בתשובה לאביב י., 13/04/04 12:03
חיילים, עריקים ומשפט צבאי: הבהרות 211875
א. חוק השיפוט הצבאי חל על "חיילים". "חייל" מוגדר ככל מי שהוצא לו צו גיוס אישי, או צו פוקד כללי, החל מהיום הנקוב בצו הגיוס.
כזכור, אפשר להזמין אנשים לצו ראשון ואז לבדיקות רפואיות. סעיף 12 לחש"צ מאפשר להוציא צו גיוס לחייל שלא התייצב לבדיקות רפואיות. כך הוא הופך לחייל.
חלופה נוספת למקרים בעייתיים היא צו פוקד כללי לאותו מחזור, המהווה תחליף לצו הגיוס האישי.
עד לתאריך הנקוב בצו, האדם אינו חייל אלא מועמד לשירות בטחון ("מלש"ב"), והוא אזרח. ככזה, הוא כפוף למערכת המשפט האזרחית ומשטרת ישראל יכולה לעצור אותו, וזה באמת קורה בכמה וכמה מקרים. למן תאריך הגיוס האדם מוגדר כ"חייל", ואז המשטרה הצבאית היא זו שמחפשת ועוצרת אותו (ר' סעיף ד' להלן להסברים).

ב. חוק שירות בטחון קובע: בכל מקרה שיש ספק לגבי חוקיותו של הצו, חייבים להתייצב ואז לברר אם הצו הוצא כחוק. היה לנו תיק של איש שהגיע למילואים, הקים צעקות והלך. זה לא הספיק למילוי דרישות החוק. לפיכך לא רק שעדיף להגיד כן, לבוא ולהתלונן, אלא זהו החוק וכך חייבים לעשות.

ג. שוטרים צבאיים הם שוטרים. יש להם סמכויות מעצר וחיפוש של שוטרים, גם במקומות אזרחיים (כולל בתיהם של העריקים) והם יכולים להפעיל כוח סביר בביצוע תפקידם. לגבי אוכלוסיה אזרחית יש מגבלות. במחקר נתקלתי בתיעוד מספר של מקרים בהם היו חילופי מהלומות בין שוטרים צבאיים למשפחות שהגנו על עריקים. פגיעה ברכוש כך סתם אינה בסמכותם של השוטרים הצבאיים. הם גם לא יכולים להכריח אזרחים להסגיר עריקים, אבל הם יכולים לנסות לשכנע והם עושים את זה.

ג. הרבה אנשים פונים לעורך דין במהלך 48 השעות האלה או אף לפניהן. יש חבר'ה שנסעו לחו"ל ולפני שובם הם רוצים "הסדר מעמד" כדי לא להיעצר בשדה התעופה. אנשים כאלה יוצרים קשר עם עורך דין או עם הסניגוריה הצבאית. הרבה פעמים קורה גם שהמשפחה מתקשרת לסניגוריה, או לעורך הדין, שעות ספורות לגבי המעצר, ואז עורך הדין מברר היכן האיש נמצא ומנסה לעזור. מי שלא עושה את זה בעצמו, יראה סניגור צבאי רק בדיון המעצר שלו בפני שופט, והטיפול יתחיל משם.

ד. צריך להבדיל כאן בין הז'רגון המשפטי לשלישותי.
מבחינה משפטית יש שתי עבירות: "העדר מן השירות" (ס' 94 לחש"צ) ו"עריקה" (ס' 92 לחש"צ). העבירה השנייה דורשת להוכיח שלאיש היתה כוונה שלא לחזור לשירות. יש חזקה המאפשרת לטעון זאת על סמך תקופת העריקות, אבל מדיניות התביעה הצבאית הראשית היא להעמיד לדין כמעט תמיד בגין העדר מן השירות, ורק במחקרים חריגים של היעדרויות בנות שנים רבות על עריקה. כך שבעצם, איש מילואים שלא הגיע לצו אתמול, וחייל שברח מהיחידה ולא חזר חצי שנה, נשפטים על אותו סעיף עבירה: העדר מן השירות. כמובן שההבדל הוא היכן הם ישפטו. המקרים הקלים (רוב המילואימניקים, חיילים סדירים בהיעדרויות ראשונות עד 45 יום) נשפטים בדין משמעתי. המקרים החמורים מגיעים לבית דין צבאי, וההרשעה נושאת רישום פלילי המלווה את בעליו לאזרחות.
מבחינה שלישותית, בשלב הראשון הנעדר מוגדר כ"נפקד", ואז האחריות עליו היא של היחידה. אחרי 14 יום (או שזה כבר תוקן ל-‏30?) הוא מוצב שלישותית במדור עריקים, ומכונה "עריק", ואז האחריות לחפש אחריו ולתפוס אותו נמצאת בידי המשטרה הצבאית.

(הערה: חלקים נבחרים מזה נראים לי מטופשים ובלתי מוצדקים כשם שהם נראים לך, אבל כמו שאמרת, מתעסקים פה במצוי ולא ברצוי).

אם משהו לא ברור, אתה מוזמן לשאול.
חיילים, עריקים ומשפט צבאי: הבהרות 211887
שמעתי אצל גדעון רייכר אדם שאמר שהסא"ל ששפט אותו אמר לו שכולם מספרים שהם לא קבלו את הצו ולכן הוא נותן לו 21 ימים בפועל.
האם זה החוק? כלומר על הנאשם להוכיח שלא קיבל את הצו בעבירת "העדר מן השירות"?
ואם כן, איך בדיוק עליו להוכיח זאת?

אם המשפט לא היה חוקי, מה ניתן לעשות לאחר 3 שבועות של מעצר שווא? לתבוע את הצבא? את השופט? האם יש אחריות פלילית על שופט ששופט אנשים למאסר ללא ראיות? כליאת שווא?

מה עלי לעשות אם הלילה אעצר על עריקות מכיון שמישהו התבלבל ביני לאורי פז וטוען שלא התייצבתי למילואים (כי הצוים שנשלחו אל אורי פז הגיעו לאורי אחר)?
אל מי אמור העורך דין שלי לפנות כדי לשחרר אותי? האם יש מישהו כזה בכלל, או שהוא עסוק באכילת מופלטות ו/או מלחמה באויב?
חיילים, עריקים ומשפט צבאי: הבהרות 212938
1. בוא נעשה סדר בכמה עניינים. קודם כל, ההליך שתיארת הוא לא משפט צבאי רגיל, אלא דין משמעתי, ודיני הראיות הרגילים אינם חלים בו. זה כמובן לא אומר שאפשר לשפוט אנשים ל-‏21 יום בלי שיקול דעת ובשרירות לב. כך שאם הסא"ל הזה החליט שהוא שופט אנשים קטיגורית, את כולם, בלי להתייחס למה שהם אומרים, זה לא בסדר. אלא מה? נניח שמגישים ערר על פסק הדין (תיכף נגיע לזה), והסא"ל מכחיש שזה מה שהוא אמר, והוא אומר שהוא פשוט לא האמין לנאשם. במצב כזה אין הרבה מה לעשות, חוששתני.

נגד פסק דין בלתי חוקי בדין משמעתי אפשר להגיש ערר למפקדו של קצין השיפוט ששפט אותך, או אפשר ליצור קשר עם הפרקליט של המחוז הרלוונטי (מעשית - להתקשר לסניגוריה או לעורך דין) ולבקש לבטלו. אנשים שהיו עצורים מעצר שווא (ולא מדובר סתם במקרה של מעצר עם זיכוי בסוף) זכאים לפיצויים על הישיבה בכלא - אצל חיילים סדירים, הפיצויים ניתנים בימי חופש, למיטב ידיעתי, אבל אני לא בטוחה.

אם הלילה תיעצר בשוגג בגין עבירת העדר מן השירות שלא ביצעת, השאר לבן/בת משפחה את מספר הטלפון של הסניגוריה הצבאית הראשית: 03-5693177 או 03-5692091. או בקש מהם להתקשר לעורך/ת הדין שלך. עורך/ת הדין י/תתקשר לפרקליט/ה הצבאי/ת של המחוז הרלוונטי. הפרקליט/ה י/תברר היכן אתה מוחזק, י/תבדוק מדוע עצרו אותך, ואם יתברר שהיה זה מעצר שווא, צריכים לשחרר אותך מייד.
חיילים, עריקים ומשפט צבאי: הבהרות 212957
תודה.

שאלות נוספות:
1) מה אדם אמור לעשות במשפט שדה כזה אצל סגן האלוף המדובר? לסרב להשפט?

2) בעצם מי שיש לו כסף ו/או קשרים יצא מזה בחבלות והשאר יסבלו קשות?

3) האם יש לסנגוריה הצבאית מידע על אחוז הטעויות? זה מפריע למישהו?

4) האם הצבא באמת חושב שזה דרוש על מנת להאבק בעריקות? מה אם למשל בביקור הראשון באמצע הלילה רק יחתימו בן אדם על הצהרה שהוא יודע שהוא עריק ויתנו לו 72 שעות לסדר את העניין?
חיילים, עריקים ומשפט צבאי: הבהרות 213039
שאלות נוספות:
1) במצב כזה יש לבקש במקום להגיש עיכוב ביצוע העונש בכתב, ומייד להגיש ערר למפקד של קצין השיפוט. לא יזיק להתקשר לראש מדור דין משמעתי, לסניגוריה הצבאית או לנציב קבילות חיילים. השניים האחרונים יפנו את התלונה לגורם הראשון, שהוא המטפל בכך.

2) לא הבנתי מה הקשר לכסף וקשרים. שירותי הסניגוריה הצבאית ניתנים חינם ובמסירות רבה.

3) לא, הסניגוריה, והפרקליטות ככלל, אינם גוף מחקר. כן, זה מפריע מאוד. לכן בית הספר למשפט צבאי מארגן השתלמויות דין משמעתי לקצינים, ולכן יש מדור דין משמעתי.

4) אני לא מרגישה נוח להגיד לך מה הצבא חושב כיוון שאני אזרחית שעושה מחקר על הצבא. אפשר לחשוב על כל מיני פתרונות לבעיה הזו - ובאמת חושבים, אבל לא מספיק. יש כאן גם הרבה עניינים חברתיים וכלכליים שהולכים הרבה מעבר לשאלה האם לעצור במקור או לא. נחיה ונראה.
חיילים, עריקים ומשפט צבאי: הבהרות 213045
תודה ובהצלחה.

אם את צריכה עזרה בלחץ פוליטי לשינוי אשמח להוסיף את קולי. אבל לא נראה לי שזה נחשב אקדמי.
אפרופו מעצרי שווא 213000
(בקצרה, מח"ט יהודה שפט חייל מילואים מבלי שצפה בעדויות שהביא החייל. המילואמיניק, מצידו, תבע את המח"ט - וניצח)
אפרופו מעצרי שווא 213013
יפה מאוד ומעודד.
חיילים, עריקים ומשפט צבאי: הבהרות 212871
''ברור ברור'' ושוב תודה. אני קורא קצת על המצב במדינות אחרות (אם כי קשה למצוא חומר שמדבר ספציפית על חוקיות צווים ועל המצב החוקי בתקופה שבין הקריאה להתיצבות להתיצבות בפועל), אז כנראה שאחזור עם שאלה או שתיים בהמשך.

חזרה לעמוד הראשי המאמר המלא

מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים