כדי שלא נהיה לטרף 2281
כיצד מבטיחים שהגולם לא יקום על יוצרו, אבל מאפשרים ליצור גלמים? איך מאזנים בין הדחף להתפתחות טכנולוגית לשאלות המוסריות שעולות מהתפתחות זו?
כריכת הספר ''טרף'' מאת מייקל קרייטון, ספריית מעריב
בני האדם חששו מאז ומעולם מטכנולוגיה מתקדמת שתקום על יוצריה. לאחרונה הופיע בעברית ספרו הבדיוני של מייקל קרייטון, "טרף" (ספריית מעריב, 2004) המתאר תרחיש מדאיג: חברה העוסקת בננוטכנולוגיה "מעגלת פינות" וכתוצאה מכך מתפתחים יצורים שמעמידים את בני האדם בסכנה. קרייטון, בהקדמה לספר, מביע דאגה רבה מהתנגשות בין התפתחות של עוצמה טכנולוגית גבוהה בעלת יכולת לשכפול עצמי, לבין הפזיזות הטבועה באופי האדם. במאמר זה אנסה לבחון האם ניתן להתערב בצורה מושכלת בתהליכים מודרניים של התפתחות טכנולוגית וכיצד לעשות זאת.

ישבתי לתומי במעבדה ו... אופס, יצאה לי פצצת אטום!

אז זהו, שזה לא עובד בדיוק ככה. כלומר, כן, לעתים נדירות – אצל מרי קירי למשל. אבל טכנולוגיות חדשות מצריכות לרוב ניהול של פרויקט בהיקף גדול: הרבה אנשים, הרבה תשתיות. במילים אחרות: תקציב. ההשקעה הממשלתית האמריקאית המצטברת בננוטכנולוגיה בשנים 2000-2004 למשל, היתה שלושה מיליארד דולר, והתקציב לשנת 2005 עומד על כמיליארד דולר ונמצא במגמת עלייה מתמדת (בחישוב שנתי מדובר בסכום שהוא יותר מכפול מכל תקציב משרד המסחר והתעשייה בישראל).

כמובן שההשקעה המסיבית של ארצות הברית נועדה קודם כל כדי לפתור את בעיות הרעב בעולם. מצד שני, אין לפסול לגמרי את ההשערה שכספים רבים הופשרו מתוך מטרה לייצר עליונות טכנולוגית, וליתר דיוק – עליונות צבאית.

דוקטור סטריינג'לאב וג'ורג' בוש

המרוץ בין המעצמות להגיע אל החלל בשנות השישים נבע לא רק מתוך סקרנות מדעית, אלא היה עניין של יוקרה במידה רבה. הרצון להפגין עליונות טכנולוגית גרידא בחלל התפתח יותר מאוחר (בתקופת נשיאותו של רונלד רייגן) לתוכנית של מערכת ירי מהחלל לכיוון כדור הארץ. גם תוכנית החלל הסינית נתפשת לא רק כרצון להוכיח ש"גם אנחנו יכולים" אלא כתוכנית לאומית שתשדרג את היכולת ההנדסית והטכנולוגית של סין בכלל, גם בתחומים אחרים.

במילים אחרות, הכספים הרבים שמופנים כדי לפתח יכולות טכנולוגיות חדשות ברמה הלאומית, מגיעים מהממשלה. דוקטור סטריינג'לאב של סטנלי קובריק פיתח אמנם את היכולות שלו באופן עצמאי (והעולם אכן הפך לפטרייה בסוף אותו סרט), אבל פרויקטים טכנולוגיים מודרניים, גם אם הם מתרחשים באוניברסיטאות, אפילו אם הם נערכים תוך שיתוף פעולה תאגידי, נסמכים במידה רבה על תקציב ציבורי. מרגע שמדובר בתקציב שמגיע מממשלה, נוסף לו מימד חשוב ביותר: הוא יכול להיות נתון לפיקוח ולביקורת.

כנימה בוחנת גלגלי שיניים זעירים שיוצרו בשיטות של ננוטכנולוגיה (מקור: Sandia National Laboratories)



חיפשתי את הילד בקניון, מצאתי עבד שברח

כאשר קרייטון חושש מפזיזות האדם, הוא מדבר על פיתוחים אזרחיים בידי תאגידים. אבל גם פיתוחים כאלה יכולים להיות נתונים לביקורת ציבורית. רופאים רוצים לקיים את שבועת היפוקרטס ולמצוא תרופות טובות, אבל מי שמממן אותם רוצה בעיקר למכור את התרופות שיפתחו ולהרוויח כסף. מי שמממן אותם נתון לרגולציה של מנהל התרופות, אחרת הוא לא ירוויח כסף. התערבות ציבורית מסוג זה עשויה למנוע מטכנולוגיות מלהתפתח לכיוונים לא רצויים.

GPS לדוגמה, יכול לעזור בניווט המכונית, אפילו בתוך תל־אביב (אם כי לא במציאת חניה). המוצר שיימכר לקראת עונת החגים הבאה יאפשר להורה המודאג לדעת היכן בדיוק נמצא הבן האובד בקניון (צמיד על רגל הילד ומשדר אל הטלפון הסלולרי של ההורה), אבל אותה טכנולוגיה ממש עלולה גם לפגוע בפרטיות של אנשים. בארצות שבהן אין חופש תנועה, יכול יישום כזה לשמש את השלטון בהגבלת התנועה של האזרחים. כמובן שהתערבות מסוג זה היא לא פשוטה ליישום (מי יהיו חברי הוועדה שימנעו את שיווק שומר־האישה־הלוויני באירן?), אבל כמו במקרה של פיקוח על התקציב, או התרופות, היא אפשרית.

מודלים של התפתחות טכנולוגית

מאחר שראינו שיש אפשרות להתערב במהלך ההתפתחות (בין אם דרך תקציבים ובין אם באמצעות רגולציה) ננסה לבחון את אופי ההתערבות במודלים של התפתחות טכנולוגית. מודל קיצוני אחד שהתחילו להתייחס אליו כבר לפני שבעים שנה, הינו הדטרמיניזם הטכנולוגי. על פי מודל זה, המדע מגלה תגליות, התעשייה מיישמת אותן, והאנושות מסתגלת. שיקולים חברתיים ואתיים מגיעים רק בשלב האחרון של התהליך.

דוגמה מהשנים האחרונות הינה הוויכוח שהתעורר סביב הזכות להשתמש בזרעים לחקלאות ששונו באופן גנטי. חברת מונסנטו השתמשה באסטרטגיות שונות כדי להגן על ההשקעה שלה. אולי השנויה במחלוקת ביותר מביניהן היתה השימוש בגן ש"הורג" את התכונה הגנטית שפותחה לאחר דור אחד. התנגדות ציבורית נרחבת אשר קמה לטכנולוגיה זו אילצה את החברה לא להשתמש בה.

מודל אחר של התפתחות טכנולוגית שהוצע כמענה לדטרמיניזם הטכנולוגי הוא מחקר שמונע על ידי מטרות חברתיות. על פי מודל זה, החברה מגדירה צרכים, מהנדסים מציבים מטרות טכנולוגיות לפתרון הצרכים האלה, ופיתוח מדעי מופנה להשגת המטרות הטכנולוגיות הללו. במודל זה השיקולים החברתיים והאתיים מגיעים בהתחלה, בשלב הראשון של המחקר.

מתוך אופן החשיבה הזה נובעת בימים אלו קריאה להקפיא את תקציבי הפיתוח של הננוטכנולוגיה באמריקה עד שיבוצע תהליך הערכה מקיף של המשמעות החברתית, כלכלית, בריאותית וסביבתית של הטכנולוגיה. (תמיד צריך להיזהר מנושאים שמייקל קרייטון כותב עליהם ספר, תראו מה קרה לדינוזאורים).

לשני המודלים הקיצוניים הללו יש את אותו מאפיין: אחד הצדדים (הטכנולוגי או החברתי) נוטל לידיו את הובלת התהליך. הדומיננטיות הזאת עולה במחיר של תוצאה סופית מוצלחת פחות.

זרעים (צילום אילוסטרציה: iStockPhoto)



גישה חדשה

באוניברסיטת וירג'יניה נעשה לאחרונה ניסיון לבנות פרויקט מחקר שיתבסס על גישה שלישית: קבוצת המחקר הורכבה מבעלי עניין מתחומים חברתיים שונים אשר שיתפו פעולה על מהנדסים וחוקרים מתחום מדעי הטבע. התקדמות תהליך המחקר (קביעת סדרי עדיפויות ומטרות) בוצעה באופן מחזורי, כאשר בנוסף לשאלות המחקר הטכנולוגיות ניתנה הדעת לשאלות בנוסח: מדוע על החברה לממן את הפרויקט הזה? מה התועלת החברתית שלו? איך עשויה החברה לעשות שימוש בתוצאות? האם השימוש בתוצאות יתאים לסטנדרטים מוסרים ואתיים?

באופן זה השיקולים החברתיים והאתיים ליוו את תהליך המחקר לכל אורכו (ולא בתחילתו, או בסופו כמו במודלים הקודמים). התשובות לשאלות בתחום המוסר הצריכו תרגול של הדמיון המוסרי, באופן שמזכיר־משהו את ספרות המדע הבדיוני. העובדה שהקבוצה היתה הטרוגנית אפשרה דו־שיח וסוג של "מקח וממכר" בין בעלי עניין שונים.

זהו ניסיון ראשון מסוגו להגדיר תהליך מחקרי באופן כזה. הוא עשוי להתאים יותר לשימוש בתקציבים אזרחיים, כאשר השאלות הנידונות, או הבעיות שמנסים לפתור, הן זיהומים, מחלות, עוני, רעב, וכיוצא בזה. לא ברור אם תהליך כזה יכול להיות מיושם כפי שהוא גם בפיתוחים צבאיים, אם כי הבעיות שמתמודדים איתן בתחום הטכנולוגיות הצבאיות הן לא פעם דומות - פצצות 'יותר הומניות' או 'פחות הומניות' לדוגמה.

הגולם לא חייב לקום על יוצרו

חששם של בני האדם מהתפתחות טכנולוגית בלתי רצויה הינה תופעה ותיקה אשר מתחזקת ככול שהטכנולוגיה מפתחת יכולות שמתערבות ב'סדרי החיים'. שיקולים חברתיים ואתיים הופכים להיות רלוונטיים יותר. גישה של שיתוף פעולה חברתי־מדעי לכל אורך תהליך המחקר והפיתוח עשויה להיות תשובה יעילה לחרדות גורפות־כל שמנסות לעצור התקדמות מצד אחד, או לחוסר אחריות חברתית מהסוג שמאפיין גישות של דטרמיניזם טכנולוגי מן הצד השני.
קישורים
טרף - לרכישת הספר ב"מיתוס"
ההשקעה הממשלתית האמריקאית המצטברת בננוטכנולוגיה - National Nanotechnology Initiative
מונסנטו - יצרנית זרעים מהונדסים גנטית
פרסום תגובה למאמר

פרסומים אחרונים במדור "חברה וכלכלה"


הצג את כל התגובות | הסתר את כל התגובות

תיקון 285790
גלגלי השיניים בתמונה עם הכנימה לא יוצרו "בשיטות של ננוטכנולוגיה" אלא בשיטות ליתוגרפיה שונות, כמו זו המשמשת בייצור שבבי מחשב (ולמען האמת, אפילו שיטות ישנות במקצת. אינטל לדוגמה משתמשת במפעלים שהטכנולוגיה שלהם התיישנה, בעבור ייצור mems כמו הנ"ל).
"מבנים" בננוטכנולוגיה (למעשה בסדר גודל של מולקולות) הם קטנים עשרות מונים מאשר אלו הנראים בתמונה.
תיקון 285796
עידן היקר,

אני מודה לך על שתיקנת את השגיאה המביכה שלנו ולא טרחת, חס וחלילה, לשלוח דואר אלקטרוני למערכת כדי להבהיר את השגיאה שנעשתה.

בברכה,

ערן בילינסקי, עורך.
תיקון 285801
ערן היקר
א. תודה לך על שכתבת פעמיים את אותו הדבר. אני אוהב לקרוא כפול.
ב. תודה לך שפנית אליי בכינוי שאינו אותו אחד שאני בחרתי לעצמי, מה שמצביע על קפיצה למסקנות.
ג. לעניין עצמו, שליחת דואר אלקטרוני למערכת תחשוף את זהותי, דבר שאיני מעוניין בו.

בברכה
idan
בעניין ג 285803
למה?
מאמר על ננוטכנולוגיה או שמא קידום מכירות לספר? 285792
אם כבר, אז הנה מתאבן:
מאמר על ננוטכנולוגיה או שמא קידום מכירות לספר? 285797
עידן היקר,

הרשה לי להבטיחך שאין למערכת האייל שום מידע על קשר מסחרי בין כותב המאמר, אבי עבודי, לספריית מעריב, Harper Collins, או כל אינטרס מסחרי אחר. כמו כן, אין קשר מסחרי בין מערכת האייל הקורא להוצאות ספרים אלו. אם יוודע לנו על קשר שכזה נשמח לעדכנך כמו גם את שאר הקוראים. נשמח אם תודיענו בדואר אלקטרוני על כל מידע כזה שנמצא ברשותך.

בברכה,

ערן בילינסקי, עורך.
מאמר על ננוטכנולוגיה או שמא קידום מכירות לספר? 285799
ערן היקר,

מוטב היה לפנות ל idan באותיות אנגליות כפי שהוא חותם על הודעותיו, ולחסוך מאיתנו את התיקון שלי ואת התיקון שלו ואת הטרוניה שלך על שני התיקונים האלה.

בברכה,

שכ"ג, קורא.
קטנוניות כמשל 285827
אני מודה לכולם על ההדגמה בנושא ''הקשר שבין קטנוניות לננו-טכנולוגיה''
קטנוניות כמשל 285828
נא לדייק. זו ננו-קטנוניות.
מאמר על ננוטכנולוגיה או שמא קידום מכירות לספר? 285809
הספר של קרייטון שימש כנקודת מוצא למאמר בעיקר בגלל ההקדמה שלו, שבה מביע הסופר את חששותיו האמיתיים כאדם מפזיזות טכנולוגית.
(הספר עצמו מהווה עלילה בדיונית שמציגה תסריט אפשרי לגבי החשש הזה).

המאמר לא נועד כביקורת על הספר, אבל אם כבר נשאלה השאלה, מדובר לדעתי בספר בינוני, אשר ניכר בו שהוא חוזר באופן מודע על הנוסחה של פארק-היורה.

החלק הראשון של הספר מהנה יותר, בעיקר בגלל התאור של בכיר ההיי-טק המובטל שיושב בבית ומנהל את חיי המשפחה בעוד אשתו סגנית-הנשיא מגיעה הביתה מאוחר ומתנהלים ביניהם חיכוכים שמסופרים בגוף ראשון על ידי הגבר, ואשר הופכים את התפקידים "המסורתיים" במשפחה. זו אולי הייתה יכולה להיות האמירה היותר מעניינת ומשמעותית של הספר אלמלא (זהירות, ספויילר לספר בתחתית ההודעה)
.
.
.
.
.
.
.
.
.
.
.
.
.
.
*** ספוילר ***
.
אלמלא מסתבר בסוף שהאם מתנהגת ככה לא בגלל שיש כאן יציאה פמיניסטית כנגד התפקידים "המסורתיים" בחברה, אלא סתם בגלל שטרף אותה נחיל ננוטכנולוגי.
מאמר על ננוטכנולוגיה או שמא קידום מכירות לספר? 285810
סליחה אם חשדתי בכשרים...
בכל מקרה, הבעיה שלי עם הספר הזה היא שקריצ'טון לקח את הרעיון של ה"עיסה האפורה" (grey goo) שנטחן עד דק בידי אנשי הננוטכנולוגיה, מחזר ומסחר אותו עד זרא.
תגובה עניינית או הצקה לשמה? 285868
שאלה: מה פסול בכך שאדם מקדם את מכירותיו של ספר שקרא, ומצא-חן בעיניו? אני עצמי עושה זאת ללא הפסקה.

ואם אפשר, שאלה אישית. יש לך קישור מעניין להציג בקשר לספר. לגיטימי. למה, למען השם, לעשות זאת באופן ביקורתי – ללא הצדקה? מדוע לרמוז למעשים פסולים-לכאורה ("קידום מכירות"), ולהעביר ביקורת על המאמר ("מאמר או שמא"), במקום להציג את הקישור, ולנסות לתרום לדיון באופן חיובי?

אולי זה המקום להזכיר כי כל כותבי המאמרים באייל, גם אלה שכותבים מאמרים שאינם נושאים-חן בעיניך, עושים זאת בהתנדבות, ומקדישים לכך רבות מזמנם. נדמה לי שההאשמה שאתה מטיח כאן רחוקה מלהיות במקום, ומן הראוי שתתנצל בפני הכותב.

(אני כותב את הדברים כקורא, שחורה לו ממצב הדיון באייל לאחרונה, ללא קשר לתפקידי כחבר מערכת – תפקיד בו אני מועל לאחרונה בשל מצוקת זמן קשה.)
תגובה עניינית או הצקה לשמה? 285932
תגובה 285810
אני רובוט 285800
בהקשר הזה אני דוקא אוהבת את גישתו של אסימוב, שמאס ב''אפקט פרנקנשטיין''.
אני רובוט 285913
זה מאוס רק אם זו האפשרות היחידה שאנשים חושבים כמספיק מעניינת להצגה בספרות ובקולנוע. כשהיא לא נטחנת עד עפר, זו אפשרות מעניינת וגם כזו שחשוב לתת עליה את הדעת.
למה כל דיון לאחרונה צריך לדבר על ריכוזיות? 285851
הממשלות, עם כל הכבוד (ויש, קצת), לא הוכיחו שכשמפקידים בידם את הבקרה על תהליכים, או את התהליכים עצמם, יודעות לייצר דברים בטוחים. הגלמים הכי מפלצתיים שקמו על יוצרם היו עקב פיתוחי האמל"ח הממשלתיים (בעיקר כל נושא האב"כ, שמדי פעם יוצא משליטה) - בשוק האזרחי אין דרישה ליישומים ההרסניים האלה לרוב (צבא זה בד"כ עיסוק ממשלתי).

היה כאן גם דיון ארוך בנושא מה *באמת* עושים ה FDA ודומיו כשמדברים על הפיזיביליות וההיקף של הפיקוח שלהם.

RFID? למה זה צריך פיקוח ממשלתי?! למה שאזרחים לא ייבחרו לבד? האם אני צריך להיות תלוי בהחלטה של ממשלה בפניקה מטרור שרוצה לעקוב אחרי כל אזרחיה "בשם הביטחון"?

בקצרה, עוד מאמר שמנסה לייצר פחד קמעי מהגולם, בשילוב עם פחד מודרני מה "Grey Goo", ובשמם להפוך את העולם למפחיד באמת.
למה כל דיון לאחרונה צריך לדבר על ריכוזיות? 285852
ולמה בפנץ' ליין נופלת שגיאה כזו:

בקצרה, עוד מאמר שמנסה לייצר פחד *קמאי* מהגולם, בשילוב עם פחד מודרני מה "Grey Goo", ובשמם להפוך את העולם למפחיד באמת.
למה כל דיון לאחרונה צריך לדבר על ריכוזיות? 285916
ואולי אתה בעצם מתכוון לפחד קמעונאי?
למה כל דיון לאחרונה צריך לדבר על ריכוזיות? 285861
אתה צודק. אני בטוח שיש רבים שישמחו אם הדיון הזה לא יהפוך לעוד דיון על ריכוזיות/שוקחופשי. אולי תניחו לנו מזה הפעם?
למה כל דיון לאחרונה צריך לדבר על ריכוזיות? 285866
"תניחו לנו?" - זו הבקשה שלי, שבאה בתגובה לעוד מאמר העוסק ב"למה צריך ריכוזיות", והפעם תוך שימוש בהפחדה לא מבוססת.
למה כל דיון לאחרונה צריך לדבר על ריכוזיות? 285888
אכן. דומה שהצורך הדחוף במעורבות ממשלתית הוא כל כך מובן מאליו בעיני הגולשים שהמאמר גדוש האיזכורים לצורך הדחוף במעורבות ממשלתית וכמה שזה נהדר שיש מעורבות ממשלתית ושצריך עוד תקציבים ממשלתיים איננו נתפס כלל כהבעת עמדה.

הנה מבחר ציטוטים:

"במאמר זה אנסה לבחון האם ניתן להתערב בצורה מושכלת בתהליכים מודרניים של התפתחות טכנולוגית וכיצד לעשות זאת."

המאמר, אגב, איננו כולל שום התייחסות למושכלות של ההתערבות ואיך זה בדיוק עובד. הוא מסתפק בחזרה לא מנומקת על המנטרה "כסף ממשלתי הוא כסף שניתן לפקח עליו". האמנם?

"כמובן שההשקעה המסיבית של ארצות הברית נועדה קודם כל כדי לפתור את בעיות הרעב בעולם. מצד שני, אין לפסול לגמרי את ההשערה שכספים רבים הופשרו מתוך מטרה לייצר עליונות טכנולוגית, וליתר דיוק – עליונות צבאית."

זה בכלל לא "כמובן", אנחנו לא יודעים *כמה* משקיעים בפיתוחים צבאיים אבל די ברור שההשקעה הממשלתית בטכנולוגיה צבאית (קרי - טכנולוגיה להרג המוני) היא הכלל ולא היוצא מן הכלל. את התרופות, מזונות, טרקטורים או טפטפות שיכולים באמת לעזור לבעיות ה*אמיתיות* של העולם. מפתחים דווקא במגזר האזרחי, כזכור. טיעון טוב *נגד* מעורבות ממשלתית, לדעתי.

"מרגע שמדובר בתקציב שמגיע מממשלה, נוסף לו מימד חשוב ביותר: הוא יכול להיות נתון לפיקוח ולביקורת."

כמו הפיקוח והביקורת על "פרוייקט מנהטן?"
זה מה שנקרא וישפול ת'ינקינג.

"התערבות ציבורית מסוג זה עשויה למנוע מטכנולוגיות מלהתפתח לכיוונים לא רצויים"

איך? האם המפקחים הציבוריים ניחנים ביכולת ראיית העתיד? האם מדובר בצוות מנחשים בקפה? אולי הם היו מבינים מהם ההשלכות של התגליות של מרי קירי (ריפוי הסרטן למשל) ומונעים ממנה לבצע את זממה?
לי נדמה שההתערבות הציבורית מסוג זה עשויה למנוע *בכלל* מטכנולוגיות להתפתח - זה גם תסריט לא כל כך רצוי. לא? אז איזה כלים יש בידינו כדי להבחין בין הדברים *מראש*?
שוב, וישפול ת'ינקינג.

"כמובן שהתערבות מסוג זה היא לא פשוטה [...] אבל כמו במקרה של פיקוח על התקציב, או התרופות, היא אפשרית."

מילא תרופות. אבל תקציב? שמעת פעם את המילה "גרעון"? שחיתות?
עוד קצת וישפול ת'ינקינג לאוסף.

עוד שתי הערות
א. האזכור של מרי קירי הוא מוזר וקצת סתמי לדעתי. היא הרי לא פיתחה את פצצת האטום והתגליות שלה שימשו לעוד כמה דברים פעוטים מלבד פצצות גרעיניות. היא אמנם מתה כתוצאה מהמחקר שלה אבל זה לא בבחינת "הגולם שקם על יוצרו". היא מצויה במקום טוב ביחד עם כל חוקרי הקוטב ומטפסי ההרים שמתו בשל סקרנותם...

ב. ד"ר סטריינג'לב הוא מדען נאצי לשעבר שעובד בשירות ממשלת ארה"ב - כל הדברים שהוא "פיתח" הם בחזקת פיתוחים ממשלתיים ולא עצמאיים. מה שגורם להחרבת העולם הוא החלטתו של מפקד בסיס חיל האוויר להורות על תקיפה בשילוב עם שימוש במערכות אוטומטיות (משני הצדדים) שמונעות אפשרות נסיגה. מה שמחריב את העולם בסרט הזה הוא חוסר האנושיות של הפקידים והפוליטיקאים שעושים חישובים נוסח "אנחנו יכולים לסבול כמה עשרות מיליונים של אבדות"... הכותב כנראה החמיץ את הסטנטימנט האנטי ממסדי בעליל של הסרט.
למה כל דיון לאחרונה צריך לדבר על ריכוזיות? 285889
לא נראה לי שכוונתו היתה שהדיון לא יתפתח לכיוון הזה. נראה לי שהוא התנגד למאמר עצמו, כי הוא מדבר על ריכוזיות/שוקחופשי.
אם אני צודק אז הברירה היחידה שלך היא להגיש בקשה להצטרף לשורות עורכי האייל.

למעשה, מה שבאמת מפריע לי, הוא שלכל דיון לאחרונה מתפתחת שרשרת תגובות שמטרתה לסרס את הדיון, ולהסיט את הנושאים. אם הנושאים המפורסמים באייל לא עומדים בסטנדרטים הגבוהים שלך, נסה לכתוב מאמר משלך, שלא עוסק בכלכלה. ואם התגובות לא נראות לך יש עוד הרבה אתרים ברשת. נסה בקהילות של MSN.
למה כל דיון לאחרונה צריך לדבר על ריכוזיות? 285900
>"למעשה, מה שבאמת מפריע לי, הוא שלכל דיון לאחרונה מתפתחת שרשרת תגובות שמטרתה לסרס את הדיון, ולהסיט את הנושאים."

אם אתה כבר מתלונן, ולשם איזון התמונה - ראוי להזכיר כאן שפתילי שוק חופשי נכנסים לדיונים שאינם קשורים בהם כלל, והם יזומים ומנוהלים תמיד ע"י אותם ארבעה-חמישה שהם אולי מין סוג חדש של מחב"תים המפיצים סוג חדש של דת. דוגמה מהזמן האחרון: דיון 2244. מלבד אותה קבוצה מצומצמת ועוד כמה שמתדיינים איתם, חלקם אולי מתוך רחמנות - את רוב האיילים האחרים הנושא הזה כנראה כבר לא מעניין. עכש"ז, אחד מעורכי האתר אמר פעם כי אל האתר נכנסים באופן קבוע למעלה מאלף קוראים. לפי הסקרים ניתן לראות שיש לאייל לפחות מאות קוראים. בדיוני השוק החפשי משתתפים בכל רגע נתון פחות מעשרה - *אותם* פחות מעשרה.

ואין צורך לשלוח אף אחד לקהילות MSN ולא לשום מקום אחר. מי שקורא את האתר קורא אותו מרצונו, וזה לגיטימי להשתעמם מפתילים שכבר נטחנו אלפי פעמים. האייל איננו מוגדר כ"אתר כלכלי", אלא כ"כתב-עת לענייני תרבות ואקטואליה".
למה כל דיון לאחרונה צריך לדבר על ריכוזיות? 285906
לא הבנתי איך הדוגמה שלך קשורה. מחבורת איו"ב הידועה לשמצה רק בר ביצוע משתתף בכלל בדיון הזה, והוא לא יזם את הפתיל שבו הוא מגיב.

אני גם חושב שכנופיית השוק החופשי מוצאת ללא קושי קורבנות חדשים שמתדיינים איתם, עיין בדיון 2258 (שגם בו, כמובן, נכנסו פתילי השוק החופשי למרות שהם לא קשורים). מה גם שיותר מעניין לא כמה *כותבים* אלא כמה *קוראים* את הדיונים הללו, כי אחרת יש לך כשל סטטיסטי פשוט: איזה שוקחופשיסט ירצה להוסיף משהו לדיון אחרי הסבריו המנומקים של בר ביצוע? ואיזה סוציאליסט ירצה להוסיף משהו לדיון אחרי הסבריו המנומקים של גיל לדרמן?

עכשיו, אולי כולם יפסיקו עם הדיונים המטא-אייליים? מי שלא אוהב את הכיוון של דיונים, שיפתח פתיל שבו הוא יוצר דיון בכיוון אחר. רצוי שזה לא יהיה פתיל של "נמאס משוקחופשיסטים באייל".
נמאס מדיוני ימין-שמאל באייל ! 285937
נמאס מדיוני דתיים-חילוניים באייל ! 285938
נמאס מדיוני יש/אין אלוהים באייל ! 285939
נמאס מדיונים באייל ! 285965
שמצה. מה מקור המילה? 285981
1) מה משמעותה בתורה?

כה וַיַּרְא מֹשֶׁה אֶת-הָעָם, כִּי פָרֻעַ הוּא: כִּי-פְרָעֹה אַהֲרֹן, לְשִׁמְצָה בְּקָמֵיהֶם.

2) האם היא קשורה לשמץ?

יב וְאֵלַי, דָּבָר יְגֻנָּב; וַתִּקַּח אָזְנִי, שֵׁמֶץ מֶנְהוּ

3) האם יש עוד חבורות ידועות לשמצה באייל?
הדת השוק החופשיסטית במלוא הדרה 286004
והפעם: עוד סימוכין מיעקב על כך שאלוהים תומך בשוק החופשי.
אייל מבולבל 286007
מה הקשר בין התגובה שלך לתגובה שלי?
אייל מבולבל 286039
בדיחות הדעת.
אייל מבולבל 286114
כנראה שאין לי חוש הומור.
למה כל דיון לאחרונה צריך לדבר על ריכוזיות? 286839
איני מכיר את הדיונים שהזכרת שהיו באייל ואשמח אם תפנה אותי אליהם.

התשובה לשאלותיך ("למה זה צריך פיקוח ממשלתי?!" וכו') - לא בשמיים היא. ההשפעה של פיתוחים טכנולוגיים חדשים עשויה להיות שונה מזו של מוצרים הקיימים בשוק, ואפשרי שפעולת הצרכן-יצרן עשויה לפגוע באחרים שאינם שותפים לעסקה, מה שמייצר מבחינתנו אינטרס לפיקוח או התערבות בנושא - אגב, לאו דווקא באמצעות מנגנון ממשלתי. אין זה אומר שעלינו בהכרח לאמץ פיקוח ממשלתי מקיף או אפילו פיקוח חלקי. זה כן אומר שנקודת המוצא של דיונים על פיתוחים טכנולוגיים ופיקוח עליהם אינה חייבת להיות "תוציאו את הילד הרע הזה (הממשלה) מהחדר!".
למה כל דיון לאחרונה צריך לדבר על ריכוזיות? 286864
הפניות לאחד מדיוני התרופות החל מתגובה 248165.

לגבי האינטרס להתערבות המדינה, במקרה שפעולת צרכן-יצרן פוגעת באחרים: מעבר לשימוש במערכת האכיפה והמשפט הרגילות של פגיעה בזולת, איני רואה צורך ברשויות מיוחדות של המדינה בכל טכנולוגיה חדשה שצצה. בשל כך מחיתי על הנחת המוצא של כותב המאמר, הגורסת צורך במעורבות ממשלתית אוטומטית.
למה כל דיון לאחרונה צריך לדבר על ריכוזיות? 286885
"...ההשפעה של פיתוחים טכנולוגיים חדשים עשויה להיות שונה מזו של מוצרים הקיימים בשוק..."

לכל פיתוח טכנולוגי יש השלכות שעשויות להיות הרסניות. אפשר לקחת כל המצאה - הטלפון או הטרנזיסטור או האנטיביוטיקה ולחבר אליה השלכות הרסניות.

"מה שמייצר מבחינתנו אינטרס לפיקוח או התערבות בנושא"

זה לא אינטרס, זה רצון בלתי רציונלי. אנחנו רוצים להתערב ולפקח משום שאנחנו רוצים תעודת ביטוח נגד תהפוכות הגורל. הצרה היחידה עם זה היא שזה בלתי אפשרי. למדענים מטעם הממשלה אין יכולת טובה יותר (או פחות) לראות את הנולד מהמדענים שעליהם הם יפקחו.
זאת אשליה שגובה מאיתנו מחיר כבד.

"...נקודת המוצא של דיונים על פיתוחים טכנולוגיים ופיקוח עליהם אינה חייבת להיות "תוציאו את הילד הרע הזה (הממשלה) מהחדר!".

אתה צודק. אבל אם נקודת המוצא של המאמר היא "תכניסו מהר את הילד הרע הזה לחדר" אז מה יש להגיד?
למה כל דיון לאחרונה צריך לדבר על ריכוזיות? 286916
יש איזו הנחה שמדובר בפיקוח ממשלתי, אבל מעיון בפסקה ''גישה חדשה'' במאמר של אבי לא הסקתי שמתחייב שזה יהיה דווקא גוף ממשלתי. גוף פיקוח יכול להיות גם גוף מסחרי או ולונטרי, וצרכנים יכולים להעדיף מוצר של חברה שמסתייעת בגופי פיקוח מסחריים גם בהחלטות המחקר שלה. זה דומה בעיני לכך שצרכנים יכולים להעדיף חברות שלא פוגעות בסביבה (חברות שמשווקות טונה שניצוד בלי לפגוע בדולפינים למשל) וששמות עצמן תחת פיקוח של גוף מסחרי או ולונטרי שאוכף זאת (כמו חברת ''אובייקטיבי'', בעצם אולי לא כמוה...).
למה כל דיון לאחרונה צריך לדבר על ריכוזיות? 286975
"לא הסקתי שמתחייב שזה יהיה דווקא גוף ממשלתי"

נימקתי למה אני סבור שזה דווקא כן מתחייב מהדברים שאבי אמר בתגובה 285888

לעניות דעתי הפיקוח הוא בלתי אפשרי (וזה לא משנה מי עושה אותו). אתה בהחלט יכול לראות את פרנקנשטיין מרגע שיצרת אותו ואולי אפילו ללמוד מזה משהו בשביל העתיד אבל אני לא חושב שאפשר באמת לחזות את פרנקנשטיין מראש (מלבד השתלשלויות מאוד קצרות).
מה שמטריד בכל זה איננו עניין ההתערבות הממשלתית כמו האווירה ההיסטרית שנוצרת סביב טכנולוגיות מסויימות, לדעתי אנחנו רק נפגע בטווח הארוך, כשם שאנחנו ממשיכים להפגע מהגישה המאוד לא רציונלית לאנרגיה גרעינית, למשל.
למה כל דיון לאחרונה צריך לדבר על ריכוזיות? 287017
חוששני שיש כאן עירוב בין הגישה "הסביבתית" לבין מה שמכונה במאמר "גישה חדשה". אנסה להסביר:

הגישה הסביבתית, הינה המודל ההפוך לדטרמיניזם הטכנולוגי. זוהי הגישה שקוראת לעצור את ההתקדמות הטכנולוגית מתוך חשש מההשפעות החברתיות שלהן. זו *אינה* הגישה החדשה שהמאמר מנסה לתאר.

על פי הגישה החדשה, הפיתוח וההתקדמות הטכנולוגית ממשיכים, אלא שמרחב הפרמטרים של המחקר והפיתוח גדל. אם מחקר ופיתוח קלאסיים מסתכלים באופן גס על שני צירים, ציר התכונות וציר העלויות, הרי שעל פי גישה זו נוסף גם הציר החברתי, וגם הפרמטרים לאורך הציר הזה נכנסים למערכת השיקולים של המחקר והפיתוח.

בדוגמא של מנוע הבנזין, על פי הדטרמיניזם הטכנולוגי נפתח את המנוע ואחר כך נראה מה. על פי הגישה הסביבתית נמשיך לנסוע בכרכרות עד שנהיה בטוחים שמנוע זה בסדר. על פי הגישה החדשה, כבר בתהליך הפיתוח הראשוני מנסים לפתח מנוע עם זיהום אויר מינימלי, כעוד פרמטר תכנוני בנוסף לאלו של היעילות והעלות.

הגישה הזו לאו דווקא קשורה לפיקוח, כמו לשינוי פרדיגמטי של אופני החשיבה. בארגון הבינלאומי של מהנדסי חשמל ואלקטרוניקה למשל, השקיעו לא מעט מאמצים במהלך השנים האחרונות בניסוח קוד אתי למהנדסים. היוזמה הגיעה מתוך הארגון ומתוך שיקולים של אחריות ציבורית. מדובר בארגון טכנולוגי פר-אקסלנס, שאינו כפוף או נסמך על שום מערכת שלטונית או ציבורית כללית.

פיתוח הקוד האתי נובע מהבשלה באופן החשיבה. מתוך אבולוציה של התפיסה העצמית של המהנדסים את תפקידם בחברה. האם שינוי החשיבה הזה הוא מהותי? בהחלט כן. מדובר בארגון שאחראי על הגדרת רוב התקנים הטכנולוגיים החשובים בחשמל ואלקטרוניקה, תקנים שמשפיעים כמעט על כל מוצר חדש שמפותח. ההבשלה הזו בפרדיגמת החשיבה למשל, עשויה להביא בחשבון שיקולי קרינה בתהליך הגדרת תקנים חדשים עבור האינטרנט האלחוטי, יותר מאשר תקנים מסוג זה שפותחו לפני עשר שנים.

האם תפיסות כאלה משפיעות על אחרון מהנדסי האלקטרוניקה בכל נקודה על פני כדור הארץ? ודאי שלא. אבל אם הן משפיעות על חלק ניכר של פיתוחים טכנולוגיים, זה טוב וחשוב מספיק כדי להפיץ ולעודד אותן.
למה כל דיון לאחרונה צריך לדבר על ריכוזיות? 287023
על פי החלוקה שאתה עושה, אני ללא ספק דטרמיניסט טכנולוגי.

לדעתי אין ב"ציר החברתי" משהו שונה מהותית מהציר הפשוט של התכונות. את מנוע הבנזין תכננו ללא התחשבות מיוחד בזיהום האוויר או הסביבה לא מתוך *התעלמות* אלא מתוך *בורות* - השיקולים כאלו פשוט לא היו קיימים בציבור (ולא עניינו איש) באותה תקופה.
בצורה דומה, מפתחי הטכנולוגיה הסלולרית לא *התעלמו* מסכנות הקרינה אלה היו בורים לגביה*1*. אילו היו מפתחים את אלו היום, עם הידע שיש לנו היום, אין סיבה להניח שהשיקולים הללו לא היו נכנסים.
את מה שאנחנו לא יודעים היום אנחנו פשוט לא יודעים ואני לא רואה איך תוכל לעקוף את הבעיה הזאת.

"ההבשלה הזו בפרדיגמת החשיבה למשל, עשויה להביא בחשבון שיקולי קרינה בתהליך הגדרת תקנים חדשים עבור האינטרנט האלחוטי, יותר מאשר תקנים מסוג זה שפותחו לפני עשר שנים."

האמנם? במה זה שונה מהותית מזה שבפיתוח של מנועי בנזין היום יש עיסוק רב בחיסכון בדלק בעוד שבמנועים מלפני ארבעים שנה זה היה שיקול זניח לחלוטין? סה"כ יש כאן עוד פיסת מידע שנראתה לא רלוונטית אז והיום היא כן. איך זה הפך להיות שינוי פרדיגמה?

*1*ומאחר ויש סיכוי סביר ביותר שאין בהיסטריה הזאת ממש, אני לא יכול להאשים אותם
למה כל דיון לאחרונה צריך לדבר על ריכוזיות? 287063
ההבדל הוא ביחס אל אותה "בורות".
בדרך כלל לא מגיעים אל הידע במקרה. צריכים לקרות שני דברים:
1. השאלה (שאלת המחקר) צריכה להישאל.
2. מאמצים צריכים להיות מושקעים (זמן, תקציב).

שינוי הפרדיגמה הינו שלא מחכים לפיסת המידע הרלוונטית שתגיע עם הזמן, אלא מחפשים אותה באופן אקטיבי.

אם בזמן פיתוח מנוע הבנזין היה מושקע מחקר בסינון זיהום אויר, היו בנמצא מנועים פחות מזהמים עוד קודם לכן.
אם בזמן תחילת הטכנולוגיה הסלולרית היו משקיעים במחקרים על השפעתה, היה לנו היום יותר ידע בנושא.

האם ניתן לנסות ולחזות השפעות אפשריות כדי להשקיע בהן במחקר?
כן. לדוגמא, יש מחקר מפורסם שמראה קשר מובהק בין מגורים בסביבת קרינה אלקטרומגנטית בתדר נמוך ללוקמיה (מדובר בקרינה מקוי מתח חשמלי גבוה).
מכיון שהידע הזה קיים בנמצא, כאשר מפותחת טכנולוגיה סלולרית יכולה לבוא השאלה "החברתית" מה לגבי קרינת מיקרו (שהיא בתדר גבוה יותר).
אם השאלה הזאת הייתה נשאלת לפני עשר שנים והיו משקיעים בה יותר במחקר, היינו חכמים יותר היום.
כמובן, ניתן לחכות שפיסת המידע הזאת תגיע ממילא (כמו שחיכינו עם מנועי בנזין מזהמים), הרי מחקר ופיתוח מתנהלים גם בלי קשר לפיתוח טכנולוגיות חדשות. אבל ניתן גם להיות פרואקטיביים ולכרוך פיתוח טכנולוגי עם שאלות של השפעה חברתית. זהו השינוי הפרדיגמטי - המאמץ החשיבתי שמושקע בפרמטרים חברתיים במהלך הפיתוח.

יש הבדל מהותי בין ציר התכונות לבין הציר החברתי: ציר התכונות רלבנטי למשתמש, בעוד שהציר החברתי רלבנטי גם לאנשים אחרים.
אם המנוע מזהם רק את פנים הרכב, הרי פחות זיהום זו "תכונה" שתחפש במנוע המכונית שלך, אם הוא מזהם גם את הסביבה - זה עניין חברתי שרלוונטי גם להולכי הרגל. או, בדוגמא הסלולרית, רמת הקרינה מהמכשיר עצמו היא "תכונה". לרמת הקרינה של המשדרים של החברה יש (או אין) השפעה "חברתית".
למה כל דיון לאחרונה צריך לדבר על ריכוזיות? 287101
אם בזמן פיתוח מנוע הבנזין היה צריך להשקיע זמן וכסף במחקר על זיהום אוויר, לא סביר שאפשר היה לפתח את מנוע הבנזין - זאת גישה לא ריאליסטית. היכולת שלנו לייצר מנועים "נקיים" יחסית היא נגזרת של הרבה מאוד שנות נסיון בהתעסקות עם הפרמטרים האחרים כאשר הידע באשר לנזקים הפונטציאליים או הממשיים נצבר ברוב המקרים במקומות אחרים. לא נראה לי סביר ש"אפשר היה לחקור מראש".
אותו הדבר באשר להשפעות הקרינה שהמידע לגביהם נצבר באמצעות שימוש במכשירים אחרים שמייצרים קרינה אלקטרומגנטית - על פי הגישה ה"חדשה" היינו צריכים לחכות גם עם המכשירים הקודמים, ואילו היינו מחכים, לא היינו יודעים. אני לא רואה איך זה מסתדר.

"שינוי הפרדיגמה הינו שלא מחכים לפיסת המידע הרלוונטית שתגיע עם הזמן, אלא מחפשים אותה באופן אקטיבי."

מחפשים איפה? האם המחקר המקדים לסלולרי היה צריך להתעסק בהשפעות הקרינה? תאונות דרכים כתוצאה מהסחת הדעת? עצבון אנשים במקומות ציבוריים?

"יש הבדל מהותי בין ציר התכונות לבין הציר החברתי: ציר התכונות רלבנטי למשתמש, בעוד שהציר החברתי רלבנטי גם לאנשים אחרים."

אני לא חושב שזה הבדל מהותי. ציר ההשפעה ה"חברתית" הרי יכול להפוך (וזה אכן מה שקורה) לחלק מציר התכונות ברגע שנודעת חשיבותו. אם, למשל, מיחזור הפך להיות עניין חשוב והמודעות עלתה, הרי שהמחזור הופך להיות אחת מהתכונות של המוצר או הטכנולוגיה.
למה כל דיון לאחרונה צריך לדבר על ריכוזיות? 287109
בדוגמאות האלה נשמע שאתה צודק. אבל אפשר להביא דוגמאות מסוג שונה, למשל הפיתוחים שאנחנו עומדים בפניהם בתחום היישומים של גנטיקה. כאן בהחלט אפשר לחשוב על הצורך בהכוונה חברתית של המחקר והפיתוח.
למה כל דיון לאחרונה צריך לדבר על ריכוזיות? 287110
בא תציע לנו לגבי שכפול גנטי איזה מחקר ניתן לעשות וכיצד ניתן לחשוב על הנזקים שיקרו?
למה כל דיון לאחרונה צריך לדבר על ריכוזיות? 287131
אפשר לחייב לקרוא את פרנקשטיין באמצעות חוק מדינה.
למה כל דיון לאחרונה צריך לדבר על ריכוזיות? 287151
כלומר מניעה.

שאלתי על כיווני חשיבה של מציאת בעיות ופתרונם.
למה כל דיון לאחרונה צריך לדבר על ריכוזיות? 287126
אני לא מדבר על השאלה האם צריך או רצוי להכווין חברתית את המחקר והפיתוח אלא על עצם הייתכנות של הכוונה כזאת. לא מצאתי בדבריך טענה שמתייחסת לשאלה הזאת.
למה כל דיון לאחרונה צריך לדבר על ריכוזיות? 287130
ייתכנות מאיזו בחינה? אם אתה מדבר על יכולת לחזות את העתיד, אאנחנו לא חייבים אותה. אפשר להימנע מסוגי שיבוטים או מהצבת שאלות מחקר ("כיצד ניצור ילדים עם עיניים כחולות") ואפשר פוזיטיבית, להציב שאלות מחקר מסוימות ולא אחרות ("כיצד נתקן מומים גנטיים מסוימים"). אנחנו לא יכולים ליצפות את כל הכיוונים האפשריים ואת כל ההשלכות, אבל אנחנו יכולים לעשות כמיטב יכולתנו האנושית. אם אתה מדבר על היכולת למנוע למעשה ממדענים לעסוק בנושאים מסוימים, זה תלוי בנושאים ובהיקף המשאבים הדרוש לחקירה. ככל שהיקף המשאבים גדול יותר, זה מחייב השתתפות של יותר ארגונים (והמדינה), ויש מקום להפעלת לחץ (ציבורי, חוקי, לא משנה כרגע).
למה כל דיון לאחרונה צריך לדבר על ריכוזיות? 287170
כוונתי הייתה להגיד שבעוד שכולנו היינו רוצים פוליסת ביטוח מול תהפוכות הגורל, לא בטוח שישנה חברה שתהיה מוכנה לתת לנו כזאת. השאלה איננה האם רצוי למנוע את הנזקים מראש אלא האם זה אפשרי.
אם הבנתי נכון, מה שאבי אומר זה שאפשר לקיים מחקר מקדים או לשלב את המחקר לגבי ההשלכות בתוך הפיתוחים החדשים. לטענתו, אילו היו *מחפשים* את הנזקים האפשריים, היו מוצאים את נזקי הקרינה*1* למשל. אני סבור שאינך יכול לחפש אם אינך יודע את הכיוון. ואם ידעת את הכיוון מראש, הרי שאתה מחזיק ממילא במידע הזה מראש ולא מדובר כאן ביותר מהכנסת עוד גורם (כמו שנכנסו הרבה גורמים אחרים) למשוואה.
כפי שאמרתי קודם, אינני רואה איך הטיעונים שלך משנים את התמונה.

*1*האמת היא שזה ממש מעצבן לדון ב"נזקי הקרינה הסלולרית" בעוד שככל הידוע לי אין באמת חיה כזאת אבל נניח שמוסכם עלי שיש כאן משהו.
למה כל דיון לאחרונה צריך לדבר על ריכוזיות? 287026
אתה מתרחק בתגובה זו כברת דרך ארוכה מהרוח המקורית של מאמרך. אם המטרה היא לנסח כללי אתיקה ותכן רצויים (אך לא מחייבים), אנחנו בהחלט רואים עין בעין את הנושא. חשוב שבתכנון מוצר ינסו לקחת בחשבון מירב ההשלכות האפשריות, בייחוד השלכות פוטנציאליות על הסביבה. אך מכאן ועד להתנסחויות של הטלת פיקוח ממשלתי של המאמר לעיל יש כברת דרך. עם הפיקוח מהסוג שהצעת שם אפשר להגיע מהר מאוד לשום מקום.
למה כל דיון לאחרונה צריך לדבר על ריכוזיות? 286948
"למדענים מטעם הממשלה אין יכולת טובה יותר (או פחות) לראות את הנולד מהמדענים שעליהם הם יפקחו"

אה, אבל נניח שיש לנו את פרנקנשטיין הקפיטליסט המטורף שיודע שההמצאה שלו תחריב את העולם תוך שלוש מאות שנה, אבל ממילא הוא לא מתכנן לחיות כל כך הרבה והוא רוצה להרוויח עליה בוכטות עכשיו. מי יעצור אותו אם לא ד"ר ווטסון הטוב מהממשלה, שרואה בדיוק כמו פרנקי כמה שההמצאה מזיקה?

(והנמשל: אנשים רוצים "פיקוח" לא כי המפקח חכם, אלא כי הוא מחוייב לשמירת העולם מהמפלצות של פרנקי. בערך כמו שסתם שוטר מגן על העולם מסתם מפלצות).
למה כל דיון לאחרונה צריך לדבר על ריכוזיות? 286978
זה בהחלט תסריט נאה ואפילו אפשרי תיאורטית. אבל לדעתי יותר סביר שמה שיקרה הוא שד"ר ווטסון הטוב יעצור מתוך גישת "better safe then sorry" את המצאותיו השימושיות של מר פרנקנשטיין.

נגיד, אולי מר פרנקנשיין שחי בסוף המאה התשע עשרה המציא מין מכשיר שיכול לנסוע באמצעות שריפת בנזין. וברור שאם כולם ישתמשו במשך מאות בשנים בהמצאתו יהיה סופינו רע ומר. סביר להניח שמר ווטסון, בראותו את הנולד, יחליט שעדיף לאסור על מר פרנקנשטיין לבצע את זממו.

מה היה רע בכרכרות?
למה כל דיון לאחרונה צריך לדבר על ריכוזיות? 287158
יכול להיות שאני הוטעיתי, אך הייתי תחת הרושם שהרגולטור הטכנולוגי הוא לא בהכרח אדם שאוסר פיתוחים טכנולוגיים כמו אדם שבודק היבטים שלהם שהמפתח לא מחויב לבדוק. כמובן שמתוך ממצאיו עלולה לנבוע רגולציה מסחרית על שיווק מוצר טכנלוגי, אך אפשר לשלול ממנו את האפשרות הזו. ניתן לד''ר ווטסון לחקור את הנושא, להגיש את המלצותיו ואז נחליט מה לעשות. אפשרי שבמקרה כזה פרנקנשטיין ישתדל מראש ליצור מכשירים קצת יותר בטוחים או שיציג ראיות נגדיות לטענותיו של ד''ר ווטסון. לדעתי, הסכנה של אמצעים טכנולוגיים לא מבוקרים הייתה עד היום יותר גדולה מזו מסכנת הגישה שדיברת עליה.
למה כל דיון לאחרונה צריך לדבר על ריכוזיות? 287173
אתה עדיין מדבר על דברים שידועים לנו כאן ועכשיו או על מחקר עצמאי שמתנהל בין כה וכה (מחקרים רפואיים שמנסים למצוא קשר בין חשיפה לחומרים כאלו ואחרים ומחלות מסויימות וכו. זה לא משהו שלא קורה היום).

''לדעתי, הסכנה של אמצעים טכנולוגיים לא מבוקרים הייתה עד היום יותר גדולה מזו מסכנת הגישה שדיברת עליה.''

אתה מוזמן להביא דוגמאות...
למה כל דיון לאחרונה צריך לדבר על ריכוזיות? 287229
זיהום אוויר במרכזי ערים גדולות?
תוספי מזון 'מזוהמים'?
למה כל דיון לאחרונה צריך לדבר על ריכוזיות? 287232
לגבי זיהום אוויר - זהו פועל יוצא של מס' גורמים. אחד העיקריים הוא העדר תשתית תחליפית בנוחותה לרכב הבנזין, והלובי של חברות האנרגיה שמונע ביעילות מעבר לתחליפים נקיים יותר. לובי זה, שמקבל ברכתו מממשלות העולם, הוא דוגמה לתפקוד הרע של הממשלות בנושאים אלה.
תוספי מזון מזהמים הם לא דוגמה, מאחר ואין כאן נזק לצד שלישי, אלא לצרכן הבוחר להתעלם מנזקים אלה, או שבוחר בהם על פני אחרים משיקולים כלכליים.
למה כל דיון לאחרונה צריך לדבר על ריכוזיות? 287266
בנושא זיהום האוויר הטענה שלך נשמעת לי הגיונית, אך אני חושב שהדבר מראה שהצדק עם טענתי הקודמת בנושא הזה (עד כה, טכנולוגיה לא מבוקרת הזיקה הרבה יותר מפחד ממשלתי מפני טכנולוגיה). בנושא תוספי המזון כוונתי לתוספי מזון ש'זוהמו' במרכיבים לא חוקיים, ולא אחת גרמו לפגיעה בספורטאים שרצו להתמודד בתחרויות עולמיות. אני מבטיח לך שכשאיתי מרגלית נפסל למרות שלא השתמש בשום חומר, הדבר פגע לא רק בו, אלא גם באגודה שהוא ייצג ובחברות שהתכוונו לפרסם באמצעותו. אגב, בעקבות אותן בעיות החל פיקוח רפואי של הוועד האולימפי על תוספי מזון ומאות מהם הורדו מן המדפים.
למה כל דיון לאחרונה צריך לדבר על ריכוזיות? 287245
כלומר, עדיף היה שהיינו נוסעים בכרכרות עד היום מאשר שיהיה זיהום אוויר?
למה כל דיון לאחרונה צריך לדבר על ריכוזיות? 287289
למען האמת, גם כרכרות לא ממש תרמו לסביבה (הרתומים לכרכרות תרמו גם תרמו לסביבה, עד לגובה הברכיים). קשה לשער איזה ריח רע היה נודף מהחלטת ממשלה לוותר על הקדמה לטובת ההשארות עם הכרכרות.
למה כל דיון לאחרונה צריך לדבר על ריכוזיות? 287436
ואיפה בדיוק טענתי את זה?
בסך הכל טענתי שנזק הטכנולוגיה הבלתי מבוקרת היה עד היום יותר גדול מנזק גישת הגבלת הטכנלוגיה (Better safe than sorry).

במקרה של תחבורה, אני מאמין שהתכנון של הכבישים היה משתנה לו השפעות כלי הרכב היו נלקחים בחשבון, ואם הבנתי נכון, זה מה ש'הפרדיגמה החדשה' אמורה ליצור. אולי הייתה נשקלת הפניית הלחץ אל שולי העיר ולא למרכזה,.אולי שטחים מסוימים היו נסגרים לכלי רכב. אולי תחבורה ציבורית הייתה מתפתחת באופן מוקדם יותר (מישהו אמר רכבת קלה?). אולי היה נשקל מס לפי פגיעה באוויר (ואני מסכים איתך שמס זה היה מבטל את הצורך בפיקוח בעת הרכבת המנוע), או הגבלת כמות הזיהום פר מנוע. איני מומחה לבריאות ואיני מומחה לכלי רכב, ולכן איני ידוע לומר מה לך מה היה דרוש על מנת זיהום אוויר בערים הגדולות לא היה מתפתח עד למימדיו המפלצתיים כיום.
למה כל דיון לאחרונה צריך לדבר על ריכוזיות? 288256
לו היינו ממשיכים להשתמש בכרכרות,
גללי הסוסים היו נערמים עד לפדחותינו.
למה כל דיון לאחרונה צריך לדבר על ריכוזיות? 287157
ובכן, אני מסכים איתך בנוגע להערה הראשונה ("לכל פיתוח...").
בנוגע להערתך השנייה אני מבולבל. איני מייחס למדענים יכולת טובה יותר לראות את הנולד מהרגע שזהות נותן השכר שלהם משתנה. אני מייחס לנותן השכר הזה אפשרות לתת להם משימות שיש אינטרס ציבורי לגביהן - דוגמה אחת שנוהגים לטחון אותה היא זיהום אוויר. גם המדען של קרייזלר וגם המדען שמועסק ע"י הממשלה/קורפוראט טכנולוגי/ארגון וולנטרי יכולים לבדוק את הסוגיה עם אותם סיכויי הצלחה, אך הראשון בכלל לא יקבל הוראה כזו, אלא אם לקרייזלר יהיה אינטרס לעשות זאת. ואם יבוא היום בו המדען השני יגלה ששימוש ברכב מסוים של קרייזלר גורם לנזק מסוים לסביבה, אפשרי שיחליטו כי אינטרס ציבורי יהיה לקחת "מס זיהום" שעלותו תופנה לכיסוי הוצאות הבריאות שזיהום גורם. ושוב, זה רק בגדר האפשר. יכול להיות שהמדען השני בכלל יגיע לתוצאות אחרות או שהשוק יטפל בבעיה מבלי שום התערבות ממשלתית ברגע שהמדען השני יגלה אותה. ההבדל הוא שהמדען של קרייזלר בכלל לא יעסוק בנושא וגם אם יעסוק - הוא יהיה פחות אמין בעיניי.

איני חושב שתעודת ביטוח נגד תהפוכות הגורל/הטכנולוגיה/"בעלי ההון"/הממשלות היא דבר אפשרי. אני בסך הכל רוצה מידע על התהפוכות האפשריות שיינתן לי מידי אנשים שאין להם אינטרס מסחרי להרגיע אותי אם ישנה סכנה. כשם שאני לא אקנה ספר רק על סמך מה שכתוב על הכריכה (אני אפנה גם למבקרים מעיתונים, מהאינטרנט ומהרדיו), אני אעדיף היווצרותו של גוף (לאו דווקא ממשלתי!) שיבצע ביקורת חיצונית לנושאים הטכנולוגיים.

"אתה צודק. אבל אם נקודת המוצא של המאמר היא "תכניסו מהר את הילד הרע הזה לחדר" אז מה יש להגיד?"
שלדעתי כותב המאמר טועה. אבל נראה לי שהוא לא דוגל באף אחת מהשתיים.
למה כל דיון לאחרונה צריך לדבר על ריכוזיות? 287171
הדוגמה של זיהום האוויר מראה את מה שאני מנסה בצורה יפה. ברגע שקבעת תקנות זיהום אוויר או מס זיהום אוויר או כל צורה אחרת של מיקוד האחריות על זיהום האוויר יש לך מנגנון שהופך את זיהום האוויר מExternality (שכחתי את המונח בעברית) לתכונה כמו כל תכונה אחרת (כריות אוויר או חסכון בדלק) אתה לא צריך לפקח את המהנדסים של קרייזלר בשביל זה.

בכל מקרה זה לא נוגע בשאלה האם ממציאי המכונית היו יכולים לקחת את זיהום האוויר בחשבון לפני שהעניין היה בכלל על סדר היום הציבורי או המדעי. אם הבנתי נכון את כותב המאמר, הוא טוען שיש כאן "פרדיגמה חדשה" שמשפרת את מצבנו בנידון. אני חושב שזו אשליה.
חבל שזה הדבר הראשון שעוסקים בו בתגובות 285869
אבי, מאמר נהדר ומעורר מחשבה.

תוכל, אולי, לצרף קישור של אותו מחקר שנעשה באוניברסיטת וירג'יניה? מה היה הנושא, כיצד התבצע אותו תהליך שמתואר במילים יפות - אם כי מאוד-מאוד כלליות - במאמר?
חבל שזה הדבר הראשון שעוסקים בו בתגובות 285945
תודה רבה :-)

המחקר המדובר, הינו עבודת המאסטר של קאטאלנו שהנחו אותה במשותף גורמן מהמחלקה למדע, טכנולוגיה וחברה (מן הפן החברתי) וגרובז מהמחלקה להנדסת חומרים (מן הפן הטכנולוגי).
העבודה היא אמנם לקראת תואר שני בהנדסת חומרים, אבל כחלק מתהליך העבודה נבנה המודל של שיתוף פעולה רעיוני מולטי-דיסציפלינרי שבו קאטאלנו ניסתה לאורך הדרך להתחשב בהשפעות חברתיות (הן חיוביות והן שליליות) של תוצאות המחקר הטכנולוגי.

המחקר הטכנולוגי עצמו טרם פורסם, אבל המודל והתהליך של שיתוף הפעולה מפורטים במאמר הבא:

M. E. Gorman, J. F. Groves, and R. K. Catalano, "Collaborative Research into the Societal Dimensions of Nanotechnology: A Model and Case Study," IEEE Technology and Society Magazine, 23(4), pp. 55-62, 2004.
חבל שזה הדבר הראשון שעוסקים בו בתגובות 286223
לאבי שלום,
אמנם כבר שישי ורק עתה קראתי את המאמר אך הנושא מאוד מעסיק אותי ואשמח להתייחסות. אתה נוגע במאמר באיזונים שיבטיחו לנו שלא יקומו עלינו "רשעים" ויפתחו מצבים מאיימים. אני יותר חושש שבקוצר ראותנו ודווקא מתוך "אנושיות" אנו עלולים להמיט אסון על העולם או על האנושות.
לדוגמא: אין לי כל ספק שפיתוח האנטיביוטיקה האריך מאוד את תוחלת החיים של האדם והציל הרבה חיים. אך כבר היום מסתמן קרב הולך ומתעצם בין מוטציות שהסתגלו לאנטיביוטיקה הקיימת, לבין הטכנולוגיה המפתחת זגים "חזקים" יותר של אותה תרופה.
לי אישית אין ספק שלאורך זמן האדם יפסיד לחיידק. וזה לא היה אסון אם היינו נמצאים ברמת החיסון שהיינו לפני המצאת האנטיביוטיקה. אולם המצב כבר שונה. אנו מחוסנים הרבה פחות. ואם בעבר היה כושר השרידות של וולדות כ- 50% אנו עלולים לגלות שירידה במערכת החיסונית של האם וללא אנטיביוטיקה ירד כושר השרידות של הוולד ומי יודע לאן?.
גם היכולת של הבוגרים לעמידות בפני מחלות תהיה נמוכה יותר. וזאת לעומת חיידקים עמידים יותר.

לסיכום אני ממש לא רוצה להפחיד אך כשאני רואה את ההתפתחויות בנושא התרופות אני חש שהעולם שאנחנו מכירים לא יישרוד עוד 50 שנה גם כן. (למירב ידיעתי העוסקים בכך צופים משבר בעוד כ- 25 שנה.) זה לא יקרה מכונות זדון אלא דווקא מתהליך של הומניות.

דוגמא נוספת: רק כיום אנו מתחילים לגלות את האמת בדבר הסכנת של קרינה אלקטרומגנטית. כאשר הומצאה התקשורת הסלולרית לא ראינו בה כלל סיכון. (או לפחות רובנו זלזלנו באזהרות) וגם פה הפיתוח נועד לעשות רק טוב. וגם כאן אנו רואים שכשלנו בקוצר ראות וחוסר מידע מספיק. גם בנושא זה יצטרך לבוא שינוי ככל שהרשתות ייתרחבו.

ואולי השאלה שצריכה להישאל היא עד כמה יכול להתקיים פער בין ההתפתחות האוולוציונית שלנו לזו הטכנולוגית?
בלי פסאדו-מדע בבקשה 286238
הסתגלות חיידקים למוטציות אינה קשורה כלל ליכולת של המערכת החיסונית שלנו להילחם בהם, החיידקים מפתחים עמידות ספציפית מאוד (ברמת החלבון או הפוליסכריד) לחומר מסויים בו אנו משתמשים כדי להרוג אותם. הקרב אותו הם מנהלים עם מערכת החיסון שלנו הוא קרב עתיק למדי כאשר שני הצדדים משתכללים כל הזמן. יתכן ורפואה מודרנית מונעת תמותה של אנשים עם מערכת חיסונית מוחלשת ובכך מחלישה את הממוצע והחוסן הגנטי, אבל השפעה כזו לא תהיה מורגשת במהלך דורות בודדים.
אדם שנמנע מלקיחת אנטיביוטיקה (כעניין שבשגרה, במקרים רבים זו הדרך היחידה להציל חיים) לא יהיה בסכנה גדולה יותר ביום בו אנטיביוטיקה תחדל לעבוד משהיה לפני מאות שנים. (אין להסיק מכך כי אני מאמין שהחיידק ינצח, העדיפות הטכנולוגית והמספרית (אני יודע שיש מהם יותר) מאפשרת לנו לייצר אנטיביוטיקות הרבה יותר מהר משחיידקים מסוגלים לפתח עמידות).
לגבי קרינה אלקטרומגנטית, אנו חשופים אליה מאז ומעולם, לאחרונה התחלנו לחשוף את עצמנו לתדירויות שונות במינונים שונים (גם גלי רדיו זו קרינה, למה אף אחד לא צועק גוועלד ?), נכון להיום אין הוכחה ואף לא הסבר תאורטי להנחה שקרינת מיקרו (סלולאריים) מסרטנת, מה שלא אומר שאין להפגין זהירות בשימוש בה (ולכל אילו הדואגים מהאנטנות, אנטנה מחמישים מטר פולטת הרבה פחות קרינה מהפלאפון הממוצע, דואגים ? תפסיקו לדבר).
בלי פסאדו-מדע בבקשה 286241
התפתחות הטכנולוגיה הסלולרית היא דוגמא קלאסית למודל של הדטרמיניזם הטכנולוגי. אילו הייתה קבוצת חשיבה הטרוגנית יותר בגוף שהגדיר את הסטנדרט הסלולרי, היה ניתן למשל לחשוב על הקטנת הסיכון הפוטנציאלי מתחנות השידור על ידי הגדרת פריסה רחבה יותר של תחנות שידור עם עוצמת שידור נמוכה יותר לכל תחנה.

אין הכוונה לעצירת ההתפתחות הטכנולוגית, אלא להתחשבות בגורמים נוספים מעבר לפתרון הטכנולוגי הפונקציונלי, הן במהלך תהליך הפיתוח (בהגדרת התקן למשל), והן בהפנית תקציבים למחקר (תקציבים גדולים יותר לפני עשר שנים היו יכולים להביא היום למצב שיש בידנו יותר מחקרים לונגיטודינאליים כדי לבצע הערכת סיכונים מדוייקת יותר של הטכנולוגיה).

אגב, החשש מאנטנות קבועות נובע לא רק מרמת הקרינה אלא גם מזמן החשיפה. האנטנה שמותקנת למשל על גג תחנת מגן-דוד-אדום ברמת-גן עשויה להשפיע הן על העובדים במקום, והן על הילדים שנמצאים בבית הספר הסמוך (מרחק פחות מחמישים מטר) במשך כמה שעות ביום באופן רציף, בניגוד למכשיר הסלולרי עצמו שבו מדברים פחות (טוב נו, חלק מהאנשים לפחות).
בלי פסאדו-מדע בבקשה 286242
עם כל הכבוד וההערכה לא טענתי שהמוטציות יהיו עמידות יותר בפני המערכת החיסונית שלנו. אבל לא נראה לי שיש איזשהו וויכוח שריבוי צריכת האנטיביוטיקה בעשורים האחרונים ביחד עם עליה ברמת ההגיינה האישית והציבורית החלישה מאוד את המערכת החיסונית של קבוצות רבות באוכלוית העולם.
אלה יימצאו בבעיה כאשר האנטיביוטיקה לא תשפיע.
בנוסף אני מאוד שמח לאופטימיות שלך אך אני לא שומע כזו אופטימיות מצד אנשי רפואה ופרמקולוגים הם דווקא נשמעים מודאגים יותר.

חוצמזה הדוגמאות נועדו להצביע על מצב שבו למרות כל רצוננו אנחנו עדיין לא יודעים הכל ולא תמיד צופים איך תהליך אחד פוגע בעוד עשרה. ובד''כ דברים משתבשים גם מתוך כוונות טובות שאין בכוחן של וועדות מומחים ותהיינה אוביקטיביות ביותר לצפות מראש.
בלי פסאדו-מדע בבקשה 286401
יש אנטיביוטיקות שהפסיקו את השימוש בהן במיוחד כדי לשמור אותן ליום שבו הפנצילין טטרציקלין וסטרפטמיצין יפסיקו לעבוד. לדוגמא כלורן פמיניקול (אני לא בטוח באיות).
והטיעון שיש אנשים שרגישים לחומר הזה לא תקף. יש אנשים שרגישים גם לפנצילין.
בלי פסאדו-מדע בבקשה 286308
(גם אי-זריקת הילדים הנכים מן החומות של ספרטה מחלישה את הממוצע והחוסן הגנטי.)
בלי פסאדו-מדע בבקשה 286311
תגיד לי בבקשה, מאיפה אתה כל הזמן מקריץ את ההשוואות האלה? לא לומדים באקדמיה את סוד האיפוק?
בלי פסאדו-מדע בבקשה 286346
אני ידוע כרתחן בעל מזג סוער ואלים, ועם כל המאמץ קשה לאקדמיה לרסן אותי. תודה ששאלת.
בלי פסאדו-מדע בבקשה 286403
רק בבקשה, אם אתה יכול, הפעם אל תוציא את הזעם שלך על הילדים. תן לשברים מהפעם הקודמת להתאחות.
בלי פסאדו-מדע בבקשה 286348
באיפוק אפשר לומר כי הרפואה המודרנית מצילה אנשים לפני ובגיל הרביה ומאפשרת להם להעביר הלאה את הגנים שלהם. בעולם ללא רפואה מודרנית אחוז השורדים היום יהיה קטן מאחוז השורדים לפני היות הרפואה הזאת.
בלי פסאדו-מדע בבקשה 286482
הבעיה היא שכמות הילדים היא לרוב ביחס הפוך ל''איכות'' המתרבים.
286347
מונסטו אולי הפסיקה ייצור זרעים מסוימים אבל לא הפסיקה להשתמש בפרקטיקה מפחידה.
באוניברסיטת דיוויס בקליפורניה תרמה החברה בנין בתנאי שיבנה על רחבת ההפגנות של האוניברסיטה - הנהלת האוניברסיטה הסכימה.

אני מסכים עם הכותב שבקרה על מעשי המדינה קלה יותר יעילה יותר ושכיחה יותר.
בכלל אחל'ה מאמר.
הגולם ויוצרו 286497
איני חושב שיש סכנה לכך שהגולם יקום על יוצרו.
אומנם ההשכלה שלי אינה בתחום הנדסי אבל נוכחתי שמרבית המכונות מעשי ידי האדם נוטות להתקלקל וגם הטובות שבהן מלאות בפגמים.

מאחר וקל יותר להרוס מאשר לבנות (עניין של אנטרופיה) אני מניח שתמיד ניתן יהיה לנצל פגמים במכונות וטכנולוגיות מעשי ידי האדם כדי להשביתן בעת הצורך.

בפרספקטיבה של זמן האדם הוא יצור שורד וכפי שלמד להתמודד עם האש בימי קדם למרות הנזקים שגרמה, ילמד להתמודד גם עם הכוח הגרעיני.

אכן בנאי עלול ליפול ולההרג מגג בניין שבנה במו ידיו, כפי שמטוס עלול להתרסק חרף כל המאמצים להופכו לבטיחותי, אבל אין בכך גולם הקם על יוצרו אלא שימוש לקוי בטכנולוגיה.

מכאן שזאת לא הטכנולוגיה אלא כמו תמיד הטבע האנושי, ובהתחשב בעובדה שהעולם מלא באנשים ומספרם גדל בהתמדה, כנראה שאפשר לבטוח בבני האדם שהם יודעים לשרוד.

אם האדם למד ''להסתדר'' (פחות או יותר) עם בני אדם אחרים שום טכנולוגיה אינה אתגר כבד מדי עבורו.
הגולם ויוצרו 286515
"להשביתן בעת הצורך"? אני חושב שזה אחד הכשלים הכי נפוצים בסיפורי המד"ב האפוקליפטיים על מלחמת האדם במכונות: הרעיון שהמלחמה תהיה על התקע.

מה שהוכיחה ההיסטריה של באג אלפיים הוא שאם נגיע ליום בו יתעורר קונפליקט בין מכונות לאנשים, שום חברה אנושית לא תוכל להרשות לעצמה להלחם במכונות, יותר משאתה יכול להלחם במיטוכונדריה שלך: התלות גדולה מדי.
הגולם ויוצרו 286731
מוזר. אני תמיד חשבתי שבאג אלפיים הוכיח בעיקר את חוק ''האנרציה של הפלצנות''. ואת המרחק העצום שקיים לפעמים בין התחזיות האפוקליפטיות של ''מומחים'' למיניהם, לבין אחיזתן במציאות.
הגולם ויוצרו 286736
Experts are people who know a great deal about very little and who go along learning more and more about less and less until they know practically everything about nothing.
הגולם ויוצרו 286793
הוא הוכיח כל מיני דברים, אבל החשוב מכולם (לטעמי) הוא שכבר מזמן עברנו את נקודת האל-חזור ביחסינו עם המחשבים, וזה קרה בלי שאף אחד יכול להצביע על הנקודה הזאת (שהיא, כמובן, בכלל לא נקודה אלא אזור דמדומים שלם), ובלי שמישהו שם לב.

ובאשר לתחזיות אפוקליפטיות: כשאתה חוזר הביתה בארבע בבוקר שיכור כלוט ועייף עד מוות אחרי שנהגת במהירות 200 קמ"ש בכביש העירוני הסמוך, תהיה זאת טעות גדולה מצידך לבטל את התחזית האפוקליפטית לפיה היית עלול למות בדרך.
הגולם ויוצרו 286798
ובבואך לנהוג כשאתה עירני ופיכח בקטע כביש טוב שיש בו פניות מעטות ומתונות בלבד בצהרי היום כשהתנועה דלילה, מה אתה עושה עם התחזיות האפוקליפטיות שטוענות שאתה אמור למות אם תנהג במהירות של 130 קמ"ש ?

אולי קטונתי, ואני לא יכול להגיד שהתעמקתי, אבל עד היום לא הבנתי על סמך מה בדיוק התבססו התחזיות האפוקליפטיות של באג אלפיים. אני מודה שזה מאוד סובייקטיבי, אבל אני הכרזתי עליהן כמקרה של עקרון "האנרציה של הפלצנות" כשחבר שלי קינח מונולוג אפוקליפטי ארוך שהוא פצח בו בעקבות דברים שהוא קרא באינטרנט, ודוקלם פחות או יותר באותו הטון שבו הוא מספר לי על הסרט המדע-בדיוני החדש שעומד לצאת, שהוא קרא עליו באינטרנט, במילים: "... ואתה *יודע* שמחשב, איך שהוא מחלק באפס - הוא קורס ! אתה *יודע* את זה !". החלק העצוב הוא שהחבר הזה גם הוא אמור להיות מתכנת.
הגולם ויוצרו 286800
אולי צריך לשאול מתכנתים וותיקים כדי להבין את בעיית 2000 (לא בדיוק באג)?
הגולם ויוצרו 286805
בספר "אפס" של אחד, צ'רלס זייף, מספרים איך משחתת גדולה הושבתה פעם בגלל חלוקה באפס שהייתה בתוכנת הבקרה שלה.

ומה לעשות, תוכנות באמת קורסות כשהן מנסות לבצע חלוקה באפס, ואם אלו תוכנות שאמורות לרוץ בלי הפסקה ולוקח זמן להפעיל אותן מחדש (וייתכן גם שהן לא שמרו את כל הנתונים שלהן), יש כאן בעיה.

אגב, אי אפשר להגיד שלא נעשתה עבודת הכנה לקראת באג 2000. אולי בגלל זה התוצאות של הבאג לא היו מורגשות?
הגולם ויוצרו 286807
אבל זה בדיוק העניין. מידת העמידות של <מערכת X> לבאג אלפיים הייתה שילוב של גורמים: הגיל של התוכנה, הגיל של החומרה והמודעות של המתכנתים לבעיה בזמן כתיבת הקוד. כל זה מבלי להתייחס לתיקונים שנעשו לתוכנות אחרי שהבאג עלה לתודעה.

התחזיות האפוקליפטיות התבססו על זה שהכל ישן, כולם מטומטמים, ואף אחד לא יעשה שום דבר בקשר לזה, כי כולם מטומטמים ולאף אחד לא איכפת. פחות או יותר. במציאות לא כולם היו מטומטמים (מנהלים, מתכנתים), לא כל המערכות הפיננסיות/התחבורה האווירית/הכורים האטומיים נכתבו בשנות השבעים, ולמספיק אנשים היה אכפת מספיק, כדי ליזום בדיקה וטיפול הולם במספיק מהמערכות שכן.

להעלות את העניין לתודעה הציבורית/החוגים הרלוונטים זה דבר אחד. הפלצנות הייתה בהמשך הלעיסה של התחזיות האפוקליפטיות גם לנוכח העובדה שמערכות רלוונטיות כן התייחסו לעניין בכבוד הראוי. בעיקר ההתעסקות עם "האסון הקרב" מצד כל אדם פשוט ששמע או קרא משהו איפשהו, אל מול העובדה שאף אחד מהאנשים האלו לא טרח להתכונן ליום האפוקליפסה בשום צורה נראית לעין, או הפגין פחד כנה מכל העניין. היו תחזיות של משיכת כסף המונית מבנקים שתגרום לקריסה של מערכות כלכליות. אני מת לדעת כמה מכל האנשים ש"האמינו בבאג 2000" הוציאו כסף מהבנק בימים האחרונים שלפני הבאג.

ברוב המחצית השנייה של העשור האחרון, באג אלפיים היה ונשאר בתחום שיחות סלון או אולי יותר מתאים לתייק אותו בתור סיפור רפאים מודרני. הקשר בין הגרסה הסלונית של באג 2000 לגרסה המציאותית שלו היה רופף. בזמן שהשני העסיק בעיקר אנשי מקצוע ונשאר בגודל סביר, הראשון העסיק בעיקר כאלו שלא, ועיקרון "האנרציה של הפלצנות"‏1 ניפח אותו למימדים אבסורדיים.

_________
1 אני מקווה שברור שהמצאתי את העיקרון הזה לפני שתי תגובות.
הגולם ויוצרו 286872
אתה טועה. התחזיות לא הניחו שכולם מטומטמים, אלא טענו שמספיק מיעוט של כמה מטומטמים כדי לגרום נזקים גדולים.

אני משכתי מהכספומט כסף בכמות שהיתה מאפשרת לי להתקיים במשך שבוע.
הגולם ויוצרו 286962
''מספיק מיעוט של כמה מטומטמים כדי לגרום נזקים גדולים''

ואני לא מבין על מה זה מבוסס. זה נשמע לי אובר-פסימי.
הגולם ויוצרו 287024
אני לא משכתי כסף לפני ולא הוצאתי רישום של מצב החשבון ולמעשה לא עשיתי שום דבר חריג. הנחת העבודה שלי היתה שלא יקרה כלום, אם יקרה משהו, זה יהיה משהו קטן ושולי שיקח לכל היותר 24 שעות לתקן אותו ואם יקרה משהו באמת רציני, אז גם מליון שקלים במזומן לא יהיו שווים יותר מאשר חומר בערה לחימום הבית.
הגולם ויוצרו 287044
כמי שמכיר מערכות בנקאיות מצד השמן והגריז, היה מקום לדאגה, אם כי מוגבלת. מן הבחינה שאם היתה מתעוררת בעיה אחרי כל המאמץ לארגן את אינוונטר התוכנות ולתקן אותן, אז לא היה צריך לקחת יותר מדי זמן (ימים?) לתקן בעיה מוגבלת ברדיוס ונפח ההשפעה.
הגולם ויוצרו 287113
התחזיות האפוקליפטיות היו, בחלקן, הבלים מפי מומחים. כך למשל אחד, אד יורדון (http://www.yourdon.com/), יועץ בעל שם בתעשיית המחשוב האמריקאית, טען כי האסון יהיה כביר בשל מיקרו-קונטרולרים המפוזרים בכל מכשיר מודרני – ממכונת כביסה ועד רכב – שיפסיקו לפעול כיאות. לטענתו דאז, הכל אבוד כי לא ניתן לשנות את התכנות של מכשירים אלה בדיעבד; ומדובר במאות מיליונים של מכשירים.

הבל מוחלט, כמובן, ולו בשל העובדה שלמעבד שבמכונת הכביסה אין שעון זמן-אמת, ולא אכפת לו מה התאריך. זה לא הפריע ליורדון להפוך לראש נביאי הזעם, לפרסם בנושא מספר ספרים ("Time Bomb 2000", למשל), ובאופן כללי לקרוא לכולם להצטייד במקלט זמין.

למרבה התדהמה, יורדון ממשיך להתפרנס כיועץ לחברות בתעשייה וכמחבר ספרים לקהל יעד זה.
הגולם ויוצרו 287409
אכן, היו לא מעט מומחים ו"מומחים" שנתפסו להיסטריה מוגברת, והוציאו שם רע לגדודי המתכננים והמתכנתים שעבדו על פתרון בעיה אמיתית. את סצנריו יום הדין על הפצצות שמתחילות להתפוצץ לא אני המצאתי, שמעתי אותו מפי מישהו בכיר למדי בתעשיית התוכנה.

ובאותה הזדמנות, נא רשמו לפניכם שאני הראשון (והיחיד, למיטב ידיעתי) שהתריע נגד הפתרון קצר הראות לבעיית באג אלפיים. רישום השנה בארבע ספרות טומן בחובו את המשבר הבא: באג עשרת אלפים. לא לומדים כלום מהנסיון.
הגולם ויוצרו 287445
בהרבה מקרים, הדרך להתמודד עם "באג אלפיים" לא הייתה באמצעות רישום התאריך בארבע ספרות (דבר שהיה דורש שינוי של מבני טבלאות במסדי הנתונים שזה חתיכת בלגן) אלא ע"י הוספת "ביט מאה" ו/או כמה שורות קוד שיחליטו האם שנה מסוימת, הממשיכה להיות מיוצגת בשתי ספרות, היא במאה ה-‏20 או ה-‏21. פתרון מפוקפק כזה עשוי להחזיק מעמד כמה עשרות שנים או עד המאה ה-‏22 לכל היותר, ואז הטילים שוב יתחילו לעוף.

(זאת בהנחה שהם ישרדו את העובדה שבשנת 2038 יתאפס ה-time_t במערכות 32 ביט: http://pw2.netcom.com/~rogermw/Y2038.html)
הגולם ויוצרו 287453
"באג 2038" לא נשמע משהו.

אולי "באג 32" ? לא עלולים לחשוב שהכוונה למערכת ההפעלה Win32 בכללותה. מאוד מבלבל.
הגולם ויוצרו 287466
ההשערה שלי היא שבשנת 38 (סליחה, 2038) יהיה קשה מאוד למצוא מחשב 32 ביט שעוד עובד, או מישהו שעוד זוכר מה זה בדיוק Win32.

בכל אופן, משמעות הבאג היא מסע אחורה בזמן הישר לשנות ה-‏70 הזכורות לטוב, ולכן אפשר לקרוא לו בשם "רטרו-וירוס".
הגולם ויוצרו 287482
חשבתי להעלות את אותה הטענה, ואז חשבתי שבעצם אפשר להגיד בדיוק את אותו הדבר על באג 2000, לא ?
הגולם ויוצרו 287748
נדמה לי שאסף התבסס על השימוש הרווח במילה ''רטרו'', בקשר לאופנות (בגדים, מוזיקה, צביקה פיק). בהקשר זה, לא נתקלתי הרבה באופנת רטרו לתקופת בית שני.

(בעצם...)
הגולם ויוצרו 287752
התגובה שלי לא התייחסה לעניין הרטרו, אלא לעניין ה''עוד שלושים שנה...''
אה וואללה, סליחה. 287789
הגולם ויוצרו 554051
תוספת מאוחרת לדיון:

לא מדובר על win32, אלא על מערכות שקשורות ליוניקס והתחילו לספור את הזמן מה־1.1.1970 (UTC).

מכיוון שהיום עדיין יש שימוש לא מועט במעבדי 16 סיביות ומעבדי 8 סיביות, וחלק ניכר (אם לא רוב) התוכנה על מעבדים שיכולים לרוץ ב־64 ביט רץ במצב 32 סיביות (או דווקא 31 bit [Wikipedia]), אני לא בטוח שהתחזית שלך נכונה.

בכל מקרה, מישהו קצת למטה דיבר על מה שחזר לאופנה: הנה מחשב 8 סיביות חדש יחסית שנכנס לאופנה:
הגולם ויוצרו 287571
לצערי (האמת, לא לגמרי לצערי. הרבה יותר טוב לעשות מילואים בציד של באג 2000 מאשר בשמירה על חוות מעון) התעסקתי עם הבאג ההוא ועם פתרונות שונים ומשונים. בחלק גדול מהמקרים התאריך אכן הוסב ל 8 בתים במאגרי הנתונים, ובחלק אחר הוא הוסב לאחר הקריאה ע"י אלגוריתם מהסוג שדיברת עליו. הוסב למה? ל 8 בתים כמובן.

(ויש איזו בדיחה בעניין על מתכנת שקפא בימינו והופשר בשנת 2999, והשאלה ששאלו אותו מיד עם התעוררותו היתה "תגיד, אתה יודע קובול?", אבל אחסוך אותה מכם כי היא משעממת למדי ולא מצחיקה בכלל. טוב, אני רואה שהקהל לוחץ, אז לא אחסוך אותה מכם: מתכנת אחד קפא בימינו והופשר בשנת 2999, והשאלה ששאלו אותו מיד עם התעוררותו היתה "תגיד, אתה יודע קובול?". אמרתי לכם שהיא לא מצחיקה).
הגולם ויוצרו 693062
COBOL תוכננה כפיתרון זמני לטיפול בנתונים עסקיים, עד שמשהו טוב יותר יחליף אותה. אבל הזמניות הזו נמשכת כבר למעלה מ-‏60 שנה, כש-IBM מעריכה שנכתבו למעלה מ-‏200 מליארד שורות קוד וכל שנה מעודכנות או מתווספות כ-‏2 מליארד שורות‏1. וכל זה מהספד של ג'ין סאמט, אחת מששת המפתחות של קובול.

1 נתון קצת מפתיע
לא בדיוק אותה הגברת 693065
1 אכן מפתיע, אבל למען הדיוק ההיסטורי צריך לציין שהקובול של היום אינה ממש אותה קובול שנולדה בשנות החמישים‏1. גם אנחנו, אני יודע.
____________
1- בכוונה אני לא מוסיף "של המאה הקודמת" - היסטריון העתיד ייאלץ לחקור בעצמו על איזו מאה מדובר.
לא בדיוק אותה הגברת 693068
למה מפתיע ? לעיתים נדרשת תחזוקה של מערכות ישנות (שמתחזקות מידע) מפני שאי אפשר להסב אותן למערכות חדשות. כל המערכות שבנויות סביב קובול יעלמו לבסוף כאשר לא יהיה עוד צורך בהן (למשל אם הנתונים בהן יהפכו מיושנים מכדי להיות שמישים). באותו שלב — השימוש (הקטן) בקובול צפוי להעלם. אין סיבה שמערכות חדשות ישתמשו בקובול כי יש מערכות תיכנות טובות הרבה יותר.

תחשוב על המצב כאילו מדובר בבתים ישנים. בית שנבנה לפני 100 שנה יתוחזק כל עוד לא משתלם להרוס אותו ולבנות חדש. עד להריסת בניין ישן, נאמר עוד 50 שנה, מחליפים בבניין הישן צנרת, כבלי חשמל, טיח זיפות וכדומה – כי גרים בו אנשים שזקוקים לדיור תקין.
הגולם ויוצרו 693069
הכל בחיים זמני. גם החיים שלנו די זמניים.
הגולם ויוצרו 286806
המקרה של "באג 2000" עצמו פחות מעניין אותי. הפחד שלי הוא שיילמדו ממנו לקחים לא נכונים, כפי שאנשים מזלזלים היום בסצנריו של החורף הגרעיני בגלל שקרל סאגאן הזהיר מפני אפקטים דומים אם יבערו הרבה בארות נפט במלחמת המפרץ (הראשונה) והתבדה.

בגלל זה הספר האחרון של מייקל קרייטון מתועב בעיני.
הגולם ויוצרו 286808
טוב, כיון אחר.

מה לדעתך הוביל את מומחי המודיעין שהגיעו למסקנה הזאת, למסקנה שלסאדאם יש כלי נשק להשמדה המונית ?
הגולם ויוצרו 286809
מה הבעיה? אתה רק צריך לבחור מהגישות הנפוצות באייל.

1. קונספירציה של אוליגרכיות כדי לשלוט במחיר הנפט ובשיקום עיראק.
2. כך המומחים קונים לעצמם מעמד, עושים עצמם לנחוצים ומתפרנסים ("האינטלקטואלים אוהבים סוציאליזם כי אז המעמד שלהם גבוה").
הגולם ויוצרו 286873
עד כמה שאני מבין - וזה לא הרבה - הם הסתמכו על מה שהיה ידוע בקשר ליכולת הייצור, על ההערכות בקשר למוטיבציה לייצר, ןעל הקשיים שהוא הערים על הפיקוח.

אני גם לא אופתע אם ההערכות המודיעיניות היו פחות נחרצות ממה שהובא לידיעת הציבור.
הגולם ויוצרו 286960
במחשבה שנייה זאת דוגמא לא טובה. תשכח מזה.
הגולם ויוצרו 286813
ההיסטריה של באג 2000 הייתה מקרה פרטי של ההיסטריה של שנת 2000 בכלל, שהייתה מקרה פרטי (אם כי אולי קיצוני) של היסטריית סיום האלף (שהיא מקרה פרטי, אם כי אולי קיצוני, של היסטריית סיום המאה). הנוצרים המאמינים מצד אחד, אנשי ה"new age" (תרתי משמע) מצד שני, ואווילים כלליים בתווך - כולם נתפסו לנבואות שחורות ומלאות חוררבן, משיחים, אחרית הימים ומה לא. מה זה מוכיח? לישו פתרונים.
הגולם ויוצרו 286870
לא מסכים עם הניתוח ההיסטורי שלך.

ההיסטריה של באג 2000 לא היתה קשורה קשר ישיר‏1 לשום מיסטיקה אפוקליפטית או אפוקליפסה מיסטית, אלא לעניינים ארציים מאד. אני בהחלט נופל בקטגוריה של "אויל כללי בתווך", אבל לא נתפסתי לשום נבואה שחורה על מלחמת גוג ומגוג, אלא לנבואות שחורות הרבה יותר קונקרטיות ומעוגנות במציאות, נבואות שאומרות, בפשטות, שמתוך מליוני רכיבי התוכנה שמסתובבים בשטח, לא מעטים יתנהגו מוזר מאד כשהם ייתקלו באדם שגילו אפס או שלילי‏2. נכון, היו גם מי שפיזרו אזהרות על מה עלול לקרות לפצצה בת 100 מגהטון שיושבת לה באיזה מחסן נשכח ומגלה פתאם שכבר 100 שנה היא לא קיבלה את האות המרגיע שאומר לה "זה בסדר, אפשר להמשיך לישון". לשמחת כולנו אותם חוזי שחורות התבדו, כנראה הטמטום האנושי לא הגיע לדרגה של פצצות עם ברירת ברירת מחדל שאומרת להתפוצץ אלא אם כן מתקבלת הוראה אחרת, אבל צריך לזכור שאותם נביאי חורבן היו מיעוט קטן למדי.

בכלל, הדיבורים על ה"היסטריה של שנת 2000 בכלל" מוגזמים מאד. מספיק להסתכל על מדדי הבורסות בעולם, מחירי הזהב ויציבות הבנקים כדי לראות שאותה היסטריה המונית כביכול היתה בעיקרה ספין תיקשורתי.
______________
1- תמיד אפשר לטעון שהאוירה הכללית השפיעה באופן לא מודע על הלך הרוח, אבל את זה אפשר לטעון בכל מצב ועל כל עניין.
2- עצם ההיתקלות של תוכנה עם אנשים בגילים כאלה לאחר שהנת אלפיים היא לא "נבואה" בכלל, היא עניין ודאי.
הגולם ויוצרו 286920
אתה צודק. צ"ל: ההיסטריה של באג 200 בקרב ההומו סאפיינס (בניגוד להומו-קומפיוטרניקוס) נופחה מאוד בהיותה מקרה פרטי של...וגו'.
מאידך גיסא, כיוון שכולנו - כדבר המימרה השחוקה -"ניזונים מהתקשורת" - "נביאי החורבן" לא היו מיעוט קטן כל כך, כמדומתני.
(2) - כיוון שיש אנשים רבים שגילם שלילי מאוד בעיניהם, אולי רצוי שהתוכנה תיתקל בתופעה זו, כעוד דבר אנושי שלא יהיה זר לה.
הגולם ויוצרו 286943
קראי נא שוב את הפיסקה האחרונה בהודעה הקודמת שלי (גם הלא-חרדי-לא עורךדין-לא עיתונאי התייחס לאותו עניין).
הגולם ויוצרו 286949
בדיוק לפיסקה זו התייחסתי ב(2). פשוט רציתי להצביע על יתרון אפשרי של הבאג :)
הגולם ויוצרו 286609
"אכן בנאי עלול ליפול ולההרג מגג בניין שבנה במו ידיו, כפי שמטוס עלול להתרסק חרף כל המאמצים להופכו לבטיחותי, אבל אין בכך גולם הקם על יוצרו אלא שימוש לקוי בטכנולוגיה."

לא בהכרח.
"גולם קם על יוצרו" זו מטאפורה ציורית שבאה לתאר איך מעשה ידיו של האדם חוזר ופוגע בו. בין אם מדובר בשימוש לקוי בטכנולוגיה או "מעשה ידי אדם" שהתעורר לתחיה (לתבונה?) וחוזר לנקום בבוראו.

אסון צ'ירנוביל גם נופל לאותה קטגוריה. למזלנו אסון צ'ירנוביל כמו שאר הדוגמאות שהזכרת הן בעלות השפעות מקומיות (פחות או יותר). אבל מה עם קטגוריית "המעשים החד-פעמיים והבלתי צפויים שאינם ניתנים לביטול בעלי השפעה גלובלית" ?

נכון לזמננו כל מה שנימצא בקטגוריה הזו הוא עדיין בתחום המדע הבדיוני אז אני כרגע רגוע
הגולם ויוצרו 286697
נראה לי שהמטאפורה של הגולם מתייחסת בעיקר למצב שבו הענקת ליציר כפיך מעין יכולת מסדר שני. כלומר, כל טכנולוגיה שהיא יותר מסתם כלי פשוט אלא שיכולה גם לקחת החלטות. ברגע שרצית שהיא תחסוך ממך גם את לקיחת ההחלטות, אז יש סכנה שההחלטות שהיא תיקח לא ישרתו את האינטרסים שלך. (2001 אודיסיאה בחלל, מטריקס ועוד רבים מדגימים את זה יפה).

אבל זה לא חייב להיות טכנולוגיה. הרי ישנם מעשי אדם שהם כמו מכונות שלוקחות החלטות בשבילך, אבל הם לא באמת מכונות. אני מתכוון לשיטות. למשל המוסד האקדמי שהוא מרכזי מאוד בעולם המערבי של היום, מבוסס על שיטה שהמציא האדם.
זה התחיל בשיטה להיסק שמערבת מימד אינדוקטיבי ומימד דדוקטיבי. אבל כדי לקיים את השיטה הזאת היה צורך להרחיב את המנגנונים שלה. עוד ועוד אנשים הצטרפו לשיטה במטרה ליצור גוף עצום של ידע שמתרחב כל הזמן. כל תחום חדש דרש מתודה קצת שונה ומתבסס על נתונים מסוג שונה.
העסק הזה הלך ותפח ועכשיו לאף אחד אין בראש תמונה כוללת של עולם האקדמיה. לא נראה לי שיש מישהו שיודע מהם כל החוגים שיש באוניברסיטאות השונות, לא כל שכן הידע גופא. השיטה היא כבר בפני עצמה.
היא נועדה במקור לשרת את האדם ולייצר עבורו ידע. אבל מתוקף אופייה כיצרנית של ידע, האדם עלול להיתלות בה כדי להחליט במה להאמין. ויכול להיות שהשיטה הזאת, ביום מן הימים, תהיה מורכבת מספיק כדי שתהליכים פנימיים ייקרו בה שיגרמו לה לשקר לבני אדם ולגרום להם, על ידי גרימת אמונות מוטעות, להזין ולקיים אותה עצמה על חשבונם.
גם זה יהיה מקרה של גולם קם על יוצרו.
הגולם ויוצרו 286783
הדוגמא שנתת על המוסד האקדמי כמקרה של גולם הקם על יוצרו היא מעולה. אבל לעניות דעתי גם היא נופלת לקטגוריית "שימוש לקוי בטכנולוגיה".

לטכנולוגיה זו יש שם: בירוקרטיה.
הגולם ויוצרו 286811
תודה.

אבל מעבר לשימוש הלקוי בביורוקרטיה (ואתה צודק כאן מאוד כמובן), ניתן לדמיין מנגנונים אוטומטיים פנימיים במערכת הזו. אולי מנגנונים שנועדו להקל על המנהלים והמובילים של המערכת, ואולי כאלה שנועדו להגן על המערכת מפני חולשותיהם האנושיות של החברים בה. וההמשך כבר נתון לדמיון...
שתי נקודות למחשבה 286999
קריאת המאמר העלתה אצלי שתי תובנות לא מעודדות במיוחד.

ראשית - המחבר, מדבר על שליטה בטכנולוגיה. אולם התיאוריה של משטרי בטחון אינה מביאה למסקנות אופטימיות במיוחד באשר לכך כפי שניתן ללמוד למשל ממשטר התפוצה הגרעינית(צפון קוראה, אירן, פקיסטן, אנחנו)- במקרה של הננטכנולוגיה המצב מורכב הרבה יותר מכיוון שלא נדרש אורניום או מחצב נדיר אחר, וכאשר הטכנולוגיה תבשיל נראה לי כי לא יידרשו תשתיות ייצור העולות מליונים. לכן, תחשבו מה יקרה כאשר מדינות או אפילו חברות מסחריות קטנות יוכלו לרכוש את הטכנולוגיה מן המוכן ולהתאימה לצריכהן, אזי המושג שליטה ופיקוח יהיה נזיל ובעייתי מאוד.

שנית - לרעיונות ישנה דינמיקה משלהם. לא נראה לי שניתן לעצור התפתחות טכנולוגית לטוב ולרע, מכיוון שאם אני לא אפתח רעיון מסויים, מישהו אחר יטרח לעשות זאת, יתכן בהחבא. זוהי ברמה התיאורטית איזה שהיא נגזרת של דילמת האסיר - בכדי שלא יפתחו פיתוח הנחשב למסוכן, כל אלו המסוגלים לעשות כן נדרשים לשתף פעולה ולא לעשות כן.
כמובן שיהיו כאלו ששיתוף פעולה כזה מהם והלאה.

לסיום, כדאי לחשוב על מפתחי וירוסי מחשבים כדוגמא חלוצית עכשווית- מה יקרה אם הננו' או ההנדסה הגנטית יהיו זמינים יותר, נאמר עוד 30 שנה? לא בטוח שזה יגמר טוב..
המוטציה האשכנזית 313051
"רישום פטנט על בדיקה גנטית, שתאתר שינוי האופייני רק בקרב נשים יהודיות ממוצא אשכנזי, הינו רעיון גזעני, אשר עשוי לגרור אפליה בישראל ובעולם נגד נשים אלו".

המוטציה האשכנזית 313109
מי שכתב את הכתבה הזאת, לא הבין את מה שהוא כותב. קשה להבין ממנו על מה מדובר, אבל אם הבנתי נכון, אז הכותבים רוצים שנשים תמותנה מסרטן, למען טובת הכלל. אבל מה זה קשור לפטנט? הרי את הבדיקה הם ימכרו בכל מקרה, עם או בלי פטנט. השאלה היא רק כמה הבדיקה תעלה.
המוטציה האשכנזית 313303
יותר מאשר כתבה, זו הודעה לעיתונות שמציגה מכתב שניסחו שני אנשים.
וכן, אני מסכימה איתך שהמחשבה מאחוריו מעט מעורפלת. בעיקר המהירות לחרוץ שמדובר ב''גזענות''.
המוטציה האשכנזית 313603
שמת לב לשם הכותבת? זה אולי מסביר את חוסר ההבנה של המכתב.

אם במתריעים נגד נפוטיזים נפלה שלהבת מה יגידו שופטי בית המשפט העליון?

ולא. אינני מאמין שהם כתבו מכתב כה מבולבל. יכול להיות שהמכתב הוא בשפה זרה.
המוטציה האשכנזית 313710
טוב, בני נוער רבים עוזרים להוריהם בחופשת הקיץ. ‏1

המכתב המקורי מובא במלואו כאן, והוא לא שונה בהרבה מהידיעה באתר: http://www.mednet.co.il/announcement.asp?info_id=266...

1 סתם. אני לא באמת יודעת מה הקשר של גלית יצחק ליואב יצחק.
המוטציה האשכנזית 313720
סליחה, אבל כדי לקרוא מכתב מוזר אני לא מתכוון להרשם לעוד אתר.

די לרישום לאתרים.
המוטציה האשכנזית 313527
בדיקה גנטית, שתאתר שינוי האופייני רק בקרב נשים יהודיות ממוצא אשכנזי זה שם אחר לגלאי פולניות?
המוטציה האשכנזית 313530
לא, הפולניות חוצה עדות.

חזרה לעמוד הראשי פרסום תגובה למאמר

מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים