שני פיתוחים ישראליים 3257
שיטה להמתת תאים נגועים באיידס באמצעות הנגיף עצמו ויצירת חומר קשיח זול ולא מזהם
חוקרים מן האוניברסיטה העברית פיתחו שיטה להשמדת תאים הנגועים בנגיף ה-HIV, זאת מבלי לפגוע בתאים שלא הודבקו. הדבר נעשה ע"י חסימת חלבון ה-REV המצוי בנגיף, שתפקידו להגביל את מספר העותקים של המטען הגנטי הנגיפי שהוא מחדיר לתא בגוף. עם חסימתו של החלבון עולה מספר העותקים המוחדרים לתא בודד משניים־שלושה ליותר מחמישה עשר, מה שגורם להמתת התא הנגוע בלבד. החוקרים, פרופ' אברהם לויטר, פרופ' אסף פרידלר, ד"ר אביעד לוין וד"ר צבי חיוקה פירסמו את ממצאיהם באוגוסט השנה בכתב העת המדעי "AIDS Research and Therapy".

הטיפולים למחלת האיידס הנפוצים כיום עוסקים במניעת העברת המחלה מאדם לאדם וכן בעיכוב היכולת של תאים נגועים להדביק תאים בריאים באותו הגוף, אך לא בקטילת התאים הנגועים, ולכן גם לא בריפויה המלא של המחלה.

עד כה הופעלה השיטה על תרביות של תאים אנושיים הנגועים ב-HIV1, שהוא הגירסה הנפוצה והמדבקת יותר של נגיף ה-HIV. לצורך השלב הבא של המחקר זקוקים החוקרים להשקעה של עד מיליון דולר.

פיתוח בתחום הנדסת החומרים: חוקרים ממכון וייצמן ומאוניברסיטאות בן־גוריון ותל־אביב פיתחו חומר המתואר על ידם כחומר האורגני הקשיח ביותר שיוצר אי פעם באופן מלאכותי. החומר קשיח כפלדה אך קל ממנה ואינו מזהם. הוא מתבסס על תרכובת הבנויה משתי חומצות אמינו, שמתארגנת מעצמה למבנים ננו־מטריים כדוריים בטמפרטורת החדר.

כבר כיום ישנו חומר אורגני קשיח שאינו מזהם – ננו־צינוריות פחמניות, אך עלות יצורו של זה היא עשרות אלפי דולרים לק"ג, לעומת החומר החדש שאמור להיות זול ולשמש ליצור מכוניות, מטוסים, חלליות, אפודי מגן ושתלים.

קישורים
דיווח ב"הארץ" על השיטה להשמדת תאים נגועים
מאמר ב- AIDS Research and Therapy
דיווח ב"הארץ" על פיתוח החומר הקשיח
פרסום תגובה למאמר

פרסומים אחרונים במדור "חדשות"


הצג את כל התגובות | הסתר את כל התגובות

ולכותרות העיתונות הערבית 552522
ישראל טובחת בתאים חפים מפשע.
ולכותרות העיתונות הערבית 552523
עד כמה העיתונות הישראלית מדווחת על התקדמות מדעית באיראן (שאינה קשורה לתוכנית הגרעין)? המדע האיראני מתקדם למדי, והם (למשל) מהמובילים בעולם בחקר בתאי גזע עובריים, עם מחקר מרשים בננוטכנולוגיה, ועוד.
ולכותרות העיתונות הערבית 552524
יש להם מדע לא רע (ואיזכורים מדעיים מכל העולם הם יחסית נדירים בעיתונות הישראלית), אבל לא צריך להיסחף.

ולכותרות העיתונות הערבית 552525
ניחוש: אין סימטריה. כפי שכתב המזוהה, בעיתונות הכללית בארץ מתפרסם די מעט על מחקרים שלא נעשו בארץ, כך שגם אם לא פורסם מעולם על מחקר איראני‏1, זו לא הוכחה לאפליה. אם כבר, העובדה שמחקר נעשה באיראן, או במדינה ערבית אחרת, תהיה לניחושי גורם שדווקא יעזור לה להתפרסם (וראה (2)). מחקר ישראלי, אם הוא יעמוד ברף המקובל על עיתון איראני (מצרי, סעודי, ...) לפרסומים מדעיים מהעולם הרחב, או שלא יתפרסם בגלל הישראליות או שלמצער הישראליות לא תצוין. שתי עובדות מסייעות לניחוש:
(1) החרם השיטתי של מדינות אלו על מפגשי ספורט עם ישראלים - הם מוכנים לשלם מחיר ספורטיבי כבד כדי לא להכיר בישראל. קל וחומר להצניע עוד איזה מחקר.
(2) כשאיראן עברה את ישראל באולימפיאדות מתמטיקה, מדע, ומחשבים, זה פורסם בהבלטה בעיתונות הישראלית.

1 בגיגול שטחי מצאתי -
* דיווח ב"הידען" על שיבוט ראשון של עז; דיווח מפרגן, אבל "הידען" הוא לא כלי תקשורת מיינסטרים
* דיווח בטמקא על פיתוח תרופה לאיידס. טמקא זה מיינסטרים, אבל הניסוח הוא "מדענים איראנים טוענים ש-"; מעניין אם לגבי מדענים ממדינות אחרות הם היו נוקטים ניסוח כזה (ומעניין אם בצדק).
מדענים איראניים: מצאנו תרופה לאיידס 552540
ועוד ב- YNET.
ולכותרות העיתונות הערבית 552548
אני מת על זה שניחושים המבוססים על כלום הופכים להיות באייל הקורא עובדות ונקודות מוצא לדיון. ממש דוגמא ומופת.
והטרול הזה הוא אני 552594
אני לעומת זאת מת על אנשים שנכנסים לדיון רק כדי להגיד שזה חרא של דיון

אם לא שמת לב האייל הוא לא פרסום מקצועי למומחים אלא פורום לכווווולם

אין לנו את הכלים כדי לשפוט אם הצהרה מסוימת היא עובדה

ומה שעוד יותר מזעזע זה שללפחות חלק מהאיילים יש , רחמנא ליצלן , חיים מחוץ לאייל ואין להם את הזמן או הכח להשקיע שעות בחיפוש ברשת כדי לאשר או להפריך עובדה מסוימת

מה שכן יש לנו , או לפחות לחלקנו, זה הגיון,שכל ישר,קצת ידע אישי והרבה רצון טוב

כך שכדי לנהל דיון משמעותי אנחנו[*] מוכנים לקבל כנתון (לפעמים) גם הצהרות מפוקפקות ולראות לאיפה הן יוליכו אותנו

* ואין לי תולעים
ולכותרות העיתונות הערבית 552601
עובדה זה בטח לא. בגלל זה אני כל כך טורח להדגיש שזה ניחוש, ועל מה בכל זאת הוא מבוסס. אני חושב שזו כן נקודת מוצא טובה לדיון: לא דיון על סמך ההנחה שזה נכון (גם זה לא פסול, כל עוד זוכרים לסייג, אבל כדבריך זה לא הכי מוצלח כנקודת מוצא), אלא דיון בנכונות הניחוש. אני יכול לנסות לעשות את המחקר בעצמי, אבל זה לא מספיק חשוב לי; אולי יש אחרים שכבר יודעים.
ולכותרות העיתונות הערבית 552638
לא מספיק חשוב כדי לחקור, אבל מספיק חשוב כדי לפרסם את הניחוש. כרגע זו הדעה שמושמעת כאן והיא זו שנותנת את הטון. בפעם הבאה שמישהו ''ינחש'' הוא כבר יזכור את ההודעה הזו כעובדה, והיא זו שבונה את התפיסה הכוללת של מי שקורא אותה. מאוד רציני.
ולכותרות העיתונות הערבית 552640
Conjectures and Refutations. לדעת אחד מגדולי הפילוסופים של המדע, זאת הדרך הטובה ביותר להגיע לידע.
ולכותרות העיתונות הערבית 552646
זה אולי נחמד כשאנחנו בפורום בו מי שמעלה את ה-conjecture מוכן או לכל הפחות מעוניין גם לעסוק ב-refutation. או שברור שיש בקהל מישהו שזה אפשרי ומעניין אותו. אחרת כל מה שמקבלים זה לא ידע אלא דעות קדומות.
ולכותרות העיתונות הערבית 552648
מה רע בדעות קדומות?

כמה מהדעות הכי טובות שלי הן קדומות
ולכותרות העיתונות הערבית 552656
אני מופתע
ולכותרות העיתונות הערבית 552660
גם במדע, מועטים הניחושים שזוכים לניסיונות הפרכה. מישהו מעלה רעיון, באייל, בג'ורנל מדעי או במקום אחר. אם הרעיון מספיק מעניין, מלהיב או חשוב למישהו, אותו אדם ינסה לבדוק אותו. אם לא, הרעיון נזרק לספירה הציבורית וגווע לו שם. מדוע להטיל צנזורה על עצם העלאת הרעיונות? העלאת הרעיונות לספירה הציבורית מאפשרת לנו להתוודע לרעיונות טובים, להליכי מחשבה שונים משלנו, וכמו שצפריר ציין למטה, כמעט שום רעיון לא יכול להיות מבוסס באמת.
ולכותרות העיתונות הערבית 552641
יש לך הוכחה לטענה? אם לא: אתה מנסה לקבוע את הטענה שלך כעובדה?
ולכותרות העיתונות הערבית 552657
באמת? זה מה שיש לך?
שכחת פוטושופ (לת) 552526
שכחת פוטושופ (לת) 552527
טכנית, אתה טוען דבר והיפוכו.

(אילו היו באמת מתקדמים פוטושופית, לא היינו יודעים את זה)
שכחת פוטושופ (לת) 552570
בטח שהיינו יודעים. הם אולי מתקדמים פוטושופית, אבל לנו יש את משטרת הפוטושופ !
אני חוזר ומחדש את הקריאה שלי לפונט סרקסטי (לת) 552591
ולכותרות העיתונות הערבית 552587
אתה יכול להשיג מידע נרחב בעברית (?) על התקדמותה של איראן בכל התחומים באתר הרדיו האיראני בעברית
ולכותרות העיתונות הערבית 552597
קצת התאכזבתי שרוב הידיעות נפתחות לתקציר, ולא לכתבה אמיתית, אבל העברית באתר היא תענוג אמיתי (בלי ציניות). למעשה היא כה טובה (ומתובלת בביטויים ששגורים רק כאן) שאני חושד שחלק מזה נכתב או מתורגם בארץ או ע''י מי ששהה כאן תקופה ארוכה.
ולכותרות העיתונות הערבית 552599
כה טובה? כמו למשל:
סייד עלי ח'מינאי הוסיף כי מול התפיסה הדומיננטית להשתלט על העולם ישנו עם שממשיך לעמוד מיתן שלא יכנע אלא ימשיך לתמוך במסולמים והמועשקים ובעיקר הפלסטינים.
ולכותרות העיתונות הערבית 552609
הנה ידיעה מעניינת, ששווה, לדעתי, כותרת משל עצמה.

החזות העממית לשיחרור פלסטינה בג'נין נהפכת לחזית האסלאמית לשיחרור פלסטינה
פעילי החזית העממית לשיחרור פלסטינה בג'נין בצפון הגדה המערבית החליטו לשנות את שם הארגון ל''חזית האסלאמית לשיחרור פלסטינה'' כתב סוכנות פארס האירנית מסר כי הפעילים כתבו בהודעה משלהם כי עם התפוגגות הרעיונות הקומוניסטים והתשוקה לרעיונות הדתיים ישנו צורך בשינוי התפיסות ביחס למורשת התרבותית והרעיונית ולאשר זאת בועידה השביעית הקרובה של הארגון. חברי ופעילי החזית בג'נין אמרו כי הולכים בכך בעבות חבריהם לארגון בראמאללה
splitters! (לת) 552612
ולכותרות העיתונות הערבית 552643
אני תוהה אם זה אמור לשקף את החדשות כפי שמועברות לתושבי אירן:

תושבי לוס אנג'ילוס סובלים מעוני
המצב הכלכלי הקשה בלוס אנג'ילוס הביא במומחים וגורמים אמריקנים לקיים דיונים בנושא. סוכנות פארס לידיעות ציטטה את ערוץ PRESS TV כי המומחים האמריקנים דנו במצב הקשה ובלתי נורמלי במדינה השניה בגודלה מבחינת מספר האוכלוסיה כאשר האבטלה בקרב הצעירים בני 18 - 25 הגיעה ל-‏50 - 75 אחוז.
ולכותרות העיתונות הערבית 552669
הרמה היא לא אחידה, וישנן לא מעט שגיאות, אבל איפה בפעם האחרונה ראית את המילה "באה" בשימוש כמו הנ"ל:
"עוד אמר ווחידי כי אירן באה בין עשרת המדינות הראשונות בתעשיות האוויריות."

גם הפיסקה "שר ההגנה אחמד ווחידי קבע כי אירן השיגה הסתפקות עצמית בתחומי טכניקת התעשיות האוויריות השונות. דבריו של השר ווחידי באו אתמול בשולי תערוכת התעשיות האוויריות בטהרן." נראית כאילו נלקחה מעיתון בן כמה עשורים לפחות. אני נהנתי.

ד"א, בהמשך לדיון שהיה כאן קודם, באחד המאמרים ישנה התייחסות לאיתוללה חומייני כ-'ז"ל'.
ולכותרות העיתונות הערבית 552670
אני לא מדבר פרסית, אבל מנחש שחלק מהמבנים הלשוניים המעניינים הם פשוט תרגום משפה זרה.
דרך אגב הם שים לב שיש שם גם מאמרים בשפה מודרנית, מסתבר שהם פשוט מעתיקים מ"הארץ".

ולכותרות העיתונות הערבית 552677
מאכזב לגלות (דמיין בדיחה על אותו צוות כתבים בשני המקרים).
ולכותרות העיתונות הערבית 552678
למה מאכזב, דווקא מעניין לראות מהיכן ניזונים התעמולנים האיראניים.
הנה קטע שמבוסס על הקדמה (מאוחרת) למאמר של עידן לנדו. מעניין אם ביקשו את רשותו.

ולכותרות העיתונות הערבית 552681
מעניין אם אפשר לנכות את התמלוגים המגיעים לבעלי זכויות היוצרים מהחוב של ישראל לאיראן.
ולכותרות העיתונות הערבית 552686
גדעון ספירו
עמוס גולדברג, שוב "הארץ"
גדעון לוי
עביר קובטי, ynet
חשבתי שהבנתי את הפרינציפ, אבל אז מצאתי, מעשה שטן, מאמר ציוני שהצליח להשתחל.
ולכותרות העיתונות הערבית 552693
קשה להתרגל לחיות במדינה דמוקרטית. דברים אינם נבדקים לגופו של עניין אלא לגופו של השימוש האיראני בהם. אם אחמדינג'ד יתחיל פתאום לקרוא יום יום בתנ''ך, אז התנ''ך יהפוך ליצירה פוסט ציונית. בני מוריס לא הביע חרטה על הספרים הקודמים שכתב. הספרים נכתבו תוך ניתוקם המירבי האפשרי מהשקפת עולמו של החוקר. הספרים עכשיו הם פחות מחקריים ויותר פובליציסטיים. אותי ממש לא מעניין השימוש שעושים האיראנים או הפלסטינאים בדברים שכותבים כאן.
מקור ההדרדרות של מעמד ישראל בעולם אינו קשור למה כותב גדעון לוי או גדעון ספירו. ממש אינו קשור.
ולכותרות העיתונות הערבית 552694
אם אחמנידג'אד יתחיל לצטט באופן כמעט שיטתי מאמרים מהתנ''ך בעלון המכיל תעמולה נגד ישראל, בהחלט יש לראות את התנ''ך כפוסט ציוני. לרוע מזלו הרבה יותר קל למצוא דלגיטימציה למדינת ישראל בטורים של גדעון חביבנו מאשר בתנ''ך...
ולכותרות העיתונות הערבית 552695
ובטור שמראה את חזרתו בתשובה של בני מוריס?
ולכותרות העיתונות הערבית 552696
למה לא מעניין אותך השימוש שעושים האיראנים/פלסטינים במאמרים האלו?

אם מישהו משתמש במאמר לשם תעמולה אולי זה אומר שהמאמר הוא באמת תעמולה
ולכותרות העיתונות הערבית 552701
איך המאמר של בקר הוא תעמולה? מה מפריעה לי התעמולה?
ולכותרות העיתונות הערבית 552703
''אותי ממש לא מעניין השימוש שעושים האיראנים או הפלסטינאים בדברים שכותבים כאן''

אותי דווקא כן, לאו דווקא ככלי לשיפוט המאמרים המקוריים עצמם, אלא כצוהר להשפעה שיש לתקשורת הישראלית ולאינטרנט. הופתעתי לראות גם התייחסות לבלוג (של לנדו) ולא רק לעיתונים הגדולים, אם כי מצאתי רק מאמר אחד שנלקח מבלוגים.
ולכותרות העיתונות הערבית 552706
(כמו כן הועתקו מאמרים רבים מ''הגדה השמאלית'')
ולכותרות העיתונות הערבית 552709
הם קוראים גם ב"ויקיפדיה"
[טוב די, אין לך משהו יותר טוב לעשות?]
ולכותרות העיתונות הערבית 552721
שועשעתי רבות מציטוטי מקורות בתגובה 552686

תענוג צרוף לחזות בסוציופטים מחשבתיים מהחוגים ההם. מזכיר לי קצת פסיכופת רשת נגוע לגמרי http://www.google.co.il/search?as_q=%D7%9E%D7%95%D7%...
ולכותרות העיתונות הערבית 552713
יצא לי פעם לקרוא, שבברה"מ היו מקרינים ומתרגמים סרטים וספרים מערביים, רק אם הציגו כמה רע במערב. למשל - "ענבי זעם" של סטיינבק.
אבל האוכלוסיה, במקום להפנים שבארה"ב רע - הנה תראו את ענבי זעם, הפנימו - "כמה גדולה אומה זו, שמרשה לעצמה לבקר את עצמה כל כך".

אבל משום מה, לא זו המסקנה כשזה קשור לישראל.

יש לי פחות בעיה עם הגדעונים, שאני נותנת להם את הקרדיט שהם רוצים לשנות ולתקן, משום שכמדומני, הם כותבים בראש ובראשונה בעברית, כלפי פנים.
יש לי בעיה מאוד גדולה עם אלה שמדווחים בראש ובראשונה החוצה.
למשל-
איך נתקן ונשפר פה משהו, כשכל מילת ביקורת על ישראל מקבלת הדהוד בעולם ומשמשת נגדנו?
המתוקנות במדינות העולם, לו היו נמצאות תחת זכוכית המגדלת שישראל נמצאת תחתיה, כל העולם היה משוכנע שהן משוקצות, איומות ונוראות.
ולכותרות העיתונות הערבית 552715
את יכולה להירגע ולתקן כל מה שבא לך
באמת לא צריך לחכות עד שהגויים ילכו

העולם לא נגדנו וההדהוד שאת שומעת קיים רק בתוך הבועה התל אביבית וזו לא זכוכית מגדלת זו מראה עקומה

הארץ מצטט את הגוארדיאן שמצטט את הארץ שמצטט את הגוארדיאן ובחדשות ערוץ 2 מדווחים על זה כאילו זה חשוב

אבל מחוץ לקבוצה הקטנה של האנטישמים (והערבים/מוסלמים) אף אחד בעולם לא חושב עלינו ולא שמע עלינו (ואלה שכן שמעו עלינו חושבים שאנחנו סבבה)

תיקחי את עצמך כדוגמא לאזרחית העולם

מתי בפעם האחרונה חשבת על המצב בבורמה? או אפילו בלבנון?
ותזכרי שכאיילית סביר שאת אפילו יותר מתעניינת בדברים כאלו מאשר אזרח העולם הממוצע
ולכותרות העיתונות הערבית 552716
אני לא חושבת שאני דוגמא לאזרחית העולם.
משום שבארץ, אם זה לא קוריוז ("בלייר החליק על בננה, קרע את מכנסיו וראו לו את התחתונים") או אסון אדיר ("עשרות אלפי הרוגים ברעידת אדמה בהודו, מאות אלפים ללא קורת גג"), לא תשמע חדשות מחו"ל.
יש לנו מספיק משלנו.

אבל בארצות אחרות?
ולכותרות העיתונות הערבית 552729
בדיוק ,אבל בדיוק ,אותו דבר

אנחנו לא מיוחדים והעולם לא סובב סביבנו

אם את לא מאמינה את מוזמנת לקרוא את הסאן העיתון הנפוץ בבריטניה
ולכותרות העיתונות הערבית 552730
הסאן הוא לא הצהובון הנפוץ בבריטניה?
ולכותרות העיתונות הערבית 552734
יש עיתון בריטי שהוא יותר נפוץ מהסאן?

הנקודה היא שלגבי שאר העולם אנחנו בין קוריוז לאסון ולכן אין ממש טעם להתייחס לפרסומים בהארץ בהקשר בין לאומי

אם גדעון לוי וחבריו (או אפילו רק את) באמת רוצים לעשות איזה שינוי אז הפירסומים שלהם לא מפריעים לעשות את השינוי הזה (מה שהוא לא יהיה)

האנשים שקוראים את גדעון לוי בחו"ל הם אנשים שמחפשים הוכחות שהיהודים הם נאצים והם לא ישנו את דעתם

לכול השאר ,שהם הרוב המוחלט, פשוט לא איכפת
ולכותרות העיתונות הערבית 552826
אני מקבל, מזה זמן מה, דיווח ישיר מהתקשורת הצ'יליאנית. אנחנו מופיעים שם כפינה קבועה ולא רק בדיווחים "ביטחוניים".
למה? -אני מניח שבגלל כמות האיזכורים של "ירושלים" ו"ציון" וכ'ו בטקסטים הדתיים המקומיים.
ולכותרות העיתונות הערבית 552705
הם ראו בני מוריס, וכתגובה פבלובית, הוסיפוהו.
ולכותרות העיתונות הערבית 552707
זה מעניין, כי לעיתים קרובות הם לא סתם מעתיקים - הם עורכים את הידיעות כדי לסנן התייחסויות חיוביות.
למשל, במאמר על העליה הם החליפו "עולים" ב"מהגרים", מחקו פסקה "אופטימית", והוסיפו כמה מילות סיכום (גם את זה הם עושים לעיתים קרובות).

ולכותרות העיתונות הערבית 552777
פשוט כשאתה קורא את תחילת המאמר זה נראה כמו מאמר נגד ישראל, כנראה עשו את זה חפיף, ולא שמו לב שהוא בעצם בעד לקראת הסוף.
אירן ומלחמת יוה''כ 552671
נקודה מעניינת מהפרוטוקולים של הממשלה שהתפרסמו היום. בבוקר יום שבת הייתה התייעצות אצל רוה''מ ודנו באופציה לסכל את המתקפה המצרית-סורית ע''י הדלפה דרך ארה''ב שישראל יודעת ומוכנה. בנוסף, הם דנו באפשרות להודיע גם להולנדים ולאיטלקים, וגם לשאח האירני.
ולכותרות העיתונות הערבית 552595
בתור ביולוג ממכון וייצמן עוד לא ממש נתקלתי במאמרים מאירן בתחומי
נראה לי שתגובתך נסמכת בעיקר על הגיון כלשהו ולא מגובת באמת בידע עובדתי
אייקון סרקזם 552610
הנדסת חומרים,פחחח... ממתי הנדסת חומרים נחשבת כתחום חשוב (נניח, לתת נובל על גילוי חומר אקזוטי)?
"נגועים באמצעות"? מה נהיה? 552711
לא ''נגועים באמצעות'' אלא ''המתת (תאים נגועים) באמצעות (הנגיף)'' 552714
לא ''נגועים באמצעות'' אלא ''המתת (תאים נגועים) באמצעות (הנגיף)'' 552742
אבל אבל
לפי גוף הידיעה, מדובר בכל זאת בטעות, שכן הכוונה היא להמתת (תאים נגועים בנגיף האיידס) ולא להמתת (תאים נגועים) באמצעות (נגיף האיידס). אני קראתי את הכותרת ופתחתי את המאמר בחיפוש אחרי אותו שימוש בנגיף האיידס (עצמו) כדי להמית תאים נגועים (בנגיף? במחלה אחרת?) והתאכזבתי כשגיליתי שמדובר בסה"כ בטעות בכותרת.
לא ''נגועים באמצעות'' אלא ''המתת (תאים נגועים) באמצעות (הנגיף)'' 552751
חסימת חלבון ה-REV גורמת לנגיף להעביר מטען קטלני (בצורת עודף עותקי הקוד הגנטי שלו) אל תוך התא הנגוע.
מה זה נקרא "הבנת הנקרא"? 552759
"עם חסימתו של החלבון עולה מספר העותקים המוחדרים לתא בודד משניים־שלושה ליותר מחמישה עשר, מה שגורם להמתת התא הנגוע בלבד"

"עותקים" – עותקים של הנגיף.
ה"המתה" היא באמצעות הנגיף כמו שאומרת הכותרת, ואומרים גם המאמר והידיעה המקושרת.
המממ.... 552760
בעיני הניסוח מטעה - יש פה מניפולציה על הנגיף כך שימית את התאים הנגועים, ולא שימוש בנגיף כמות שהוא. כותרת טובה יותר היתה 'שיטה להמתת תאים נגועים באיידס באמצעות מניפולציה על הנגיף'.
המממ.... 552765
או אפילו "המתת תאים נגועים באיידס באמצעות הנגיף עצמו" אחרת לא ברור במה התאים נגועים (hand of god?)
המממ.... 552767
ההצעה הזוכה!
אפשר להמשיך... 552770
אם רוצים לפצל שערות אז אפשר להמשיך: "תאים נגועים באיידס" או אפילו "נגיף האיידס" הם משפטים שגויים (או לפחות לא מדוייקים) כשלעצמם: "איידס" הלא היא תסמונת כשל חיסוני נרכש. התאים אינם נגועים בתסמונת, והנגיף אינו נגיף התסמונת. הנגיף הוא HIV, והתאים נגועים בנגיף או ב־HIV, לא ב"איידס".

ולמרות כל אלו, אני הצלחתי "לפענח" את הכותרת בלי להתעכב על כך יתר על המידה. אפשר לתהות האם רוב הקוראים הבינו או התבלבלו, אבל דיבור על "תאים נגועים באיידס", הגם שאינו מדוייק מבחינה מדעית ברור למדי לרוב הקוראים, וכן גם כנראה ההמשך - מקריאת הכותרת די ברור במה התאים נגועים...

אמנם באופן עקרוני (ואפילו מעשי) ניתן לטפל בתאים הנגועים בצרה אחת באמצעות צרה אחרת, אבל בכל זאת "הקורא הסביר" מבין את הכוונה.
קצוות מפוצלים זה כולרה 552793
בכל מקרה, נשמע כמו טיפול מבטיח.
רצון חופשי 552772
אתה מבטא כאן תפיסה חברתית לפיה הווירוס אינו אלא תוצר מתחייב של סביבתו. אני חושב שמגיע לו קצת יותר קרדיט מזה - הרי ההשפעה שהוא עובר במקרה זה אינה מוחקת את זהותו (הקוד הגנטי שלו) אלא רק דוחפת אותו להבליט צדדים קיימים באישיותו ולמתן אחרים, כפי שעושה כל סביבה כימית טבעית בה הוא מצוי במהלך קיומו. בכל מקרה, המילה ''באמצעות'' אמורה לבטא את זה שהוא משמש רק ככלי המופעל ע''י כוחות גדולים ממנו.
רצון חופשי 552838
כמו כולנו.
רצון חופשי 552839
קראת לי וירוס?
רצון חופשי 552865
לא היתה לו ברירה אחרת.
תגלית חשובה? 553067
מעניין מדוע הצוות מהאוניברסיטה העברית פרסם את המאמר כתב עת חלש כל כך (מדד השפעה של 2.54). זה במיוחד חשוד כי לאברהם לויטר, ראש הצוות, יש כבר למעלה ממאה מאמרים, רבים מהם בכתבי עת נחשבים. אני לא יכול לשפוט את חשיבות המחקר שלהם, אבל פרסום בכתב עת חלש יכול להעיד על בעיות וחוסר-בהירויות במחקר ודעות חלוקות בנוגע לחשיבותו.
תגלית חשובה? 553185
למרות שבאופן כללי אני מסכים איתך, כבר יצאו פרסי נובל מעבודות שפורסמו בעיתונים פחות נחשבים (ע''ע הרשקו וצ'חנובר).
תגלית חשובה? 553194
המאמר המקורי של בלק ושולס, שהתחיל את העבודה שלימים זיכתה את שולס בנובל בכלכלה (בלק נפטר קודם לכן), נדחה בהתחלה מכמה כתבי-עת. איזה עוד סיפורים כאלה יש?
תגלית חשובה? 553233
בנוסף למאמרים של הרשקו וצ'חנובר, שפורסמו בעיתונים פחות נחשבים (פרס נובל בכימיה), העבודה של קארי מוליס נדחתה ע''י העיתונים המובילים (פרס נובל לכימיה, אבן היסוד של הביולוגיה המולקולרית מאז). בארי מרשל ורובין וורן זכו בעיקר ללעג על העבודה שלהם, עד שהתברר שצדקו (פרס נובל ברפואה, גילוי החיידק הגורם לאולקוס). אני בטוח שיש עוד, אם כי הבקיאות שלי בסיפורים מאחורי הפרסים היא מעטה. אני כן רואה הרבה עבודות שמתפרסמות הרבה מתחת לאיפה שיכלו (ולהפך).

ד''א, זו לא ביקורת על העורכים. העבודה של עורך בעיתון מוביל נראית לי כמעט בלתי אפשרית. להבין כצופה מהצד מה החשיבות של (עוד) תוצאה בתת-תחום ספציפי, נראה לי קשה מאוד.
תגלית חשובה? 553264
קיים הסיפור על לאונרד ססקינד שנתקע במעלית בשנות ה-‏70 עם מארי גל-מאן. על מנת להעביר את הזמן, האחרון שאל את הראשון על מה הוא עובד כרגע. לאונרד ענה שהוא בודק דרך ליצג חלקיקים בעזרת אובייקט מתמטי המתנהג כמו מיתרים או רצועות גומי. מארי גל-מאן החל לצחוק בקול רם ומתגלגל.

באחד הראיונות עם ססקינד הוא גם מתאר איך הוא הרגיש לאחר הגשת המאמר (ציפיה שיכריזו עליו כעל האינשטיין הבא) והאכזבה בעקבות הדחיה שקטלה את איכות המאמר (וגררה הרגשת דכאון עמוק ושתיה לשוכרה).
תגלית חשובה? 553374
במבט לאחור, גל-מאן צדק‏1.

1 הח"מ אינו פיזיקאי.
תגלית חשובה? 553424
אתה מגזים.

למרות הבעיות המהותיות בתאוריה (קושי ביצירת ניבויים אמפיריים וחוסר בהצעות פרקטיות לביצוע בדיקות), גם המתנגדים הנלהבים ביותר לתאוריה מסכימים שהיא העלתה רעיונות מעניינים ומאתגרים חדשים, שיש סיכוי שימצאו את דרכם (לפחות בחלקם) ל-TOE עתידית.

1 כנ"ל.
תגלית חשובה? 553429
לעניות דעתי (וכאן זו באמת עניות), מיתרים‏1 לא מהווה תאוריה. נער הייתי ולימדוני שתאוריות מדעיות, להבדיל מתאוריות קונספירציה, בנויות מהשערות, שהניבה ניבויים, שאומתו. כך למשל MOND לא רק הסבירה את יחס טולי-פישר, אלא גם הניבה תחזיות שאומתו לגבי פער המסות בגלקסיות דלילות.

מיתרים זה אוסף של השערות, אחת לכל תוצאה אפשרית של כל ניסוי שנערך או יערך.

רעיונות מעניינים - אולי. פיתוחים מתמטיים מרחיקי לכת, שאולי ימצאו (גם) שימושים אחרים - בטח. תאוריה פיזיקלית - קודם צריך לראות תחזיות רציניות שהתממשו.

"זה לא משנה כמה התיאוריה שלך יפה, זה לא משנה כמה אתה חכם. אם היא לא מתיישבת עם הניסוי, היא שגויה." - ריצ'רד פיינמן

"This isn't right. This isn't even wrong." - Wolfgang Pauli

1 שבינתיים הפכה לעל-מיתר, כדי לתקן סתירות פנימיות.
תגלית חשובה? 553431
תזכורת לטובת שני קוראינו החדשים: הדיון על המחלוקת בין המדענים בנושא
תגלית חשובה? 553439
מי חדש? :)

תודה. הצלחתי לפספס את המאמר המקסים הזה.
תגלית חשובה? 553434
1 לסופרסימטריה - ממנה תורת "העל-מיתרים" קיבלה את ה-"על" שלה - יש זכות קיום גם בלי קשר לתורת המתרים.

ולגבי גל-מאן, למיטב ידעתי הוא דווקא תמך במחקר בתורת המתרים, ורק בזכות תמיכתו - ולמרות דעתו של פיינמן בעניין - ג'ון שוורץ נשאר בקל-טק ("מיטב ידעתי" נסמך על זכרוני מהספר החמוד "הקשת של פיינמן" מאת לאונרד מלודינו, שלאחרונה גם כתב להוקינג את ספרו חדש).
תגלית חשובה? 553438
גם אני נער הייתי וגם במרתפי הסתתרו דרקונים.

אני מצטער שאני חוזר על עצמי, אבל אתה סתם מגזים. תאוריה מדעית (כולל פיזיקלית) יכולה להיות שגויה, מאוד בעייתית, במחלוקת, מבטיחה אך עדיין לא מאוששת מספיק במסגרת הנסיונית ולמרות כל זאת להיות תאוריה מדעית (עם סטטוס של תאוריה בעייתית או "לא מקובלת"). לא צריך להבהל. מספיק להתנהג בזהירות ובשיקול דעת. אם התאוריה תמשיך לתסכל במישור האמפירי‏1, סביר להניח שהיא תזנח מחוסר עניין ומחוסר התקדמות (גם אם לא תופרך).

הבעיות המהותיות של העל-מיתר‏2 במישור האמפירי הן מן המפורסמות ואתה לא מחדש בכך דבר. גם החוקרים המובילים בתחום מודעים לבעיות ולא מציגים את התאוריה כמוכחת ומקובלת (בניגוד ל"מודל הסטנדרטי"‏3, למשל). המחקר התאורתי בנושא זה עדיין מתבצע במסגרת המחקר המדעי ו-SST היא כן ענף חקירה בפיזיקה תאורתית (למרות הבעיות). השימוש שלך במושג "לא תאוריה" הוא מאוד מוזר בעיני. השימוש שאתה עושה במושג עלול לעורר את החשד שהשיטה המדעית מתבצעת באמצעות האלגוריתם הבא: 1) לא תאוריה. 2) אימות במעבדה. 3) כן תאוריה. 4) ... 5) Profit!

1 לתורת המיתרים *כן* יש אוסף של טענות אמפיריות. חשוב לזכור שחלק מהבעיות הן אמנם מהותיות, אבל חלק מהבעיות הן או בעיות פרקטיות או טענות שעדיין לא אוששו אך עם פוטנציאל לאישוש (גם בימנו אנו, באמצעות LHC, למשל).
2 שבינתיים הפכה ל - M-Theory, כדי לאחד מספר וריאציות תחת אותה קורת גג.
3 עם הבוזון היגס החמקמק שבו.
קינטור עצמי 553440
(מן הסתם: במושג "מוכחת" אני מתכוון לבעלת ניבויים אמפיריים שאומתו. אני לא מתכוון להוכחה במובן המתמטי/לוגי)
תגלית חשובה? 553516
הויכוח בינינו הוא סמנטי, לדעתי מה שאתה הגדרת (מרתק, מעניין, מבטיח אבל עדיין לא הניב ניבויים שאוששו) זה היפותזה. לא סתם נתתי את MOND כדוגמא, הרוב המוחלט של המומחים בתחום לא חושבים שישנו סיכוי סביר שהתאוריה נכונה. ישנם כאלו שחושבים שהיא כבר הופרכה. אבל עדיין יש ניבויים שאוששו, ישנם ניבויים נוספים שלא אוששו וישנם ניסויים (פשוטים, אם כי יקרים; כאלו שאין כל ספק איך לממש אותם) שיכולים לפסול את התאוריה לחלוטין.

מכאן שהאלגוריתם הנכון הוא:
1. היפותזה 2. בדיקה במעבדה. 3. תאוריה 4. מאמר באייל. 5. Profit!
תגלית חשובה? 553522
עם ההצגה הזו של הדברים אני מסכים לחלוטין. זו הסיבה שאמרתי שאתה מגזים ולא אמרתי שאתה טועה.

שמעתי יותר מידי טענות שמדובר בפסאודו מדע וקראתי יותר מידי בלוגרים טרחנים שמתארים איזו כת חדשה שמתסובבת במסדרונות האוניברסיטאות הנחשבות ביותר ומבזבזת זמן (וכסף) על שטויות. לכן, אני חושב שצריך להזהר בסמנטיקה. ההיפותזות ב-SST נעשות במסגרת הדיסציפלינה של הפיזיקה התאורתית. מדובר במדע. מידת ההצלחה זה כבר סיפור אחר.
תגלית חשובה? 553497
טוב, אם היית מכיר את מיירון שולס היית מבין למה הוא נדחה. (ולפי מה שמספרים לי, אז הוא היה עוד הרבה יותר מעצבן מעכשיו)

חזרה לעמוד הראשי פרסום תגובה למאמר

מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים