עין-גדי: שמורה בבקבוק 347
מדור חדש בא לאייל, ואתם יכולים לעזור.

שלומי בן־יצחק שואל: אני נוהג לשתות מים מינרליים באופן כמעט בלעדי. לאחרונה נתקלתי בטענה כי מי "עין־גדי" נחשבים ל"מזיקים" על־ידי הארגונים הירוקים למינהם. זאת משום שהם גורמים לנזק זה או אחר בשמורת הטבע, על־ידי שאיבת המים.

האמת? אינני אנין־טעם במיוחד בנקודה זו: כולה מים. אין לי כל העדפה למי "עין־גדי" על פני "מי־עדן", "נביעות" או כמעט כל סוג מים אחר. נהגתי לקנות מי "עין־גדי" משיקולים כלכליים בלבד, אבל מאז ששמעתי על נזקים סביבתיים שנגרמים כתוצאה מהמפעל - הפסקתי.

משהו כאן מציק לי: אני מחרים מוצר על־סמך שמועה בלבד. לא יפה. אבל לא ממש מצאתי את מי לשאול כדי לקבל מידע מוסמך. על־פי אתר עין־גדי, "בניית המפעל תואמה עם גורמי איכות הסביבה" - אבל קשה לטעון לאובייקטיביות ממקור זה. לכן רציתי לפנות אל קוראי האייל בשאלה: האם מישהו מכם יודע משהו עובדתי לגבי פגיעת יפאורה־תבורי בשמורת עין־גדי? מה משמעותה של פגיעה זו, והאם יש מקום לחרם צרכנים?



מאמר זה חונך מדור חדש ב"אייל הקורא": מדור "שאל ת'אייל". אמנם ידע רב זמין לו על דפי האינטרנט, אולם ידע רב עוד יותר זמין בקרב הגולשים. אם נתקלתם בשאלה שאינכם מוצאים לה תשובה מוסמכת, ואתם מאמינים כי התשובה עשויה להמצא בקרב קוראי "האייל", אנא הפנו את השאלה אל העורך, ואנו נציג אותה לקהל הקוראים, בתקווה שיוכלו לעזור. שימו לב לכך שלצד השאלות יתפרסמו כתובות האי־מייל של השואלים (או דף הכותב שלהם, אם השואל פרסם בעבר מאמר באייל). שאלות משואלים אנונימיים תתקבלנה רק במקרים מיוחדים המצדיקים זאת.

ולציניקנים שבקהל: כן, זוהי העתקה חסרת בושה של המדור Ask Slashdot מהאתר שהיווה, באופן כללי, השראה ל"אייל" כולו. אבל נראה אתכם מפנים שאלה על מי עין־גדי ל-Slashdot. חוץ מזה, אנחנו מעדיפים לקרוא לזה המשך של מסורת ספרי השו"ת (שאלות ותשובות) ביהדות. ובא לציון האייל.
קישורים
אתר עין־גדי של חברת יפאורה־תבורי.
העורך - שילחו לכאן שאלות או מאמרים לפרסום.
שלומי בן־יצחק
פרסום תגובה למאמר

פרסומים אחרונים במדור "שאל ת'אייל"


הצג את כל התגובות | הסתר את כל התגובות

טוב, תשובה אין לי, 25459
אם כבר אז יש לי שאלה משלימה­
מהיכן שואבות שאר החברות מים מינרליים והאם הן אינן פוגעות בסביבה?

מלבד זאת, הרשו לי להיות הראשון שיברך על המדור החדש
כל הכבוד על היוזמה וההשקעה
טוב, תשובה אין לי, 25463
''מי עדן'' שואבים את המים ממעיין סלוקי ברמת הגולן ועד כמה שאני יודע, הם לא פוגעים בסביבה. יותר מזה, קצרין מקבלת את המים שלה מאותו מעיין... אם אתה גר בקצרין אז אתה יכול לשתות ''מי עדן'' ישר מהברז ואפילו להתרחץ ב''מי עדן''
טוב, תשובה יש לי, 25473
נביעות - עין זהב בקרית-שמונה (בתחום העיר).
מי עדן - כמו שכתוב. עין סלוקיה נמצא בשמורת יהודיה כך שבעיני (לא אובייקטיבי) זו פגיעה בסביבה. אך לא גדולה (הנחל זורם).
בהארץ לפני כמה שבועות התייחסו לעין-גדי. אינני מכיר מחקר אובייקטיבי אך בעיני ניצול מי המעיין באזור מדברי מהווה פגיעה ברורה בסביבה.
טוב, תשובה יש לי, 25489
Where else are they supposed to get the water from?
טוב, תשובה יש לי, 25538
באמת שלא חייבים להביא מים מהמדבר. חברה מתחרה (נדמה לי שמדובר ב''טמפו'', אבל אני לא בטוח) מביאה מים מאיטליה, (תחת שם המותג ''סן בנדטו''),ובדרך פלא, מחירו של בקבוק מים מאיטליה אינו שונה מהותית ממחירו של בקבוק מים מהגולן, עמק החולה, או מדבר יהודה.
טוב, תשובה יש לי, 25577
And you are certain that they are not causing some kind of environmental damage in Italy? What kind of solution is that?
What kind of problem is that? 25627
יכול להיות שהאיטלקים עד כדי כך חלמאים שהם ישאבו מים מינרליים דווקא מהמקום הכי צחיח באיטליה, שבו המעיין היחיד הוא פנינת טבע ונוף. אבל כאן יש סבירות גבוהה שבפרסום ("מהאלפים אליך") יש אמת, והאיטלקים שואבים את המים מהאלפים. שם יש בוודאי נזק מקומי באזור השאיבה, אבל הוא מאוד מקומי; כללית יש באלפים הרבה מעיינות והרבה מים.

תראה, אפילו התפלת מים גורמת לנזק סביבתי מסוים (יש דבר שנקרא "זיהום תרמי": מים חמים שנפלטים ממתקני התפלה / תחנות כוח משנים את סביבתם הימית). אבל אנשי העולם באופן כללי צריכים לשתות *משהו*. למעשה, כמות המים שדרושים לשתייה בעולם, ובכל ארץ בנפרד, לא ממש ניתנת למשחק.

השיקול, לכן, הוא לצרוך מים ממקום שבו הם נמצאים כמה שיותר בשפע. צריך, כמובן, לאזן את זה עם המחיר הסביבתי של הובלת מים, או אריזה שלהם בפלסטיק. שלא לדבר על איזונים עם אינטרסים לא-סביבתיים (כלכליים, בטחוניים).

אחרי כל זה, שאיבת מים לכלל אזרחי ישראל מנווה המדבר היפהפה של עין גדי היא, איך נאמר זאת בעדינות, שערורייה.
פושטי יד מבקשים לפשוט רגל 114724
למה לא ?? כדאי לייבא מים, למה לא ?? שיתפרנסו האיטלקים המסכנים... אנחנו נמשיך לפשוט יד בכל מקום ללא בושה, עד שנפשוט רגל..
גם קולה, סודה, מיצים וכל משקה שיש בו מים כדאי לייבא. גם כדאי לחסל את הרפתות כי הפרות שותות מים ומגדלים עבורם ירק, ובתנובה שוטפים את הרצפה לא ?? כדאי לכן לייבא חלב וגבינות לא?
לא נדבר על פירות וירקות כמובן...
חבל על המילים, הרעיון הציוני שלך זקוק לרענון
פושטי יד מבקשים לפשוט רגל 114816
אולי פשוט תגיד מראש שאתה תושב עין-גדי, או שיש לך קרובי משפחה שם או מניות במפעל וזהו?

ולשאלתך - כן, אין שום סיבה שישראל תייצא לחו"ל אבטיחים, מלונים ועגבניות. מספיק שנגדל כמות מינימלית לצריכה בארץ, ולא מעבר לכך.
לגבי הפרות, היה לנו גזע מקומי - "בלאדי", מותאם לתנאי הארץ. החליפו אותו בפרות הולנדיות, שכמובן צריכות יותר מים (ונותנות יותר חלב), אפשר בהחלט לשקול את החלפת זני הפרות, כדי שתצרוכנה פחות מים. וחוץ מזה - החרא של הפרות בגולן מגיע בסופו של דבר לכינרת. לא מאמין? תסתובב קצת ברגל בנחלי הגולן ואדמות המרעה מסביב.

דומני שאם צריך לרענן רעיון ציוני, מדובר בשלך.
בנוגע לסן בנדטו! 202695
לפי המחקרים שנעשו בארץ נמצא שסן-בנדטו אלו המים הכי נקיים שנמכרים כאן!
רעיון ניפלא 25462
מזל טוב על המדור החדש.

בנוגע לשאלה לא ידוע לי כי בגלל שאיבת מים מנחל יש פגיעה בסביבה מלבד יבוש או הקטנת זרם הנחל מה שעלול תמיד לפגוע בחיי מסביב וכדומה.

אבל בהחלט שאלה מעניינת.
רעיון ניפלא 25475
יבוש - על זה מדובר. לפי מה שאני שמעתי, ואני ושלומי ניזונים מאותן שמועות, כנראה, השאיבה מהמעיין גורמת לכך שלא מגיעים מים לשמורה, והיא מתייבשת...
יבוש 114720
השמורה מתייבשת משאיבת יתר בנקודת אפס במדבר יהודה עבור מצפה יריחו וישובי הבקעה באזור יריחו. כמו כן מירידת כמות הגשמים והשאיבה בהרודיון. דמגוגיה זולה נגד קבוץ קטן, קלה יותר מהסבר לאומי על פגיעה בשמורות. אחוז אחד (זה כל מה שהמפעל לוקח)ממי הנביעות, לא מייבש ולא בטיח.
תחשוב על כך.
יבוש 114814
דומני שמצפה יריחו קצת רחוק מכדי לייחס שאיבה בו לפגיעה בעין-גדי. אולי לנחל פרת, שאין לי מידע מה קורה בו.
בהרודיון, ישראל מטרפדת מזה שנים יוזמות פלסטיניות לקידוחים לעומק. אין ספק ששאיבה משמעותית באזור הרודיון ודרומה, תפגע בשפיעת מעיינות עין-גדי.

אשוב לאזור עין-גדי עוד חודשיים, ואולי אוסיף ממראה עיניי, אך צריך להיות ברור לדעתי, שהקיבוץ מנצל למעשה 100% (מאה אחוזים) ממי השמורה - ואפשר לראות זאת בשבילי השמורה: נחלי האיתן, דוד וערוגות, מגיעים יבשים לים המלח, לאחר שהקיבוץ שואב חלק מהמים ישירות מהמעיין, ואת כל השאר במורד הנחלים. המים היחידים שהקיבוץ לא מצליח לתפוס, הם בעת שטפונות באזור, ופחת זעום של התאדות וחלחול.
לאור נתון זה, אינני חושב שיש כאן "דמגוגיה זולה" כלל ועיקר - אם הקיבוץ רוצה מפעל מים מינרליים, יתכבד ויצמצם את השאיבה הישירה מהמעיינות שמתבצעת בנפרד מהשאיבה למפעל המים הנ"ל. ממילא, הקיבוץ מקבל את המים הללו רק קצת יותר למטה.
יבוש 116072
להשכלתך, לא יזיק לך לדעת, לפני שאתה שופך ידענות
1. אין בעין גדי אפילו מתקן שאיבת מים אחד. המים היחידים שהגיעו לקבוץ, הם בגרויטציה דרך פתח המאפשר כניסה חלקית ומבוקרת ע"י נציבות המים.
2. ביום 2.05.2001, הרס שטפון אדיר את כל מערכת המים של נחל ערוגות. המערכת לא שוקמה עד היום, גם אין תכנית כזאת. אז איך הנחל האיתן ממשיך להתייבש ??
3. במעיין עין גדי יש תפיסה של חלק המים (ומכיוון שאתה טייל אתה יודע, כי ראית) כשחלק זורם חופשי למדרון בכוון מזרח, מאז ועד היום.
4. כל התמרים מושקים במי ביוב מטופלים. הקבוץ מוותר כך על כמעט כל כמות המים להשקייה שקבל בזכות
5. מעיין הזילברשטיין מוזרם כולו לאכסנית הנוער ולבית ספר שדה של החברה להגנת הטבע.
תלמד לדעת, שמפעל המים משתמש ב 1% של מי הנביעות, כשכל המים היו ויתור מרצון על מכסה של הקבוץ
יבוש 116078
טוב לקבל תגובה עניינית. מה שציינת לא היה ידוע לי, ואברר זאת אולי בטיול סוף השבוע הזה (אחד המדריכים היה מנהל בית ספר שדה בעין-גדי).
אשים לב לעניין גם בביקורי הבא באזור.
האם הכוונה ב"זילברשטיין" למעיין שנמצא מעל בית ספר שדה בהתחלת העלייה להר ישי ולקניון היבש?

ורק עוד שאלה נוספת: התמרים מושקים בקולחין. ומה לגבי גינות הנוי של הקיבוץ עצמו?
יבוש 212029
בכל תגובותיך אתה מראה ידע רב אבל על סמך מקורות לא אובייקטיביים. כשאתה רואה מפלס של מעיין אתה לא יכול להגיד אם ייבשו אותו או לא. מפלס נמדד ככלים שלובים ועל סמך מקום אחר. לכן הוא תלוי במי התהום או בקיצור בגשמים באותה שנה.
לטעונותיך - נחל ערוגות וכן נחל דוד אינם קשורים למעיין עין גדי. בתור אחד שעבד בשמורה אני מכיר את הטענות המגוחכות של חלק קטן מהעובדים ושל מדריכים בלי מושג גיאולוגי. נחל ערוגות נראה יבש בגלל הסחף של השטפונות האחרונים ובעיקר של האחרון. למעשה מתחת זורמים מים בכמות שכבר לא היתה שנים רבות. נחל דוד שופע גם הוא. כיוון שהוא מדורג, שטפונות יוצרים בו בריכות ולא סותמים אותו בסחף כמו נחל ערוגות. איציק צודק. עין גדי משתמשים באחוז מזערי לשתייה ועדיין לא מתקרבים למכסה שניתנה להם.
אני אפתיע אותך ואומר ממקור ראשון שהכתבה המפורסמת ב''הארץ'' היתה כולה ראיון עם אדם ששנים מתנכל לקיבוץ בשל העובדה המגוחכת שאישתו לא מצליחה להתקבל שם לעבודה בחינוך. לכן פרסם הרבה מידע שקרי. לא אציין את שמו רק אגיד שהוא מערד והוא היה או עדיין עובד בכיר בשמורה. אני אציין שוב שאני הייתי עובד שמורה, אני סטודנט לגיאולוגיה תואר שני ואני לא תושב הקיבוץ ואין לי קשר לשם.
רעיון ניפלא 212047
אין לך מושג על מה אתה מדבר. המעיין לא קשור לנחלים אלא מנביעה הרבה יותר עמוקה ונפרדת. השאיבה לא מייבשת אף נחל. נחל ערוגות נראה יבש בגלל הסחף מהשטפונות. ראה תשובתי בהמשך לעמית
מינרלים נקיים? 25464
שאלת אגב:

האם המים בברז לא נקיים יותר מהמים המינרליים (נביעות, מי-עדן - מה שתרצו)?

עד כמה שזכור לי, היו תחקירים שקבעו שכן.
מינרלים נקיים? 25470
לפי מה שאני הבנתי, המהים בברז לא נקיים יותר, להפך. עם זאת המים מהברז בריאים יותר, מכיוון שהם מכילים חיידקים שגורמים לגוף לפתח נוגדנים ולהתחסן.
25477
אז ככה:
יש בהחלט מקום לחרם צרכנים!!!
משיחה אקראית עם פקח החברה להגנת הטבע ,שנערכה לפני כשנתיים, נודע לי שאכן היה מאבק משפטי (שקט מדי לטעמי.)כנגד הקמת מפעל הבקבוק ושאיבת המים ובו הפסידה החברה (כולה, לא רק להגנת הטבע).את הנזק הנובע מצמצום כמות המים הזורמים בנחל ניתן לראות בעין "בלתי מזוינת" לפי הצמצום בכמות ומגוון הצמחייה בשמורה בשנים האחרונות.
ראוי שהלוגו של "מי עין-גדי" ישונה לגולגולת של אייל ,כי לשם השמורה חותרת.
חרם צרכנים הוא הפתרון הטוב ביותר ,בשילוב עם העלאת העניין בפורומים ועתונות.
מה שמביא אותי לשאלה הכללית יותר- באילו מצבים ראוי ש"שימור הטבע" יגבר על "טובת האדם"??
ולעניין טוהר המים בברז - הם לא נקיים יותר מהמינרליים (בעיקר עקב צנרת לקויה) ותרכובות הכלור/פלואור המוספות למים אמורות לחסל את רוב החיידקים במים כולל הפתוגניים .הבעייה העיקרית בשיטת טיהור זו היא תרכובות הנוצרות עם הכלור החשודות כמסרטנות וכן טפילים רבים שרמת הכלור לא גבוהה מספיק להדביר. כמו-כן בבארות שאיבה רבים בארץ יש רמה גבוהה מאוד של מתכות כבדות ושיירים אורגניים ורמת הניתור הארץ לא מספיק טובה (לו היו סוגרים את כל הבארות החורגים מהתקן לא היה מה לשתות).
אגב, לתיירים ,שפעם פקדו את הארץ ,מומלץ להתייחס למי הברז בארץ כמו למים בהודו, ולצרוך רק מים מבקבוקים. אם זה מנחם מישהו ,אז גם האיטלקים קונים מים בסופר.
תחי כלבוטק! 25488
ב''כלבוטק'' אמרו לפני כמה שנים שהמים בברז בסדר גמור, והביאו בדיקות מעבדה ומחקרים וכד'.

ההשוואה למים של הודו מגוחכת. יש הבדל בין ''חומרים מסרטנים'' מפוקפקים אשר עלולים אולי לגרום לסרטן במקרה אחד מתוך מאה אלף, לבין שלשול במקרה הטוב ומחלות זיהומיות חמורות יותר במקרה הרע שהן תוצאה כמעט ודאית של שתיית מים בהודו.
תחי כלבוטק! 25782
אולי אני מפספס פה ציניקן גדול ,אך לידיעתך:
1.המים בניו דלהי מוכלרים כמו בישראל
2.כמות הפתוגנים בתחנןת שאיבה רבות בארץ חורגת בהרבה מהתקן המקל )אם זכורה לך למשל התפרצות הפוליו בקידוח "אפק 2"( ולתייר המזדמן שתיית מי ברז בארץ הקודש חושפת אותו לפתוגנים חדשים בדיוק כמו שתיית מים בניו דלהי.
3. מאז תכנית כלבוטק הנ"ל (שגם אז לא הוותה מדגם מייצג) חלה הדרדרות מתמדת באיכות המים בארץ.
אם אתה רוצה להמשיך ולסמוך על כלבוטק ומשרד הבריאות, סבבה, לבריאות.
תחי כלבוטק! 25783
אני לא מבין על מה אתה בדיוק מסתמך; יצאת בסוף השבוע לסיור בתחנות שאיבה עם ערכה לגילוי פתוגנים? נא לספר לי מאיפה, אה, שאובים הנתונים שלך. כמו כן, אני לא מבין מדוע אתה נטפל ל"תייר המזדמן". אני שותה מים מהברז כל חיי והכל בסדר. כך גם כל משפחתי, חבריי וכל מי שאני מכיר. מיליוני אנשים בישראל עושים זאת כל חייהם ונשארים בריאים לחלוטין, עם תוחלת חיים מהגבוהות בעולם. אז מה הפניקה?

בקשר להודו, הידע המצומצם שלי מתבסס על מדריכי תיירות למיניהם, אשר בכולם כתוב באותיות אדומות גדולות, "יש להרתיח את המים בהודו". אולי המצב השתנה לאחרונה, אולי המצב בניו דלהי שונה משאר הודו, אני לא יודע.
תחי כלבוטק! 25816
אני מתייחס לתייר המזדמן ,כי הוא זה שבא עם מערכת חיסונית המורגלת לפתוגנים שונים מאלו של המזה''ת החדש.
תחום עיסוקי קרוב לנושא, ויש לי גישה לנתונים אמיתיים,וכן שמעתי הרצאה מאלפת ממי ששימשה כאחראית על '' בריאות הציבור'' במשרד הבריאות ולצערי איני זוכר את שמה.
המים בניו-דלהי ובעוד כמה ערים גדולות בהודו אכן שונים מבשאר הודו ,הם מטופלים ומנותרים טוב יותר .
בענייני חשיפה לכל מיני כולרות ,מדובר תמיד בסיכון מחושב וכתייר בהודו לא כדאי לקחת סיכון ולכן מומלץ להרתיח בכל המדינה הנ''ל.
גם ב''מדריכי תיירים'' של ישראל מומלץ לא לשתות מי ברז .אז לא שאני תומך בפניקה ,ושתיית מי ברז אקראית בארץ לא תגרום לאסון , אולם לדעתי כן כדאי לשתות מבוקבקים (ולו רק בגלל הטעם).
תחי כלבוטק! 25817
במדריך של "לונלי פלנט", מהמוצדקים שבמדריכי ישראל, כתוב עלינו ב"סיכונים בריאותיים": אין סיכונים בריאותיים. איזו גאווה. חוץ מזה, בישראל, על כל מחדליה, יש מערכת בריאות מסודרת ואחראית, ולא נראה לי הגיוני שמדריכי תיירות ימליצו לא לשתות מהברז בשעה שמעולם לא נשמעה המלצה כזו ממשרד הבריאות.

לדעתי האישית כל מי שאוהב מים כתוב לו על המצח, "אני אוהב דברים משעממים".
תחי כלבוטק! 25821
פיגועים נחשבים סיכון בריאותי?
תחי כלבוטק! 25857
בטח. צריך להרתיח פלסטינים בשביל זה.
תחי כלבוטק! 25829
זה מוזר מכיוון שישראל נחשבת גם על פי הגדרות משרד הבריאות כאזור נגוע כלבת.
תחי כלבוטק! 25835
איך "נגוע כלבת" אם פעם בחמש שנים שומעים על מישהו שנדבק במחלה? הלוואי והיינו נגועים באותו האופן באיידס (או באלימות).
תחי כלבוטק! 25836
בגלל החיסן הזמין והנוהל לחסן כל אדם שננשך ע''י חיה לא מוכרת נגד כלבת, המחלה לא הופכת למגפה בקרב בני האדם כאן אבל המחלה קיימת.
קשקשן 114721
לא היה כל מאבק משפטי, לידיעתך. היה ערעור בועדה המחוזית, לחברה להגנת הטבע לא היה מה להגיד חוץ מלטרטר, מכיוון שהקבוץ ויתר על מכסת מים של פי כמה מהמכסה שהועברה למפעל. לאחר האשור במחוזי, כל מה שנשאר זה ללכלך ולהשמיץ. ד"א, בית ספר שדה של הרשות, על כל מדשאותיו והנוי הגדול, הוא צרכן מים גדול מאוד של מי השמורה. אז מה ?, הם מצמצמים את הדשא?, הם סוגרים פעילות?
תחשוב על זה גם
קשקשן 114813
ככל הידוע לי, דווקא צומצמה פעילות בבי''ס שדה.
ובכל מקרה - ה''גן הבוטני'' עם כל העצים והירק של קיבוץ עין-גדי, צורך הרבה יותר מים מאשר בי''ס שדה, אכסניית הנוער והמוצב הצבאי גם יחד - וזה לפני שמדברים על מפעל המים המינרליים.
ושוב... 212060
הנחלים לא קשורים לנביעות. המעיין הוא מנביעה נפרדת מהנחלים ואינו קשור אליהם. אם אתה יכול לראות את ייבוש נחל ערוגות בעין בלתי מזויינת אז תוכל לראות גם שזה הכל מסחף שטפונות. נחל דוד מדורג ולכן שטפונות משפיעים עליו בצורה שונה - יצירת בריכות. בתור פקח ומי שגר באזור שנים - עין גדי לא מייבשים שום נחל. דווקא אנשי השמורה ובית ספר שדה משתמשים במעיין שכן קשור לנחל והוא מעיין שולמית. אני מציע לך לברר פרטים טוב טוב לפני שאתה מפרסם באינטרנט. רוב הפקחים בשמורה הם צעירים , לא למדו גאולוגיה, לא מכירים את האזור ומושפעים קשות מהירוקים עד כדי המצאת וכן אני חוזר - המצאת פרטים לא נכונים בניגוד לטבע ולחוקי הגאולוגיה. אתה יכול לראות את תגובותי הקודמות ולהבין שהכל כאן סכסוכים אישיים - בדוק וידוע.
ושוב... 212062
לאן היו הולכים המים המבוקבקים לפני הביקבוק ולפני שהשקו בהם את שדות הקיבוץ (אני לא גיאולוג, כך שאני מחפש תשובות פשוטות, אם אפשר כאלה שאינן מכילות את הביטוי "קרקטיקון עליון")?
ושוב... 212068
המים פשוט היו מחלחלים המדרון ההר לים.
אני מדגיש שוב. נביעה לא נגמרת אלא מפלסה יורד. אתה מודד אותו בחוק כלים שלובים לפי נקודה אחרת. המעיין נראה כמו שנראה בגלל השנים השחונות שעברנו. נקווה שהמצב ישתפר. חקלאות של הקיבוץ היתה שם עוד לפני השמורה וחקלאות בכלל שהשתמשה במי המעיין והיתה על מדרון ההר היתה עוד מימי המקרא - הישוב הקדום בעין גדי. אני בטוח שגם בזמנו היו תקופות טובות ופחות טובות למעיין. שוב אני מזכיר שלנחל ערוגות אין קשר. הוא מלא במים אבל נראה יבש כי התכסה בשכבת סחף בשטפונות האחרונים. דרך אגב מי שטייל בשנות ה-‏80 וה-‏90 בנחל ערוגות וזוכר שבכניסה היה מן קניון עמוק יכול להבוא היום ולראות גובהו כמטר בלבד. זהו הסחף.
ים המלח? 212075
ים המלח? 212080
כן
עכשיו כשאני חושב על זה 25524
ובהשפעת מאמרו של עמית מנדלסון כאן באייל
כל שאיבה של מים תגרום לאיזשהו נזק סביבתי
למשל שאיבת מי השתיה "הרגילים" מהכנרת
עכשיו כשאני חושב על זה 25576
אם כבר נזק סביבתי - אולי מאות אלפי בקבוקי פלסטיק שמיוצרים ע"י חברות המים המינרליים בישראל. מה זה עושה לאיכות הסביבה?
פלסטיק? הרי זה פנטסטיק! 25583
את מרבית סוגי הפלסטיק ניתן למחזור ולהשתמש באופן חוזר מספר רב למדי של פעמים.

פלסטיק מסוג PETE ניתן למחזר לחלקי מכוניות,
מברשות צבע וצבעים תעשיתיים.
פלסטיק מסוג HDPE ניתן למחזר לבקבוקי שמן,
פחי אשפה וכו'.

מודעות גדולה יותר לאיסוף ומחזור מסודרים של מוצרי פלסטיק (כמו גם חומרים אחרים) במדינתנו הנאווה הינה הכרח סביבתי, כלכלי ואסטתי.

עדות אישית: לאחרונה צצו באיזור מגורי מספר רב מאוד של מיכליות גדולות למיחזור בקבוקי משקה מפלסטיק, ופקקיהם.

יוזמה שיש לשבח ולהלל עליה, אם כי להכיר בחסרונותיה לעומת מיחזור בבית עצמו והפרדה לפחים נפרדים כבר בעת הזריקה, כפי שמתבצע במדינות אירופה המערבית השונות (וגם במספר ישובים מצומצם בישראל).
פלסטיק? הרי זה פנטסטיק! 25585
באיזור הטכניון (נשר, וגם נווה שאנן, לפחות בתקופה בה גרתי שם) אין אפילו פחי מחזור לנייר עיתון.
נייר אין - פלסטיק יש 25652
לפני כחודשיים הוסיפו פחי מחזור לפלסטיק גם באזור הזה - אחד בטכניון עצמו (מול בית הסטודנט) ואחד ליד השופר-סל במרכז זיו.

נראה שיש גם אינטרס של איזו חברה מסחרית מאחורי פחים אלו - יש עליהם טלפון להזמנת רהיטי גן מפלסטיק ממוחזר.

גלעד
פלסטיק? הרי זה פנטסטיק! 25629
יש כאלו המכנים את אותם מיכלים לאיסוף בקבוקי פלסטיק "באנגומטים" (-;
פלסטיק? הרי זה פנטסטיק! 25721
אפשר למחזר - אבל מי באמת עושה את זה? יש את המיכלים האלה, אבל רוב האנשים מתעלמים מהם. ולמען האמת גם העיריות. אני גר בהרצליה, והמיכלים פה מרוקנים לעיתים רחוקות מאוד. גם לא נעשה שום מסע פרסום לעודד אנשים להשתמש בהם.
ובכל מקרה - פלסטיק נשאר פלסטיק נשאר פלסטיק.
פלסטיק? הרי זה פנטסטיק! 25833
הריני לעדכנך בעדות עיני שלי, שבר''ג (אזור הבורסה) וברעננה (בכל העיר) לפחות, המיכלים הללו זוכים לעדנה, ומתמלאים ומתרוקנים תדיר.
הגשש כבר אמרו... 25843
הרצליה, הרצליה....לו היית רעננה....
תגובה ראשונה !!!!!!!!!!!!!!!!!! 25534
גם זו העתקה חסרת בושה מ-Slashdot

:)
גם בסלשדוט לא אוהבים סימני קריאה 25598
לכל מי שהתעניין בחווה 25653
כתבתי על החווה לפני זמן רב. הינה הקורות ומה שהיא עברה.

אני יודע שזה לא ממש קשור אבל היות ונושא זה עלה כבר ולא ידעתי איפה להכניס אותו שוב הכנסתי במה שנראה לי הכי קשור.

סליחה ותודה.

לכל מי שהתעניין בחווה 25687
חוצפה. וזה אחרי שהם התעלמו לגמרי מהפניה שלי אליהם כדי לכתוב על הנושא.
אני תוהה אם יש סיכוי שהפניה שלי היא שעוררה אותם לבחון את הסוגיה בכלל... אז זה פי שתיים מרגיז.
לכל מי שהתעניין בחווה 25688
אולי האייל צריך יעוץ מעו''ד, שיעבור על ההתכתביוית מהסוג הזה עם כלי תקשורת אחרים.
לכל מי שהתעניין בחווה 25698
לא, לא. פניתי אליהם בהצעה לכתוב להם על הנושא כפרילנסר. מעולם לא קיבלתי תשובה, ועכשיו מסתבר שהם לקחו את הרעיון שלי ועשו עליו כתבה עם כתבת קבועה שלהם. מרגיז.
לכל מי שהתעניין בחווה 25727
אני באמת לא יודע אם בגלל זה הם החליטו לעשות כתבה, אני יודע שהעיתונאית פנתה אלינו דרך גורם שאבי מכיר ולא באופן יזום שלה או של העיתון.

בכל מקרה אני זה שהציע אז לך לעשות מאמר על הנושא ממש פה בגלל שכישורי כתיבת המאמרים שלי נמוכים.

ושוב אני מתנצל במידה וזה פגע בך או במשהו אחר.

רועי
לכל מי שהתעניין בחווה 25728
אתה לא צריך להתנצל - לכם היה אינטרס שזה יגיע לעיתון, וזה ממש לא משנה לכם מי יכתוב. ההרגשה שלי היא שכישורי כתיבת המאמרים שלך לא היו משפיעים לכאן או לכאן - הארץ לא בידקו לראות עבודות קודמות שלי, הם פשוט התעלמו מההצעה שלי.
קנין רוחני? זה פופטיץ 26305
אז אולי מי שצריך ייעוץ של עו''ד זה דווקא אתה.
קנין רוחני? זה פופטיץ 26336
אני בספק אם יכולים לחול דיני קניין רוחני על ''רעיון לכתבה''.
קנין רוחני? זה פופטיץ 26353
ומה עם "רעיון לספר" (ראה מקרה ג.ק.רולינג)?
קנין רוחני? זה פופטיץ 26366
יש הבדל. כתבה מבוססת על המציאות. אני לא יכול לקחת חזרה על המציאות. ספר הוא תוצר של דמיונו של היוצר, ולכן אם מישהו לקח רעיון של מישהו אחר, הרי שיש כאן ''גניבה רוחנית''.
טיול בשמורה 25700
''אין טוב ממראה עינים''. זמן קצר לאחר הקמת המפעל טיילתי בשמורת עין גדי.
צינורות שחורים גדולים התפתלו לעבר המפעל שממוקם מעט למטה מן המעיינות, שכמות מימיהם פחתה לאין שיעור מן התקופה שלפני כן.
מחצית מן הבריכות הקטנות היו יבשות כמעט לגמרי.
טיול בשמורה 114722
הצנור שראית, מוביל מי שתיה לקבוץ מאז שנת 1955. ממנו מתפצל במקום נסתר צנור שמוביל למפעל. הצנור הוא בגדל נתון ולא השתנה מאז ועד היום. אז מאיפה המים לבקבוקים?? הקבוץ ויתר על מי השתייה הנהדרים שלו והמיר אותם במים מטופלים ומוכלרים (כמו בתל אביב) לאחר שויתר ועקר יותר מ200 דונם תמרים. החלפה של ליטר בליטר. מה שנראה בעין זה תהליך של שנים ללא גשם, שאיבה פראית בבארות ההרודיון ובארות קו אפס המספקים מים לישובים באזור יריחו. ד"א, זה גם קורה בעינות צוקים, ללא מפעל מים...
תגיד, כמה משלם לך משרד היחצ"נים לשעה? 114754
טיול בשמורה 114817
כמובן, שמטע התמרים לא נעקר לטובת המפעל, אלא לאחר שנפערו בו עשרות בולענים בעומק כמה מטרים, ואפשר לראות חלק מהם מהכביש.
מאותה הסיבה, נסגר גם חניון הקמפינג שהיה בעין-גדי.
טיול בשמורה 114955
אם הקיבוץ ויתר על מי השתיה הנהדרים שלו, ובתמורה הוא מבקבק אותם למכירה, סימן שמזמן היו צריכים לאסור עליו לשתות את מי השתיה הנהדרים האלה ששייכים, ותנסה להפנים את זה, לכולנו. החלפה של ליטר בליטר זה *לא* מספיק טוב, אם הליטר המקורי ניתן לקיבוץ בלית ברירה ולפני אותן "שנים ללא גשם".

לא יעזרו לך כל ההתפתלויות. העובדה היא שלוקחים את שמורת עין-גדי היחידה במינה והופכים אותה למפעל מים, ועוד מנסים להעניק לזה איצטלה ציונית. מעולם לא נראתה ה"ו" מיותרת יותר.
להוציא מתוק מעז 701188
מי שיטרח ויעביר כמה מכרסמים נגועים מהגולן לשמורת עין גדי יכול, אולי, לסיים את שוד המים המעצבן ביותר במזרח התיכון. אם מי עדן יכולים לקנות מים ממקורות אני לא רואה סיבה למה קיבוץ עין גדי לא יכול לעשות משהו דומה.

(רק בבקשה להודיע על כך לציבור לפני שכמה אזרחים תמימים חוטפים את המחלה על לא עוול בכפם)
להוציא מתוק מעז 701189
מצד אחד אני שותף למחאה על הפרטת מי השמורה.
מצד שני אם אני רוצה לשתות את המים הטעימים ביותר בישראל אני שמח על כך שמישהו ביקבק לי אותם ושלח אותם למכולת השכונתית שלי, ואני לא צריך לנסוע עד עין גדי כדי ליהנות מהם.
להוציא מתוק מעז 701190
אכן, טרגדיית ההמונים מבטיחה את המשך קיומו של האבסורד הזה. שניפגש לדון בזה על מרק צבים‏1 או סטייק לוויתן?
______________
1- לבושתי עלי להודות שאכלתי פעם. לא זוכר אם היה טעים.
להוציא מתוק מעז 701194
בטח נפגש מתישהו לארוחת שור הבר ולוויתן, אבל בוא נדחה את זה.

רוב הזמן אני שותה מי ברז.
אני קונה בדרך כלל את הבקבוקים של סן בנדטו. הם גם הכי טעימים לי, אבל הסיבה העיקרית היא כי הם הכי עמידים לשימוש חוזר.
להוציא מתוק מעז 701262
תשמח אם כן לדעת שבביקורי בדולומיטים לפני כמה שנים עברתי גם דרך ברוך הקדוש, וגיליתי שאין שחר לחשש שהובע כאן באחת התגובות - המים בסן-בנדטו מופקים באיזור שופע מים שכשהוא לא גשום זה בעיקר משום שהוא מושלג. עם זאת, המחיר הסביבתי של בִּקבוק מים ואז שינועם למרחק של 1500 ק"מ ואל המכולת שלך הוא, ללא ספק, משמעותי בפני עצמו.
להוציא מתוק מעז 701270
(לטעמי ''הקדוש ברוך'' הוא שם יותר יפה)
להוציא מתוק מעז 701272
אם תבקר בסן בנדטו תראה שלא רק הקדוש ברוך הוא שם יותר יפה אלא גם העולם שהוא עשה יותר יפה שם.
להוציא מתוק מעז 701273
זה לא סלרטיברטפאסט, הוא עשה את הפיורדים.
להוציא מתוק מעז 701274
גם שם ביקרתי ואכן התרשמתי ממעשה ידיו. מעניין אם הוא גם זה שטיפל בפיורדים של צ'ילה וניו-זילנד או רק בנורבגיה.
להוציא מתוק מעז 701275
שמעתי שהוא עבד על הפיורדים של אפריקה, אבל נראה שהפרויקט התבטל.
להוציא מתוק מעז 701276
או לפחות קצת שינה פורמט.
יש בעולם עוד מיליון מעיינות 25720
כמו אלו בעין גדי. קשה לי להבין מדוע דווקא מעיינות שממוקמים במקרה בטריטוריה שלכם חשובים לכם יותר מאחרים. אם אתם רוצים להקטין את הנזק הסביבתי הנגרם מקיומכם, עברו בבקשה לאזור עשיר במים.
יש בעולם רק עין-גדי אחת 25730
גם באזור שלנו (ונראה לי שאתה לא כותב מישראל?) יש אזורים עם פחות מים ויותר מים.
נווה עין-גדי הוא נווה המדבר החשוב בישראל, וחלק ניכר מהשטח - כולל המעיינות - מוכרז כשמורת טבע. כיוון שהשמורה הוקמה לאחר קיבוץ עין-גדי ושטחי החקלאות הקטנים שלו, נאלצת השמורה להתחלק במים עם היישוב. לכך יש השלכות חמורות על השטח. בעבר, המים זרמו עד ים המלח. מזה עשרות שנים, המים נשאבים במעלה הנחלים. הצעות שהיו להעביר את המשאבות לאזור שפכי הנחלים לים המלח, ובכך להבטיח זרימת מים לאורך מאות מטרים נוספים בנחלים - נדחו ע"י הגורמים הרלוונטיים.
מעיינות כמו עין זהב ועין סלוקיה שגם בהם יש מפעלי מים ממוקמים באזורים יחסית יותר עשירים במים, ועין זהב אפילו נמצא בתוך השטח העירוני של קרית-שמונה.
ומעבר לכך, כידוע לך בוודאי - "עניי עירך קודמים". מה לעשות, אך לי קל יותר גם להזדהות וגם להשתתף במאבק להצלת עין-גדי מאשר, נניח, במאבק להצלת נווה המדבר אזרק בירדן (100 ק"מ מזרחה לרבת-עמון) - אזור ביצות שנפגע קשה כתוצאה משאיבת המים ממנו לרבת-עמון.
המעיין השווה מיליונים 25732
מיליון מעיינות? אני חולק עליך: אין בעולם עוד אף מעיין כמו עין גדי. מבחינת הצמחים והחיות המסויימים בו, מבחינת הירוק המסויים שבו, על רקע הנוף המסויים שמסביבו.

לוגית, כל מעיין בעולם הוא ייחודי ("אינך יכול לטבול באותו מעיין פעמיים"). אבל יש כאלה שייחודיים יותר. קריטריון שקל למדוד הוא עד כמה המעיין מרוחק ממעיינות אחרים בעלי שפיעה דומה. מבחינת ערכי הטבע, יש יותר סיכוי להמצאותם בו של זנים ייחודיים של צמחים וחיות. מבחינת ערכי נוף, תשים לב בוודאי שלא כל מעיין באלפים הוא אתר תיירות מסדר הגודל של עין גדי.

הנפגעים מהשאיבה, שעליהם אני מבקש להגן, אינם הצמחים והחיות; מדובר בנו, בני האדם שנהנים מאותם צמחים וחיות ומעריכים אותם. ברור, לכן, למה מעניינים אותי יותר מעיינות שממוקמים במקרה בטריטוריה שלי. הם נגישים לי יותר. אבל נכון שהייתי שמח לו היה כלל עולמי שאוסר על הקמת מפעלי מים מינרליים במעיינות מדבריים...

הסוגייה של בחירת מקום מגורים על פי האפקט הסביבתי דווקא קיימת, ברמה לוקאלית: אנו מגדירים שמורות טבע, ולא מקימים בהן ישובים. לעשות זאת ברמת בחירת ארץ מגורים הוא רעיון פרוע יותר, אבל מעניין, ולו כתרגיל מחשבתי.

סלח לי אם אקח אותו רגע ברצינות (שוב, כתרגיל): בתגובה ראשונה, שים לב כי מים זה לא הכל. באלפים, למשל, מים אינם בעיה, אבל הצמחייה רגישה מאוד לזיהום אוויר (יש אזורים באוסטריה שמנסים להגביל כניסה של מכוניות מסיבה זו). נדמה לי שמבחינת אפקט סביבתי כולל, דווקא חיים במדבר עדיפים אולי, אבל זה דורש בירור יותר מעמיק. מכל מקום, נניח כי היינו יכולים ליישב מחדש את כל אוכלוסיית העולם רק על פי קריטריונים סביבתיים. מה היתה חלוקה אופטימלית? אני לא חושב שזה ברור בכלל. למעשה, אין לי רעיון אפילו.
המעיין השווה מיליונים 25734
ליישב את כל אוכלוסיית העולם על פי גורמים סביבתיים?

תלוי את מה אתה רוצה לשמר.

אם אתה רוצה לפגוע בכמות קטנה ככל האפשר של בעלי חיים וצמחים, להקטין את זיהום האויר והמים, הפתרון האופטימלי יהיה לרכז את כל בני האדם בגושים גדולים, כלומר - בערים צפופות. כל גוש-אדם כזה הוא מקור לזיהום עצום, אך מוגבל במקום. מגורים רבים של בני אדם בפרברים או בערים פריפריות קטנות מגדיל את זיהום האויר הכולל, משום שהם נוסעים בכל יום אל העיר ובחזרה לצורך עבודה, בילוים ועוד.

אם אתה רוצה לאפשר איכות חיים גבוהה למספר רב ככל האפשר של אנשים, מן הראוי יהיה לפזר אותם ככל הניתן בתוך חורשים טבעיים, מדבריות, מעיינות, ג'ונגלים, בקטבים ועל קרקעית הים. כל זה בצמוד לטכנולוגיה שתאפשר מגורים נעימים, ניידות גבוהה ותקשורת איכותית (פס רחב כבר אמרנו?).

השאלה העיקרית היא עד כמה אתה מעוניין לפתור את הבעיות האקולוגיות או להשאיר את הבעיה לדורות הבאים. ככל שתדחה את פתרון הבעיות הן תהיינה קשות יותר. סביר שגם האמצעים הטכנולוגיים שלך ישתפרו בינתיים, אך מן הסתם לאט יותר, ובשלב מסויים תהיינה חלק מהבעיות לא הפיכות.
למה להפוך עכבר לפיל? 25740
החלט בעצמך, עבור עצמך ובהתאם לדברים שחשובים לך, היכן תגרום נזק סביבתי מינימלי ביחס לאורח החיים שאתה מבקש לנהל. אח''כ נדון על ישוב מחדש של אוכלוסיות.
מה רע ב"שאל את האייל"? 25819
אני לא יכולה לסבול את הת' הזאת. זה מזכיר לי מדורי סלנג של האייטיז.
מה רע ב"שאל את האייל"? 25820
אז זהו, שאני מנהל מסע צלב קטן כדי להפוך את ה-ת' לאחת מאותיות בכל"ם (בכלת"ם?), על תקן קיצור מקובל וקביל של "את", בדיוק כמו ש-כ' היא קיצור של כמו ו-ל' היא קיצור של אל. אני גם חושב שאין שום סיבה לגרש אחרי ה-ת'.

אגב, מה מקצרת ה-ב', כשחושבים על זה?
מה טוב ב''ענה לדוב'' 25822
ב' אינה קיצור של משהו, וגם כ' אינה קיצור של ''כמו''. ה''מו'' שם הוא בדיוק ה''מו'' של ''במו'', הוא איננו חלק מ''כמו'' ואיננו חלק מ''במו'' או ''למו'' (''אל מו'').
מו? 25824
מו? 25825
מילון ספיר: "מו: רכיב להדגשת ההוראה של אותיות היחס בכ"ל: במו, כמו, למו (ראה במו עיניו)".
מי? 25826
זו הייתה תגובה הומוריסטית, בעיקר לקוראי GEB. אבל תודה בכל אופן.
מי? 25834
סליחה, לא הבנתי את ההומור...
מי? 25842
Actually, it's "Hofst adter," if you examine it carefully.
מו? 25831
ומה עם ה-מ'? קיצור של מן, לא?
מו? 25832
מ' - קיצור של ''מן''
ה' - שריד ל''הל'' (מזכיר את ''אל'' הערבית)
ש' - כנראה מ''אשר''

בשלושת הנ''ל, בא דגש לאחריהן, בגלל ההשמטה. אחרי ''כ'', ''ב'' ו-ו' החיבור - אין דגש.
מו? 25866
טוב, אז זה יהיה כמו מ' ו-ש', וקצת כמו בכ''ל (בגלל ש-ה' הידיעה נטמעת לתוך ה-ת').
בדיוק כמו ה' 25868
זה צריך להיות בדיוק כמו ה' הידיעה (שנדמה לי ששמה הרשמי הוא ''ה' היידוע'') - מנוקדת בפתח עם דגש באות שאחריה. כשאי אפשר דגש - אמורים לקרות כל מיני דברים לתנועה (הפתח הופך לקמץ, לפעמים)
מה רע ב"שאל את האייל"? 70117
הידעת? במגילות ששלח בר כוכבא לאנשיו, הוא מאיים עליהם שיעצור אותם: "חייכם שאני נותן תכבלים ברגליכם".
כך בכתב ידו של בר כוכבא בכבודו ובעצמו!
מה רע ב"שאל את האייל"? 70134
עילג שכמותו!
מה רע ב"שאל את האייל"? 70140
הוא גם חתם בשגיאת כתיב ''שמעון בן כוסבה נסי על ישראל''
וצ''ל כמובן ''נשיא''
מה רע ב"שאל את האייל"? 70156
תן לו קצת קרדיט - אני מניח שבימיו "נסי" היה כתיב מקובל, פחות או יותר. כרגיל בתקופת המשנה, ס' מחליפה ש' מקראית: אירוסין ולא אירושין, פרס ולא פרש.
מה רע ב"שאל את האייל"? 70160
האם ידוע לך היכן נמצאות איגרות בר כוכבא? ביקרתי ב"היכל הספר" לפני שבועיים בערך, והן לא היו מוצגות שם.
מה רע ב"שאל את האייל"? 70163
אולי במוזיאון רוקפלר (האיגרות המפורסמות יותר - ממערות מורבע'ת בנחל דרגה - אלו שחתומות ע"י בר-כוכבא עצמו - נמצאו בשטח ירדני לפני 1967).
האיגרות שנמצאו בנחל חבר (מערת האימה ומערת האיגרות) צריכות לדעתי להיות במוזיאון ישראל.
דף היכל הספר בעברית באינטרנט לא זמין.
הקישור הבא באנגלית מתייחס למערת האיגרות בנחל חבר - האיגרות אמורות להיות בהיכל הספר:
מאמר ב''הארץ'' 26081
היום התפרסם מאמר בהארץ על הנושא הזה.
הקישור תקף לשבוע.
מסקנתי מהמאמר - יש להחרים לא רק את מפעל מי עין-גדי, אלא גם את הקיבוץ עצמו ששודד את מי השמורה בלי חשבון!
קישור:
מאמר ב''הארץ'' 26126
התקווה האמיתית לסגירת המפעל היא פגיעה צרכנית חזקה מספיק. יש להחרים לא רק את מי עין-גדי, אלא את *כל* מוצרי יפאורה-תבורי - "תפוזינה", למשל, ועוד.

מי עין-גדי תופסים כיום כרבע (!) משוק המים המינרליים. (בשנת 99, הם תפסו 25.9%. אני לא חושב שהיה שינוי משמעותי מאז. ראו
לפרטים).

זה לא שהם כל-כך שונים מהאחרים (לדעתי לפחות), זה לא שהם טובים יותר, זה פשוט – שיווק. ואני חושב שלמרבה האירוניה, השם "עין גדי", שמתקשר לאנשים עם נווה המדבר, רק עושה טוב לשיווק שלהם.

אז אני עברתי לחרם על יפאורה-תבורי, ואולי עוד כמה בקהל הקוראים. זה יעזור? קדחת. מה שבאמת יכול לעזור הוא מסע פרסומי אגרסיבי של המתחרות, שיציג את האמת (לשם שינוי - אמת בפרסום). נכון, פרסום כזה נחשב לפרסום "מלוכלך" (השמצת המתחרים במקום הילול עצמי) אבל כאן, יש לו מקום.
The buck stops here 26161
אולי מה שיעזור שהרשויות יתחילו לתפקד כפי שרשויות
אמורות - למען כלל הציבור, הנוכחי והעתידי.

מהכתבה מצטייר כסתח ביורוקרטי צבוע שמעבירים
את תפוח האדמה הזה מאחד לשני, כאילו שהם עצמם
לא אזרחים הגרים באותו מקום.
The buck stops here 26177
אז הינה עוד נקודה, שבה הרשות לא עושה את תפקידה.
תגובה הולמת 26390
ראשית, אני מצטרף לחרם הצרכנים.

שנית, אני מציע לכתוב לחברי הכנסת על השערוריה הזאת, אבל לחתום רק בשם "דב אנשלביץ" :-)
26611
בוקר טוב, התעוררתם אל מדינת האבסורד או בקצרה איך מייבשים את השמורה, מסתבר שכמות המים במדבר קטנה, רובם נובעים ממעין עין גדי שמספק את כל תושבי האזור: הקיבוץ, האכסניה, ביס"ש וחוף הרחצה. בנוסף ישנה החלטה לתת לחלק מהמים לזרום גם בנחל ע"מ לספק מים לאחד המקומות המיוחדים בעולם מבחינת החי והצומח ולכן הגיעו להסכם חלוקה.
לפני מס' שנים החליט הקיבוץ למכור את המים בבקבוקים לכלל האזרחים ובתמורה היה אמור לייבש חלק מהמטעים, פעולה שמשום מה נדחתה למועד מאוחר יותר.
ביום בהיר אחד הונח צינור במרכז השמורה הפקח האחראי לא עשה כנגדו דבר, לתופעה מוזרה זו הסבר פשוט כאשר חבר קיבוץ הוא פקח רשות! ציפינו שהישועה תגיע מבית ספר שדה אבל אחרי נסיונות גישוש טרחו אנשי הקיבוץ להזכיר לאנשי החב"להט באיזה בית ספר ילדיהם לומדים, ומאז שקט חוץ מכמה ציוצי ציפורים.
המים נעלמים לבקבוקים שקופים(איפה חוק המיחזור) מספר היעלים קטן במאות, הצמחים מתיבשים אבל הכל סבבה כל עוד הרשות והקיבוץ עושים קופות. זוהי הפרשיה בצמצום ובאמת נמנעתי מהכפשה, תאמינו לי, יש עוד

שקרים כעובדות 161092
מנהל השמורה לא מעין גדי ואין אפילו פקח אחד בשמורה מהקבוץ. הקבוץ ייבש מטעים (תבדוק במשרד החקלאות). אין בבית הספר בקבוץ אפילו תלמיד אחד שהוא בן של עובדי הרשות (תבדוק במועצה האזורית) כבר שלוש שנים שאין משיכת מים מנחל ערוגות כי הצנור נהרס בשטפון ולא שוקם. אבל השמורה מתייבשת. איך תסביר את זה ??? ד"א, אף אחד לא נרדם בשמירה. נציבות המים ורשות שמורות הטבע מחזיקים בידיהם הן את המידע והן את המנעולים לשעונים. בהסכמתם המלאה המאוגנת בחוזים קשים שאין דוגמתם בארץ הם שולטים על מערך המים באזור.
כשנאמר, לך למד ואז דבר.
שקרים כעובדות 161108
הטענה היא לא שהקיבוץ חורג מהחוזים, אלא שהחוזים האלה מטומטמים מלכתחילה. זה שהשמורה מתייבשת ממילא רק מגביר את האוילות של ביקבוק מים ממקום כזה.

גם עם החוקים למניעת זיהום אויר, האויר בת"א מלוכלך. זה אומר שהחוקים האלה מיותרים?
212065
אני מציע לך לשקול מילים. אין שום פקח מהקיבוץ. אני פקח ותיק ואני מודיע חד משמעית הנחל לא התייבש. הנחל מלא בסחף. הוכחה? ראה נחל דוד. הוא פשוט בנוי אחרת. הוא מדורג ושטפנונות יוצרים בריכות. לעומתו נחל ערוגות מישורי ולכן מתמלא בסחף. המעיין (בפעם העשירית) לא קשור לנחלים. הוא מנביעה נפרדת. להפך השמורה משתמשת בכמות גדולה יותר לבית ספר שדה ולתושבים בו.
אני מציע לך לפני שאתה מפזר סיסמאות על חרם - תחשוב. אחד מעובדי השמורה כבר נתבע על זה. אתה יכול להיות הבא בתור.
ראה תגובותי לאחרים ותבין את הסיבה האמיתית לפרסום.
דרך אגב המעיין לא התייבש. מפלסו ירד בשל השנים השחונות יחסית. לא בגלל השאיבה. מפלסו תלוי בגשמים. נקווה שהשנים הבאות יהיו יותר טובות.
והפעם אחד המעיינות האהובים עלי 61945
yo yo yo wazzup 119440
שלום, אני תלמיד, יש לי להגיש עבודה בגיאוגרפיה,
מישהו יכול לעזור לי? בבקשה....אני צריך את רשימת הגופים העוסקים בתחום המים בישראל.....לדוגמא: מי עדן,נביעות,מקורות.... בתודה מראש ......diag0nal.
lol
225298
מקורותי מוסרים שמחר (ו') בערב ב"אולפן שישי" בערוץ 2 תהייה כתבה על המים של עין גדי. סמנו ביומנים שלכם.
ראיתי את זה 225458
אני ראיתי את התוכנית ותמיד ידעתי שחברת המים המינרלים עין גדי פוגעת במעין ובחיי הבר שבסביבתו. היום האמת זועזעתי עד כמה שחמורה הפגיעה בשמורת הטבע. ממה שנראה, אין עתיד רב לאיזור הזה. הנה, לאחר כמעט 3 שנים ששהודעה הראשונה נשלחה, ניתן לראות, יותר מתמיד את חומרת הפגיעה באיזור עדין זה.
שיקום שמורות 237601
דו"ח שיוצג היום לכנסת קובע: שמורת עין גדי תשוקם רק אם תוגבל צריכת מי המעיינות של חברי הקיבוץ והגן הבוטני שלו. "הארץ": http://www.haaretz.co.il/hasite/pages/ShArtPE.jhtml?...
שיקום שמורות 237617
אהבתי את המשפט הזה: "אבנימלך מציין שכיום שותים האורחים בבית ההארחה בעין גדי מי נחלים שעברו טיפול תברואתי ואילו חברי הקיבוץ שותים מי מעיינות באיכות גבוהה".
יש הסכם! (אבל החברה להגנת הטבע נגד) 440810
"הסכם היסטורי על חלוקת המים בין קיבוץ עין-גדי לבין השמורה". NRG: http://www.nrg.co.il/online/35/ART1/574/530.html

חזרה לעמוד הראשי פרסום תגובה למאמר

מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים