ועדת השרים לענייני מילואים: זימון רק לאימונים ובחירום, שחרור לפני גיל 40 1879
ועדת השרים לענייני מילואים בראשות שר הביטחון שאול מופז דנה היום (א') במודל החדש למערך המילואים שגיבש צוות חשיבה בראשות קצין מילואים ראשי תת־אלוף אריאל היימן.

ההמלצות העיקריות של הוועדה:

  • מערך המילואים ייועד לחירום בלבד ולא יבצע תעסוקות ביטחון שוטף בשטחים ובגבולות. חיילי המילואים יגויסו אך ורק לצורך ואימונים והכנות למצב חירום כמו גם במצב החירום עצמו.
  • מכסת הקריאה של אנשי המילואים לא תעלה על 42 יום לשלוש שנים (14 יום בממוצע לשנה) ולא תרד משבעה ימים בשנה.
  • גיל הפטור משירות יופחת אל מתחת ל-‏40 (ככל הנראה - 36). שירות לאחר גיל הפטור יעשה רק בהתנדבות.
  • צה"ל יחליט מי החיילים הדרושים לו, לפי מדיניות מוצהרת. חלק מהחיילים יקבלו פטור ממילואים עם סיום השירות הסדיר.
  • חיילי המילואים יפוצו באופן מלא על השירות. מי שישרת מעבר למכסה, או מעבר לגיל הפטור - יקבל תגמול מיוחד.
  • יחוקק חוק מילואים שיעגן בתוכו את מודל המילואים המוצע.

קישורים
Ynet
הארץ
מעריב
פרסום תגובה למאמר

פרסומים אחרונים במדור "חדשות"


הצג את כל התגובות | הסתר את כל התגובות

הגיע הזמן 209225
סוף סוף מבינים שהצבא הוא עבור העם ולא להפך.
והפרחים לצה''ל 209257
תמיהות 209260
אני מוכן להתערב שכבר הודיעו לפני כמה חודשים שבני 40 ומעלה יהיו פטורים ממילואים (אפילו התקשרתי ליחידה שלי בעניין הזה). וחוץ מזה, לא היה לא מזמן רעש גדול מפני ששינוי הצביעה בעד השארת גיל הפטור ומספר ימי המילואים על כנם? זה לא מעמיד באור מגוחך את ההתקפלות שלהם אז?
תמיהות 210911
לא. זה אומר שיש להם טיפה סבלנות.
תמיהות 211001
סבלנות? למה? רוב חברי הכנסת של שינוי עברו כבר את גיל 40, לא?
בסרט הזה כבר היינו 209271
מעניין שאת רוב שרות המילואים שלי (ובכלל, רוב ימי המילואים שצה"ל השתמש בהם מאז ייסודו) עשיתי כאשר ה*חוק* היה שמערך המילואים מיועד לחירום בלבד ולא לבצוע תעסוקות ביטחון שוטף בשטחים ובגבולות. חיילי המילואים (לפי החוק) היו אמורים להיות מגויסים אך ורק לצורך ואימונים והכנות למצב חירום כמו גם במצב החירום עצמו.
וכאן, בחמש המילים האחרונות טמון המלכוד. בצו אלוף, או שר הבטחון, או מי שלא יהיה, שרר מצב חרום במדינת ישראל מאז ייסודו של צה"ל, וחיילי מילואים גויסו ל"תעסוקות מבצעיות" שכללו מגוון פעילויות: מהגנה על הגבול ועד שמירה על מחנה פצ"ן כאשר כל החיילים הסדירים המשרתים בו ישנים במיטותיהם (בבית,לא במחנה).
נכון, לא היה "חוק מילואים", אבל ההגדרות היו ב"חוק שרות בטחון".
צבא חכם צבא קטן 209290
צבא חכם צבא קטן
צבא חכם זה אוקסימורון 209293
צבא חכם צבא קטן 209362
אומרים שאחרי שאהוד ברק הצליח כל כך יפה להפוך את צהל לצבא קטן וחכם הוא החליט לנסות ולעשות את אותו הדבר עם מפלגת העבודה.
שם הוא רק חצי הצליח.
ממפלגה לצבא 209364
אולי שליש?
צבא חכם צבא קטן 210912
אני לא יודע אם הוא הצליח עם מפלגת העבודה.
אבל אולי הוא הצליח עם עצמו.
רות סוף (סוף למילואים?) 209299
אז אין יותר "בחודש הבא יש לי מילואים?"

אכן, סופו של עידן שהונצח לתפארת ב"גבעת חלפון אינה עונה".
בעלים רבים יצטרכו סיפור כיסוי חדש, כאשר יצאו לחופשה באירופה עם המאהבת.
ומאידך, מקומות עבודה לא יוכלו להימנע מלקבל מראש עובדים שיוצאים למילואים. ואולי זאת הכוונה פה.
אוףף 209327
חברים יקרים !
אני מצר על כך,על הקיצור, ועל כך שלא יקראו לנו. מעבר לכך שלא תהיה לנו אותה אחוות-גברים, השקש"ים המצ'וקמקים
ובנות התצפית החמודות, לא יהיה לנו על מה להתבכיין (נו... שוב פעם נגמרו ה "מקוצרים " וכדומה )
אם זה יתבצע 209347
(וה''אם'' הוא לא-קטן), אבל אם זה יקרה- המון ישראלים יחזרו לארץ (אני אישית מכירה כמה, שזה הגורם העיקרי לישיבתם בחו''ל).
אם זה יתבצע 209355
אכן, לא נראה לי שזה מה שיחזיר אותנו לארץ, אבל כבר מזה זמן אני מתכנן לקנות דירת נופש בתל אביב וכעת אוכל לנצל אותה למשך יותר משבועיים ברציפות.
אם זה יתבצע 210914
נראה לי שיותר חשוב להוריד את המיסים.
אשרי המאמין 209411
לי זה נשמע סיפור מאד מפוקפק.....
ומאיפה יבוא כח האדם? מה - פתאום צה"ל יהפוך ליעיל יותר?
לי זה נראה כמו סיפור משעשע אותו נוכל לספר לילדינו כשיוולדו (כמובן, כשנחזור לחופשה קצרה מהמילואים).
209786
שאלה לי לגבי : http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-2897222,00.h...

מה זה זה "לוכדי עריקים" כאשר מדובר באדם שלא הגיע לזימון מילואים? מדובר באזרח, לא בחייל סדיר - האם זו לא המשטרה שאמורה לטפל בעבירה על החוק של אזרח? מה מחייב את ההורים לפתוח לאיזה צמד חיילצ'יקים את הדלת, להצטדק, להתנצל ולהסביר? למה מי הם?

זה בדיוק הרגע לצטט לי איזה חוק שאומר שבשעות חירום (ז"א: תמיד) לצה"ל יש את הזכות המלאה לשבור לך את הדלת ולקחת אותך, אפילו מביתך.
בוקר טוב, תתעורר. מדינת ישראל 209805
ואת זה http://www.haaretz.co.il/hasite/pages/ShArtPE.jhtml?... ראית?
ובבית ערבי בסילוואן, ישנת לאחרונה?
מה אתה מתפלא?
או שעדיין אתה חושב שמכיוון שאתה לא פיליפיני ולא ערבי, אתה צריך לצפות ליחס אחר מהמדינה, נגיד, מפנק יותר?
לפחות בדבר אחד, היחס לבנאדם, הולכים פה לקראת השוויון: בלי הבדלי דת, גזע, ומין.
בוקר טוב, תתעורר. מדינת ישראל 210975
ומה לגבי יפני שישב בביתו בשלווה ופתאם נפל לו פצצת אטום על הראש?
ותושב שלו של דרזדן ששליש מעירו נמחקה בהפצצה של בעלות הברית.
מי שלא רוצה לראות את מוראות המלחמה שלא יצא למלחמה.
לא מדובר בדת גזע ומין אלא באויב מול לא אויב.
ואם אני טועה, סליחה. פשוט הלינק לא עובד.
בוקר טוב, תתעורר. מדינת ישראל 211223
סליחה על הלינק. מדובר בפיליפינים שהלשינו עליהם ועקב כך היתה פריצה באמצע הלילה לבית. אויבים גדולים, לא?
ואין שום השוואה בין השתלטות על בית בסילוואן לבין מלחמת העולם השנייה.
ובעיקרון דיברתי על צפצוף אלים על זכויות אדם, בשם ובחסות החוק, שמתחיל עם ערבים שאינם מאיימים עליך, כמו אלה שנזרקו מביתם בסילוואן, ופיליפינים, ויכול להגיע לכל אחד.
אנחנו תיכף נרגיש את זה כאן.
בוקר טוב, תתעורר. מדינת ישראל 211271
כעקרון אני מסכים איתך.
אילו היו נלחמים כמו שצריך באויב, לא היה צורך בכל הצפצוף האלים הזה.
? 211323
מה הקשר בין מלחמה "כמו שצריך" באויב לבין פיליפינים ופגיעה בזכויות אדם?
? 211349
סילוואן זה לא ערבים?

אני שוב צריך את תרגומך למה זה הסלוואן הזה.

לא הייתי צריך להגיב בלי הלינק.
? 211468
בסילוואן לא נתקלו כוחותינו באויבים חמושים.
בסילוואן, שהוא כפר ערבי שאל תוך חלקים ממנו נכנסו מתנחלים יהודים, גרו תושבים אשר עמותת מתנחלים רכשה (ויש נדמה לי השגות לגבי חוקיות הרכישה) את בתיהם, והשתמשה במשטרה לעזור להם כדי לפנות את הדיירים באמצע הלילה, באלימות. הדיירים הערבים, היו הפחות חמושים.
אם זה בסדר מבחינתך לעשות להם את זה רק משום שהם היו ערבים, אז מבחינתי תם הדיון בינינו.
? 211511
עכשיו שזה הסיפור אני יכול להגיב.

מידיעה אישית אני יודע שאנשי העמותה היהודית עושים את המירב כדי לנהוג כחוק ובהגינות כלפי התושבים. עם זאת, לאדם יש זכות לממש את הקניין שלו. אם איננו מסכימים על זה כנראה שכאן תם הדיון בינינו.

לגבי הערבים, השאלה איננה אם באותו רגע הם היו חמושים אלא האם משיקולי ביטחון יש צורך לנהוג בצורה מסוימת (בלילה ולא ביום) כשמדובר בערבים. אם היה שם חוסר הגינות (ואיני מאמין לעיתונים - אך אין לי ידיעה אחרת) הרי שהדבר נעשה בהוראת כוחות הביטחון. ייתכן שהם נוהגים בחוסר הגינות בגלל חוסר האימון בין יהודים לערבים.
? 211541
בזמנו, בראיון עם שמואל מאיר המנוח, שהיה מעורב ברכישת בתים רבים בירושלים המזרחית, הוא הסביר כי לעיתים הדיירים מוכרים את דירתם ליהודים ואז מבקשים לעשות הצגה של פינוי מתוקשר פן יבולע להם משכניהם (לשעבר). איני יודע על מקרה ספציפי שכך נהגו ואין לי שום מידע על אחוז המקרים (אם בכלל) שבהם התבצע ה"תרגיל" הזה מתוך כלל רכישות הבתים בירושלים המזרחית.

ראה גם חלקים מתגובה 13823 לגבי שמואל מאיר.
תשובות 210162
למשטרה הצבאית יש יחידה של לוכדי עריקים שמטפלים גם (למעשה, כמעט רק) בחיילי מילואים ש''ערקו'' (בירושלים לפני עשור היה מדובר בעיקר על חיילים שחזרו בתשובה ואיבדו קשר עם המשפחה שלהם, ועם חייהם הקודמים, ולכן אפילו לא קיבלו את הצווים). לחיילי היחידה יש צווי מעצר חוקיים, ובעזרתם הם יכולים לעשות הרבה דברים שלא היית רוצה לדעת עליהם.

הצבא מטפל בחיילים, חייל שלא הגיע לשירות הוא עדיין חייל (נפקד, אבל חייל).

צו המעצר מחייב חוקית את ההורים לפתוח את הדלת. פיזית, אם הם לא יפתחו את הדלת, ישברו להם את החלון או את הדלת. ולא, לא מדובר ב''חיילצ'יקים'', מדובר בבריונים שלא היית רוצה לפגוש בלילה.
תשובות 210258
אני כן רוצה לדעת עליהם (ואני כן רוצה שאחרים ירצו לדעת עליהם).

יש רגעים שבהם החוק הישראלי מתחיל כל כך להגעיל, שתגובות רציונליות או שלוות אליו מגעילות אותי לא פחות. בינתיים, עד שמישהו יחשוב שצריך לשנות את החוק ולא לתת סמכויות לבריונצ'יקים במדי צבא, אני ממליץ לאזרחים במצב כזה להמתין בביתם עם אלות בייסבול ולהפסיק להיות ממושמעים (ולעזעזל עם החברה, עם החוק ועם התוצאות).

________
כן. לרשום את 04/04/04 כיום בו הבעתי את תמיכתי בלקיחת החוק לידיים במקרי קיצון.
ולא, אני לא נפקד או עריק. אני גם לא מתכנן (סתם עצבני מכך שכל גועל נפש ישראלי מתקבל פה ע"י האזרחים בשלוות נפש ותאורי "ככה זה")
שאפו! 210406
תשובות 210893
לא מבין. עד כמה שאני זוכר אתה לא פציפיסט או פוסט-ציוני או משהו כזה, לא? אז מה הבעיה עם לוכדי עריקים? במלים אחרות, איפה, על הסקאלה שבין המצב הקיים לבין "אסור שיהיה צבא" דרך "צבא התנדבותי בלבד", "צבא חובה אבל ללא כפייה", ו"כפייה אם צריך, אבל רק על-ידי שוטרים כחולים" אתה נמצא?
תשובות 210913
אשתדל לענות במקומו, והוא ישלים את מה שהחסרתי.

כשאדם חשוד במעבר באור אדום, פעולה המסכנת חיי אדם, הוא מקבל מכתב רשום הביתה מספר פעמים לקראת משפטו. על המשטרה להודיע לאדם על מה הוא מואשם מספיק מראש על מנת שיוכל להתגונן ולשכור עורך דין למשל, או להוכיח שמדובר בטעות.

לעומת זאת, אדם המוכרז עריק, לא צריך להזהיר, לא צריך לחפש, אין צורך לאפשר לו לפגוש עורך דין ומשפטו הינו צחוק אחד גדול - למרות שאין הוא מסכן איש ואת כל ההליך ניתן לעשות בניחותא. מספר הטעויות המצערות (אנשים היושבים שבועיים בכלא על עריקות לגבי מילואים שעשו במלואם או שסתם לא קבלו את המכתבים בגלל שצה"ל קטן וחכם) גדול מאוד.

לא כל כך קשור אבל:
אני אישית זומנתי בהיותי סטודנט לבוא ליחידה שלי בצד השני של הארץ כדי להשפט על אי הודעה על שינוי כתובת שלא היה ולא נברא. דבר כה מטופש היה ניתן לסדר בטלפון עם טיפה רצון טוב. אבל כשיש לבן אדם כח - אין רצון טוב.
Due Process, זה לא יותר מדי לבקש. 210958
(אוסיף כמה מילים, למרות שמה שיעקב אמר די מספק).

א. מה שיעקוב אמר (מלבד הטענות האמפיריות. מבחינתי מדובר בעניין עקרוני וזה לא חשוב מבחינתי אם למעשה מספר הטעויות המצערות קטן או גדול).

ב. הסקאלה שאתה מציג בכלל לא קיימת. אני אפילו תומך *בהגברת* האכיפה של החוק ובטיפול ראוי יותר (ומחמיר יותר) במשתמטים משירות מילואים. הצבא לא אמור לאכוף חוקים ולהגיד לאזרחים מה לעשות (ועוד להגיע אליך עד ביתך). חיילצ'יק שיכנס אלי הביתה ללא רשות, ולא חשוב איזה מסמך חוקי הוא מחזיק בידו, יתבקש לבחור בין עזיבת המקום לבין נבוט בראשו (בתור התחלה. אם גם זה לא ישכנע אותו, מאוד לגיטימי לדעתי לעבור לאמצעים יותר דרסטיים).

בקיצור: "כפייה אם צריך, אבל רק על-ידי שוטרים כחולים". כמובן שבכפייה הכוונה לא ל"יבוא שוטר כחול, יתפוס אותך ויזרוק אותך על אוטובוס שיסיע אותך לבסיס" אלא לטיפול ראוי ע"י מערכת אכיפת החוק הרגילה (כולל כל הכלים שהחוק מאפשר, כמו בעניינים אחרים).

יש לא מעט אמת בשאלתו של האלמוני מתגובה 209805. אנחנו כל כך אדישים לגבי זכויותיו של "האחר", שזה גולש גם למידת ה(אי)אכפתיות שלנו מזכויותנו שלנו במדינת חוק (יענו-כאילו-כזה) מתוקנת.

אנחנו אזרחים שעושים מילואים ולא חיילים תחת שלטון צבאי 24/7. התחיילנו לתקופה *מוגבלת*, אז אנחנו צריכים לציית לחוק הצבאי ולא דקה אחת יותר מעבר לכך.
Due Process, זה לא יותר מדי לבקש. 211000
אוקיי.

אתה (למרות שלא אמרת בפירוש) בטח מכיר בזה שכשאתה חייל, אתה כפוף למערכת המשפט הצבאית, שעובדת לפי עקרונות שונים לגמרי מאלה של מערכת המשפט האזרחית. איך שאני רואה את זה, על פי החוק הקיים, המעבר קורה שקראו לך לשירות. גם אם לא נענית, אתה עדיין כפוף למערכת המשפט הצבאית. החיילצ'יק שבא לביתך לא בא לאכוף חוק אזרחי אלא פקודה צבאית. שוטרים כחולים לא יכולים ולא מעניין אותם לאכוף פקודה צבאית והם בכלל לא שייכים לעניין, כנ"ל בית משפט שלום. עד כאן דעתי על המצב הקיים. איפה אתה רואה שעובר הגבול הפורמלי בין החוק צבאי לאזרחי ואיפה אתה חושב שהוא צריך לעבור, ואיך אתה חושב שצריכים להיראות המנגנונים שייצגו את החוקים האלה?
Due Process, זה לא יותר מדי לבקש. 211033
אני אולי חלוק על אביב, כי לא כל כך משנה לי אם זה חיילים או אזרחים. אני רק רוצה שיתנהגו אלי כאל בן אדם, ידאגו לבדוק שקיבלתי את הצו, שיתנו לי הזדמנות להעמיד אותם על טעותם ויתנו לי משפט הוגן.

הצבא לא זקוק לסמכות לשלוף אנשים מהמיטה באמצע הלילה בלי התראה, כדי להתקיים.
Due Process, זה לא יותר מדי לבקש. 211099
אני לא בטוח שהבנתי את המחלוקת בינינו, בעניין זה. אולי הסכמנו על משהו, למה להרוס :)?
Due Process, זה לא יותר מדי לבקש. 211116
בסדר גמור. גם לאור ההבהרות למטה אנו מסכימים.
Due Process, זה לא יותר מדי לבקש. 211098
אכן, במהלך השירות אני חייל הכפוף למערכת המשפט הצבאית (שגם עליה אולי צריך להיות יותר פיקוח ויותר מקרים שיש להעביר למערכת המשפט הרגילה, במקרים מסוימים שמדובר בחיילי מילואים, אבל זה כבר נושא אחר שלא חשבתי עליו יותר מדי - על כך עדיף לך לדבר עם יעקב).

הגבול הברור צריך לעבור ברגע החיול וברגע סיום תקופת השירות (הקצרה והמוגבלת בזמן). תקופת השירות מתחילה ברגע בו התחיילתי ומסתיימת ברגע קבלת הטופס הצהוב. בתקופה הקצרה הזו (ורק בה) אני חייל. בשאר הזמן, אני לא מקבל פקודות מאף אחד, בטח שלא בביתי באמצעות הטלפון, הדואר או ביקור נימוסים בו שוברים לי את הדלת.

הגיוס הוא חובה של האזרח ולא של החייל. פקודות מקבלים מהמפקד (בזמן הקצוב והמוגבל שיש לך אחד) ולא בדואר או בטלפון (מאיזו חיילת מבולבלת). לאחר השחרור, אתה לא מחויב לקבל פקודות מאף אחד (מגיע צו גיוס עפ"י חוק, אז אתה מחויב אליו *כאזרח* ואי מילוי חובתך האזרחית תפעיל Due Process ואף סנקציות נגדך, אם צריך, של החוק הפלילי הרגיל‏1).

אי קיום הגבול הברור הזה אומר דבר אחד - לא רק השכנים שלנו חיים פה תחת משטר צבאי. הגיע הזמן לסיים את הכיבוש :)

________
[1א] וזה עדיף לדעתי לא רק מבחינה עקרונית אלא גם מבחינה מעשית. לדעתי לא רק שחובת המילואים תאכף בצורה הוגנת יותר, היא אף תאכף בצורה יעילה יותר. לדעתי יהיו פחות קומבינות ופחות פתרון סכסוכים בכח הזרוע (וגובה הצעקות) שמאפיינת כל כך את ה"אכיפה" הצבאית בענייני מילואים, שבה הממושמעים הם בד"כ אלה שיוצאים דפוקים.
[1ב] אגב, אי התיצבות לצו מילואים זו עבירה פלילית כבר במצב הקיים, לא?
Due Process, זה לא יותר מדי לבקש. 211460
לא שמעתי על שום מקום בעולם שמערכת משפט אזרחית מטפלת בעריקות. החלוקה בין מערכת משפט צבאית ואזרחית (או חלוקה בין כל מערכות משפטיות) היא לפי חלוקת סמכויות ביניהן ולא לפי מעמדו של הנשפט. אזרח ישראלי שמפר צו אלוף פיקוד יטופל על-ידי המשטרה הצבאית, או לכל היותר על-ידי שוטרים כחולים ת"פ צבאי.

[1א] מבחינה מעשית – לא יעזור כלום. הקומבינטורים ימשיכו לקמבן את המערכת הצבאית. תמיד אפשר לומר "אוקיי, אוקיי, עכשיו אני חייל. את מי צריך לקמבן פה?" ויותר גרוע מזה, כי אפשר יהיה לשחק על הסחבת ונקודת המפגש העמומה שאתה מציע בין שתי המערכות. שלא לדבר על זה שלמערכת המשפט האזרחית אין שום אינטרס לטפל בעבירות צבאיות וגם אין לה את המידע הדרוש. המידע לגבי מי שינה או לא שינה כתובת ולא הודיע עדיין יגיע מהמערכת הצבאית ועינוי דין ייעשה הרבה יותר גרוע כי תצטרך לעבוד מול שני גורמים במקביל כשהתקשורת ביניהם לא בשליטתך. אני מתאר לעצמי בלגאן היסטרי לכל המעורבים. אי אפשר יהיה לגייס אף אחד בלי עורך-דין, ואם גייסו אותך בטעות כדאי שגם לך יהיה כזה, כי אחרי שהוגשה תלונה מהמהשטרה הצבאית נגדך הגלגלים כבר יתחילו לזוז ולהשיג את הסימפטיה של שלישות יחידתך יכול להיות תנאי לא מספק לעצור אותם.

ומתי אתה מציע בדיוק שאדם ייחשב ל"לחייל"? כשהוא חותם על טופס "אני חייל", ואם הוא מסרב, מוגשת נגדו תלונה במשטרה, כמו סרבני גט? או כשהוא מגיע פיסית לבסיסו, אפילו אם הוא רק בא (לטענתו) לראות את החבר'ה? כרגע כל חייל מילואים הוא חייל מילואים, וכפוף למערכת המשפט הצבאית בכל דבר שנוגע לחוק הצבאי. זה מאוד ברור לכולם.

[1ב] לא יודע. העבירה היא אי התייצבות-לצו, כלומר סירוב פקודה, כלומר עבירה צבאית. אפשר להגיד שעבירות צבאיות מסוגים מסויימים הן גם עבירות פליליות, אבל זוהי פליליזציה של עבירה צבאית ולא עבירה פלילית ישירה.

ואם יש כאן איזה עורך-דין שרוצה לתקן לי את השגיאות המחרידות, אני נורא אשמח.
חיילים, עריקים ומשפט צבאי: הבהרות 211562
אדם נחשב ל"חייל", על פי חוק השיפוט הצבאי, למן תאריך גיוסו על פי צו אישי או, בלית ברירה, על פי צו פוקד כללי. כל זמן שאדם לא גוייס, האחריות לחפש אחריו היא של משטרת ישראל. אבל יש מנגנון המאפשר להוציא צו גיוס גם לאדם שלא התייצב לצווים הקודמים, וכך להפכו לחייל מבחינה מנהלית ומשפטית. מרגע זה, האחריות עליו מבחינת התייצבות לצווים היא בידי הצבא - והרשות המבצעת מעצרים היא המשטרה הצבאית.

"אפשר להגיד שעבירות צבאיות מסוגים מסויימים הן גם עבירות פליליות, אבל זוהי פליליזציה של עבירה צבאית ולא עבירה פלילית ישירה". לא ממש. עבירה צבאית היא עבירה פלילית ככל עבירה פלילית אחרת. סמכות השיפוט היא שאלה נפרדת. חיילים יכולים להישפט בצבא על עבירות על חוק השיפוט הצבאי וגם על חוק העונשין. בדרך כלל, בנושאים הקשורים לצבא, הסמכות תהיה של הצבא - למשל, בעבירות תעבורה שנעברו ברכב צבאי, ובמקרים מסויימים, אפילו בעבירות אלימות בנשק שנעברו בנסיבות אזרחיות, אבל בנשק צבאי. יש מקרים שבהם המערכת הצבאית פונה ליועץ המשפטי לממשלה בבקשה להעביר תיקים למערכת האזרחית. זהו נוהג מקובל בתיקים של מכורים לסמים קשים, שלצבא אין כלים להתמודד אתם, ודאי לא לאחר ששוחררו.

ואם יש עוד דברים לא ברורים (לא חייב להיות "שגיאות מחרידות"): הייתי חמש שנים בפרקליטות הצבאית, והדוקטורט שלי, שאותו אני כותבת בימים אלה, הוא על עריקים וסרבני מצפון בצה"ל (אמנם מנקודת מבט של מדעי החברה, אבל גם שאלות במשפטים תתקבלנה בברכה). אם יש שאלות/תהיות/אי הבנות, אתם מוזמנים לשאול.
חיילים, עריקים ומשפט צבאי: הבהרות 211563
מותר לך לספר ביתר פירוט על מה הדוקטורט?
חיילים, עריקים ומשפט צבאי: הבהרות 211662
מותר, אבל אני באמצע הכתיבה, ואני מעדיפה לפרוס את כל היריעה בפני קהל כל כך רחב כשהוא יהיה כתוב וראוי לפרסום. באופן כללי, אני בודקת במחקר אלמנטים משפטיים וחוץ-משפטיים בטיפול המערכת הצבאית בשתי הבעיות.
ההיבט המשפטי 211664
מה שאלון *באמת* רוצה לשאול זה איזה משפטים את מוכיחה בדוקטורט.
ההיבט המשפטי 211667
:) זה משהו שאני לא יכולה לספק, לצערי... למדעי החברה יש הרבה פחות תירוץ להיקרא "מדע".
ההיבט המשפטי 213033
ובכל זאת? שאלת מחקר? השערות? משהו?
ההיבט המשפטי 213041
אני מעדיפה לא להראות חצי עבודה (במיוחד לא עבודה על גוף ממשלתי גדול) בפורום ציבורי כל כך לפני פרסום או ביקורת אקדמית, ולפני שמישהו מהגוף הממשלתי הרלוונטי קורא. בתור סטודנט למדע המדינה, שמכיר את הרגישויות הכרוכות במחקרים מהסוג הזה, אני בטוחה שתבין.
ההיבט המשפטי 215917
האמת היא שאין לי מושג מה הרגישויות הכרוכות במחקרים כאלו, כי מעולם לא ערכתי כאלה או השתתפתי בהם. אבל אני אאמין לך ואמתין בכיליון עיניים עד שתוכלי לספר לנו על מה מדובר.

(על מי אני עובד? אין לי מושג על מה אנחנו מדברים כבר עכשיו...)
D-: 211669
חמור אחד, למה אתה עושה לי את זה? חסרים פה אנשים שחושבים שאני מאמין שהכל מתמטיקה?
D-: 211693
בפעם הבאה שתתבייש לשאול משהו, תוכל להגיד שזה מה שאני רוצה לדעת...
אתה אמרת 211706
בסדר :-) הנה: עוזי רוצה לדעת אם תוכל לומר משהו על התפיסות השונות ביהדות בת-זמננו לגבי חשיבות "הצורך להוכיח".
לא בדיוק ככה... 211806
התפיסות השונות: יש כאלה שמנסים ויש כאלה שלא.

לדעתי הנסיונות האלה עקרים, חסרי סיכוי ו(לכן )מזיקים.
כן, אני יודע... 211808
אז לא ממש טעיתי. תודה.
D-: 212557
זה יותר טוב משיחשבו שאתה מאמין שהכל מים.
D-: 212563
לא, זה פחות טוב :-) עם מים אני עוד יכול להיחשב כיווני חכם.
D-: 212594
גם עם מתמטיקה.
D-: 212869
שהרי ידוע המשותף בין פיתגורס לקאזאנובה.
D-: 213002
שוב חידות? מה המשותף ולמי זה ידוע?
D-: 213070
"הכל מִסְפָּרִים"
D-: 213280
וגם ההתעסקות האובססיבית בשוקיים.
חיילים, עריקים ומשפט צבאי: הבהרות 211596
תודה על המידע (למרות שאני ניסיתי לדבר על הרצוי ולא על המצוי, אבל אדחה את המלחמה הפרטית שלי כנגד העולם לזמן מה. רצוי שאלמד קצת על המצב הקיים לפני שאני מתחיל לדפוק את ראשי בעוד קיר של טחנת רוח).

א. אשמח אם תפרטי קצת על "אבל יש מנגנון המאפשר להוציא צו גיוס גם לאדם שלא התייצב לצווים הקודמים, וכך להפכו לחייל מבחינה מנהלית ומשפטית".

ב. מהו "צו"? האם הפקידה של המ"פ שמתקשרת אליך בטלפון ואומרת "ת'גיע מחר לחד יומי, יש הסבר על מערכת חדשה, אין מה לעשות, ווה" זה "צו"? למי הסמכות הבלעדית לקרוא לך לשירות‏1? (או שעדיף תמיד להגיד כן, לבוא ולהתלונן אחר כך אם מרגישים אופטימיים מסיבה לא ברורה)?

ג. מה הסמכות הניתנת לשוטרים הצבאיים במהלך ביצוע המעצר, ביחס לאוכלוסיה האזרחית: האם מותר להם לחלק פקודות או לפגוע ברכושם של אזרחים שאינם העריק עצמו? מה קורה כאשר אזרח, שלא הוגדר ע"י המנגנון מא' כחייל, מסרב לפתוח להם את הדלת או לנדב מידע על מקום המצאו של ה"עריק"? האם כל אזרח מחויב להתיחס אליהם כאל "רשויות החוק" לכל דבר והוא כפוף לסמכותם?

ג. איזה יצוג מגיע, אם בכלל, ל"חייל העריק" בתקופת המעצר (עד 48 שעות, נכון?) לפני התחלת ה"הליכים" נגדו?

ד. האם "עריקות" זה גם המושג שהחוק עצמו משתמש בו ביחס לאיש מילואים שלא הגיע אל צו הגיוס שלו או שזה רק שימוש שהפך שגור ומקובל (יש משהו עם סעיף 46 מול סעיף 48, שהצבא משתמש בד"כ באחד במקום בשני בגלל הקושי להוכיח אחד מהם ושרק אחד מהם הוא עריקות למעשה, אבל לא ממש הבנתי לגמרי את רוח החוק).
linguistically challenged, again. Oof! 211676
Aviv, I'm on an English-speaking computer again. Gaaaah! And it doesn't make sense to discuss legal terms in a different language. I'll get back to you when I'm home and using my own hardware.
:) 211714
תודה.
חיילים, עריקים ומשפט צבאי: הבהרות 211875
א. חוק השיפוט הצבאי חל על "חיילים". "חייל" מוגדר ככל מי שהוצא לו צו גיוס אישי, או צו פוקד כללי, החל מהיום הנקוב בצו הגיוס.
כזכור, אפשר להזמין אנשים לצו ראשון ואז לבדיקות רפואיות. סעיף 12 לחש"צ מאפשר להוציא צו גיוס לחייל שלא התייצב לבדיקות רפואיות. כך הוא הופך לחייל.
חלופה נוספת למקרים בעייתיים היא צו פוקד כללי לאותו מחזור, המהווה תחליף לצו הגיוס האישי.
עד לתאריך הנקוב בצו, האדם אינו חייל אלא מועמד לשירות בטחון ("מלש"ב"), והוא אזרח. ככזה, הוא כפוף למערכת המשפט האזרחית ומשטרת ישראל יכולה לעצור אותו, וזה באמת קורה בכמה וכמה מקרים. למן תאריך הגיוס האדם מוגדר כ"חייל", ואז המשטרה הצבאית היא זו שמחפשת ועוצרת אותו (ר' סעיף ד' להלן להסברים).

ב. חוק שירות בטחון קובע: בכל מקרה שיש ספק לגבי חוקיותו של הצו, חייבים להתייצב ואז לברר אם הצו הוצא כחוק. היה לנו תיק של איש שהגיע למילואים, הקים צעקות והלך. זה לא הספיק למילוי דרישות החוק. לפיכך לא רק שעדיף להגיד כן, לבוא ולהתלונן, אלא זהו החוק וכך חייבים לעשות.

ג. שוטרים צבאיים הם שוטרים. יש להם סמכויות מעצר וחיפוש של שוטרים, גם במקומות אזרחיים (כולל בתיהם של העריקים) והם יכולים להפעיל כוח סביר בביצוע תפקידם. לגבי אוכלוסיה אזרחית יש מגבלות. במחקר נתקלתי בתיעוד מספר של מקרים בהם היו חילופי מהלומות בין שוטרים צבאיים למשפחות שהגנו על עריקים. פגיעה ברכוש כך סתם אינה בסמכותם של השוטרים הצבאיים. הם גם לא יכולים להכריח אזרחים להסגיר עריקים, אבל הם יכולים לנסות לשכנע והם עושים את זה.

ג. הרבה אנשים פונים לעורך דין במהלך 48 השעות האלה או אף לפניהן. יש חבר'ה שנסעו לחו"ל ולפני שובם הם רוצים "הסדר מעמד" כדי לא להיעצר בשדה התעופה. אנשים כאלה יוצרים קשר עם עורך דין או עם הסניגוריה הצבאית. הרבה פעמים קורה גם שהמשפחה מתקשרת לסניגוריה, או לעורך הדין, שעות ספורות לגבי המעצר, ואז עורך הדין מברר היכן האיש נמצא ומנסה לעזור. מי שלא עושה את זה בעצמו, יראה סניגור צבאי רק בדיון המעצר שלו בפני שופט, והטיפול יתחיל משם.

ד. צריך להבדיל כאן בין הז'רגון המשפטי לשלישותי.
מבחינה משפטית יש שתי עבירות: "העדר מן השירות" (ס' 94 לחש"צ) ו"עריקה" (ס' 92 לחש"צ). העבירה השנייה דורשת להוכיח שלאיש היתה כוונה שלא לחזור לשירות. יש חזקה המאפשרת לטעון זאת על סמך תקופת העריקות, אבל מדיניות התביעה הצבאית הראשית היא להעמיד לדין כמעט תמיד בגין העדר מן השירות, ורק במחקרים חריגים של היעדרויות בנות שנים רבות על עריקה. כך שבעצם, איש מילואים שלא הגיע לצו אתמול, וחייל שברח מהיחידה ולא חזר חצי שנה, נשפטים על אותו סעיף עבירה: העדר מן השירות. כמובן שההבדל הוא היכן הם ישפטו. המקרים הקלים (רוב המילואימניקים, חיילים סדירים בהיעדרויות ראשונות עד 45 יום) נשפטים בדין משמעתי. המקרים החמורים מגיעים לבית דין צבאי, וההרשעה נושאת רישום פלילי המלווה את בעליו לאזרחות.
מבחינה שלישותית, בשלב הראשון הנעדר מוגדר כ"נפקד", ואז האחריות עליו היא של היחידה. אחרי 14 יום (או שזה כבר תוקן ל-‏30?) הוא מוצב שלישותית במדור עריקים, ומכונה "עריק", ואז האחריות לחפש אחריו ולתפוס אותו נמצאת בידי המשטרה הצבאית.

(הערה: חלקים נבחרים מזה נראים לי מטופשים ובלתי מוצדקים כשם שהם נראים לך, אבל כמו שאמרת, מתעסקים פה במצוי ולא ברצוי).

אם משהו לא ברור, אתה מוזמן לשאול.
חיילים, עריקים ומשפט צבאי: הבהרות 211887
שמעתי אצל גדעון רייכר אדם שאמר שהסא"ל ששפט אותו אמר לו שכולם מספרים שהם לא קבלו את הצו ולכן הוא נותן לו 21 ימים בפועל.
האם זה החוק? כלומר על הנאשם להוכיח שלא קיבל את הצו בעבירת "העדר מן השירות"?
ואם כן, איך בדיוק עליו להוכיח זאת?

אם המשפט לא היה חוקי, מה ניתן לעשות לאחר 3 שבועות של מעצר שווא? לתבוע את הצבא? את השופט? האם יש אחריות פלילית על שופט ששופט אנשים למאסר ללא ראיות? כליאת שווא?

מה עלי לעשות אם הלילה אעצר על עריקות מכיון שמישהו התבלבל ביני לאורי פז וטוען שלא התייצבתי למילואים (כי הצוים שנשלחו אל אורי פז הגיעו לאורי אחר)?
אל מי אמור העורך דין שלי לפנות כדי לשחרר אותי? האם יש מישהו כזה בכלל, או שהוא עסוק באכילת מופלטות ו/או מלחמה באויב?
חיילים, עריקים ומשפט צבאי: הבהרות 212938
1. בוא נעשה סדר בכמה עניינים. קודם כל, ההליך שתיארת הוא לא משפט צבאי רגיל, אלא דין משמעתי, ודיני הראיות הרגילים אינם חלים בו. זה כמובן לא אומר שאפשר לשפוט אנשים ל-‏21 יום בלי שיקול דעת ובשרירות לב. כך שאם הסא"ל הזה החליט שהוא שופט אנשים קטיגורית, את כולם, בלי להתייחס למה שהם אומרים, זה לא בסדר. אלא מה? נניח שמגישים ערר על פסק הדין (תיכף נגיע לזה), והסא"ל מכחיש שזה מה שהוא אמר, והוא אומר שהוא פשוט לא האמין לנאשם. במצב כזה אין הרבה מה לעשות, חוששתני.

נגד פסק דין בלתי חוקי בדין משמעתי אפשר להגיש ערר למפקדו של קצין השיפוט ששפט אותך, או אפשר ליצור קשר עם הפרקליט של המחוז הרלוונטי (מעשית - להתקשר לסניגוריה או לעורך דין) ולבקש לבטלו. אנשים שהיו עצורים מעצר שווא (ולא מדובר סתם במקרה של מעצר עם זיכוי בסוף) זכאים לפיצויים על הישיבה בכלא - אצל חיילים סדירים, הפיצויים ניתנים בימי חופש, למיטב ידיעתי, אבל אני לא בטוחה.

אם הלילה תיעצר בשוגג בגין עבירת העדר מן השירות שלא ביצעת, השאר לבן/בת משפחה את מספר הטלפון של הסניגוריה הצבאית הראשית: 03-5693177 או 03-5692091. או בקש מהם להתקשר לעורך/ת הדין שלך. עורך/ת הדין י/תתקשר לפרקליט/ה הצבאי/ת של המחוז הרלוונטי. הפרקליט/ה י/תברר היכן אתה מוחזק, י/תבדוק מדוע עצרו אותך, ואם יתברר שהיה זה מעצר שווא, צריכים לשחרר אותך מייד.
חיילים, עריקים ומשפט צבאי: הבהרות 212957
תודה.

שאלות נוספות:
1) מה אדם אמור לעשות במשפט שדה כזה אצל סגן האלוף המדובר? לסרב להשפט?

2) בעצם מי שיש לו כסף ו/או קשרים יצא מזה בחבלות והשאר יסבלו קשות?

3) האם יש לסנגוריה הצבאית מידע על אחוז הטעויות? זה מפריע למישהו?

4) האם הצבא באמת חושב שזה דרוש על מנת להאבק בעריקות? מה אם למשל בביקור הראשון באמצע הלילה רק יחתימו בן אדם על הצהרה שהוא יודע שהוא עריק ויתנו לו 72 שעות לסדר את העניין?
חיילים, עריקים ומשפט צבאי: הבהרות 213039
שאלות נוספות:
1) במצב כזה יש לבקש במקום להגיש עיכוב ביצוע העונש בכתב, ומייד להגיש ערר למפקד של קצין השיפוט. לא יזיק להתקשר לראש מדור דין משמעתי, לסניגוריה הצבאית או לנציב קבילות חיילים. השניים האחרונים יפנו את התלונה לגורם הראשון, שהוא המטפל בכך.

2) לא הבנתי מה הקשר לכסף וקשרים. שירותי הסניגוריה הצבאית ניתנים חינם ובמסירות רבה.

3) לא, הסניגוריה, והפרקליטות ככלל, אינם גוף מחקר. כן, זה מפריע מאוד. לכן בית הספר למשפט צבאי מארגן השתלמויות דין משמעתי לקצינים, ולכן יש מדור דין משמעתי.

4) אני לא מרגישה נוח להגיד לך מה הצבא חושב כיוון שאני אזרחית שעושה מחקר על הצבא. אפשר לחשוב על כל מיני פתרונות לבעיה הזו - ובאמת חושבים, אבל לא מספיק. יש כאן גם הרבה עניינים חברתיים וכלכליים שהולכים הרבה מעבר לשאלה האם לעצור במקור או לא. נחיה ונראה.
חיילים, עריקים ומשפט צבאי: הבהרות 213045
תודה ובהצלחה.

אם את צריכה עזרה בלחץ פוליטי לשינוי אשמח להוסיף את קולי. אבל לא נראה לי שזה נחשב אקדמי.
אפרופו מעצרי שווא 213000
(בקצרה, מח"ט יהודה שפט חייל מילואים מבלי שצפה בעדויות שהביא החייל. המילואמיניק, מצידו, תבע את המח"ט - וניצח)
אפרופו מעצרי שווא 213013
יפה מאוד ומעודד.
אפרופו מעצרי שווא 215616
מעודד? תמהני; אם שופט (במשפט אזרחי) טועה, *המדינה* מפצה את האזרח, ולא השופט אישית – אחרת, השופטים יפחדו לפסוק פסיקות מחמירות (ולעיתים פסיקות מחמירות נדרשות לטובת החברה).

למרות שייתכן שכאן מדובר בהתרשלות של ממש מצד השופט, ולא סתם "טעות".
אפרופו מעצרי שווא 215630
למעשה מדובר במשהו שהוא מעבר להתרשלות של ממש מצד השופט, ולא סתם ''טעות''. מדובר באדם שעשה מלאכתו רמיה.
אפרופו מעצרי שווא 215803
החוקה האמריקאית הכירה בכך שהשופט הוא בן אדם שניתן בידו כח. גם התורה מכירה בכך. הגיע הזמן שגם החברה הישראלית תכיר בכך.

שופט שפשע יכול לגרום לנזק כמעט כמו רופא שפשע, ובמקרים רבים לנזק הרבה יותר חמור. צריך למצוא דרך להרתיע אותם מרשלנות פושעת.
אפרופו מעצרי שווא 215818
לאיזה עניין אתה מתכוון בחוקה האמריקאית?
אפרופו מעצרי שווא 215842
זכותו של האדם להשפט על ידי אחיו האזרחים (מושבעים) ולא על ידי שופט. איני טוען שהם מצאו פתרון טוב, אבל הם ללא ספק הכירו את הבעייה.
חיילים, עריקים ומשפט צבאי: הבהרות 212871
''ברור ברור'' ושוב תודה. אני קורא קצת על המצב במדינות אחרות (אם כי קשה למצוא חומר שמדבר ספציפית על חוקיות צווים ועל המצב החוקי בתקופה שבין הקריאה להתיצבות להתיצבות בפועל), אז כנראה שאחזור עם שאלה או שתיים בהמשך.
אושר 286478
הממשלה אישרה היום את הרפורמה בשירות המילואים, שאמורה להכנס לתוקף בתוך 3 שנים. "הארץ": http://www.haaretz.co.il/hasite/pages/ShArt.jhtml?it...

חזרה לעמוד הראשי פרסום תגובה למאמר

מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים