בתשובה לרון בן-יעקב, 29/12/04 15:38
 |
|
 |
||
|
||||
 |
ועד שמישהו ינגוס בפתיון הכלכלי שהשלכת, הנה מה שאני העליתי ברשת- הבעיה העתיקה עם ההוא מלמעלה, האם הוא קיים או לא. ואם כן, למה קורים דברים כאלה. [ואם לא- איך אפשר לסבול מצב שבו אין אפילו את מי להאשים?!] תחילה נתקלתי ברב הראשי עמאר, כאן- ולו אין כלל ספקות בנושא: "הקדוש ברוך הוא כועס", זהו ההסבר שמוצא הרב הראשי לישראל, שלמה עמאר, לאסון הנורא שפקד את אחד האזורים העניים ביותר בעולם. "האסון מלמד שיש חרון אף, וחייבים להרבות תפילה ובקשות רחמים כדי להמתיק דינים. חייבים להתעורר לאור המצב החמור הזה, והשם יביא רחמים", אמר הרב עמאר בשיחה עם ynet"הגויים חייבים בשבע מצוות, כמו איסור רצח, גילוי עריות", הסביר." ואז, בעודי מנסה להחליט אם לצחוק או להתעצבן, מצאתי את יאיר שלג ב"הארץ", והוא דווקא קצת פחות בטוח, ואף מעז לשאול: "האם יש לזה משמעות?" זה כבר היה יותר שפוי. ואהבתי פה במיוחד את הקטע שבו מספר מיכאל הרסגור על מה שהתרחש בעת רעידת האדמה הגדולה בליסבון, ב-1755: "זה היה ב-1 בנובמבר, 'יום כל הקדושים', היום שבו כל הכנסיות הקתוליות מלאות. ואמנם, כל הכנסיות קרסו וכל המאמינים נהרגו. לעומת זאת, רובע הזונות בליסבון, שהיה בנוי על סלע איתן, לא התמוטט, כך שרק הזונות והלקוחות שלהן ניצלו. עד היום, אנשי הכנסיה מתקשים להסביר את הפער הזה." [הרב עמאר מן הסתם לא יתקשה להסביר את קריסת כנסיות-הגויים על מתפלליהן הערלים. אבל הוא מקרה אבוד, לא?] |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
תמיד נחמד להיכנס בדת. אבל כדאי להוסיף שרעידת האדמה בליסבון מסומנת גם כאחד המאורעות שהביאו לסיומה את תקופת ההשכלה בצורתה הקלאסית. פתאום, בני-אדם מבינים שאי-אפשר לבנות את החיים על בסיס רציונאלי, ושהעובדה שאדם מגלה את חוקי-הטבע לא עוזרת לו כנגד המאורעות שגדולים ממנו. כל התכניות שלו שוות כקליפת-השום כנגד הגורל. יצירה קלאסית של מיואש מהרציונאליזם בתקופה ההיא היא ''רעידת אדמה בצ'ילה'' של היינריך פון-קלייסט. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ודייק: לא נכנסתי בדת, אלא באנשים [בלי הבדל דת גזע ומין] שמתיימרים להיכרות אינטימית עם פינקסי החשבונות של אלוהים. אבל תודה על שאר האינפורמציה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בלי להגרר יותר מדי לנושא של דת, התגובות הפבלוביות הללו רק מעידות עד כמה דתות מסוימות מייחסות חשיבות אפסית לחיי אדם ולאנושיות (בעיקר מחוסר הבנה קולוסאלי), ועד כמה יהודים דתיים מתגלים כאנטילאשמיים. בכל אופן, הנה מצגת של הניו יורק טיימס שמראה שאסונות טבע תוקפים בעיקר את האזורים הנחשלים והעניים על כדור הארץ. נסיונות השיקום וההצלה מביאים בעצם למצב בו האוכלוסיה המשוקמת תעמוד באסון אקולוגי נוסף בעתיד. הערים משוקמות ונבנות מחדש באותו מקום כי אין מקום אחר, והבתים נבנים באותן שיטות כי אין כסף לבניה מתוחכמת יותר. במפות המצורפות יש מספרים מבהילים על כמות הנספים באסונות קודמים - 3 מליון בבצורת בסין בשנת 1928, 2 מליון סינים בהצפות בשנת 1959, ורבע מליון ברעידת אדמה בסין בשנת 1976. הצרה היא שהאוכלוסיה באזורים הללו צמחה בסדרי גודל במאה השנים הבאות, דבר שיגדיל כנראה את כמות ההרוגים באסון הבא. אם כבר הבאתי לינק לני"ט, חובבי פרמה יהנו לקרוא את המאמר של סיימון סינג על שנת איינשטיין. השנה יציינו 100 לפירסומן של ההוכחה לקיומו של האטום, אישור לפיזיקה קוואנטית ותאורית היחסות הפרטית. "בעוד אנחנו מהללים את הישגיו של איינשטיין, נוכל אולי ללמוד דבר מה חשוב יותר מבחינת כשלונותיו הגדולים." |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |