 |
|
 |
||
|
||||
 |
הממשלות, עם כל הכבוד (ויש, קצת), לא הוכיחו שכשמפקידים בידם את הבקרה על תהליכים, או את התהליכים עצמם, יודעות לייצר דברים בטוחים. הגלמים הכי מפלצתיים שקמו על יוצרם היו עקב פיתוחי האמל"ח הממשלתיים (בעיקר כל נושא האב"כ, שמדי פעם יוצא משליטה) - בשוק האזרחי אין דרישה ליישומים ההרסניים האלה לרוב (צבא זה בד"כ עיסוק ממשלתי). היה כאן גם דיון ארוך בנושא מה *באמת* עושים ה FDA ודומיו כשמדברים על הפיזיביליות וההיקף של הפיקוח שלהם. RFID? למה זה צריך פיקוח ממשלתי?! למה שאזרחים לא ייבחרו לבד? האם אני צריך להיות תלוי בהחלטה של ממשלה בפניקה מטרור שרוצה לעקוב אחרי כל אזרחיה "בשם הביטחון"? בקצרה, עוד מאמר שמנסה לייצר פחד קמעי מהגולם, בשילוב עם פחד מודרני מה "Grey Goo", ובשמם להפוך את העולם למפחיד באמת. |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
ולמה בפנץ' ליין נופלת שגיאה כזו: בקצרה, עוד מאמר שמנסה לייצר פחד *קמאי* מהגולם, בשילוב עם פחד מודרני מה "Grey Goo", ובשמם להפוך את העולם למפחיד באמת. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ואולי אתה בעצם מתכוון לפחד קמעונאי? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אתה צודק. אני בטוח שיש רבים שישמחו אם הדיון הזה לא יהפוך לעוד דיון על ריכוזיות/שוקחופשי. אולי תניחו לנו מזה הפעם? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
"תניחו לנו?" - זו הבקשה שלי, שבאה בתגובה לעוד מאמר העוסק ב"למה צריך ריכוזיות", והפעם תוך שימוש בהפחדה לא מבוססת. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אכן. דומה שהצורך הדחוף במעורבות ממשלתית הוא כל כך מובן מאליו בעיני הגולשים שהמאמר גדוש האיזכורים לצורך הדחוף במעורבות ממשלתית וכמה שזה נהדר שיש מעורבות ממשלתית ושצריך עוד תקציבים ממשלתיים איננו נתפס כלל כהבעת עמדה. הנה מבחר ציטוטים: "במאמר זה אנסה לבחון האם ניתן להתערב בצורה מושכלת בתהליכים מודרניים של התפתחות טכנולוגית וכיצד לעשות זאת." המאמר, אגב, איננו כולל שום התייחסות למושכלות של ההתערבות ואיך זה בדיוק עובד. הוא מסתפק בחזרה לא מנומקת על המנטרה "כסף ממשלתי הוא כסף שניתן לפקח עליו". האמנם? "כמובן שההשקעה המסיבית של ארצות הברית נועדה קודם כל כדי לפתור את בעיות הרעב בעולם. מצד שני, אין לפסול לגמרי את ההשערה שכספים רבים הופשרו מתוך מטרה לייצר עליונות טכנולוגית, וליתר דיוק – עליונות צבאית." זה בכלל לא "כמובן", אנחנו לא יודעים *כמה* משקיעים בפיתוחים צבאיים אבל די ברור שההשקעה הממשלתית בטכנולוגיה צבאית (קרי - טכנולוגיה להרג המוני) היא הכלל ולא היוצא מן הכלל. את התרופות, מזונות, טרקטורים או טפטפות שיכולים באמת לעזור לבעיות ה*אמיתיות* של העולם. מפתחים דווקא במגזר האזרחי, כזכור. טיעון טוב *נגד* מעורבות ממשלתית, לדעתי. "מרגע שמדובר בתקציב שמגיע מממשלה, נוסף לו מימד חשוב ביותר: הוא יכול להיות נתון לפיקוח ולביקורת." כמו הפיקוח והביקורת על "פרוייקט מנהטן?" זה מה שנקרא וישפול ת'ינקינג. "התערבות ציבורית מסוג זה עשויה למנוע מטכנולוגיות מלהתפתח לכיוונים לא רצויים" איך? האם המפקחים הציבוריים ניחנים ביכולת ראיית העתיד? האם מדובר בצוות מנחשים בקפה? אולי הם היו מבינים מהם ההשלכות של התגליות של מרי קירי (ריפוי הסרטן למשל) ומונעים ממנה לבצע את זממה? לי נדמה שההתערבות הציבורית מסוג זה עשויה למנוע *בכלל* מטכנולוגיות להתפתח - זה גם תסריט לא כל כך רצוי. לא? אז איזה כלים יש בידינו כדי להבחין בין הדברים *מראש*? שוב, וישפול ת'ינקינג. "כמובן שהתערבות מסוג זה היא לא פשוטה [...] אבל כמו במקרה של פיקוח על התקציב, או התרופות, היא אפשרית." מילא תרופות. אבל תקציב? שמעת פעם את המילה "גרעון"? שחיתות? עוד קצת וישפול ת'ינקינג לאוסף. עוד שתי הערות א. האזכור של מרי קירי הוא מוזר וקצת סתמי לדעתי. היא הרי לא פיתחה את פצצת האטום והתגליות שלה שימשו לעוד כמה דברים פעוטים מלבד פצצות גרעיניות. היא אמנם מתה כתוצאה מהמחקר שלה אבל זה לא בבחינת "הגולם שקם על יוצרו". היא מצויה במקום טוב ביחד עם כל חוקרי הקוטב ומטפסי ההרים שמתו בשל סקרנותם... ב. ד"ר סטריינג'לב הוא מדען נאצי לשעבר שעובד בשירות ממשלת ארה"ב - כל הדברים שהוא "פיתח" הם בחזקת פיתוחים ממשלתיים ולא עצמאיים. מה שגורם להחרבת העולם הוא החלטתו של מפקד בסיס חיל האוויר להורות על תקיפה בשילוב עם שימוש במערכות אוטומטיות (משני הצדדים) שמונעות אפשרות נסיגה. מה שמחריב את העולם בסרט הזה הוא חוסר האנושיות של הפקידים והפוליטיקאים שעושים חישובים נוסח "אנחנו יכולים לסבול כמה עשרות מיליונים של אבדות"... הכותב כנראה החמיץ את הסטנטימנט האנטי ממסדי בעליל של הסרט. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא נראה לי שכוונתו היתה שהדיון לא יתפתח לכיוון הזה. נראה לי שהוא התנגד למאמר עצמו, כי הוא מדבר על ריכוזיות/שוקחופשי. אם אני צודק אז הברירה היחידה שלך היא להגיש בקשה להצטרף לשורות עורכי האייל. למעשה, מה שבאמת מפריע לי, הוא שלכל דיון לאחרונה מתפתחת שרשרת תגובות שמטרתה לסרס את הדיון, ולהסיט את הנושאים. אם הנושאים המפורסמים באייל לא עומדים בסטנדרטים הגבוהים שלך, נסה לכתוב מאמר משלך, שלא עוסק בכלכלה. ואם התגובות לא נראות לך יש עוד הרבה אתרים ברשת. נסה בקהילות של MSN. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
>"למעשה, מה שבאמת מפריע לי, הוא שלכל דיון לאחרונה מתפתחת שרשרת תגובות שמטרתה לסרס את הדיון, ולהסיט את הנושאים." אם אתה כבר מתלונן, ולשם איזון התמונה - ראוי להזכיר כאן שפתילי שוק חופשי נכנסים לדיונים שאינם קשורים בהם כלל, והם יזומים ומנוהלים תמיד ע"י אותם ארבעה-חמישה שהם אולי מין סוג חדש של מחב"תים המפיצים סוג חדש של דת. דוגמה מהזמן האחרון: דיון 2244. מלבד אותה קבוצה מצומצמת ועוד כמה שמתדיינים איתם, חלקם אולי מתוך רחמנות - את רוב האיילים האחרים הנושא הזה כנראה כבר לא מעניין. עכש"ז, אחד מעורכי האתר אמר פעם כי אל האתר נכנסים באופן קבוע למעלה מאלף קוראים. לפי הסקרים ניתן לראות שיש לאייל לפחות מאות קוראים. בדיוני השוק החפשי משתתפים בכל רגע נתון פחות מעשרה - *אותם* פחות מעשרה. ואין צורך לשלוח אף אחד לקהילות MSN ולא לשום מקום אחר. מי שקורא את האתר קורא אותו מרצונו, וזה לגיטימי להשתעמם מפתילים שכבר נטחנו אלפי פעמים. האייל איננו מוגדר כ"אתר כלכלי", אלא כ"כתב-עת לענייני תרבות ואקטואליה". |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא הבנתי איך הדוגמה שלך קשורה. מחבורת איו"ב הידועה לשמצה רק בר ביצוע משתתף בכלל בדיון הזה, והוא לא יזם את הפתיל שבו הוא מגיב. אני גם חושב שכנופיית השוק החופשי מוצאת ללא קושי קורבנות חדשים שמתדיינים איתם, עיין בדיון 2258 (שגם בו, כמובן, נכנסו פתילי השוק החופשי למרות שהם לא קשורים). מה גם שיותר מעניין לא כמה *כותבים* אלא כמה *קוראים* את הדיונים הללו, כי אחרת יש לך כשל סטטיסטי פשוט: איזה שוקחופשיסט ירצה להוסיף משהו לדיון אחרי הסבריו המנומקים של בר ביצוע? ואיזה סוציאליסט ירצה להוסיף משהו לדיון אחרי הסבריו המנומקים של גיל לדרמן? עכשיו, אולי כולם יפסיקו עם הדיונים המטא-אייליים? מי שלא אוהב את הכיוון של דיונים, שיפתח פתיל שבו הוא יוצר דיון בכיוון אחר. רצוי שזה לא יהיה פתיל של "נמאס משוקחופשיסטים באייל". |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
1) מה משמעותה בתורה? כה וַיַּרְא מֹשֶׁה אֶת-הָעָם, כִּי פָרֻעַ הוּא: כִּי-פְרָעֹה אַהֲרֹן, לְשִׁמְצָה בְּקָמֵיהֶם. 2) האם היא קשורה לשמץ? יב וְאֵלַי, דָּבָר יְגֻנָּב; וַתִּקַּח אָזְנִי, שֵׁמֶץ מֶנְהוּ 3) האם יש עוד חבורות ידועות לשמצה באייל? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
והפעם: עוד סימוכין מיעקב על כך שאלוהים תומך בשוק החופשי. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מה הקשר בין התגובה שלך לתגובה שלי? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
איני מכיר את הדיונים שהזכרת שהיו באייל ואשמח אם תפנה אותי אליהם. התשובה לשאלותיך ("למה זה צריך פיקוח ממשלתי?!" וכו') - לא בשמיים היא. ההשפעה של פיתוחים טכנולוגיים חדשים עשויה להיות שונה מזו של מוצרים הקיימים בשוק, ואפשרי שפעולת הצרכן-יצרן עשויה לפגוע באחרים שאינם שותפים לעסקה, מה שמייצר מבחינתנו אינטרס לפיקוח או התערבות בנושא - אגב, לאו דווקא באמצעות מנגנון ממשלתי. אין זה אומר שעלינו בהכרח לאמץ פיקוח ממשלתי מקיף או אפילו פיקוח חלקי. זה כן אומר שנקודת המוצא של דיונים על פיתוחים טכנולוגיים ופיקוח עליהם אינה חייבת להיות "תוציאו את הילד הרע הזה (הממשלה) מהחדר!". |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הפניות לאחד מדיוני התרופות החל מתגובה 248165. לגבי האינטרס להתערבות המדינה, במקרה שפעולת צרכן-יצרן פוגעת באחרים: מעבר לשימוש במערכת האכיפה והמשפט הרגילות של פגיעה בזולת, איני רואה צורך ברשויות מיוחדות של המדינה בכל טכנולוגיה חדשה שצצה. בשל כך מחיתי על הנחת המוצא של כותב המאמר, הגורסת צורך במעורבות ממשלתית אוטומטית. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
"...ההשפעה של פיתוחים טכנולוגיים חדשים עשויה להיות שונה מזו של מוצרים הקיימים בשוק..." לכל פיתוח טכנולוגי יש השלכות שעשויות להיות הרסניות. אפשר לקחת כל המצאה - הטלפון או הטרנזיסטור או האנטיביוטיקה ולחבר אליה השלכות הרסניות. "מה שמייצר מבחינתנו אינטרס לפיקוח או התערבות בנושא" זה לא אינטרס, זה רצון בלתי רציונלי. אנחנו רוצים להתערב ולפקח משום שאנחנו רוצים תעודת ביטוח נגד תהפוכות הגורל. הצרה היחידה עם זה היא שזה בלתי אפשרי. למדענים מטעם הממשלה אין יכולת טובה יותר (או פחות) לראות את הנולד מהמדענים שעליהם הם יפקחו. זאת אשליה שגובה מאיתנו מחיר כבד. "...נקודת המוצא של דיונים על פיתוחים טכנולוגיים ופיקוח עליהם אינה חייבת להיות "תוציאו את הילד הרע הזה (הממשלה) מהחדר!". אתה צודק. אבל אם נקודת המוצא של המאמר היא "תכניסו מהר את הילד הרע הזה לחדר" אז מה יש להגיד? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
יש איזו הנחה שמדובר בפיקוח ממשלתי, אבל מעיון בפסקה ''גישה חדשה'' במאמר של אבי לא הסקתי שמתחייב שזה יהיה דווקא גוף ממשלתי. גוף פיקוח יכול להיות גם גוף מסחרי או ולונטרי, וצרכנים יכולים להעדיף מוצר של חברה שמסתייעת בגופי פיקוח מסחריים גם בהחלטות המחקר שלה. זה דומה בעיני לכך שצרכנים יכולים להעדיף חברות שלא פוגעות בסביבה (חברות שמשווקות טונה שניצוד בלי לפגוע בדולפינים למשל) וששמות עצמן תחת פיקוח של גוף מסחרי או ולונטרי שאוכף זאת (כמו חברת ''אובייקטיבי'', בעצם אולי לא כמוה...). | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
"לא הסקתי שמתחייב שזה יהיה דווקא גוף ממשלתי" נימקתי למה אני סבור שזה דווקא כן מתחייב מהדברים שאבי אמר בתגובה 285888 לעניות דעתי הפיקוח הוא בלתי אפשרי (וזה לא משנה מי עושה אותו). אתה בהחלט יכול לראות את פרנקנשטיין מרגע שיצרת אותו ואולי אפילו ללמוד מזה משהו בשביל העתיד אבל אני לא חושב שאפשר באמת לחזות את פרנקנשטיין מראש (מלבד השתלשלויות מאוד קצרות). מה שמטריד בכל זה איננו עניין ההתערבות הממשלתית כמו האווירה ההיסטרית שנוצרת סביב טכנולוגיות מסויימות, לדעתי אנחנו רק נפגע בטווח הארוך, כשם שאנחנו ממשיכים להפגע מהגישה המאוד לא רציונלית לאנרגיה גרעינית, למשל. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
חוששני שיש כאן עירוב בין הגישה "הסביבתית" לבין מה שמכונה במאמר "גישה חדשה". אנסה להסביר: הגישה הסביבתית, הינה המודל ההפוך לדטרמיניזם הטכנולוגי. זוהי הגישה שקוראת לעצור את ההתקדמות הטכנולוגית מתוך חשש מההשפעות החברתיות שלהן. זו *אינה* הגישה החדשה שהמאמר מנסה לתאר. על פי הגישה החדשה, הפיתוח וההתקדמות הטכנולוגית ממשיכים, אלא שמרחב הפרמטרים של המחקר והפיתוח גדל. אם מחקר ופיתוח קלאסיים מסתכלים באופן גס על שני צירים, ציר התכונות וציר העלויות, הרי שעל פי גישה זו נוסף גם הציר החברתי, וגם הפרמטרים לאורך הציר הזה נכנסים למערכת השיקולים של המחקר והפיתוח. בדוגמא של מנוע הבנזין, על פי הדטרמיניזם הטכנולוגי נפתח את המנוע ואחר כך נראה מה. על פי הגישה הסביבתית נמשיך לנסוע בכרכרות עד שנהיה בטוחים שמנוע זה בסדר. על פי הגישה החדשה, כבר בתהליך הפיתוח הראשוני מנסים לפתח מנוע עם זיהום אויר מינימלי, כעוד פרמטר תכנוני בנוסף לאלו של היעילות והעלות. הגישה הזו לאו דווקא קשורה לפיקוח, כמו לשינוי פרדיגמטי של אופני החשיבה. בארגון הבינלאומי של מהנדסי חשמל ואלקטרוניקה למשל, השקיעו לא מעט מאמצים במהלך השנים האחרונות בניסוח קוד אתי למהנדסים. היוזמה הגיעה מתוך הארגון ומתוך שיקולים של אחריות ציבורית. מדובר בארגון טכנולוגי פר-אקסלנס, שאינו כפוף או נסמך על שום מערכת שלטונית או ציבורית כללית. פיתוח הקוד האתי נובע מהבשלה באופן החשיבה. מתוך אבולוציה של התפיסה העצמית של המהנדסים את תפקידם בחברה. האם שינוי החשיבה הזה הוא מהותי? בהחלט כן. מדובר בארגון שאחראי על הגדרת רוב התקנים הטכנולוגיים החשובים בחשמל ואלקטרוניקה, תקנים שמשפיעים כמעט על כל מוצר חדש שמפותח. ההבשלה הזו בפרדיגמת החשיבה למשל, עשויה להביא בחשבון שיקולי קרינה בתהליך הגדרת תקנים חדשים עבור האינטרנט האלחוטי, יותר מאשר תקנים מסוג זה שפותחו לפני עשר שנים. האם תפיסות כאלה משפיעות על אחרון מהנדסי האלקטרוניקה בכל נקודה על פני כדור הארץ? ודאי שלא. אבל אם הן משפיעות על חלק ניכר של פיתוחים טכנולוגיים, זה טוב וחשוב מספיק כדי להפיץ ולעודד אותן. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
על פי החלוקה שאתה עושה, אני ללא ספק דטרמיניסט טכנולוגי. לדעתי אין ב"ציר החברתי" משהו שונה מהותית מהציר הפשוט של התכונות. את מנוע הבנזין תכננו ללא התחשבות מיוחד בזיהום האוויר או הסביבה לא מתוך *התעלמות* אלא מתוך *בורות* - השיקולים כאלו פשוט לא היו קיימים בציבור (ולא עניינו איש) באותה תקופה. בצורה דומה, מפתחי הטכנולוגיה הסלולרית לא *התעלמו* מסכנות הקרינה אלה היו בורים לגביה*1*. אילו היו מפתחים את אלו היום, עם הידע שיש לנו היום, אין סיבה להניח שהשיקולים הללו לא היו נכנסים. את מה שאנחנו לא יודעים היום אנחנו פשוט לא יודעים ואני לא רואה איך תוכל לעקוף את הבעיה הזאת. "ההבשלה הזו בפרדיגמת החשיבה למשל, עשויה להביא בחשבון שיקולי קרינה בתהליך הגדרת תקנים חדשים עבור האינטרנט האלחוטי, יותר מאשר תקנים מסוג זה שפותחו לפני עשר שנים." האמנם? במה זה שונה מהותית מזה שבפיתוח של מנועי בנזין היום יש עיסוק רב בחיסכון בדלק בעוד שבמנועים מלפני ארבעים שנה זה היה שיקול זניח לחלוטין? סה"כ יש כאן עוד פיסת מידע שנראתה לא רלוונטית אז והיום היא כן. איך זה הפך להיות שינוי פרדיגמה? *1*ומאחר ויש סיכוי סביר ביותר שאין בהיסטריה הזאת ממש, אני לא יכול להאשים אותם |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ההבדל הוא ביחס אל אותה "בורות". בדרך כלל לא מגיעים אל הידע במקרה. צריכים לקרות שני דברים: 1. השאלה (שאלת המחקר) צריכה להישאל. 2. מאמצים צריכים להיות מושקעים (זמן, תקציב). שינוי הפרדיגמה הינו שלא מחכים לפיסת המידע הרלוונטית שתגיע עם הזמן, אלא מחפשים אותה באופן אקטיבי. אם בזמן פיתוח מנוע הבנזין היה מושקע מחקר בסינון זיהום אויר, היו בנמצא מנועים פחות מזהמים עוד קודם לכן. אם בזמן תחילת הטכנולוגיה הסלולרית היו משקיעים במחקרים על השפעתה, היה לנו היום יותר ידע בנושא. האם ניתן לנסות ולחזות השפעות אפשריות כדי להשקיע בהן במחקר? כן. לדוגמא, יש מחקר מפורסם שמראה קשר מובהק בין מגורים בסביבת קרינה אלקטרומגנטית בתדר נמוך ללוקמיה (מדובר בקרינה מקוי מתח חשמלי גבוה). מכיון שהידע הזה קיים בנמצא, כאשר מפותחת טכנולוגיה סלולרית יכולה לבוא השאלה "החברתית" מה לגבי קרינת מיקרו (שהיא בתדר גבוה יותר). אם השאלה הזאת הייתה נשאלת לפני עשר שנים והיו משקיעים בה יותר במחקר, היינו חכמים יותר היום. כמובן, ניתן לחכות שפיסת המידע הזאת תגיע ממילא (כמו שחיכינו עם מנועי בנזין מזהמים), הרי מחקר ופיתוח מתנהלים גם בלי קשר לפיתוח טכנולוגיות חדשות. אבל ניתן גם להיות פרואקטיביים ולכרוך פיתוח טכנולוגי עם שאלות של השפעה חברתית. זהו השינוי הפרדיגמטי - המאמץ החשיבתי שמושקע בפרמטרים חברתיים במהלך הפיתוח. יש הבדל מהותי בין ציר התכונות לבין הציר החברתי: ציר התכונות רלבנטי למשתמש, בעוד שהציר החברתי רלבנטי גם לאנשים אחרים. אם המנוע מזהם רק את פנים הרכב, הרי פחות זיהום זו "תכונה" שתחפש במנוע המכונית שלך, אם הוא מזהם גם את הסביבה - זה עניין חברתי שרלוונטי גם להולכי הרגל. או, בדוגמא הסלולרית, רמת הקרינה מהמכשיר עצמו היא "תכונה". לרמת הקרינה של המשדרים של החברה יש (או אין) השפעה "חברתית". |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אם בזמן פיתוח מנוע הבנזין היה צריך להשקיע זמן וכסף במחקר על זיהום אוויר, לא סביר שאפשר היה לפתח את מנוע הבנזין - זאת גישה לא ריאליסטית. היכולת שלנו לייצר מנועים "נקיים" יחסית היא נגזרת של הרבה מאוד שנות נסיון בהתעסקות עם הפרמטרים האחרים כאשר הידע באשר לנזקים הפונטציאליים או הממשיים נצבר ברוב המקרים במקומות אחרים. לא נראה לי סביר ש"אפשר היה לחקור מראש". אותו הדבר באשר להשפעות הקרינה שהמידע לגביהם נצבר באמצעות שימוש במכשירים אחרים שמייצרים קרינה אלקטרומגנטית - על פי הגישה ה"חדשה" היינו צריכים לחכות גם עם המכשירים הקודמים, ואילו היינו מחכים, לא היינו יודעים. אני לא רואה איך זה מסתדר. "שינוי הפרדיגמה הינו שלא מחכים לפיסת המידע הרלוונטית שתגיע עם הזמן, אלא מחפשים אותה באופן אקטיבי." מחפשים איפה? האם המחקר המקדים לסלולרי היה צריך להתעסק בהשפעות הקרינה? תאונות דרכים כתוצאה מהסחת הדעת? עצבון אנשים במקומות ציבוריים? "יש הבדל מהותי בין ציר התכונות לבין הציר החברתי: ציר התכונות רלבנטי למשתמש, בעוד שהציר החברתי רלבנטי גם לאנשים אחרים." אני לא חושב שזה הבדל מהותי. ציר ההשפעה ה"חברתית" הרי יכול להפוך (וזה אכן מה שקורה) לחלק מציר התכונות ברגע שנודעת חשיבותו. אם, למשל, מיחזור הפך להיות עניין חשוב והמודעות עלתה, הרי שהמחזור הופך להיות אחת מהתכונות של המוצר או הטכנולוגיה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בדוגמאות האלה נשמע שאתה צודק. אבל אפשר להביא דוגמאות מסוג שונה, למשל הפיתוחים שאנחנו עומדים בפניהם בתחום היישומים של גנטיקה. כאן בהחלט אפשר לחשוב על הצורך בהכוונה חברתית של המחקר והפיתוח. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בא תציע לנו לגבי שכפול גנטי איזה מחקר ניתן לעשות וכיצד ניתן לחשוב על הנזקים שיקרו? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אפשר לחייב לקרוא את פרנקשטיין באמצעות חוק מדינה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כלומר מניעה. שאלתי על כיווני חשיבה של מציאת בעיות ופתרונם. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני לא מדבר על השאלה האם צריך או רצוי להכווין חברתית את המחקר והפיתוח אלא על עצם הייתכנות של הכוונה כזאת. לא מצאתי בדבריך טענה שמתייחסת לשאלה הזאת. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ייתכנות מאיזו בחינה? אם אתה מדבר על יכולת לחזות את העתיד, אאנחנו לא חייבים אותה. אפשר להימנע מסוגי שיבוטים או מהצבת שאלות מחקר ("כיצד ניצור ילדים עם עיניים כחולות") ואפשר פוזיטיבית, להציב שאלות מחקר מסוימות ולא אחרות ("כיצד נתקן מומים גנטיים מסוימים"). אנחנו לא יכולים ליצפות את כל הכיוונים האפשריים ואת כל ההשלכות, אבל אנחנו יכולים לעשות כמיטב יכולתנו האנושית. אם אתה מדבר על היכולת למנוע למעשה ממדענים לעסוק בנושאים מסוימים, זה תלוי בנושאים ובהיקף המשאבים הדרוש לחקירה. ככל שהיקף המשאבים גדול יותר, זה מחייב השתתפות של יותר ארגונים (והמדינה), ויש מקום להפעלת לחץ (ציבורי, חוקי, לא משנה כרגע). | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כוונתי הייתה להגיד שבעוד שכולנו היינו רוצים פוליסת ביטוח מול תהפוכות הגורל, לא בטוח שישנה חברה שתהיה מוכנה לתת לנו כזאת. השאלה איננה האם רצוי למנוע את הנזקים מראש אלא האם זה אפשרי. אם הבנתי נכון, מה שאבי אומר זה שאפשר לקיים מחקר מקדים או לשלב את המחקר לגבי ההשלכות בתוך הפיתוחים החדשים. לטענתו, אילו היו *מחפשים* את הנזקים האפשריים, היו מוצאים את נזקי הקרינה*1* למשל. אני סבור שאינך יכול לחפש אם אינך יודע את הכיוון. ואם ידעת את הכיוון מראש, הרי שאתה מחזיק ממילא במידע הזה מראש ולא מדובר כאן ביותר מהכנסת עוד גורם (כמו שנכנסו הרבה גורמים אחרים) למשוואה. כפי שאמרתי קודם, אינני רואה איך הטיעונים שלך משנים את התמונה. *1*האמת היא שזה ממש מעצבן לדון ב"נזקי הקרינה הסלולרית" בעוד שככל הידוע לי אין באמת חיה כזאת אבל נניח שמוסכם עלי שיש כאן משהו. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אתה מתרחק בתגובה זו כברת דרך ארוכה מהרוח המקורית של מאמרך. אם המטרה היא לנסח כללי אתיקה ותכן רצויים (אך לא מחייבים), אנחנו בהחלט רואים עין בעין את הנושא. חשוב שבתכנון מוצר ינסו לקחת בחשבון מירב ההשלכות האפשריות, בייחוד השלכות פוטנציאליות על הסביבה. אך מכאן ועד להתנסחויות של הטלת פיקוח ממשלתי של המאמר לעיל יש כברת דרך. עם הפיקוח מהסוג שהצעת שם אפשר להגיע מהר מאוד לשום מקום. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
"למדענים מטעם הממשלה אין יכולת טובה יותר (או פחות) לראות את הנולד מהמדענים שעליהם הם יפקחו" אה, אבל נניח שיש לנו את פרנקנשטיין הקפיטליסט המטורף שיודע שההמצאה שלו תחריב את העולם תוך שלוש מאות שנה, אבל ממילא הוא לא מתכנן לחיות כל כך הרבה והוא רוצה להרוויח עליה בוכטות עכשיו. מי יעצור אותו אם לא ד"ר ווטסון הטוב מהממשלה, שרואה בדיוק כמו פרנקי כמה שההמצאה מזיקה? (והנמשל: אנשים רוצים "פיקוח" לא כי המפקח חכם, אלא כי הוא מחוייב לשמירת העולם מהמפלצות של פרנקי. בערך כמו שסתם שוטר מגן על העולם מסתם מפלצות). |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
זה בהחלט תסריט נאה ואפילו אפשרי תיאורטית. אבל לדעתי יותר סביר שמה שיקרה הוא שד"ר ווטסון הטוב יעצור מתוך גישת "better safe then sorry" את המצאותיו השימושיות של מר פרנקנשטיין. נגיד, אולי מר פרנקנשיין שחי בסוף המאה התשע עשרה המציא מין מכשיר שיכול לנסוע באמצעות שריפת בנזין. וברור שאם כולם ישתמשו במשך מאות בשנים בהמצאתו יהיה סופינו רע ומר. סביר להניח שמר ווטסון, בראותו את הנולד, יחליט שעדיף לאסור על מר פרנקנשטיין לבצע את זממו. מה היה רע בכרכרות? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
יכול להיות שאני הוטעיתי, אך הייתי תחת הרושם שהרגולטור הטכנולוגי הוא לא בהכרח אדם שאוסר פיתוחים טכנולוגיים כמו אדם שבודק היבטים שלהם שהמפתח לא מחויב לבדוק. כמובן שמתוך ממצאיו עלולה לנבוע רגולציה מסחרית על שיווק מוצר טכנלוגי, אך אפשר לשלול ממנו את האפשרות הזו. ניתן לד''ר ווטסון לחקור את הנושא, להגיש את המלצותיו ואז נחליט מה לעשות. אפשרי שבמקרה כזה פרנקנשטיין ישתדל מראש ליצור מכשירים קצת יותר בטוחים או שיציג ראיות נגדיות לטענותיו של ד''ר ווטסון. לדעתי, הסכנה של אמצעים טכנולוגיים לא מבוקרים הייתה עד היום יותר גדולה מזו מסכנת הגישה שדיברת עליה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אתה עדיין מדבר על דברים שידועים לנו כאן ועכשיו או על מחקר עצמאי שמתנהל בין כה וכה (מחקרים רפואיים שמנסים למצוא קשר בין חשיפה לחומרים כאלו ואחרים ומחלות מסויימות וכו. זה לא משהו שלא קורה היום). ''לדעתי, הסכנה של אמצעים טכנולוגיים לא מבוקרים הייתה עד היום יותר גדולה מזו מסכנת הגישה שדיברת עליה.'' אתה מוזמן להביא דוגמאות... |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
זיהום אוויר במרכזי ערים גדולות? תוספי מזון 'מזוהמים'? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לגבי זיהום אוויר - זהו פועל יוצא של מס' גורמים. אחד העיקריים הוא העדר תשתית תחליפית בנוחותה לרכב הבנזין, והלובי של חברות האנרגיה שמונע ביעילות מעבר לתחליפים נקיים יותר. לובי זה, שמקבל ברכתו מממשלות העולם, הוא דוגמה לתפקוד הרע של הממשלות בנושאים אלה. תוספי מזון מזהמים הם לא דוגמה, מאחר ואין כאן נזק לצד שלישי, אלא לצרכן הבוחר להתעלם מנזקים אלה, או שבוחר בהם על פני אחרים משיקולים כלכליים. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בנושא זיהום האוויר הטענה שלך נשמעת לי הגיונית, אך אני חושב שהדבר מראה שהצדק עם טענתי הקודמת בנושא הזה (עד כה, טכנולוגיה לא מבוקרת הזיקה הרבה יותר מפחד ממשלתי מפני טכנולוגיה). בנושא תוספי המזון כוונתי לתוספי מזון ש'זוהמו' במרכיבים לא חוקיים, ולא אחת גרמו לפגיעה בספורטאים שרצו להתמודד בתחרויות עולמיות. אני מבטיח לך שכשאיתי מרגלית נפסל למרות שלא השתמש בשום חומר, הדבר פגע לא רק בו, אלא גם באגודה שהוא ייצג ובחברות שהתכוונו לפרסם באמצעותו. אגב, בעקבות אותן בעיות החל פיקוח רפואי של הוועד האולימפי על תוספי מזון ומאות מהם הורדו מן המדפים. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כלומר, עדיף היה שהיינו נוסעים בכרכרות עד היום מאשר שיהיה זיהום אוויר? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
למען האמת, גם כרכרות לא ממש תרמו לסביבה (הרתומים לכרכרות תרמו גם תרמו לסביבה, עד לגובה הברכיים). קשה לשער איזה ריח רע היה נודף מהחלטת ממשלה לוותר על הקדמה לטובת ההשארות עם הכרכרות. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ואיפה בדיוק טענתי את זה? בסך הכל טענתי שנזק הטכנולוגיה הבלתי מבוקרת היה עד היום יותר גדול מנזק גישת הגבלת הטכנלוגיה (Better safe than sorry). במקרה של תחבורה, אני מאמין שהתכנון של הכבישים היה משתנה לו השפעות כלי הרכב היו נלקחים בחשבון, ואם הבנתי נכון, זה מה ש'הפרדיגמה החדשה' אמורה ליצור. אולי הייתה נשקלת הפניית הלחץ אל שולי העיר ולא למרכזה,.אולי שטחים מסוימים היו נסגרים לכלי רכב. אולי תחבורה ציבורית הייתה מתפתחת באופן מוקדם יותר (מישהו אמר רכבת קלה?). אולי היה נשקל מס לפי פגיעה באוויר (ואני מסכים איתך שמס זה היה מבטל את הצורך בפיקוח בעת הרכבת המנוע), או הגבלת כמות הזיהום פר מנוע. איני מומחה לבריאות ואיני מומחה לכלי רכב, ולכן איני ידוע לומר מה לך מה היה דרוש על מנת זיהום אוויר בערים הגדולות לא היה מתפתח עד למימדיו המפלצתיים כיום. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לו היינו ממשיכים להשתמש בכרכרות, גללי הסוסים היו נערמים עד לפדחותינו. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ובכן, אני מסכים איתך בנוגע להערה הראשונה ("לכל פיתוח..."). בנוגע להערתך השנייה אני מבולבל. איני מייחס למדענים יכולת טובה יותר לראות את הנולד מהרגע שזהות נותן השכר שלהם משתנה. אני מייחס לנותן השכר הזה אפשרות לתת להם משימות שיש אינטרס ציבורי לגביהן - דוגמה אחת שנוהגים לטחון אותה היא זיהום אוויר. גם המדען של קרייזלר וגם המדען שמועסק ע"י הממשלה/קורפוראט טכנולוגי/ארגון וולנטרי יכולים לבדוק את הסוגיה עם אותם סיכויי הצלחה, אך הראשון בכלל לא יקבל הוראה כזו, אלא אם לקרייזלר יהיה אינטרס לעשות זאת. ואם יבוא היום בו המדען השני יגלה ששימוש ברכב מסוים של קרייזלר גורם לנזק מסוים לסביבה, אפשרי שיחליטו כי אינטרס ציבורי יהיה לקחת "מס זיהום" שעלותו תופנה לכיסוי הוצאות הבריאות שזיהום גורם. ושוב, זה רק בגדר האפשר. יכול להיות שהמדען השני בכלל יגיע לתוצאות אחרות או שהשוק יטפל בבעיה מבלי שום התערבות ממשלתית ברגע שהמדען השני יגלה אותה. ההבדל הוא שהמדען של קרייזלר בכלל לא יעסוק בנושא וגם אם יעסוק - הוא יהיה פחות אמין בעיניי. איני חושב שתעודת ביטוח נגד תהפוכות הגורל/הטכנולוגיה/"בעלי ההון"/הממשלות היא דבר אפשרי. אני בסך הכל רוצה מידע על התהפוכות האפשריות שיינתן לי מידי אנשים שאין להם אינטרס מסחרי להרגיע אותי אם ישנה סכנה. כשם שאני לא אקנה ספר רק על סמך מה שכתוב על הכריכה (אני אפנה גם למבקרים מעיתונים, מהאינטרנט ומהרדיו), אני אעדיף היווצרותו של גוף (לאו דווקא ממשלתי!) שיבצע ביקורת חיצונית לנושאים הטכנולוגיים. "אתה צודק. אבל אם נקודת המוצא של המאמר היא "תכניסו מהר את הילד הרע הזה לחדר" אז מה יש להגיד?" שלדעתי כותב המאמר טועה. אבל נראה לי שהוא לא דוגל באף אחת מהשתיים. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הדוגמה של זיהום האוויר מראה את מה שאני מנסה בצורה יפה. ברגע שקבעת תקנות זיהום אוויר או מס זיהום אוויר או כל צורה אחרת של מיקוד האחריות על זיהום האוויר יש לך מנגנון שהופך את זיהום האוויר מExternality (שכחתי את המונח בעברית) לתכונה כמו כל תכונה אחרת (כריות אוויר או חסכון בדלק) אתה לא צריך לפקח את המהנדסים של קרייזלר בשביל זה. בכל מקרה זה לא נוגע בשאלה האם ממציאי המכונית היו יכולים לקחת את זיהום האוויר בחשבון לפני שהעניין היה בכלל על סדר היום הציבורי או המדעי. אם הבנתי נכון את כותב המאמר, הוא טוען שיש כאן "פרדיגמה חדשה" שמשפרת את מצבנו בנידון. אני חושב שזו אשליה. |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |