בתשובה לצחי ברזיק, 13/06/00 2:37
 |
|
 |
||
|
||||
 |
מת'יו פרי, קוראים לו. העניין עם סרטים ועם יצירות אמנות הוא שכידוע - אקדח במערכה הראשונה ירה במערכה השלישית. האפיונים של אנשים בסרטים נמצאים שם מסיבה. הבסיס הוא גבר לבן, ועל זה עושים וריאציות כדי להעביר מסרים או לקדם את העלילה - נשים כמוטיבציה לגיבור (או כטוויסט על רעיון מוכר, כמו למשל סרטי פעולה על נשים), ילדים כדברים שמפריעים לגיבור (הומור הומור, תרגעו), שחורים כפושעים או כמייצגי האנדרדוג (או סתם בשביל הפוליטיקל קורקטנס), גרמנים כפושעים (גרמנים הם אף פעם לא אנדרדוג...), והומואים (לרוב כאתנחתא קומית, לפעמים כאנדרדוג, או סתם כדי להעביר מסר פרו-גיי). אם לא הייתה מטרה להיותם הומוסקסואלים, הם לא היו הומוסקסואלים - הם היו גבר לבן. גם בכהי טוב שיש ההומו הוא הומו כדי שיהיה קונפליקט בין ניקולסון אליו. ככה זה אמנות - כולנו חארות. |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
אמרתי שאני מודע לעובדה שיש לו שם, אבל זה לא יעזור לו. הוא צ'נדלר וככה ישאר. גם אם יש כוונה נסתרת מאחורי קיומה של תכונה כלשהי, בהקשר עלילתי, אין סיבה שהדמות תהיה שטוחה לגמרי חוץ מכך (ברור ששותף שחור של שוטר שעומד יומיים לפני הפרישה המיוחלת לא יצליח להגיע לפנסיה כשהוא בחתיכה אחת, מאחר וזו ההצדקה היחידה לקיומו בעלילה, אבל לא יזיק לראות שיש לו אישיות). יש לי רעיון לדוגמא - למה למשל שהשותף השחור שעומד יומיים לפני הפרישה לא ירים טלפון לשותף שלו לחיים דקה לפני שהרוצח המטורף יכרות לו איברים חיוניים עם גרזן? דברים כאלה לא קורים בקולנוע, מאחר ויהיה לקהל היעד קשה (כך טוענים) להזדהות עם דמות של גיי. או שאנחנו (הקהל) נשתפר מבחינה אנושית, או שהאנשים הטובים בהוליווד יחליטו להיות בני אדם (כמו שהם עשו (בערך) לפני שישים שנה, כשהם התחילו להראות דמויות שחורות בתפקידים אנושיים). מה לדעתך יותר פשוט? |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |