השיח של השיח 3171
כיצד יכולים אנשים, צמחים ובקטריות לדבר ביניהם? על דרכים חדשות שהומצאו לאחרונה, ודרכים ישנות שהתגלו לאחרונה.

האם כדאי לדבר לצמחים? אולי כן...

ב-‏1986 אמר הנסיך צ'רלס בראיון טלוויזיה, שמאוד חשוב לדבר לצמחים והם מגיבים כאשר מדברים אליהם. ב-‏2007 טען מדען מדרום קוריאה בשם מי־ג'אונג ג'אונג שהוא ניגן את "סונטת אור הירח" לצמחי האורז שלו כדי לעודד אותם לגדול ולפרוח מוקדם יותר.

אלו רק שתי דוגמאות מני רבות להשערות שהועלו, לפיהן אם נדבר לצמחים הדבר יסייע להם לגדול. עד למרץ האחרון היה זה לא יותר מאשר מושא לסאטירה.

אולם במרץ האחרון הוכרז בבריטניה מחקר מטעם החברה המלכותית לגננות (RHS) התומך בהשערה זו בדיוק. במשך 30 יום ייבדקו גידולי עגבניות בסארי שליד לונדון. נשאלת השאלה, האם העגבניות יקשיבו לקולות שיושמעו להן באמצעות אוזניות מכשיר ה-MP3 שיוצמדו לעציצים בהם הן גדלו? הגידולים יימדדו לפני הניסוי, במהלכו ואחריו, וישוו את הצמחים המאזינים ל-MP3 עם צמחים שלדאבונם הרב לא ניתן להם MP3. הגנן קולין קרוסבי טוען שקולות מסוימים (לבטח קולה הערב של מלכת בריטניה. או שמא קולו של הנסיך צ'רלס?) מעודדים גידול בריא של העגבניות. המחקר שהוכרז באביב התקבל בבריטניה בקריאות אחד באפריל. אבל הגנן אמר: קחו זאת ברצינות, רבותיי. רצוי למצוא את מיקס הקול האנושי המתאים לעידוד גידול הצמחים. ה-BBC דיווח, כי מצפים שההקלטות ב-MP3 יכילו שירים, שירי ערש, סיפורים, שירים ואפילו חרוזים מאת שייקספיר. העיקר שהקולות יהיו בין 125 הרץ ל-‏250 הרץ – הטווח שמשפיע על הביטוי הגנטי בצמחים ומסייע להם לגדול. זהו. דברו לצמחים, ובבריטניה אפילו תקבלו עצה כיצד ובאיזה תדר...

שיח עגבניה

שיח עגבניה (מקור: MorgueFile)



צמחים ישראליים מדברים אלינו

ועתה נשאלת השאלה, מה יקרה אם תקשיבו למה שיש לצמחים לומר לכם? זוכרים את הסרט חנות קטנה ומטריפה? הצמח אודרי 2 הרעבה מדברת לסימור העני וגדלה בחנות הצמחים. מחקר משנה שעברה מצביע על צמחים ישראלים שמדברים אלינו. האם בישראל מתרחשים דברים מוזרים יותר מאשר באנגליה? בכל אופן, אודרי 2, את לא לבד בעציץ.

ד"ר יוליה פנחסוב – שהייתה בשעתו דוקטורנטית בהנחייתו של פרופ' צבי דובינסקי מהפקולטה למדעי החיים על שם גודמן באוניברסיטת בר אילן, גלתה שצמחים יכולים לומר לנו האם גופי מים הם בטוחים או מזוהמים. כמובן שלמחקר השלכות על בעיית המים באזורנו. הגילוי יכול להזהיר על זיהומים ורעלים במי השתייה.

שני החוקרים פתחו טכנולוגיה שיכולה "להקשיב" לקולות שצמחי אצות מיקרוסקופיים משחררים אל תוך גוף של מים מזוהמים. הטכנולוגיה עובדת על עיקרון הפוטוסינתזה (התהליך של המרת אור שמש לאנרגיה כימית בצמחים). החוקרים מקרינים את הצמח המיימי בלייזר ירוק. אחר כך הם בודקים את קצב הפוטוסינתזה של צמחי האצות שגדלות במים. אם הצמח מממש את מלוא פוטנציאל הפוטוסינתזה, סימן הוא שהוא בריא.

אולם כאשר צמח האצה לא מימש את הפוטנציאל הפוטוסינתטי המלא שלו, פירוש הדבר שמשהו לא בסדר איתו. במצב זה הצמח ישתמש בחלק מאור הלייזר וימירו לאנרגיה שהוא אוגר, כאשר השאר מומר לחום. חום זה גורם למים להתפשט ולכן ליצור שינויים בלחץ. שינויים אלה הם למעשה גלי קול של ממש שניתן לאספם על ידי הידרופון – מיקרופון מיוחד שמתוכנן למים. בהתבסס על כמות אנרגיית האור שמומרת לחום ולקול, החוקרים יכולים לחשב את השארית שנבלעה על ידי הצמח, וכך ללמוד על מצבו. אם למשל הצמח סובל מהרעלת עופרת, תוצאה של פסולת שהושלכה לגופי מים, כגון סוללות ושאריות ממפעלי צבע, הוא ייצור קולות שונים מצמח בריא.

המצאה חדשה: הצמח מתקשר בטלפון ואומר: תשקו אותי

Botanicalls הוא פרויקט בריטי שמחבר צמחים לאדמה, לחיישנים ולמעגל חשמלי. דרך החיישנים עובר מידע על רמת הלחות של האדמה. אחר כך המידע עובר ללוח מחשוב, שמעביר את המידע לרשת ואז הנתונים עוברים למאגר ולמערכת טלפוניה. מערכת הטלפון מבצעת את שיחת הטלפון לדודה הבריטית הדאגנית, שאוהבת את הצמחים שלה בעציצים. כאשר היא מרימה את השפופרת, הצמח (כלומר, קול אוטומטי) אומר לה: "אני צמא, תשקי אותי".


צמחים ובקטריות מדברים יחד ביניהם

שנה אחרי מחקרם של פנחסוב ודובינסקי, גילו חוקרים מאוניברסיטת קליפורניה בדייויס , בראשות פתולוגית הצמחים פמלה רולנד, שמולקולת רצפטור בצמח נצמדת למולקולה פולשת מסוימת בבקטריה ויחד שתיהן מגנות מפני פלישת בקטריה אחרת הגורמת למחלות. בניגוד לחיות, צמחים לא יוצרים נוגדנים נגד מחלות. נראה שנתגלתה כאן איזו שהיא הגנה לא ידועה שהיא חלק ממערכת חיסון הצמח. כלומר, צמחים ובקטריות מתקשרים זה עם זה על ידי מולקולת איתות בקטריאלית שמתחברת לרצפטור מסוים בצמחי אורז (בניסוי הספציפי הנדון) כדי לסלק מחלה הרסנית לצמחים. את הממצאים פרסמו החוקרים בכתב העת Science ב-‏6 בנובמבר.

האם צמחים יכולים לדבר בינם ובין עצמם?

ביוני האחרון יצא מחקר חדש מבית מדרשן של אוניברסיטת קליפורניה בדיוויס ואוניברסיטת קיוטו באוֹצוּ שביפאן, שמראה שיתכן כי צמחים "מדברים" זה עם זה באמצעות שליחת אותות כימיים ביניהם.

החוקרים יצרו עותקים משובטים גנטית של צמחי לענה משוננת, צמח הגדל בר בארה"ב. הם שתלו את הצמחים בשמורה של אוניברסיטת קליפורניה. חלק מהעותקים נשתלו ליד הצמח המקורי, וחלק ליד צמח לענה שאין לו קשר גנטי־משפחתי להם. אז גרמו החוקרים נזק לצמחים הנשתלים, בצורה שמחקה נזק שהיה עושה חרגול או אוכל עשב טבעי אחר. אחר־כך הם חיכו בסבלנות שנה שלמה. הם חזרו לאותו מקום אחרי שנה, וגילו להפתעתם שהצמחים שגדלו ליד העותקים המשובטים שלהם ידעו לזהות את הסכנה ששמה חרגול, להיזהר מחרגולים ולשקם את עצמם לאחר הנזק. הם סבלו מ-‏42 אחוז פחות נזק מאוכלי עשב למיניהם לעומת הצמחים שגדלו ליד פרטים שאינם קשורים אליהם גנטית.

לענה משוננת

לענה משוננת



המסקנה של החוקרים הייתה שהצמחים שהיו בני אותה משפחה והיו סמוכים זה לזה, איכשהו ידעו להזהיר אחד את השני שעומדת להגיע מתקפה של אוכלי עשב ולומר לשכן שלהם: "הי, תגן על עצמך עכשיו מפני החרגול!" בצורה זו הם ידעו להכין את עצמם למתקפה ולהתגונן מאיומים בצורה אפקטיבית יותר. כלומר, השיבוטים של צמח הבר המקורי תקשרו ביניהם וידעו לשתף פעולה זה עם זה כדי למנוע מהחרגולים לאכול אותם. אולם הצאצאים שנשתלו רחוק לא ידעו להזהיר את אלה שהיו יותר רחוקים מהם גנטית. מכאן מסתבר שלצמחים יש מנגנון להתנהגות מתוחכמת יותר משחשבו.

המחקר פורסם בכתב העת "מכתבי אקולוגיה" על ידי ריצ'רד קָארבָּן וקָאוֹרי שיוֹג'ירי. הוא מעלה את האפשרות שצמחי בר יכולים להבחין בין צמחים שזהים להם גנטית לבין אלה ששונים מהם. חיות, כידוע, מעדיפות פעמים רבות לסייע לקרוביהן דווקא. אולם העדויות לכך שצמחים יכולים להתנהג כמו חיות המגוננות על קרוביהן לא היו חד משמעיות. ניסויים מסוימים הראו, שכאשר שורש של צמח צומח בסמוך לזה של צמחים שאינם קשורים אליו, השניים ינסו להתחרות על מקורות המזון והמים. היו ניסויים שהראו שאם ניקח צמח, ניטול ממנו שני שורשים, ונשתול אותם באדמה זה ליד זה, שני השורשים עדיין יתחרו זה עם זה על מקורות המזון והמים.

אולם הניסוי של קארבן ושיוג'ירי מראה מקרה שבו הצמחים משתפים פעולה זה עם זה. ויותר מכך, המחברים מעלים את ההשערה שצמחים אחרים מתנהגים באותו האופן. החוקרים אינם יודעים כיצד הצמחים "מדברים", אבל הם מעלים את ההשערה, שכנראה הם עושים זאת באמצעות אותות כימיים נדיפים. כאשר צמח אחד מותקף על ידי אוכל עשב, הוא פולט כימיקלים מסוימים לאוויר, ובכך הוא מזהיר את חבריו מסביב כדי שיתגוננו. או יתכן שהצמח המותקף ממלא את עליהם של שכניו בכימיקלים המזיקים לאוכלי העשב כמו החרגולים ומבריחים אותם. או אולי הוא מזיז באופן פיזי את הגבעולים והעלים של שכניו בדרך כלשהי כדי לגרום להם להיות פחות טעימים. המכניזם עדיין לא ידוע. בכל מקרה, מחקר כזה יכול להועיל מאוד לגננים ולמי שהצמחים בגינה ובעציצים יקרים ללבו. כל עוד הצמחים לא מתכננים אי שם בתוך העציצים איזו מזימה נגד האנשים, התקשורת ביניהם חיובית ואולי אף חסכנית במים ובחומרי דישון.

בקטריות מדברות בינן לבין עצמן

חוקרים מאוניברסיטת קליפורניה בסן־דייגו פיתחו אמצעים שמאפשרים להבחין בתקשורת בין אוכלוסיות בקטריות שונות. המחקר מראה כיצד בקטריות "מדברות" זו עם זו (בשפת החיידקים כמובן). אם הבקטריות מדברות ביניהן ומשתפות פעולה, ניתן לתקוף אותן בהתאם למידע חדש זה.

למעשה, החוקרים תיארו דרך חדשה שבה ניתן להבחין במאבק, כמו גם בשיתוף פעולה, בין הבקטריות. כאשר בוחנים את האנטיביוטיקות שבהן אנו משתמשים, הרבה מהן זוהו כתוצרים טבעיים שאותם יצרו בקטריות, כמו למשל הפניצילין. בסביבתן הטבעית משתמשות הבקטריות בתרכובות אלה כאנטיביוטיקות כנגד סוגים אחרים של בקטריות המתחרות עמן על המשאבים. המחקר החדש יצר שיטה שיכולה לנטר ישירות את היצירה והשחרור של מולקולות התרכובות האלה ("שפת הבקטריות"). השיטה מתברר מפשטת משמעותית את היכולת לחקור את האינטראקציות הבקטריאליות והיא יכולה לספק דרכים חדשות לזיהוי ולפיתוח תרכובות אנטיביוטיות חדשות.

במאמר שפורסם בכתב העת "Nature Chemical Biology", מתארים פיטר ס. דורסטיין, יוּ-ליאנג יאנג ויוּקוּואן שוּ, יחד עם פול סטרייט מאוניברסיטת טקסס, גישה שאותה הם פתחו לתיאור האופן שבו הבקטריות מתקשרות בסידור מעבדתי. הסידור כולל את השיטה הידועה לחקר ביומולקולות, MALDIMS (קיצור שלMatrix Assisted Laser Desorption Ionization-Time of Flight Mass Spectrometry). זהו כלי אנליטי לחקירת ביומולקולות. המולקולות מוצמדות למטריצה של מולקולות מתגבשות. לייזר חנקן פולט קרינת יונים על המטריצה והמולקולות סופחות את אנרגיית הלייזר ומתאדות. המכשיר מצומד לספקטרומטר מסות.

החוקרים הצליחו לבנות סידור מעבדתי מסובך באמצעות ה-MALDI וספקטרומטר המסות ולצפות בהשפעות של איתותים מרובים באינטראקציה בין כמה סוגי בקטריות. השיטה של החוקרים מורכבת מהדמיה תוך שימוש בספקטרומטריית המסות - טכניקה שמניבה תמונה כמותית: אילו כימיקאלים וכמה כימיקאלים נוצרים כדי להלחם בבקטריות אחרות או לסייע להן בתחרות על המשאבים.

כדי לתקשר, בקטריות מפרישות מולקולות ש"אומרות" לבקטריות אחרות: "אני עצבני, תפסיק כבר לגדול", "אני זקוק ליותר מזון", "התקרב, אני יכול לספק לך חומרי מזון". מדובר ב"שיחות" כימיות. החוקרים ממפים מאות אינטראקציות בין הבקטריות, הפרשות מולקולות והאינטראקציה שלהן עם מערכת ההגנה של הגוף.

באותו עניין, כדאי לצפות בהרצאתה של בוני בסלר, המתארת כיצד בקטריות "מדברות" זו עם זו באמצעות שפה כימית, שמאפשרת להן למסור זו לזו מידע בדבר נוכחותן, ומכאן בדבר מתקפות ודרכי התגוננות.



פורסם במקור ב"משרד הפטנטים של ד"ר גלי וינשטיין".
קישורים
משרד הפטנטים של ד"ר גלי וינשטיין - הפרסום המקורי
מדען מדרום קוריאה : בטהובן טוב לאורז
ה-BBC דיווח על מחקר השמעת קול לעגבניות
מחקר משנה שעברה - אצות מספרות על זיהום
Botanicalls
Science - שיתוף פעולה בין צמחים לבקטריות
מחקר חדש צמחים מזהירים את קרוביהם
הרצאתה של בוני בסלר ב-TED, על תקשורת בין בקטריות
דרך חדשה להבנת תקשורת בקטריאלית
פרסום תגובה למאמר

פרסומים אחרונים במדור "מדע"


הצג את כל התגובות | הסתר את כל התגובות

ועוד קצת על יכולותיהם המרשימות של הצמחים 532890
חרגולים תוקפים 532919
(לא קראתי עדיין את המאמר במקורי, אלא רק את הדיווח המקושר מכאן)

המסקנה מהניסוי עם הצמחים המשובטים לא ברורה לי. הצמחים אמורים להעביר לאחרים באזורם ארוע טראומטי חד־פעמי? מה זה אמור לעזור? זה משהו שאמור להזכר לטווח של שנה? למה נראה שמנגנון ההעברה הוא דווקא פרומונים?

עד כמה צמחים שקרובים כ"כ משפחתית האחד למשנהו נפוצים בטבע? האם הקרבה המשפחתית של "אחים" מספיקה? האם יש בקרבה כזו תועלת? מה הקרבה ה"טיפוסית" בין שני צמחי לענה באותו שדה?
יכולת לא מדהימה 533034
אם חידקים מדברים ביניהם בדרכים כ''כ פשוטות, ומתחריהם עדיין לא ''הבינו'' (במובן האבולוציוני) שאפשר לנצל לרעה את דרכי התקשורת הללו, הרי שיכולת ההסתגלות המדהימה של החידקים אינה כה מדהימה כמו שחשבנו.
יכולת לא מדהימה 533065
מי אמר שלא "הבינו"? אולי "הבינו" אבל הדרכים האלה בנויות כך שנסיון לשבש אותן יגרום לנזק גדול יותר למשבשים?
יכולת לא מדהימה 533086
לפעמים מה שדרוש לשם השיבוש עשוי לפגוע במשבש יותר מאשר במשובש.

בעניין אחר, עוד דוגמא לתקשורת בין חיידקים:
"בזמן קבלת ההחלטה, כל חיידק שולח מסרים לסביבה שמאותתים על כוונותיו, כלומר, האם הוא מתכוון לעשות ספורמציה (לייצר נבג) או קומפיטנס (יכולת). כל חיידק בוחן מה הכוונות של חיידקים אחרים ומהי העקה שלהם. ואז הוא מחליט אם הוא עובר למצב יכולת או מנסה לייצר נבג."
(http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-3815917,00.h... - מומלץ לחובבי חיידקים ודילמות כאחד)
יכולת לא מדהימה 534595
מעניין אם זה מערער את יסוד תיאורית האבולוציה הסטנדרטית.לטעמי,בזמן האחרון,מגלים לא מעט תגליות אנטי-דארוויניסטיות קלאסיות.
יכולת לא מדהימה 534597
אתה מדבר על זה אפיגנטיקה [ויקיפדיה] ?
יכולת לא מדהימה 534607
בין השאר,כן.אבל אני גם מתכוון לכך שרמת המורכבות ובקרת הגנים גבוהה בהרבה מהמשוער\מקובל.האינפורמציה הביולוגית ,לפי מדענים מסויימים,מעידה על מה שנראה כתכנון,יותר מאשר,בוא נאמר, יד המקרה,או ברירה טבעית.ההסבר לרמת בקרה שכזו לוקה בחסר ,מבחינת האבולוציה.
יכולת לא מדהימה 534608
הפוך, אתה יודע. ככל שמגלים מורכבות גבוהה יותר, כך ההסבר האבולציוני הופך לסביר יותר לעומת הסבר המדבר על תכנון (אם בכלל מתעקשים לבחון את האפשרות הזו בתור אלטרנטיבה מלכתחילה).
יכולת לא מדהימה 534612
"ככל שמגלים מורכבות גבוהה יותר, כך ההסבר האבולציוני הופך לסביר יותר לעומת הסבר המדבר על תכנון."
האם אתה יכול להסביר?
יכולת לא מדהימה 534611
קראתי קצת על בריאתנות [ויקיפדיה] וכתוב שם ש"לפי האסכולה המתונה יותר, ייתכן שאכן הייתה אבולוציה, אולם בשל ההכרח ב"תכנון תבוני", יש להניח שבחוטיה משכה ההשגחה העליונה." אז רציתי לשאול האם לדעתך היתה אבולוציה (במובן זה או אחר).
יכולת לא מדהימה 534658
בגדול אני מקבל ואריאציות קטנות של אותם הגנים(נניח פרוה חומה שיכולה להפוך ללבנה).מה שקשה לי לקבל(מבחינה מתמטית,לא בהכרח טכנית),זה יצירת מערכות חדשות,כאשר כל חלקיהן נדרשים כאחד.לדוגמא: מערכת הריח או הראיה...
יכולת לא מדהימה 534660
מכיוון שהנושא הזה נדוש כבר בעבר אבל אני מתעצל לחפש כאן, אביא רק סיכום קצר מהדודה על אחד מהנושאים שהזכרת:
יכולת לא מדהימה 534668
אני יכול לפרט לך לפורטרוט חלק מהדוגמאות הנזכרות בלינק הנ'ל.קח למשל את דוגמת השוטון הבקטריאלי של מייקל ביהי.מדענים מצאו מערכת(מערכת הזרקה חיידקית)עם כמה הומולוגים למערכת השוטון.מכאן הם באו וטענו כנגד ביהי שמערכת שכזו יכולה לשמש כשלב מעבר לשוטון מלא.הבעיה שהם שכחו-המערכת הנ'ל בעצמה בלתי פריקה.אנלוגיה טובה תהא מעולם ההנדסה האלקטרונית-הן בשעון והן בנגןmp3 קיימים רכיבים דומים:ברגים ,חיווטים,קפיצים ועוד.אבל לא ניתן לשנות שעון לנגן mp3 בצעדים הדרגתיים יתרוניים.זה בלתי אפשרי למעשה.טענתו של ביהי טובה ומוצדקת..
יכולת לא מדהימה 534669
אני עצלן, ולכן הרחקתי רק קישור אחד משם כדי למצוא את:
הטענה משם: אכן יש אפשרות לפיתוח השוטון כאיברון עצמאי, ואין צורך לבלוע לשם־כך חידק. יש שימושים למבנה שדומה לשוטון עוד לפני שהוא הופך‏1 למבנה שמסוגל לעזור לתא לשחות במים.

1 "הופך": כמובן שאני לא מתכוון לכך שהוא מתפתח במהלך חיים של תא בודד, או שחייבים להניח פיתוח מכוון לשם־כך.

אבל אני שוב חוזר על השאלה: יש לך תאוריה חלופית להציע?
יכולת לא מדהימה 534683
ראשית,ראה הסברי לעיל מדוע המערכת בעלת ההומולוגים שנמצאה,אינה יכולה לשמש כשלב ביניים.
שנית,לפי המחקרים האחרונים,מסתבר שהמערכת הפשוטה יותר היא דווקא זו שהופיעה מאוחר יותר,בעץ האבולוציוני.עיין כאן-

ובעוד אנו מדסקסים לנו,נמצא מאובן,ששוב מפתיע מחדש-

יכולת לא מדהימה 534684
לא. אתה לא מסביר. אנא חזור על הטיעון המלא שלך. אתה טוען שיש בעיה בתאוריה מסויימת. מה שכלל לא מובן לי הוא המסקנה שלך.

בפרט אנא הבדל בין ''לא ידוע לנו'' לבין ''ידוע לנו שלא''.
יכולת לא מדהימה 534686
שלא לדבר על־כך שהשען של "התכנון התבוני" הוא כל־כך בזבזן שהוא שם את האבולוציה בכיס הקטן. הוא יצר כ"כ הרבה מנגנונים מיותרים רק בשביל שנזר החולה (סליחה, נזר הבריאה) תוכל להתקיים.

(חשבתי על המשפט הזה בעקבות קריאת המשפט הראשון בתקציר המאמר שהבאת: The evolution of the flagellar assembly pathway in endosymbiotic bacterial genomes - מעניין מדוע השען בחר למחזר רכיבים).
יכולת לא מדהימה 534685
שכחתי לומר ,שהחלופה שאני מציע היא מוטציות מכוונות.זה פשוט לא מסתדר,מתמטית.
יכולת לא מדהימה 534687
מוטציות מכוונות? איך בדיוק?

למה החלופה לא מסתדרת לך מבחינה מתמטית? אתה יכול לתת דוגמה?
יכולת לא מדהימה 534700
אני אסביר- מכיוון שהמתמטיקה איננה יכולה להשתנות דרך התערבות על טבעית ( ראה את הדיון על ערכי פאי <דמיין קישור>) אבל חוקי הטבע כן יכולים להשתנות באופן על-טבעי, אי אפשר להסיק שכוח על-טבעי משנה את המתמטיקה, ומכאן שעלינו להסיק שכוח על-טבעי משנה את חוקי הטבע.

במילים אחרות- אלוהים ברא את האדם, אבל המעגלים נוצרו מעצמם.
יכולת לא מדהימה 534715
אני עדיין מחכה לדוגמה שתראה שיש כאן משהו על־טבעי.
יכולת לא מדהימה 534718
מה לא ברור? אבולוציה קורה. על פי המתמטיקה היא בלתי אפשרית תחת חוקי הטבע הידועים.
יכולת לא מדהימה 534631
מי הם המדענים המסוימים הללו?
יכולת לא מדהימה 534640
לא בטוח שמישהו מתכוון דוקא אליה, אבל פרופ' חוה יבלונקה מדברת על זה בספרה ''אבולוציה בארבעה מימדים'' (נכתב עם מריון למב). היא לא מדברת על תכנון, כמובן, אבל כן על הבעיות העכשוויות של הניאו-דארויניזם.
יכולת לא מדהימה 534656
רשימה חלקית של לערך 700 מדענים המביעים ספק לגבי ההסבר האבולוציוני(ביניהם לא מעט מדענים מתחומי מדע החיים:ביולוגיה,ביוכימיה,זאולוגיה כימיה ועוד)-

אני גם מדבר על מחקרי השוואות גנומים(תופעות כמו משפחת הגניםofrans)או ניבויים כושלים -

או כמו המחקר הזה(שעבר ביקורת עמיתים), שהראה מבחינה מתמטית מהו הסיכוי למציאת רצף פונקציונלי במרחב דומיין של 150 חומצות אמיניות-

יכולת לא מדהימה 534664
אני מתנדב להתייצב בעמדת הבּוּר. יש לי שתי שאלות.

א. למה המסקנה מהניבוי הכושל היא שתאוריית התכנון התבוני צודקת? האם התאוריה הזו מתאימה טוב יותר לנתונים? (האם יש תאוריה כזו, במובן של משהו שמסוגל לנפק ניבויים?)

ב. "המאמר שעבר ביקורת עמיתים"? ראיתי קישורים לשני מאמרים. למיטב הבנתי נראה ששניהם מדברים על משהו בכיוון הכללי של מבנה מרחבי של חלבונים. אני מוכרח להודות שלא הצלחתי לצלוח אפילו את התקציר. אשמח לקבל תרגום ללשון אנשים שאינם ביולוגים מולקולריים.
חנוקוגלו 534666
ומי מייצג בגאווה את ישראל?
יכולת לא מדהימה 534690
כבר ראיתי שטויות מתפרסמות בעיתונים טובים יותר.

אתה מודע לכך שיצרו חלבונים מתפקדים במבחנה, ובכך שללו נסיונית את הטענות ההסתברותיות (שלטעמי מראש מניחות הרבה יותר מדי) ?

למשל http://www.nature.com/nature/journal/v374/n6525/abs/...
לאנזים רנ"א.

בסוף הקישור http://www.che.caltech.edu/groups/fha/Enzyme/directe...
תמצא רשימה של אנזימים ששופרו/החליפו תנאים או תפקידם שונה בעשרות ניסויים שונים (זה גם מה שאבולוציה עושה, ד"א).
יכולת לא מדהימה 534691
כן,אני מודע לכך שיצרו חלבונים מתפקדים במבחנה.

א)מדובר במוטציות מכוונות על ידי החוקרים(הנדסת חלבונים ומוטגנזה).ממש ההפך מאבולוציה אקראית.
ב)לא ראיתי שם ראיה להווצרות פעילות קטליטית חדשה.מקסימום איזו איפיניות לסובסטראט חדש,לא יותר.בגדול,אם אתה רוצה ליצור פעילות קטליטית חדשה,אתה חייב ליצור אתר פעיל חדש,השלד היוצר את האתר הפעיל,ובדרך כלל גם אתר בקרה כלשהו.ומדובר במאות מוטציות.שיפור פעילות קיימת יכול להתקבל על ידי מוטצית נקודה או שתיים(גם מוזכר במאמר).אבל פעילות חדשה זה כבר סיפור אחר(שים לב לבעיות המוזכרות בסוף).
ג)בנוגע לאנלוגיה שהבאתי-המערכות הביולוגיות דומות מאוד למערכות של הנדסת אנוש.וכמו שלא ניתן לעבור בצעדים קטנים יתרוניים משעון יד לנגן mp3,לא ניתן לטעמי לעבור בצעדים קטנים יתרוניים,נניח ממערכת ריח למערכת ראיה או לכל מערכת אחרת.לאחר שנבין כי לא ניתן לעבור או ליצור מערכת מורכבת בהדרגה,ישאר לנו רק שלב החישוב המתמטי.
יכולת לא מדהימה 534693
טוב, לגבי "פעילות חדשה", יש את הניסוי שבו גרמו לחיידק E.Coli לעבד ציטרט.
יכולת לא מדהימה 534738
מוכרת לי הדוגמא של הניסוי של לנסקי.כמה הבהרות לגביו-

א)יכולת עיכול הציטריט כבר הייתה קיימת קודם לכן בחיידק
ב)גם לפי המאמר עצמו,התרחשו כנראה 2 מוטציות נקודה.מאחר וידוע לנו ש2 מוטציות או אפילו 10,אינן מספיקות בכדי ליצור חלבון חדש(רק בשביל ליצור אתר פעיל חדש צריכים כמה עשרות מוטציות),כנראה שאכן לא נוצר כאן אחד כזה.
ג)גם עורכי המחקר עצמם אינם יודעים עדיין איזה שינוי גנטי התרחש.

יתכן מאוד שמוטציה פשוטה על חלבון מעבר בממברנה,גרמה לשינוי מרחבי קטן, וכתוצאה מכך נוצר חור שדרכו יכלה לחדור חומצת הלימון.

ובנוגע להסתברויות ולמערכות מורכבות-אם הבנו שאין צעדים קטנים היוצרים מערכת ריח נניח(הכוללת לפחות קולטן,נוירון המחברו לבולבוס ההרחה ומנגנון פיענוח ועיבוד הריח)ומדובר כאן לפחות ב3 חלבונים הכרחיים ואפילו נניח מינימלים של 50 חומצות כל אחד אז מרחב הצירופים הוא 150^20 שזה פי טרליון בריבוע בריבוע בריבוע(עוד כמה בריבוע כאלה)ממס' האטומים ביקום.
יכולת לא מדהימה 534747
אבל אם רצף חלקי מהחלבון הזה שימש לתפקיד מועיל אחר, נדרשת יש כבר אי־הסתברות (בלשון מדריך הטרמפיסט לגלקסיה) נמוכה בהרבה.
יכולת לא מדהימה 534707
"לאחר שנבין כי לא ניתן לעבור או ליצור מערכת מורכבת בהדרגה" - כן, לאחר שנבין את זה כל תיאוריה של אבולוציה תצטרך להיעזר בכוח עזר חיצוני, מן הסתם תבוני.

אבל ההיסטוריה רומזת שכדאי לנסח את העניין בצורה קצת אחרת: לאחר שהבנו כיצד ניתן ליצור מערכת מורכבת בהדרגה, אין צורך בכוח עזר כזה.
יכולת לא מדהימה 534760
א. אלא אם אתה מדבר על המחקר האחרון של ג'ורג צ'רצ' (George Church), אבולוציה במבחנה נעשית ע"י החדרת מוטציות אקראיות וסלקציה לפעילות (בכמה גישות דומות). ישנו תחום של פיתוח מושכל של חלבונים, הוא כיום מפגר בהרבה אחרי מה שמושג באמצעות אבולוציה במבחנה (למרות הישגים בזמן האחרון). הווה אומר, כל המחקרים שהזכרתי, מבצעים אבולוציה, כפי שקורה בטבע, רק בכיוון מוגדר ומהר יותר.
ב. ראית ראיה כזו לאנזים רנ"א, בקישור הראשון (אתה מודע להשערת עולם הרנ"א, אני מניח). חלק ניכר מהאנזימים שלנו משתמשים ברנ"א בליבה הקטליטית שלהם. לגבי חלבונים, למשל ברשימה בקישור השני מוזכר 2.1x10^6 fold increase in cat. efficiency toward" valine, 17 mutations" כלומר אנזים שפעל בצורה חלשה מאוד על חומר שני (זה מקרה נפוץ, בד"כ אנזימים יודעים לזהות הרבה חומרים ביעילות שונה) הפך, באמצעות 17 מוטציות (לא מכוונות), לאנזים שפועל בעיקר על החומר השני וכמעט ולא על הראשון. אולי אתה חושב שאין אפשרות שהחלבון הראשון יתפתח, אל חשש. לא דרושות טריליוני קומבינציות כדי לברור את הליבה הבסיסית. חומצת אמינו אחת לבדה כבר יכולה לתפקד בתור אנזים‏1.
ג. אתה מוזמן לקרא את מוצא המינים לדארווין, אין לי כוונה להתייחס לשאלות שהוא כבר ענה עליהן.

יכולת לא מדהימה 534765
אני אכן מודע להשערת עולם הrna וגם לבעיותיו(עדיין לא ראיתי מחקר בעל אפשרות סבירה להתחלת אביוגנזה עם מולקולת rna(ריבוזים).

בנוגע לפעילות קטליטית-קיימים אנזימים בעלי זיקה לכמה סובטראטים.אולם הבעיה מתחילה כאשר מנסים לתכנן אתר פעיל לסובסטראט חדש.קיימים מאות אנזימים שאינם הומולוגים אחד לשני,כלומר אנזים x שונה מאנזים y במאות בסיסים.לכן לא ניתן להגיע אליו בצעדים קטנים.בוא ניקח דוגמא ספציפית-מולקולת גלובין המורכבת מ154 חומצות אמינו.אם הינו רוצים לתכנן גלובין שיקשור חמצן נצטרך לפחות 3 אתרים הכרחיים:מולקולת "הם",מרחב הידרופובי עבורה ושלד החלבון המקפל את החלבון לצורה המאפשרת תפקודו.אם הגלובין נוצר מאנזים אחר אז גם אם נשנה את אחד הרכיבים לתואם גלובין,נצטרך לשנות גם את השאר כדי שיתפקד.מדובר בשוני של מאות בסיסים ולא כמה בודדים.
נתתי לך אנלוגיה טובה מעולם ההנדסה-האם אתה,בתור גורם תבוני,מסוגל ליצור מערכת מורכבת בצעדים קטנים יתרוניים ממערכת אחרת?הצע סנריו אפשרי לעבור משעון לנגן.רק אז תוכל,לדעתי,להראות שהאבולוציה אפשרית(להבדיל מאביוגנזה).
יכולת לא מדהימה 534772
מי מנסה לתכנן?

כדי לשלול את יכולת ההווצרות אתה צריך להוכיח שאף אחד מתתי־הרצפים הארוכים מספיק לא היה יכול להיות בסביבה בטעות.

ורק בשבילך, כמה תחנות אפשריות בין שעון לבין נגן:

לשניהם יש צורך במקור אנרגיה, ביחידת עיבוד, ביחידת תצוגה, ובאמצעי קלט כלשהו.

לאלקרוניקה שבשעון יש כלכלה מוזרה משלה ששונה ממה שאנו פוגשים בטבע: זול יחסית לייצר בכמויות גדולות. לכן באופן טבעי ייתווספו למוצרים תכונות נוספות כדי שיותר אנשים יקנו. בגלל זה האנלוגיה לא מוצלחת במיוחד.

לשעונים נוספו במשך השנים תכונות כגון:

* מחשבון
* שעון עצר
* יותר משטון אחד (שימושי למי שנוסע לחו"ל)
* שעון מעורר (לשעון מספיק גדול עם מספיק אנרגיה לצפצוף חזק ומרגיז)
* רדיו (אם יש כבר שעון מעורר)

אם היית רוצה להפוך אותו לנגן, מה היית צריך?

* אחסון.
* רמקול / אזניות. אבל זה מזהו שיש כבר לרדיו
* יחידת פענוח mp3 - מחשב מספיק חזק, או מחשב יעודי לטיפול בפענוח mp3.

יש לנו כבר שעון שיודע לנגן משהו פשוט (שעון ממעורר). עכשיו אנחנו רוצים ללמד אותו לנגן מספר מנגינות פשוטות (כדי להתעורר בבוקר בכיף‏1). בשביל זה צריך יכולת ניגון מספיק טובה. אבל לא נדרש שטח אחסון רציני (אפשר לאחסן את המנגינה בתוך רכים rom קטן וזול). אפשר גם להסתדר עם קידוד טריוויאלי ובלי דחיסה.

עכשיו מתחיל מרוץ לשיפור איכות הרמקולים. כמוכן לאט לאט עולה הצורך ביותר ממנגינה אחת. פתאום שטח האחסון מתחיל להוות בעיה. פתאום אנשים מתחילים להשתמש בשעונים כסתם נגני מוזיקה‏2.

בשלב זה יכנסו להם (לא ברור באיזה סדר) השימוש בדחיסת קול, כדי לחסוך שטח, והשימוש בהתקן חיצוני כדי לשמור יותר מנגינות על המכשיר.

1 ליתר דיוק: כי אנחנו רוצים ללמוד לשנוא מנגינות ישנות ואהובות
2 לא נשמע סביר? ושימוש באמצעי מעקב תאי כנגן מוזיקה נשמע יותר סביר?
יכולת לא מדהימה 534793
אז תן לי לנסות דוגמה אחרת. קח מערכת הפעלה, מערכת ההפעלה כתובה בקוד לכן ניתן לכתוב אותה כשרשרת של אפסים ואחדים. עכשיו תשנה את הקוד על ידי זה שרנדומלית תשנה את אחד האפסים לאחד או את אחד מהאחדות לאפס. ההסתברות שתגיע למערכת טובה יותר בתהליך כזה, בלי שתגיע באמצע למערכת שלא מתפקדת כלל נראה לי נמוך באופן מזעזע.
השאלה היא מה אני מפספס.
יכולת לא מדהימה 534794
נראה לי שהפספוס שלך הוא בדרישה ''בלי שתגיע באמצע למערכת שלא מתפקדת כלל''.
יכולת לא מדהימה 534795
האמת, זאת נראית לי הדרישה הכי בסיסית. אם כתוצאה ממוטציות קיבלת בעל חיים שלא מסוגל לתפקד ממילא אין לו צאצאים והשרשרת נפסקת.
יכולת לא מדהימה 534796
נכון, אבל את אחיו ואחיותיו (שלא עברו אותה מוטציה) זה לא הורג, ולא מונע מהם לעבור מוטציות אחרות, כך שהמשחק נגמר עבור הפרט הספציפי, אבל לא עבור שאר המשתתפים.
יכולת לא מדהימה 534800
התשובה לתמיהה שלך היא כנראה ביתירות הרבה של מערכות ביולוגיות.

אגב, בתוכנה יש תופעה מוזרה- המוני מוצרים תוכנתיים קיימים מתפקדים ונמכרים היום למרות שיש בהם טעויות. את טעויות התחביר המהדרים מנפים מייד, אבל טעויות אחרות שורדות היטב, ולפעמים מתגלות רק אחרי שנים.
יכולת לא מדהימה 534812
1) אנא הרחב
2) האמת מהדר נראה לי אפשרות טובה ובאמת משהו ששווה לבדוק האם הוא קיים בטבע.
יכולת לא מדהימה 534814
דבר הדודה:
לא כל הכרומוזומים "עוברים קומפילציה" (לדוגמה: מתורגמים לחלבונים) במהלך החיים הרגיל של התא.
יכולת לא מדהימה 534816
אותו החלבון מייוצר בעקבות כל מיני מקומות בדנא ולכן אם עותק אחד נדפק הוא מייצר חלבון פגום ( או שהוא לא מייצר כלום) אבל העותקים הנוספים ממשיכים לייצר. זה לא תמיד עובד, ויש הרבה מחלות גנטיות שנובעות מכך שחלבון מסויים לא מיוצר, אבל בהרבה מיקרים זה לא הורג את היצור (נניח חולי צליאק או גושה).

המהדר אמנם קיים בטבע, נדמה לי שקוראים לו P53. אמנם, תשאל איך נוצר הP53 ואני לא בדיוק יודע, אבל אני מניח שיודעים משהו בנושא. קראתי פעם שכתבו את הקומפיילר של C ב C.

על הP53:

יכולת לא מדהימה 534817
תודה רבה על הקישור, אני אשתדל לקרוא בנושא.
לגבי הקומפיילר אני משער שאת הקומפיילר הראשון לא כתבו בc
אם כי סביר להניח שחלק מהקומפיילרים אכן נכתבו בc.
לסיום תיאור משועשע של c: c, שפת תוכנה עם כל הכוח של שפת מכונה בצירוף כל האלגנטיות של שפת מכונה.
יכולת לא מדהימה 534862
אם אתה מתעקש על להקביל מהדר למערכת ביולוגית, לא הייתי בוחר דווקא בP53. אפשר למצא מהדרים בכמה רמות, פגיעה בחלקים מסויימים בדנ"א ימנעו מגן להיות משועתק. שינויים אחרים בגן יגרמו לפירוק של הרנ"א לפני הפיכתו לחלבון (nonsense mediated decay) וחלבון שלא עונה על קריטריונים מסויימים יפורק מהר מאוד. ברמה גבוהה יותר, אם החלבון מפריע לעובר לעבור שלבים מוגדרים מאוד ושמורים של התפתחות עוברית (זו אחת הסיבות למה עובר של אדם דומה מאוד לעובר של יונקים אחרים) יש סבירות גבוהה להפלה (שזה חסכון אנרגטי ואפשרות להריון אחר בהקדם, מנקודת מבט אבולוציונית).

לגבי אלגוריתמים גנטיים, בתיכון‏1 כתבתי כמה והם עובדים עבדו נהדר (מספיק טוב כדי למצא באג בקוד שמריץ אותם ולמלא את הדיסק עד תום בעתקים של עצמם), כותבים את עצמם מאפס על סט כללים מוגדר. מה שחשוב לזכור הוא, שהקוד אמור לרוץ בכל מקרה, כך ששגיאות קומפילציה לא יגרמו למחשב לנפות 99% מהשינויים בכל שלב. לדוגמא אפשר לחשוב על מכונת טיורינג, כשכל פעולה בסיסית שלה מיוצגת ע"י מספר. הקוד הוא אוסף המספרים. רווח או כמה רווחים יכולים להיות סוג של יתירות נגד "frame shift", שזו כן בעיה בקוד ביולוגי.

1 הווה אומר מזמן.
יכולת לא מדהימה 534883
הבדיקות הללו מופעלות על גנים שמתבטאים לחלבונים. חלקים מה־DNA שלא מנסים לייצר מהם חלבונים לא ייבדקו כאן. זה נראה יותר כמו בדיקה של זמן ריצה מאשר בדיקה סטאטית.
יכולת לא מדהימה 534949
חלקים שלא מקודדים לחלבון רגישים הרבה פחות למוטציות, לכן גם השימור שלהם בין יצורים שונים נמוך בהרבה. אין סיבה לבדוק.

כשאתה לא ממש יכול לשכתב את הקוד שלך בדור הזה, לפעמים להשתיק קוד גרוע מהווה פתרון טוב מספיק‏1. זה לא ממש זמן ריצה, כי דנ"א בד"כ לא עושה כלום עד שהוא הופך לחלבון. רוב ההשמדה היא לפני כן. גם בהתפתחות עוברית, בעיות גנטיות קשות גורמות להפלות בד"כ לפני שהאישה יודעת שהיא בהריון, "זמן ריצה" יכול להיות כמה חודשים לאחר מכן כשאיברים מתפתחים או אפילו שנים מאוחר יותר.

1 ואולי הוא עובר השתקה אפיגנטית ובכלל לא הופך לרנ"א ?
יכולת לא מדהימה 534964
הנקודה היא שמוטציה עתידית יכולה לגרום להם להתחיל להתבטא.

כמוכן שים לב שהדוגמה הבעייתית של מישהו היא בכלל אצל חידקים, שלהם תא פחות מורכב.
יכולת לא מדהימה 534806
"שינויים של אחד לאפס" אינם השינויים הלגיטמיים היחידים.

שינויים אחרים הם:
* הוספת או הורדת אחד או אפס באמצע השרשרת.
* חיבור חלקי קוד שונים בסדר אחר.
יכולת לא מדהימה 534813
אם נשארים במחשבים אז כיוון שלכל אות יש בדיוק אותו אורך שרשרת הורדת אפס או אחד יעשה כזה שינוי שכמעט בטוח שנקבל ג'יבריש.
אותו כנ"ל לחבי חיבור חלקי קוד, אלא אם כן בחלקי קוד אתה מדבר על חלקים מוגדרים ולא על סתם חלקי קוד ואז השאלה איך אתה יודע לזהות אותם.
יכולת לא מדהימה 534815
לא כל קוד התוכנית יורץ בפועל. מיקום אסטרטגי (או לחילופין: מספיק צפוף) של הוראות קפיצה יאפשר לדלג על קטעי קוד רבים.
יכולת לא מדהימה 534824
ננסה להביט על מעבר אפשרי משעון לנגן.אם נניח נוצרה יחידת הזכרון לתואם mp אז צריכים שישתנו גם חלקים אחרים(למרות שהידע שלי באלקטרוניקה מוגבל)כמו קלט פלט חדשים עבור הmp וגם לחצנים חדשים עם חיווט חדש המאפשרים לתפעל צג אפשרויות חדש שלא היה קיים בשעון.אפילו במעבר להווצרות חיבור לאזניה מדובר בקפיצה הדורשת חיבור לאוזניה ואת הקלט פלט הנדרש לעיבודה.גם מסך נדרש במעבר,והוא בעצמו כולל כמה חלקים הכרחיים.כלומר לא ניתן לעבור ,ללא קפיצות גדולות בדרך,הכוללות כמה רכיבים בו-זמנית.

כנ'ל לגבי המעבר ממערכת הזרקה חיידקית לשוטון-מערכת ההזרקה אינה כוללת מנגנון תנועה מבוסס ציר חופשי.בהנחה שאנו צריכים לשנות מערכת הזרקה לשוטון נצטרך לפחות את הרכיבים הבאים:ציר חופשי,מנגנון אנרגטי כלשהו וזנב השוטון.מדובר לפחות ב3 רכיבים הכרחיים.אין צעדים קטנים ממערכת x ל y.
יכולת לא מדהימה 534825
למה הכוונה ב"מנגנון אנרגטי כלשהו"? לפי התאור הזה נראה לי שזה משהו שיש לו כמה שימושים מועילים אחרים‏1. זנב קצר יכול לשמש כקרס.

1 לדוגמה: לירות לייזרים על חיידקים אחרים.
אתה מפספס שהתהליך הזה עובד. 534852
הרי משתמשים באלגוריתמים גנטיים בדיוק בשביל לטייב מערכות תוכנה, ודווקא כאשר מרחב החיפוש הוא עצום.

אל תשכח גם שאבולוציה היא איננה אקראית, כמו שהבריאתנים אוהבים לטעון. תכונות מוצלחות נורשות לצאצאים.
אתה מפספס שהתהליך הזה עובד. 534853
אני לא מכיר עד הסוף איך אלגוריתמים אבולוציוניים עובדים, אבל קשה לי להאמין שהם עושים את זה בשיטה המזעזעת שהצעתי.
סביר להניח שהבחירה הרנדומלית היא על קטע תוכנה ולא על כל השרשרת שמייצגת את כל התוכנה. חוץ מזה לפני שמגיעים לבריאתנות מעניין לראות איך המהדרים עובדים. אז אני עדיין לא יודע עליהם כלום אבל בתור דוגמה אם מסתכלים על תוכנות אז אחד הדברים הבסיסיים להגיד הוא שאסור להחליף רווח באות, רק מהתנאי הפשוט הזה שיפרת את האלגוריתם שלך בסדרי גודל.
אתה מפספס שהתהליך הזה עובד. 534854
בנוגע למנגנון אנרגטי כלשהו-אתה אכן מנחש נכון.מדובר במנוע atp,המשמש גם במקומות אחרים בגוף.אולם פה מצויה הבעיה:לא ניתן לתאר הווצרות מערכת בלתי פריקה על ידי שאנו לוקחים רכיב ממערכת בלתי פריקה אחרת.שהרי כך לא פתרנו את הבעיה אלא הזזנו אותה למקום אחר(שהרי מערכת atp כיצד נוצרה?).בדיוק כמו לגבי טענת המעבר ממערכת הזרקה לשוטון.וגם כך,גם אם השוטון נוצר על ידי רקומבינציה של רכיבים ממערכות אחרות,נשאלת השאלה מהו הסיכוי שמנוע atp יקפוץ לו בגנום להתחבר(אגב,חייבים אתר חיבור בatp לשוטון)עם עוד כמה רכיבים אחרים בו זמנית, בגנום של 3 מליארד אותיות,בכדי ליצור שוטון מתפקד.כמובן שהסיכוי לכך קלוש עד לא קיים.

בנוגע ל"האבולוציה אינה אקראית"-היא אכן לא אקראית. ברגע שנוצרה מערכת מתפקדת,הברירה הטבעית יכולה לקחת פעולה.אבל החלק האקראי קיים עד להשלמת מערכת מתפקדת.ואם עבור מערכת מתפקדת מינימלית נדרשים מינימום 3 רכיבים(כל אחד מורכב מ50 בסיסים)אז מדובר בהגרלה אקראית לגמרי של 150 אותיות גנטיות.
אתה מפספס שהתהליך הזה עובד. 534884
בדקת את כל המסלולים האפשריים? מישהו אחר בדק?
יכולת לא מדהימה 624966
ולמרות זאת פיטרו בלחץ הדתיים הכפירתיים את המדען הראשי של משרד ה[אי]חינוך גבריאל כיוון שהעיז לפקפק בפסבידו מדע שהפך לדת: תורת[הזית]דארוין
יכולת לא מדהימה 534809
האם היו כבר באייל, בעבר, דיונים או תגובות בקשר לאמירה שבתגובה 534608?
תגובה 534612 שאחריה היא שלי, והפניה שלי היתה רצינית, לא קנטרנית (למי שחושד). אודה לתשובה ולהפניות, אם יש.
יכולת לא מדהימה 533179
קח בחשבון שפענוח קודים היא משימה מאד קשה.
אפילו אם היו רק 10 "מילות קוד" ו10 פירושים עדיין מדובר ב10 עצרת אפשרויות. מכיוון שלחיידקים אין בתי ספר ללימוד קודים קל להבין למה הם לא מצליחים לפענח אחד את השני.
יכולת לא מדהימה 533187
טיעון לא מקובל.

גם לחיידקים המקוריים אין בית־ספר לפיתוח קודים.

יש הרבה חיידקים בביצה עם הרבה צירופי גנים שונים. אחד מהם יכול, בטעות, לשלוח הוראת "עצור" למתחרים.
יכולת לא מדהימה 533189
פיתוח קוד היא משימה מאוד פשוטה. אם יש לך עשר מילים ועשר משמעויות אתה יכול לבחור רנדומלית לכל מילה משמעות וקיבלת קוד חזק.

ולגבי כל החיידקים האחרים תחשוב שהם גם צריכים להרוויח משהו מפקודת ה''עצור'' וחוץ מזה תחשוב מה ההסתברות לשלוח ג'יבריש.
יכולת לא מדהימה 533190
יש (הרבה) יותר מ־‎10!‎ תוקפים פוטנציאליים עם מערך גנים שונה. במהלך הדורות אחד מהם במקרה מתחיל לשלוח לסביבתו הקרובה מסר מסויים בכמויות מספיק גדולות. מסר זה משבש את פעולתו של החיידק המתקשר ולכן הוא בסופו של דבר עף מהסביבה. המשבש הרוויח סביבה נקיה יותר: יתרון אבולוציוני מספיק טוב.
יכולת לא מדהימה 533192
1) למה העובדה שיש עכשיו סוג אחד פחות של חיידקים כל כך מועילה לסוג האחר.
2) איך אתה יודע שזה לא קרה ופשוט הנתקף נעלם?
יכולת לא מדהימה 533193
1. לחיידקים תוקפים מזן "דני" יש יתרון על חיידקים תוקפים מזן "מילקי".
2. הנתקף הפוטנציאלי הזה לא נעלם.
יכולת לא מדהימה 533194
1. אז אתה גם צריך ששני סוגי החיידקים שלך יזונו מאותו מזון מה שמקטין את מספר התוקפים הפוטנציאלים.
עגבניה זקנה שומעת טוב יותר מעגבניה צעירה? 533209
ואחרי הכותרת, השאלה האמיתית שלי היא כזאת:
מאיפה הנתון המופיע בפיסקה הראשונה לפיו עגבניות "שומעות" בתחום תדרים של 125-250?
חכה חכה שאני יקרא לחבר שלי 549799
ועכשיו, צמח מזעיק חרק א' נגד חרק ב':
(מה, הזחל לא שמע שלעיסת טבק מסוכנת לבריאות?)
חכה חכה שאני יקרא לחבר שלי 549807
מהתיאור לא כל כך ברור לי למה הצמח מקבל כל כך הרבה קרידט. נשמע כאילו זן של חרקים טורפים יודע לאתר את הטרף שלו על סמך תגובה כימית שנוצרת כאשר היא ניזון. ובזמן הזה, הצמח סתם יושב שם.
שירו שיר לשתיל 597967
מחקר חדש מגלה כי צמחי שומר ופלפל העבירו מסרים זה לזה באמצעות גלי קול. ליתר דיוק, לא היתה כאן תקשורת אלא, עד כמה שאני מבין, נבטי הפלפל שמעו את צמח השומר המאיים שלידם ויצאו לקרב. קצת נראה לי כמו החומר שממנו עשוי איגנובל, אבל מה אני יודע. ברצינות, הייתי מצפה שבשלב הבא בניסוי ישאירו את השומר במקום אבל יעטפו אותו בבידוד אקוסטי.
מאזינים למעוף הדבורה 703325
(מחקר טרום ביקורת עמיתים)
הארץ: פרחים שומעים חרקים מאביקים, ומעלים תוך דקות מעטות את ריכוז הצוף. הצורה היפה של הפרח נועדה לא רק למשוך את החרקים חזותית אלא גם לשמש כשפופרת אקוסטית.
מאזינים למעוף הדבורה 703339
וואו

חזרה לעמוד הראשי פרסום תגובה למאמר

מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים