פרס נובל בכימיה - לשני ישראלים ואמריקאי 2106
הזוכים בפרס נובל בכימיה לשנת 2004 הוכרזו היום (ו'), והם פרופ' אהרון צ'חנובר (57) ופרופ' אברהם הרשקו (67) מהטכניון בחיפה, ופרופ' אירווין רוז (78) מאוניברסיטת קליפורניה. השלושה זכו בפרס על "גילוי מערכת פירוק החלבונים בעזרת היוביקוויטין". המחקר שנערך בשנות השבעים והשמונים, ובו התגלתה המערכת האחראית לפירוק חלבונים בתא החי.

זוהי הפעם הראשונה בה זוכים חוקרים ישראליים בפרס נובל בתחום מדעי.
קישורים
פרס נובל בכימיה לשנת 2004
פרופ' אהרון צ'חנובר
פרופ' אברהם הרשקו
YNet
Reuters
פרסום תגובה למאמר

פרסומים אחרונים במדור "חדשות"


הצג את כל התגובות | הסתר את כל התגובות

זה בכלל לא טוב 251079
תמיד מביאים את כישלונם של מדענים ישראלים לזכות בפרס נובל כעדות לשקיעת האקדמיה הישראלית, ועכשיו מה יעשו?
זה בכלל לא טוב 251084
ימהרו לבנות אצטדיון בסכנין, אלא מה?
זה בכלל לא טוב 251535
יגידו שהפרס הוא על עבודה שנעשתה בימים שבהם השקיעו בחינוך.
אתגר 251092
אני קורא כאן לביולוגים המוצהרים של האייל להסביר בכמה מילים מהו היובקוטין ומה חשיבותו, בשפה ברורה ופשוטה‏1.

1 אחרי שפיינמן זכה בפרס נובל התקשרו אליו מהעיתון ובקשו ממנו אם הוא יכול להסביר בפשטות על מה זכה בפרס.
תשובתו, כפי שנהג להגאות מאוחר יותר היתה:
"אם זה היה פשוט, לא היו נותנים לי על זה נובל."
אתגר 251096
ואו, סוף סוף התגשם חלומו של צ'חנובר. בשנה שעברה היה מאוד מאוכזב שפסחו עליו בפרסי נובל.

ערכתי איתו ראיון פעם למוסף של ''גלובס''. אם אינני טועה הטקסט שמור איתי, כולל הסברים מפיו שלו על היוביקויטין. אעלה את זה בקרוב.
אתגר 251110
אתגר 251184
טוב, אין הרבה מה להוסיף אחרי שקיבלנו את התורה מפי המומחה מספר אחד שלה.
אז זה משאיר רק אנקדוטות:
1. מילון מורפיקס מספר שמשמעות המילה "Ubiquitous" ממנה נגזר שם החלבון Ubiquitin, הוא "בעל יכולת להימצא בכל מקום בו-זמנית".
השם המשונה הזה הוא תזכורת הסטורית לתקופה בה ביולוגים מצאו את החלבון בכל מקום, אבל לא היה להם צל של מושג מה הוא עושה.
2. השם החם הבא בתחום ה-Ubiquitin הוא חלבון דומה מאד בשם Sumo אשר גם הוא נקשר לחלבונים ומסמן אותם. למה הסימון? על זה עוד יש מחלוקת..

לסיום,
אני רוצה לברך מעל דפי האתר את המדענים הרשקו וצ'חנובר על ההישג האישי, המדעי והלאומי הכביר.
זה יום גאווה לאומית - מדליית זהב אולימפית, יישר כח!
יוביקוויטין 251118
יוביקוויטין הוא חלבון קטן המוסף לחלבונים שעתידים לעבור פירוק לאחר סיום תפקידם. חלבון זה מוביל את החלבון לקומפלקס חלבוני ענק שנקרא פרוטאזום (proteasome) אשר שם נעשית מלאכת פירוק החלבונים ע"י פרוטאזות (חלבונים שמפרקים חלבונים אחרים). היוביקוויטין הוא למעשה "מסמן" את החלבונים לעבר "סופם" הפרוטאזום.
אתגר 251135
היה מתמטיקאי חשוב למדי - אינני זוכר מי בדיוק כרגע - שאמר כי מתמטיקאי לא עשה את עבודתו היטב אם אינו מסוגל לצאת לרחוב ולהסבירה לאדם הראשון שנקרה בדרכו. אולי טוב, לפיכך, שאין פרס נובל במתמטיקה...
אתגר 260221
זה היה פון-ניומן, והוא אמר שצריך להסביר לילד בן 14.
אתגר 260242
גם דאגלס אדמס (דרך גיבורו דירק ג'נטלי ) הביע פעם דיעה דומה, אבל לא על מתמטיקה.
אתגר 260687
דרך גיבור המשנה שלו ריצ'ארד מקדאף, אם אתה מתייחס לשיחה בסעודה בקולג'.
אתגר 260745
לא. אני מתכוון לקטע שדירק שאל ילד שאלה ''שכל ילד יידע לענות עליה''.
אתגר 260809
אה. אתה טוען שמזכירתו של דירק עשתה את עבודתה היטב?!
אתגר 253764
אני לא ביולוג ,אשתי כן זה מה שהסבירה:
יש לתאים מנגנון השמדה עצמית , אם המנגנון לא עובד התא הופך לסרטני.
יש חלבון שמסמן את הנידון למוות ונותן לו זמן חיים מוגבל , החברה האלה זיהו את תפקידו של חלבון זה.

אגב אי אפשר להשוות את ההשג של פיינמן לזה,אבל העקר שהראש היהודי ממשיך לעבוד
אתגר 254035
תודה, בינתיים גם ביולוגית הבית שלי נתנה הסבר דומה.

ואחרי הקריאה בכתבה של ברקת, עוד אנלוגיה: אם מנגנון היוביקוטין הוא כמו משטרה, ומנגנון ה P53 הוא כמו צבא, הרי שסרטן צוואר הרחם נובע מזה שוירוס הפפילומה גורם למשטרה לאסור את ראשי הצבא ( או שמא להפך).
אתגר 254156
נו טוב שיהיה ככה.
אתגר 254469
מצטער, אני לא מתחבר להסבר הזה, הוא מטעה.
מנגנון ההשמדה העצמית נקרא אפפטוזה והוא תהליך בו התא מחריב את עצמו‏1, חותך את חלבוניו ו-DNA שלו לגזרים, מתכווץ ומסמן לתאים בלעניים : "בואו תאכלו אותי".
זה יכול לקרות כתוצאה מנזק שהתא הבחין בו (נזקי קרינה, נזקים כימיים, מוטציה טבעית חמורה), חדירת נגיף לתא ("תמות נפשי עם פלשתים"..), או כחלק מהמנגנון הטבעי של התפתחות הגוף‏2. כלומר זהו מנגנון ל*השמדת תא*.

יוביקויטין לעומת זאת, הוא מנגנון שפועל תמיד, גם בתאים ללא כל מצוקה או יומרות התפתחותיות, פשוט כחלק משירות משאיות-זבל התאי.
זהו מנגנון ל*השמדת חלבון*.

כמובן שיש קשר בין יוביקויטין לאפפטוזה (יש קשר בין כל דבר לכל דבר בביולוגיה), שכן אם היוביקויטין לא יפנה כשורה חלבונים עלול העודף או המחסור לגרור פגיעה במנגנון האפפטוזה וע"י כך נטייה מוגברת לסרטן.

1 אני מוצא שזה מדהים שברירת המחדל של כל תא בריא היא להתאבד. הוא זקוק כל הזמן לפידבקים מהסביבה (סיגנלים טרופיים) כדי להמנע מלהפעיל את האקדח שמוצמד לרקתו.

2 כך למשל נוצרות האצבעות שלנו. זה לא שנוצר שורש יד ואז מניצות החוצה אצבעות, כך אולי אנו היינו בונים משהו אך לא הטבע.
תחת זה, נוצר גוש גדול ואז בתהליך אפפטוטי מושמדים התאים שבין האצבעות כדי ליצור רווח בינהן.
אתגר 255375
סימן שהטבע מעדיף להשמיד ,כך גם בני האדם הנחותים.
רק האדם העליון שואף לתקן את העולם , וליצור משהו חדש.
אתגר 255907
דווקא בפעם אחרונה שהיה לנו אדם עליון בסביבה, הוא היה עסוק בלהשמיד שישה מליון יהודים ולהחריב את כל סביבותיו.
כל הכבוד 251103
למיטב הבנתי נהוג להעניק את הפרסים במדעים עבור הישגים חשובים אשר הגיעו אליהם לפני לא מעט זמן. והמקרה הזה הוא דוגמא לכך. הישנם חריגים מיוחדים מן הכלל הזה, כאלו שקבלו את הפרס סמוך מאוד לתקופת ההישג?
כל הכבוד 251148
אם 5 שנים נחשב סמוך, אז כן. קרי בנק מאליס, קיבל ב 1993 פרס נובל בכמיה על המצאת ה PCR בגירסתו הסופית עם DNA פולימרז מחיידק עמיד לחום (8 שנים אחרי פירסום הגירסה הראשונית עם האנזים הסטנדרטי) (http://nobelprize.org/chemistry/laureates/1993/press...).
על רגל אחת, זאת שיטה קלה להחריד ליצור כמות גדולה (כמה שרוצים בעיקרון) של כמעט כל רצף DNA עד בערך 12,000 בסיסים, באמצעות הכפלה חוזרת ונשנת של לפחות רצף מקור אחד ותוצרי ההכפלה שלו.
מי שרוצה לקרוא קצת על PCR בשפה ידידותית יכול להציץ כאן http://sunsite.berkeley.edu/PCR/whatisPCR.html

פיתוח ה PCR נחשב בעיניי רבים לדבר המשמעותי ביותר בביוטכנולוגיה בדור האחרון. אי אפשר לדמיין את הביולוגיה של היום בלעדיו.

ציטוס (Citus), החברה בה עבד קרי מאליס, מכרה את הפטנט של ה PCR בשנת 91 תמורת 300 מליון דולר לחברת Roshe.
שווי השוק של הטכנולוגיה הזאת כיום, עם כל מה שהולך מסביבה (על פי תשקיף למשקעים של החברה של הבוס שלי, שעוסקת בפיתוח כלים מבוססי PCR) הוא בסביבות 20 מיליארד דולר בשנה.

גילוי נאות, אני בוודאי לא אובייקטיבי בגלל שהשיטה הזאת היא נושא הדוקטורט שלי (פיתחתי כלי לבקרת איכות לטכנולוגיה הזאת).
Roche, Cetus 251150
Roche, Cetus 251153
צודק, תודה!
PCR 251436
האם נכונה השמועה שהבחור עזב לגמרי את המדע והוא מבלה בנעימים בגלישת גלים בקליפורניה?

בכל אופן שמחתי לקרוא שיש לך בוס, מכאן אני מסיק שמצאת עבודה.
PCR 251438
ככה הבחור מצולם על עטיפת הספר שלו לפחות.

ולא, עוד לא מצאתי עבודה, הבוס הוא עדיין הבוס מהדוקטורט. עד שאגן על התזה (כנראה בפב'-מרץ) הוא עדיין הבוס שלי :o(
PCR 251443
באסה. מפעיל עגורנים ניסית? לפחות לא תכשל במכשלה של המועמד שסופר עליו כאן תגובה 242656.
PCR 251445
עשית לי את היום. אחלה בדיחה.
תודה!
PCR 251439
אולי אתה מתבלבל עם קרייג וונטר (ואולי לא. וונטר קודם גלש בקליפורניה ואח''כ נהיה מדען).
PCR 251444
לא , עליו דווקא קראתי לא מזמן - הרויקט החדש שלו זה לשוטט באוקינוסים ביכטה ולנסות לסנקוונס את *כל* הדנא שהוא מוצא בדלי מי ים, במקומות שונים באוקינוס. למה? ככה. הוא קרייג וונטר, הוא יכול להרשות לעצמו לא להסביר.
כל הכבוד 251290
This actually make sense. Oftentimes a perspective of time is necessary to ascertain the impact of the scientific achievement.
251121
עשרות מברכים מהארץ והעולם (ובהם פוליטיקאים ומנהיגים). ברכותיהם של שר(ת?) המדע ושרת החינוך בלטו בהעדרן.
במסיבת עיתונאים שנערכה הערב תקף פרופ' צ'חנובר בחריפות את הכוון‏1 אליו הולכים ההשכלה הגבוהה והחינוך הטכנולוגי במדינת ישראל.
___
1 הכוון הכללי: לאבדון.
251124
"שר המדע והטכנולוגיה, אילן שלגי, מיהר לשגר ברכה: "זכייתכם בפרס היא כבוד גדול לכם, לטכניון ולמדינת ישראל. המדע הישראלי זוכה להערכה ולהכרה בינלאומית ועתה הצטרפו מדענים ישראלים לרשימה המכובדת של זוכי פרס הנובל במדעים המדוייקים"." (מתוך הכתבה ב-YNet; הקישור מופיע בעדכון החדשות).

אני חוסך מקהל הקוראים בדיחות מתבקשות על לבנת, פודיומים, וטיסות לשטוקהולם.
251125
אני מתנצל בפני מר שלגי.
חבל שהשתמש בבימה שניתנה לו כדי לעסוק בנושא שאינו קשור לעבודתו 251134
אמנם כמעט הכול מסכימים שמצב האקדמיה בישראל אינו טוב, אבל לא ברור, כפי שמדמים לחשוב, מה הסיבות שהביאו למצב זה.

מתוך דבריו של צ'חנובר‏1 אפשר להבין שהוא תולה את האשם בהזנחת האקדמיה מצד המדינה. בכך הוא קולע לדעה המקובלת. אבל האומנם דעה זו עומדת בבחינה מדוקדקת?

ראשית, היות שבמדינת ישראל יש מונופול כמעט מוחלט של הממשלה בתחום החינוך (אין שום אוניברסיטה פרטית בישראל וכמעט כל בתי הספר אף הם ציבוריים), עולה השאלה אם אין מונופול זה שורש החטא, ובכל אופן - אם ריאלי לבקש לתקן את הקלקולים במסגרת אותו מונופול שאפשר להם לצמוח מלכתחילה.

שנית, כמה מחקרים שהתפרסמו בשנים האחרונות מראים שההידרדרות ברמתם של המוסדות להשכלה גבוהה בישראל קשורה קשר הדוק למבנה המוסדות. הבעיה, על קצה המזלג, נעוצה בכך שמי שמנהל את המוסדות בפועל הוא סגל העובדים האקדמאיים. דבר זה מתאפשר בין היתר בגלל אוזלת ידו וחוסר מעורבותו של הסנאט, אותו גוף המשמש כנאמן הציבור ואמור לפקח על המוסד, אך מועל בתפקידו. בכל המוסדות, להוציא מכון וייצמן, סגל העובדים מסוגל לכפות על הנשיא ועל הדיקן כמעט כל מדיניות שהיא. כאשר כוח כה רב בידיו, הוא מתנהג כמו כל ועד עובדים ורואה את טובת העובדים - בבחינת תנאי ההעסקה וכן הלאה - לנגד עיניו. עם השנים הועדפה הכמות על פני האיכות, לפי שרוב החוקרים "בינוניים", ומכאן הדרך להידרדרות הייתה קצרה.

זכור לי במיוחד מחקר שפרסם פרופ' לכלכלה או למנהל עסקים מהאוניברסיטה העברית (לצערי אינני זוכר את שמו) המראה כי משבר דומה עבר על האקדמיה בגרמניה אי אז באמצע המאה העשרים. מתוך אותו משבר צמחו מוסדות פרטיים (או ציבוריים, אבל בכל אופן לא בשליטת הממשלה), וכיום ההבדל בין הללו ובין המוסדות הישנים עמוק ביותר, לטובת המוסדות החדשים כמובן.

בכל הכבוד לפרופ' צ'חנובר, הבעיה חמורה מכדי להפקיר את העיסוק בה לאנשים כמוהו שאין להם יתרון של מומחיות בתחום והמעדיפים, כך נדמה, להסתפק בהסברים השטחיים.

1 ועיינו גם ב-http://www.notes.co.il/aviva/7885.asp
תמיד האמריקאים האלה חייבים להידחף 251154
תגידו, אני היחיד שרואה כמה שורות רווח בתחילת הכתבה ובסופה?
בגלל הקישורים בצד? 251156
תמיד האמריקאים האלה חייבים להידחף 251161
אלה לא רווחים.

לדפדפנים יש איזשהו מבנה החלטה, שלפי כל מיני קריטריונים מחליט כמה מקום להקצות לתאים בטבלה. במקרה הזה לא הגדירו להם שום דבר ספציפי. משום מה הם החליטו לתת את מירב המקום שהם יכולים לגרד, לתא הימני בטבלה, שזה גוף הידיעה‏1.

תוך כדי כך הם מצמצמים את המקום בתא השמאלי למינימום, שזה אורך המחרוזת "קישורים:" בראש התא. הם שוברים את הטקסט בתא הזה לשורות, והגובה שלו עולה.

גובה השורה כולה נקבע עפ"י התא הגבוה ביותר, שהוא השמאלי, והוא הרבה יותר גבוה מהימני.

לסיום, הטקסט בתא הימני ממורכז אנכית, והתוצאה לפניך.

__________
1 יכול להיות שהם מנסים לא לשבור שורה שבטקסט המקורי לא שבורה, ואולי לאורך השורה יש משקל מסויים (אחרת למה כן לשבור את הלינקים בצד).
נובל מאוחר 251237
אם הבנתי נכונה, עברו כעשרים וחמש שנים בין המחקר שזיכה את החוקרים בפרס והפרס עצמו. האם פער כזה הוא כמקובל? אם כן, האם ישנה נטייה בחלוקת הפרסים לתת אותם לאנשים חיים ולא אחרי מותם? אם גם כאן כן, אפשר להניח שמופעלת מסננת סמויה בדמות כושר ההישרדות אחרי ביצוע המחקר הפיבוטלי, האין זאת?
אולי 251245
אני תוהה כמה זמן היה לוקח מרגע המצאת הגלגל עד להענקת פרס נובל לממציאיו, לו הדבר היה מתרחש בתקופתנו. ייתכן והיו צריכים לחכות עד להמצאת הרכבת, ומחמיצים אותו בשל כך לחלוטין.
אשר לפרס המדובר, האמת היא שאין לי שום מושג במה מדובר (כשאני שומע את המילה כימיה בשרי נעשה חידודין חידודין, כמעט כמו כאשר אני שומע את המלים ''עריכת דין''), אבל אולי מדובר באמת בתגלית שאת ערכה היה אפשר להעריך רק במאוחר.
אולי 251249
את רוב התגליות לוקח הרבה זמן להעריך את חשיבותם מחד ולברר את נכונותם מאידך. למשל אני בטוח שתסכים שאם ועדת הפרס הייתה מחכה מספר שנים זוכי הפרס לשלום ב1994 אולי לא היו זוכים בו.

לגביי מסננת השרידות שמישהו דיבר עליה...
An individual may not be nominated posthumously, but a prize proposed for a person alive at the time may be awarded posthumously, as with Dag Hammarskjold (for peace, 1961) and Erik A. Karlfeldt (for literature, 1931). הימהרו והירשמו עוד היום!
אולי 251297
ערפאת כחתן פרס נובל לשלום זו ממש בדיחה מקברית. אבל זו עובדה שרובנו לא צחק אז. היום הבדיחה המקברית היא רעיון ההתנתקות שצריך להוליך אותנו לקראת משהו שאיש אינו יודע להסביר בצורה הגיונית את מהות יתרונותיו, ובכל זאת קונה תומכים רבים בקרב העדר המובל.
אולי שרון יספיק לקבל את פרס נובל לשלום לפני שנמצא את עצמנו בתוך החורבות.
אולי 251268
לא לגמרי בטוח אבל נדמה לי שאם נבדוק נגלה מעט מאוד ממציאים בין מקבלי פרס נובל, לבטח שאין (כמעט?) ביניהם ממציאים במובן המוכר של המילה. בעיקר יש שם אאל"ט מגלים (של תופעות, חומרים, חוקי טבע, וכו').

אני יודע שיש כאלו שמקטרים שבתחום פרס הנובל לספרות מוענק הפרס בדרך כלל לסופרים ומשוררים בגיל הקשישות המתקדמת ולא בשיא אונם ובנוסף, יש טענות שועדת הפרס נוטה באופן די עקבי לפספס את גדולי היוצרים שחיו במאה הזו כמו טולסטוי, קפקא, ג'ויס, נבוקוב, פאונד, ואחרים. במקומם היא נוטה לבחירות תמוהות למדי (סארטר, ברגסון, מומסן, צ'רצ'יל, ברטראנד ראסל – כולם אנשים מכובדים, אבל לא סופרים) או גחמניות (ביורנסון, פרודון, טאגור ולאגרלף) או – כפי שקורה בדרך כלל, סופרים מדרגה שנייה שעושים הרבה רעש בזמנם (מישהו עדיין סבור שג'ורג' ברנארד שו, גאלסוורת'י, קיפלינג, פרל בק ושולוחוב ראויים?)
אולי 251273
קיפלינג וג'ורג' ברנרד שו לא ראויים בעינייך לפרס נובל בספרות?
אולי 251359
"על הזוכים, המגמות והפוליטיקה שמלווה את פרס נובל לספרות לאורך השנים."

פרס נובל לספרות הגיע השנה לבסוף לאלפרידה ילינק.
הסופרת והמחזאית האוסטרית השנויה במחלוקת בארצה, היא האישה העשירית במספר שזוכה בפרס היוקרתי:

אולי 251364
ומה זה קשור לשאלה שלי?
אולי 251404
"בשנות העשרים עדיין נשמרו עקבותיו של הקלסיציזם אך האידיאליזם קצת נזנח. הוועדה חיפשה אחר סופרים שיענו לדרישה המפוצצת ל"הומאניות רחבת-לב". אנטול פרנס וג'ורג' ברנארד שאו שנדחו בשנים הקודמות, נמצאו מתאימים."

קראת את הכתבה?

אבל עזוב, הלב בטאבה.
אולי 252033
זה שיש שיקולים שונים לועדת הפרס, ושהועדה דחתה בשנים מסוימות אנשים מסוימים וקיבלה אותם רק בשנים הבאות כשהשתנו מגמותיה, אין פירושו כלל שהנ''לים לא ראויים לפרס.
אוף טופיק 251833
אם יותר לי לחטוא ביוהרה, אני שמח שיש לפחות זוכה פרס נובל אחד שמסכים עמי לגבי איראן וסעודיה.
אוף טופיק 251835
מצד שני, יש גם לפחות זוכה פרס נובל אחד שמסכים עם ערפאת לגביך ולגבי. אז מה זה בעצם אומר?
אוף טופיק 251839
האם הכוונה לפרס?
אוף טופיק 251845
פרס, סאדאת, קופי ‏1 ענאן,
הייזנברג ואוטו האן,
רק תשרוק והם כבר כאן...
(רוצים שינוי, דור מזו**ן?)

_______
1 א ברוֹך: בסה"כ ביקשנו בלאק קופי ותראו מה קיבלנו...
אולי 251516
לא מול המועמדים האחרים שהיו באותה עת. הייתי לוקח לקיפלינג ונותן לטולסטוי (אז בערוב ימיו, אבל מי ראוי ממנו?) ולגבי ברנרד שו – הוא לדעתי סובל ממילא מהערכת-יתר מוקצנת. רשימה סתמית של סופרים ומשוררים ראויים ממנו (אולי אחד מהם גם קיבל? לא זוכר) באנגלית שפעלו באותה תקופה: זיגפריד ססון, קונרד, האוסמן, דילן תומאס, גרייבס, אוון.
אולי 251665
באמת? טולסטוי ולא קיפלינג? למה?
אולי 252288
עניין של יחסי גודל, לא? האחד הוא גדול הסופרים מאז ומעולם, השני כתב את "ספר הדז'ונגל" ו"משא האדם הלבן." עניין של סדרי גודל.
האומנם טולסטוי? 252297
לדעתי דוסטויבסקי.
האומנם טולסטוי? 252376
כבודו של דוסטויבסקי במקומו מונח, אבל האידיאולוגיה היתה על חשבון הסגנון ברבות מיצירותיו. ההצעה שלי - נבוקוב.
ומה עם פושקין? 252398
עם כל הכבוד ללובה, ספרות כתבו בעוד שפות פרט לרוסית.
ומה עם פושקין? 252407
נכון, למשל נאבוקוב כתב באנגלית.
ומה עם פושקין? 252408
נכון, למשל נאבוקוב כתב (גם) באנגלית.
ומה עם פושקין? 252564
נכון, אבל גוף היצירה שלו באנגלית הוא זה שמזכה אותו (לדעתי) בתואר גדול הסופרים. אף פעם לא התחברתי לתקופה הרוסית שלו.
what a coincidence 252427
גם שייקספיר
אולי 252523
אה, כי אם אתה שואל אותי, אחד הוא מגדולי הסופרים אי פעם, והשני כתב את הרומן הרומנטי ''אנה קרנינה'' ואת הסאגה המשמימה ''מלחמה ושלום''.
קיפלינג 252433
בגליונות האחרונים של www.okapi.co.il תוכלו לקרוא תרגומי סיפורים קצרים של קיפלינג
ומה עם פיזיקה? 251248
שני יהודים, שאחד מהם למד באוניברסיטה העברית זכו בפרס נובל לפיזיקה.

למה כתוב שזה הנובל המדעי הראשון ? 251459
אני מוחה - משתמע מהידיעה החדשותית כי פסיכולוגיה או כלכלה, או הפסיכולוגיה של הכלכלה אינה תחום מדעי, שהרי כהנמן כבר קיבל פרס בתחום מדעי זה, והקרדיט על הלאום שלו ניתן גם לישראל וגם לארה''ב, לפי אתר הפרס.
אבל בעצם הוא די לבדו 251460
אם כבר מתקטננים, אפשר גם לציין שאין בכלל פרס נובל בכלכלה. יש "פרס בכלכלה מטעם הבנק של שוודיה לזכר אלפרד נובל" המוענק באותו טקס החל מ-‏1969 בלבד. נובל לא ביקש לחלק פרס בתחום זה.

יש כל מיני הגדרות למה-זה-מדע, אבל בכל מקרה קשה להתעלם מכך שפיזיקה, כימיה ואפילו רפואה נמצאות במקום שונה קצת מכלכלה, לטוב ולרע.
למה כתוב שזה הנובל המדעי הראשון ? 251461
צר לי שכך משתמע מהידיעה - זה צריך להיות ברור. פסיכולוגיה, כלכלה ופסיכולוגיה של הכלכלה הם מדעים בערך כמו ש-''מדעי החברה'' הם מדעים. כלומר - בכלל לא.
למה כתוב שזה הנובל המדעי הראשון ? 251655
האלו, להרגיע שם בבקשה. יש פה אנשים עם רגישויות.
פסיכולוגיה וכלכלה אינן מדעים מדויקים. 252034
זהו פרס הנובל הראשון של ישראלי בתחום המדעים המדויקים.
דרך אגב, הפנו את תשומת לבי גם לכך שכהנמן קיבל את הפרס על עבודה שנעשתה בארה''ב, ולכן הפרס של צ'חנובר ושות' הוא הראשון שניתן על עבודה שנעשתה במסגרת מוסד אקדמי ישראלי (הטכניון).
פסיכולוגיה וכלכלה אינן מדעים מדויקים. 252062
אלה אכן בשורות נהדרות עבור הטכניון, אבל גם לאוניברסיטה העברית יש במה להתהדר. גרוס, הרשקו, כהנמן וצ'חנובר הם כולם בוגרי האוניברסיטה העברית.
את עבודותיהם החשובות שזיכו אותם בנובל ביצעו אמנם בעיקר במוסדות אחרים (נדמה לי שכהנמן דילג בין ירושלים לפרינסטון), אך בירושלים נפתחו בפניהם שערי העולם האקדמי.

טוב לא חוכמה, להם היה את ליבוביץ'.

שמעתי בזמנו בטכניון הרצאת העשרה מרתקת של צ'חנובר. אשרי העם שצ'חנובר מבניו.

_______
ליאור חותם עוד הודעה דרמטית מדי בהרהורי חרטה
פסיכולוגיה וכלכלה אינן מדעים מדויקים. 252245
וכידוע, אין שמחה כמו שמחה לאיד: משיחות מזדמנות עם שניים-שלושה אנשים מהתחומים הרלוונטיים, יש חברי סגל שיותר משהם שמחים שהפרס הגיע לישראלים, הם שמחים שהוא הגיע קודם לטכניון, ולא למכון ויצמן...

אבל מצד שני: http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-2988354,00.h...
פסיכולוגיה וכלכלה אינן מדעים מדויקים. 252318
זאת לא שמחה לאיד אלא תחרותיות בריאה.
פסיכולוגיה וכלכלה אינן מדעים מדויקים. 252337
למה תמיד מוצמד שם התואר "בריאה" למילה "תחרות"? האם זה הסוג היחיד שיש? והאם אין בעולם תחרויות חולניות?
פסיכולוגיה וכלכלה אינן מדעים מדויקים. 252340
בודאי שיש תחרויות ''חולות'' (מרוץ חימוש, למשל).
זו הסיבה שלתחרות בריאה מצמידים את התואר...
פסיכולוגיה וכלכלה אינן מדעים מדויקים. 252341
אולי להיפך: כיון שיש סוגי תחרות בלתי בריאים (למשל, כאלה המעוררים מתח רב, אכזבות קשות, מאמצים הגורמים נזק נפשי או פיזי, פערים חברתיים קשים וכו') - טורחים אלה האוהבים תחרות לציין שהיא דבר "בריא".
קינאת (פרופ)סו[פ]רים. 252322
תרבה חוכמה.
שאלה עקרונית 251828
למה נותנים פרס *היום* על מחקרים שבוצעו לפני 30 שנה?
(שמתי לב שזה לא המקרה הראשון)
האם צריכה להיות "תקופת התישנות" שבה מוודאים שאכן הגילויים אמיתיים, או שלוקח זמן להעריך את המשמעות המדעית שלהם?!
שאלה עקרונית 251832
ראיתי באיחור שהשאלה כבר נשאלה (ונענתה), אז אפשר להתעלם ממנה.
ויש גם תמונות 252856
של החלבונים המסומנים בתוך התא: http://www.med.umich.edu/opm/newspage/2004/ubiquitin...
פטור ממס 253485
"בהתייעצות שהתקיימה אתמול בין האוצר לבין מנהל רשות המיסים, הוחלט כי בגלל המקרה המיוחד והעובדה ששני המדענים לא פיתחו את המצאתם לצורך קבלת פרס – הם יהיו פטורים ממס. זאת בניגוד למי שמשתתף, למשל, בתוכנית טלוויזיה, שבה המטרה היא זכייה בפרס."

אין תקדימים? 253541
האם ה"ה פרס ורבין שילמו מס הכנסה על זכייתם?
אין תקדימים? 253543
איני יודע. בכל מקרה, בשנת 1994 לא היה עדיין מס על פרסים והגרלות.
אין תקדימים? 253761
צודק. אבל מדינת ישראל מחלקת מדי שנה את "פרס ישראל" (לאנשים שחלקם לא עסקו במפעל חייהם כדי לקבל את הפרס), ומדענים ישראלים מקבלים כל הזמן פרסים מקרנות בחו"ל. מה קרה שרק עכשיו נזכרו במשרד האוצר להחליט האם כספים כאלה חייבים במס?
אין תקדימים? 253896
(חשבתי שהגבתי אבל נעלמה לי התגובה. מוזר)

איני יודע. ההשערות שלי: או שהמדענים לא דיווחו על כך לרשות המתאימה, או שהרשויות הרלוונטית (מס הכנסה? האוצר?) לא חשבו על זה.

האם פרס ישראל הוא גם פרס כספי?
אין תקדימים? 253899
חמישים אלף שקלים.
אין תקדימים? 253904
אוקיי, מי מתנדב להמליץ עלי לקבל את פרס ישראל?
אין תקדימים? 253909
בקידום נושא הבלבניזם באתר מרכזי?
פרס ישראל לבועז רימר 253913
זו כבר הבעיה של הממליץ. אני שמתי עיני על 50,000 ש"ח מכספי הציבור (בניכוי 25% כמובן)

ואגב, גורם מסוים כבר הפנה את תשומת ליבי לפוסט לא-ישן של איתן כספי: http://www.notes.co.il/eitan/7389.asp
פרס ישראל לבועז רימר 253922
המס הוא על פרסים וזכיות מעל 70K ש"ח.
פרס ישראל לבועז רימר 253923
אם כך אני שומר את ה-‏25% לעצמי :)
אין תקדימים? 253675
זוכי פרס נובל לשלום לא מקבלים את הכסף לחשבונם הפרטי.
אין תקדימים? 253758
אלא?
(פורסם שפרס תרם את כספי הזכיה ל"מרכז פרס לשלום", אבל זו היתה החלטה שלו, כמובן).
אין תקדימים? 253790
תרומות לגופים ללא מטרות רווח לפי בחירת הזוכה.
אין תקדימים? 253850
לכיסם הפרטי.
אין תקדימים? 253985
למיטב ידיעתי פרס ורבין, כמו בגין לפניהם, תרמו את סכום הפרס למטרות "ציבוריות".
אגב, לטעמי לו מי מאותם ראשי ממשלות (להבדיל ממדענים או סופר/ים) היה משלשל את סכום הפרס לכיסו, היה בכך יותר מטעם לפגם.
אין תקדימים? 254029
ייתכן שהחוק שאוסר קבלת מתנות עמד לנגד עיניהם.
אין תקדימים? 254031
ייתכן‏1, אם כי עולה בדעתי שמו של ראש ממשלה אחד או שניים במדינת ישראל, שלו היה זוכה בפרס היה מצליח לגייס את המשפטן שיטען‏2 שאין דין פרס (נובל, או אחר, לא שמעון) כדין מתנה.

__
1אותו חוק עמד גם נגד עיני כאשר כתבתי את תגובה 253985
2 טענה שאינה חסרת ביסוס.
פטור ממס 253548
אבל כשאני ממלא לוטו אני לא ממלא אותו כדי לקבל פרס. הרי הסיכוי לכך הוא אפסי - ממש כמו לזכות בלוטו. אני ממלא אותו מסיבות אחרות (ריגוש, שעשוע, משחק עם מספרים). אז גם אני אהיה פטור ממס?
פטור ממס 253551
נראה לי שמטרתו העיקרית של גל פרידמן לא היתה זכיה במענק מטעם השרה לבנת.
פרס נובל בכלכלה לפרופ' ישראל אומן 336464
"פרופ' אומן, בן 75, זכה בפרס בסך 1.3 מיליון דולר יחד עם הפרופ' תומס שלינג, בן 84 מאוני' מרילנד, על מחקרים שערכו בתחום תורת המשחקים. לדברי הוועדה, המחקרים, שמשמשים במדיניות ביטחון ופירוק נשק ובמו"מ כלכלי ומדיני, סייעו בהבנת תהליכי קונפליקט ושיתוף פעולה; זו הפעם השנייה שמדען ישראלי זוכה בנובל".

מזל טוב.
פרס נובל בכלכלה לפרופ' ישראל אומן 336467
כמובן ששכחתי להביא את הקישור:

פרס נובל בכלכלה לפרופ' ישראל אומן 336469
מדהים! כן ירבו!
פרס נובל בכלכלה לפרופ' ישראל אומן 336505
נשאר איזה מסתורין לגבי שמו. ברדיו, משום מה, אומרים רוב הזמן "ארמן".
חוץ מזה, כמובן, מזל טוב! שמחתי כמו ילדה קטנה כששמעתי.
''זה הכל בזכות דו''ח דוברת - כבר יש פירות 336515
ואנו קוצרים אותם!!!!"
לימור, Ynet

ברכות לפרופ' שאצלו למדתי את תורת הקבוצות (וגם למדתי עם בתו). הוא אדם מאוד מצחיק. בלימוד אקסיומת הבחירה פשוט התגלגלנו מן הדרך שבה הוא העביר את הנושא (היה שם משהו עם בנים ובנות שנותנים ידיים ואחרי זה אמר לנו להרוג את הבנים ו...לא זוכר).
פרס נובל בכלכלה לפרופ' ישראל אומן 336523
אפשר לעבור לדיון 2475.
פרס נובל בכלכלה לפרופ' ישראל אומן 336615
זו למעשה הפעם השלישית.
הפעם הראשונה היה פרופסור כהנמן, השניה היו צ'חנובר והרשקו.
זו אולי הפעם השניה שמדען ישראלי זוכה בנובל בכלכלה.
פרס נובל בכלכלה לפרופ' ישראל אומן 336622
פרס נובל בכלכלה זה פעם שנייה.
פעם שלישית זה לא בשום מקרה. לפני כהנמן זכו בגין, רבין ופרס בפרס נובל לשלום, וש''י עגנון בפרס נובל לספרות.
פרס נובל בכלכלה לפרופ' ישראל אומן 336801
"זו הפעם השנייה שמדען ישראלי זוכה בנובל".
בגין, רבין, פרס וש"י עגנון לא היו מדענים. לגבי כהנמן, תגובה 336800 (אגב, אם רוצים להרחיב, אז פרט לכהנמן אפשר לספור גם את אלי ויזל. לוענונו אל-בארדי חטף את הפרס.)
פרס נובל בכלכלה לפרופ' ישראל אומן 336868
יש בזה משהו. כשהוא קיבל את הפרס, הוא היה ה"מדען" הראשון הקשור בישראל שעשה זאת, אז ניכסו אותו סופית וקראו לו מדען "ישראלי". עכשיו, שיש לנו מדענים *ממש* שלנו, כבר אפשר להתנער ממנו. (אם כי את המחקרים שעליהם זכה בנובל הוא עוד ביצע כאן, אם אינני טועה).
פרס נובל בכלכלה לפרופ' ישראל אומן 336800
בידיעה בהארץ כהנמן מוגדר כ''אמריקאי ממוצא ישראלי'', ולא כישראלי.
פרס נובל בכלכלה לפרופ' ישראל אומן 336821
ואומן מה? ישראלי ממוצא אמריקאי?
פרס נובל בכלכלה לפרופ' ישראל אומן 336822
למה ממוצא אמריקאי? ארה"ב היתה רק תחנת ביניים, לא נקודת המוצא.
פרס נובל בכלכלה לפרופ' ישראל אומן 336823
קבל תיקון:ישראלי אמריקאי ממוצא גרמני
פרס נובל בכלכלה לפרופ' ישראל אומן 336834
כהנמן פעל בישראל כחוקר במשך הרבה שנים (יותר מ-‏20 לפי ויקיפדיה) ואת המחקר שזיכה אותו בפרס נובל הוא ערך, ביחד עם עמוס טברסקי, באוניברסיטה העברית. לכן "הלאמת" הפרס שלו (כלומר, התייחסות אל הפרס כהישג לאומי ישראלי) לא נראית לי מוגזמת.
מעניין גם לציין שמתוך 8 פרסי הנובל הישראליים (או כמה שזה לא יהיה...), שניים הוענקו לחוקרים של המרכז לחקר רציונליות באוניברסיטה העברית.
פרס נובל בכלכלה לפרופ' ישראל אומן 336838
בטענות נא לבוא למערכת ''הארץ'', לא אלי. לא אני שללתי ממדינת ישראל את הכבוד שבפרס הנובל של כהנמן.
מצד שני, אם למישהו יש את ''רציונליות, הוגנות, אושר'' של כהנמן מתחת ליד (אם אני אזכור, אז אבדוק בבית), הוא מתבקש לצטט איך כהנמן מגדיר את ישראל. למיטב זכרוני, למרות מרכזיותה וחשיבותה, המילה ''בית'' לא מופיעה בהגדרה.
הלאה החופש האסימפטוטי! 336862
אני מניח שאת גרוס אין סיכוי שהם יספרו.
הלאה החופש האסימפטוטי! 336883
לעניות דעתי שני שיקולים הם חשובים כשמחליטים (מבחינת הכבוד) איזו מדינה רלוונטית.
1) איפה קיבלת את ההשכלה הרלוונטית ( גרוס עשה תואר ראשון בירושלים- ישראל מקבלת נקודות).
2) איפה ביצעת את המחקרים הרלוונטיים.
הלאה החופש האסימפטוטי! 336947
לפני בערך חצי שנה גרוס הרצה באוניברסיטה העברית והתייחס לעניין. הוא אמר שמאז שהוא קיבל את הנובל פתאום כולם מנסים לשייך אותו אליהם, וזה כולל: את התיכון שליד האוניברסיטה (שבו הוא למד, ושגם בו הוא הרצה באותו בוקר), את האוניברסיטה העברית, וגם כמה אוניברסיטאות בארה"ב שבהם הוא עבר במשך השנים. אני לא בטוח שאני זוכר נכון‏1, אבל אני חושב שהוא אמר שהוא בהחלט מרגיש שייך לאוניברסיטה העברית, שבה הוא למד את עקרונות הפיסיקה, או משהו כזה.
לא מזמן מצאתי באינטרנט הקלטת וידאו של הרצאה דומה שהוא נתן בפרינסטון, ושם הוא אומר שלפרינסטון יש זכות ראשונים עליו כי שם הוא ערך את המחקר שהביא לזכייתו בפרס‏2.

1 פעם הקלטת הווידאו של ההרצאה הייתה נגישה בכתובת:
אבל משום מה עכשיו זה לא עובד ואני לא יכול לבדוק אם אני צודק.
2 את ההרצאה אפשר למצוא ב:
הלאה החופש האסימפטוטי! 336954
מזכיר לי את אימבר (נפתלי הרץ, לא שמירה), שבכל אחת מהמושבות בהן ביקר, נשבע לקהל המקומי שזאת המושבה בה הוא חיבר את ''התקוה''.
הלאה החופש האסימפטוטי! 336966
מיהו או מהו גרוס?
הלאה החופש האסימפטוטי! 336974
דיוויד גרוס, חתן פרס נובל לפיסיקה לשנת 2004 (http://nobelprize.org/physics/laureates/2004/). הוא למד בארץ בתיכון ואת התואר הראשון בפיסיקה הוא למד באוניברסיטה העברית.

חזרה לעמוד הראשי פרסום תגובה למאמר

מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים