 |
הדבר הרע הנוכחי | 244 |  |
||||||||
 |
|
 |
|||||||||
 |
 |
פרסומים אחרונים במדור "קולנוע ואמנויות הבמה"
|
| הצג את כל התגובות | הסתר את כל התגובות |
|
|
 |
||
|
||||
|
הייתי רוצה לנסות ולהעלות השערה, עדי. אז ככה: ה"ידיד" הזה שלך - גיי לא? לאורך זמן "שמרת" לו את הסרט, כי בסרט יש הומואים, והוא הבחור האידיאלי ללכת איתו לסרט שכזה. חוץ מזה, איפשהו בראש לבטח עברה לך מחשבה על איך ששניכם תהנו מצפיה ב"רוברט החטוב" (ציטוט שלך). תקני אותי אם טעיתי במה מהפרטים, אבל אם אני לא טועה - מי מדביק סטראוטיפים למי? |
|
|
 |
|
|
|
||
|
||||
|
מי מדביק סטראוטיפים למי.. אולי אתה בדיוק בהודעה זו, מדביק סטראוטיפ לעדי ולידידה? כשהומואים הולכים לראות סרט על הומואים, הם עושים זאת לא בשביל להלחית על דמותו המחוטבת של רוברט הסקסי. הסיבה לצפייה של הומואים בסרטים על הומואים, דומה קצת לדחף של דור ההורים שלנו, לנבור בעברם של שחקנים הוליוודים, על מנת לבדוק אם הם יהודים. סוג של צורך בגאוות יחידה, בדמויות ציבוריות להזדהות איתם, בדמויות בדויות שיעשו את ההומואים קצת יותר אנושיים (ולאו דווקא לסביות דמוניות מסרטי הערפדים של שנות החמישים) וכו וכו. אבל מה, ההוליווד הנוצצת, התוצר המעוות הזה שמייצג נאמנה את תרבות השפע המסרסת האמריקאית, הריח בהומואיות פוטנציאל למכרה זהב ושאר אוצרות. אבל מה לעשות, לצערנו, הומופוביה שטחיות ויכולת מופלאה לרדד (ולא בצק לקראת אפייה), הם קווי האופי העיקריים של התעשייה הזו. ואתה ידידי, אל תיפול לקלישאות העילגות שמאכילים אותך בהן. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
נו, באמת. אין לי מושג מי הוא אותו ידיד, אך במקרה אני מכיר אישית את הגברת גינת. למעשה, לפני כמה שבועות, הלכנו יחדיו לצפות ב"איש על הירח". האם היא שמרה את הסרט הזה לידיד הקומיקאי שלה(?!). לפני שנתיים הייתי בפסטיבל הסרטים בירושלים. אני וידידה שלי, הטרוסקסואלים שנינו, למיטב ידיעתי, צפינו בלפחות שלושה סרטים שעסקו בהומואים, לפחות אחד מהם מצויין פלוס, בעיני, ואשמח לראותו שוב. מאיפה לעזאזל ההנחה שכדי שגבר יהנה מסרט על הומואים הוא צריך להיות הומו בעצמו? שלא לדבר שדי קשה "לשמור" את הסרט הזה לידיד ההומו, ולו משום שהסרט יצא לא מכבר לאקרנים... |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אחד אחד חברים, לא להדחף, יש תור - ככה: עדי, כפי שציינה כבר מיכל קודם לכן, דמות ההומו ההוליוודי הינה תוצר מעוות שמייצג נאמנה את תרבות השפע המסרסת האמריקאית, אבל (וכאן את טועה, ומיכל טועה) הוא אינו שונה בהרבה מדמות היהודי בסרטים ההוליוודים, אודמות המאצ'ו, או הדמות הנשית הכנועה והנצחית (שגם בסרטי אקשן נשיים פרועים מבינה בסופו של דבר שמקומה במטבח, מבשלת לבעלה האהוב - אוהב? אני לא בטוח). הביקורת שאת, עדי, מעבירה על הסרט נגועה בחוסר אובייקטיביות אשר נובעת מאמידת טיבו של הסרט על פי מדד ה"האם הוא נכון פוליטית". נראה כאילו את רגישה לנושא התקינות הפוליטית של הדברים, ועל כן העליתי את ההשערה כאילו ידידך הינו הומו(כהסבר אפשרי אחד לרגישותך זו). בעצמך את נותנת אינדיקציה על הדרך בה בחנת את הסרט על פי תקינותו הפוליטית כשאת מדגישה את חוסר שביעות הרצון שלך, לכשהפך הסרט לדרמה משפטית, ושינה את כיוונו. באשר לך, דובי - לא הייתי מרחיק ומכנה את הפיאסקו המביך של ג'ים קארי כ"קומדיה". לכל היותר היו אלו אוסף קטעים רטרוספקטיבים/נוסטלגים עם נגיעה קלה של הומור, וללא שום חוט עלילה שזור ביניהם (מלבד השחקן, ושם הדמות, אולי). ככל הנראה הדרישה המרכזית ממך, לכשאתה צופה בסרט ש"עוסק בהומואים" (זו ההגדרה שלך, ולא, נניח "עוסק באהבה", "עוסק ביחסי הורים-בן", אבל נעזוב את זה - אתה התקינות הפוליטית נשמור לעיתונים, וליום שבו יתחילו לכתוב "רצח על רקע רומנטי", ולא "רצח על רקע הומוסקסואלי") ומבקש להנות (או לפחות לבחון אותו בכלים אובייקטיבים) היא בכל זאת דווקא כן להיות הומו, רק אז תהיה משוחרר מכבלי התקינות הפוליטית. ואגב תקינות פוליטית, שמתי לב איך הבלעת בטקסט שלך את המשפט "אני לא הומו", שים לב: "צפינו בלפחות שלושה סרטים שעסקו בהומואים... מאיפה לעזאזל ההנחה שכדי שגבר יהנה מסרט על הומואים הוא צריך להיות הומו בעצמו?" אל תגיד, אני כבר יודע, כמה מחבריך הטובים ביותר... |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אין שום דרישה מהצופה להיות הומו כדי לראות סרט שעוסק בהומוסקסואלים (ולא, הומוסקסואליות זה לא רק ''אהבה'', זה יחס ספציפי מאוד שקבוצה ספציפית באוכלוסיה מקבלת משאר החברה). יש בקשה - לא להדביק סטראוטיפים. לגבי הערתך התמוהה האחרונה, אינני זקוק להבלעה - אני הטרוסקסואלי. לא ידעתי שאני אמור להסתיר את זה... ולא, למעשה, למיטב ידיעתי, בין חברי הטובים ביותר אין אפילו הומוסקסואל אחד לרפואה, אם כי יש אחת ביסקסואלית, אבל לא נכנס לזה. בכל אופן - גם אם יש, זה לא ממש מזיז לי. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא דובי, הומוסקסואליות אינה קשורה כלל ועיקר ליחס החברה לנשמכים לבני מינם. היא המשיכה גרידא. לשיטתך, לו היתה ההומואיות (וסלח לי על שאיני משתמש במילה המלאה - אצבעותי עייפו) יחסה של החברה, אזי הכותרת ''רצח על רקע הומוסקסואלי'' מקבלת משמעות אחרת לגמרי. היא למעשה מורה לקורא להתייחס לרצח הזה באותו אופן בו הוא מתייחס להומואים עצמם, רוצה לומר, הרצח הינו על רקע יחסכם החברתי לנרצח, אל תהיו מבואסים, הוא היה סתם אוכל בתחת (סלח לי, ויסלחו לי כל קוראי האייל, הוולגריות הינה להמחשה). |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
יש בדבריך התרסה פרובוקטיבית שמטרתה אינה ברורה לי (והכוונה לדברים שכתבת לעדי). מדד הפי. סי. שלטענתך הוא זה שהניע את עדי לכתוב את המאמר, ועוד בתעוזה חסרת אובייקטיביות כדברייך (אובייקטיביות אייל? ואתה אובייקטיבי? ואני? אם אתה מכיר אחד כזה, אנא הפנה אותו אליי בבקשה..), הוא לחם חוקם של אנשים שקצה נפשם בדמויות הרדודות של הומואים, יהודים, שחורים, ונשים כנועות כאחד. ולא, אני לא טעיתי. רק ציינתי את עובדת הניצול הציני של הדמות ההומואית, כדוגמא לסחר סטריאוטיפי. וייסלחו לי כל אותן האוכלוסיות המדוכאות האחרות ששכחתי לציין באותה נשימה (שכן אני ידועה כאסמטית תחבירית). רגישות גבוהה למגזר מופלה מסויים באופן מיוחד, לא מורידה בעיניי מערך המחאה כנגד סרטים הוליוודים רדודים. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
נסי להתעלם לרגע מהסמנטיקה (הדבקותך למילה ''אוביקטיביות'') והקשיבי למה שאני מנסה לומר. טענתי המרכזית היתה שהסרט אכן יכול להיות רדוד וגרוע, אבל ה''ביקורת'' של עדי אינה משכנעת בכך, כיוון שזו עסוקה בלכעוס על הסרט ביחסו להומו כ''קומיק ריליף'', כאילו שיש בכך רע, כאילו שבסרטים אחרים, אין אייקונים אחרים, שהם הקומיק ריליף (נסי לשאול את צחי נוי על יחס לשמן כ''קומיק ריליף'') אז יכול להיות שכן, ''הדבר הטוב הבא'' הוא סרט גרוע כמעט כמו ''אסקימו לימון'', אבל לבנאדם כמוני שלא ראה את הסרט, מלבד המשפט ''מדונה שחקנית גרועה'', לא ברור למה לא כדאי ללכת לסרט. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא ראיתי את הסרט אני רוצה לראות אותו עכשיו אז תראו לי אותו! | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא הבנת אותי, מסתבר. יש לי דברים יותר טובים לעשות בסרטים מאשר לבחון את רמת התקינות הפוליטית שלהם. למעשה אני די מתנגדת לכל תנועת הפי.סי המלוקקת, המתחסדת והרחוקה מהמציאות (ובהזדמנות זאת אני מפנה אותך לספרו המצוין של גדי טאוב שנקרא כמדומני "המרד השפוף", שעוסק בנושא הנ"ל). אבל אם בכל זאת אנסה לשפוט את הסרט אך ורק לפי כללי הפי.סי, אגלה שהסרט עומד בכללים האלו ואף מעבר לכך: אף אחד לא מנדה את רוברט ההומו, רוברט לא עוסק לפרנסתו בדראג שואוז, אבי היא אשת קריירה ואם לא נשואה, השופטת היא שחורה ואפילו יש שם איזה מישהו שמת מאיידס ועדיין כולם אוהבים אותו. אבל בכל זאת, כפי שאמרתי בכתבה, הסרט נופל למלכודת ההומופוביות מהכיוון השני, על ידי התעסקות כמעט אובססיבית במיניות של הגיבור הראשי, התעסקות שמחזירה אותנו לעידן טרום הפתיחות המינית, כשהומואים שימשו רק לcomic relief. ומילה אחרונה לגבי אותו ידיד שלי: הוא רצה ללכת לסרט לא בגלל שזה סרט על הומואים, אלא בגלל שהוא מת על מדונה. עד כאן :-) |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא הבנתי היכן הדבקתי סטריאוטיפים בדיוק. האם תוכל להיות יותר ספציפי? ולגבי רופרט אוורט, אין ספק שהנ"ל הולך בקביעות למכון כושר. בכל מקרה, חיטוביו וכמו כן נטיותיו המיניות של הידיד שלי אינן קשורות לעובדה שהסרט פשוט מחורבן. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
נראה לי כי אייל התכוון לכך שאמרת כי הסרט הנו הומופובי וכו'. אישית אני אהבתי את הכתבה שלך שמנעה ממני ללכת לראות סרט, אף על פי הסיכויים המועטים שהייתי הולך לראותו ממילא. כתבה יפה ונחמדה, ברכותיי על המאמר הראשון באייל הקורא. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אם כבר להלחית, ואם כבר להלחית בסרטי קולנוע, אז רופרט אורט הוא אובייקט מועדף. ועלילה זה לא הכל בחיים (ותובא בתור דוגמה חברתי מ' שצפתה בקפידה ב"גלדיאטור", הגדירה אותו כאחד הסרטים הגדולים של השנה, ובכל זאת לא הבחינה בשום עלילה מעבר ל"ראסל קרואו בשריון קטנטן ותו לאו".). ואם העברנו אחר צהריים במזגן (יתרון לא מבוטל בימים אלו), וגם בנוסף עבר על מסך הקולנוע הומו שהוא נחמד אינטיליגנטי ולא סוטה מין משום סוג- אז מה רע? הנקודה היא, שעד ממש לא מזמן, דמויות הומוסקסואליות הופיעו רק בסרטים "אומנותיים"(תרגום:שאף אחד לא רואה) או בתפקיד סוטים ומנצלי ילדים. אז אני אומרת: האח והידד לאחי הלא-הטרוסקסואלים (ולמין האנושי בכלל)! הקונצנזוס נכבש! יש הומו בסרט הוליוודי מחורבן רגיל! |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הנקודה, נראה לי, היא שסרט כזה לא מצדיק הליכה לקולנוע עם ידידים למיניהם בשבילו. סרט הוליוודי מחורבן רגיל אפשר לראות בערוץ הסרטים (אחרי ארבע שנים, אבל זה לא משנה, היום אפשר לראות את הסרטים הגרועים של 1996) בלי לשלם 27.5 ש"ח. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
Maybe the movie's not worth seeing,
but going to see a bad movie with friends sometimes beats seeing a good movie by yourself on TV. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אשמח אם תרענן את זכרוני ותאמר לי באיזה סרט הופיעו הומואים בתור סוטים מנצלי ילדים (חוץ מגלן או גלנדה של אד ווד, אבל זה ממש לא נקרא...) בכל מקרה, הינה לפניך רשימה לא מייצגת של סרטים שאנשים צפו בהם(מה יש לך נגד סרטים אמנותיים, ד"א?)עם דמויות הומוסקסואליות, כולל סרטים הוליוודים מחורבנים משופעי סטריאוטיפים: 1. "כומר" 2. "פילדלפיה" (לא ראיתי, אבל מקרינים את זה היום בערוץ 2) 3. "כלוב הציפורים" (זה באמת היה גרוע) 4. "בנים אינם בוכים" 5. "פאקינג אמאל" 6. "אחה"צ של פורענות" (סרט משנות ה70 בו אל פאצ'ינו מגלם דמות הומואית אמינה) 7. "נשיקת אשת העכביש" (עוד סרט ישן שגם הוא מתחמק יפה מהמלכודת) 8. "מופע הקולנוע של רוקי" (איך לא :-)) 9. "הכי טוב שיש" (עוד סרט גרוע) 10. והפייבוריט שלי - וולווט גולדמיין. I rest my case...
|
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
נוחי על תיקך כמה שיתחשק לך חביבתי, אך בשום פנים ואופן על תקראי ל"הכי טוב שיש" סרט גרוע! |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
נכון. כל סרט שמציג את הלן האנט בערום (אפילו חלקי!) לא יכול להיות סרט רע. (: סתם, באמת סרט משעשע להפליא, לדעתי. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
Helen Hunt? Ick
Good Actress, but no sex object. The movie may be fun when we get Nicholson's misanthropic shticks but the gay character is too PC to bear |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
סלח לי על הבורות(כמו שנהוג לומר באייל לעתים קרובות), אך למה התכוונת ב-pc? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
( הוא קיצור לפוליטיקלי קורקט (נכון מבחינה חברתית pc | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
טוב, מה אוכל להגיד. רק שאני מכיר כמה אנשים שהיו נותנים את ידם הימנית בעבור זכייה בהלן האנט (או יותר נכון, בעיקר בדמות המזוהה איתה ג'יימי באקמן). ומצד שני לגבי אותה דמות ראיתי הערות כמו ''פול וג'יימי הם ההוכחה שהבחורים הכי חמודים נתפסים ע''י הקלאפטות הכי גדולות'' או ''כנראה שיש כאלה שהקיק שלהם זה לראות יהודי נעבעך מושפט לחלוטין ע''י גויה בלונדינית''. נו טוף. אבל בקשר לסרט, גם אם הוא מעצבן לפעמים, כל-כך נדיר לראות סרט של ג'יימס אל. ברוקס , כדאי לשמור את הרגע... בימאי נפלא (''תנאים של חיבה'',''משדרים חדשות''), המפיק של ''הסימפסונים'' וסדרות ידועות אחרות, ובעל מגע קסם אישי ורגיש. - אסף |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הסרט THE WATERDANCE שנעשה מעט לפני פרסומה של הגברת האנט בסדרה "משתגעים מאהבה". סרט רציני למדיי הדן בהתמודדות עם נכות , ובו מככב אריק סטולץ (שזכה לפרסום כדמות נכה אחרת בתור הנער המעוות ב"מסכה" , והופיע שוב עם האנט בתפקיד האקס המיתולוגי של ג'יימי באקמן ) . גם ווסלי סנייפס הלא-מפורסם-עדיין מרשים שם. ולעניינינו... הסרט מאפשר לראות חלקים של ג'יימי באקמן שלא מוצגים בד"כ בפריים טיים בטלוויזיה, והמבין יבין ... להנאת הצופים, אסף |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
קודם כל, תודה על המחמאה מקודם. בקשר ל"הכי טוב שיש" - מה לעשות, אבל אני ממש לא אהבתי את הסרט. ההתחלה היתה נחמדה אבל מהר מאוד הסרט תפס גבהים סכריניים שלא נודעו מאז "פוני קטן". חוץ מזה, הלן האנט לא ממש מרגשת אותי (עכשיו תורי להתנצל על כך שאני סטרייטית?) |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אנצל את ההזדמנות להמליץ על הסרט "כומר" הנזכר לעיל - סרט מצוין ומרגש (לדעתי), הכולל משחק מרשים של שחקן בשם לינוס רוץ' (או שמא רוש?) ואחרים. הסרט עוסק בכומר קתולי צעיר המגיע לעיר נידחת בצפון אנגליה להחליף כומר ותיק שפוטר, ומגלה שהעיר העייפה פועלת על-פי כללים משלה. בהיותו צעיר ואדוק, הוא מנסה לשנות את העוולות מסביב, ומתחבב על הקהילה ועל הכומר השני של הקהילה. אז מסתבר לנו שלכומר יש חיים כפולים... מומלץ בחום - ראיתי אותו שלוש פעמים בקולנוע בהנאה רבה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כה לחי. מאוד משעשע איך הצלחת להכניס את נשיקת אשת העכביש עם מופע הקולנוע של רוקי לאותה רשימה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כפי שאמרתי, רשימה לא מייצגת ומאוד אינטואיטיבית.. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בלי שום קשר לנושא השיחה, אחותי (לידור), היא כמובן לא "אתה" אלא "את". מתי בפעם האחרונה ראית בחור עם שם משפחה כפול (חוץ מרמטכ"ל לשעבר מסוים מאוד)? בכל מקרה, מתוך החלק (הזעום) של סרטים אותם הזכרת שבמקרה יצא לי לראות, נדמה לי שבכולם בעצם ההומוסקסואליות של הדמות הנדונה דווקא היוותה גורם די מרכזי בעלילה, בין אם בתור מפלצת אונסת קטינים (לא שמתי לב, אבל יש פה ושם גם כאלה בקולנוע, כך טוענים) ובין אם בתור קדוש מעונה שנרדף ע"י החברה בגלל נטיותיו המיניות. לא יצא לי לראות או לשמוע על הרבה סרטים שבהם ההומוסקסואליות של דמות X לא מהווה גורם משמעותי בעלילה או מקור לאתנחתאות קומיות מזדמנות. שהרי אין דבר יותר מצחיק מלראות את צ'נדלר (כן, אני יודע שיש לו שם) מגלם דמות של סטרייט שמשום מה - ותקלטו איזה קטע - אנשים אחרים חושבים שהוא הומו. לא שאני בעד כלום באופן כללי, סרט צריך לעמוד בפני עצמו ולא להביא (באופן יחסי) 0.1 דמויות הומוסקסואליות 0.43 דמויות בנות מיעוטים ו-0.51 דמויות נשיות בעמדות כוח, אבל בכל זאת - מלבד הכי טוב שיש, לא יצא לי לראות דמויות הומוסקסואליות בתפקיד של יצור אנושי. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מת'יו פרי, קוראים לו. העניין עם סרטים ועם יצירות אמנות הוא שכידוע - אקדח במערכה הראשונה ירה במערכה השלישית. האפיונים של אנשים בסרטים נמצאים שם מסיבה. הבסיס הוא גבר לבן, ועל זה עושים וריאציות כדי להעביר מסרים או לקדם את העלילה - נשים כמוטיבציה לגיבור (או כטוויסט על רעיון מוכר, כמו למשל סרטי פעולה על נשים), ילדים כדברים שמפריעים לגיבור (הומור הומור, תרגעו), שחורים כפושעים או כמייצגי האנדרדוג (או סתם בשביל הפוליטיקל קורקטנס), גרמנים כפושעים (גרמנים הם אף פעם לא אנדרדוג...), והומואים (לרוב כאתנחתא קומית, לפעמים כאנדרדוג, או סתם כדי להעביר מסר פרו-גיי). אם לא הייתה מטרה להיותם הומוסקסואלים, הם לא היו הומוסקסואלים - הם היו גבר לבן. גם בכהי טוב שיש ההומו הוא הומו כדי שיהיה קונפליקט בין ניקולסון אליו. ככה זה אמנות - כולנו חארות. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אמרתי שאני מודע לעובדה שיש לו שם, אבל זה לא יעזור לו. הוא צ'נדלר וככה ישאר. גם אם יש כוונה נסתרת מאחורי קיומה של תכונה כלשהי, בהקשר עלילתי, אין סיבה שהדמות תהיה שטוחה לגמרי חוץ מכך (ברור ששותף שחור של שוטר שעומד יומיים לפני הפרישה המיוחלת לא יצליח להגיע לפנסיה כשהוא בחתיכה אחת, מאחר וזו ההצדקה היחידה לקיומו בעלילה, אבל לא יזיק לראות שיש לו אישיות). יש לי רעיון לדוגמא - למה למשל שהשותף השחור שעומד יומיים לפני הפרישה לא ירים טלפון לשותף שלו לחיים דקה לפני שהרוצח המטורף יכרות לו איברים חיוניים עם גרזן? דברים כאלה לא קורים בקולנוע, מאחר ויהיה לקהל היעד קשה (כך טוענים) להזדהות עם דמות של גיי. או שאנחנו (הקהל) נשתפר מבחינה אנושית, או שהאנשים הטובים בהוליווד יחליטו להיות בני אדם (כמו שהם עשו (בערך) לפני שישים שנה, כשהם התחילו להראות דמויות שחורות בתפקידים אנושיים). מה לדעתך יותר פשוט? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
דבר ראשון ברצוני לציין שאני לומדת תאטרון והיתי מאוד רוצה להגיע להוליווד וסרטי הוליווד הם ממש ממש לא מחורבניםו... בקיצור אין לי שום דבר נגד הומואים ואני מקווה שגם לך אין אבל כל הערה שנכתבת עליהם זה לא צריך להכתב כי הסרט הוא סרט שרוצה להעביר מסר מסויים וגם אם המסר הוא על הומואים או על ידי הומואים. ואם לא הבנת אז חבל |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |