחינה תודעתית אלא שתגרם בעתיד לישראל גם ''צריבה פיזית''. אם הדרך לשחרר אסירים פלסטינים היא התמקדות בחטיפות, זה מה שהערבים יעשו, עד שישוחרר אחרון האסירים הפלסטיניים. העסקה הזאת תתרום לאימוץ שיטה זאת בידי הפלסטינים באופן שיטתי.

אין ישראלי שאינו חפץ בעסקה שתביא להחזרתו של טננבאום ושלושת החיילים החטופים גם אם הם אינם עוד בחיים. אבל כרגע העסקה מסתמנת ככזו ששכרה ייצא בהפסדה.
מס' הערות לצרבת 172817
1. נסראללה אכן הציג, כמצופה, את נסיגת צה"ל מלבנון כנצחונו, אך אין שום הוכחה לכך שהדבר תרם לפרוץ האינתיפאדה השניה (מלבד הצהרותיהם של פוליטיקאים בעלי עניין).

2. קיימת זיקה בין חיזבאללה לפלסטינים כבר כיום. עסקאות שונות לא יעלו ולא יורידו, ואם כבר, עדיף את נסראללה כדובר הלגיטימי במקום ערפאת (לראשון לפחות יש מילה). איפה בדיוק הבעיה כאן?

3. ללא חילופי שבויים, איך אתה מציע לשחרר את השבויים והנעדרים? מה אתה תגיד למשפחות?
לגבי החטיפות - אל תדאג, חיילינו מעולם לא הפסיקו להיות יעד לכך. זו אחת הסיבות שהתחבורה הציבורית היא בחינם היום לכל החיילים (אסור ליסוע בטרמפים).
מס' הערות לצרבת 172833
בהתייחס לנקודה השלישית ("מה אתה תגיד למשפחות"): נכון שלמרבה הנוחות אין זה מתפקידי לומר להם דבר וחצי דבר. אבל מי שניצב בעמדות הנהגה ואמור להיות מסוגל לקבל הכרעות גורליות צריך שיהיה לו האומץ לומר דברים קשים ולא פופולריים למשפחות. האמת שמתחמקים בשיטתיות מלומר אותה היא שהצלת יקירי המשפחות האמורות ככל שהיא רצויה איננה ערך עליון המבטל כל שיקול אחר. יש מחיר מסוים שפשוט אי אפשר לשלם אפילו יעלה הדבר במחיר חיי החטופים (שלא לדבר על גופות נעדרים).

האלטרנטיבה היא השלמה עם מצב בלתי מוסרי בעליל לפיו מידי יום מתבצעות פעולות צבאיות (למשל מעצר מבוקשים) המסכנות את חיי החיילים הלוקחים בהם חלק, בעוד שעבור הצלת קומץ אנשים (שלעתים נשבו בנסיבות שיש עימן קלון) מבטלים את אשר הושג בעשרות פעולות מסוכנות ומעמידים בסכנה ודאית את חיי כלל האזרחים.
מס' הערות לצרבת 172852
אתה לא יודע עדיין מה המחיר מבחינת חילופי שבויים. עצם זה שישראל שוקלת לבצעו, אומר שייתכן שהוא כדאי מבחינתה, ולכן לא הגענו למצב של "מחיר מסוים שפשוט אי אפשר לשלם".

שים גם לב שבתגובתי עניתי יותר לטענתו של שמעון, שטען נגד האקט של חילופי שבויים באופן כללי, בשל האיום בחטיפת חיילים - איום שקיים תמיד, ללא קשר לביצוע חילופי שבויים (למשל, מקרי נחשון וקסמן, אלחנן טננבאום ו - 3 הנעדרים קרו ללא חילופי שבויים סמוכים לאירוע החטיפה).
מס' הערות לצרבת 172854
האם אתה טוען שחטיפות חיילים ואזרחים תמשכנה גם ללא חילופי שבויים בכלל? את חטיפות וקסמן וטננבאום ניתן להסביר, למשל, ע"י עסקת ג'יבריל.
מס' הערות לצרבת 172856
והרבה אסונות אפשר להסביר ע"י חוסר במזוזות. צריך פער סביר בין אקט החילופין לאקט החטיפה. לפי גישה זו, לא ייתכן שלום ביננו לשכנינו "בגלל מלחמת העצמאות". יש קצת חוק התיישנות. עסקת ג'יבריל (85) קרתה בתנאים מסוויימים וממשלה אחרת, קצת _הרבה_ לפני סוף 94 (וקסמן), ובוודאי שהרבה לפני האחרים.
זה מספיק כדי להראות שאין קשר סיבתי, אולם ללא ספק תמיד יבואו כאלה שיטענו שממשיכים לחטוף כי אנחנו משחררים. ארגוני הטרור השונים לא תמיד נוקטים בחטיפות. בזמנים מסויימים הם מעדיפים פיגועים או רציחות. ניתן דווקא לטעון שההיפך הוא הנכון: ארגון טרור יפסיק להעדיף רצח ויתחיל להעדיף חטיפות רק כשמוחזקים בכירים שלו בישראל, כדי לשחררם (אחרת אלחנן ודומיו היו נרצחים מייד). אבל גם כאן אני לא מוצא קשר סיבתי חזק.
לסיכום, אני טוען: חטיפות חיילים, כמו פיגועים, הינן תוצאה של הרבה מאוד גורמים, אבל בהחלט לא של עסקת חילופי שבויים עתיקה.
מס' הערות לצרבת 172876
אינני בטוח אם לפרש את המשפט "עצם זה שישראל שוקלת לבצעו, אומר שייתכן שהוא כדאי מבחינתה" כטענה בלבניסטית או כסתם טאוטולוגיה. בכל אופן, בהחלט ניתן לטעון שעסקאות בהם יחס ההחלפה עולה על 1:100 הן טעות קולוסאלית.

לראיה, רמת המחירים אותה משלמת ישראל האמירה עם הנכונות שלנו לעסקאות מטורפות. בעסקאות שנות ה-‏70 היה בערך יחס שווה בין מספר בני הערובה למספר המחבלים וזאת הן בעסקאות שיצאו אל הפועל (השומר ממטולה, מטוס אל על באלג'יר) והן בעסקאות שהעדפנו פעולה צבאית (ילדי מעלות, אנטבה).

הסכר נפרץ לחלוטין בעסקה שאחרי מבצע ליטני ועוד יותר במחיר ששולם תמורת הנחלאים שנשבו בלבנון (2 עסקאות, הקשה שבהם עם אחמד ג'יבריל).
מס' הערות לצרבת 172889
"כדאי מבחינתה": all things considered, כולל הסיכון בחטיפות עתידיות, ועדיין מוצאים לנכון לדבר על עסקת החלפת שבויים - כנראה שהרווח גדול מההפסד. זו הפרשנות היחידה.
לגבי היחס של החילופין: אני ממש לא יודע, ואני לא ממהר לטעון את הטענות שלך. תלוי מי הם המשוחררים ובאילו נסיבות הם משוחררים, היחס פחות חשוב.
לגבי האינפלציה בעיסקאות: אני לא יודע כמה עצירים בטחוניים היו במכלאות הישראליות בשנות ה 70, אבל מספרם של אלה האמיר מאוד בשנות ה 80 ולאחריהן, כך שהמספרים פרופורציונליים לכמות השבויים. חוץ מזה, העיסוק בכמות, כפי שכתבתי קודם, אינו רלוונטי. השאלה היא מי הם המשוחררים, ובאילו תנאים השחרור מתבצע.
הערת הבהרה 172859
דומני שברור מהמשפט הראשון של דברי שההסגות שלי נוגעות להוספת אסירים פלסטינים לעסקת חילופי השבויים (קרא שנית בתשומת לב!) ואיש אינו מצפה שנסרראלה יחזיר את שבויינו מטעמי צדיקות והומניות ללא שום תמורה. למיטב זכרוני כבר נעשתה בעבר עסקה עם החיזבאללה שבה היו רק חילופי שבויים וגופות של אנשי חיזבאללה ולבנונים. לדעתי, ממשלת ישראל היתה צריכה להציב קו אדום שבו ברור שאין היא מנהלת מו"מ עם נאסרללה לגבי עניינים שנוגעים לפלסטינים.

מהות הביקורת שלי היא על כך שממשלת ישראל במו ידיה תורמת לחיזוק הזיקה בין חיזבאללה לפלסטינים. לא שאין זיקה כזו בכלל, אך שתי החזיתות נפרדות יחסית, וזו טעות לתרום לכך ולאחד אותן במו ידינו, וע"י כך לתת לנסראללה להיות הסמן המוביל של הערבים במאבק נגד ישראל ע"י מתן השג בעניין האסירים שכל מאמצי אבו-מאזן נכשלו בעניינו.

זאת ועוד, חזית הצפון בעת האחרונה שקטה יחסית וחל פיחות במעמדו של נאסררלה במאבק נגד ישראל (הן משום שאחרי הנסיגה אין לחיזבאללה עילה אמיתית להמשיך במאבק, והן בגלל הלחץ האמריקני והישראלי על הסורים). עיסקה שבה יוחזרו מאות שבויים פלסטיניים תחזיר מידה עצומה של רלוונטיות לנאסראללה, ותשקם את הפיחות שחל במעמדו בזירה בזמן האחרון.
הערת הבהרה 172890
אין צורך להסביר, הבנתי את הקו בו אתה נוקט.
טענותי מול קו זה, כפי שבוטאו בתגובה 172817 עדיין תקפות, כשלטענה 3 אתה יכול להוסיף, שהמחיר לא תמיד נקבע רק ע"י הקונה. לפעמים גם למוכר יש צד בכך, והקונה צריך להחליט אם המחיר עדיין כדאי לו. כפי שזה מסתמן עתה, הקונה החליט שהמחיר החדש עדיין סביר.
הערת הבהרה 172896
אפשרות אחרת א': ישראל מעוניינת בהעלאת קרנו של נסראללה. מתון (יחסית ליושבי המוקטעה), שומר על גבול שקט יחסית לאחר נסיגה חד-צדדית (רמז לתכנון מהלך עתידי בעזה, למשל?), ומראה לפלשתינאים שאפשר להשיג תוצאות במו"מ (גם אם זה מו"מ על שבויים) ולא בעזרת פיגועים חוזרים ונשנים.

אפשרות אחרת ב': שרון מודע לירידת קרנו בציבור, ומוכן לקחת את הסיכון שאתה מצייר כאן תמורת כמה כותרות חיוביות על פדיון השבויים.

אפשרות אחרת ג': הטענות על שחרור פלשתינאים לא אושרו מעולם ע"י גורמים ישראליים, והם מסך עשן שמפזר נסראללה. לבסוף לא יכללו פלשתינאים בעסקה, או שישוחררו כאלה שהיו אמורים להשתחרר במהלך ה"צעדים בוני האמון" בזמן ההודנה אך לא שוחררו לבסוף עם חידוש הלחימה - משהו שאפילו הפלשתינאים יתקשו לראות בו יותר מהישג סמלי.
הערת הבהרה 172900
אפשרות ד: טננבאום אינו אזרח פרטי אלא מרגל, או שליח מסוג אחר כלשהו של המדינה. ואז המחויבות לשחררו גדולה יותר.
סיפור חטיפתו של טננבאום 175661
מתפרסם בג'.פוסט,
זה חוקי, מה שהם עושים פה? [הם מספרים על קייס עובייד, כאילו לחוד. ואז מספרים על ערבי ישראלי שמכר את טננבאום לחיזבללה בעד 150 אלף דולר. ומניחים לנו לחשב לבד כמה זה אחד ועוד אחד].
סיפור חטיפתו של טננבאום 175663
ודרך אגב, לאן נעלם מיצפטל?
סיפור חטיפתו של טננבאום 175664
את מניחה לנו לעשות אחד ועוד אחד והבין שגם הוא נחטף‏1?

1 או לחילופין שהוא קייס עובייד?
סיפור חטיפתו של טננבאום 175666
הערבי שמכר את ט' = קייס עובייד.
התכוונתי למיצפטל 175667
התכוונתי למיצפטל 175668
אה, לא. פשוט- הוא זה שמופקד פה על שמירת חוק וכאלה.
אם האייל לא ימחוק את ההודעה שלי זה יהיה או בגלל שלא עשיתי משהו רע‏1. או: שדווקא כן עשיתי, אבל מיץ נעלם אל נבכי הסייבר.

1 שהרי אני רק סיפרתי מה שהג'.פוסט אמרו...
סיפור חטיפתו של טננבאום 175686
ולאן נעלם אליהו? ודורון? ושכ"ג? והכי חשוב, איפה tovah???

אנשים יקרים, אנא חזרו!
סיפור חטיפתו של טננבאום 175720
נו, טובה שייכת לסיפור אחר. אבל באשר לאחרים- בוודאי שמת לב שבעוד שהאיילים המזוהים נעלמים בזה אחר זה, מתרבים והולכים האיילים האלמונים. ולפעמים נדמה לי שאני שומעת אצל אחד או אחר מהם הד מוכר מימים עברו...
ולכן אני מניחה, שרוחותיהם של כמה מהאיילים המנוחים עדיין לא לגמרי שקטות, והן פוקדות את האייל ומרחפות בחללו באין רואים..
סיפור חטיפתו של טננבאום 176191
שלא לדבר על כך שאנחנו האלמונים שבורים כבר חצי שנה מאז היעלמו של א. הראשון.
עצומת הטייסים השבויים 178295
קבוצה של 48 טייסים ואנשי צוות אוויר שישבו בשבי האויב, גיבשו עצומה חדשה הקוראת שלא לשחרר את מוסטפא דיראני בעסקת השבויים המתגבשת עם ארגון החיזבאללה. לדבריהם, אסור למדינת ישראל לוותר כך על רון ארד והמידע על גורלו.

אישית, אני עדיין חושב את מה שכתבתי כאן: תגובה 172547

חזרה לעמוד הראשי פרסום תגובה למאמר

מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים