אלפי הרוגים ונעדרים בעקבות רעש אדמה עז שפקד את דרום-מזרח אסיה 2190
שתי רעידות אדמה, אחת בעוצמה של 8.9 ואחת בעוצמה של 7.3 בסולם ריכטר, פקדו את דרום־מזרח אסיה וגרמו לנזק רב בנפש וברכוש.

הרעידה הראשונה הכתה כ-‏160 ק"מ מחופי האי סומטרה, סמוך לשעה שבע בבוקר (שעון מקומי). הרעידה השנייה התרחשה מעט לאחר מכן, והמוקד שלה היה כ-‏300 ק"מ מצפון־מזרח לאי.

הרעידות גרמו לגלי ענק ("צונאמי") שהיכו במדינות האזור, ובראשן סרי־לנקה, שבה, על פי ההערכות עד כה, נהרגו לפחות 3,000 בני אדם מפגיעת הרעידות והגלים, שהגיעו עד לגובה של 10 מטרים. כמו כן נפגעו אינדונזיה, בנגלדש, הודו, מלזיה, סינגפור ותאילנד.

רולנד בורק, השוהה בסרי־לנקה, סיפר לרשת ה-BBC על גלי הצונאמי ששטפו את האי: "אני בעיר שנקראת אונאווטונה, בחופה הדרומי של סרי־לנקה. היינו עדיין במיטה, בערך ב-‏10:00 בבוקר (שעון מקומי) כששמענו לפתע צעקות מבחוץ. ואז המים החלו להיכנס מתחת לדלת. בתוך שניות הם הגיעו לגובה החלון. עד שהתחלנו לרוץ החוצה, המים כבר הגיעו לנו לגובה החזה."
קישורים
Ynet
הארץ
מעריב NRG
CNN
פרסום תגובה למאמר

פרסומים אחרונים במדור "חדשות"


הצג את כל התגובות | הסתר את כל התגובות

לא רוצה להשמע אטום 271142
אך השלום לארתור סי קלארק?
לא רוצה להשמע אטום 271482
לארתור סי קלרארק שלום.
מנבכי הארכיון 271145
עיון קצר בארכיון העלה שבדיוק לפני שנה פקדה רעידת אדמה את דרום-מזרח אירן (דיון 1747), ושברעידת אדמה שארעה במערב הודו לפני כמעט ארבע שנים נהרגו עשרות אלפי אנשים (דיון 411). סתם, שתדעו.
פרדוקס יום ההולדת? 271146
מנבכי הארכיון 271147
לעומת זאת, ה 13/4 הוא יום מועד לפורענות אחרת: http://neo.jpl.nasa.gov/risks/2004mn4.html
מנבכי הארכיון 271201
13/4/2029 עתיד להיות יום הולדתי החמישים. סתם שתדעו.
צונמי 271151
נדמה לי שרוב הסכנה מצונמי טמונה בשילוב של גובה הגל ואורכו. "סתם" גל של חמישה מטרים לא גורם כל כך הרבה נזק בגלל שהוא דיי קצר, כמה עשרות עד כמה מאות מטרים (זה המרחק בין שני גלים עוקבים). אבל נדמה לי שגל של צונמי הוא הרבה יותר ארוך, משהו בסגנון גל גאות (אבל יותר קצר מגל גאות שאורכו *התאורטי* חצי הקף של כדור הארץ)ולכן גם הרבה יותר כבד ומסוכן.

יש כאן מישהו עם עוד פרטים בנושא?
אוזניים תצלינה 271169
מה פתאום ריכטר?
סולם ריכטר מגיע עד 6.9 בערך (בסולם ריכטר)‏1. יש רק סולם אחד שעובר את ה-‏8 וזו מגניטודת המומנט הסייסמי ‏2, שתלויה בכמות האנרגיה המשתחררת ברעידה ואותה מחשבים מהסייסמוגרמות (הקשקושים האלה על הנייר שנראים כמו בדיקת פוליגרף).
בכל אופן, בדיקה מדוקדקת העלתה שהרעידה הראשונה הייתה בעוצמה 8.2 מדודה במגניטודת מומנט (Mw) והשנייה הייתה בעוצמה 7.3 מדודה במגניטודת גלי שטח‏3 (Ms).
רק לא ריכטר.

אוזניים תצלינה 271182
דיכטר. סולם דיכטר. הוא משמש למדידת עומקן של חביות.
נ.ב. מהקישור שנתת: " the Richter scale has no upper or lower limit" וכמו כן נטען שם כי יש רעידת אדמה בעוצמה 8 ומעלה(בסולם ריכטר, כן כן) פעם בשנה בממוצע.
אוזניים תצלינה 271262
"Because of the limitations of the Wood-Anderson torsion seismometer used to develop the scale, the original ML cannot be calculated for events larger than about 6.8."
הכל קשור לרגישות המכשירים.
אוזניים תצלינה 271266
בכל מקרה המגניטודות שנתתי הן אלו שפורסמו באתרי הסייסמולוגיה למיניהם. למשל:
אני מצטרף לקריאה הנרגשת 271217
רק לא ריכטר!
דבר אחר 271225
הכותרות בחדשות הזכירו לי קטע מ"דבר אחר" מימים ימימה. משהו כזה:

כותרת: "שני ישראלים נפצעו בצ'ילה".
גוף הידיעה: "ברעידת אדמה שהתרחשה בצ'ילה נהרגו יותר מ-‏8500 בני-אדם ונפצעו 17,542, בינהם שני ישראלים, אחד מהם קל".
דבר אחר 271300
האמת היא שגם לי צרמו פעם הכותרות הללו: אסון בעולם, אין נפגעים ישראלים. אבל למעשה זה די מובן: החלק המתייחס לישראלים פונה לכל הקוראים שיש להם קרובי משפחה באיזור, וזהו מבחינתם החלק החשוב ביותר.

אם יש כרגע בתאילנד לבדה כ-‏10,000 מטיילים ישראלים (ע"פ הערכה שהשמיע אתמול מישהו משגרירות ישראל במקום), הרי שיש בארץ, בהערכה גסה, מעל מאה אלף איש שיש להם קרובים או חברים באזור פגיעת הרעש (בעיקר בתאילנד ובהודו). זהו קהל לא קטן של צרכני חדשות שזהו, למעשה, פריט המידע היחיד שמעניין אותם.

כדי לשים דברים בפרופורציה, הכותרת ב-YNet מדברת כרגע על כ-‏540 ישראלים שטרם יצרו קשר. אם חלילה אחד מ-‏10 מאלה נהרג (לא בלתי סביר, למרבה הצער), הרי שמדובר באסון גדול בהרבה, עבור האוכלוסיה בישראל, מכל פיגוע שזכור לי.

אגב, בניגוד למה שנוהגים לחשוב, אין זה מנהג ישראלי בלבד; עיינתי אתמול ב-Google News לאחר האסון, וחלק מהכותרות היו בסגנון "אין אוסטרליים בקרב הנפגעים בתאילנד".
כולנו בני אדם 271373
כותרת "מעריב" מהבוקר: "עשרות ישראלים נעדרים באיים"
כותרת "הארץ" מהבוקר: "יותר מ-‏11 אלף הרוגים בגלי ענק ששטפו את חופי דרום אסיה"

ההבדל הוא ככול הנראה תוצאה של הבדל בין עיתון וצהובון.

אין לי בעיה עם צרות אופקים ואגוצנטריות. אבל אנחנו מתאכזבים מחדש מהתיחסות דומה בתקשורת העולמית לחיי ישראלים ובה בעת נוהגים בחוסר כבוד לחיי אנשים אחרים.

כשם שלרוב בעיני תקשורת אירופאית אנגלי שנשרט בפיגוע מעניין יותר מעשרים ישראלים שנהרגו, כך אנחנו נוהגים באסונות שפוקדים בני לאומים אחרים.
כולנו בני אדם 271382
זה בדיוק מה שניסיתי להסביר - זו לא צרות אופקים, זה לא אגוצנטריות, זה לא צהוב, וזה לא ייחודי לעתונות בישראל.

לא נתקלת במקרים בהם העיתון מניח שאתה כבר יודע מה קרה בין הכותרת הראשית של אתמול לזו של היום? נניח, כותרת מיום א': "היום הצבעת אי-אמון", כותרת מיום ב': "מגעים עם ש"ס" – את העובדה שההצבעה עברה הם מניחים שאתה כבר יודע. המידע אכן מופיע בעיתון, אבל לא ככותרת ראשית; הכותרת הראשית צריכה לחדש לך, בהנחה שראית חדשות בטלוויזיה אתמול בערב, נניח.

כאן, ההנחה של "מעריב" היא שהקוראים כבר יודעים על האסון; השאלה המעניינת הבאה היא, באופן טבעי, "מה לגבי בן-דוד שלי, שנמצא בדיוק בהודו"? הטענות שלך היו מוצדקות רק אם לא היתה שום התייחסות אחרת לאסון בעיתון.
כולנו בני אדם 271391
צודק בהחלט. ואם כבר אז שאלה נוספת בנושא עיתונות.

כשאני פונה עם מידע לעיתונאי (בהנחה שהמידע חשוב) שאלתו הראשונה: "האם זה כבר פורסם בעיתון אחר". מכאן שאם פורסם זה פסול ולכן קוראי עיתון א' לא יזכו לקרא על כך בעיתונם.

1. האם זאת הדרך לסינון ידיעות?
2. האם אני הקורא בוחר מה לקרא בעיתון מתוך שלל ידיעות או שמא יחליט העיתון עבורי מה חשוב שאקרא.
3. האם בעצם בחירתי לקנות עיתון מסוים אני "מישר קו" עם דפוסי כתיבה עיתונאית מסוימת (לרבות תמונות
וגרפיקה).
כולנו בני אדם 271394
נדמה לי שהשאלות שלך רלוונטיות יותר למאמר שלי מלפני שנתיים: דיון 845, אולי כדאי להעביר את המשך הדיון לשם?

אבל לפני כן, ארשה לעצמי לציין שהשאלה הראשונה שלך חשודה כ"הנחת מידע נוסף בשאלה": http://techst02.technion.ac.il/~sgiladb2/logic.htm#c...
כולנו בני אדם 271522
(המאמר מלפני שלוש שנים בדיוק)
כולנו בני אדם 271399
1. זו בפירוש אחת הדרכים.

2. מתבצע סינון, לפעמים לא אובייקטיבי (בלשון המעטה), בידי העורכים. (על החקירות נגד מוזס קרא במעריב, על החקירות נגד נמרודי קרא בידיעות). מה חדש בכך?

3. לא יודע (אני עצמי לא קונה עיתונים).

באופן כללי, לא כל עיתון כולל את כל המידע המופיע בכלל העיתונים. מפתיע? לא ממש. הבחירה מתבצעת בידי העורכים, ואח"כ בידי הקוראים (שיכולים לבחור לקרוא רק חלק מהעיתון).
כולנו בני אדם 271461
הנחת יסוד א': כשאתה בא עם מידע לעיתונאי, יש לך אינטרס שהמידע יפורסם.
הנחת יסוד ב': לעיתונאי יש אינטרס להביא סקופים, כלומר, מידע בלעדי.

כשאתה בא לעיתונאי, יש כאן מאבק בין אינטרסים: האינטרס שלך הוא שהמידע יתפרסם בכמה שיותר מקומות, האינטרס של העיתונאי הוא שהמידע יתפרסם רק אצלו. הדרך של העיתונאי למנוע ממך לפרסם את המידע בכמה שיותר מקומות הוא "להעניש" אותך אם פנית עם המידע לעיתון אחר. כמובן שאם המידע מספיק חשוב, כל עיתון יפרסם אותו, והתחרות תהיה בעיקר על מי יפרסם ראשון. אם המידע הוא יותר רכילותי או מקומי, ואתה פונה למספר עיתונים בבת אחת, יש סכנה שאף אחד מהם לא יפרסם אותך (פרט, אולי, לעיתונים קטנים או "חלשים" יותר, מקומונים בעיקר, שישמחו לפרסם גם מידע לא בלעדי).
גם אנחנו באייל, למשל, מקבלים אך ורק חומר שלא פורסם בעבר, אלא במקרים מיוחדים. אנחנו לא היחידים שעושים זאת: אתרים רבים אחרים גם כן מבקשים חומר מקורי ובלעדי (לפחות לפרק זמן מסויים). לכן, אם מישהו ישלח מאמר למספר כתבי עת כמו האייל בבת אחת, וכתבי העת הללו ידעו על כך, יש סיכוי שאף אחד מהם לא יפרסם אותו. אם מישהו ישלח לכמה כתבי עת ולא יידע אותם על כך, המאמר יתפרסם באחד מהם, ושאר כתבי העת עשויים לסרב לפרסם מאמרים נוספים שלו בעתיד.

כלומר, שאלה 1 כלל לא רלוונטית לנושא. מדובר בהתנגשות בין האינטרס שלך לאינטרס של העיתונאי. ישנו גם אינטרס של העיתון, אבל הוא קרוב יותר לאינטרס של העיתונאי, במקרה הזה (בהנחה שאין קושי משמעותי למלא את עמודי העיתון).

באשר לשאלה השניה - אין פרסום שיכול להקיף את כל מה שיש בעולם. אפילו אם תשב יומם וליל על גוגל ניוז ותקרא כל מה שיש שם, לא תדע על כל מה שקורה בעולם. לכן, כשאתה מחליט לקרוא עיתון מסויים, אתה צריך להיות מודע לערכים של העיתון הזה, לתחומים שהוא מתעניין בהם במיוחד ולתחומים שהוא מזניח. יש סיכוי גדול יותר שתוכל לקרוא על אירועים ברשות הפלסטינית שאינם קשורים ישירות לישראל ב"הארץ", ויש סיכוי גדול יותר שתוכל לראות תמונות גדולות וצבעוניות של השלג בירושלים‏1 ב"ידיעות" ו"מעריב".
בחקר התקשורת פעם היה נהוג לחשוב שהתקשורת אומרת לנו מה לחשוב - שהתקשורת יכולה להגיד לנו להיות בעד ההתנתקות, או נגד הטלאי הכתום. כיום, איש לא חושב כך. כיום ההנחה המקובלת היא שהתקשורת אומרת לנו *על מה* לחשוב. כלומר, בגלל התקשורת אנחנו נחשוב על ההתנתקות והטלאי הכתום, אבל לא נחשוב על, למשל, פרשת סיריל קרן והאי היווני. כלומר, התקשורת משפיעה על איך אנחנו תופסים את המציאות, ולא על מה אנחנו חושבים עליה. מובן שאופן תפיסת המציאות משפיע, בעקיפין, גם על מה אנחנו חושבים עליה, אבל "בעקיפין" היא מילת המפתח כאן.

3. כן.

1 במהרה בימינו אמן
אמפטיה אזורית 271953
מעניין אם לתאילנדים איכפת מבורמזים כמו שלבלגים איכפת מליכטנשטיינים.
האם מישהו ששהה בדרום מזרח אסיה די זמן יכול להעיד בנידון?

ובנושא קרוב: אתמול ראיתי בחנות "ג'ונגל" בקניון שבעת הכוכבים תוכי אפור גדול מנקה בעדינות וביסודיות, נוצה אחר נוצה, במשך לפחות רבע שעה תוכי ממין אחר, קטן בהרבה ממנו.
אבל זה ריגש רק אותי. שאר האנשים העדיפו להסתכל על החמוסים והשפנים, גם לאחר שהערתי את תשומת ליבם לתופעה.
אמפטיה אזורית 271960
אתה בטוח שזה לא היה זכר שניקה נקבה מאותו מין?
אמפטיה אזורית 271974
כן. הם נראו לגמרי אחרת מבחינת גודל, צבע וצורת מקור. חוץ מזה המוכרים אמרו לי את שמות מיניהם (השונים) של השניים. אגב, זה אינו מפתיע. הרבה פעמים תוכים מטפחים (grooming) גם את בעליהם האנושיים ובכלל, במינים חברתיים אמפטיה חוצת מינים היא תופעה לא נדירה.
תחל שנה וברכותיה 272129
הנה עוד דוגמא: http://www.funpic.hu/en.picview.php?id=20678&c=2... (טוב, לא בדיוק סתם אמפטיה, אלא אולי יותר בקטע האימהי. אגב, היה גם מקרה בטבע, בו אימצה צ'יטה גור אנטילופה!). ויש גם את זה http://www.funpic.hu/en.picview.php?id=17679&c=2... , שלא ממש קשור, אבל חמוד.
אצלנו קוראים לזה ''תסמונת ביאטריצ'ה'' 272178
אצלנו קוראים לזה ''תסמונת ביאטריצ'ה'' 272293
"אצלנו" זה אצל אלו שקראו את נחום גוטמן לפני ששמעו על רמולוס ורמוס?
אצלנו קוראים לזה ''תסמונת ביאטריצ'ה'' 272358
לא בהכרח לפני, אולי סתם אהבו יותר, או העדיפו כינוי מקומי על זר *?

----------------------
*אני לא נשמעת כמו א.פ., נכון?
אצלנו קוראים לזה ''תסמונת ביאטריצ'ה'' 272359
שלא לדבר על נוחות ההגיה
אפשר ''תסמונת הקורא'' 272383
על פי דברי ירמיהו, שנים רבות מקודם לאחים הרומאים: "קורא דגר ולא ילד".
אפשר ''תסמונת הקורא'' 275071
126-167 *אחרי* סוף הסיפור של האחים, למעשה. מי זה הקורא הזה?
אפשר ''תסמונת הקורא'' 275076
עוף: http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%A7%D7%95%D7%A8%D7%9...
אפשר ''תסמונת הקורא'' 275098
(שנים)
אמפטיה אזורית 273032
אז הייתי שם היום שוב. הנקבה היא ממין "קוניור", והיא נראית כך: http://www.lnsart.com/Mitred_Conure_Pepe.jpg ואילו הזכר, הגדול ממנה בערך פי שתיים, הוא ממין ז'קו וזו תמונתו: http://www.scandinavianparrot.com/gra-jacko-ungar1.j... .
nothing new under the sun 271396
I would like to quote Adam Smith, who wrote the following in 1759!
"Let us suppose that the great empire of China, with all its myriads of inhabitants, was suddenly swallowed up by an earthquake, and let us consider how a man of humanity in Europe, who had no sort of connection with that part of the world, would react upon receiving intelligence of this dreadful calamity. He would, I imagine, first of all express very strongly his sorrow for the misfortune of that unhappy people, he would make many melancholy reflections upon the precariousness of human life, and the vanity of all the labours of man, which could thus be annihilated in a moment. He would, too, perhaps, if he was a man of speculation, enter into many reasonings concerning the effects which this disaster might produce upon the commerce of Europe, and the trade and business of the world in general. And when all this fine philosophy was over, when all these humane sentiments had been once fairly expressed, he would pursue his business or his pleasure, take his repose or his diversion, with the same ease and tranquillity as if no such accident had happened. The most frivolous disaster which could befall himself would occasion a more real disturbance. If he was to lose his little finger tomorrow, he would not sleep to-night; but provided he never saw them, he would snore with the most profound security over the ruin of a hundred million of his brethren."
(Smith, A. 1759/1976. The theory of moral sentiments. Indianapolis: Liberty Classics).
For a very interesting and readable discussion of the evolutionary reasons for that, you might want to read Steven Pinker's "The Blank Slate, The Modern Denial of Human Nature".
בסן פרנסיסקו הגשרים זקוקים להחלמה 271544
אני לא חושב שצריך את השיקול המעשי הזה כדי להצדיק ישראלוצנטריות. הקדשת יותר תשומת לב לקרובים לך ולדומים לך היא תכונה אנושית בסיסית; אני לא בטוח איך מטפלות בכך תורות מוסר שונות, אבל אני חושב שהייתי מעדיף שתורת מוסר "תרשה" את זה. אם לא כן, איך אני מעז לתרום לאגודה למלחמה בסרטן בישראל כאשר בסודן יש אנשים רעבים?
בסן פרנסיסקו הגשרים זקוקים להחלמה 271565
הישראלוצנטריות מובנת, אבל איך נצדיק את המערבוצנטריות?

בסן פרנסיסקו הגשרים זקוקים להחלמה 271842
כתבתי בכוונה לא רק "הקרובים לך" אלא גם "הדומים לך". אנו רואים בעצמנו מערביים, ולכן מרגישים יותר הזדהות עם מערביים; וכשאנחנו בתאילנד והודו, אנחנו תיירים, ולכן אנחנו מזדהים עם התיירים.

זה המצוי; גם כאן אני מנחש שזו תחושה אנושית בסיסית, ולא מיוחדת לישראלים. האם זה מוצדק מוסרית? עיתונאית? קטונתי.
עד כמה שזה.. 271226
ציני ודוחה להעלות את הנקודה הזאת..

האם אני רק דמיינתי שהBBC WORLD הרגע ראיין סייסמולוג ששמו waverly person?

אני נשבע שאני לא ממציא את זה.
טעיתי. 271227
הוא גיאולוג.

עד כמה שזה.. 271523
מה זה סיסמולוג?
עד כמה שזה.. 271526
סייסמולוגיה = חקר תנודות הארץ (רעידות אדמה).
סייסמולוג = איש שמקצועו סייסמולוגיה.
שאלה חשובה! 271237
אני מטייל כרגע בבורמה. יש למישהו הערכות בקשר למקומות שיותר סביר שהאפטר שוק יתרחש? או פז"מ ממוצעים בין הרעידה לאפטר-שוקים שלה?
שאלה חשובה! 271254
לפי התחזיות הסייסמולוגיות, כל עוד אתה לא במיראמר אין לך מה לדאוג.
שאלה חשובה! 271330
מיאנאמר?
וישנה! 271333
וישנה! 271383
(נדמה לי שהעניין מיצה את עצמו).
מיאמר? 271403
שאלה חשובה! 271583
תודה על האינפורמציה. אני מניח שאם העניין היה תאורטי הייתי מקבל תגובות יותר רציניות.
שאלה חשובה! 271596
בבקשה. אני מניח שאם למישהו היתה אינפורמציה, הוא היה טורח לכתוב לך תשובה רצינית.
אפרופו צונמי 271404
אפרופו גלי הצונמי, מישהו אולי צריך להסב את תשומת ליבם של מפרסמי שמפו Head & Shoulders שהפרסומת שלהם בה תוקף גל צונמי את הקשקשים - אולי כדאי להסיר אותה בעת הזאת?
אפרופו צונמי 271433
כן, ובבחירות 99 היתה להם פרסומת שאומרת שהשמפו שלהם מביא לשיער "*ברק* וגמישות".
אפרופו צונמי 271455
בבחירות 92' (או מתי שזה היה) התקשרו מאחת מתוכניות המתיחות ברדיו, כביכול בשם ועדת הבחירות המרכזית, לחברת סלטי שמיר, ודרשו מהם להסיר את הלוגו ממשאיות החלוקה שלהם.
צונמי של 516 מטר 271649
מי שמתעניין איך נראה הצונמי המתועד הכי גדול בהיסטוריה שיציץ כאן.
גל של 516 מטר!!!! (קיבלתי אישור מיוחד מוועדת סימני הקריאה של האייל הקורא להוסיף שלושה סימנים על האחד המותר)
האתר גם מספק הסברים יפים וקישורים לאתרים אחרים בנושא צונמי.
צריך רק לומר מראש שההסבר לגל המדהים הזה הוא קומבינציה של רעידת אדמה מחרידה (8.3 בסולם ריכטר) ובעיקר נפילה של מסה עצומה של סלעים לתוך מפרץ עמוק.
אחד הדברים המוזרים בסיפור זה ששתיים מתוך שלוש ספינות הדיג שהיו במקום שרדו את הארוע. השלישית הייתה קשורה וטבעה.
התמונה מראה מה נשאר מהצמחיה על ההר אחרי הגל.
שוק חופשי בזמן פורענות 271704
אפשר אולי לקשור לכאן את העימותים על כלכלה חופשית והתערבות ממשלתית. מעניין יהיה אולי לקרא הערות של מתנגדים וחסידים על נושאים כמו מאמצי הצלה, שיקום, סעד, סיוע רפואי, כלכלי, הנדסי ופסיכולוגי, כמו גם השקעות ועלות הסיוע. לפני שנה בדיוק היתה רעידת אדמה באירן שמחקה עיר שלמה והביאה למותם של כ20K בני אדם, אפשר אולי להשוות מה קורה שם היום (נדמה לי שעדיין יש עשרות אלפים מחוסרי קורת גג).
שוק חופשי בזמן פורענות 272039
... ואפשר גם לא.
הביאו את אלוהים, חי או מת! 272071
ועד שמישהו ינגוס בפתיון הכלכלי שהשלכת, הנה מה שאני העליתי ברשת- הבעיה העתיקה עם ההוא מלמעלה, האם הוא קיים או לא. ואם כן, למה קורים דברים כאלה. [ואם לא- איך אפשר לסבול מצב שבו אין אפילו את מי להאשים?!]

תחילה נתקלתי ברב הראשי עמאר, כאן-
ולו אין כלל ספקות בנושא:
"הקדוש ברוך הוא כועס", זהו ההסבר שמוצא הרב הראשי לישראל, שלמה עמאר, לאסון הנורא שפקד את אחד האזורים העניים ביותר בעולם.
"האסון מלמד שיש חרון אף, וחייבים להרבות תפילה ובקשות רחמים כדי להמתיק דינים. חייבים להתעורר לאור המצב החמור הזה, והשם יביא רחמים", אמר הרב עמאר בשיחה עם ynet"הגויים חייבים בשבע מצוות, כמו איסור רצח, גילוי עריות", הסביר."

ואז, בעודי מנסה להחליט אם לצחוק או להתעצבן, מצאתי את יאיר שלג ב"הארץ", והוא דווקא קצת פחות בטוח, ואף מעז לשאול: "האם יש לזה משמעות?"

זה כבר היה יותר שפוי. ואהבתי פה במיוחד את הקטע שבו מספר מיכאל הרסגור על מה שהתרחש בעת רעידת האדמה הגדולה בליסבון, ב-‏1755:

"זה היה ב-‏1 בנובמבר, 'יום כל הקדושים', היום שבו כל הכנסיות הקתוליות מלאות. ואמנם, כל הכנסיות קרסו וכל המאמינים נהרגו. לעומת זאת, רובע הזונות בליסבון, שהיה בנוי על סלע איתן, לא התמוטט, כך שרק הזונות והלקוחות שלהן ניצלו. עד היום, אנשי הכנסיה מתקשים להסביר את הפער הזה."

[הרב עמאר מן הסתם לא יתקשה להסביר את קריסת כנסיות-הגויים על מתפלליהן הערלים. אבל הוא מקרה אבוד, לא?]
הביאו את אלוהים, חי או מת! 272094
תמיד נחמד להיכנס בדת. אבל כדאי להוסיף שרעידת האדמה בליסבון מסומנת גם כאחד המאורעות שהביאו לסיומה את תקופת ההשכלה בצורתה הקלאסית. פתאום, בני-אדם מבינים שאי-אפשר לבנות את החיים על בסיס רציונאלי, ושהעובדה שאדם מגלה את חוקי-הטבע לא עוזרת לו כנגד המאורעות שגדולים ממנו. כל התכניות שלו שוות כקליפת-השום כנגד הגורל.
יצירה קלאסית של מיואש מהרציונאליזם בתקופה ההיא היא ''רעידת אדמה בצ'ילה'' של היינריך פון-קלייסט.
הביאו את אלוהים, חי או מת! 272190
ודייק: לא נכנסתי בדת, אלא באנשים [בלי הבדל דת גזע ומין] שמתיימרים להיכרות אינטימית עם פינקסי החשבונות של אלוהים.
אבל תודה על שאר האינפורמציה.
הביאו את אלוהים, חי או מת! 272494
בלי להגרר יותר מדי לנושא של דת, התגובות הפבלוביות הללו רק מעידות עד כמה דתות מסוימות מייחסות חשיבות אפסית לחיי אדם ולאנושיות (בעיקר מחוסר הבנה קולוסאלי), ועד כמה יהודים דתיים מתגלים כאנטילאשמיים.

בכל אופן, הנה מצגת של הניו יורק טיימס שמראה שאסונות טבע תוקפים בעיקר את האזורים הנחשלים והעניים על כדור הארץ. נסיונות השיקום וההצלה מביאים בעצם למצב בו האוכלוסיה המשוקמת תעמוד באסון אקולוגי נוסף בעתיד. הערים משוקמות ונבנות מחדש באותו מקום כי אין מקום אחר, והבתים נבנים באותן שיטות כי אין כסף לבניה מתוחכמת יותר. במפות המצורפות יש מספרים מבהילים על כמות הנספים באסונות קודמים - 3 מליון בבצורת בסין בשנת 1928, 2 מליון סינים בהצפות בשנת 1959, ורבע מליון ברעידת אדמה בסין בשנת 1976. הצרה היא שהאוכלוסיה באזורים הללו צמחה בסדרי גודל במאה השנים הבאות, דבר שיגדיל כנראה את כמות ההרוגים באסון הבא.

אם כבר הבאתי לינק לני"ט, חובבי פרמה יהנו לקרוא את המאמר של סיימון סינג על שנת איינשטיין. השנה יציינו 100 לפירסומן של ההוכחה לקיומו של האטום, אישור לפיזיקה קוואנטית ותאורית היחסות הפרטית. "בעוד אנחנו מהללים את הישגיו של איינשטיין, נוכל אולי ללמוד דבר מה חשוב יותר מבחינת כשלונותיו הגדולים."

כשהאשם תמיד יורד לחוף בצעד לא בטוח 273720
תהיתי כמה זמן יקח עד שנשמע טענות בנוסח:
"כיצד זה מספר ההרוגים הישראלים באסון הוא כה נמוך? הרי עשרות אלפים מהם שוהים דרך קבע באזורים אלו? איך ידעו הם שלא לרדת לחוף באותו הבוקר?"
אבל חדלתי לתהות בקול רם, אחרי במשרד אף אחד לא צחק. גם לא נציגתנו בחופי תאילנד. אגב, את חופשתה הקודמת היא בילתה בסיני...בשני המקרים הצעתי לה לשנות את תוכניות החופשה, אם כי חששי בשני המקרים היה דווקא מן הטירור המוסלמי.

בכל אופן, הנה זה בא: "בתוך כך כותב שבועון אופוזיציה לאומני במצרים "אל אוסבוע" סברה, לפיה ייתכן ורעידת האדמה באסיה שגרמה לגלי הצונאמי נבעה מניסוי גרעיני משותף שערכו ארה"ב, ישראל והודו." (מתוך http://www.haaretz.co.il/hasite/pages/ShArtPE.jhtml?...)
תהיה 284393
אני מניח שכמה מאיתנו נתקלו בתגובות ציניות למבצעי התרומות הגדולים שהיו לנפגעי הצונאמי, שקבלו על כך שאלפי אנשים שגוועים מרעב במדינות אלו ואחרות (וכו' וכו') לא זוכים לעזרה שכזו.

השאלה שלי היא האם תרומה מאותו סדר גודל הייתה משיגה את אותו אפקט. ניתן להניח שבמקרה הנוכחי, לא מדובר על בעיה כרונית שנוצרת מסיבות פוליטיות ואחרות, אלא מאסון נקודתי, שאנשים זקוקים לסיוע חד פעמי כדי להיחלץ ממנו. למשל: כאן אין סכנה שברגע שנבנה למישהו בית, יבואו מחר חיילים רעים ויהרסו לו אותו, או שאם ניתן לו אוכל, גם מחר במדינה שלו לא יהיה כלום. בקיצור - התרומות לנפגעי הצונאמי הן חכות, לא דגים.

עד כמה זה מבוסס?
עוד אחד בדרך? 288727
רעידת אדמה בעוצמה של 8.5 בסולם ריכטר הכתה הערב בדרום מזרח אסיה. מוקד הרעש נמצא כ-‏200 ק"מ מחופי סומטרה. תושבים באזור הוזהרו להתרחק מחופי הים מחשש לגלי צונמי כמו שהיו ברעידה הקודמת בחודש דצמבר. מעריב: http://www.nrg.co.il/online/1/ART/889/105.html

חזרה לעמוד הראשי פרסום תגובה למאמר

מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים